בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
לפני
כבוד השופטת יעל בלכר
המבקש
המשיבים
איתן חלה
בעצמו
נגד
1.בנק הפועלים בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מרים זפט
2.בנק המזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה וובר ושלומית לאלו
3. יצחק בן משה (בפש"ר)
פסק דין
לפניי בקשת בנק הפועלים ובנק המזרחי (הבנקים) לסילוק התובענה על הסף.
לטענת המבקש, התובענה הוגשה על ידו בתוקף היותו בעל מניות בחברה יינוה איתנים חברה לבניין
והשקעות בע'ימי שבפירוק (חברת נוה איתנים או החברה), ערבותו לחובותיה ונושה של החברה.
התבקש צו המורה לבנקים לפרט את מלוא הכספים שהתקבלו אצלם לאחר מתן צו הפירוק; וכן,
צו המורה לבנקים להשיב לקופת הפירוק כספים שנגבו לטענת המבקש ביתר, בסך כולל של 16
מיליון ש"ח על מנת שיחולקו בין נושיה על פי הדין.
מצאתי להורות על מחיקת התביעה על הסף בהיותה כסות לערעור או יימסלול עוקף" לצורך בהגשת
הליך ערעורי על החלטת בית המשפט של פירוק ובנסיבות שאף עולות כדי שימוש לרעה בהליכי
משפט.
כללי
.1
כנגד חברת נוה איתנים ניתן צו פירוק מיום 13/6/12. תיק הפירוק של החברה מתנהל בבית
המשפט מחוזי מרכז (פרייק 11545-12-11, להלן: תיק הפירוק).
.2
המרצת הפתיחה שבנדון הוגשה ביום 6/1/21 על ידי מר איתן חלה (המבקש). לטענת
המבקש, הוא בעל מניות בחברה, נושה של החברה וערב לחובותיה. בשל ערבותו, נפתחו עייי
הבנקים הליכי הוצליים לביצוע פסק דין כספי (גם) כנגדו (תיק האיחוד 01-99708-07-3 ו -01
70478-09-4, להלן: תיקי ההוצל"פ).
1 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
עם זאת, מעיון בתדפיס עדכני של רשם החברות מיום 3/11/20, נמצא כי בעל המניות היחיד
בחברה החל מנובמבר 2011 הוא אחיו של המבקש, יצחק (חלה) בן משה, שצורף כמשיב 3
לתובענה כשהוא מכונה "משיב פורמלייי, אשר משמש גם כדירקטור משנת 1995.
יצוין כי ממסמכים שצירף המבקש עולה, כי ככל הנראה היה בעבר בעל מניות בחברה, אך
כאמור, אין זה המצב העדכני (ראו תדפיס רשם חברות, נספח ג' לתשובת בנק המזרחי).
כאמור, המבקש צירף לתובענה את המשיב 3 כ"משיב פורמלייי. כפי שהסתבר מעיון
בתובענה, המשיב 3 מצוי בהליך פשייר שמתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, שם מתנהל גם
תיק הפירוק של החברה שבבעלותו. צו כינוס לנכסיו של המשיב 3 ניתן ביום 11/11/13 והוא
הוכרז פושט רגל ביום 6/9/14 (תיק פשייר (מרכז) 24386-07-13 ופשייר 19727-07-21, להלן :
תיק הפש"ר ו- החייב, בהתאמה).
המבקש הגיש בתיק הפירוק של החברה תביעת חוב בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים
שאושרה ושולמה לו ע"י המלייל (ראו נספח א'2 שצורף לכתב התשובה מטעם בנק המזרחי).
לטענת המבקש, לאחר שניתן צו הפירוק לחברה, הבנקים קיבלו כספים ומימשו נכסים
בסכומים עצומים, באמצעות באי כוחם שמונו ככונסי נכסים; והכספים הופקדו לחשבונות
החברה שבשליטתם במקום שיופקדו בקופת הפירוק של החברה. מכאן בקשתו לצווים
המורים לבנקים לפרט את מלוא הכספים שהתקבלו אצלם לאחר צו הפירוק וליתן צו
המורה להם להשיב את הכספים שנגבו לשיטתו ביתר לקופת הפירוק של החברה, לצורך
חלוקתם כדין לנושים.
המבקש מבקש לתמוך טענתו כלפי בנק הפועלים בכך שהוא מפנה להחלטת כב' רשמת
ההוצלייפ בטענת "פרעתי" שהעלה המבקש במסגרת תיק ההוצלייפ שמתנהל נגדו (החלטת
רשמת ההוצל"פ בטענת פרעתי לגבי בנק הפועלים מיום 5/8/19, נספח ו2 להייפ. ראו דיון
בעניין זה בהמשך).
המבקש ציין עוד, כי הגיש לתיק הפירוק של החברה בקשה דומה לתובענה זו אך לטענתו,
הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 21/12/20, ומבלי שניתן לו יומו בבית המשפט בכל הקשור
לנייל (להלן: החלטת בית המשפט של פירוק מיום 21/12/20, נספח 41 להייפ). המבקש סבור
כי הוא זכאי לסעדים המבוקשים בהיותו בעל 50% ממניות החברה, שבהמשך קטנו לדבריו
לכדי 5% ממניותיה וכן, כמי שערב לחובותיה של החברה בגובה של כ-5.7 מיליון ₪ במסגרת
תיקי ההרצלייפ.
