בפני
כבוד השופטת אפרת שהם דליות
מבקשים
1. **** ( בן זוג של הקטינה)
2. **** (אבי הקטינה)
3 **** (אם הקטינה)
4. ****(קטינה)
נגד
משיבה
ב"כ היועצת המשפטית לממשלה
פסק דין
1. לפני בקשה למתן היתר נישואין עבור קטינה, ילידת 27.7.2005, כבת 17 ועשרה וחצי חודשים במועד זה.
2. הקטינה מעוניינת להינשא למר **** יליד ****כבן 26 שנים (להלן: "בן הזוג").
3. המבקשים 2,3 הינם הוריה של הקטינה. אבי הקטינה מרצה מאסר בכלא ****.
4. בבקשה נטען באופן לקוני כי החתונה נקבעה ליום **** , כי היה והבקשה לא תתקבל עלול הדבר ליצור קושי לקטינה להינשא בעתיד. כן נטען כי הורי הקטינה נתנו הסכמתם לחתונה .
5. הבקשה הוגשה 7 ימים בלבד טרם מועד החתונה .
6. ב"כ היועמ"ש מתנגדת לבקשה מהטעם כי אינה עומדת בדרישות החוק והפסיקה למתן היתר לנישואי הקטינה. נטען כי הבקשה נמסרה לפרקליטות אך ביום 11.6.23 והיא הועברה לעיונם של המשרדים המעורבים ללא מתן שהות מספיקה לבחינת עניינה של הקטינה. כן נטען כי מברור ראשוני שנערך (במסגרתו התקיים ביקור בית ועו"ס מטעם המחלקה לשירותים חברתיים קיבל מידע ראשוני מהקטינה), לא עלה צורך דחוף במתן היתר נישואים שהתבקש הנוגע בטובתה של הקטינה ומחייב מתן היתר זה לצורך חתונת הקטינה כבר ביום שישי הקרוב. עוד ולעמדת ב"כ היועמ"ש מלשון הבקשה עולה כי הצדדים הביעו הסכמה לאקונית לעצם קיום הנישואים המנוגדים לחוק ולא הוצג אף טעם מיוחד המצביע על רצונה החופשי והאמתי של הקטינה כי היא חפצה בנישואים או כזה המצביע על גיבוש החלטה מושכלת על ידי הקטינה עצמה.
7. על רקע התנגדות ב"כ יועמ"ש והנימוקים שפורטו הוריתי בהחלטתי מיום 13.6.23 על הגשת עמדת המבקשים ביחס להמשך ברור ההליך עד השעה 18:00 באותו היום.
בתגובה שהוגשה אך ביום 14.6.23 בשעות הצהריים נטען כי המבקשים עומדים על בקשתם.
8. בהינתן האמור נקבע דיון דחוף במעמד הצדדים לשעה 14:00 באותו היום. לדיון התייצבו הקטינה, החתן המיועד, אם הקטינה, דוד של הקטינה וב"כ יועמ"ש.
9. הנוכחים נשמעו בהרחבה. הקטינה נשמעה ללא נוכחות הצדדים הנוספים אך עמדה על נוכחות הדוד וכן רישום דבריה בפרוטוקול הדיון.
10. לדברי ב"כ המבקשים מתן ההיתר דרוש בעיקר לשם השתתפות אבי הקטינה בחתונה ולאחר שהתברר כי בהתאם לנהלי שב"ס ובהינתן כי הכלה קטינה יש צורך באישור בית המשפט לקיום החתונה. הובהר נכוחה כי אם אבי הקטינה לא היה בכלא סביר כי החתונה הייתה נערכת ללא כל פניה לבית המשפט.
נטען כי החתן לחץ יד עם אביה של הכלה לפני כשנה ועוד לפני שהוא נכנס לכלא. שחרורו של האב צפוי בעוד כשנה והעניין נמשך זמן רב. בשים לב לרגישות התרבותית אין זה בטובת הקטינה להוסיף ולהמתין, כל ההכנות כבר נעשו, החתונה צפויה להתקיים במקום מגורי
החתן ולצדדים ציפייה כי אמנם האירוע יתקיים במועד. מדובר בקטינה בוגרת אשר
סיימה לימודים בהצטיינות. החתן עצמו עובד, מתפרנס ויש בכוחו לפרנס גם את הקטינה.
אם הקטינה הביעה הסכמתה לנישואי בתה. הדוד של הקטינה טען כי "דחיות אצלנו זה לא טוב ישר חושבים שיש משהו לא כשר".
הקטינה מצדה מסרה כי חפצה בנישואין , החתן המיועד הוא בן משפחתה המורחבת ולהם הכרות מאז היותם ילדים, כך ואחרת וגם אם לא יינתן ההיתר החתונה תתקיים במועד אך הדבר ילווה באכזבה מצידה כי אביה לא יוכל להשתתף.
ב"כ יועמ"ש שבה על התנגדותה תוך שנטען כי מברור עלה שהחתונה נדחתה כבר כמה פעמים, עובדה המרוקנת מתוכן הטענה כי יש בדחייה כדי להזיק לקטינה, עניין "הבושה" לא מהווה שיקול למתן ההיתר וכי בשים לב לעיתוי הגשת הבקשה לא ניתן לברר כדבעי הנסיבות. נטען כי אין בנמצא נימוק ענייני למתן ההיתר המבוקש וכי החלטת בית המשפט לא תמנע את החתונה אלה אך נועדה לאפשר השתתפות אב הקטינה.
11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הקטינה וב"כ, את בן זוגה, אם הקטינה וב"כ היועמ"ש, נחה דעתי שדין הבקשה להידחות ואפרט טעמיי.
