בפני
התובע:
הנתבעים:
בעניין הקטין
רקע עובדתי
.1
.2
כב' השופטת ענת הלר-כריש
.3
.4
בהחלטה זו יש להכריע בשאלה האם יש להפנות את הצדדים לבדיקה גנטית לשם בירור שאלת
האבהות, חרף התנגדות אמו של הקטין.
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טר
א.
ב.
ג.
פלוני
עייי בייכ עוייד מרווין ניסן כהן
נגד
ד.
1. אלמוני
ע"י ב"כ עוייד ששי אלעמרי
2. היועץ המשפטי לממשלה
עייי בייכ מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי)
הקטין — נולד ביום 00.00.2020, והוא בן כשנתיים כיום.
באמצעות האפוטרופא לדין עוייד מרב דוד פלד
הנתבע 1 רשום ברשות האוכלוסין כאישה, ישראלית, רווקה וכאמו של הקטין. במסגרת ההליך
ביקש הנתבע 1 כי הפנייה אליו תהא בלשון זכר ומשכך כינויו בפסק הדין יהיה בהתאם
"הנתבע" או "אם הקטין".
החלטה
למן לידתו מתגורר הקטין עם הנתבע ועם אמו של הנתבע.
ביום 3.11.2020 הגיש התובע תביעה בה טען כי הקטין נולד כתוצאה ממערכת יחסים שניהל
התובע עם אם הקטין, ועתר להפניית הצדדים לבדיקה לסיווג רקמות ולמתן פסק דין הצהרתי
בעניין אבהות בהתאם לתוצאותיה. עיקרי טענות התובע בכתב התביעה כדלקמן :
התובע הוא נתין זר הנמצא בישראל משנת
בחודש 00/2018 או בסמוך לכך הכיר התובע את אם הקטין ולאחר זמן מה השניים
החליטו למסד את מערכת היחסים ביניהם.
.–
ביום 00.00.2019 שכרו התובע ואם הקטין דירה למגוריהם המשותפים ברחוב ע' 42 ב-
– (להלן: הדירה השכורה). התובע צרף לכתב התביעה צילום של הסכם שכירות.
כעבור תקופה בת כ- 8 חודשים בה ניהלו קשר זוגי, נפרדו התובע ואם הקטין.
1 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
.5
.6
ה.
ו.
ז.
ח.
ט.
ba
א.
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ב.
ג.
תקופה קצרה לאחר הפירוד, שלח הנתבע לתובע הודעה כתובה לפיה השניים צריכים
לדבר, ובהמשך בישר הנתבע לתובע כי הוא בהריון וכי העובר הוא ילדו של התובע. לכתב
התביעה צורפו צילומי מסך ובהם תכתובות.
במהלך ההריון נשלחו מאם הקטין לתובע תמונות של העובר מבדיקת אולטרסאונד.
לכתב התביעה צורף עותק של הצילום.
במהלך תקופת ההריון קבעו הצדדים כי התובע יגיע ליישוב מגורי אם הקטין וכי השניים
יבלו יחד בסוף השבוע ואכן כך היה.
בסמוך ללידת הקטין, חסם הנתבע כל דרכי תקשורת עם התובע, ולתובע לא היתה כל
ידיעה אודות לידת קטין.
למען הדיוק ושלימות התמונה, יוער כי בכתב התביעה התייחס התובע אל הנתבע בלשון נקבה.
בחודש אוקטובר 2020 הודיע הנתבע לתובע על לידת הקטין ושלח לו תמונה של הקטין.
לכתב התביעה צורף עותק של תמונה.
ביום 10.12.2020 הגיש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, לפיה מאחר שאין חשש
לממזרות, והואיל וההכרה באבהות לא מקנה מעמד לאב, מבוקש כי בית המשפט יורה על
ביצוע בדיקה גנטית, וכי בית המשפט יכריע בשאלת האבהות לפי תוצאות הבדיקה האמורה.
הנתבע התנגד לבקשת התובע לבקר את הקטין. התובע ביקש מהנתבע להסדיר את עניין
אבהותו עם הקטין ובכלל זה כי ייקבעו הסדרי שהות ותשלום מזונות, ואולם הנתבע
חסם כל דרכי תקשורת עם התובע וסירב לכל קשר עמו.
ביום 16.12.2020 הגיש הנתבע כתב הגנה בו טען כי יש לסלק את התביעה על הסף ולחילופין
לדחותה לגופה. עיקרי טענות הנתבע בכתב ההגנה, כדלקמן :
:
הנתבע הוא טרנסג'נדר, בעל חזות גברית מגיל 16, מעולם לא קיים יחסי מין בהסכמה
עם גבר, אינו מכיר את התובע וודאי שלא קיים עמו קשר זוגי. לנתבע נודע לראשונה על
קיומו של התובע כתוצאה ממכתב ששלח אליו ואשר תוכנו מופרך ובלתי מתקבל על
הדעת.
הקטין נולד כתוצאה ממקרה אונס. לנתבע נודע על דבר ההריון במקרה, בעקבות בדיקת
הריון שנערכה לו על פי פרוטוקול בית החולים זמן קצר לאחר שהגיע למיון נשים בשל
בעיה גניקולוגית.
במהלך האונס או בסמוך לו נגנבה מהנתבע תעודת הזהות שלו, וכל המופיע בכתב
התביעה אודותיו מקורו במסמכים שנגנבו או במידע שהנתבע או אמו פרסמו ברשתות
החברתיות.
2 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טר
ת. כן הייתי. לא בנוכחותו, הוא לא היה שם. הייתי
בהוסטל באותה תקופה ורצינו דירות נופש לשבוע והוא
לא היה שם בסופש"ים. [המשכיר] שהיה פה מכיר אותי
העברנו לו בביט. היינו בהוסטל של וכל פעם היינו
מעבירים לו בביט והוא היה משאיר לנו את המפתחות".
(עמ' 43 שורות 15-11).
בדירה.
(עמ' 43 שורות 28-26).
"ש. ביהמ"ש אז יצרת קשר עם [המשכיר] ושילמת לו
בביט?
