בפני
כב' השופטת מיכל ברדנשטיין
תובעים
ד'
נגד
נתבעים
1. י'
2. ש'
החלטה
לפני בקשה לפסיקת שכ"ט כונסי הנכסים בגין מכלול הפועלות שביצעו בעניין הדירה נושא הבקשה. כונסי הנכסים עותרים לפסיקת שכ"ט בשיעור של 6% מהתמורה שהתקבלה עבור הדירה בתוספת מע"מ וכן לפסיקת השבת הוצאות כמפורט בבקשה.
כונסי הנכסים ביצעו שורה של פעולות, וניהלו את הליך הכינוס בהצלחה ובאופן שהביא להשאת התמורה מעבר למחיר השמאות, הכל כמפורט בבקשתם.
מר ד' והגב' י' מכירים בעבודתם הטובה של הכונסים ומודים להם ומבקשים מבית המשפט לפסוק את שכרם בהתאם לשיקול דעתו.
מר ש' בתגובתו שהוגשה היום, מפנה לתקנה 36(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א (להלן: התקנות), בדבר הגבלת תקרת שכ"ט כונס נכסים ל-4% מתקבולי המימוש בדרך של מכירה ועד 2% מתקבולי הכנסה בניהול נכס אחר שאינו כרוך במכירה, וטוען כי במקרה דנן יש להעמיד את שכ"ט הכונסים על 2% משווי המכירה.
אני מצטרפת להערכה ולתודה לכונסי הנכסים.
לצד זאת, איני רואה לקבל את הטענה כי יש לפסוק להם שכ"ט בשיעור של 6% שהוא שיעור בהתאם למקובל בהליכי הוצאה לפועל (אף כי עתרו לאחוזים מהתמורה בטווח הנמוך שבין 6% – 10% המקובל בהליכי כינוס שמבוצעים תחת פיקוח רשם ההוצל"פ).
הכללים לענין פסיקת שכ"ט כונס נכסים שפועל תחת פיקוח בית משפט זה, להבדיל מפיקוח רשם לשכת ההוצאה לפועל, סוכמו בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, מפי כב' השופט ט' פפרני, בתיק א"פ 38460-05-20 המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, נ' פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח', נבו, ניתן ביום 28.11.21, ואין לי אלא לצטט מדבריו:
10. "תקנה 36(ב)…, תקנה 258 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות הסד"א) וסעיף 26(א)(3) ו (ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"), מסדירות את סוגיית תשלום שכר טרחתו של כונס הנכסים כדלקמן:
36(ב) " בית המשפט יפסוק את שכרו של כונס הנכסים; השכר שיפסוק לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחרת, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה."
258טז " בית המשפט יקבע את שכרו של כונס נכסים; השכר שיקבע לא יעלה על 4 אחוזים מתקבולי מימוש בדרך של מכירה, ולגבי ניהול נכס אחר, שאינו כרוך במכירה, לא יעלה על 2 אחוזים מתקבולי הכנסה"
26 "(א)שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות, את סדרי הדין והנוהג לפני בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זה הוראות בדבר סמכויות בית המשפט לצוות בעניינים הבאים: ….
(3) מינוי כנס נכסים על ידי בית המשפט, דרכי פעולתו ושכרו
(ב) בכל ענין מן הענינים המפורטים בסעיף קטן(א) בפסקאות (1) עד (4) מוסמך בית המשפט ליתן כל צו וכל סעד אחר שיראה לנכון לתיתם בנסיבות הענין"
11. בעמ"ש (ת"א) 38393-02-16 פלונית נ' פלוני, פס' 11 לפסק דינו של השופט שנלר (פורסם בנבו, (16.3.2016)) עמד בית המשפט על הקריטריונים אשר על פיהם, נפסק שכרו של כונס הנכסים עת נקבע:
"בית משפט קמא הפנה לאשר נקבע בפסיקה בכל הקשור לקריטריונים על פיהם יש לפסוק את שכר הטרחה ובכלל האמור שווי הנכס שמומש, הפעולות שנעשו על ידי הכונס לרבות היקפן, ומידת המאמץ והטרחה של הכונס. בנוסף, ההוצאות שהוציא הכונס בהליך הכינוס, התוצאות הכלכליות שהושגו וכן המומחיות והמוניטין של הכונס שמונה" ודוק, במסגרת תקנה 258טז לתקנות נקבע כי השכר לא יעלה על 4% מתקבולי מימוש אולם לא מעבר לכך. מנגד, אם נבחן את אשר נקבע בתקנות הירושה תשנ"ח -1998 (להלן: תקנות הירושה) נמצא למדים כי בתקנה 45ב(א) מופיעים העקרונות אשר יש להתחשב בהם ובין השאר … בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן…" וכשגם שם נקבע כי אם "כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון…" (תקנת משנה (ב)), אזי רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ואף זאת, כתקנה דנן עד 4%".
12. בהקשר של פעולות חריגות ומאמץ מיוחד, יפים לעניינינו הדברים שנקבעו בע"א 153/77 אלואשווילי נ' סמואל לב(1) 627, 639 ([פורסם במאגרים המקוונים], (31.1.1978)], ולדברים שנכתבו בספרו של כב' השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)). אמנם נכון כי שם דובר על מנהל עיזבון, ואולם, ניתן להקיש וללמוד גם על סוגיית שכרו של כונס נכסים בהקשר למאמץ מיוחד גם במקרה דנן כדלקמן:
"שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק "טבעי" של תפקידיו כמנהל עיזבון. אם פרק מנהל העיזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר – עורך דין, רואה חשבון או כל בעל מקצוע אחר – מנהל העיזבון לא יזכה בשכר נוסף בעבור פעולות אלה, אלא ישלם מתוך השכר שנפסק לו את שכרו של אותו בעל מקצוע אחר (תמ"ש (י-ם) 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי (11.8.2002)). בגדר פעולות שהן חלק "טבעי" מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון (תמ"ש (י-ם) 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי (11.8.2002))" (כל ההדגשות במקור).
בנסיבות העניין דנן, שעה שכונסי הנכסים ביצעו פעולות רבות, סבורתני כי אכן יש מקום לפסוק להם את שכ"ט המירבי הקבוע בתקנות, דהיינו 4% משווי המכירה, ואולם אין מקום לפסוק מעבר לתקרה הקבועה בתקנות, ואין מקום להקיש מהמנחה לעניין זה בהליכי הוצאה לפועל.
אציין כי המותבת דנן נדרשה לאחרונה במסגרת פסק דין שפורסם להבדלים בין שיעורי שכ"ט כונסי הנכסים שנפסקים לעת שהליכי הכינוס מבוצעים תחת פיקוח ראש ההוצל"פ לבין אלו הנפסקים שעה שהליכי הכינוס מתקיימים בפיקוח בית המשפט, ואין לי אלא להפנות לפסק הדין בע"ר 53277-09-24 המערערת נ' כונס הנכסים ואח', נבו, ניתן ביום 30.10.24. כאמור בפסק הדין, המתווה הנורמטיבי ביחס לכל אחד מהמקרים הוא שונה, ובכל הנוגע להליכי כינוס תחת פיקוח בית המשפט, בית המשפט מוגבל בתקרת השכר הקבועה בתקנה 36(ב) לתקנות.
לפיכך, אני פוסקת לשני כונסי הנכסים כאחד 4% מהתמורה שהושגה, כאשר לכך יתווסף מע"מ כחוק.
שלושת הצדדים בהליך ישאו בשכ"ט כונסי הנכסים בחלקים שווים ביניהם (שליש – שליש – שליש), כאמור בבקשה.
ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"ה, 25 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