2 מתוך 12
.3
.4
.5
.6
.7
.8
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.38
.39
המוגשות לעיתים גם באמצעות בני משפחתו. כפי שציין בנק המזרחי אין זו הפעם הראשונה,
שמי מבני משפחתו של החייב ביקש לנהל הליך בקשר עם חובות החייב והחברה, לרבות
מחוץ לכתלי בית המשפט של חדלות פירעון (ראו למשל החלטת כב' הנשיא דאז השי
אורנשטיין בהייפ 32718-07-19 מירה חלה נ' זפט, נספח ד/4 לכתב התשובה. ראו גם החלטת
בית המשפט העליון בהחלטה מיום 10/11/20). התרשמות דומה ביחס להתנהלות החייב
מצינו בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 7685/20 יצחק בן משה נ' בנק מזרחי טפחות
בע"מ שם צוין כי החייב "מטריד הן את בית המשפט המחוזי הן את בית המשפט הזה,
בבקשות שונות שברובן ככולן – כך נפסק פעם אחר פעם – אין ממש". לאחר מספר התראות
אף נמצא שיש מקום לחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה שכן ייהזמן השיפוטי של כל
ערכאות השיפוט, הריהו משאב ציבורי יקר, ולמרבה הצער, דומה, כי המבקש אינו מוקירו;
מתדיינים אחרים, הממתינים לתורם, ניזוקים" (ראו גם המפורט בהחלטות בית המשפט
של פשייר בהחלטות שניתנו בערעור על הכרעות החוב).
בענייננו, נסיבות הגשת הבקשה ע"י המבקש לתיק הפירוק ביום 11/10/20 סמוך לאחר
החלטות בית המשפט של פירוק מיום 1/10/20 ומיום 11/10/20 בבקשות החייב (לפיהן נדרש
אישור בעל התפקיד ובית המשפט של פשייר להגשת הבקשה); כמו גם פתיחתו של הליך זה
ע"י המבקש ביום 6/1/21, סמוך לאחר החלטת בית המשפט של פירוק מיום 21/12/20
בבקשת המבקש (שלפיה נדחית הבקשה משעה שהדברים מתבררים במסגרת הדיון
בתביעות החוב בתיק הפשייר); תוכנה של התובענה דנן והסעדים המבוקשים (שזהים
למבוקש בהליכים הנזכרים); תשובתו של החייב שהוגשה בהליך זה ולאחר מכן, גם תגובתו
להודעת העדכון על דעת המבקש ותוך צירוף מסמכים רבים מתיקי חדלות הפירעון (כאילו
מדובר בהזדמנות נוספת "לפתוח את הכל מחדש"י) – כל אלה מחזקים את טענות הבנקים
ובעלות התפקיד בתיקי חדלות הפירעון והכנייר, שלפיהן הליך זה בא לשרת את החייב
בניסיון להביא הדברים לדיון בהליך נוסף ונפרד, באמצעות אחיו (המבקש), לאחר שנחסמה
דרכו של החייב לעשות כן ללא אישור בית המשפט של פשייר.
אכן, כפי שציין המבקש, סילוק על הסף הוא צעד חריג ועל בית המשפט לנהוג משנה זהירות
בנקיטתו. אולם בנסיבות העניין, אין מנוס מכך. מכל המקובץ לעיל סבורני, כי זהו המקרה
שבו יש לעשות שימוש בסמכות ולהורות על סילוק התובענה על הסף. אוסיף עוד, כי אין
מדובר במצב שבו נמנע מן המבקש לברר את טענותיו לגופן בשל סילוק התובענה על הסף,
אלא שבנסיבות העניין, אין הגשת תובענה זו הדרך לבירורן. אף נדמה, כי בהקשר הרחב
נעשה לבירור הטענות שנשמעו ונדונו כמעט על כל במה אפשרית (ועוד היד נטויה) (יוער כי
גם אילו נחסמה הדרך, במכלול הנסיבות אין למבקש אלא להלין על עצמו לאור האופן שבו
בחר להתנהל. ראו פסק הדין בעניין חן חיים הנייל, ס' 11).
11 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.40
.41
למען הסר ספק מובהר, כי לא מצאתי ממש גם ביתר טענות המבקש שנטענו על מנת למנוע
סילוק התובענה על הסף והן נדחות, גם אם לא נדחו במפורש. מובהר עוד, כי לאור קביעותיי
התייתר הצורך לדון בטענות נוספות של הבנקים כגון התיישנות ושיהוי (כמו גם הבקשה
לחיוב בערובה להוצאות).
התוצאה היא שאני מורה על מחיקת התובענה על סף. לאור התוצאה, במכלול הנסיבות
והשיקולים כמפורט (לרבות ריבוי ההליכים והערכאות) ובשים לב להשקעה שלה נדרשו
הבנקים (תוך שהבאת בחשבון שלא התקיים דיון) – אני מחייבת את המבקש, מר איתן חלה,
בהוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחד מן הבנקים (בסך הכל 20,000 שייח).
