בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
תלה"מ 45717-04-23 ק.נ' ק.
מספר בקשה:1
בפני
כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי, סגן נשיא
מבקשת
ל.ק.
מיוצגת ע"י עו"ד איילת קריספל
נגד
משיב
א.ק.
מיוצג ע"י עוה"ד איילת קיטיביץ ונופר סוויסה
החלטה
בבקשה למזונות זמניים
לפני בקשה למזונות זמניים לבתם המשותפת של הצדדים ילידת 28/9/2019 (להלן-הבת). הצדדים נישאו בנישואים אזרחיים בשנת 2016.
הרקע העובדתי:
1. המבקשת (להלן- האם) הגישה ביום 25/4/2023 תביעה למזונות הבת ומכוחה ביום 30/4/2023 את הבקשה למזונות זמניים (להלן-הבקשה).
2. המשיב (להלן- האב) הגיש תשובתו לבקשה ביום 24/5/2023 ובין יתר טיעוניו טען שהבת מקבלת קצבה בשל נכותה כמי שאובחנה על הרצף האוטיסטי.
3. ביום 4/6/22023 נתתי החלטתי בבקשה בה פרטתי את הצרכים הנתבעים, השתכרות הצדדים, על פי כל אחד מהם, ובשל טענת האב לעניין קצבת הנכות שהועלמה מהבקשה הוריתי בזו הלשון:
" …
3. האם לא צירפה אישור על גובה קצבת הנכות אותה מקבלת הבת ולאיזה צרכים היא משמשת בפרוט הראוי או בפרוט כלל. די בכך כדי לדחות הבקשה. כך למשל האם צירפה אישור תשלום לגן על סך של 716 ₪ לא ברור לאיזו תקופה . כך, מעבר להסכם השכירות והתשלום לגן לא צירפה האם ראיות לסכומים הנתבעים (ראיתי את המסמכים הקשורים בביטוח הרכב).
תובענה למזונות כמו בקשה למזונות זמניים צריכה להוכחתה צירוף כלל המסמכים כביעה כספית.
4. בנסיבות אלה דין הבקשה, כאמור, להידחות. יחד עם זאת משעה שהחלטה כזו אינה מיטיבה עם הבת וההליך הבקשה נקבעת לדיון 15/6/23 בשעה 11:00 למשך 30 דק'.
5. עד ליום 14/6/23 תגיש האם אישור מהמוסד לביטוח לאומי על גובה הקצבה ותפרט בתצהיר ממוקד אליו יצורפו אסמכתאות על הצרכים הממומנים על ידי הקצבה."
4. ביום 12/6/2023 הוגש תצהיר משלים מטעם האם ממנו עולה שהבת זכאית לקצבת נכות חודשית על סך של 3,295 ₪ לחודש.
5. בקשר לפרוט ההוצאות והשימושים שעושה האם בקצבת הנכות של הבת פרטה האם בתצהיר שהיא משתמשת מתוך קצבת הנכות באופן ישיר לטובת צרכי הבת רק תשלום לגן בסכום חודשי של 716 ₪ לחודש המשולם לעמותת "XXX". כך, נטען שם ש"במסגרת הגן מקבלת הבת טיפולים פרא רפואיים המותאמים לצרכיה" יוער בהקשר זה שלבקשה צרפה האם חשבונית המעידה על התשלום בסך זה לגן.
6. לבד מסכום זה פרטה האם בתצהיר בכלליות את השימוש שהיא עושה ביתרת הקצבה (2,579 ₪ לחודש) – הוצאות אשר אינן מוצאות ישירות לטובת הבת אלא בהבנתה בעקיפין לטובת הבת: "מפגשי הדרכה הורית באופן קבוע במסגרת הגן באמצע השבוע ובמהלך שעות הפעילות בגן" (ס' 6) לצורך השתתפותי "…אני נעדרת מעבודתי הואיל ומפגשים אלו מתקיימים אחת לשבועיים במסגרת הגן" (ס' 7). "אני משתתפת במפגשים קבועים בגן …לצורך פגישות פרטניות עם צוות הגן, קבלת עדכונים, בניית תוכנית לימודים אישית עבור הקטינה" (ס' 8) "במסגרת מפגשי ההנחיה והליווי אני מקבלת הנחיות לרכישת משחקים מותאמים עבור הקטינה לשיפור מיומנויות התקשורת שלה" (ס' 9).
מהתצהיר עולה שאין כל טיפול נדרש לבת לעת הזו שכן היא "…מקבלת את מרבית הטיפולים במסגרת הגן איני נדרשת למימון טיפולים נוספים בשעות אחה"צ" (ס' 10).
