מספר בקשה:4
לפני
כבוד השופט אריאל ממן
המבקשת:
ר. י.
על ידי ב"כ עוה"ד כרמל מזוז
נגד
המשיב:
בעניין הקטינים:
י. י.
על ידי ב"כ עוה"ד שלומי אטיאס
1. א', יליד 4.8.2016
2. ב', יליד 2.11.2018
החלטה
לפני עתירת המבקשת (להלן גם: "האם") לקביעת זמני שהות זמניים בין המשיב (להלן גם: "האב") לקטינים, כחלק מהעתקת מקום מגוריה לעיר ד'.
רקע עובדתי ודיוני:
הבקשה הובאה לפניי במסגרת תורנות פגרת בתי המשפט.
הצדדים, נישאו כדמו"י בשנת 2015 והתגרשו בשנת 2022. מנישואיהם, נולדו לצדדים הקטינים: א', (כבן 7 ו-11 חודשים) וב' (כבן 5 ו- 8 חודשים).
במהלך נישואיהם, הצדדים התגוררו תחילה בעיר א' ולאחר מכן עברו להתגורר בעיר ב' (שתיהן בדרום הארץ). לאחר פרידתם, האם נותרה להתגורר בעיר ב' והאב חזר להתגורר בעיר א'.
האם נישאה מחדש ביום 1.1.2023 לבעלה הנוכחי, גרוש ואב לשני קטינים, המתגורר בעיר ג' (בצפון הארץ).
בעת פרידתם, הצדדים גיבשו הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה לפני כב' השופט בן שלו ביום 20.2.2022 בגדרי הליך תה"ס 27247-02-22 (להלן: "הסכם הגירושין").
בסעיף 17 להסכם הגירושין נקבע הסדר של אחריות הורית משותפת. בסעיף 18 להסכם הגירושין, הסכימו הצדדים על חלוקת זמני שהות, לפיה הקטינים ישהו במחיצת האב פעם אחת בשבוע לאחר סיום המסגרות החינוכיות עד לשעה 20:00, בכל סוף שבוע שלישי מסיום המסגרות החינוכיות ועד ליום ראשון וכן, מחצית חגים וחופשות. עוד הוסכם בין הצדדים, כי האב ישא בנטל הסעת הקטינים לזמני השהות עמו.
אשר למקום מגוריהם של הקטינים, הסכימו הצדדים כדלקמן:
"מוסכם בין הצדדים כי מקום מגוריהם הקבוע של הקטינים הינו בישראל ביישוב ב', יחד עם זאת, הצדדים מסכימים כי הגירה של כל אחד מהצדדים בתוך מדינת ישראל ברדיוס שלא יעלה על 60 ק"מ לא תחשב הפרת הסכם מכל סוג שהוא ולא תחייב את הצד השני בעלויות הסעת הקטינים, כמו כן, אין בשינוי מקום המגורים ברדיוס זה שינוי נסיבות המצדיק שינוי הסדרי השהות הקבועים בהסכם." ( סעיף 30 להסכם הגירושין. ההדגשה אינה במקור. א.מ.).
ביום 6.12.2022 הגישה האם תובענה לאכיפת הסכם גירושין (במסגרת תלה"מ 15365-12-22) בטענה שזמני השהות עם האב אינם מתקיימים כסדרם. בדיון שהתקיים ביום 27.2.2023, ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, לפיהן, בין היתר, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה בעניין זמני השהות של הקטינים עם האב באמצע השבוע, המפגש יתקיים בימים ג' או ד', בשים לב לשבוע בחודש.
ביום 30.5.2023 הגישה האם תובענה להעתקת מקום מגוריהם של הקטינים מהעיר ב' לעיר ג', לאור רצונה להתגורר עם בעלה, שהתבררה בגדרי תלה"מ 77110-05-23 (להלן: "הליך העתקת מקום המגורים"). במסגרת בירור ההליך, מונתה מומחית מטעם בית המשפט לבחינת טובת הקטינים בשאלת העתקת מקום מגוריהם מהעיר ב' לעיר ג'.
