לפני כב' השופטת ירדנה סרוסי
מערער
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
משיב
Na
אברהם בסר
ע"י ב"כ עוייד סיימון יניב
נגד
אגף המכס ומע"מ – יחידת ביקורת פשיעה חמורה
עייי בייכ ליאנא ח'ורי נג'אר
פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
החלטה
בפניי ערעור מס במסגרתו מתבקש צו המורה למשיב לענות על שאלון ולגלות מסמכים
(להלן: "הבקשה").
רקע וטענות הצדדים בתמצית
1. המערער הוא הבעלים של חברת יקב ערק גת בע"מ (להלן: "יקב גתיי) כמו גם
הבעלים של חברת ע.ת.ז מוצרי ניקיון ומפיצי ריח בעיימ (להלן: ייע.ת.ז"י).
הערעור דנן נסוב על הודעה בדבר הטלת כפל מס (עסקאות), שהוציא המשיב
למערער ביחס לשנות המס 2015 – 2018, בסך כולל של 359,416 שייח (רכיב
הסנקציה בלבד), בהתבסס על הוראות סעיף 50 (א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"יו –
1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ביחס ל-25 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס
(להלן: "החשבוניות"). 3 מהחשבוניות הוצאו ליקב גת, ויתר 22 החשבוניות הוצאו
לחברת אייל אייכנר בעיימ ולאייל אייכנר ע"מ (להלן: "אייכנרי).
2. יצוין כי יקב גת הגישה גם היא ערעור מקביל מטעמה, בין היתר, על הודעה בדבר
הטלת כפל מס (תשומות) שהוציא לה המשיב בהתאם להוראות סעיף 50(א1) לחוק
מעיימ ביחס ל-3 החשבוניות שקיבלה מע.ת.ז., וכן על פסילת ספריה והטלת קנס.
אולם, ערעורה נמחק לאחר שלא ניאותה להפקיד ערובה בקופת בית המשפט
להבטחת הוצאות המשיב, בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 6.1.2021.
עמוד 1 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
3. המערער הגיש את הבקשה דנן, במסגרתה הוא מבקש: (א) שהמשיב יציג לעיונו את
השומות שנקבעו לאייכנר בשנים 2016 – 2018, לרבות מכוח סעיף 50(א1) לחוק
מעיימ בנוגע ל-22 חשבוניות שכלולות בשומות שנקבעו למערער בכובעו כמנהלה של
ע.ת.ז.; (ב) שהמשיב ימסור מידע בנוגע לשאלה, האם הספרים של אייכנר נפסלו
בשנים 2016 – 2018 והאם הוטלו עליהם קנסות (להלן, יחדיו: "מסמכי אייכנרי);
ו-(ג) שהמשיב ימסור את רשימת השומות שנקבעו על ידו בשלוש השנים האחרונות,
מבלי לציין פרטי זיהוי של נישומים, שבהם הנישומים חויבו בכפל מס לפי סעיף 50
לחוק מעיימ, וזאת במקרים שבהם הטובין שנמכרו לא תוארו בצורה מדויקת
בחשבונית המס שהונפקה על ידי העוסקים ושדווחה למשיב (להלן: "רשימת
השומות"(.
4. לטענת המערער, מדובר במידע ומסמכים שמצויים רק בידי המשיב, שנדרשים לו
כדי למנוע יתרון דיוני בלתי-הוגן, וכדי למנוע פגיעה בעקרון המידתיות, השוויון,
השקיפות והצדק. לטענתו, בהמשך לדיון המקדמי מיום 9.12.2020, עולה החשש כי
ייתכן שהמשיב פעל בחוסר תום לב ובאפליה כלפי המערער, בגביית מס בכפל תוך
שימוש כפול בהוראות סעיף 50 לחוק מעיימ, בכך שביקש לחייב בכפל מס הן את
המערער, כמנהל וכבעלים של ע.ת.ז., והן את יקב גת. יש לברר האם המשיב קבע
שומות במקביל גם לאייכנר והאם הוא פסל את ספריהם והטיל עליהם קנס, בדומה
לשומות שנקבעו ליקב גת, או שמא המשיב בחר לנהוג באכיפה סלקטיבית ומפלה,
אם יימצא שלא פעל כך. המידע המבוקש נוגע באופן ישיר לערעור דנן ומהווה תמונת
מראה לחיובו של המערער בכפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק.