האם טענה לצורך שלה בתשלום שכירות לדירה ודמי אחזקת אותה דירה "…ללא כל השתתפות מצד המשיב, אשר מתגורר בדירה המשותפת ומסרב לשתף פעולה לצורך מכירתה".
עוד טענה האם שעל פי הייעוץ שקיבלה "גמלת הנכות אינה מיועדת למימון צרכיה השוטפים ו/או הוצאות הקיום השגרתיות של הקטינה, כגון: מדור, מזון, ביגוד והנעלה וכיוצ"ב".
עוד טענה שהואיל והיא נושאת בעיקר הטיפול בקטינה (ראו עמדת האם להרחבת הסדרי השהות של האב עם הבת כמפורט בהחלטתי מהיום בתיק קשור) ומאחר והיא"…מצויה בקשר רציף עם המסגרת החינוכית, עובדה אשר גורמת לפגיעה בהכנסתי ובכושר השתכרותי, וכן גורמת לי להוצאות עודפות עבור נסיעות וכיוצ"ב הרי שהגמלה מיועדת אף בעבור הטיפול העודף שלי בטינה, בפרט נוכח מגבלותיה וצרכיה המיוחדים"
משכך טענה האם ש"במצב דברים זה, אני נאלצת כיום לעשות שימוש גם בכספי הקצבה לצורך כיסוי הוצאות המחיה השוטפות עבורי ועבור הקטינה".
7. האם צרפה לתצהירה את פסק דינו של כבוד השופט הנדל בהסכמת כבוד השופטים סולברג ושטיין בעניין בע"מ 2083/19 פלונית נ' פלוני (28/4/2021) (להלן-הלכת פלונית) עליו התבססה, כנראה, בהנחת הסבריה לשימוש בקצבת הנכות של הבת וממנו ביקשה, כנראה, להקיש למקרה שלפנינו בו מתוך הקצבה רק 22% (בעיגול כלפי מעלה) משמשים לטובת הבת באופן ישיר (התשלום לגן) וכל השאר אינו מוצא לטובת הבת אלא מה שנחזה בעיני האם כצורך שלה לטובת הבת.
אקדים אחרית לראשית ואתמה. גם אם אני נכון לקבל את עמדת האם, בהיקש מהלכת פלונית לא מצאתי כל הסבר מה טעם מלוא הסכום העודף שאינו משמש באופן ישיר את צרכי הבת ראוי שישמש את האם לבדה? והיכן שיתופו של האב? דומני שדי בכך כדי ללמד על הטענה של האם בדבר השימוש בקצבה.
הדברים מעלים תהייה מקל וחומר שעה שהאם בבקשתה העמידה את שכרה החודשי הממוצע באופן הגבוה ב- 1,000 ₪ לחודש מזו של האב (שכרה החודשי הממוצע לטענתה עומד על סך של כ- 10,000 ₪ לחודש ושל האב על סך של כ- 9,000 ₪ לחודש- ס' 36-34 לבקשה). האב בתגובתו העמיד את הפער, ללא קצבת הנכות של הבת על סך של 2,000 ₪ לחודש (ס' 26-21 לתגובה)).
8. בסעיף 4 להלכת פלונית נקבע:
"4. דומה כי כבר מלשון החוק ניתן להסיק שגמלת ההשתתפות בהוצאות
נועדה לסייע במימון סידורים מיוחדים, הנדרשים עקב המוגבלות שעמה חי הילד, ולא בהוצאות הקיום השגרתיות. אכן, בדברי ההסבר להצעת תיקון 13 (ה"ח 1057, 264), נאמר כי "סעיף מוצע זה עניינו קביעת תנאים ושיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח הכרוכות בקיום אורח חיים רגיל של ילדו הנכה (כגון סידורי בית ונוחיות)" (ההדגשה אינה במקור). כך עולה גם מדברי נציג הביטוח הלאומי במהלך הדיון בתיקון 13 בוועדת העבודה של הכנסת: "אם יש צורך בסידורים מיוחדים לילד נכה […] לפעמים יש ילד משותק שהוא מאה אחוז נכה וההורים צריכים לצאת לעבודה, ואז מישהו צריך לתת דעתו לאותו הילד, צריך אולי לקחת עזרה בבית […] כדי שהילד יוכל לחיות את חייו הרגילים. אולי זה ילד עיוור שצריך לסדר לו כל מיני מכשירים שיבואו לעזרתו" (פרוטוקול ישיבה 394 של ועדת העבודה, הכנסת ה-7, 4 (27.5.1973)). באופן דומה, הבהיר שר העבודה, אלמוגי, בפתח הדיון בקריאה הראשונה בתיקון 13, כי ההסדרים המוצעים "מגשימים את העקרון של מתן סיוע לכל משפחה שאחד מבניה נכה שאינו מסוגל לתפקד ומשפחתו מתקשה לעמוד בהוצאות המיוחדות בהחזקתו ובשיקומו" (פרוטוקול ישיבה 415, הכנסת ה-7, 2577 (4.4.1973); ההדגשה אינה במקור)."