האב מצדו עתר ביום 20.07.2023 במסגרת התובענה דנן להרחיב את זמני שהות עם הקטינים.
לאחר שנשמעו ראיות הצדדים בהליך העתקת מקום המגורים והוגשו סיכומי טענותיהם בכתב, עתרה האם בבקשה להעברת החזקת הקטינים לידי האב ולקביעת מקום מגוריהם העיקרי אצל האב ולמעשה ביקשה לחזור בה מהתביעה להעתקת מקום המגורים. המותב המטפל בתיק (כב' השופטת שני כ"ץ) שמע את הצדדים בדיון שהתקיים ביום 18.7.2024, במסגרתו הורה על מחיקת התביעה להעתקת מקום המגורים.
בסופו של הדיון, חזרה בה האם מבקשתה להעברת החזקת הילדים לידי האב וביקשה להגיש בקשה מתאימה בנדון בגדרי ההליך דנן.
בהתאם לכך, ביום 25.7.2024 עתרה האם בבקשה זו להרחבת זמני השהות שבין האב לקטינים לאור שינוי מקום מגוריהם לעיר ד', המצויה בטווח של 60 ק"מ ממקום מגוריהם הנוכחי של הקטינים בעיר ב', בהתאם להסכמות הצדדים להסכם הגירושין. האב הגיש תגובתו לבקשה והאם הגישה תשובה לתגובת האב. הצדדים נותרו חלוקים בעמדתם ומכאן החלטתי זו.
כבר עתה יובהר, כי עניינה של החלטה זו בקביעת זמני שהות זמניים בלבד, לנוכח הדחיפות הנטענת בבקשה, בפרט בשים לב לסמיכות לפתיחת שנת הלימודים הקרובה והצורך ברישום הקטינים למסגרות חינוכיות בעיר ד'.
טענות האם:
האם גמרה בדעתה לעבור להתגורר עם הקטינים בעיר ד', חרף רצונה לעבור להתגורר עם הקטינים לצד בעלה בעיר ג', על מנת שמקום מגוריהם יהא בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין (בטווח של עד 60 ק"מ). האם טוענת כי לנוכח מעבר מגוריה לעיר ד', תיאלץ להתנהל בשני בתים – בית בעיר ד' בו תגדל את הקטינים ובית נוסף עם בעלה בעיר ג' – בו תשהה בזמנים שהקטינים ישהו עם אביהם.
אי לכך, האם עותרת להרחבת זמני השהות של הקטינים עם המשיב (בדומה לסעד שביקש המשיב בתביעתו) באופן שאלה יפגשו עם אביהם פעמיים בשבוע, בימי שלישי וחמישי, מסיום המסגרת החינוכית לרבות לינה וכן, בכל סוף שבוע שני מיום שישי מסיום המסגרת החינוכית ועד להשבתם ביום ראשון למסגרת החינוכית ומחצית מהחגים. האם עותרת כי נטל הנסיעות יוטל על האב בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין.
בנוסף ועל מנת למנוע ויכוחים בין הצדדים, עותרת האם לקביעת שעות שיחה קבועות בין הקטינים להורה השני, כאשר הם מצויים אצל ההורה האחר, בכל יום בשעה 19:00 ולמשך רבע שעה.
עוד עותרת האם לקביעת סנקציות כבדות על הפרה של זמני השהות.
טענות האב:
האב עותר כי זמני השהות של הקטינים עמו יתקיימו פעמיים באמצע השבוע – מפגש אחד מסיום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:00 ומפגש נוסף, הכולל לינה וכן, סופי שבוע לסירוגין ומחצית מחגי ישראל.