ת. כן. לא היה קשר מעבר לזה כל כך. את [המשכיר]
ראיתי פעם או פעמיים. הוא בא לראות שהכל בסדר
אף שדבר לא מנע מהנתבע לטעון כבר בכתב ההגנה כי הוא נהג לשהות בדירה השכורה בסופי
שבוע עם חבריו עת התובע לא שהה בדירה, הוא לא עשה כן. תחת זאת בחר הנתבע להכחיש
באופן גורף כי התגורר בדירה השכורה. מדובר בגרסה מתפתחת ויש בכך כדי להפחית את
המהימנות שניתן לייחס לה. ודוק, לא נעלם מעיניי כי כאשר עולה טענה לפגיעה מינית, יש
להתייחס לגרסת המתלונן באופן שונה ומרוכך יותר ואין מקום לפסול עדות של מתלונן או
מתלוננת בעבירת מין רק בשל היותה עדות כבושה או מתפתחת, בשל קיומן של סתירות
מסוימות או בשל התנהגות לא רציונלית בזמן האירוע או לאחריו (ראו למשל: ע"א 7426/14
פלונית נ' אורי דניאל (14.3.2016)). אולם, במקרה שלפניי, הסתירות האמורות בגרסתו של
הנתבע נוגעות להכחשתו באשר לעצם ההיכרות עם התובע ובאשר למגורים בדירה השכורה,
ולא מדובר רק באירוע התקיפה המינית הנטען עצמו או בנסיבות אשר אפפו אותו. הנתבע טען
בסיכומיו כי השינוי בגרסתו נבע מכך שבכתב התביעה נכתב כי הצדדים התגוררו יחד בדירה
הנמצאת ברחוב ע' 42 וצורף לכתב התביעה הסכם שכירות בלתי קריא, ורק בהמשך ולאחר
שלפי החלטת בית המשפט צרף התובע צילום של הסכם השכירות פעם נוספת, גילה הנתבע כי
מדובר בדירה הנמצאת ברחוב ע' 41 ואשר בה שהה בסופי שבוע. איני מקבלת את טענת הנתבע
בעניין זה. שהרי על פי הגרסה שהציג הנתבע בחקירתו הנגדית, עוד בזמן אמת כאשר הוא שהה
בסופי שבוע בדירה השכורה הוא ידע שבמהלך השבוע מושכרת דירה זו יילזרים" כלשונו (עמי
44 ש' 5-3). היה על הנתבע לדעת כי הדירה אליה התייחס התובע בכתב התביעה היא הדירה בה
שהה על פי גרסתו בחקירתו הנגדית בסופי שבוע באותה תקופה וכי נפלה טעות דפוס במספר
שצוין בכתב התביעה ולפרוס את מלוא גרסתו במסגרת כתב ההגנה.
11 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
.25
.26
.27
ba
זאת ועוד, גם לעיצומם של דברים, אותה גרסה חדשה של הנתבע לפיה נהג לשהות בדירה
השכורה רק בסופי שבוע עם חבריו וללא התובע, לא הוכחה. זאת הגם שאילו היתה נכונה,
בקלות היה באפשרות הנתבע להוכיחה, למשל על ידי הבאת אותם חברים אשר שהו עמו בדירה
לטענתו לעדות. חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע
מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה
הראיה היתה פועלת נגדו (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ
(14.11.1990)). בהתאם, ומשעה שהנתבע נמנע מהוכחת טענתו באשר לנסיבות שהותו בדירה
השכורה, אין לקבלה.
.28
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
מעבר לאמור, הטענה שהנתבע שהה בדירה השכורה רק בסופי שבוע עם חבריו וללא התובע אף
אינה עולה מעדותו של המשכיר. הגם שהמשכיר העיד בבית המשפט, בייכ הנתבע בחר שלא
להציג לו שאלה בעניין זה ולא אפשר לו לאשר או לשלול את גרסת הנתבע בקשר לכך. לא עלה
מעדותו של המשכיר כי בסופי השבוע הוא נהג להשכיר את הדירה לשוכרים אחרים, אשר לא
התגוררו בדירה במהלך ימות השבוע, ואין בעדות המשכיר דבר אשר יתמוך בגרסת הנתבע
בעניין זה. גם התובע העיד כי בתקופה בה התגורר בדירה השכורה לא התגורר בנוסף גם במקום
אחר (עמ' 12 ש' 20-19).
אמנם, בעניין תיאור מעמד החתימה על חוזה השכירות בחודש 00/2019 נמצאה חוסר התאמה
בין עדות המשכיר לבין עדות התובע. כך, בעוד התובע העיד כי בחודש 00/2019 חתמו הן
המשכיר, הן התובע והן הנתבע על חוזה שכירות, וזאת בדירה השכורה אליה הגיע המשכיר
(עמ' 10 ש' 26-25); המשכיר העיד כי לא היה אדם נוסף מלבדו ומלבד התובע שחתם על חוזה
השכירות (עמ' 17 ש' 33-32, עמ' 19 ש' 36 – עמ' 20 ש' 3). הגם שכך, לא מדובר בעדות הקשורה
באופן ישיר לשאלת קיומו או העדרו של קשר בין התובע לבין הנתבע לפני הוריית הקטין. זאת,
להבדיל מהסתירות שנמצאו בגרסת הנתבע, הנוגעות לעצם קיומו של קשר בין התובע לבין
הנתבע, נושא שהוא בליבת ההתדיינות המשפטית.
בנוסף לאמור לעיל, ניתן ללמוד על קיומו של קשר בין התובע לבין הנתבע גם מכך שבחקירתו
הנגדית הציג התובע לבקשת ב"כ הנתבע את מכשיר הטלפון הנייד שלו ובו מופיע מספר הטלפון
של הנתבע תחת השם [שמו של הנתבע, עהייכ], והציג אף הודעות כתובות בינו לבין אותו מספר
טלפון (דיון מיום 11.11.21, עמ' 9-8).
