בפני
כבוד השופט אריאל ממן
המבקשת
נ. ל.
ע"י ב"כ עוה"ד איילת קריספל
נגד
המשיבים
1.ש. ב.
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד פווזי נוואתב
2.היועץ המשפטי לממשלה
3.משרד הרווחה – לשכה משפטית ירושלים
בעניין הקטין*** ד', יליד 2009
פסק דין
"טוב שם משמן טוב" (קהלת ז´, א´)
בפני תובענה שהגישה אם הקטין לשינוי שם משפחתו משם משפחתו הקודם של אביו- המשיב 1 (ד') לשם משפחתה הנוכחי (ל').
הרקע לבקשה:
המבקשת והמשיב 1 (להלן: "המשיב") בני זוג לשעבר, אשר נישאו זל"ז בשנת 2008 והתגרשו בשנת 2014 ולהם בן אחד משותף, הקטין מושא הליך זה.
במסגרת הסכם הגירושין נקבעו הסדרי ראיה בין האב לקטין במתכונת של פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שלישי וכן במחצית חופשות וחגים.
בחודש 3.2014 חדל האב לפגוש בקטין באופן סדיר, ולאחר מכן נעשו ניסיונות לייצב את הקשר בין האב לקטין, ניסיונות שלא צלחו.
ביום 12.1.2015 הגישה האם תביעה לבית הדין הרבני לאכיפת הסכם הגירושין, במסגרתה עתרה לאכוף על האב לקיים את הסדרי השהות, הקבועים בהסכם.
פסק דין זמני שניתן בבית הדין הרבני, במסגרתו נקבעו זמני שהות בימי רביעי בשבוע ובכל סופ"ש שלישי, לא קוים בפועל.
בשנת 2018 נעשה ניסיון נוסף לחידוש הקשר בין האב לקטין, אולם לאחר פגישה אחת נותק הקשר בשנית ומזה כשלוש שנים, לא מתקיים כל קשר בין האב לקטין.
האם נישאה בשנית ונושאת את שם משפחת בן זוגה הנוכחי- ל' ולהם ילד משותף אחד.
האב אף הוא שינה את שם משפחתו מד' לב'.
בנסיבות אלה, האדם היחיד במשפחתו הגרעינית של הקטין הנושא את שמו הקודם של המשיב הוא הקטין בלבד.
לדברי האם, הקטין עצמו, כבן 13 בעת הזו, מבקש לשנות את שם משפחת לשם משפחת אמו, מתוך רצון וצורך להרגיש חלק ממשפחתו הנוכחית והעובדה כי הוא לבדו נושא שם משפחה אחר גורמת לו לתחושת זרות ולעוגמת נפש. משכך, סבורה האם כי שינוי שם המשפחה, כמבוקש, הינו בהתאם לטובת הקטין.
האב מתנגד לשינוי שם המשפחה וסבור כי יהיה בכך כדי לנתק עוד יותר את הקטין ממנו.
בין הצדדים התנהל הליך נוסף (א"פ 55416-07-21) במסגרתו ניתן ביום 17.2.2022 פס"ד על יסוד הסכמת הצדדים, למתן סמכויות בלעדיות לאם בענייני בריאות, חינוך, קביעת מקום מגורים והנפקת דרכון לקטין.
תסקיר עו"ס לסדרי דין:
ביום 11.10.2021 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, במסגרתו תואר הנתק של הקטין מאביו, כשהצדדים חלוקים בסיבות שהביאו לנתק. העו"ס הוסיפה כי הקטין רואה בבן זוגה של אמו כאביו לכל דבר.
עוד צוין כי לדברי הקטין, העובדה שאינו נושא את שם משפחתו הגרעינית גורמת לו לתחושת חוסר שייכות וחשוב לו ששם משפחתו יהיה כשל כולם.
בהמלצות העו"ס, ולצד ההמלצה על מינוי האם כאפוטרופוסית בלעדית (המלצה שהתקבלה בחלקה על ידי הצדדים וניתן להסכמה זו תוקף של פס"ד, כאמור) הומלץ להיענות לבקשה לשינוי שם משפחת הקטין כשלדברי עו"ס סדרי דין שינוי שם משפחת הקטין, כמבוקש, הינו בהתאם לטובתו.
