תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
בפני
כבוד השופטת ג'ויה סקפה שפירא
בעניין:
מדינת ישראל
שלום מרון
נגד
ב"כ המאשימה: עו"ד סתיו גרוסמן
ב"כ הנאשם: עו"ד דוד הלוי
גזר דין מתוקן- גרסה מותרת בפרסום
כללי
המאשימה
הנאשם
.1
הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל ארבעה אישומים, בשש
עבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, תשע עבירות מעשה מגונה באדם
בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשה, תשע עבירות פגיעה בפרטיות, עבירת שימוש
בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה באמצעות אחר, ריבוי עבירות ניסיון מעשה מגונה
באדם בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשה וריבוי עבירות ניסיון פגיעה בפרטיות.
כתב האישום המתוקן מתאר מסכת ארוכה של עבירות שבוצעו על ידי הנאשם במשך
כשנתיים וחצי, במסגרת תכנית שרקם לייצור חומרים פורנוגרפיים, בין היתר תוך שימוש
בגופן של קטינות.
הנאשם החזיק בשני חשבונות ברשת החברתית Instagram בכינויים מתחלפים, ובחשבון
ברשת החברתית Facebook, ותיאר את עצמו כצלם מקצועי. באחד מהחשבונות השתמש
הנאשם בתמונתו של קרוב משפחתו ללא ידיעתו והסכמתו של הקרוב, כתמונת הפרופיל.
הנאשם תקשר עם חלק מקורבנותיו באמצעות יישומוני השיחות שברשתות אלה.
בנוסף השתמש הנאשם בתמונתו של אותו קרוב, ללא ידיעתו והסכמתו, כתמונות הפרופיל
שלו ביישומון WhatsApp, שגם באמצעותו תקשר הנאשם עם חלק מקורבנותיו.
משנת 2016 ועד למעצרו ביום 12.6.19 פרסם הנאשם במספר הזדמנויות, פרסומים בחשבונות
ה- Instagram שלו, שבהם קרא לנשים, לרבות קטינות כבנות 12-16, החפצות להצטלם
בעבור תשלום כספי, ליצור עמו קשר בטלפון שמספרו פורסם.
עמוד 1 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
בעקבות הפרסומים קטינות ובגירות רבות יצרו עם הנאשם קשר על מנת לברר פרטים
נוספים. בהתכתבות ביניהם הסביר להן הנאשם כי מדובר בצילומים אומנותיים, שבמסגרתם
הדוגמנית תידרש להצטלם באמבטיה מלאה בצבעי גואש. בחלק מהמקרים הוסיף כי
הדוגמנית תידרש להצטלם בגופיה ובתחתונים. כן הסביר הנאשם, כי הואיל ומדובר
בצילומים הכוללים טבילה באמבטיית צבע, עליהן להתקלח בתום הצילומים ועליהן להביא
עמן כלי רחצה ובגדים להחלפה. דברים אלה נאמרו במרמה ומתוך מטרה לצלם את הנשים
ואת הקטינות ולהקליטן במצלמות נסתרות שהתקין הנאשם מבעוד מועד בחדר האמבטיה,
בעת שהן יחליפו בגדים לקראת הצילומים או יתקלחו לאחריהם, והכל לשם גירויו וסיפוקו
המיני.
בעקבות דברים אלה, שמונה קטינות השתתפו בצילומים שערך הנאשם בדירה ששכר במיוחד
למטרה זו בירושלים וצולמו על ידו במצלמות נסתרות בזמן שהתקלחו והתלבשו.
שבע קטינות נוספות ובגירה אחת קבעו עם הנאשם לצורך הצילומים האומנותיים, כביכול,
שנועדו להתקיים ביחידת דיור שהוא שכר במיוחד למטרה זו, ובה הותקנו מספר מצלמות
נסתרות בחדר האמבטיה, אך הפגישות לא יצאו אל הפועל עקב מעצרו שבוצע לפני מועדי
הפגישות.