המזכירות תדרור לצדדים
ניתן היום, ד' אלול תשפ"א, 12 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
יעל בלכר, שופטת
12 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
כאמור, הבנקים מבקשים לסלק תובענה זו על הסף. זאת, בטענה שהמותב ההולם הוא בית
המשפט של פירוק; כי אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט
של פירוק; לאור קיומו של מעשה בי דין בהחלטות בית המשפט בתיק הפירוק ובדיון בטענות
במסגרת ההכרעות בתביעות החוב של הבנקים שהוגשו בתיק הפשייר; וכן, חוסר תום לב
מצדו של המבקש בפתיחת הליך נוסף זה באותו עניין ובהמשך להתנהלות החייב בתיק
הפשייר שמפעיל את בני משפחתו להעלות טענותיו חזור ושנה. בנוסף הועלו טענות להיעדר
מעמד, היעדר עילה והתיישנות.
בהיבט הדיוני יצוין, כי בנק מזרחי הגיש כתב תשובה שבמסגרתו טען גם שיש לסלק את
המרצת הפתיחה על הסף. בנק הפועלים הגיש בקשה לסילוק על הסף ועל פי החלטת כבי
הרשמת מיום 14/2/21 קיבל אורכה להגשת כתב התשובה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק
על הסף.
עם הגשת תשובתו של המבקש (בתיק העיקרי) לבקשה לסילוק על הסף, הגיש גם החייב-
המשיב 3 כתב תשובה, תוך שהוא כולל בה גם בקשה מטעמו, שנדחתה על ידי, למתן צו עשה
להפקדת כספים בסך של 16,000,000 ₪ בקופת בית המשפט לאלתר. בבקשה צוינו בכותרת
בצד שמאל, פרטיו של תיק זה ומאידך, בכותרת מימין צוין "בית המשפט מחוזי לודיי.
למותר לציין כי החייב לא ציין בכותרת כנדרש, שהוא חייב בתיק פשייר ואת
התשובה/בקשה, הגיש על דעתו שלו וללא אישור בעל התפקיד ובית המשפט של פשייר.
כידוע, המשיב 3 בהיותו פושט רגל, אינו יכול להתנהל בעצמו בהגשת כתבי טענות ובוודאי
שאין בידו להגיש בקשה מטעמו לסעד ארעי או למתן צו עשה במסגרת כתב תשובה ובחסות
הליך זה. בוודאי שכך כשהחברה שהסעדים נוגעים אליה, לחובותיה ונכסיה ולסדרי הנשייה,
מצויה בהליך פירוק (ראו החלטתי מיום 7/3/21 בבקשה 3).
בנסיבות העניין, בהיותו של המשיב 3 חייב בהליך פשייר ונוכח טיבם של הסעדים שהתבקשו
ביחס לחברה שבפירוק, נכסיה וסדרי הנשייה, ביקשתי לקבל גם את עמדת בעלי התפקיד
בתיקי הפשייר והפירוק ואת עמדת הכנייר.
בעלות התפקיד בתיק הפשייר של החייב הן עוייד מרים זפט, שהיא גם בייכ בנק מזרחי בתיק
זה ועו"ד אלונה בומגרטן, שמשמשת גם כבעלת תפקיד בתיק הפירוק (הנאמנות). הנאמנות
תומכות בבקשות שהגישו הבנקים לסילוק על הסף. נטען כי למבקש אין כל מעמד כנדרש
להגשת התובענה ולגופו של עניין, הטענות שהועלו על ידו חסרות יסוד. טענות אלו כבר נדונו,
הוכרעו לגופן ונדחו ע"י בית המשפט שדן בתיק הפשיר ובמסגרת הערעורים שהוגשו כנגד
ההכרעות בתביעות החוב של הבנקים. הכניר ציין כי כיוון שהמבקש אינו מצוי בהליך
3 מתוך 12
.9
.10
.11
.12
.13
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.14
.15
חדלות פירעון, אין לו מעמד בהליך; ואולם, טענות המבקש מוכרות לו מתיקי חדלות
הפירעון, נדונו והוכרעו מספר פעמים כאמור בעמדת הנאמנות ולפיכך, הוא מצטרף לעמדתך
של הנאמנות.
בנוסף, התקבלה לפי החלטתי הודעת עדכון ביחס לסטטוס ההליכים בתיקי חדלות הפירעון
(הדרוש יפורט במסגרת הדיון). אציין כי החייב (כפי שהתברר) בחר להגיש תגובה להודעת
העדכון של בנק מזרחי, שכללה על נספחיה 188 עמודים הכוללים בקשות אינספור של החייב
והחלטות בעניינים שונים בתיקי חדלות הפירעון. במענה לשאלת בית המשפט מי הגיש את
העדכון, המבקש או החייב פרט שלא היה ברור מעיון תגובה – הגיש החייב גם תגובה
נוספת, המחזיקה עוד 89 עמודים. החייב ציין כי התגובה הוגשה על ידו, בידיעתו של המבקש
ועל דעתו, כיוון שהחייב הוא שבקיא בפרטים והוסיף כי ייכל טענה העומדת לזכות החברה
עומדת לזכות הערביי.