בשבוע בו הקטינים אינם שוהים עם אביהם בסוף השבוע, האב עותר כי ייפגש עם הקטינים בימי ראשון ושלישי בשבוע – כאשר בימי ראשון, הוא יאסוף את הקטינים ממסגרות החינוך וישיבם לבית האם בשעה 19:00 ובימי שלישי האם תסיע את הקטינים ממסגרות החינוך לבית האב והאב ישיבם למחרת היום למסגרות החינוך.
בשבוע בו הקטינים שוהים עם האב בסוף השבוע, האב עותר כי ייפגש עם הקטינים בימי שלישי מסיום המסגרות החינוכיות ועד השעה 19:00 ובימי חמישי עת האם תסיע את הקטינים מסיום מסגרות החינוך לבית האב והלה ישיבם לבית האם לאחר צאת השבת.
לשיטת האב, חרף הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין ביחס להעתקת מקום המגורים עד למרחק של 60 ק"מ, טובת הקטינים מחייבת הישארותם קרובים לאביהם ולבית הוריה של המבקשת בעיר א'. האב מוסיף, כי טלטלת הקטינים בין הערים א' וד' ולעיתים גם היישר לעיר ג', לא צפויה להטיב עם הקטינים.
דיון והכרעה:
הלכה למעשה האם מקבלת את תביעת האב ביחס לעתירתו להרחבת זמני השהות ואולם, מוסיפה על כך מפגש הכולל לינה באמצע השבוע.
אם כן, הצדדים חלוקים ביחס לקיום מפגש נוסף באמצע השבוע הכולל לינה (האם עותרת לשני מפגשים באמצע השבוע הכוללים לינה והאב עותר לקיום מפגש אחד הכולל לינה) וכן, ביחס לחלוקת נטל הנסיעות, כאשר האם עותרת כי מלוא נטל הנסיעות יוטל על האב בהתאם להסכם הגירושין והאב מצדו עותר לחלוקת נטל הנסיעות.
אחר העיון בהליך הקשור מתברר, כי לאורך כל ניהול הליך העתקת מקום המגורים האב הצהיר כי הוא מעוניין בהרחבת זמני השהות שלו עם הקטינים ועמד על כך שהוא מעוניין להיות אב פעיל, מעורב בחייהם ושותף מלא בגידולם וחינוכם. עוד הצהיר האב, כי לנוכח רצונו להיות מעורב בחיי הקטינים, הוא החל זה מכבר, לעבור באופן הדרגתי לעבודה במתכונת של משמרות יום, תחת עבודתו במשמרות מלאות כסוהר בבית הכלא X בשירות בתי הסוהר – הכל במטרה להרחיב את זמני השהות שלו עם הקטינים. כך העיד האב במהלך חקירתו הראשית בדיון ההוכחות שהתקיים בהליך העתקת מקום המגורים:
"ש. תגיד האם הזמני שהות האלה מספיקים לך?
ת. בוודאי שלא. בוודאי שלא.
ש. מה היית רוצה שיהיה?
ת. הייתי רוצה זמני שהות, שקודם כל יותר זמן איתם, מצידי גם שיהיו אצלי 24/7, ועובדה שהם היו אצלי שבועיים, היו ונהנו והשתדלתי כמה שיותר להיות איתם, ועשיתי החלפות עם העבודה, הייתי עובד יום יום תקופה בשבילם. זה הזמן, קודם כל הזמן הזה, זה, זה, זה בעליל לא, לא טוב לילדים כאלה, שהם צריכים להגביר את הקשר עם אבא שלהם." (עמ' 54, ש' 26-29 לפרוטוקול הדיון מיום 28.2.2024 בתלה"מ 77110-05-23; ההדגשה נוספה – א.מ)
במהלך דיון ההוכחות בהליך העתקת מקום המגורים, בית המשפט שב ושאל את האב האם בהנחה שהאם תעתיק מקום מגורי הקטינים ליישוב בטווח של ה- 60 ק"מ, הוא יצליח לקיים זמני שהות עם הקטינים פעמיים בשבוע ולשאת בנטל הנסיעות חרף המרחק. האב עמד איתן בדעתו כי יוכל להתמודד עם כך (ר' עמ' 66, ש' 34-36 – עמ' 68 בש' 27).