במהלך הקשר של הנאשם עם אחת משבע הקטינות, הוא הציע לה עמלת תיווך אם תצליח
לאתר עבורו קטינות נוספות בעלות "מראה של ילדה קטנה"י שתגענה אף הן לצילומים
במתכונת המתוארת לעיל, והיא אמנם איתרה קטינה נוספת. השתיים פגשו בנאשם, וכשהיו
בדרכם לדירה ששכר לצורך הצילומים, הוא נעצר בידי המשטרה.
אחת-עשרה קטינות נוספות פנו אל הנאשם בעקבות הפרסומים והוא מסר להן הסברים על
הצילומים, אך הן בחרו שלא להגיע, ובכך לא עלה בידי הנאשם להוציא לפועל את תוכניתו
לצלמן ולהקליטן בסתר.
לצד האמור לעיל, הנאשם פנה לאחת הקטינות שהשתתפה בצילומים באמבטיית צבעי גואש
וצולמה כשהיא מתקלחת ומתלבשת ללא ידיעתה, והציע לה לצלם ולהסריט את עצמה
בעירום, בתמונות ובסרטונים מיניים שבהם תיגע בגופה, בעבור תשלום כספי. הקטינה
הסכימה, צילמה והסריטה את עצמה בביתה כשהיא ערומה ונוגעת באיבר מינה באצבעה,
שלחה לנאשם את הצילומים והסרטונים והוא העביר לה תשלום בסכום שאינו ידוע במדויק,
בין 1,000 ל-2,000 ₪.
בהמשך הציע הנאשם לקטינה להיפגש עמו לשם צילומה בעירום בעבור תשלום כספי בסך
10,000 ₪. הנאשם אף ביקש ממנה לגייס את חברותיה לצילומים מסוג זה, והיא גייסה שתי
חברות נוספות. הנאשם נפגש עם השלוש בבית ששכר במיוחד למטרה זו במושבה מגדל,
וביודעו כי מדובר בקטינות כבנות 16 שנה, שילם לשתיים מהן סך של 10,000 ₪ לכל אחת,
וסך של 4,500 ₪ לשלישית, בתמורה לצילומן בעירום מלא, בתנוחות מיניות, תוך שהנחה
אותן במהלך הצילומים לגעת באברי מינן והאחת באברי מינה של השנייה. הנאשם ביקש
עמוד 2 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
ב.
ג.
שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור
עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין התשל"ז- 1977, למעט עבירה לפי סעיף
352 לחוק.
ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור
עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 או עבירה לפי חוק המחשבים תשנייה-
1995, או עבירת שיבוש מהלכי משפט.
ג.
פיצוי לנפגעות העבירה כדלקמן:
1) לכל אחת מהמתלוננות ב' וג', הנזכרות באישומים הראשון והשני ישלם
הנאשם פיצוי בסך 8,000 ₪.
2) למתלוננות די שעניינה נזכר באישום הראשון ולכל אחת מהמתלוננות ה' וט'
שעניינן נזכר באישום השני, ישלם הנאשם פיצוי בסך 6,000 ₪.
3) לכל אחת משמונה המתלוננות שהיו קטינות במועד ביצוע העבירות, שאליהן
מתייחס נספח א' לאישום הרביעי ישלם הנאשם סך של 3,000 ₪.
בסך הכל ישלם הנאשם פיצוי בסך 58,000 ₪, שישולם ב-16 תשלומים חודשיים
שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 2.1.22 והבאים עד ל- 1 בכל חודש
עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מידי.
33. המאשימה ביקשה לחלט את מכשיר הטלפון של הנאשם ואת המצלמות ששימשו לביצוע
העבירות. ב"כ הנאשם לא התנגד ועל כן אני מורה על חילוטם של מוצגים אלה, שמספריהם
מפורטים בהודעת המאשימה מיום 20.9.21.
34. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולמרכז להערכת מסוכנות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מיום הקראת גזר הדין.
