התובע:
הנתבעת:
<#1#>
SAAAAA
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
ז. פ.
AB
ס. פ.
והאפוטרופסות.
SDDDDD
נגד
נוכחים:
התובע ובא כוחו – עורך דין שי דוידוב
הנתבעת התייצבה
עו"ס סדרי דין (עיריית ת"א-יפו) גברת אביטל חיימוב, עו"ס
עו"ס סדרי דין (מרכזת תחום סדרי דין) עיריית ת"א-יפו – גברת שירלי דפני, עו"ס
מנהלת מרכז הקשר תל אביב גברת אריאלה גרבוז, עו"ס
החלטה
21 מרץ 2022
1. ביום 15.02.2022 הניח לפניי האב בקשה אשר קיבלה את המספר "6", היא בקשה למתן תוקף של
החלטה לשלב א' אשר בהמלצות תסקיר שירותי הרווחה.
2. כוונתו של האב היא לתסקיר מיום 29.11.2021, אשר שלב א' עסק באפשרות ליתן לאב לאסוף את
ילדיו הרכים בשנים בימי ד' מן המסגרת החינוכית, לבלות עמם משך שעתיים ולהשיבם בתום המפגש
למרכז הקשר או למחלקת הרווחה במקום בו יש עו"ס תורנית ומאבטח – משם תאסוף האם את הקטינים
זוהי הבקשה.
בנוסף, ביקשו שירותי הרווחה לקבל סמכויות לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית
12
1
□235785
4
6
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
AB
תלה"מ 51148-12-21 פ. נ' פ.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AFFSEER
21 מרץ 2022
3. אל יקל הדבר, שהרי מתן אותן סמכויות המאפשרות לפקידות הסעד לשנות, לצמצם או להרחיב באופן
זמני את הקשר שבין הקטינים לבין הוריהם יאפשרו, מניה וביה, גם את המעבר לשלב ב' – לאמור,
התחלה של יציאה הדרגתית ממסגרת מרכז הקשר לביצוע זמני שהות שאינם מפוקחים.
4. אמרתי אל יקל הדבר, שכן מן הבחינה הסובייקטיבית קשה לי שלא להזדהות עם האם.
האם קורבן עבירה, כבר כתבתי זאת לא פעם ולא פעמיים במי מ- 14 התיקים הקשורים, גם בתיק זה,
וככזו יש להתייחס אליה.
5. גם העוסקים בניכור הורי, להבדיל, יודעים להבחין היטב בין מצבים בהם מכביד הורה על קשר עם
ההורה האחר מטעמים שאינם ראויים או אינם אובייקטיביים, לבין מצבים אשר אנו מכנים אותם
"צידוק".
6. צריך אדם לדעת שכאשר נוהג הוא בבן זוגו באלימות, בוודאי באלימות ברורה, יפגוש הוא בצאתו מבית
הסוהר לא את השלט "שילמת חובך לחברה" ("שלט" זה מתקבל במישור הפלילי בלבד), אלא צפוי הוא
גם ללא מעט בעיות בתחום האזרחי.
7. ואכן, כאשר מתארים שירותי הרווחה צורך ב- 130 מפגשים במרכז הקשר על-מנת שישתכנעו, הבה
נאמר לאחר שנתיים ויותר, לעבור למצב של התחלת שחרור זמן מה מחוץ למרכז הקשר, אזי הדברים
נובעים גם מהתנהגותו האלימה של האב, גם ממה שתיארו העדות שלפניי, כתהליך אשר טרם תם ונדרש
האב לעבור, שעניינו גם קבלת אחריות על מעשיו, גם הבנת תוצאות מעשיו, גם ההבנה שכשהאם חרדה
מפני האב, גם אם לא כל חרדותיה במציאות – יש לה את כל הלגיטימציה שבעולם להיות חרדה.
אם אינך רוצה שזולתך יחרד מפניך ויזהר בצוננים כברותחים, פשיטא אל תעז להכותו.