–
בנק מזרחי טפחות הגיב להתייחסות החייב וציין, כי הגשת התגובה ע"י החייב באצטלא של
המבקש, ממחישה היטב את זהותו כגורם האחראי להגשת התביעה בתיק זה. השימוש
בשמו של המבקש נעשה כדי "לדלג" על המשוכה האוסרת על החייב פושט הרגל להגיש
תביעות ללא אישור בית המשפט של פשייר תוך שהוא אף מתאר באופן מסולף החלטות
שונות. בנק הפועלים הגיש אף הוא עדכון, שממנו עולה כי החייב הגיש לבית המשפט העליון
ערעורים על החלטות בתיק הפשיר במסגרת ערעור הבנק על ההכרעה בתביעות החוב; וכן,
הגיש בקשות חוזרות ונשנות לתיק הפש"ר בעניינים שהוכרעו כאמור ובקשה במסגרת תיק
ההוצלייפ שמתנהל כנגד המבקש. בנק הפועלים ציין כי לאחר הגשת תובענה זו עייי המבקש,
אחיו החייב שצורף לה כמשיב פורמלי, הוסיף והגיש בקשות דומות ואף זהות וכן ערעורים
ובקשות חוזרות כנגד בנק הפועלים להורות לו להפקיד לקופת הפירוק או לקופת הפשייר
כספים בטענת סרק זהה, לתחולת סעיף 21א לפקודת פשיטת הרגל. זאת, לפני שלושה
מותבים שונים בהוצאה לפועל, בתיק הפש"ר ובבית המשפט העליון; ובנוסף לכך ששני
מותבים דנו בבקשותיו של המבקש באותו עניין (בתיק הפירוק ובבית משפט זה). עולה
תמונה ברורה כי רב מספר ההליכים המשפטיים הזהים והמקבילים שהתנהלו ומתנהלים
בפני ערכאות משפטיות שונות, כשהמבקש ואחיו החייב עושים שימוש לרעה בהליכי בית
המשפט בעתירותיהם להורות לבנק הפועלים להעביר כספים לקופת הפשיר והפירוק,
בטענה לתחולת סעיף 91א שכבר נדחתה והוגשו עליה ערעורים.
דיון והכרעה
.16
–
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סבורני כי הצדק עם הבנקים וכי יש להורות על סילוק
התובענה על הסף כבר מן הטעם שאין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטת בית
4 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
המשפט של פירוק. תובענה זו אינה אלא כסות לערעור על החלטת בית המשפט של פירוק
מיום 21/12/20 או יימסלול עוקף" לצורך בהגשת הליך ערעורי על החלטה זו, ובנסיבות
העולות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
הכל כמבואר להלן.
קצרה היריעה מלפרט את מלוא ההליכים המתנהלים בין הצדדים ובקשר עם החובות
לבנקים וגבייתם. אביא כאן את הדרוש מן ההליכים בתיק הפירוק, תיק הפש"ר ותיקי
ההוצל"פ.
כעולה מטענות הצדדים והמסמכים שצורפו, החייב בתיק הפש"ר (המשיב 3), העלה
בבקשות שונות שהגיש בתיק הפש"ר ובתיק הפירוק, את הטענות שמעלה כאן המבקש.
החייב הגיש לתיק הפירוק מספר בקשות (בשם החברה כביכול) שבהן טען, כי לאחר צו
הפירוק הבנקים קיבלו סכומי כסף שלא הועברו לקופת הפירוק ואף ביקש להורות על
חקירת כונסי הנכסים של החברה אשר יימעלו בתפקידם" וגרמו לריקון כספי החברה בסך
של כ-15 מיליון ₪. בבקשות אלה התבקשו סעדים דומים לאלה שהתבקשו כאן (בקשות מס'
73-81, להלן: בקשות החייב בתיק הפירוק, ראו למשל נספחים ב/7 ו- ד/1 לתשובת בנק
מזרחי).
בית המשפט של פירוק השהה את הדיון בבקשות החייב מהטעם שהחייב (שהוא גם בעל
השליטה בחברה), מצוי בהליכי פשייר ועליו לקבל את אישור ביהמ"ש של פשייר להתנהלותו
בתיק הפירוק, שלא הוצג (ראו ההחלטות מיום 1/10/20, 11/10/20 ומיום 29/11/20, בנספח
אי לבקשת בנק הפועלים).
בהמשך לכך, הגיש המבקש לתיק הפירוק בקשה להצטרף לבקשות החייב הנייל. לפי המצוין
בבקשה, בקשתו הוגשה בתוקף מעמדו כנושה של החברה. הבקשה הוגשה כביכול בשם
החברה שבפירוק ובחתימתה. על כן, הורה בית המשפט של פירוק למבקש, להגיש בקשה
עצמאית שלא באמצעות החברה, שתיתמך בתצהיר כדין ובצירוף תביעת החוב (החלטה
מיום 11/10/20, נספח ו1 להייפ).