ניתן היום, א' טבת תשפייב, 05 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
ג'ויה סקפה שפירא, שופטת
עמוד 11 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
עמוד 12 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
.2
מאחת מהן להסריטה בווידאו כשהיא שוכבת על המיטה ומאוננת, היא סירבה לכך אך,
הסכימה להצטלם כשהיא ערומה ונוגעת באיבר מינה.
לאחר אירוע זה הציע הנאשם לאחת הקטינות להסריט את עצמה בסרטונים כשהיא
מתפשטת ונוגעת בחזה ובגופה בעבור תשלום כספי. הקטינה הסכימה וצילמה את עצמה
בשתי הזדמנויות שונות כשהיא ערומה ונוגעת בגופה, והנאשם העביר לה סכום כסף שאינו
ידוע במדויק בין 1,000 ל-2,000 ₪. הנאשם אף ביקש ממנה לאתר עבורו קטינות נוספות
מתחת לגיל 12 בעלות יימבנה גוף קטן וחזה קטן, שיצטלמו בעירום וישלחו לו את הסרטונים
תמורת תשלום כספי, והקטינה הציעה זאת לשתיים מחברותיה. האחת, כבת 17, התכתבה
עם הנאשם, ועל פי בקשתו צילמה את עצמה בשלוש הזדמנויות שונות כשהיא ערומה, נוגעת
בגופה ובאברי מינה ומנסה להחדיר לאיבר מינה אצבע ושפתון. תמורת סרטונים אלה העביר
לה הנאשם, בשלוש הזדמנויות שונות, תשלום כספי בסכום שאינו ידוע במדויק, בין 200 ₪
ל-400 ₪.
החברה השנייה, כבת 16, צילמה את עצמה בעירום על פי בקשת הנאשם ושלחה לו שתי
תמונות, שתמורתן שילם לה הנאשם כ-700 ₪.
בתחילת שנת 2019 התעורר חששו של הנאשם כי משטרת ישראל עוקבת אחר מעשיו. בשל
חשש זה הנאשם השליך לפח את כרטיס הזיכרון ששימש לאחסון הצילומים והסרטונים
שצילם בעת ששהה עם הקטינות בבית שבמושבה מגדל.
הצדדים הציגו הסדר דיוני שבמסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע.
הוסכם כי ייערכו בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן והערכת מסוכנות. לא נערך הסדר
לעניין העונש.
3. [חלק אסור בפרסום הושמט]
.4
בסופו של יום המליץ שירות המבחן לסיים את הטיפול בשלב זה, ולנוכח חומרת העבירות
והחשיבות של לקיחת אחריות מצד הנאשם, שתבוא לביטוי גם בנשיאה בתוצאות מעשיו,
המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעות העבירות.
בעניינו של הנאשם נערכו שתי הערכות מסוכנות, ששבו ותיארו את קורות חייו, את
התייחסותו לעבירות ואת שילובו בטיפול. על פי שתי הערכות המסוכנות, שהאחרונה בהן היא
מיום 31.1.12, המסוכנות המינית הנשקפת מן הנאשם הייתה ונותרה גבוהה.
[חלק אסור בפרסום הושמט]
5. תסקיר נפגעת עבירה שנערך ביחס למתלוננות יייפ, [חלק אסור בפרסום הושמט]
עמוד 3 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
בהצהרת נפגעת העבירה של המתלוננת אייה [חלק אסור בפרסום הושמט]
בהצהרת נפגעת העבירה של המתלוננת עייא [חלק אסור בפרסום- הושמט]
המאשימה ביקשה להתייחס אל מעשיו של הנאשם כאל ארבעה אירועים נפרדים לצורך
קביעת מתחמי העונש ההולמים: ביחס לעבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה
שבאישום הראשון ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שמונה-עשר לשלושים
ושישה חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום השני ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין
שמונה-עשר לשלושים ושישה חודשי מאסר בפועל; ביחס לאישום השלישי שעניינו עבירת
שיבוש מהלכי משפט – ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין שישה לשנים-עשר חודשי מאסר
בפועל וביחס לאישום הרביעי ולעבירות המעשים המגונים והפגיעה בפרטיות שבאישום
הראשון ביקשה המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם שבין עשרים וארבעה לארבעים חודשי
מאסר בפועל. לחלופין טענה המאשימה כי ככל שייקבע שכלל העבירות מהוות "אירוע אחדיי
יש לקבוע מתחם עונש הולם שבין שלוש לשש שנות מאסר בפועל.
