בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
לפני
כב' סגן הנשיא, השופט מרדכי (מוטי) לוי
תובעת
א.ר
מיוצגת ע"י עו"ד עדי רוזנשטיין
נגד
נתבע
א.א.
מיוצג ע"י עוייד חיה ויסברגר
פסק דין
לפני תביעה למתן היתר לגביית חיובי מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה
שבעדה נפסקו.
עיקר טענות התובעת:
.1
על פי התובעת היא והנתבע היו בני זוג אשר נולדו להם 3 ילדים. הצדדים התגרשו וביום
23/10/2005 ניתן תוקף של פסק דין להסכם שנחתם ביניהם בו הוסכם על דמי מזונות זמניים
בגובה 4,500 ₪ לחודש.
7 ימים לאחר מכן פתחה התובעת תיק הוצאה לפועל במסלול מזונות כנגד הנתבע והחלה
לפעול לגביית חוב מזונות משום שהנתבע לא עמד בתשלומי המזונות כסדרם.
ביום 21/06/2010 ניתן פסק דין סופי בשאלת המזונות ואלו הועמדו על סך של 1,300 ₪ לחודש
לכל ילד ונקבע שדמי המזונות ישולמו עד הגיע כל ילד לגיל 18 או סיום לימודים בתיכון על
פי המאוחר.
בעניינו של הנתבע ניתן ביום 29/9/2010 צו כינוס בתיק פשיטת רגל שהגיע לסיומו 8 שנים
מאוחר יותר ביום 6/8/2018. משך כל תקופת פשיטת הרגל לא שילם הנתבע מזונות.
התובעת עצמה נקלעה למצב כלכלי קשה ובשנת 2012 הוכרזה אף היא פושטת רגל והיא
מצויה בהליך זה גם לעת הזאת.
1 מתוך 6
בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
עד שנת 2015 קיבלה התובעת את דמי המזונות עבור הילדים מהמוסד לביטוח לאומי. בחודש
06/2019 קיבלה התובעת סך של 13,139 ₪ שקוזזו מיתרת חובו של הנתבע.
ביום 8/10/2018 חידשה התובעת את הליכי ההוצאה לפועל בתיק המזונות וביום 7/9/20
הגישה לכבוד הרשמת בקשה לגביית חוב העבר אך כבוד הרשמת קבעה בהחלטתה שעל
התובעת לפנות לבית המשפט מאחר וחלפו למעלה משנתיים ממועד הגשת הבקשה.
התובעת הבהירה שידיה היו כבולות משום שהנתבע היה מצוי בהליכי פשיטת רגל ועל כן נבצר
ממנה, כאמור, לפעול משך 8 שנים.
היא מבקשת לגבות את חוב מזונות העבר לתקופה שבין 07/2017 ועד 01/2021.
עיקר טענות המשיב:
.2
כבוד הרשמת דחתה את הבקשה שכן מיום מתן ההפטר ועד להגשת הבקשה חלפו יותר
משנתיים.
השיקול המרכזי לאפשר גביית חוב מזונות למעלה משנתיים הוא מענה לשאלה "…האם
מדובר בשיהוי מוצדק ומה הטעם לשיהוי. בבקשת התובעת לא ניתן כל טעם או הסבר
לשיהוי ועל כן יש להורות על סילוק תביעתה על הסף."
התובעת לא חידשה בקשתה ביום 8/10/18 לשם גביית מזונות שוטפים מהעבר אלא עתרה
לגביית מזונות לתקופה מיום 21/8/17 עד 21/7/19 והגישה את ההגדלה מושא החלטה זו רק
ביום 7/9/20.
בדיון שהתקיים לפני ביום 10/11/21 הוסיפה באת כוחו של הנתבע וטענה "מפנה לסעיף 9
לכתב ההגנה שלי, שם עולה דבר שעובר כחוט השני בפסיקה, שאישור גביית חוב מזונות
צריך להיות מוצדק. אני חוזרת על הטענה שלי, כי בית המשפט רוצה שאתמקד אך ורק
בשאלה מדוע צריך לאשר לה, השיהוי לא מוצדק ואין טעמים לשיהוי, מקבלים הדברים
משנה תוקף לאור העובדה שבהלך השנתיים האלה הגישה הגב' הגדלת חוב מזונות בסך
40,000 לתיק ההוצל"פ, ולכן מאחר והגב' לא עוברת את דרישת הסף בבקשה לקבלת
היתר, אנו נבקש לסלק התביעה ו/או למחוק ו/או שלא להעתר לה. זה מספיק ממוקד?