5. המשיב בתשובתו דוחה את טענות המערער. טענת המערער בדבר אכיפה בררנית לא
הועלתה על ידו בהליך המנהלי וכן לא במסגרת הערעור, ומשכך מדובר בהרחבת
חזית אסורה. כמו כן, הנטל להוכיח טענה לאכיפה סלקטיבית מוטל על הטוען, תוך
שזה נדרש להציג תשתית ראייתית כמתחייב על פי הפסיקה, בין היתר, לאור חזקת
התקינות המנהלית. לכל היותר, יכול היה המערער לעתור לכך שהמשיב יאכוף את
הוראות חוק מעיימ על פי סמכויותיו כלפי נישומים אחרים.
עוד טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה מבלי שהמערער פעל למיצוי ההליכים מול
המשיב. הכלל הוא כי מקום בו קיים הליך מנהלי של שימוע, מן הראוי שהמערער
ימצה הליך זה קודם לפנייתו לבית המשפט ולכן דין הבקשה דחייה על הסף.
עמוד 2 מתוך 11
ירדנה סרוסי, שופטת
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
עמוד 11 מתוך 11
03 מרץ 2021
Na
מוסיף וטוען המשיב כי אין הליכי גילוי מסמכים בערעורי מס, אך יש זכות עיון
שגבולותיה נקבעו בגדרי רעייא 291/99 ד.נ.ד. אספקת אבן ירושלים נ' מנהל מס ערך
מוסף, פייד נח(4) 221 (2004) (להלן: "עניין ד.נ.ד."). בהתאם לאותה זכות עיון,
המערער קיבל את כל המסמכים שנוגעים לו ואשר שימשו את הרשות המנהלית
בהחלטה בעניינו. בנוסף, אין רלוונטיות לשאלה האם המשיב מיצה את ההליכים
אל מול אייכנר, שכן עסקינן בכפל מס עסקאות במסגרתו נבחנת השאלה האם
חשבוניות המס שהוצאו על ידי המערער הוצאו כדין. כמו כן, על המסמכים והפרטים
שגילויים מבוקש חלה הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מעיימ וכך גם
נקבע בהלכה הפסוקה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
לטענת המשיב גם אין פגיעה ביחסי הכוחות בין הצדדים, בשים לב להודעה שהוגשה
מטעם המשיב בעניין יקב גת, לפיה על אף שערעורה נמחק, החליט המשיב לבטל את
רכיב המס בעניינה, כך שהיא תחויב ברכיב הסנקציה בלבד.
אשר לבקשת המערער כי המשיב ימסור לידיו את רשימת השומות, המשיב טוען כי
מבחינה טכנית לא ניתן לאתר תיקים בחתך המבוקש ומדובר בבקשה מכבידה.
דיון והכרעה
המשיב מציין כי הפעיל את שיקול דעתו גם ביחס לאייכנר, ומכאן שלא ניתן לטעון
לאפליה או לאכיפה בררנית. בנוסף, למערער עומדת הזכות לזמן את מר אייל אייכנר
להעיד מטעמו.
–
6. תקנה 10(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976,
מחריגה מערעורי מעיים את הליך גילוי המסמכים שנקבע בתקנות סדר הדין
האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"). עם זאת בתי המשפט נוהגים הלכה
למעשה להחיל את המבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקסדייא גם בבקשות
לגילוי מסמכים בערעורי מס (עניין ד.נ.ד.; רע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף,
אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ (25.2.2013); רעייא 7998/17 פלוני נ' רשות
פקיד שומה תל-אביב (13.11.2017); עיימ (מחוזי ת"יא) 49453-01-20
מואלם נ' פקיד שומה גוש דן (3.2.2021); עיימ (מחוזי חיפה) 57468-12-17
פינקלשטיין נ' פקיד שומה חיפה (16.7.2018); עיימ (מחוזי באר שבע) 32288-02-17
מבני שקן חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מס הכנסה פקיד השומה אשקלון, פס' 12
המיסים
.((12.5.2019)
עמוד 3 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
7. כידוע, בעת בחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים במסגרת הליך אזרחי, על בית
המשפט לאזן בין אינטרסים שונים כאשר השיקול המרכזי והראשוני בבחינה הוא
שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור וייעול ההליך ולהגעה לחקר
האמת. דרישת הרלוונטיות פורשה באופן רחב ובהתאם, הגישה ביחס לחובת הגילוי
היא גישה ליברלית ומרחיבה (רע"א 298/20 דייר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ'
וטשטיין, פס' 6 (4.2.2020)).