8. ואולם, ענישה אינה נקמנות וכאשר אדם הוא קורבן עבירה, אין הוא מחליף את בית המשפט בקביעת
השאלה מהם זכויותיו של אב, למרות עוונותיו.
13
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
AB
תלה"מ 51148-12-21 פ. נ' פ.
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AFFSEER
21 מרץ 2022
9. האב אינו מתפלא על התהליך הממושך המתבצע, הוא מבין כי מי אשר נקט באלימות גורם חרדות בקרב
הסביבה, והוא זה אשר צריך לשכנע, בגדר הסביר, כי לא נשקף ממנו סיכון.
10. אני, אשר פגשתי את האב עוד בתחילת ההליכים, ראיתי בו "פצצה מתקתקת", בבחינת מי שאינו מודע
כלל מה מותר ומה אסור לעשות לרעייתך, אני מבין היטב את חרדותיה של האם וכבר אמרתי שבמישור
הסובייקטיבי-רגשי ליבי עמה.
11. אלא מאי, בהינתן הענישה הפלילית ובהינתן הטיפול, צריך בית המשפט לבוא ולומר האם צריך הוא
ללכת על הצד הבטוח – לאמור, למחוק את האב מחיי הילדים שמא לאט-לאט ובדרך טיפולית לחזור
ולחדש את הקשר בין האב לבין ילדיו, בתקווה שאלו ייתרמו מן הקשר ואילו האב גם יפיק לקחו, גם
יבין שענישה איננה בתנאים מסוימים שלילת זכות הורית.
12. הבה נאמר את הברור לכל – שירותי הרווחה אינם מציעים להסיר ידם מהפיקוח ומההשגחה על הנעשה.
הם מציעים שלב ראשוני מצומצם מאוד, שכמוהו כניסוי, והוא גם תואם לחלוטין את הבנתנו שלא לנצח
צריך אדם לראות את ילדיו במרכז קשר, גם אם אלים היה לפני כשש שנים.
13. מרכז הקשר מהווה גוף מגונן, משגיח, למעשה גם מחווה דעה, אך התפיסה הבסיסית של מרכז הקשר
הוא צפיה, השגחה, בניית מארג אשר יאפשר בבוא היום לזה הנזקק למרכז הקשר לחזור ולהיות בקשר
רגיל, פחות או יותר, עם ילדיו.
14. צריך להבין שכל כמה שאנו חובקים ומבינים את חרדותיה של האם, שהרי לא היא אשמה בהם, עדיין
לילדים יש צורך בקשר לא רק עם אמם אלא גם עם אביהם.
15. המעיין במחקר יגלה כי ילדים זקוקים לקשר גם עם הורה שאינו בהכרח הורה מיטיב או הורה תורם
וטוב לילדים קשר כלשהו עם הורה רע מאשר העדר קשר בכלל.
14
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
תלה"מ 51148-12-21 פ. נ' פ.
17. על כך אומר בשניים:
AB
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
21 מרץ 2022
16. עורך דין רייכמן המלומד הקדיש זמן חקירה רב לטענותיה של האם, לפיה המשיך האב לעקוב אחר
האם, ניסה לדרסה, ניסה לחקור את ילדיו והכל במטרה לשכנעני שהאב עודנו מסוכן וכי אל לי להוציא
את המפגשים ממרכז הקשר.
AFFSEER
ראשית, מוטב שנפנים כי הדרך היחידה לביצוע חקירה על מעשים עובדתיים שאינם כחוק, במדינת
חוק, היא משטרת ישראל. כאשר משטרת ישראל איננה מוצאת ממצאים (ואין הדבר אומר בהכרח
שהמלין אינו דובר אמת) ולא ראשית ראיה לדווח עליה לשירותי הרווחה, נוצר מצב בו "האיש
הפשוט" יכול לראותו כמעין זיכוי.
