תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
מבקש
משיבה
י' מ' פ'
ע"י ב"כ עו"ד אמיר שי
נגד
ש' א'
ע"י ב"כ עו"ד אליהו ריכטר
החלטה
עניינה של החלטה זו בבקשה לתיקון כתב תביעה.
מר מי פי יכונה להלן המבקש וגבי שי אי תכונה להלן-המשיבה.
רקע רלוונטי
.1
המבקש והמשיבה הם הורים לבת משותפת ילידת 2012.XX (להלן-הבת או הקטינה).
בעניינם של הצדדים התקיימו הליכים משפטיים מרובים מעת שנולדה הקטינה ועל כך
מלמדים 21 התיקים הקשורים.
.2
.3
ביום 27.6.2018 השכילו הצדדים להגיע להסכמות בסיוע בית המשפט כדלקמן :
א. הקטינה תלמד בבית ספר "XXX" (להלן-בית הספר בב').
ב. הבת תמשיך בטיפול הרגשי במסגרת הרווחה וההורים ישתפו פעולה בעניין זה.
ג. זמני השהות יוותרו כפי שהם.
ד. ההורים מתחייבים שלא יוגשו תביעות נוספות הקשורות לזמני השהות ולענייני הקטינה אלא
במקרים חריגים ויוצאי דופן עד הגיע הקטינה לגיל 9 וחצי.
להסכמותיהם ניתן תוקף של פסק דין (להלן-פסק הדין).
.4
.5
בחודש אוקטובר 2020 עתר המבקש בבקשות דחופות לנוכח מעבר מגורי המשיבה לעיר ר'.
משהתברר כי אין למשיבה כוונה לשנות לקטינה את מסגרת הלימודים ההליך הדחוף התייתר.
ביום 21.1.2021 הגיש המבקש את התובענה שבכותרת. בכתב התביעה ציין כי לנוכח מעבר
מגורי המשיבה לר', טובת הקטינה יהיה להעבירה לבית ספר המצוי בשכונת מגוריו בתי. לטענתו,
בשנת 2018, הסתירה המשיבה מבית המשפט ומהמומחים את כוונתה לעבור להתגורר בר'. עוד טען,
כי ככל שאכן תעבור ללמוד באזור מגוריו יהיה צורך בהרחבת זמני השהות של הבת אצלו באופן
שתחלוק את זמנה באופן שווה בין שני הבתים או אף למעלה מכך (סעיפים 22,5 לכתב התביעה
המקורי).
.6
המשיבה בכתב ההגנה, מיום 7.3.2021, הביעה התנגדות לעתירת המשיב לשנות לקטינה את
המוסד החינוכי בהיותה נשענת על שינוי מקום מגורי המשיבה, בהינתן שלא חל שינוי נסיבות אחר
המצדיק העברתה לבית ספר אחר לא כל שכן לבית הספר שאליו מבקש להעבירה. לטענתה, העתירה
1 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
אינה לטובת הקטינה, שהשתלבה בבית הספר בבי מבחינה חברתית ולימודית והיא נוגדת את הוראות
פסק הדין, שכן תביעה זו אינה נמנית על המקרים החריגים המתירים תביעה נוספת.
.7
;
מני אז, ניתנו בתיק למעלה מ-100 החלטות, בהן נדחתה בקשה נרחבת לגילוי מסמכים
שבעניינה הוגש ערעור שאף הוא נדחה (רמייש 6335-09-21). כן, התקבל תסקיר שהוזמן מאת המחלקה
לשירותים חברתיים בעירייה ובו המלצות למסגרת החינוכית לקטינה (להלן-התסקיר); התקיים קדם
משפט; בהמשך נקבע דיון הוכחות שיועד, בין היתר, לחקירת העובדת הסוציאלית על תסקירה, אולם
זו לא זומנה; התקיימה ישיבת הוכחות שבה נחקרה המשיבה ארוכות. בשלהי הדיון הורה בית המשפט
לצדדים לתאם מועד נוסף לחקירת העובדת הסוציאלית וכן לחקירה קצרה של המבקש. או אז הגיש
המבקש את הבקשה לתיקון כתב התביעה היא הבקשה מושא החלטה זו.