8. עם זאת, וגם אם בית המשפט מוצא כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לגילוי
האמת, אין הדבר מהווה סוף פסוק. בבחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים על בית
המשפט לבחון בנוסף, האם קיימים מסמכים שאין מקום להורות על גילוים
מטעמים שונים כגון סודיות, חיסיון, פגיעה אפשרית בצדדים שלישיים והכבדה.
כלומר, על בית המשפט לערוך איזון בין הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים
לגילוי האמת, לבין טענות שונות שעולות כנגד חשיפתם (רע"א 3031/20 שופרסל
בע"מ נ' אמן סנפיר בע"מ, פס' 13 (פורסם בנבו, 28.6.2020); רעייא 7461/16 מדינת
ישראל – אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ, פס' י"א – יייב (29.11.2016)).
9. לפיכך, ובדומה לבחינה בהליך אזרחי יירגיליי, יש לבחון בענייננו, האם המסמכים
המבוקשים רלוונטיים להליך, ואם יימצא שכן, יש לברר האם בכל זאת יש להימנע
מגילוים עקב היותם סודיים או עקב ההכבדה הכרוכה בגילוים או מטעם מוצדק
אחר.
10. לאחר שבחנתי את הנושא הגעתי למסקנה, כי אין להיעתר לבקשה בדבר גילוי
מסמכי אייכנר (תתי סעיפים א' ו-ב' לסעיף 15 לבקשה), אולם שונה הדבר ביחס
לבקשה הנוגעת לרשימת השומות (תת סעיף ג' לסעיף 15 לבקשה).
11. ביחס למסמכי אייכנר, אני סבורה כי הם אינם רלוונטיים להליך דנן, שבמסגרתו
מתנהל רק הערעור מטעם המערער (הערעור שהוגש על ידי יקב גת נמחק), ומשכך
אין לגלותם (רע"א 5823/20 פלונית נ' פלוני, פס' 9 (23.11.2020)). המערער טוען כי
גילוי מסמכי אייכנר נדרש כדי למנוע מצב של גבית מס בכפל ו/או הפליה" (פתח
הבקשה). לא ניתן לקבל טענות אלו.
בכל הנוגע לגביית מס בכפל, אף אם אניח לרגע שאכן מתבצעת גביה ביתר בעניין
אייכנר, ואינני אומרת שכך, הרי שהיא אינה מעניינו של המערער, שכן הגביה נעשית
ביחס לאייכנר. טענה זו ראוי לה שתעלה מצדו של אייכנר, ולמערער אין כל נגיעה
עמוד 4 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
בעניין. אזכיר כי למערער הוצאה הודעה על כפל מס עסקאות ואילו בעניינם של
אייכנר (כמו גם בעניינה של יקב גת) מדובר על מס תשומות.
על זאת יש להוסיף, כי בהתאם להודעת המשיב מתאריך 22.2.2021, הוחלט לבטל
את רכיב המס בשומת כפל מס תשומות שהוצאה ליקב גת, כך שהיא תחויב בגין
רכיב הסנקציה בלבד, על אף מחיקת ערעורה, ולכן לא ברורה הטענה על ייכפל מסיי.
מכל מקום, ייתכן והמשיב פעל או יפעל באופן דומה גם כלפי אייכנר.
ככל שטענת המערער מופנית כלפי חיובו ברכיב הסנקציה, וזאת נוסף על חיובם של
אייכנר ויקב גת ברכיב הסנקציה, הרי שאין האחד מוציא את האחר ולא מצאתי כי
יש בכך לבסס טענה על ייכפל מסיי.
.((1999) 16
אף אם טענת המערער מכוונת לכך שחיובו ברכיב הסנקציה היה ביתר, ביחס
לשומות שהוצאו לאייכנר, וזאת במסגרת טענתו על אפליה או אכיפה בררנית, הרי
שלא עלתה מצדו כל טענה עניינית ממנה ניתן ללמוד כי האכיפה השונה שלכאורה
נעשתה בעניינו נעשתה "לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך
שרירות גרידאיי (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע, פייד נג(3) 289, פס'
יתירה מכך, ייאף במצב שבו מוכחת טענה לאכיפה סלקטיבית, אין משמעות הדבר
כי יוקנה סעד 'חיובי' של אי אכיפת הדין לטוען לכך. זאת, שכן ביטול ההחלטה
המפלה אינו מקים זכות לפלוני שאינה מוכרת לו בדיו" (ע"א 1600/08 מקסימדיה
פרסום חוצות בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו, פס' 25 (18.8.2011); עיימ (מחוזי ת"א)
49874-08-15 אביוב גולד בע"מ ואח' נ' אגף המכס ומע"מ חקירות (24.2.2021)).