מעבר לאמור לעיל, הנתבע עצמו הודה כי יתכן וקיים קשר מיני עם התובע וכי הקטין נולד
כתוצאה מקשר זה. עצם טענת הנתבע בכתב ההגנה לפיה ככל הנראה התובע אנס את הנתבע
תומכת במסקנה כי יכול להיות קשר גנטי בין התובע לבין הקטין. בחקירתו הנגדית מסר הנתבע
גרסה לא מסודרת ולא בהירה, ולפיה הוא כלל אינו זוכר את האירועים, נהג להשתמש בסמים
12 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
תמ"ש 7410-11-20
עד שנודע לו דבר ההריון (עמ' 36 ש' 6-2), ואף העיד: "יש תקופה בחיים שאני לא זוכר
כלום מאותו הזמן שזה קרה. כלום. אני לא הייתי בקשרים (עם) גברים אף פעם
בחיים שלי. אני לא נמשך לגברים לא הייתה לי סיבה לעשות" (עמ' 38 ש' 5-4). אף
אם הקטין נולד כתוצאה מיחסים שלא בהסכמה, כגרסת הנתבע, ואיני קובעת שכך, אין בגרסה
זו כדי לסתור את הטענה לקשרי משפחה בין התובע לבין הקטין. יצוין כי הנתבע מעולם לא
הגיש תלונה במשטרה בגין אונס, לא נגד התובע ולא נגד כל אדם אחר (עמ' 45 ש' 25-22) ואף
מטעם עוייס בית החולים אשר על פי עדות הנתבע ידעה כי הנתבע עבר אונס, לא הוגש כל דיווח
או תלונה למשטרה (עמ' 37 ש' 5-2). אף לשיטת הנתבע, נסיבות הוריית הקטין נותרו עמומות
מבחינתו. הנתבע לא שלל בחקירתו קיומו של קשר גנטי בין התובע לבין הקטין כאשר נשאל על
ידי בייכ היועמ"ש האם הוא סבור כי התובע הוא האב הגנטי, אלא הסתפק בתשובה לפיה
הנתבע הוא גם האב הגנטי וגם האם הגנטית (עמ' 45 ש' 21-18).
ba
ת.
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
חשוב להדגיש כי הנתבע במקרה שלפניי אינו טוען כי קיימת דרך אחרת, חלופית ועדיפה לבירור
שאלת האבהות, שלא באמצעות בדיקה גנטית. אלא, לגישת הנתבע, אין לברר את שאלת
האבהות כלל. בחקירתו הנגדית הביע הנתבע במספר הזדמנויות את עמדתו, לפיה אין כל מקום
לברר את השאלה מיהו אביו של הקטין, כשלגישתו, מוטב לשמר את התא המשפחתי שבנה
במסגרתו גדל הקטין עם הנתבע ועם אמו של הנתבע. כדבריו: "אני גבר טרנס ויש לי ילד
תודה לאל שאני מגדל אותן עם אמא שלי ולא צריך אף אחד, ולא כל אחד יכול
לבוא ולהגיד שהוא האבא" (עמ' 34 ש' 33-32).
ובמקום אחר בחקירתו הנגדית של הנתבע, בעמ' 38 ש' 17-11):
חשוב לך לדעת מי האב של הקטין?
"ש.
ש.
לשבת בכלא.
הוא לא האבא, אני האבא. הוא האנס. הוא צריך
אתה ילדת אותו ואתה לא חושב של[קטין] מגיע
לדעת מי האבא שלו?
ת. הוא לא האבא. לאנס מגיע להיות בכלא. לרוצח
מגיע להיות בכלא. לי מגיע לחיות סוף סוף. הגיע
הזמן שאפרוס כנפיים על הילד שלי.
ש.
אבל יש פה גם אבא?
ת. זה לא אבא זה אנס …"
13 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
ba
.31
טר
תמ"ש 7410-11-20
איני מקבלת את עמדת הנתבע לפיה יש להימנע מבירור שאלת האבהות ובכך למעשה למנוע
מהקטין לדעת מיהו אביו.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טובת הקטין מהווה עקרון על בשיטתנו עת דנים בענייניהם של קטינים, ובכלל זה במסגרת דיון
בתביעה להכרה באבהות.
ראו ע"א 2558/91 פלונית נ' פלוני, פייד מז(2) 8, 18-17 (1993):
"קביעת אבהות היא עניין שקשה להפריז בחשיבותו, הן לאיש
ולאישה הנוגעים בדבר והן לילד… מוטל עלינו, כל אימת שהננו
נדרשים להכריע בעניין של אבהות, לראות לנגד עינינו גם את עניינו
של הילד שהורתו מהווה סלע המחלוקת… הכרעה בנושא של
אבהות הינה גורלית לילד הנוגע בדבר. בהליך כזה, לרוב, אין הילד
נראה וקולו אינו נשמע, אך עניינו צריך שיימצא לנגד עיני השופט".
נקודת המוצא היא, כי טובתו של הקטין היא לדעת מיהו אביו מולידו, למעט במקרים בהם
קיים חשש ממזרות כתוצאה מבירור אבהות ונושא זה הוסדר בחוק מידע גנטי. עוד בטרם
חקיקת חוק מידע גנטי, עלה בפסיקה קו מנחה וברור לפיו זכותו של קטין לדעת מיהו אביו
נגזרת מזכותו לכבוד ואף מגלמת אינטרסים רבים. זכות זו אף הוכרה כבעלת מעמד חוקתי.
יפים לעניין זה דבריו של השופט מ' חשין בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, מט(2) 578 (1995)
בעמ' 593:
"… ואדם כי יבקש לדעת מי אביו, מי אמו, מניין בא – 'מי אני',
יזעק – כבודו יחייב אותם, את כולנו, להושיט יד לעזרו. אכן, זכות
יסוד כבוד האדם כוללת את '… רצונו של הקטין כילוד אנוש לדעת
מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות
והאנושיות… (הנשיא שמגר בע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני ואח'
(6) בעמ' 843). מצווה הוא אדם שיידע מניין בא – דע מאין באת
וציווי זה משמיע מעצמו זכותו של אדם: זכותו שידע מניין בא. זה
כבודו של אדם באשר הוא אדם: עימו נולד, ובאשר יילך אף הוא. לו
אמרנו לנעול שערי בית-משפט בפניה של הילדה – ולהותירה
שתוקית כל ימי חייה – כי אז הורינו הלכה הנוגדת את חוש
ההגינות וההוגנות הטבוע בנו. קשה – קשה מאוד – להשלים הלכה
מעין זו…".
עוד ראו ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פייד מח(3) 837, 843 (1994):
14 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ba
"לצד זכות היסוד של המערער קיימת זכות היסוד של הקטין
לכבודו כאדם. הווי אומר, במקרה דנן סובבות זכויות האחרים,
שיש לשקלם מול זכותו של המערער, סביב טובת הילד וסביב רצונו
של הקטין כילוד אנוש לדעת מוצאו, כדי לשמור על זכויותיו
הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות".
טר
בנוסף לעניין חשיבותה של זכותו של קטין לדעת את זהות הוריו ראו ע"א 7155/96 פלוני נ'
היועמ"ש, נא(1) 160 (1997) בעמי 18-17
עוד ראו, עייא 548/78 הנייל, בעמ' 758:
:
"אף הוריו לילדיו של אדם הם חלק מאישיותו, חלק מ'האני'
האישי, המשפחתי והחברתי שלו, אולי יותר משמו. אומנם זהות
הורים אינה דבר הניתן לבחירתו וקביעתו של אדם, אולם
התייחסותו של אדם לזולתו כאל בנו – בתו, או התייחסות הבן –
הבת לאדם כאל הוריהו, מבטאת את אישיותו, רגשותיו וחובותיו
במשור האתי – מוסרי".
