בפני
כב' השופטת כרמית חדד
התובעת:
ל'
ע"י ב"כ עו"ד הילה ג'רבי
נגד
הנתבעות:
1. היועצת המשפטית לממשלה
2. א'
הנתבעת 2 ע"י ב"כ עו"ד אורי נחמיאס
בעניין עיזבון המנוח מ' (להלן:"המנוח")
פסק דין
1. התובעת גב' ל' (להלן:"התובעת") עתרה למתן צו לקיום צוואת המנוח מיום 03.11.2021.
הנתבעת 2 גב' א' (להלן:"הנתבעת") הגישה התנגדות למתן הצו בטענות שונות אשר פורטו בהתנגדות בין היתר בטענות לעניין כשרותו של המנוח במועד עריכת הצוואה אונס תרמית והשפעה בלתי הוגנת.
התובעת והנתבעת הן אחיות ולהן שלושה אחים נוספים (שתי אחיות ואח) אשר לא הצטרפו להתנגדות.
2. בדיון שהתקיים ביום 13.12.2022 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ימונה מומחה לבחינת כשרותו של המנוח ויינתן צו לגילוי מסמכים רפואיים ביחס למנוח.
3. חוות דעת המומחה, ד"ר איגור ברש, הוגשה ביום 21.02.2024 במסגרתה מצא המומחה כי המנוח היה כשיר לערוך צוואה במועד בו נחתמה הצוואה.
4. לאחר הגשת חוות הדעת הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת לסגור את תיק ההתנגדות ללא הוצאות במובן של דחיית ההתנגדות ומתן צו לקיום הצוואה (ראו הודעה מיום 14.04.2024).
5. התובעת אינה מתנגדת לדחיית ההתנגדות ומתן צו לקיום הצוואה אולם עותרת לחיוב התובעת בהוצאות.
6. ב"כ היועמ"ש הודיעה בתחילת ההליכים וכן במתייחס לעמדות הצדדים ביחס להמשך ההליכים כי הצדדים בגירים ולפיכך ב"כ היועמ"ש אינה נוקטת עמדה.
7. לפיכך ועל פי הסכמת הצדדים יש להורות על דחיית ההתנגדות ומתן צו לקיום צוואה.
8. בכל הנוגע לשאלת ההוצאות טוענת התובעת כי ניסתה לא אחת לפתור את סוגיית הירושה בדרכי שלום טרם הגשת ההתנגדות וגם לאחר מכן אלא שהנתבעת היתה נחרצת להגיש את ההתנגדות גם לאחר שהוצגו לפניה כלל המסמכים הרפואיים שהעידו שהמנוח היה כשיר לחתום על הצוואה. התובעת טוענת כי בכך גררה אותה הנתבעת להוצאות ולהפסדים בגין שכר טרחת עו"ד תשלום עבור חוו"ד מומחה הפסדי שכירות תשלומי חובה המשולמים על ידי התובעת כשכלל ההוצאות עומדות על הסך של למעלה מ – 65,000 ₪ (לציין כי לא צורפו אסמכתאות לסכומים הנטענים).
9. הנתבעת טוענת כי היא זו שפנתה לבית המשפט לאחר הגשת חוות הדעת על מנת לסיים את ההליך ולא להסב הכבדה והוצאות תוך עיקרון הקטנת הנזק אלא שהתובעת וב"כ מעוניינות רק בבצע כסף. הנתבעת טוענת כי המדובר באחיות ויש להעלות אותם לדרך השלום אולם המענה של התובעת היה בפניה לבית המשפט בבקשה להוצאות.
10. כלל הוא שבעל דין שזכה בדינו זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחה בהם נשא לצורך ההליך.
בענייננו תביעת התובעת הקבלה וההתנגדות נדחתה ולפיכך על הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בגין ההליך.
לצד זאת יש לעודד בעלי דין, גם במהלך ניהול התובענה, לשקול סיכויי ההליך ולבקש לסיימו מקום בו עולה כי סיכוייו נמוכים, שכן בכך נחסכות הוצאות נוספות מבעלי הדין וכן בא בכך חיסכון בזמנו של בית המשפט ובמשאבים ציבוריים.
במקרה שלפני עם הגשת חוות הדעת אשר לא תמכה בטענות ההתנגדות הודיעה הנתבעת כי היא מבקשת לסיים את ההליכים. עולה מהודעת ב"כ התובעת כי התקיים בין ב"כ הצדדים שיח בעניין זה במסגרתו עלתה מחלוקת לעניין ההוצאות בלבד.
עמדתה של הנתבעת באה למעשה בשלב מוקדם של ההליכים, בטרם ניתנה הוראה בדבר הגשת ראיות לאחר דיון אחד בלבד והגשת חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים. כל אלו הם שיקולים שיש לקחת בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.
11. בכל הנוגע לסכומים אשר נטענו על ידי התובעת הרי שכאמור לעיל אלו נטענו ללא אסמכתאות (למעט שכר המומחה שמונה על ידי בית המשפט) ובחלקם אינם בגדר הוצאות משפט.
12. בהתחשב בכלל נסיבות העניין כמפורט לעיל מצאתי להורות כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 3,800 ₪ בגין שכר המומחה ובשכר טרחת עו"ד בשיעור מופחת בנסיבות ובסך כולל של 10,000 ש"ח.
סוף דבר:
13. ההתנגדות נדחית. צו קיום צוואה ייחתם בנפרד.
הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך של 3,800 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.
בכך מסתיים בירור התובענה והמזכירות תסגור את התיק.
החלטה זו מותרת בפרסום במאגרים משפטיים ללא פרטים מזהים מסוג כלשהו.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ה, 15 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