יתרה מזאת. האב אף הסכים, כי הקטינים יעברו לחזקתו, תוך שיקבעו לאם זמני שהות עם הקטינים, באם היא תבחר להתגורר בעיר ד' בגפה, ככל שתביעתה להעתקת מקום מגורים תדחה. ר' בעניין זה תגובת האב מיום 10.7.2024 שהוגשה בתלה"מ 77110-05-23 וכן תשובות האב לשאלות בית המשפט בעמ' 62, ש' 31-36 – עמ' 63, ש' 1-3 לפרוטוקול הדיון מיום 28.2.2024 בתלה"מ 77110-05-23.
המומחית שמונתה בהליך העתקת מקום המגורים, הגיעה לכלל מסקנה כי מעבר הקטינים לעיר ג' לא מתיישב בהכרח עם טובתם והמליצה: "כי האם תשקול מעבר לאזור מגורים פחות מרוחק, בטווח המרחק שההורים הסכימו עליו בהסכם הגירושין, כגון אזור … או …, ו/או המושבים שבסביבה… היה והאם תסכים לעבור לטווח המרחק שהוסכם, על האב לשנות את עמדתו, להיות הורה פעיל יותר ומחויב יותר לחלקו ולאחריותו בטיפול בילדים… כיוון שהאחריות על הטיפול בילדים חייבת לבוא לידי ביטוי בחיי היומיום ולא רק בהצהרות" (עמ' 16 לחוות הדעת).
כך, המומחית הביעה עמדתה בחקירתה בדיון ההוכחות, כי יש לפעול להרחיב את המעורבות של האב בחיי הקטינים תחת צמצומם: "אני גם, חושבת שאל מול המעט כמות, של מפגשים, צריך לשאוף להרחיב את זמני השהות של האבא ולהרחיב…את הנוכחות של האבא ואת המעורבות של האבא בחיי הילדים, ולאו דווקא לפעול…כדי לצמצם אותם" (עמ' 105, ש' 4-7 לפרוטוקול הדיון מיום 28.2.2024 בתלה"מ 77110-05-23; ההדגשה נוספה – א.מ).
ואולם, חרף הצהרותיו הרבות של האב בדבר רצונו בהרחבת זמני השהות שלו עם הקטינים וקביעת מקום מגוריהם בביתו ואף שהתבצר בעמדתו ובהתנגדותו לעתירת האם להעתקת מקום מגוריהם של הקטינים מפאת רצונו להרחבת זמני השהות עמם – עתה, כאשר לכאורה הוא מקבל את מבוקשו, ואפילו מעבר לכך – האב למעשה חוזר בו מהצהרותיו הרבות בעת שהוא עותר כעת לקביעת זמני שהות, מצומצמים יחסית מכפי הצהרותיו שלו. דרך הילוכו זו של האב מעוררת תמיהה, וזאת בלשון המעטה ואף עולה לכדי התנהלות שאינה בתום לב.
אשר על כן, לאחר שעיינתי בכל אשר מונח לפניי, לרבות בהליכים הקשורים, לאור הצהרות האב בדבר רצונו להיות מעורב בגידול הילדים ורצונו בקיום זמני שהות רחבים ככל הניתן; בשים לב לנסיבות חייה של האם ורצונה, הטבעי, לשהות לצד בעלה בחלק מימות השבוע בזמן שהקטינים ישהו עם אביהם ולכך שהאם בחרה להעתיק מגוריה אך לעיר ד' (המצויה בגדרי הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין שקיבל תוקף של פס"ד) בין היתר, לאור המלצת המותב המטפל; בשים לב להמלצות המומחית שמונתה בהליך העתקת מקום המגורים להרחבת זמני השהות עם האב ובראי טובת הקטינים בהתקשרות בטוחה, עקבית ויציבה עם כל אחת מהדמויות ההוריות, לרבות בהסדרים הכוללים לינה; בהינתן שהצדדים הסכימו בהסכם הגירושין כי האב יישא בנטל הסעת הקטינים בעת קיום זמני השהות עמו (כאשר מעבר האם לטווח של 60 ק"מ אינו מהווה הפרת הסכם); מצאתי, בשלב זה, לקבוע זמני שהות זמניים של האב עם הקטינים, כדלקמן:
בימי שלישי וחמישי – האב יאסוף את הקטינים מתום המסגרת החינוכית וישיבם למסגרת החינוכית למחרת.