: (13.9.2011)
"בירור נכון וקרוב לוודאי של קביעת האבהות, כבודם ורווחתם של
בעלי הדין ובמיוחד של האשה האם, ומעל לכל – זכותו של ילד
קטין, שלא להיות מושתק כל ימי חייו מלדעת מי הוא אביו מולידו,
ושלא יקופח במזונותיו ושאר צרכיו ומחסורו'.
בעניין היות טובת הקטין שיקול על, החשיבות הרבה בבירור זהות אביו של קטין ואף זכותו של
האב לדעת מיהו יוצא חלציו, ראו גם פסק דינה של כב' השופטת י' וילנר ברייע (חיפה) 1129/05
אלמוני נ' פלמונית, פיימ תשסייד(1) 847.
באשר לשיקולים השונים המהווים חלק משיקול שעל שהוא טובת הקטין, והתומכים בבירור
שאלת האבהות, ראו גם דברי כב' השופטת צ' צפת ברמייש (בייש) 11142-02-11 י.ז נ' ד.ש
"ככלל, בהעדר נסיבות מיוחדות וסייגים כאמור בחוק מידע גנטי,
גילוי זהותו של האב הביולוגי עולה בקנה אחד עם טובתו של קטין.
טובת הילד מחייבת את ביצוע הבדיקה משיקולים ואינטרסים
כבדי משקל, כגון, הזכות לשמירת כבודו האישי האנושי לשם
15 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
תמ"ש 7410-11-20
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי שלא להיחשב לבן בלי אב
לרבות הזכות שלא יישאר "שתוקי"; זכות הילד לדעת "מי הוא"
כזכות הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ידיעתו של אדם מי
אביו ומי אימו היא זכות מן הטבע כילוד אנוש לדעת מה מוצאו;
הזכות לשמור זכויותיו הקנייניות הנובעות מקשר דם לרבות זכות
למזונות וירושה; זכויותיו המשפחתיות האנושיות; אינטרס נפשי
פסיכולוגי של הקטין לדעת מי האב; אינטרס ההמשכיות וחשיבות
השלמת "מעגל החיים"; אינטרסים גנטיים, כמו הצורך בידיעת
ההיסטוריה הגנטית-רפואית; הקטנת הסיכוי של גילוי עריות;
אינטרסים שנוגעים לאחרים ולקטין כיצור חברתי, הזכות לשיווין
והזכות לגילוי האמת".
כן ראו דברי כב' השופט ס' ג'יוסי בתמייש (נצרת) 7530/08 י. נ' פלוני (19.05.2011), פסקה 13 :
"העולה מן המקובץ: המחוקק ביכר את האינטרסים של גילוי
האמת ובירור קשרי משפחה ובודאי זהותו של אב כלפי ילד,
והעדיפם על פני אינטרסים אחרים וזאת בכל אותם מקרים שאינם
חוסים תחת הוראות סעיפים 28ד' ו- 28ה', ונתן בידי בית המשפט
את הסמכות לצוות על עריכת בדיקה גנטית גם במקרה והנבדק
מסרב לבצעה. לא רק זאת, אלא שמתוך אותה ראיה של טובת
הקטין, העולה בקנה אחד עם בירור האמת ובירור קשרי המשפחה,
קל וחומר בירור אבהות, ובהמשך לאותה מגמה שגילה המחוקק
בדבר העדפת האינטרסים של הקטין או החסוי על פני אינטרסים
של אחרים, הסמיך החוק את בית המשפט לעשות שימוש
בסמכותו על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט כנגד צדדים
הממרים צו בדבר ביצוע בדיקה גנטית וזאת בהתאם להוראת סעיף
28ח'. בכך גילה המחוקק, גם הפעם, ובצורה שאינה משתמעת
לשתי פנים, את דעתו בדבר החשיבות שהוא מייחס לאותה זכות
של קטין לברר זהות אביו'.
32. במקרה שלפניי, הנתבע מבקש למנוע בירור שאלת האבהות, לנוכח טענתו כי הקטין נולד
כתוצאה מיחסים שלא בהסכמה. אולם, במלוא הזהירות הראויה, לאחר בחינת מלוא הראיות
שהובאו לפניי במסגרת הליך זה, לא עלה בידי הנתבע להוכיח טענתו זו ברמה של מאזן
ההסתברויות כנדרש במשפט אזרחי. הנתבע לא הביא כל עד או ראיה אחרת לתמיכה בטענתו.
מנגד, כמפורט לעיל, הכחשתו הגורפת של הנתבע כל היכרות עם התובע, הופרכה. כך אף טענת
הנתבע בפתח ההליך כי לא התגורר בדירה השכורה הופרכה. כמפורט לעיל, המשכיר העיד כי
16 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.34
ba
תמ"ש 7410-11-20
ראה את הנתבע בדירה השכורה מספר פעמים יחד עם התובע ואף סבר כי השניים הם זוג. לא
מצאתי ממש בטענת הנתבע בסיכומיו לפיה התובע שינה גרסתו באשר למועדי ההיכרות בין
הצדדים. כאמור, בכתב התביעה טען התובע כי הצדדים החליטו למסד את הקשר ביניהם
בסמוך לאחר שהכירו בחודש 00/2018 או בסמוך לכך, וכי בחודש 00/2019 שכרו דירה
למגוריהם המשותפים ולאחר מגורים משותפים של כ- 8 חודשים נפרדו. בחקירתו הנגדית
הסביר ופרט התובע כי התגורר בדירה השכורה עוד לפני ההיכרות עם הנתבע, כי בסמוך לאחר
ההיכרות הצטרף אליו הנתבע וכי כאשר היה צורך לחדש את חוזה השכירות בחודש 00/2019
הם חידשו את החוזה יחד (עמ' 9 ש' 36-33). התובע העיד כי בחודש 00/2019 נפרדו הצדדים,
קרי כ- 6 חודשים לאחר המועד בו עבר הנתבע להתגורר עם התובע על פי טענת התובע. אף אם
נמצא חוסר זהות מסוים עת משווים את הכתוב בכתב התביעה אל מול חקירתו הנגדית של
התובע, כאשר בוחנים את הגרסה בכללותה לעניין המגורים המשותפים והמועדים בהם היו
הצדדים בקשר, מדובר בגרסה עקבית. אף לעניין טענת התובע בכתב התביעה ועדותו בחקירתו
הנגדית באשר למפגש שהתקיים בין התובע לבין הנתבע במהלך סוף שבוע לאחר שנפרדו, לא
מצאתי שוני מהותי ומשמעותי.