בהמשך הפנה השופט הנדל לעניין עב"ל (ארצי) 1059/00 שם נקבע:
"התכלית החקיקתית של מתן גימלת הילד הנכה הינה השתתפות, ולו חלקית, בהוצאות המיוחדות הנגרמות להורים עקב ליקוייו הרפואיים של ילדם. הוצאות מיוחדות אין משמען בהכרח הוצאה כספית ישירה בגין הילד, אלא אף אובדן יכולת לעבוד, ולו חלקית, עקב ריתוק ההורה לבית לצורך הטיפול בילד או תשלום למטפל שיטפל בו".
9. זו המסגרת הנורמטיבית ממנה ביקשה האם לגזור ולהקיש על מנת לייתר ההתייחסות לקצבת הנכות כחלק ממכלול האמצעים העומדים לטובת כיסוי צרכיה של הבת. ברם, באותה הלכת פלונית נקבע עוד ש:
"עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת ( HYPERLINK "http://www.nevo.co.il/case/25249766" בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות. ישנם פתרונות שונים למצב כזה, וחזקה כי בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין, תוך רגישות לשיקולים השונים."
10. עובדות המקרה בהלכת פלונית שונות מהמקרה שלפני אך לא רק בכך העניין. במקרה שלפני אין בידי נתונים כלשהו ואלו לא סופקו על מנת לנסות להבין את השימוש בסכומים, גם לאור טיעוני המבקשת, אשר נועדו לשרת את צרכי הבת. די בכך, כאמור, שהאם טענה שחלק מסכום הקצבה נועד לשרת את צרכיה שלה במאובחן מהבת וכלשונה: "במצב דברים זה, אני נאלצת כיום לעשות שימוש גם בכספי הקצבה לצורך כיסוי הוצאות המחיה השוטפות עבורי ועבור הקטינה" (ס' 15 לתצהיר) וללא קשר לצורכי הבת באופן עקיף או ישיר כדי לדחות את הבקשה. לא בחלל ריק נאמרים הדברים והם עולים דווקא מהלכת פלונית אליה הפנתה האם והובאו לעיל.
מבלי לגרוע באמור יודגש שלא ניתן לקבל את המשתמע מפרשנותה של האם להלכת פלונית שמניחה שהיא רשאית לעשות שימוש בקצבת הנכות של הבת כראות עיניה, כהבנתה הבלעדית מה משרת בעקיפין את צרכי הבת וזאת ללא פיקוח של בית המשפט, ללא דיווח לבית המשפט שיבחן את מכלול צרכי הבת אל מול כלל המקורות שעומדים לרשותה (כך למשל אולי טובתה של הבת להשתמש בחלק מהסכום לחיסכון לעתידה). פרשנות זו עומדת בסתירה מוחלטת למטרות ההענקה ולהלכת פלונית הנ"ל.
11. בטרם נעילה יובהר שבשאלת המזונות הזמניים התקיים לפני דיון ביום 26/6/23. ככלל שבה האם על טיעוניה שעלו בתצהירה ולא מצאתי להרחיב בכך מעבר לאמור בתצהירה.
11. בנסיבות אלו בשים לב למובא ולאמור אני מורה על מחיקת הבקשה.
12. ככל שתסבור האם שברצונה להגיש בקשה מחודשת רשאית היא לעשות כן אך בזו הפעם כפי הנדרש עם פרוט הסכומים באופן מדויק ולא באמירות בעלמא שאין בהן כדי להציג התמונה לפני בית המשפט כפי שראוי שתוגש בקשה.
אחרת, התמונה המתקבלת היא שימוש בכספי הקצבה לצרכיה שלה במנותק מצרכי הבת, (גם בעקיפין) מעין 'השלמת הכנסה' ודומני שלא לכך כיוון המחוקק ובוודאי שלא הלכת פלונית עליה הסתמכה האם.
13. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
14. חרף התוצאה אליה הגעתי אין צו להוצאות.
15. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים ולסגור הבקשה.
ניתנה היום, ח' אב תשפ"ג, 26 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