תמצית טענות הצדדים
.8
המבקש עותר לאפשר לו לתקן את כתב התביעה, באופן שיתווסף סעד חלופי, להרחבת זמני
שהות של הבת עמו באמצע השבוע, גם במקרה שבו יוחלט כי הקטינה תיוותר ללמוד בבית הספר בבי
וזאת לנוכח מעבר המשיבה לעיר ר'. לטענתו, לא עלה בדעתו לעתור לכך בגדרי כתב התביעה המקורי,
אך הנסיבות כמפורט בבקשה מצדיקות זאת ובכלל זה הטענה, כי למשיבה פחות זמן להשקיע בקטינה
וכי הרחבת זמני השהות עם המבקש תיטיב עם הקטינה ועם המשיבה. לטענתו, לא יהיה זה צודק
שלא לבדוק את הטענה החלופית, רק משום שלא חשב עליה מראש או שלא נתן לה ביטוי בכתב
התביעה. בתוך כך מטעים, כי התביעה המקורית מתייחסת להרחבת זמני שהות אך הדבר נזכר כסעד
משלים להחלפת בית ספר. לדידו מדובר בתיקון מתבקש, שנועד לאפשר בירור שאלה הקשורה
בטבורה למעבר המשיבה לעיר אחרת. ככל שלא יותר לו לתקן את כתב התביעה, כך לטענתו, עלול
להיווצר מצב כי שאלת השינויים הנדרשים לרגל מעבר המשיבה תיבחן בבדיקה צרה של החלפת בית
.9
ספר תוך התעלמות מהשאלה האם מעברה מצדיק ייכיוונון" מחודש של זמני השהות, כלשונו.
המשיבה מתנגדת לבקשה לתיקון כתב התביעה. לטענתה, אין הסבר בפי המבקש להגשת
בקשה לתיקון כתב התביעה תחת הגשת תביעה נפרדת. המבקש אף אינו מסביר על בסיס איזו חוות
דעת או תסקיר מתבקש הדיון. התביעה היא להעברת הקטינה לבית ספר אחר; הוגש תסקיר
שבמסגרתו לא די שנדחו כל טענות המבקש, אלא שהומלץ או להשאיר את הקטינה בבית הספר בבי
או להעבירה לבית ספר ליד מקום מגורי המשיבה; אף התקיים דיון הוכחות שבו נחקרה המשיבה
משום שהמבקש לא ווידא את התייצבות העובדת הסוציאלית לדיון והצדדים נדרשו לתאם מועד חדש
לשם כך. לטענתה, משמעות תיקון כתב התביעה היא להורות לעובדת הסוציאלית לערוך תסקיר חדש
עם המלצות לזמני שהות, עניין שעלול לקחת חודשים רבים. בנסיבות אין הגיון לאפשר את תיקון כתב
התביעה, לפיכך אליבא דמשיבה, יתכבד המבקש ויגיש כתב תביעה שידון בנפרד, יינתן בו תסקיר חדש
ביחס לזמני שהות והכל לאחר שיינתן פסק דין בתיק הנוכחי.
2 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
.10
בתגובתו שב המבקש על טענותיו ונימוקיו המצדיקים בחינה מחדש של זמני השהות (סעיפים
7-6 לתגובה) ומוסיף כי אין הצדקה לכך שיינתן פסק דין בתובענה זו תחילה ורק אז תוגש תובענה
חדשה מטעמו תוך הטרחת המערכת כולה מחדש; אין הגיון בניהול שני הליכים עוקבים בשאלה אחת,
היא שאלת השלכות מעבר המשיבה לר' על הקטינה דהיינו היכן טובתה ללמוד מעתה ואילך והאם
יידרשו שינויים בזמני השהות לנוכח המצב החדש. המבקש מטעים, כי היה ער לכך באופן חלקי כאשר
ביקש לצד שינוי מוסד חינוכי להרחיב את זמני השהות כפועל יוצא מהחלפת בית הספר, אולם הוא
לא התייחס "לשאלת הצורך בכיוונון מחדש של חלוקת זמני השהות בין הבתים במקרה שהילדה
תושאר ללמוד בבי. אין להענישו בשל כך " (סעיף 3 לתגובה). לטענתו מי שגרמה לפתיחת העניין" היא
המשיבה אשר עברה למקום מגורים חדש זמן קצר לאחר פסק הדין. עוד מוסיף, כי ללא בקשה לתיקון
כתב התביעה, ביחס להתאמה קלה של זמני השהות, הייתה המשיבה עותרת בלהט ותרעומת למחיקה
תובענה בטענה שהיה עליו לרכז את שני הסעדים בתביעה אחת ולא להטריח את כל העולם מחדש
בשנית" (סעיף 4). לדידו משהוגש תסקיר זה מכבר המשמעות היא שהמשפחה מוכרת ולכן יהיה זה
פשוט יחסית לבקש המלצה משלימה בשאלת "כיוונון" זמני השהות אף בהינתן שתיוותר בבית הספר
הנוכחי (סעיף 8).