עמדות הצדדים:
ביום 17.2.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים ועו"ס לסדרי דין.
המשיב 1 אישר שלא פגש בקטין מזה כשלוש שנים, אך ציין כי הדבר נובע מתוך כיבוד רצון הקטין, אשר אמר לו שיש לו כבר אבא חדש והמפגשים עמו מבלבלים אותו.
המבקשת טענה כי המשיב נטש את הקטין בהיותו כבן 5 שנים ומהמועד בו הבין כי למבקשת זוגיות חדשה, חדל לחלוטין ובאופן חד צדדי לפגוש בקטין וניתק עמו את הקשר, למורת רוחה ובניגוד לרצונה.
עוד הוסיפה המבקשת, כי במשך שבע השנים האחרונות לא פגש המשיב בקטין כלל, למעט הפסקה אחת בנתק (לפני כשלוש שנים), שלא החזיקה מעמד לאורך זמן, שכן בשלב זה הקטין עצמו ביקש להפסיק את המפגשים.
המבקשת הוסיפה לתאר את המצוקה הנפשית של הקטין, העובדה כי הוא נזקק לטיפולים רגשיים ותרופתיים, מבקש שלא יבלבלו אותו עוד ומייחל להרגיש חלק ממשפחתו החדשה, כשלהרגשתו, הדבר ייקרה באופן מיטבי עם שינוי שם המשפחה, כמבוקש.
המבקשת תיארה בכאב את העובדה כי המשיב ניתק עם הקטין קשר לחלוטין ואף לא עשה ניסיון לחדשו, משך שלוש שנים, הוסיפה כי במשך כל התקופה, המשיב לא התעניין בשלומו של הקטין ולא יצר עמו קשר, זאת אף לא בימי ההולדת שלו, על מנת לברכו.
ב"כ המבקשת הדגישה, כי האב החליף את שם משפחתו ואף הוא עצמו אינו נושא בשם המשפחה ד' והלכה למעשה, הקטין הוא האדם היחיד מבין בני המשפחה הגרעינית שנושא שם משפחה זה, עובדה שגורמת לקטין עוגמת נפש רבה ותחושת חוסר שייכות.
עו"ס לסדרי דין ביקשה להוסיף על האמור בתסקיר- כי כיבוד רצון הקטין לשינוי שם המשפחה כפי המבוקש, בעת הזאת, יכול להוות פתח לחידוש הקשר בין האב לקטין, זאת משום שהקטין יחווה את הסכמת האב לשינוי השם, ככיבוד רצונו ועמדתו.
העו"ס הוסיפה כי היא סבורה שככל ששם משפחתו הקודם של האב יהיה בסוגריים לאחר שם משפחת האם יכול הדבר להוות חלופה ראויה.
ב"כ היועמ"ש סבר כי לנוכח גילו של הקטין (כבן 13) יש לתת משקל רב לרצונו ומשכך אף יש לשמוע את קולו. ב"כ היועמ"ש הוסיף עוד, כי בשעה שהאב עצמו כבר אינו נושא את שם המשפחה שהוא מבקש שהקטין ימשיך לשאת בו, אין כל תוחלת בהותרת שם משפחתו הקודם של האב בתעודת הזהות של הקטין, גם לא בסוגריים, כפי הצעת הפשרה של עו"ס לסדרי דין.
עמדת הקטין:
ביום 7.4.2022 שמעתי את הקטין בלשכתי בליווי עו"ס יחידת הסיוע ופרוטוקול חסוי של הראיון עמו נשמר בתיק ביהמ"ש.
כפי שעלה מדברי הקטין, הבקשה לשינוי שם המשפחה נעשתה בידיעתו ואולי אף ביוזמתו, לנוכח הרגשת תחושת זרות וחוסר נוחות ולא כתגובה שמקורה בכעס כלפי המשיב.
הקטין ביקש שלא להותיר את שם המשפחה ד' גם לא בסוגריים, שכן לדבריו אין כל סיבה שכך יהיה, במיוחד בשעה שהאב עצמו כבר אינו נושא שם משפחה זה (יוער כי עניין ספציפי זה הובא באמצעות עו"ס יחידת הסיוע מיד לאחר הפגישה עם הקטין- כאחד הדברים שהקטין שכח לומר לביהמ"ש מתוך לחץ או התרגשות).