.35
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
מעבר לאמור, אף אם היה עולה בידי הנתבע לשכנע ברמה הדרושה במסגרת זו כי הקטין נולד
כתוצאה מקיום יחסי מין שלא בהסכמה, איני סבורה כי היה בכך כדי לשלול את זכותו של
הקטין לדעת מיהו אביו, אשר הוכרה כזכות רבת חשיבות ואשר לה פנים רבות, כאמור בפסיקה
שהובאה לעיל. יש להבחין בין בירור שאלת האבהות לבין השאלה האם לאחר שתתברר זהות
האב, יתקיים קשר בין הקטין לבין האב ובאיזו מתכונת. מדובר בשאלות נפרדות, וההליך
שלפניי עוסק רק בשאלה הראשונה.
האפוטרופא לדין אשר מונתה לשם ייצוגו הנפרד של הקטין בהליך זה, פרטה בסיכומיה כי
טובתו של הקטין שעל הפרק לדעת מיהו אביו וכי הותרת הקטין חסר אב על מנת למנוע מצב
עתידי שבו האב הנטען עשוי לפעול למיצוי זכויותיו, מנוגדת לטובתו ופוגעת בזכויותיו. לגישת
האפוטרופא לדין, יש להפריד בין שאלת עצם בירור האבהות לתוצאות העולות ממנה וזאת ללא
קשר לנכונות טענות מי מהצדדים. לגישתה, בירור האבהות אינו קשור לתפקוד ההורי של
התובע ויש להסיר את הספק וחוסר הוודאות שעלול להמשיך ולרחף בהיעדר בירור זהות האב
אשר יפגע בהתפתחות הקטין. לפי עמדת האפוטרופא לדין, הוכח במקרה זה רף כדרוש של
קשרי משפחה המצדיק הפנייה לבדיקה גנטית להוכחת אבהות, וגם אם הגרסאות הקוטביות
של הצדדים לעולם לא יתיישבו, לנוכח זכותו העצמאית של הקטין לדעת את זהות אביו ובשים
לב לראיות שהובאו, יש לתת צו לבדיקת רקמות לשם בירור שאלת האבהות.
בייכ היועץ המשפטי לממשלה סבר כי לנוכח הראיות שהובאו, לא ניתן לשלול כי קיים סיכוי
סביר בדבר האבהות הגנטית הנטענת של התובע ביחס לקטין ברף הדרוש. עוד סבר בייכ
היועמ"ש כי טובת הקטין לדעת את זהות אביו.
17 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.36
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
טר
לנוכח כל המפורט לעיל, לאחר בחינת תנאי סעיף 28(א) לחוק מידע גנטי ותוך שקילת טובתו
של הקטין, ולאחר בחינת הראיות שהובאו, נחה דעתי כי יש מקום להורות על ביצוע בדיקה
גנטית לבירור שאלת האבהות. הבדיקה תיעשה באמצעים חיצוניים.
צו פורמלי להפניית הצדדים לבדיקה יינתן בנפרד מהחלטה זו.
תיים בעוד 60 ימים.
בשלב זה, התובע יישא במלוא עלות הבדיקה.
ניתן לפרסום בהשמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים.
ניתן היום, ו' אדר א' תשפייב, 07 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
el
ענת הלר-כריש, שופטת
18 מתוך 18
1
2
3
4
so
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
56189
17
.7
.8
.9
ד.
.10
ה.
ו.
טענות הצדדים
א.
ב.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
בהחלטה מיום 13.6.2021 הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין מטעם הסיוע המשפטי לשם
ייצוגו בהליך זה. ביום 26.7.2021 הגישה האפוטרופא לדין עמדתה, לפיה יש לברר את שאלת
האבהות באמצעות בדיקה לסיווג רקמות אליה יופנו הצדדים בהקדם, ואשר תוצאותיה יועברו
לבית המשפט אשר יבחר כיצד להמשיך את ההליך המשפטי.
ba
התכתובות שצרף התובע לכתב התביעה מזויפות, והנתבע מעולם לא כתב את האמור
בהודעות אלה.
ביום 11.11.2021 התקיים דיון בו נחקרו הצדדים ועדיהם. לאחר זאת הגישו הצדדים סיכומים
בכתב ביחס לשאלות – האם יש לערוך בדיקת גנטית לבירור שאלת האבהות והאם יש להכריע
בתביעה ולתת פסק דין הצהרתי בשאלת האבהות בהתאם לחוות דעת שתתקבל לאחר ביצוע
בדיקה כאמור.
לטענת התובע:
א.
טר
הנתבע מעולם לא התגורר בדירה השכורה, החתימה על הסכם השכירות שצירף התובע
לתביעתו אינה חתימת הנתבע, והמסמך כולו מזויף.
ב.
עצמת שקריו של התובע מעלים חשש כבד כי הוא זה אשר אנס את הנתבע ועל כן לנתבע
ולקטין נדרשת הגנה מפניו.
לטענת הנתבע :
בהתאם לפסיקה, לצורך מתן צו לביצוע בדיקת אבהות נדרש רף ראייתי נמוך ואין לדרוש
בשלב זה מהתובע להוכיח אבהות.
לתיק בית המשפט צורפו ראיות המוכיחות סיכוי סביר לקיומם של קשרי משפחה ברמה
מספקת ואף למעלה מכך, ומשכך על בית המשפט להורות על עריכת בדיקה גנטית.
אין לערוך בדיקת רקמות, שכן התנאים למתן צו לבדיקה אינם מתקיימים שעה שלא
הוכח בראיות נסיבתיות שהתובע הוא אבי הקטין.
הקשר היחיד שהוכח בין התובע לבין הנתבע הוא שהנתבע וחבריו שכרו למספר סופי
שבוע את הדירה השכורה.
: מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
• 9 – 8 – 8 * * * * * * * * * * * * *
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
.11
ג.
ד.
א.
ב.
לטענת האפוטרופא לדין :
א.
ב.
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ג.
ba
טר
הנתבע אינו זוכר את נסיבות התעברותו.
12. לטענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה :
טובתו של הקטין שלא לעבור בדיקת רקמות בעיקר משום שהוריתו באונס. טובת הקטין
היא שהנתבע ואמו של הנתבע ימשיכו לגדלו ולמלא את צרכיו.
חקר האמת וזכותו של הקטין לדעת מי אביו גוברים על המורכבות והבעייתיות
בהיסטורית החיים בהתאם לטענות שהועלו בתיק. זכות הקטין לדעת במקרה דנן מיהו
אביו היא זכות בסיסית. בירור זהות הקטין וחקר האמת אינם יכולים לסגת לנוכח
טענות בדבר חוסר מסוגלות של התובע להיות אב לקטין. הותרת הקטין ייחסר אביי על
מנת למנוע מצב עתידי שבו האב הנטען עשוי לפעול למיצוי זכויותיו, מנוגדת לטובתו של
הקטין ופוגעת בזכויותיו.
במשקל הכולל של כלל הראיות שהובאו יש די על מנת להוכיח ייקשרי משפחה" ברף
הנמוך כנדרש לצורך מתן צו לבדיקת רקמות להוכחת אבהות.
הדרך הטובה ביותר לבירור התביעה היא באמצעות בדיקת רקמות, וזאת בהתאם
לפסיקה שקבעה כי הבדיקה הגנטית היא יימלכת הראיותיי לצורך הוכחת קשרי משפחה
נטענים.
הצורך בבדיקה גנטית מתיישב עם טובתו של הקטין וזוהי זכותו הבסיסית לדעת מיהו
אביו.
משמיעת העדויות וחקירת העדים עולה אינדיקציה לכך שהנתבע אכן שהה בדירת
התובע, לא נשללה האפשרות שהתובע והנתבע קיימו יחסי מין, ואף לא נשללה האפשרות
שהתובע הוא האב הגנטי של הקטין. משכך, לא ניתן לשלול כי קיים סיכוי סביר בדבר
האבהות הגנטית של התובע על הקטין, ברף הנדרש על פי ההלכה הפסוקה. כמו כן ניתנה
לתובע האפשרות להשמיע התנגדותו למתן הצו. משכך, מתקיימים התנאים הקבועים
בסעיף 128(א) לחוק מידע גנטי לצורך מתן צו לעריכת בדיקה.
4 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
ד.
.13
דיון והכרעה:
ba
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
בייכ היועץ המשפטי לממשלה מותיר את ההכרעה בשאלה אם להורות על עריכת בדיקה
לשיקול דעת בית המשפט. ככל שתבוצע בדיקה גנטית, לא תהיה אפשרות להימנע מליתן
פסק דין הצהרתי בהתאם לתוצאות הבדיקה. ככל שלנתבע תהיינה טענות ביחס
למסוגלות ההורית של התובע, יהיה עליו לנקוט בהליך משפטי חדש ומתאים. כמו כן,
ככל שתיקבע האבהות הנטענת, יהיה ניתן לשקול בנסיבות המתאימות את הצורך לערב
את לשכת הרווחה ואת בית המשפט הנכבד, ככל שיעלו טענות בדבר קשיים במסוגלות
ההורית.
דרך המלך לבירור קיום קשרי משפחה היא באמצעות בדיקה גנטית. הבדיקה הגנטית הוכרה
בפסיקה כאמצעי אמין, פשוט ויעיל להוכחת הורות ביולוגית והוכח כי הבדיקה הגנטית מהווה
כיום אמצעי המדעי הטוב והיעיל ביותר, שכן מדובר בראייה עצמאית ואובייקטיבית. ראו
לדוגמא: ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, פייד לה(1) 736 (1980); ע"א 2558/91 פלונית נ' פלוני
פייד מז(2) 8 (1993); בג"ץ 10533/04 ויס נ' שר הפנים, פייד סד(3) 807 (2011); בג"ץ 566/11
ממט מגד נ' משרד הפנים (28.1.2014).
ראו בעניין זה דברי כב' השופט ש' שוחט בעמ"ש (ת"א) 41530-10-16 מדינת ישראל נ' מ' מ'
ואח' (3.4.2018), בסעיף 10.א לפסק הדין :
"אין מחלוקת כי הראייה החזקה והטובה ביותר להוכחת קשר
ההורות היא בדיקת רקמות. בדיקה זו הינה "מלכת הראיות"
לבירור שאלה זו".
במקרה שלפניי מתעוררת השאלה, מתי ניתן להורות על ביצוע בדיקה גנטית לבירור קשרי
הורות חרף סירוב הורהו של הקטין לעריכת בדיקה?
14. ככלל, בדיקה גנטית לקשרי משפחה מתבצעת בהסכמת הנבדקים, וכאשר הנבדק הוא קטין
נדרשת הסכמת האחראי עליו. בעניין זה מורה סעיף 28ב(א)(1) לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000
(להלן: חוק מידע גנטי), כך: "לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקה לפי פרק זה, אלא אם
כן נתן הנבדק הסכמתו לכך; היה הנבדק קטין … נדרשת הסכמת האחראי עליו לעריכתה,
ואם מלאו לקטין 16 שנים – נדרשת גם הסכמתו".
15. אולם, בהתאם להוראת סעיף 128(א) לחוק מידע גנטי, רשאי בית המשפט לצוות על עריכת
בדיקה גם בלא הסכמת הנבדק, אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף זה, אשר לשונו
כדלקמן :
5 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.16
.17
ba
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ייעל אף האמור בסעיף 28ב, רשאי בית המשפט לצוות על עריכת
בדיקה, למעט בדיקה לפי סעיף 28ד, גם בלא הסכמת הנבדק, אם
נוכח כי התקיימו התנאים לעריכתה לפי סעיף 28א, 28ד או 28ה,
ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש
בדבר קשרי המשפחה הנטענים;
(2) ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו".
הואיל וסעיף 28(א) לחוק מידע גנטי מפנה להוראת סעיפים 28א, 28ד או 28ה כתנאי למתן צו,
יובא כאן סעיף 28א לחוק מידע גנטי כלשונו: "לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק
זה – בדיקה) אלא לפי צו של בית משפט לענייני משפחה (בפרק זה – בית המשפט), ובהתאם
להוראות פרק זה". סעיפים 28ד ו- 28ה לחוק מידע גנטי אינם רלבנטיים לדיוננו ואין מקום
להרחיב בעניינם.