דיון
.11
תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן-תקנות תשע"ט) קובעת כך:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות… לשם קיומו
של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש
התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי
להשיג'י.
תקנה זו דומה בלשונה לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן-תקנות תשמ"ד),
שאף היא העניקה לבית המשפט שיקול דעת נרחב בהפעלת הסמכות להיעתר ייבכל עת"י לשם הכרעה
ייבשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין יי.
.12
תקנה 22 לתקנות תשמייד פורשה באופן המתווה ככלל היענות ברוחב לב לבקשות לתיקון
כתבי טענות. על יסוד זאת השתרשה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות (כבוד השופט
גרוסקופף, רע"א 8892/20 פורטמן ואח' נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ ואח' (8.4.2021);
כבוד השופט עמית, רע"א 5783/19 מגן דוד אדום נ' פלונית ואח' פסקה 5 (1.12.2019); כבוד השופט
סולברג, רע"א 4429/16 טרקס אחזקות בע"מ נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ פסקה
15 (6.9.2016)). הפסיקה התירה להיענות לבקשות מעין אלה בפרט כשדובר בשלב מוקדם של ההליך
בטרם החל בירור התובענה לגופה וכאשר הנזק של בעל הדין שכנגד התמצה בטרחה דיונית שנגרמה
לו בעטיו של התיקון באופן שניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות (כבוד השופט סולברג, רעייא 1808/16
אמסלם נ' אלון (28.3.2016)).
3 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
.13
אמנם הגישה הליברלית קנתה לה שביתה, אך גם היא שורטטה בקווי מתאר ברורים באופן
שנקבע כי אין כלל נוקשה שלפיו בית המשפט ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה בכל מקרה ומקרה
(כבוד השופט סולברג, רעייא 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין פסקה 9 (23.10.2017)). השיקולים הנבחנים
מתייחסים להתנהלות מבקש התיקון, לשלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, לפוטנציאל הפגיעה ביכולתו
של הצד שכנגד להתגונן מפני טענותיו, למידת התועלת שיש בתיקון וכן לשאלה האם היעתרות לבקשה
תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (25.1.2016)). בהקשר
זה נפסק כי, כאשר מבקש התיקון מעוניין בהוספת עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה
שנדרשו להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי נקבע כי בית המשפט לא יתן לכך יד. באופן דומה,
ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים שבהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או
במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בהגישו את כתב התביעה המקורי ולא ניתן מצדו
ייכל הסבר מספקי להעדרן ממנו (כבוד השופט הנדל, רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול
פרויקטים ני פינקלשטיין, פסקה 6 (5.9.2014)).
.14
יצוין כי כתב התביעה הוגש ביום 21.1.2021 ובמשמע, לאחר כניסתן לתוקף של תקנות
תשעייט. מגמת התקנות החדשות והפסיקה בזיקה להן מגבילה עוד יותר את גבולות הגזרה של הגישה
הליברלית, שאין לה עוד אחיזה מוחלטת בבחינת בקשות לתיקון כתבי טענות, ראו למשל דברי כבוד
השופט גרוסקופף:
.15
ייבפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמייד-1984
(להלן : התקסדייא הישנות) נהגה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות,
אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92 לתקסדייא הישנות, כאשר על פי רוב היו נעתרים להן
ברוחב לב… לעומת זאת, התקסדייא החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר
מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית
המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם
מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש
כבר במסגרת כתב הטענות המקורי…".
(רע"א 3510/21 עידן נצר נ' דוד קונפינו ואח' (25.8.2021), פסקה 9, ההדגשה הוספה).