בכל מקרה ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי
לנפגעות העבירות, המצוי בשליש האמצעי של מתחמי העונש ההולם, ולהורות על חילוט
החפצים שבאמצעותם בוצעו העבירות.
בטיעוניה הדגישה המאשימה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות על ידי
הנאשם, את הימשכותן של העבירות, היקף המתלוננות שנפגעו, דפוס הפעולה המתוחכם
והנזקים שנגרמו לנפגעות העבירות כפי שעולים מתוך התסקיר שנערך ביחס לאחת הנפגעות
והצהרות שתיים מהנפגעות האחרות.
עוד הדגישה המאשימה, כי מעשיו של הנאשם נגדעו רק בשל תפיסתו על ידי המשטרה כשהיה
יחד עם שתי קטינות בדרכו לבצע עבירות נוספות, והוזכרו גם עברו הפלילי, הערכת המסוכנות
הגבוהה והעדרו של שיקום משמעותי חרף הטיפול הארוך שבו שולב. המאשימה הדגישה
עמדתה, שלפיה אין לחרוג לקולא ממתם העונש ההולם משיקולי שיקום שכן הטיפול שעבר
הנאשם לא היה משמעותי בהיבט של רכישת כלים להימנעות ממצבי סיכון והפחתה במידת
הסיכון.
עם זאת ציינה המאשימה גם את שיתוף הפעולה של הנאשם עם היחידה החוקרת ואת
הודאתו בעבירות.
המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה.
מטעם ההגנה העידו שני עדי אופי
;
מר [חלק אסור בפרסום- הושמט], חברו של הנאשם מזה 21 שנה, תיאר את הקשר הממושך
והאמיץ ביניהם, את תמיכתו של הנאשם בו לאורך השנים, הן ברגעים קשים ומשבריים, הן
עמוד 4 מתוך 12
.6
.7
.8
.9
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
בשמחות ובאירועים מרגשים. העד הביע עמדתו שלפיה, בעזרת שיקום, הנאשם יוכל לחזור
לחיים נורמטיביים, תיאר את הנאשם כבן נאמן להוריו, בעל ואבא "מדהים" כלשונו, אשר
כבר עתה משלם על מעשיו בניתוק מהמשפחה המורחבת, בריחוק מבנו ובגירושין מאשתו.
[חלק אסור בפרסום הושמט], תיארה בהתרגשות גדולה את תכונותיו הטובות של הנאשם
כאב אוהב ורגיש, ואת הקשר ההדוק שלו עם [חלק אסור בפרסום הושמט]. כן תיארה [חלק
אסור בפרסום הושמט]. עוד תיארה העדה את מחויבותו של הנאשם להליך הטיפולי שבו
היה נתון ואת השינוי החיובי שעבר, לטעמה, בעקבותיו.
10. ב"כ הנאשם, שאף הוא תמך את טיעוניו בפסיקה ענפה, ביקש לקבוע הנאשם מתחם עונש
הולם אחד לכלל האישומים, שהרף העליון שלו הוא שנתיים מאסר בפועל, וביקש לגזור על
הנאשם תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, בדרך של חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם
משיקולי שיקום או אף בדרך של גזירת עונש בחלק התחתון אמצעי של המתחם.
בייכ הנאשם טען, כי הנאשם היה מצוי במעצר במשך כשישה חודשים טרם התחלת הטיפול
ועל כן העונש המבוקש על ידו יגלם, למעשה, עונש של חמישה-עשר חודשי מאסר.