על אף האמור, ביקש הקטין למסור למשיב כי הוא אינו כועס עליו וביקש לומר לבן זוגה הנוכחי של המבקשת כי הוא מעריך אותו על דאגתו אליו ועל הטיפול בו, מִקַּטְנוּת.
לאחר שיחתי עם הקטין ובהתאם להחלטתי מיום 7.4.2022, הודיעו הצדדים כי אין להם התנגדות כי הבקשה תוכרע על יסוד החומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות עמדת הקטין, טענות הצדדים, ועמדת עו"ס לסדרי דין בדיון.
המסגרת המשפטית – מעמדו של הילד בהליך וטובתו:
בהתייחס למעמדו של הקטין בבקשה לשינוי שמו, בתיקון 6 לחוק השמות, תשט"ז-1956 (להלן: "חוק השמות") (משנת 2014) הוסף לחוק סעיף 13(ד), הקובע כי "הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו" (ההדגשה אינה במקור. א.מ.).
קרי, הנחיית חוק השמות היא שגם כאשר קיימת הסכמת שני ההורים, אזי ההחלטה בעניין שינוי שמו של קטין, אשר מסוגל להביע עמדתו, צריכה להתקבל רק לאחר שמיעתו ותוך התחשבות בעמדתו, דעתו ורגשותיו.
חובת שמיעת הקטין בתובענה לשינוי שם עוגנה בתקנה 49 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020:
"בית משפט הדן בתובענה כאמור בתקנה 15(א)(3), (6), (11) ו-(13) הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, את דעותיו ואת רצונותיו בעניין הנדון לפניו (להלן בפרק זה – שמיעת הילד) וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, לפי גילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שהילד לא יישמע, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה." (ההדגשה אינה במקור. א.מ.).
חוק השמות אמנם שותק בעניין השיקולים שיש לשקול בהחלטה לשנות שמו של קטין, אלא שבשעה שבעניינו של קטין עסקינן ובשעה שמקורה של סמכות ההורים לקבוע או לשנות את שם הקטין מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") הרי שבהתאם להוראותיו, יש לעשות כן בהתאם לטובת הקטין, כפי שיפורט להלן;
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית מגדיר את העניינים המצויים בתחומי אפוטרופסות ההורים, הכוללים את "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו." (ההדגשה אינה במקור. א.מ.).
הדרך לקבל החלטות בעניינם של ילדים קבועה בסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית: "בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה…" ובהעדר הסכמה, הדבר יוכרע ע"י ביהמ"ש, או על ידי מי שביהמ"ש ימצא לנכון להטיל עליו את ההכרעה (סע' 19 לחוק) וזאת בהתאם לטובת הקטין (סע' 25 לחוק).
האמור עולה בקנה אחד עם עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד, אליה הצטרפה ישראל ביום 1.2.1991 (להלן – האמנה), ובין היתר על פי סעיף 3(1) לאמנה:
"בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי המשפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".
הנה כי כן, בבוא בית המשפט להכריע בתובענה, לצד שמיעת הקטין, עליו להעריך מה טובתו העתידית של הקטין ומהם האינטרסים שלו בכל הנוגע לשינוי שם משפחתו.
הוי ידוע כי "עיקרון טובת הילד" הוא עיקרון כללי ואמורפי שהשופט נדרש למלאו בתוכן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, תוך התייחסות לטובת הילד הקונקרטי שבפניו (ראו: בג"צ 5229/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים פ"ד נה(1) 453 בעמ' 463 (1998)).
לפיכך, בעת הכרעה בעניין שינוי שמו של קטין, כמו גם בעניינים אחרים, השיקול של טובת הילד הוא זה שידריך את בית המשפט (ראו: ע"א 503/60 וולף נ' וולף פ"ד טו, ע' 768; 76; ע"א 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד ט' 241, 251; ע"א 50/55 הרשקוביץ נ' גרינברגר פ"ד ט' 791, 798; ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית, כז(2) 673 (1973)).