במקרה זה עיקר יהבו של המבקש בכתב התביעה המקורי היה נתון לבקשה לאפשר לקטינה
להירשם לבית ספר במקום מגוריו בת' תחת בית הספר בבי וכפועל יוצא לבחון את זמני השהות. בית
המשפט בקדם המשפט התייחס לעילת התביעה ולסעדיה וקבע שיש לבחון את המצג הנטען ביחס
למשיבה ולמועד זכייתה ביימחיר למשתכן" "ובמקביל לבדוק מה טובתה של הקטינה במצב שנוצר בו
אין היא מתחנכת במסגרת חינוכית אשר סמוכה למקום מגורי מי מהוריה" (סעיף 8 להחלטה מיום
18.4.2021). לשם כך אף ניתנו הנחיות ללשכה לשירותים חברתיים בגיבוש המלצות "לגבי המסגרת
החינוכית של הקטינה: האם יש מקום לשינוי המסגרת הקיימת וככל שיש מקום האם יש מקום
למסגרת בסמוך למגורי האב או בסמוך למגורי האם. כמו כן, לאור המחלוקות בין הצדדים לגבי אופי
4 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
המסגרת החינוכית מבוקש ליתן המלצה ספציפית למסגרת" (סעיף 10 להחלטה). ההמלצה כעולה
מהתסקיר, שהתקבל ביום 14.6.2021, היא כי הקטינה תמשיך ללמוד בבית המשפט בעיר בי עד
להשתלבותה בחטיבת הביניים ובמידה שעמדה זו אינה מתקבלת, ההמלצה היא כי מקום לימודי
הקטינה יהיה בסמיכות לבית המשיבה דווקא.
בגדרי ההליך הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים מעם משרד הבינוי והשיכון ובקשתו נדחתה.
המבקש לא השלים עם ההחלטה וערער עליה לבית המשפט המחוזי. סגן הנשיא, כבוד השופט שוחט
ציין את גדר המחלוקת כעולה מכתב התביעה המקורי, בהאי לישנא:
ייהמחלוקת הנוכחית בין הצדדים היא בעתירת המבקש לשנות את בית הספר
לקטינה משנת הלימודים הקרובה לבית ספר בעיר תי סמוך למקום מגוריו. התסקיר
שהוגש לתיק ביהמייש קמא בעניין לא המליץ על מתן סעד זה, לא כהמלצה ראשית
ולא כהמלצה חלופית. עיון בתסקיר מגלה כי עורכיו לקחו בחשבון את טענות המבקש
בהקשר זה, ואף יצאו מנקודת הנחה כי גם אם טענותיו יתבררו כנכונות ההמלצה לא
תשתנה…" (רמייש 6355-07-21, עמוד 4 להחלטה מיום 25.7.2021).
הנה כי כן, עניינה של התביעה היא לבחון את שאלת הותרת הקטינה בבית הספר בבי או שמא העברתה
לבית ספר בקרבת ביתו של המבקש באופן שיצדיק שינוי בזמני השהות. המבקש לא עתר בכתב
התביעה המקורי לבחון מחדש את זמני השהות לנוכח מעבר המגורים, אף אם תיוותר הקטינה בבית
הספר בבי.
.16
עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה, כי השינוי המבוקש אינו נקודתי, אלא יש בו משום עריכה
מחודשת של כתב התביעה הלכה ולמעשה. לא ניתן לקבל את טענת המבקש, כי התיקון המתבקש הוא
אך השלמה לטענות שהועלו בכתב התביעה המקורי. התביעה דנן עוסקת בשאלה האם נכון להעביר
את הקטינה לבית ספר באזור מגוריו של האב אם לאו וכתוצאה מכך האם נכון להרחיב את זמני
השהות עמו. כתב התביעה המקורי נסוב על טענות שלפיהן בית הספר הנוכחי אינו נותן עוד מענה ראוי
לקטינה (סעיפים 19-14 לכתב התביעה המקורי) וכי טובת הקטינה מצדיקה להעבירה לבית ספר
המוצע על ידו (סעיפים 22-20 לכתב התביעה המקורי). התיקון המבוקש עתה הוא בבחינת תביעה
חדשה, והשאלה שעולה בו היא האם נכון להרחיב את זמני השהות בשל נימוקים שונים הקשורים
במעבר מגורי האם, מצבה המשפחתי הנוכחי, היותה מטופלת בילדים קטנים נוספים ועובדת היות
המבקש ההורה המשקיע את מירב זמנו ותשומת הלב לקטינה כנטען (סעיף 4 לבקשה וסעיף 21
לטיוטת כתב התביעה המתוקן).