בייכ הנאשם הוסיף, כי הנאשם יצר את חומרי התועבה שלא לצורך הפצה, כי אם לשימושו
האישי, כי הוא לא החזיק אותם ברשת וכי החומרים נגרסו בתום הצריכה של הנאשם מבלי
שהופצו. עוד נטען כי המתלוננות הצטלמו בהסכמתן וקיבלו על כך תמורה, כי לא היו במעשים
אלמנטים של כפייה, סחיטה, כוח או מרמה, וכי אין טענה קונקרטית של ניצול של מי
מהנפגעות.
ביחס לצילומים של הנפגעות בחדר השירותים והמקלחת נטען, תוך הדגמה מהפסיקה, כי
בנסיבות דומות נהוג לייחס, בדרך כלל, עבירות פגיעה בפרטיות בלבד ולא עבירות מין.
עוד הודגשו הודאתו של הנאשם, קבלת האחריות על מעשיו והשתתפותו בטיפול אינטנסיבי
ייעודי לעברייני מין, ונטען כי חרף ההתקדמות האיטית, הנאשם הביע רצון להמשיך בטיפול.
לבסוף הודגשו המחירים האישיים הקשים ששילם הנאשם על מעשיו, במישור התעסוקתי,
המשפחתי, הכלכלי והאישי.
11. הנאשם בדברו האחרון הקריא דברים שכתב, ואמר כי לעולם לא יוכל להשיב לנפגעות את
התמימות, הביטחון העצמי והאמון באנשים שגזל מהן באמצעות מעשיו, והביע הכרה
בתחושות הניצול, הבושה, ההשפלה, חוסר האונים, החרדה והייאוש שהייתה מנת חלקן של
הנפגעות. הנאשם ביקש להביע חרטה עמוקה על מעשיו, והביע תקווה כי העונש שייגזר עליו
והפיקוח שבו יהיה נתון יצליחו לנחם את הנפגעות, ולו במעט.
הנאשם ביקש את רחמיו של בית המשפט, והטעים כי לא עבור עצמו הוא מבקשם, אלא עבור
בנו שטרם מלאו לו שלוש שנים וחייו וחיי אמו כבר יינהרסויי מידיו של הנאשם.
לבסוף הודה הנאשם על האפשרות שניתנה לו להשתלב בטיפול, ואמר כי שהוא מרגיש
שהטיפול תרם לו מבחינה רגשית ונתן לו כלים לשינוי.
עמוד 5 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
מתחם העונש ההולם
12. הגם שמעשיו של הנאשם בוצעו כלפי עשרות נפגעות שונות, במקומות שונים ולאורך פרק זמן
ממושך של כשנתיים וחצי, והגם שחלק מהמעשים מבססים עבירות מין, בעוד שביחס לחלקם
האחר הואשם הנאשם בעבירות שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, הם כולם היו
חלק מתכנית עבריינית כוללת של הנאשם, שתכליתה הייתה ייצור עצמאי של חומרי
פורנוגרפיה. כלל המעשים שביצע הנאשם נועדו לשרת מטרה זו, והגם ששיבוש מהלכי
המשפט הוא יוצא דופן מבחינת הערכים המוגנים של העבירה, גם עבירת השיבוש נועדה
למנוע את תפיסתו של הנאשם ולאפשר לו להמשיך במימוש התכנית העבריינית. לפיכך, יש
להתייחס אל כלל המעשים כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, תוך מתן
ביטוי להיקף המעשים, היקף העבירות ומספר הקורבנות.