בסופי שבוע לסירוגין (בכל סוף שבוע שני) – האב יאסוף את הקטינים מהמסגרות החינוכיות ביום שישי וישיבם למסגרות החינוך ביום ראשון.
בעת חופשה ממוסדות החינוך, יתקיימו זמני שהות כזמני השהות בשגרה, למעט כך שהמפגשים יחלו בשעה 8:00 ויסתיימו למחרת היום בשעה 8:00 (כאשר מקום העברת הקטינים מהורה להורה יהיה בפתח בית האם).
באשר לחגי תשרי הקרובים, בהיעדר הסכמה אחרת, ישהו הקטינים אצל כל אחד מההורים לסירוגין (זאת בשים לב להסכמות הצדדים שניתן להן תוקף של פס"ד).
הצדדים יקפידו לנהל תקשורת עניינית ומכבדת ביניהם ויאפשרו התקשרות טלפונית של הקטינים עם ההורה האחר, בהתאם לסדר יומם של הקטינים וטובתם. בהעדר הסכמה אחרת, כל הורה רשאי לקיים שיחת טלפון/ וידאו עם הקטינים בעת שאלה אינם מצויים עמו, בשעה 19:00, באופן שמותאם לגיל הקטינים.
למען הסר ספק, קביעותיי לעיל באשר לחלוקת נטל הנסיעות הינה בשים לב להסכמות הצדדים בהסכם הגירושין, בראי העובדה כי האם העתיקה מקום מגוריה ומקום מגורי הקטינים בטווח המוסכם והעובדה כי נקבע בהסכם הגירושין שנטל הסעת הקטינים מוטל על כתפי האב וכך צריך להיות גם עתה, בעת שהאם נותרה להתגורר בטווח שהוסכם מלכתחילה.
עוד יובהר כי לא מצאתי לקבל את הדרישה כי מועדי המפגשים יתחלפו מידי שבוע וזאת בשעה שאני סבור כי הדבר מנוגד לטובת הקטינים, אשר זקוקים ליציבות ולקביעות.
אציין גם כן, כי בעת קיום מפגשים בימי חמישי בשבוע, בעת שהקטינים נדרשים לשהות עם אביהם בסוף השבוע הסמוך, כפי שקבעתי, יוכל לשקול האב (בהתאם לנסיבות ולצורך הנובע ממסגרות החינוך) השארת הקטינים במחיצתו ביום שישי ובכך תיחסך לו ולקטינים נסיעה לעיר ד' ביום שישי.
בשלב זה לא מצאתי לקבוע סנקציות בגין הפרת זמני השהות. הצדדים רשאים לעתור בבקשה מתאימה ככל שיהא צורך בכך, בהליך העיקרי.
בשים לב למסקנותיי ולדרך הילוכו של המשיב, שתוארה בקצירת האומר לעיל, מורה על חיובו בהוצאות הבקשה בסך 1,200 ₪ שיושלמו למבקשת בתוך 30 יום, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לביצוע התשלום בפועל.
המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ללא דיחוי ותביא ההחלטה לעיונה של כב' השופטת כ"ץ לצורך מתן הנחיות נוספות ביחס לניהול ההליך העיקרי.
מתיר העברה למאגרים משפטיים.
ניתנה היום, ג' אב תשפ"ד, 07 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
אריאל ממן, שופט