עוד אזכיר, כי בכל הנוגע לטענת האפליה, מדובר בהליך דנן בכפל מס עסקאות, ולא
במס תשומות, ואין כל רבותא בהשוואת שומת אייכנר לשומת המערער. זאת בניגוד,
אולי, לרלוונטיות של המסמכים לערעור יקב גת (בעניין מס תשומות), שנמחק זה
מכבר. לא בכדי גם בנימוקי הבקשה המערער מתייחס לרלוונטיות המסמכים
לייערעורים" – בלשון רבים – לרבות זה של יקב גת. יתרה מזו, בפתח הבקשה
ובסעיף 5 לה, המערער מציין בפירוש כי מסמכי אייכנר יכולים לבסס טענת אפליה
כנגד יקב גת: "… ובהפליה באם לא נקבעו להן שומות במקביל, כפי שנקבעו
למערערת [יקב גת – יייס]" וכן "האם המשיב קבע שומות במקביל גם למר אייל
אייכנר ולאייל אייכנר בע"מ, בדומה לשומות שנקבעו למערערת מכח סעיף 50(א1)
לחוק, והאם המשיב פסל את ספריהם והטיל עליהם קנס…" (פתח הבקשה וסעיף
עמוד 5 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
5 לבקשה, בהתאמה. ההדגשות אינן במקור). מכל מקום, הדבר מתייתר גם נוכח
הודעת המשיב על ביטול רכיב המס בשומת כפל מס תשומות שהוצאה ליקב גת
והעמדתו על רכיב הסנקציה בלבד.
על זאת יש להוסיף, כי באפשרותו של המערער לזמן לעדות את מר אייל אייכנר אשר
לטענתו מופלה על ידי המשיב (רע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ,
פס' 5 (9.2.2010)).
לאור האמור לעיל, אני סבורה כי אין לגלות את מסמכי אייכנר.
12. עם זאת, המצב שונה בכל הנוגע לגילוי רשימת השומות.
אני סבורה, כי גילוי רשימת השומות (ללא זיהוי פרטי הנישומים) רלוונטי להליך וכי
לא ייגרם נזק לצדדים שלישיים מגילויה. בהינתן ההיתכנות העובדתית כי בבסיס
החשבוניות עמדו עסקאות שהתרחשו בפועל, אך פרטיהן המתוארים בחשבוניות לא
היו נכונים או מלאים, ניצבת השאלה מהי מדיניות המשיב בדבר הוצאת החלטות
על כפל קנס במקרים שכאלו ומהם הקווים המנחים את שיקול דעתו. על המשיב
לוודא כי הטלת רכיב הסנקציה, במסגרת החלטתו על כפל מס לפי סעיף 50 (א) או
50(א1) לחוק מעיימ, נעשית בהתאם לאמות מידה ברורות וקבועות ולא
בשרירותיות. משאלות שנשאל המשיב במסגרת הדיון המקדמי שנערך ביום
9.12.2020 (להלן: "הדיון'), לא ברור כי זה אכן המצב:
"בית המשפט:
האם כל פעם שחשבוניות לא משקפת את כל מה שקרה בפועל, לטענת
המשיבה, המשיבה מוציאה כפל מס ?
ב"כ המשיבה:
זה נתון לשיקול דעת.
בית המשפט:
שיקול הדעת של המשיב עומד לביקורת שיפוטית של בימ"ש זה וכדי
לבחון אני צריכה לדעת על בסיס מה הגיע למסקנה שהגיע.
עמוד 6 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
ב"כ המשיבה:
אני לא יודעת מתי המשיב באופן כללי מחליט להשתמש בסעיף 50 לעומת
סעיף 38.
בי'כ המשיבה:
בסעיף 50 נרשם מפורשות שאדם שאינו רשאי להוציא חשבוניות יחויב
בכפל מס. אמנם אם כך הדבר היו אמורים להוציא הרבה יותר שומות כפל
מס, יחד עם זאת יש מספר שיקול בנוגע להפעלת הסעיף הזה לעומת
סעיפים אחרים לחוק מע"מ. בסעיף הזה מאחר וישנה מודעות מלאה
לכוונה להעלים מע"מ ומכס, הרי שיש מקום לחייב בכפל מס.