12. ביום 02.12.13 התקבל תיקון מספר 6 לחוק גיל הנישואין, תש"י – 1950 (להלן: "החוק"). במסגרת תיקון זה הוחלפו הביטויים "נער ונערה" בביטויים "קטין וקטינה" כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולפיכך ככלל נאסרו נישואי קטינים בטרם בגרו.
בעצם תיקון מספר 6 לחוק הביע המחוקק את עמדתו כי אין זו בטובתם של קטינים להינשא בעודם קטינים.
13. לא בכדי מצא המחוקק להעלות את גיל הנישואין ולצמצם את שיקול הדעת של ביהמ"ש. מדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה בתיקון, עולה כי התיקון נעשה לאחר מחקרים רבים שנערכו ושמצאו שיש צורך בבשלות נפשית, חברתית ואף גופנית להינשא ולהקים משפחה. העלאת גיל הנישואין לגיל 18 ושמירה דווקנית על הכלל לפיו נישואי בוסר מתחת לגיל 18 הם חריג, נהוגות ברוב הארצות לרבות אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, בריטניה, גרמניה, הונגריה ועוד. ( ר' ה"נ (ח"י') 22973-01-15 פלוני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה).
14. יחד עם זאת, החוק קובע בסעיף 5(א) שבו כדלקמן:
"5(א) על אף האמור בחוק זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי
קטין או קטינה אם ימלאו להם 16 שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות
הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות היתר זה; בית המשפט
לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או את הקטינה לפי
העניין.
15. במקרה שלפניי, לא מצאתי כי נתקיימו "נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה" המצדיקות מתן היתר לנישואיה בטרם בגרה.
16. מעיון בבקשה עצמה ניתן להיווכח כי אין היא מגלה עילה מיוחדת וחריגה למתן ההיתר המבוקש.
17. אמנם עסקינן בקטינה שהיא על סך בגירות ואף התרשמתי מנערה נבונה. ברם, לא די באמור כדי להוות נימוק למתן ההיתר. גם הסכמת הקטינה עצמה לנישואיה כמו גם הסכמת הוריה לנישואין לא מהווה על פי הפסיקה תנאי מספיק למתן ההיתר (ר' ע"א 501/881 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית ופלוני פ"ד לה(4) 430).
18. הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר ימים לפני החתונה ובאופן שאינו מאפשר לברר כדבעי השאלות הכרוכות בטובתה של הקטינה. למעשה לא ניתנה שהות מינימלית לגורמי המקצוע כמו גם לבית המשפט לבחון את נסיבות הבקשה כנדרש. המבקשים למעשה הציבו את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לאחר שעל פי הנטען נערכו כלל ההכנות הדרושות לצורך עריכת טקס הנישואין.
כאמור בעניין ה"נ 61954-05-17 פלוני ואחרים נ' היועץ המשפטי לממשלה כפי שאוזכר בתגובת ב"כ יועמ"ש – בהתאם לחשש המדינה לקיומו של ניסיון התעלמות מההבדל בין היתר "לכתחילה" לבין היתר "בדיעבד", יש להציב גבול ברור וחד משמעי.
19. זאת ועוד, לא שוכנעתי כי יש ממש בנימוק הכרוך אחר החשש שסיכויי הקטינה להינשא בעתיד יפגעו. למעשה הובהר מפי בן הזוג כי אף יידחה המועד לא יחזור בו מרצונו להינשא לקטינה ובלשונו "זה לא סיבה לבטל את החתונה". לא נטען וממילא לא הובהר בכל דרך כי קיים סיכון לשלומה של הקטינה חלילה, או לאובדן קשר עם הוריה באם לא ייעתר בית המשפט לבקשה.
כמו כן נטען ולא נסתר כי מברור ראשוני שנערך על ידי עו"ס שפגש בקטינה לא עלה כל צורך מהותי או דחוף במתן ההיתר.
20. בנוסף , בית המשפט ביקש מהצדדים במעמד הדיון וכן בשיחה אישית עם הקטינה כי יצביעו על הטעם בעטיו נדחה טקס החתונה מס' פעמים ואולם הצדדים סירבו לתן כל מידע בעניין זה באופן שיש בו כדי להעלות סימני שאלה ביחס לשיקולים העומדים בעריכת הנישואין בעת הזו, סימני שאלה שלא הוסרו ולא ניתן בסד זמנים קצר זה לברר הדברים כדבעי.
21. המבקשים גם הבהירו בפני בית המשפט, ואין להלום עמדה זו, כי כך ואחרת תהא ההחלטה אשר תהא , בדעתם לקיים את טקס הנישואין במועד שנקבע.
נוכח האמור דין נימוקי ההכנות לחתונה – להידחות, ובכל מקרה כבר נקבע שהכנות לחתונה ובכלל זה הוצאות כספיות, אינן מהוות טעם מוצדק למתן היתר.
22. למעשה נמצא כי הנימוק המרכזי המונח ביסוד הבקשה כרוך כולו אחר השתתפות אבי הקטינה בחתונה. ואמנם, עם כל ההבנה לרצון המובן של הקטינה בהקשר זה, הרי שאין בכך בוודאי כדי להוות שיקול התומך במתן ההיתר.
23. יש לזכור כי המחוקק ביקש להגן על קטינים מפני נישואי בוסר, בהתאם ביקש לצמצם את היקף שיקול הדעת השיפוטי ככל שהבקשה אינה מגלה עילה לסטות מההוראות הברורות של המחוקק.
24. לפיכך בהעדר קיומה של עילה המהווה נסיבה מיוחדת שבגינה יש לתן את ההיתר, ולאור הנימוקים שלעיל, מצאתי לדחות את הבקשה.
25. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.
זכות ערעור כחוק.
פסק הדין הותר לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה ובכפוף לתיקוני הגהה.
ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ג, 15 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
אפרת שהם- דליות, שופטת