בסיפא לדבריי מיקדתי את הטענה שלי, הגב' לא עוברת את הסף שנדרש על מנת שבית
המשפט יעתר לה, לא סיפקה תשובות, לא סיפקה הסברים לתשובות, פעלה במהלך
2 מתוך 6
ראל
בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
השנתיים האלה במקומות אחרים, על כן אני סבורה שדין הבקשה להימחק ואני מבקשת
החלטה." (פרוטוקול עמ' 4 ש' 14-6).
"
עוד טענה באת כוחו של הנתבע והדבר עולה גם בהתייחסות הנתבע בכתב ש יימדובר פה בחוב
מזונות מלפני 17 שנה, הילד הגדול כבר בן 25. זה גם צריך להיות הגיוני. הוא לא צריך לשלם
דברים שהוא כבר שילם אותם 10 פעמים". (פרוטוקול עמ' 3 ש' 30-29).
המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 11 ל-חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן החוק) קובע:
"(א)
(ב)
תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים,
רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור.
מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם
נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט."
הוראות סעיף 11(ב) לחוק קובעות אם כן מפורשות שמזונות שלא החלו לגבותם תוך שנתיים
מהמועד בו הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט. על כן המבקש/ת לגבות דמי
מזונות שנפסקו בחלוף למעלה משנתיים מיום פסק הדין המחייב הנטל עליו להוכיח לבית
המשפט את סיבת העיכוב ו/או השיהוי בגביית דמי המזונות או הגשת הבקשה לעשות כן. זו
תמציתו ומהותו של סעיף 11(ב) לחוק. ברי עם זאת שכאשר מבקש/ת ישכנע/תשכנע את בית
המשפט שיש ממש בהסברו/ה לשיהוי בגביית המזונות ייטה בית המשפט לאפשר גביית
המזונות בשים לב לסעיף 3(א) לחוק.
החלטת כבוד הרשמת:
.4
החלטת כבוד הרשמת היא מיום 17/9/2020 (להלן-ההחלטה) והתייחסה לבקשה
הגדלת/הוספת קרן חוב מיום 07/09/2020 אותה הגישה התובעת וזו לשון ההחלטה.
"הזוכה עותרת להגדלת החוב בסכום של 168,826.00 ₪ נכון ליום 07 ספטמבר 2020. לטענת
הזוכה מסתכם חובו של החייב בגין מזונות בתקופה שבין 1.2021 ועד 7.2019…
3 מתוך 6
בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
לאחר בחינת הבקשה מצאתי לדחותה, במתכונתה כבר עתה, מנימוקים כדלקמן:
לחייב ניתן צו כינוס ביום 29.9.20 וצו הפטר ביום 6.8.18
מאז ניתן לחייב ההפטר ועד להגשת הבקשה חלפו למעלה משנתיים.
…איני מאשרת בקשת הזוכה להגדלת קרן החוב בגין חיובים שמועדם עובר לתאריך
7.9.2018 קרי חובות שנצברו שנתיים טרם הגשת הבקשה. היה והזוכה עומדת על בקשתה
עליה להקדים פניה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבלת אישור לגביית מזונות
אלה, משחלפו למעלה משנתיים והיא לא החלה בגבייתם."
דיון והכרעה:
.5
.6
ביום 10/11/21 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם.
אקדים ואציין שאכן כטענת הנתבע אין בבקשה הסבר לשיהוי של התובעת בהגשת הבקשה.
עוד יש לזכור שמדובר באחור של חודש אחד שכן מיום מתן ההפטר ועד הגשת הבקשה,
בהנחה שהתובעת ידעה על מתן ההפטר במועד נתינתו (טענה בהקשר זה לא ניתנה ע"י מי
מהדדים) חלפו 25 חודשים: מיום 6/8/18 יום מתן ההפטר ועד יום 7/9/2020 יום הגשת
הבקשה לרשות האכיפה והגבייה.
עוד יובהר שהתובעת נתפסה לכלל טעות בדרך פרשנותה של ההחלטה. תשובתו של בא כוחה
של התובעת בדיון מעידה על כך בהתייחסו לשיהוי על פי ההחלטה בזו הלשון "אין הכוונה
בשנתיים איחור או שיהוי, כי באותו פרק זמן הדרך נחסמה לנו משך שמונה שנים."
(פרוטוקול עמ' 4 ש' 28-27 ). ולא היא! זו בדיוק החלטתה של כבוד הרשמת. זו לשון החוק.
הזוכה לא החלה בגביית המזונות בבקשתה אלא לאחר 25 חודש מיום מתן ההפטר. וכלשונה
של כבוד הרשמת יילחייב ניתן צו כינוס ביום 29.9.20 וצו הפטר ביום 6.8.18
מאז ניתן לחייב ההפטר ועד להגשת הבקשה חלפו למעלה משנתיים."