בית המשפט:
לא מצליחה להבין מתי זו החלטה על כפל מס.
ב״׳כ המשיבה:
גבירתי יוצאת מנקודת הנחה שרק אם לא היתה עסקה בכלל לחייב בכפל.
בית המשפט:
אני שואלת את המשיב מתי הוא מוציא. אני פה כדי לבקר את שיקול הדעת
שלו.
ב"כ המשיבה:
לגבי שיקול הדעת של המשיב אני לא יכולה לענות. גב' אלבז יכולה
להסביר לבית המשפט מתי המשיב מוציא כפל ומתי לא.
גבי אלבז:
כאשר יש עוסק שמוציא חשבונית ורושם בתיאור הפריטים שנמכרו
פריטים אחרים' מאלו שמכר בפועל מדובר בליקוי שהוא מהותי הן
עמוד 7 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
מבחינת החשבונית עצמה, חשבונית שיצאה לא מייצגת בצורה נכונה את
העסקה שנעשתה בפועל, והן מונעת מהרשויות לערוך בדיקות כגון בדיקת
מלאי, על מנת לאמת את ביצוע העסקאות. מדובר בפגם שהוא פגם מהותי.
עוסק שעשה מעשה כזה מתוך ידיעה וכוונה ובעדויות שמסר מר בסר
הסביר במדויק מדוע עשה זאת, אנחנו מוצאים שיש כאן באמת מקום
להטיל את כפל המס. העדות של מר אייכנר, ההודאה של מר אייכנר לפיה
הוא רכש בקבוקי וודקה וערק רק מחזקת את העובדה שהתיאור
בחשבוניות אינו נכון והעסקה שהחשבונית מתארת היא לא העסקה
שבוצעה בפועל. כל עוסק אחר לשאלת בית משפט, כל עוסק אחר שרושם
בחשבונית תיאור מוצר שהוא לא מכר אותו בפועל ועושה זאת על מנת
להסתיר או לכפות על מעשים אחרים שעשה, כמו שמתאר מר בסר
בעדויות שלו (כמו העניין עם המכס), כאן בהחלט יש מקום מבחינתנו
להטיל כפל מס. כאשר יש ראיות שדבר נעשה במכוון יש מקום להטלת
כפל מס,
בית המשפט:
אני מבינה מהתשובה של המשיב שהועברו דברים רק לא תוארו אל נכון
בחשבונית. היתה עסקה, הועברו דברים אך לא תוארו נכון בחשבונית.
אלמנט הכוונה זה כמעט תמיד שם, אז בסיטואציות האלה, שהחשבונית
לא מפרט כדבעי כמו שצריך, … אני רואה שהתחנות השונות של מע"מ לא
תמיד מוציאות כפל מס, ולכן השאלה עדיין מונחת" (עמ' 6, ש' 4 – עמ' 8,
ש' 26 לפרוטוקול הדיון).
13. אני סבורה, כי לאור פערי המידע המובנים בין הצדדים, המערער הרים את הנטל
הראשוני המעמיד בסימן שאלה את מדיניות הטלת רכיב הסנקציה על ידי המשיב,
ואילו המשיב לא השכיל להוכיח, לעת עתה, כי מדיניותו עומדת באמות המידה
הנדרשות. יפים הדברים האמורים ב-בג'יץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע,
פייד נג(3) 289, פס' 18 (1999):
"טענה של אכיפה בררנית היא טענה של פגיעה בשוויון. כל רשות מינהלית
חייבת לנהוג בשוויון. כך גם תובע במשפט פלילי. ראו בג"ץ 935/89 גנור נ'
היועץ המשפטי לממשלה [16], בעמ' 512. וכך כל רשות אחרת הפועלת
לאכיפת החוק בדרכים אחרות, כגון: בדרך של הוצאת צו הריסה, חילוט
טובין, פיזור הפגנה ועוד. מכאן, כפי שמקובל לגבי טענה של פגיעה
עמוד 8 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
בשוויון, אם לכאורה יש יסוד בראיות לטענה של אכיפה בררנית,
מתערערת החזקה בדבר חוקיות ההחלטה המינהלית. כתוצאה עובר הנטל
אל הרשות המינהלית להראות כי האכיפה, אף שהיא נראית בררנית,
בפועל היא מתבססת על שיקולים ענייניים בלבד, שיש להם משקל מספיק
כדי לבסס עליהם את החלטת הרשות. אם הרשות אינה מרימה נטל זה,
עשוי בית-המשפט לפסול את ההחלטה בגין שיקול זר או בגין פגם אחר
שנתגלה בה, או לתת סעד אחר כנגד הפגיעה בשוויון, לפי נסיבות המקרה.