האמירה אשר נפוצה בציבור, כי אדם אשם מכוח דברי חברו והוא נותר אשם רק כי "המשטרה לא
הצליחה להוכיח" אינה אמירה ראויה.
הדין מעודד הגשת תלונה, הוא מבקש לשמור על הנפגע, אך אם מצאה המשטרה חוסר אשמה או
חוסר ראיות בשני מקרים אלה, אנו מדברים באדם זכאי גם מבלי שיעמוד לדין, וכך צריך להתייחס
אליו.
שנית, צריך להבין שבאופן כללי, כמות המומחים לבעיות קיצון בדיני המשפחה – לאמור, ניכור
הורי, אבחוני מסוכנות וכדומה, היא דלה שבדלים.
זה שנים מכשירה המערכת עובדים סוציאליים בעלי סמכויות קליניות לשם הערכת מסוכנות הורית
ובוודאי שאי אפשר לבוא בטרוניה לשירותי הרווחה, כשהם משתמשים בכלים שמארג הניהול
העמיד לרשותם, למי להפנות ולמי לא להפנות.
18. גורמי טיפול, ואין זה משנה אם עובדים סוציאליים, רופאים, אנשי סיעוד, אנשי פרה-רפואה או אפילו
מורים הם, יכולים על-פי דין להחזיק במשרה ציבורית ולהוסיף על כך עבודה פרטית, ובלבד שניתן על
כך אישור הממונים כפי הוראות מקום העבודה.
15
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
AB
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AFFSEER
אין אני רואה אפוא, כל פגם בכך ששירותי הרווחה הפנו את האב לבדיקת מסוכנות לפלוני המתמחה
בכך, שגם עובד בשירותי הרווחה בעיר אחרת.
19. גם סוגיית התשלום, לאמור שהערכת המסוכנות נעשתה על חשבון האב, אינה משכנעת אותי שהדבר
פוגע במקצוענות של מי שערך את בדיקת המסוכנות, להפך. לו היה אומר לי אי מי שהאיש המכה גם
צריך להיות ממומן בבדיקתו על-ידי קורבן העבירה, הייתי אומר שהדבר אינו סביר.
אם היכה האב ונדרש הוא לבדיקת מסוכנות, יואיל וישלם.
21 מרץ 2022
יום.
20. כל כמה שאני מבין את האם, כאשר למשל עמדה על זכותה שלא להיפגש עם עורך הבדיקה למסוכנות
וגם לא לחשוף את ילדיה אליו, צריך להבין שבכך קיבלה היא החלטה אשר מנעה ממנה למסור מידע
לעורך הבדיקה.
21. ואף על פי כן סבור אני שאין אנו צריכים להרחיב יתר על המידה בנושא הבדיקה. נדמה לי שמה שהיה
נכון לעת עריכת הבדיקה בסופה של שנת 2021 כבר פחות רלוונטי היום.
22. אולי טוב יהא שנגיד, כי הערכת מסוכנות לא רק כלפי הזולת אלא גם הערכת מסוכנות של אדם כלפי
עצמו, היא קשה לאבחון וכאשר נעשית היא, נעשית זו נכון לאותו זמן בלבד, ומחר מי יודע מה "יילד"
23. אחד הנטלים הקשים המוטלים, בין השאר, על העובדות הסוציאליות היא השאלה מה יהא אם חלילה
יקרה דבר מה, שהרי לא כל בני האדם צפויים הם.
16
אלא מאי, כל כמה שאנו מגנים אלימות, אם הגורם הממליץ או הגורם המחליט יבקש לוודא במאה אחוז
את נושא ההגנה, לעולם לא יוכל אי מי לראות את ילדיו, בשל כישלונו בשעתו.
לא זה כללו של דין.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
AB
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
מעשיו.
SDDDDD
המקבל המלצות או החלטות צריך לשכלל את הנתונים ולהבין כי לעתים משתדלים כולם להקטין את
הסיכון ככל האפשר, אך קשה מאוד לדבר ברמת סיכון אפס.