אמור מעתה שעל פי ההחלטה היה על התובעת להגיש את בגשתה עד לא יאוחר מתום 24
חודשים מיום מתן ההפטר לנתבע.
גם בדברי ההסבר המאוחרים של בא כוחה עולה שהתובעת נתפסה לכלל שגגה והוא מבהיר
בטיעוניו את השיהוי שמיום דחיית הבקשה על ידי כבוד הרשמת ביום 17/9/20 ועד הגשת
התביעה מושא החלטה זו לבית המשפט ביום 27/6/2021. וכלשונו :
4 מתוך 6
.8
ראל
בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
"מאחר וחייב או חייבת שנמצאים בהליכי פש"ר ורוצים לנקוט בהליכים נגד צד שלישי,
נדרש לקבל את אישור בית המשפט לפש"ר, עד שאין אישור כזה לא יכולנו לעשות דבר.
אחרי שזה לקח חודשים וקיבלנו את אישור בית המשפט לפש"ר, ועסקינן במנהלת מיוחדת
גם למשיב וגם למבקשת, אז אז פנתה התובעת כפי הנדרש מכולנו ליחדת הסיוע, גם שם
ניסה בחוסר תום לב המשיב למנוע, לא להגיע, לטעון שלא קיבל, והייתה גם טעות אצל
יחידת הסיוע, דבר שגם הוא לקח חודשים רבים, דבר שלא עלה בכתב ההגנה חלילה אצל
המשיב. בסופו של יום, אחרי שעברנו את בית המשפט, אחרי שהצלחנו להביא את המשיב
ליחידת הסיוע וניסינו כבר שם לחסוך מזמנו היקר של בית המשפט, הבנו שלמעטי ניסיון
לדחות את הקץ ואולי מאחר וקיבל סיוע משפטי לדחות כמה שיותר, הגענו לפתחו של בית
המשפט."
אמור מעתה שעל פי התבוננות דווקנית של אחור ושיהוי בהגשת הבקשה יש לדחות הבקשה
במובן זה של אחור בהגשתה – אחור של חודש ימים. הגם שכאמור אין הצדק של ממש בשיהוי
בגביית חיובי המזונות שקדמו ליום 7/9/2018 אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לאיין חיובים
שנקבעו בפסק הדין ובמיוחד לאור העובדה שמשך שנים היה הנתבע בפשיטת רגל.
בהקשר זה מקובלים עלי דברי בא כוחה של התובעת "אם היום חלילה בית המשפט לא יקבל
את עמדתנו זה לתת פרס למשיב. "
יימתן היתר לתובעת לגביית חיובי העבר משמעותו הגדלת קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל
בסכום החיובים האמורים ללא כל תנאי, …הטלת נטל הראייה על הנתבע להוכיח שאלה
נפרעו על ידו או שאין הוא חב בתשלומם." (תמ"ש (ת"א) 11529-07-16 א.ש.ק. נ' ר.ק.
(19/11/2016) מפי חברתי כבוד השופטת קרן גיל].
בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה הן בשל העובדה ששני הצדדים היו בהליכי פשיטת רגל
והשיהוי הקצר של כחודש ימים אין זה ראוי ונכון לשלול מהתובעת לנסות ולגבות חוב
המזונות אך יש להקל עם הנתבע בעניין זה בשל חלוף הזמן: על כן האיזון הראוי הוא יצירת
מצב בו תוכל התובעת לנסות לגבות את חוב המזונות אף מעבר לשנתיים אולם להעביר אליה
את הנטל להוכיח שהנתבע לא שילם את המזונות (עניין תמייש (ת"א) 11529-07-16 הנייל וכן
ראו לעיל את גרסת הנתבע השזורה גם בתגובתו לתביעה). רוצה לומר לאפשר לתובעת הגדלת
קרן החוב בחיובים שלפני 7/9/2018 כשהנטל מונח עליה להוכיח שלא שולמו לה הסכומים
האמורים ולא על הנתבע להוכיח את פרעונם.
5 מתוך 6
בית משפט לענייני משפחה באילת
תלה"מ 59993-06-21 ר נ' א
אחרית דבר:
9
ניתן בזאת היתר לתובעת לגביית חיובי מזונות לתקופה שעובר ליום 7/9/2020 ככל שתוכיח
שאלה אכן לא שולמו לידה על ידי הנתבע, זאת במסגרת בקשה להגדלת קרן החוב בתיק
ההוצאה לפועל המתנהל ברשות האכיפה והגבייה תיק מספר XXX
.10
.11
.12
.13
מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
לאור התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.
החלטה זו מסיימת ההתנהלות בתיק זה.
תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור התיק.
ניתן היום, י"ז טבת תשפייב, 21 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
S
מרדכי (מוטי) לוי, שופט, סגן הנשיא
6 מתוך 6