המבקש פעל כהוראת בית המשפט והגיש בקשה עצמאית כנדרש (בקשה 82 מיום 2/11/20,
נספח 21 להייפ) (בקשה 82 בתיק הפירוק). בעלת התפקיד בתיק הפירוק, עוייד בומגרטן,
התנגדה לבקשה וסברה כי יש לדחותה בשל ריבוי ההליכים הכפולים שמנהל החייב תוך
שימוש בבני משפחתו, ובנושאים שכבר הוכרעו בערכאות השונות; וכן, בהעדר מעמד
למבקש, שאינו בעל מניות בחברה ונשייתו כעובד החברה הסתיימה ושולמה ביום 12/7/19
5 מתוך 12
.17
.18
.19
.20
.21
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.22
.23
.24
24
ע"י המוסד לביטוח לאומי (ראו התגובה בנספח א' לכתב התשובה של בנק המזרחי). עוד
ציינה עוייד בומגרטן, כי הסעדים המבוקשים בבקשה 82, אשר למעשה הוגשה ע"י החייב
בכסות בקשה של אחיו (המבקש בהליך זה) כנושה, יקשורים קשר בל יינתק לדיון בתביעות
החוב של הבנקים ולהכרעה הצפויה של כב' השופטת סילש בעניין תביעות החוב" במסגרת
תיק הפשייר וגם מטעם זה, יש לדחות את הבקשה.
בהחלטה מיום 21/12/20 בתיק הפירוק קבעה כב' הש' וינברג-נטוביץ' כי "לאחר עיון
בבקשה ובתגובות ומשהנושאים שעל הפרק נדונים במקביל בתיק הפש"ר, איני נעתרת
לבקשה לצירופו של איתן חלה לבקשות. לפיכך, הבקשה נדחית" (נספח ו4 להייפ).
והנה, בחלוף זמן קצר, ביום 6/1/21, הוגשה ע"י המבקש התובענה שבנדון, שבה התבקשו
אותם סעדים ויסודה באותן טענות. זאת, כשהוא מצרף את אחיו, חייב המצוי בפשייר,
כ"משיב פורמלייי. אזכיר כי כמפורט לעיל, החייב הגיש בעצמו (ואף שהוא מצוי בהליך
פשייר) כתב תשובה שבו תמך בתובענה ואף הוסיף בקשה עצמאית ברוח הדברים.
כאמור, סבורני כי יש לדחות את המרצת הפתיחה כבר מהטעם שאין בית משפט זה משמש
כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט של פירוק מיום 21/12/20. אם סבור המבקש כי
נפלה טעות בהחלטה זו ונמנע ממנו יומו בבית המשפט, עליו לנקוט בהליך ערעורי כדין
להשיג על ההחלטה (ראו למשל ע"א 2801/06 מואטי נ' פקיד שומה תל אביב מיום
19/9/2007). אין לאפשר עקיפה של הוראות הדין ואת המסלול שנקבע בדין לביטול או
לשינוי החלטה שלדעת מי מבעלי הדין נפלה בה טעות, באמצעות פתיחת הליך חדש בדמות
המרצת הפתיחה שהגיש המבקש, תוך שהוא אף תר לו אחר מותב שיפוטי אחר במחוז אחר
(כזכור, תיקי הפשיר והפירוק מתנהלים במחוז מרכז); והכל לאחר שבית המשפט של פירוק
דחה את בקשתו כמפורט לעיל (ראו בעניין דומה, רעייא 5796/12 חן חיים בע"מ נ' מדינת
ישראל מיום 26/8/12, שם בחרה המבקשת לפתוח הליך ערעורי חדש תחת הגשת ערעור על
ההחלטה המוחקת את ערעורה הקודם).
למעשה, זהו ניסיון עקיפה כפול של החלטות בימיש של פירוק – הן ההחלטה בבקשותיו של
החייב, שלפיה נדרש אישור בעל התפקיד ובימיש של פשייר להגשתן; והן ההחלטה בעניינו
של המבקש מיום 21/12/20, שבה נקבע כי אין מקום לאשר למבקש להצטרף לבקשות החייב
שכן מדובר בעניינים שנדונים במקביל בתיק הפשייר.
סבורני, כי בנסיבות העניין, הדבר אף עולה כדי שימוש לרעה בהליך השיפוטי כאמור בתקנה
4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שלפיה יילא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש
לרעה בהליכי משפט ובכלל זה פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, לשהותו או
6 מתוך 12
.25
.26
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
–
להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותויי. התקנה
מעגנת את המצב המשפטי כפי שכבר נקבע בפסיקה, אשר ביססה את האיסור על שימוש
לרעה בהליכי משפט בסמכותו הטבועה של בית המשפט. תקנה 42 לתקנות סדר הדין
האזרחי מעגנת גם את הסמכות למחוק כתב טענות מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט (ראו
רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי
מורה נבוכים, התשפ"א – 2021, בעמ' 40). בכלל
שימוש לרעה בהליכי משפט באים גם מקרים של מחזור הליכים והעלאת טענות שכבר נדחו
עייי ערכאות אחרות, ניהול הליכים מקבילים וניהול הליכים שמטרתם לשבש יכולתו של צד
לממש זכויות שרכש (ראו הדוגמאות שם בעמ' 42-43. ראו גם ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות
בע"מ נ' רשות המיסים מיום 30/1/13, ס' 15 ו- 23 בפרט; ורעייא 4224/04 בית ששון בע"מ
נ' שיכון עובדים, פ"ד נט(3) 625, בעמ' 632 ס' 7 לעניין פעולה בשני מסלולים שיפוטיים
שאינם מתיישבים זה עם זה).