העיקר הוא, כדברי השופט מ' חשין בבג"ץ 53/96 תשלובת ח. אלוני בע"מ
נ' שר התעשייה והמסחר [17], בעמ' 12: 'אכיפה סלקטיבית בלתי
שוויונית של חוק לא תסכון ולא תעמוד'. ראו גם בג"ץ 5021/91 אפרגן נ'
אגף רישוי עסקים, עיריית תל-אביב-יפו".
14. המשיב מעלה שתי טענות המונעות לדעתו את גילוי רשימת השומות: (א) כי טענת
המערער בדבר אכיפה בררנית הועלתה תוך הרחבת חזית; ו-(ב) כי גילוי רשימת
השומות תכביד על המשיב.
חוששני, כי לא ניתן לקבל את הטענות במתכונתן הנוכחית.
.((2.4.2015)
15. בכל הנוגע להרחבת החזית, אומנם, הטענה לא הועלתה על ידי המערער לא בדיוני
השומה ולא במסגרת נימוקי הערעור. אולם, כידוע, בסמכותו של בית המשפט
לאפשר לצדדים להעלות טענות חדשות בשלב הערעור כחלק מחובתו לוודא
שהשומה תהא שומת אמת, ובלבד שיובטח כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה (רעייא
1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט העליון קבע בהקשר זה "כי השימוש בסמכות זו שמור למקרים
חריגים, בהם הפעלתה אינה גורמת נזק דיוני לצד האחר לכך; אינה פוגעת ביעילות
הדיונית; ואינה פוגעת בתוקפו ובחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס,
וביכולת לערוך במסגרת ההכרעה בהשגה בירור עובדתי מלא של טענות הצדדים"
(ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, פס' 28
(13.10.2015); כן ראו רע"א 777/14 ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן (6.3.2014); רעייא
7034/19 פלוני נ' פקיד שומה ירושלים 3 (31.12.2019))
עמוד 9 מתוך 11
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
03 מרץ 2021
ע"מ 62537-08-20 בסר ואח' נ' מדינת ישראל
בנסיבות המקרה דנן, כאשר הטענה עלתה במהלך הדיון המקדמי וכבר בראשית
הדרך, אינני סבורה כי יהיה בקבלת הטענה כדי לגרום נזק דיוני למשיב או לפגוע
ביעילות הדיונית של ההליך ואף לא בתוקפו ובחשיבותו של הליך ההשגה.
לפיכך, אני מתירה את העלאת הטענה.
16. בכל הנוגע להכבדה הנטענת, הרי שטענה זו נטענה על ידי המשיב בעלמא, ללא כל
פירוט או תמיכה עובדתית, לרבות בתצהיר. לפיכך לא ניתן לקבל את הטענה כמות
שהיא.
סוף דבר
עם זאת, למשיב ניתנת ההזדמנות להעמיד מסמכים ואסמכתאות חלופיים, מהם
משתקפת באופן ברור ונהיר מדיניות הטלת רכיב הסנקציה, במסגרת החלטתו על
הטלת כפל מס לפי סעיף 50 לחוק מעיימ, חלף העמדת רשימת השומות. אם לא יהיה
די במסמכים אלו, לא יהיה מנוס מהכנה והעמדה של רשימת השומות.
המשיב יעשה כאמור עד לתאריך 2.5.2021.
17. המערער לא הוכיח כי מסמכי אייכנר רלוונטיים להליך ועל כן אין מקום לגלותם.
עם זאת, יש מקום שהמשיב יגלה מסמכים המלמדים על מדיניותו בהטלת רכיב
הסנקציה, במסגרת החלטתו על הטלת כפל מס לפי סעיף 50 לחוק מעיימ, כאמור
בסעיף 16 לעיל.
לאור קבלת הבקשה בחציה ודחייתה בחציה, אין צו להוצאות.
תזייפ 3.5.2021.
ניתנה היום, יייט אדר תשפייא, 03 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
עמוד 10 מתוך 11