אשר לשני התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 28(א) לחוק מידע גנטי :
התנאי הנקוב בסעיף 128(א)(2) לחוק מידע גנטי "ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את
התנגדותו למתן הצו" – התקיים במקרה שלפניי, שהרי התקיים דיון, נשמעו חקירות ונשמעו
טענות התובע, הנתבע, בייכ היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופא לדין של הקטין אשר אף
הגישו סיכומים בכתב. לא יכול להיות חולק אם כן שניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את
התנגדותו למתן הצו, ואף אחד מהצדדים גם לא טען אחרת.
נותר אפוא לבחון האם התקיים התנאי הנקוב בסעיף 28(א)(1) – "בית המשפט שוכנע כי יש
סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים".
לעניין רף הראייה הנדרש לצורך צליחת תנאי זה, ניתן למצוא בפסיקה גישות שונות.
בתמייש (נצרת) 7530/08 י' נ' פלוני (19.5.2011) כתב כב' השופט ס' ג'יוסי :
"משנקט המחוקק במטבע לשון של סיכוי סביר לנכונות' הרי שעל
המבקש היה לשכנע את בית המשפט במאזן ההסתברויות בנכונות
טענותיו …" (פסקה 34 לפסק הדין).
6 מתוך 18
12345
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
תמ"ש 7410-11-20
לגישה לפיה נדרש לעמוד בנטל שכנוע של מאזן ההסתברויות, ראו גם דברי כב' השופט ג'יוסי
ברמייש (חיפה) 21902-09-21 פלוני נ' פלונים (14.12.2021) וכן פסק דינה של כב' השופטת אי
מירז בתמ"ש (חיפה) 13114-09-09 ע.מ. נ' א.ר.מ. (20.7.2011).
מנגד, קיימת גישה בפסיקה לפיה המבקש לפנות לביצוע בדיקה גנטית נדרש לעמוד ברף שכנוע
נמוך בלבד בדבר קיום קשרי משפחה, מתחת למאזן ההסתברויות. ראו דברי כב' השופט שי
שוחט ברמייש (ת"א) 56956-01-20 ת'פ' נ' ר'נ'פ' (21.6.2020), עמוד 12 :
:16
"הדרישה להוכחת סיכוי סביר' אינה מחייבת עמידה ברף של
מאזן ההסתברויות וניתן להסתפק ברף נמוך מכך 'אשר אינו ניתן
לכימות קשים ונתון לשיקול דעת נרחב של בית המשפט'".
ראו גם דברי כב' השופט ג'יוסי בעמיש (חיפה) 13994-04-17 ר' נ' א' (18.3.2019), פסקה 36 :
"… ניתן להציג עמדה שונה לפיה לאור הקשיים בהוכחת טענה זו,
שלא על דרך ביצוע בדיקה גנטית, יהא נכון להקל באותן דרישות
ראייתיות בדבר קיומו של סיכוי סביר לנכונות הטענה לשם
אישורה, שהרי הבדיקה הגנטית שתתבצע, תעמיד לפנינו את
הראיה הטובה ביותר והחותכת".
לגישה לפיה ניתן להסתפק במקרים מתאימים ברמת שכנוע פחותה ממאזן ההסתברויות ראו
גם דברי כב' השופט א' זגורי בתמ"ש (טבריה) 17467-09-10 נ.ב. נ' א.ח. ואח' (2.4.2012), בעמוד
"לטעמי, אכן רמת שכנועו של בית המשפט אמורה להיות ברגיל
במידה של מאזן הסתברויות כפי שנקבע בפסקי הדין של כב'
השופטים מירז וג'יוסי לעיל. זה אמור להיות הכלל. ברם אין מדובר
בכלל בל יעבור. יש והשיקולים הערכיים והנורמטיביים שפורטו
לעיל בצירוף קשיים ראייתיים ישפיעו, ישליכו ויקרינו על קביעת
מידת ההוכחה, כך שזו תהא נחותה ממאזן הסתברויות ועדיין יתן
בית המשפט צו לביצוע בדיקה גנטית בניגוד לעמדת הנתבע המסרב
לבצעה.
בהקשר זה בל נשכח כי "סיכוי סביר" נכתב בסעיף 128(ב) לחוק
ולא "רוב הסיכויים". זאת ועוד, ככל שהמרחק בין מועד
ההתעברות למועד בירור התובענה לאבהות גדל, כך לטעמי יש
להקל מבחינת מידת השכנוע בשאלת הוכחת "סיכוי סביר"י.
7 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.19
ba
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ובהמשך בעמי 20 :
טר
"אין לפסול אפשרות לפיה הקביעה לפי סעיף 128(ב) לחוק תיקבע
על פי האינטואיציה השיפוטית המושכלת בנסיבותיו של כל עניין
ועניין, וזאת מכוח סמכות בית המשפט לענייני משפחה לסטות
מדיני ראיות וסדרי דין לשם עשיית צדק, כאשר חשיפת האמת
הינה אמצעי ראשון במעלה לעשיית הצדק ובענייני אבהות אין
מדובר במליצה או התחייבות רטורית ללא כיסוי.
ודוק, הסמכות נתונה להפעיל שיקול דעת נרחב אף אם לא הוכח
אותו "סיכוי סביר" לקשרי הורות ברמה מאזן הסתברויות אלא
במידה נחותה יותר. הדיבור "שוכנע בית המשפט בקיום סיכוי
סביר לקיום קשרי המשפחה" יכול לסבול גם פרשנות של רמת
שכנוע שהיא פחותה ממאזן הסתברויות.
לעניין קיומו של "סיכוי סביר", יתכן כי די יהא בשכנועו של בית
המשפט, שהתקיימו יחסים בין האם לאב הנטען בשבועות או אף
בחודשים שבסמוך להתעברות."
18. אף לטעמי אין לדרוש מהתובע להוכיח את טענתו בדבר קיום קשרי משפחה ברף של מאזן
ההסתברויות לצורך הפנייה לבדיקה גנטית, אלא ניתן להסתפק ברמת הוכחה נמוכה מכך.