אין לאפשר ריבוי הליכים במקביל ובערכאות שונות, גם משיקולים של ניהול הזמן השיפוטי
ביעילות לטובת כלל המתדיינים, שיקול שאף הוא זכה לעיגון וקיבל משנה תוקף בתקנות
סדר הדין האזרחי (תקנה 5). הדברים יפים לענייננו גם בשים לב לכך שהחייב הגיש לבית
המשפט העליון ערעורים על החלטות בית המשפט של פשייר בהכרעות החוב, שתלויים
ועומדים, כמפורט להלן.
ועוד – כאמור, בתובענה זו עותר המבקש למתן צווי עשה המורים לבנקים לפרט את מלוא
הכספים שהתקבלו אצלם לאחר מתן צו הפירוק של החברה וכן, להשבת כספים שנגבו
לשיטתו ביתר, לקופת הפירוק של החברה לצורך חלוקתם בין הנושים באופן שוויוני בהתאם
לדין. מדובר בסעדים שעל פניו נטועים היטב בתחום פעולתו של בית המשפט של חדלות
פירעון. ניכר שגם המבקש סבור היה כי זה מקומן הטבעי של הטענות שמטרתן לפי המוצהר,
העשרת קופת הפירוק וחלוקת כספים שוויונית בין הנושים. שהרי מלכתחילה הגיש
בקשותיו לתיק הפירוק ורק לאחר שנדחתה בקשתו בהחלטה מיום 21/12/20, פתח בהליך
זה (וראו גם ס' 5 וס' 7 לתגובתו לבקשה לסילוק על הסף).
בתגובה לבקשה לסילוק על הסף ציין המבקש, כי הסמכות העניינית אינה מסורה אך ורק
לבית המשפט של פירוק, שכן באמתחתו תובענה בעילת תביעה אישית של בעל מניות בחברה
וכערב אישית לחובותיה כלפי הבנקים, שהסמכות לדון בה מסורה לבית משפט זה. לשיטתו,
זכותו לתבוע כאמור קמה ביתר שאת, שכן מדובר בחברה משפחתית שהתנהלותה דומה
לשותפות.
לא ראיתי מקום וצורך לדון בשאלה אם אמנם מתקיימות בענייננו נסיבות שמצמיחות זכות
תביעה אישית למבקש כבעל מניות. בכל מקרה, בנסיבות העניין אין בטענה כדי לסייע
7 מתוך 12
.27
.28
.29
.30
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.31
.32
.33
למבקש שכן, כאמור, אין לאפשר למבקש להשיג על החלטת בית המשפט בתיק הפירוק
(שמצא כי אין מקום לדון בעניין המתברר במקביל בתיק הפש"ר) בדרך של פתיחת הליך זה,
כמסלול עוקף ערעור ושלא במסגרת הליך ערעורי כדין. טעם זה, כשלעצמו, מצדיק את
סילוק התובענה על הסף. זאת, גם אם אניח כי באופן עקרוני ורעיוני מדובר בדרך פעולה
אפשרית. כאמור, אין המבקש יכול בנסיבות העניין, לבוא בשערי בית משפט זה בהליך חדש,
תחת נקיטה בהליך ערעורי כדין.
אעיר עם זאת, כי טענת המבקש מעוררת קושי רב ולו מחמת שלפי תדפיס רשם החברות אין
המבקש בעל מניות בחברה משנת 2011, ולא הוצגה במסגרת המרצת הפתיחה על נספחיה
תשתית ראייתית שתאפשר לקבוע אחרת (אך לא רק מטעם זה). אף לא ברור מה רלבנטיות
יש לטענה שמדובר בחברה שהתנהלה כמעין שותפות (שלא הונחה תשתית להוכחתה) וכיצד
יש בה כדי לסייע לקימומה של זכות תביעה אישית למבקש כבעל מניות, כשטענותיו מופנות
כנגד נושה של החברה או כונסי הנכסים מטעמה, ולא כנגד בעל מניות אחר. נראה לכאורה
כי על פניו, אף אילו היו הטענות לגביית יתר של החוב או גבייתו שלא כדין נכונות, וגם אילו
הוכיח המבקש שהוא בעל מניות – מדובר בעילת תביעה של החברה, שיקשה לראותה
בנסיבות כמצמיחה עילת תביעה אישית. יתר על כן, גם אילו התקיימו התנאים הרלבנטיים
לקימום עילת תביעה אישית והיה מקום לנקיטת הליך בבימ"ש אזרחי (ואיני קובעת שכך),
משעה שהחברה חדלת פירעון, אין מקום לאפשר ניהול ההליך ללא אישור המפרק ובית
המשפט של פירוק, שאין חולק כי לא ניתן (רע"א 5337/17 כץ נ' כץ מיום 31/7/17).