13. הערכים המוגנים באמצעות עבירות המין, שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה
והפגיעה בפרטיות הם שמירה על שלמות הגוף, שלוות הנפש, הפרטיות, הכבוד והביטחון
האישי של אדם ובפרט של קטינים, אשר פגיעה מינית בהם בשל גילם הצעיר ופגיעותם הרבה,
יש בה כדי להשפיע בצורה קשה ועמוקה על אישיותם, על התפתחותם ועל התנהלות חייהם,
כפי שנקבע בעייפ 6092/10 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.7.12):
"… אין ספק שפגיעה מנית בגיל צעיר יש בה כדי להשפיע
בצורה קשה ומקיפה יותר על אישיותו של הנפגע ועל עולמה
הפנימי של הנפגעת. אל לנו לשכוח כי בשלב זה בחייו של הפרט
יש למרבית החוויות שהוא נחשף להן פוטנציאל לגבש ולעצב עוד
נדבך ועוד פן באישיותו המתפתחת…"
14. הערכים המוגנים בעבירת שיבוש מהליכי משפט הם שמירה על שלטון החוק והגנה על
תקינותם של הליכים משפטיים וחקירות פליליות.
הנאשם ניסה לשבש הליכי משפט בכך שהשמיד ראיות מרכזיות וחשובות ואולם, בסופו של
יום ניסיונו לא צלח, שכן העבירות התגלו והוא הועמד בגינן לדין.
15. תכניתו העבריינית של הנאשם נרקמה לפרטי פרטים, ברמת תחכום גבוהה ביותר. מזימתו
לייצר לעצמו מלאי של חומרים פורנוגרפיים ובהם דמויותיהן של קטינות תוכננה באופן
קפדני, ודרשה אינספור מעשי הכנה: החל מפתיחת החשבונות ברשתות החברתיות והזנתם
בתכנים מתאימים כגון ייתמונות מקצועיותיי, שימוש בתמונת פרופיל של אחר לצורך טשטוש
האפשרות לזהות את הנאשם כמבצע העבירות, פרסום ההצעות, שכירת אתרי צילום, רכישת
עמוד 6 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
והסוואת המצלמות הנסתרות, הכנת האביזרים הדרושים לתפאורה ויצירת האמצעים
שיאפשרו תשלום יימרחוקי לחלק מהנפגעות שהנאשם לא נפגש עמן פנים אל פנים.
16. הנאשם אף השקיע זמן ומשאבים רבים בקיום שיח עם כל אחת מהנפגעות לצורך מתן
הסברים, תיאומים וניסיון לשכנוע – כשזה נדרש, וכן השקיע סכומי כסף גדולים בתשלום
לנפגעות אשר נענו להצעותיו.
17. אמת, ביצוע העבירות לא כלל מגע של הנאשם בגופן של הקטינות, אם כי באחד המקרים
התבקשו הקטינות לגעת זו בזו, לרבות באיברי המין. העבירות אף לא בוצעו בכח או
באלימות, אלא בדרך מתוחכמת של ניצול הסכמתן של הנפגעות, אשר הושגה במרמה. ואולם
דווקא עובדה זו היא שיצרה אצל הנפגעות תחושת שליטה שהתבררה בדיעבד ככוזבת,
הובילה אותן לטשטוש הגבולות ולחוסר ההבנה כי הן משמשות כלי לסיפוק יצריו של הנאשם,
והיא שגרמה לנפגעות לתחושות אשמה והלקאה עצמית, בושה וחרדה. אלה תוארו בצורה
נוגעת ללב בתסקיר נפגעת העבירה ובהצהרות הנפגעות, ויש להניח כי נזקים דומים במהותם,
אף אם בעוצמות משתנות, נגרמו גם ליתר הקורבנות.
18. גורם מרכזי לחרדות שנגרמו לנפגעות העבירות היא העובדה שתמונותיהן החשופות נמצאות
בידי אחר והחשש כי הן עלולות להיות מופצות במרשתת. בהקשר זה יש לומר כי אין חולק
שהנאשם לא הפיץ את התמונות, וכפי שעולה מתוך עובדות כתב האישום המתוקן- את חלקן
הוא אף השמיד.