שהרי, תכליתה של הבדיקה הגנטית היא בירור קשרי המשפחה הנטענים ואין מקום לדרוש
מהתובע להוכיח את קשרי המשפחה לצורך הפנייה לבדיקה אשר תכליתה בירור קיומם של
קשרי משפחה. הדרישה להוכחת ייסיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה
הנטענים" היא מעין תנאי סף, הנדרש על מנת שניתן יהיה להפנות את הצדדים לבדיקה אשר
תכליתה בחינת קיומם של קשרי משפחה. הנטל להוכחת תנאי הסף אינו יכול לטעמי להיות
שווה לנטל הנדרש לשם הוכחת התביעה עצמה. כפי שציין כב' השופט זגורי בפסק הדין שניתן
בתמ"ש (טבריה) 17467-09-10 הנייל, הפניה לבדיקה גנטית היא החלטת ביניים ואף לכך
משמעות בעניין רמת ההוכחה הנדרשת. מעל לכל, מדובר בתביעה העוסקת בעניינו של קטין
ומשום כך בעת בירורה מרחף שיקול העל שהוא טובתו של הקטין. בהתאם לכך ועל מנת
להגשים את טובתו של הקטין ניתן במקרים המתאימים להסתפק במידת שכנוע פחותה לשם
הפניית הצדדים לבדיקה גנטית לבירור שאלת האבהות.
כך או כך, במקרה שלפניי בחינת הראיות מובילה למסקנה כי בין אם יש לדרוש מהתובע עמידה
ברף הוכחה של מאזן ההסתברויות ובין אם ניתן להסתפק ברף שכנוע נמוך יותר לשם הפנייה
לבדיקה גנטית, עלה בידי התובע לעמוד בנטל הדרוש.
8 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
.20
.22
ba
.23
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
21. לתיק בית המשפט צורף ייפוי כוח לטובת עוייד ח' עליו מופיע שם הנתבע. עוייד ח' העיד בבית
המשפט כי על פי התרשומת במשרדו, התובע פנה אליו לצורך הסדרת מעמדו בישראל, ולשם
כך ולצורך החתמת הנתבע על ייפוי כוח, ניהל עוהייד עם הנתבע שיחת וידאו בה ראה את הנתבע.
עוייד ח' העיד אף שבשיחת הווידאו שניהל עם הנתבע, הציג לו הנתבע את תעודת הזהות שלו,
והתמונה שהוצגה בתעודת הזהות היתה זהה לתמונת האדם עמו שוחח (ראו עדות עוייד חי
כמפורט לעיל, הצדדים הניחו בפני בית המשפט גרסאות עובדתיות קוטביות באשר לנסיבות
אשר קדמו להוריית הקטין. התובע טען כי ניהל עם אמו של הקטין חיי זוגיות, השניים התגוררו
יחד בדירה השכורה ואף החלו יחד בהליכי בקשה לשם מתן מעמד לתובע בישראל. לעומת זאת,
הנתבע טען כי כלל אינו מכיר את התובע, מעולם לא התגורר עמו, לא התגורר בכתובת שציין
התובע ככתובתם המשותפת, לא ניהל יחסים זוגיים עם גבר והקטין נולד כתוצאה יחסים שלא
בהסכמה.
בדיון מיום 11.11.21, עמ' 22 – 23, וכן עדותו בעמי 24 ש' 32: "בוודאות אני אומר שלא
הייתי מחתים על יפוי כוח מבלי לראות את הלקוח", ושוב בעמי 25 ש' 32-31). עוד
העיד עוייד ח', כי מטרת הייצוג הוסברה לנתבע (עמ' 26 ש' 18-17). עוייד ח' העיד כי בתיק משרדו
נמצא ייפוי כוח חתום על ידו מיום 29.4.2019 (עמ' 27 ש' 13). אמנם, עוייד ח' הדגיש בעדותו כי
בסופו של דבר התקשורת עם התובע ונתבע נותקה ולא הניבה המשך פעולות לשם הסדרת מעמד
התובע בישראל, ועוד על פי עדותו אין באפשרותו להעיד כי התובע והנתבע חיו יחד כידועים
בציבור. אולם, בעדות עוייד ח' יש כדי לסתור את גרסת הנתבע כי לא היתה כל היכרות בינו
לבין התובע. מדובר בעדות של עורך דין, שהוא עד חיצוני אשר אינו בעל אינטרס בהליך
המשפטי, ומצאתי לתת בה אמון. עדות זו תומכת בגרסת התובע כי בין הצדדים התקיים קשר,
בניגוד להכחשתו הגורפת של הנתבע.
יצוין בהקשר זה כי התובע העיד לפני שהעיד עוייד ח', ודברי התובע בעדותו תאמו את דברי
עוייד ח' בעדותו, ובכך יש כדי לתמוך באמינות התובע (ראו העדות לגבי כך שהתובע הגיע
למשרדו של עוה"יד לבדו ואילו הנתבע לא בא עמו אלא שוחח עם עוהייד בטלפון, עמ' 16 ש' 7 –
9, עמ' 17 ש' 14-12).
זאת ועוד, כאמור, בכתב ההגנה הכחיש הנתבע כי התגורר בדירה השכורה (סעיף 11 לכתב
ההגנה מטעם הנתבע). אף גרסה זו נסתרה. המשכיר העיד בבית המשפט כי בעת ביקוריו בדירה
השכורה, הוא ראה את הנתבע מספר פעמים, וראו דבריו בחקירתו :
ייש. אתה ביקרת בדירה והבאת שיפוצניק?
ת. כל הזמן
9 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
.24
ba
טר
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ש. באחד הביקורים שהיית שם ראית עוד מישהו פרט
לתובע?
ת. כן
ש. אתה זוכר מי זה היה?
ת. אני לא זוכר אני חושב שזה שיושב פה (העד מצביע
על הנתבע)" (עמ' 19, שורות 27-22).
"ש. כמה פעמים ביקרת בדירה וראית שם את [הנתבע]?
ת. מספר פעמים. לא יודע לספור".
(עמ' 20, שורות 13-12).
"ש. באפריל הצטרף אליו הנתבע?
ת. לא מכיר. אני ראיתי אותו כמה פעמים שם. לא מכיר
אותו.
ש. האם הנתבע נראה כך כשראית אותו?
ת. משהו כזה. שיער קצוץ."
(עמ' 20, שורות 21-18).
המשכיר אף העיד כי כאשר ביקר בדירה נראו לו התובע והנתבע "זוג. משהו כזה. קטע. לא
יודע" (שם ש' 23-22).
המשכיר הוא עד חיצוני, בלתי תלוי ושאינו בעל עניין בהליך המשפטי, ומצאתי כי עדותו אשר
הובאה לעיל, אמינה.
הנתבע, אשר כאמור בפתח ההליך הכחיש מכל וכל כי התגורר בדירה השכורה, הציג בהמשך
ההליך גרסה חדשה, ובחקירתו הנגדית העיד כי נהג לשהות בדירה השכורה בסופי שבוע עם
חבריו, וכך :
"ש. האם היית בדירה של [התובע] ברח' ע' 41?
10 מתוך 18
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