אוסיף עוד, כי מדובר בדרישה להשבת כספים לקופת הפירוק של החברה בטענות שהועלו
ע"י המבקש או אחיו ונדונו בערכאות שונות. בכלל זה ניתנו הכרעות המנהל המיוחד
בתביעות החוב של הבנקים והחלטות בית המשפט של פשייר בערעורים על ההכרעות, שבגינן
תלויים ועומדים כעת הליכים ערעוריים לפני בית המשפט העליון. כן ניתנו החלטות רשמות
ההוצאה לפועל בתיקים שפתחו הבנקים בגין החוב בטענת "פרעתייי שהעלה המבקש (לא
מצאתי שדווח כי הוגשו ערעורים בעניין זה ובכל מקרה, אין הליך זה יכול לשמש כמסלול
עוקף ערעור או להתנהל במקביל ככל שקיים ערעור תלוי ועומד).
על מנת לסבר את האוזן, אפרט מעט מהליכים אלה. מובהר כי אין הדברים באים כדי לקבוע
קיומו של מעשה בית דין בטענות לגופו של עניין (שאינו רלבנטי לעת הזאת לאור הערעורים
שהוגשו לבית המשפט העליון), אלא כדי להבהיר כי אין מקום לאפשר דיון גם במסלול נוסף
חדש ונפרד של תביעה זו, תוך עקיפת הצורך בהליכים ערעוריים כדין על ההחלטות
שהתקבלו ; ועל מנת להמחיש את ריבוי ההליכים והערכאות.
–
בעניין תביעת החוב של בנק הפועלים בתיק הפש"ר
בהכרעה מיום 29/3/16 אישר עוייד
דן הלפרט שמונה כמנהל המיוחד לצורך הכרעה בתביעת החוב, את רכיבי תביעת החוב
8 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.34
שהגיש בנק הפועלים, מלבד החישוב של הפרשי ההצמדה והריבית. בתוך כך אושר תחשיב
הבנק לרבות ניכוי וזקיפת תשלומים שבוצעו במסגרת מימוש שיעבודים שעמדו לזכות הבנק
לפני ואחרי צו הכינוס. הבנק ערער על ההכרעה בקשר עם חישוב הפרשי הצמדה וריבית.
בפסק דין מיום 28/2/21 שניתן ע"י בית המשפט של פשייר בערעור הבנק על הכרעת החוב
(כב' הש' סילש), התקבל הערעור תוך שנקבע, בין היתר, כי בנק הפועלים, כנושה מובטח
ובעל שעבוד על נכסים שונים, היה רשאי להיפרע גם מן הנכסים הממושכנים, הן אלו
שבבעלות החייב והן אלו שבבעלות צדדים שלישיים – עד לגובה מלוא החוב כלפיו, לרבות
הריבית המוסכמת. עוד נקבע כי דמי הפדיון בגין מימוש נכס מקרקעין בפתח תקווה בסך
של 5,221,427 ₪, אשר הועברו לבנק כנושה מובטח במסגרת הליכי ההוצלים, מומשו
והועברו לבנק כדין. כן נדחו במפורש טענות נוספות של החייב ונקבע כי "זה המקום להוסיף
ולציין כי אני ערה לעובדה כי הגם שעיקר טענות הצדדים יוחדו למעמדו של הבנק כנושה
ולסוגיות הריבית, הוסיף החייב והעלה טענות נוספות המתייחסות לאופן חישוב החוב
הנומינאלי, הצדקה בהפחתתם של סכומים שונים מתוך יתרת החוב, כמו גם אופן מימוש
השעבוד המרכזי על ידי הבנק (בסכום שהוא לשיטתו נמוך משמעותית משוויו). בהתייחס
לטענותיו אלו של החייב אני מוצאת כי דינן להידחות. חלק מטענות החייב התייחסו
להתנהלות של מימוש שעבודים אשר נעשו תחת פיקוח, בין של בית המשפט ובין אם
באמצעות ההוצאה לפועל. אין כל הצדקה לשוב ולהידרש לאלו במסגרת בחינת תביעת
החוב, או הערעור על ההכרעה בתביעת החוב. חלק אחר של הטענות לא נתמך בראיות
כלשהן וביחס לחלק מצאתי את התייחסותו של הנאמן, כמפורט בהכרעת החוב המקורית
מיום 17.6.2016 כזו המבוססת כדבעי על המסמכים והנתונים הכספיים כפי שהוצגו בפניו.
לעניין זה יודגש כי מתוך ההכרעה בתביעת החוב עלה, בבירור, כי המנהל המיוחד ביקש
וקיבל את עמדת כלל הגורמים קודם ההכרעה." (ס' 79 להחלטה).
בהחלטה נוספת מיום 18/4/21 במסגרת הערעור, אושר תחשיב תביעת החוב שהוגש ע"י
הבנק.