24. כאמור, כנגד האב לא מצאה משטרת ישראל ממצאים כלשהם באשר לפסול בהתנהגותו לאחר צאתו מן
הכלא, אך כנגדו עומדת אמירת שירותי הרווחה ולפיה עד היום לא השלימו ולא הפנימו עם מלוא חומרת
25. ביני לביני, הסבריו של האב לפיהם לא היכה את ילדיו בנוכחות האם (מה שסותר לחלוטין את גרסת
האם) הוא איננו ראוי, שכן הכאה נמרצת של אדם את אשתו היא כשלעצמה מעשה ראוי לכל גנאי
ונוכחות הילדים בסיטואציה כגון דא יכולה רק להפוך את הדברים להתעללות בחסר ישע.
לטעמי, הנחת העבודה לאדם המכה את אשתו היא הנחת עבודה של סיכון.
21 מרץ 2022
26. כאשר אומר אדם "חטאתי, עשיתי, מצר אני" – "נוסעים אנו בשביל של תקווה" שיש בקרה על המעשים,
וכאשר כתיבת שירותי הרווחה היא שניטלת אחריות על-ידי האב, שהתנהגותו ראויה על פני 130
מפגשים אך עדיין לא השלים הוא עם נטילת האחריות, צריך בית המשפט לסמוך על שיקולם של שירותי
הרווחה, מעמדתם לא בנקל יסטה בית המשפט.
27. על כולנו מקובל שאנו רואים בשירותי הרווחה כמעין מומחה מטעם בית המשפט.
בית המשפט אינו "חותמת גומי" להמלצות שירותי הרווחה, אך כבכל מעשה של ביקורת שיפוטית, בוחן
בית המשפט את הגיונם של הדברים, בוחן את שאלת השרירות שבקבלת ההחלטות ואת תאימות
ההמלצות למצב הנמצא בשטח.
28. מספרת מנהלת ומייסדת מרכז הקשר לו תבורך, כי האם הטיחה בשירותי הרווחה לא פעם ביקורת קשה
ובטון לא נעים. מצב כזה דווקא מקשה על קבלת עמדת שירותי הרווחה, שכן תמיד ישאל בית המשפט
האם נעלבו אנשי המקצוע כדי תגובה כנגד האם. סבור אני שזה לא המצב כאן.
17
1
2
3
N
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
תלה"מ 51148-12-21 פ. נ' פ.
AB
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AFFSEER
עם השנים לומד בית המשפט "לקרוא בין השורות" את טוען הדברים, בדרך הדיבור.
לא מצאתי כי עובדות שירותי הרווחה הפכו את העניין לאישי, אולי ההפך הוא הנכון.
21 מרץ 2022
29. בא כוח האם ניסה בכל כוחו לאפשר עיון במסמכים פנימיים של שירותי הרווחה.
אומר, כי רק בנדיר ובהינתן חשש לאי אמירת אמת יכול ובית המשפט ישקול לעיין בתכתובת פנימית
שכזו, שהרי שירותי הרווחה זקוקים לאיזשהו מארג של החלפת אינפורמציה והדרכה אשר יהיה פחות
נתון לפיקוח.
חושש אני שהצורך בעיון, אולי כל תכליתו שלא לקדם את ביצועו של שלב א' ולדחות את הזמן.
30. אומר כי התרשמתי, למשל מעדותה של גברת חיימוב, שאט-אט ואגב איזון הדדי נוצר בשירותי הרווחה
הרושם שאינו "נשען" רק על בדיקת המסוכנות שהיתה בבחינת בטוחה נוספת בלבד, שהם רשאים
להסתכן ולהתחיל להוציא לאט-לאט ובשלבים את הביקורים ממרכז הקשר.