19. הנאשם ניצל את תמימותן של הנפגעות, את גילן הצעיר ואת רצונן להצליח בעולם הדוגמנות,
את המציאות שבה הרשתות החברתיות מהוות כר מרכזי לפעילות חברתית, שרובה נסתרת
מעיני ההורים שעשויים להוות גורם מגן, ואשר בה תמונות נאות הן מדד להצלחה אישית. כל
אלה, כמו גם הפיתוי הכספי המשמעותי ביחס לגילן של הצעירות, הקלו עליו את מלאכת
ליקוט הקורבנות והפגיעה בהן. החשיבה שעמדה בבסיס מעשיו של הנאשם, שאין חולק על
היותו אדם נבון ובעל כישורים אינטלקטואליים גבוהים, רמת התחכום הגבוהה
והמניפולציות שהפעיל על הנפגעות, משקפים את הסיכון הרב שהיה טמון במעשיו.
בהקשר זה יפים דבריו של בית המשפט העליון בבש"פ 2065/13 פלוני נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 11.11.18):
"המקרה שבפנינו חושף את הצד האפל של הרשת. המסוכנות
של פעם שינתה את פניה ולפנינו מסוכנות מסוג חדש.
האינטרנט אינו מרחב וירטואלי- סטרילי כלל וכלל … מגע
שנותר בין שניים בחדר סגור נתחלף לו בחשש לחשיפה
עמוד 7 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
ולפרסום פומבי בפייסבוק וביו-טיוב, מה שעשוי להעצים את
הפגיעה בנפגע העבירה. כפה אדומה כבר אינה מסתובבת
ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם
אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר. בעבר, יכול היה
ההורה לשמור על ילדו שלא יסתובב במקומות מסוכנים או
בשעות מסוכנות. לא כך ההורה של היום, המתקשה להגן על
ילדיו מהסיבה הפשוטה שהסכנה אורבת לקטין בחדרו-שלו,
מאחורי הדלת הסגורה. אלו הסכנות החדשות, והמשפט צריך
אפוא להתאים עצמו להתמודד עם תת-התרבות העבריינית
של הרשת…"
20. מעשיו של הנאשם יוצאי דופן בחומרתם גם בשל משך הזמן הארוך שבמהלכו הם בוצעו ובשל
מספרן הרב של הנערות והנשים שנפלו קורבן לעבירות.
חומרה מיוחדת נובעת אף מן העובדה שהנאשם המשיך בביצוע העבירות גם לאחר שחשד כי
המשטרה מצויה בעקבותיו, עובדה שיש בה כדי ללמד על נחישותו הרבה ועל עומקה ורוחבה
של תכנייתו העבריינית.
21. יש לומר כי במעשיו של הנאשם היה פוטנציאל לפגיעה רחבה יותר, בנפגעות נוספות, וכי
מעצרו הוא שמנע את הפגיעה הנוספת.
22. הנאשם הורשע בתשע עבירות מעשה מגונה באדם בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות
המעשה, לפי סעיף 348(א) לחוק העונשין, שהעונש הקבוע לצידן הוא שבע שנות מאסר,
והמחוקק ראה לקבוע בגינן גם עונש מזערי של 21 חודשי מאסר.
23. עיון בפסיקה מלמד כי במקרים שבהם בוצעו מעשים בנסיבות דומות באופיין, הוטלו עונשי
מאסר בפועל משמעותיים. ראו למשל רעייפ 4181/20 קרוואני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,
30.06.20); ע"פ 2656/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 21.1.14); עייפ 1195/19 פלוני נ'
מדינת ישראל (פורסם בנבו, 03.03.20); תייפ (ראשלייצ) 24072-04-20 מדינת ישראל נ' פלוני
(פורסם בנבו, 18.05.21).
בייכ הנאשם הציג, אמנם, פסקי דין שבהם נגזרו גם עונשי מאסר בעבודות שירות, ואולם
מדובר בפסקי דין המתייחסים לעבירות בודדות, בהיקפים שאינם דומים להיקף העבירות
במקרה דנן. ודוק, הגם שנקבע כי מדובר ב"אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם העונש ההולם,
הרי שהמתחם שייקבע חייב לבטא את מספרן הגדול של העבירות והנפגעות.
24. לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין 36 ל-66 חודשי
מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגעות העבירה.