כידוע, "טובתו של ילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית-המשפט לקביעת מימצאים-שבעובדה. מימצאים אלה בית-משפט לא יוכל לקובעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות; וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות-דעת של מומחים" (בג"ץ 5227/97 לעיל).
כאמור לעיל, במסקנות התסקיר שבפני נכתב, כי שינוי שם משפחת הקטין, כמבוקש, הינו לטובתו: "אני חושבת שמהלך זה ייטיב עם יואל ויאפשר לו להתפנות להמשך משימות גיל ההתבגרות וגיבוש זהותו האישית".
לאור דברים אלה, ובהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בתסקיר עו"ס לסדרי דין, ייטה בית-המשפט לאמץ את ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו.
בשים לב להוראות הדין ועל מנת שקולו של הקטין יישמע כדבעי, פגשתי בקטין והתרשמתי כי הוא יודע לבטא את עצמו, וכי עמדתו בעניין שינוי שם המשפחה נובעת מסיבות ענייניות.
בכל הנוגע לחשיבות שמו של אדם, זו הובעה בפסיקה כך:
"שמו של אדם הוא חלק מאישיותו, הוא האני החברתי שלו, הוא המפתח שבאמצעותו הוא צועד בשבילי החברה…הוא ביטוי לרגש, למסורת ולייעוד" (ראו: בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1) 749).
לא לחינם נאמר: "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז´, א´), שכן שמו של אדם הוא חלק אימננטי מזהותו, כפי מילותיה של זלדה: "לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו… שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו… לכל איש יש שם, שנתנו לו חטאיו ונתנה לו כמיהתו… ונתנה לו אהבתו".
איני מקל ראש בצורך לשמור על זיקה בין הקטין לאביו ונהיר כי שם המשפחה מבטא זיקה למשפחת המקור וכתוצאה מכך גם לאב, אלא שהנסיבות שבפני, לרבות הנתק הממושך של הקטין מאביו, שנכפה על הקטין (לכל הפחות בשלביו הראשונים), העובדה כי הקטין מרגיש תחושת זרות וחוסר השתייכות, שסיבותיה (באופן חלקי לפחות) נעוצות בשוני בין שם משפחתו משם משפחת יתר קרוביו, מצדיקות שינוי שם המשפחה, על אף הבידול האימננטי מהאב כתוצאה מכך.
בענייננו, האב עצמו אינו נושא את שם המשפחה המקורי והוא עצמו החליף את שם משפחתו מ-ד' ל-ב' ובנסיבות אלה, הותרת הקטין לבדו, תחת שם המשפחה הקודם, רק מחריפה את תחושת הזרות שפוקדת את הקטין ופוגעת בטובתו וביכולתו "להתפנות להמשך משימות גיל ההתבגרות וגיבוש זהותו האישית", כדברי עו"ס לסדרי דין.
בנסיבות אלה אף לא מצאתי לקבל את הצעת הפשרה של עו"ס לסדרי דין, לפיה שם משפחתו הקודם של המשיב (ד') יתווסף לשם משפחת האם בסוגריים, זאת משום ששם משפחה זה אינו משמש בעת הזאת גם לא את האב עצמו ואין בהותרת שמו הישן של האב בתעודת הזהות של הקטין כדי ליחס את הקטין, מבחינה שמית, לשם האב בעת הזאת.
אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, אני מורה כדלהלן:
אני מורה על שינוי שם משפחת הקטין מ-ד' ל-ל', באופן שבו שם הקטין יהיה מעתה *** ל', ת.ז. *** .
הצדדים ידווחו למשרד הפנים על שינוי שם המשפחה.
יחידת הסיוע תזמן הקטין ותעביר לו, באופן המותאם לגילו, את תוכן פסק דיני, כחלק מהליך ההשתתפות שלו בהליך המשפטי כאמור לעיל.
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.
המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים, לעו"ס לסדרי דין, ליחידת הסיוע ולב"כ היועצת המשפטית לממשלה.
ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות הצדדים ובכפוף לתיקוני עריכה.
ניתן היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