החייב הגיש ערעור על שתי ההחלטות לבית המשפט העליון ואלה תלויים ועומדים (ע"א
3145/21 ועי'א 4424/21).
הבנק עדכן עוד כי במסגרת הערעור האחרון הגיש החייב בקשה להורות לבנק להפקיד
כספים לקופת הפשיר לפי סעיף 91א' לפקודת פשיטת הרגל, שתלויה ועומדת; וכי בימייש
של פשייר נאלץ לדחות בקשות נשנות שהגיש החייב לגבי עניינים שכבר הוכרעו בערעור.
(ראו בעניין זה הודעת העדכון מטעם בנק הפועלים על צרופותיה).
בעניין תביעת החוב של בנק מזרחי המנהל המיוחד אישר בהכרעה מיום 20/2/17 את
תביעת החוב שהוגשה ע"י בנק מזרחי בסך כולל של 17,577,055 ₪. החייב ערער על כך
(בקשה 185 לתיק הפשייר) וביום 21/3/21 ניתנה החלטת בית המשפט של פשייר בערעור. בית
9 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
הייפ 76850-12-20 חלה נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'
.35
.36
.37
המשפט (כב' הש' סילש) לא מצא מקום להתערב בהכרעת החוב, למעט בעניין חישוב הריבית
ההסכמית בהתייחס לנכס המשועבד בראש העין (ולעניין ספציפי זה ניתנו הוראות בדבר
המשך בירור וטיפול, שטרם הסתיים). גם בהכרעה זו נקבע במפורש כי נדחות טענות החייב
בקשר עם יתרת החוב, היקף ודרך הפחתת התשלומים השונים שבוצעו ונדחה חישוב יתרת
החוב שבוצע ע"י החייב והמומחה מטעמו (ההחלטה מיום 21/3/21 צורפה להודעת העדכון
של הבנק. החלטות נוספות מיום 20/6/21 ו- 18/7/21 צורפו ע"י החייב).
החייב הגיש לבית המשפט העליון ערעור על החלטה זו, שטרם נדון (ע"א 4422/21).
אשר להליכי ההוצל"פ – בניגוד לטענת המבקש, החלטת כב' רשמת ההוצל'יפ בטענת פרעתי
לגבי בנק הפועלים מיום 5/8/19 (נספח 21 להייפ), אינה תומכת בטענותיו. ההיפך הוא הנכון.
המבקש טען שם כי במהלך השנים נגבו כספים במסגרת תיק הפשיר של אחיו, לרבות
סכומים שהתקבלו במסגרת מימוש דירת המבקש שהייתה ממושכנת להבטחת חובה של
החברה, כך שהחוב נפרע ואף ביתר. מעיון בהחלטה נמצא, כי אמנם נמתחה ביקורת על
הבנק שביצע את הקטנת החוב בתיק ההוצל"פ באיחור ניכר, אך לגופו של עניין נקבע, כי
התקבולים נזקפו כדין והחובות הוקטנו כדין ונדחתה טענת "פרעתי" של המבקש.
טענת "פרעתייי שהעלה המבקש, נדחתה גם ביחס לבנק מזרחי. גם ביחס לבנק מזרחי נמצא
כי חל איחור ניכר בביצוע הקטנת החוב אך לגופו של עניין נקבע, כי "סיכומו של דבר –
קובעת כי התנהלות הזוכה, אשר זקפה התשלומים שהתקבלו לטובות חובות נוספים
ואחרים מאשר החובות נשוא תיק ההוצאה לפועל – הייתה כדין ובהסתמך על המסמכים
הבנקאיים השונים עליהם חתמו החייבים בתיק" (החלטה בתיק הוצאה לפועל -01-70478
09-4, נספח ב4 לכתב התשובה של הבנק, להלן: החלטת ר' ההוצל"פ בטענת פרעתי לגבי
בנק מזרחי מיום 1/8/19).
אני
בנק מזרחי עדכן עוד כי ביום 29/7/21 דחתה כב' רשמת ההוצל"פ את בקשתו של החייב
להורות לכונסת הנכסים בתיק האיחוד שמתנהל נגד המבקש להפקיד את הכספים בקופת
הפשיר בהליך הפש"ר של החייב, בטענה לפי ס' 91א לפקודת פשיטת הרגל.
מעבר לכך שלפי הצורך היה על המבקש לנקוט בהליכים כדין להשיג על החלטת בית המשפט
של פירוק מיום 21/12/20 כמפורט לעיל, ברי כי הליך זה אינו יכול לשמש לצורך תקיפת
החלטות אלה. אף ברי כי אין מקום שהליך זה יתנהל במקביל לתקיפתן של ההחלטות
בהליך ערעורי.
לבסוף יש עוד לומר כי קשה שלא להתרשם מן המקובץ, שיש ממש בטענת הבנקים ובעלי
התפקיד בהליכי חדלות הפירעון, שלפיה מדובר בחלק נוסף מתוך מערכה כוללת ארוכת
שנים ומרובת הליכים שמנהל החייב בבקשות חוזרות ונשנות בכסות כזו או אחרת,
10 מתוך 12