מארג האיזונים החוזרים של מרכז הקשר ועובדות הרווחה, גם ניסיונן המקצועי מי יותר ומי פחות,
הוביל למסקנה זו ואין אני רואה שום סיבה, גם לאחר שמיעת העדות, לכפור במסקנות אליהן הן הגיעו,
גם בזהירות בה הן מהלכות.
31. לא דומים 10 מפגשים ל- 130 מפגשים, לא דומה היכרות עמוקה עם היכרות קצרה יותר, לא דומים
כמה וכמה בני אדם המביטים בסוגיה למצב בו רק אחד לוקח החלטה.
סבור אני ששירותי הרווחה עמדו בחובת הזהירות הנדרשת.
18
32. כאשר מדברת מנהלת מרכז הקשר על קונפליקט נאמנות בו ניצבים הילדים מחד יחד עם אמם הדואגת
והאוהבת, זו שהיתה להם גם מקום מפלט עת נעלם האב מחייהם בעקבות המאסר, ומאידך הם חפצים
באביהם אך חוששים להראות לאמם שהם חפצים באביהם – מצאנו עצמנו באותה סיטואציה לא נכונה
בה התעקשה האם להיות נוכחת במרכז הקשר ובכך "לתדלק" ולהגביר את הלחץ המופעל על הילדים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AB
SDDDDD
33. אמרתי קודם שקשה לדון אדם עד שאינך במקומו ולכן, במישור הערכי אין אני מתכוון לדון את האם
על התנהלותה זו. במישור המעשי לא הגנה סיפקה האם לילדיה אלא לחץ שאינו עוזר, שהרי ההגנה
קיימת היתה במרכז הקשר.
34. אולי טוב שהאם מתנגדת להוצאת הביקורים לאט-לאט ממרכז הקשר, כך שתוכל היא להגיד לעצמה
שאם בית המשפט יחליט על כך אז לא ידה שלה היתה במעל, אלא השופט הוא ה"אשם".
במקרה הזה כמו גם במקרים אחרים, מוכן אני "לקחת את האשמה" ולא לומר מילה רעה על האם.
37. ההוכחות יישמעו במועדם (02.04.2023).
35. בהינתן כל האמור לעיל, סבור אני שיש להיענות לבקשת האב ואני מורה על ביצועו של שלב א'
בתסקיר.
21 מרץ 2022
36, ניתנות סמכויות לפקידת הסעד אשר במחלקת הרווחה בעיריית ת"א-יפו, זאת על-פי סעיפים 19 ו- 68
לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לקבוע, לשנות, לצמצם ואף להרחיב את סדרי השהות שבין
כל אחד מיחידי ההורים לבין הקטין/נה/ים. תוקף המינוי למשך חצי שנה.
אגב הפעלת סמכויותיה, לא תהא פקידת הסעד נזקקת להסכמת הצדדים או מי מהם.
הסמכויות אשר נתתי לפקידת הסעד מאפשרות לה לעבור לשלב ב', בין בנוסחו בתסקיר ובין בכל דרך
מקצועית אחרת, על-פי שיקול מקצועי אחר שתמצא לנכון.
–
38. אשר לעניין ההוצאות – קיימות כל הסיבות שבעולם לחיוב בהוצאות, החל בהתנהלות בא כוח האם
ואיחורו לדיון, בבקשתו כי אבטיח לו שייצא לדיון אחר בזמן, בצורך לקיים דיון על-מנת שהאם לא
תמשיך להיות נוכחת במרכז הקשר בעת הביקורים, בראי התקנות גם לאור התוצאה אליה הגעתי. ואף
על פי כן, בהביני את המקום הרגשי ממנו באה האם וליבי עמה, אין צו להוצאות.
39. אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
19
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
<#be>
ADADA
AB
שראל
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו
AFFSEER
ניתנה והודעה היום י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21/03/2022 במעמד הנוכחים.
20
21 מרץ 2022
ארז שני, שופט
1
2
3
4