התיקון המבוקש למעשה מוציא מתוכו את הטענה העיקרית שעליה נשען כתב התביעה המקורי והוא
האם עובדת מגורי האם בר' מצדיקה את מעבר הבת לבית ספר אחר ואגב כך לבחון את הרחבת זמני
השהות. עיקרו של דבר תיקון כתב התביעה מעלה בחינה שונה בתכלית והיא הרחבת זמני השהות
בשל משך זמן הנסיעה, פניות המשיבה בהשוואה לפניות המבקש לצרכי הקטינה וטענות נוספות שלא
בא זכרן בכתב התביעה המקורי. לשם בירור טענותיו החדשות של המבקש יידרשו הצדדים להציג
5 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
ראיות חדשות, המשיבה תידרש להציג גרסה ביחס לשלל הטענות השזורות בבקשה לתיקון כתב
התביעה (בכלל זה משמעות הנסיעות, טענת ההקלה על הבת ועל האם, טענות בדבר ההורה המיטיב,
טענות בדבר מענה לאירוח חברים וחברות אחרי הצהריים וכן הלאה). אף יידרש תסקיר מבראשית.
המבקש מדגיש, כי השאלה הנדרשת בבחינה היא "האם יתכן כי לרגל התרחקות האם, טובת הילדה
מחייבת הרחבת זמני שהותה אצל ההורה שלא התרחק, ואשר הנו זמין וגמיש יותר, ואשר נכון לעכשיו
גר קרוב יותר לביהייס הנוכחי מאשר האם שהתרחקה בהנחה שביהייס לא ישונה" (סעיף 7 לבקשה).
השאלה על פי הגדרתה שונה, כאמור, מהאופן שבו נוסח כתב התביעה המקורי אשר גדר את
המחלוקת. המחלוקת היא זו שסללה את המתווה שבו פסעו הצדדים ובית המשפט עד כה, המחלוקת
התיוותה את אופן בירור ההליך המשפטי כשכל כולו היה נתון לבחינת שינוי המוסד הלימודי עקב
מעבר דירת המשיבה והחלפתו בבית ספר סמוך למקום מגורי המבקש באופן שישנה את זמני השהות.
השימוש הטרמינולוגי שבו שב ונוקט המבקש ייכיוונון" של הסדרי השהות בשל נסיבות מעבר המשיבה
לרי, נדמה שנועד למעט מהיקפו הרחב ואופן בחינתו המתבקש. העתירה הנוספת לבחון מחדש את
הסדרי השהות איננה יישאלת צדיי, אלא שאלה עיקרית ושונה המצריכה הגשת כתב הגנה מחודש
המתייחס לשלל הטענות העומדות בליבה של העתירה המחודשת ומעל לכל מצדיקה לבחון את טובת
הקטינה, משמע שתיקון כזה יצריך הידרשות מחודשת גם של גורמים נוספים זולת הצדדים.
יוצא אפוא שמדובר בתיקון המוסיף עילה ונימוקים חדשים לכתב התביעה. כך שאף בהתאם לגישה
הליברלית שהייתה נהוגה קודם לתיקון התקנות, בנסיבות מעין אלה ייטה בית המשפט שלא להתיר
תיקון כתב טענות כאשר הראיות בעניינה שונות מן הראיות שנדרשו בגדרי כתב התביעה המקורי.
נטייה זו מתחזקת ככל שהתביעה נמצאת בשלבים מתקדמים יותר של ההליך, וככל שהתרת התיקון
תאריך ותסרבל את הדיון (כבוד השופט דנציגר, ברייע 867/17 פנינת הצומת נ' שלמה מכירת רכב
(2000) בע"מ (22.3.2017) פסקה 12). יוזכר, במקרה דנן ניתנו במסגרת הליכי הביניים למעלה מ-100
החלטות, התקיים קדם משפט, התקבל תסקיר ונכון לשלב זה התקיימה ישיבת הוכחות.
.17
אמנם לכאורה לא ניתן לזקוף לחובת המבקש כי יילא עלה בדעת האביי (סעיף 1 לבקשה) לציין
בכתב התביעה כי יש לשנות את זמני השהות אף אם יוחלט כי הקטינה תיוותר בבית הספר בב', אך
מנגד עובדה זו אינה צריכה להיות בעוכריה של המשיבה אף לא בעוכריו של ציבור המתדיינים כולו,
בהינתן שמשאבי השיפוט מוגבלים.
בהקשר זה הוסיף וטען המבקש כי "לא יהיה זה צודק לומר לאב כי טענתו החלופית החדשה לא
תיבדק רק משום שלא חשב עליה מראש" (סעיף 6 לבקשה) יובהר כי ברוח תקנות תשעייט לא די בצדק
קונקרטי, אלא הבחינה נעשית בפריזמה רחבה יותר המאזנת בין האינטרס של מבקש התיקון להעלות
טענות אף אם לא חשב עליהן מראש, לבין אינטרס הצד שכנגד שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך
ואינטרס הציבור לכך שההליכים יתנהלו באופן יעיל ושוויוני. התכלית היא שהמשאב השיפוטי
המוגבל לא ינוצל על ידי בקשות שהן דיוניות לכאורה, אך נושאות בחובן השלכה מהותית על ציבור
המתדיינים ומקנות למבקש יתרון דיוני על פניהם. יוצא אפוא שמתן הכשר לניהול מוטעה של התביעה
6 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
על ידי תיקון כתב התביעה, עלול לקפח לא רק את הצד השני, אלא את ציבור המתדיינים הממתינים
לתורס – ואת זאת לא ניתן לפתור בפסיקת הוצאות.
.18
עיתוי הגשת הבקשה אף הוא מצדיק את דחייתה.
המבקש בחר שלא למקד את התובענה בבחינה מחודשת של זמני השהות, אלא בהקשר של שינוי
המוסד הלימודי. הבקשה לתיקון כתב התביעה, הוגשה כעשרה חודשים לאחר שהמבקש הגיש את
כתב התביעה המקורי, לאחר שהוגש זה מכבר כתב ההגנה, לאחר שהתקיימו שני דיונים ואחד מהם
דיון הוכחות, שבו המשיבה נחקרה ארוכות (עד כה הפרוטוקול מונה 33 עמודים) וכבוד המותב הורה
לקבוע ישיבהת הוכחות נוספת לחקירת העובדת הסוציאלית ולחקירה קצרה של המבקש. הבקשה אף
הוגשה בחלוף כחמישה חודשים ממועד קבלת התסקיר השומט לכאורה את תביעתו.
המבקש מצידו אינו מספק הסבר לעיתוי הגשת הבקשה ומדוע קם הצורך בתיקון כעת, שעה שכל
העובדות שהועלו במסגרת הבקשה לתיקון, היו ידועות לו טרם הגיש את התביעה דנן. החלטה לאפשר
למשיב לתקן את כתב התביעה שהגיש, לאחר שהתקבל תסקיר הנוגד את עמדת המבקש, מעוררת
למצער תהיות. בזהירות הנדרשת ניתן לסבור כי הגשת בקשה של תיקון כתב תביעה מגלמת בחובה
ניסיון לשפר עמדות וזאת באופן שאינו מתיישב לכאורה עם כללים בסיסיים של הגינות דיונית.
משנה תוקף יש לכך, לאחר תיקון תקנות תשע"ט: תקנות תשעייט קובעות עקרונות יסוד מנחים כגון,
חלוקת זמן סבירה ושוויונית בין ציבור המתדיינים (תקנה 2) והקפדה על התנהלות דיונית הוגנת
(תקנה 5). מתן רשות לתקן את כתב התביעה בנסיבות כמתואר ובשלב מתקדם מהווה תפנית ושינוי
בתובענה באופן שהתובע יקדים בתור" מתדיינים אחרים, תחת הגשת תביעה חדשה.
תוצאה
.19
לתובע אין זכות קנויה לתקן את כתב תביעתו ודאי שלא בשלב דיוני מתקדם, בשים לב לטיב
הטענות ועל רקע נסיבות התיק – לא בהתאם לגישה הליברלית, שנהגה בטרם תיקון התקנות ולבטח
לא לאחר שנכנסו לתוקף תקנות תשע"ט – לפיכך הבקשה נדחית.
.20
למען הסר ספק מובהר, שאין בהחלטה זו למנוע מהמבקש להגיש תביעה חדשה ונפרדת, ככל
שסבור שיש לעשות כן. את חששו של המבקש, שמא המשיבה תעתור למחיקת תובענה חדשה, ניתן
להפיג בכך שהתנגדות המשיבה לתיקון כתב התביעה נעוץ בין היתר בכך שהיה על המבקש, לטעמה,
להגיש תובענה חדשה (סעיף 9 לתשובה).
.21
בשים לב לתוצאה ומעת שההליך המשפטי עומד לפני סיום, יחויב המבקש בהוצאות מתונות
בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪.
ניתן לפרסום, לאחר השמטת שמות ופרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ב, 28 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.
7 מתוך 8
תלה"מ 40858-01-21 פ' נ' א'
כבי הרשמת עינת גלעד משולם
עינת גלעד משולם, רשמת
8 מתוך 8