עמוד 8 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
העונש המתאים לנאשם
25. שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, שייתרה את הצורך בשמיעת עדויותיהן של
נפגעות העבירות, ואת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, אשר קיצר וזירז את הליכי
החקירה והמשפט, שאחרת היו אמורים להיות ארוכים מאד.
26. לנאשם שהוא צעיר כבן 35 הרשעה קודמת בעבירה רלבנטית, שבגינה הוטל עליו עונש מוחשי
של מאסר בעבודות שירות. העובדה כי הנאשם שב לבצע עבירות בעלות אופי דומה בהיקף
עצום ובחומרה רבה יותר, מלמדת שלא זו בלבד שהענישה שהוטלה עליו (כמו גם מעצרו בתיק
נוסף שלא הסתיים בכתב אישום, כפי שמתואר בהערכות המסוכנות) לא הרתיעו אותו
מביצוע עבירות נוספות, אלא שהם גרמו לו לייצר תכנית מורכבת ומתוחכמת שנועדה להקל
עליו את ביצוע העבירות ולצמצם את האפשרות לתפיסתו כשחזר עליהן.
27. הנאשם שולב בטיפול כבר בתקופת מעצרו והתמיד בו במשך כשנתיים שכללו בתוכן גם שהות
בהוסטל ולאחריה גם שהות בתנאים מגבילים בבית הוריו. איכויותיו האישיות של הנאשם-
תבונתו, רהיטותו ויתר כישוריו הקוגניטיביים והאינטלקטואליים- באו לביטוי בצורה של
התמדה, גילוי מוטיבציה מילולית ויצירת קשר ושיח בתוך המסגרת. עם זאת, הישגיו
המהותיים אינם משמעותיים, חל אצלו שיפור מצומצם בלבד בתחום התקשורת הבינאישית,
התנהגותו מאופיינת עדיין במניפולטיביות, בולטת הנטייה להשליך את האחריות על האחר
והוא עודנו מתקשה ביכולת התבוננות הפנימית והכרה בסיכון הנשקף ממנו. כפי שציינו גורמי
הטיפול ושירות המבחן, מלכתחילה המניע של הנאשם להשתלב בטיפול היה חיצוני, וגם
בתסקיר המסכם עלה כי לאחרונה עיקר התעסקותו במסגרת הטיפולית הייתה בניסיון לשנות
את התנאים המגבילים ולדחות את הקץ של גזר הדין.
הנאשם הוא בעל סטייה מינית, וגם לאחר טיפול אינטנסיבי, מסוכנותו המינית נותרה גבוהה.
בנסיבות אלה מובן כי הגם שיש ליתן ביטוי לזמן והמאמץ שהשקיע הנאשם בטיפול, אין
בהשתתפות בטיפול כשלעצמה כדי להצדיק חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי
שיקום, ואין בו כדי להוות משקל נגד ממשי לשיקולי ההרתעה האישית וההגנה על הציבור,
שהם בעלי משקל משמעותי במקרה דנן.
הדברים נאמרים ביתר שאת משעה שהנאשם כבר השתתף בעבר, בשנים 2015-2016, בטיפול
ייעודי לעברייני מין, וכפי עולה מתוך סיכום הדברים בהערכות המסוכנות, גם אז ההתרשמות
ממנו הייתה כי הפגין רצינות ואחריות בטיפול ושיפר את רמת המודעות שלו להתנהלותו
עמוד 9 מתוך 12
תפ"ע 64422-06-19 מדינת ישראל נ' מרון
ולקווי אישיותו הבעייתיים. והנה, התקווה לשיקום שקמה לנוכח אותו טיפול התבדתה עד
מהרה כשהנאשם שב לבצע עבירות שהלכו והסלימו בחומרתן.
28. ודוק, אף אם ניתן היה לקבוע כי הנאשם השתקם או שישנו סיכוי של ממש שישתקם, במקרה
דנן מעשי העבירות הם בעלי חומרה יתירה וממילא לא היו מאפשרים מתן עדיפות לשיקולי
השיקום (ראו סעיף 40ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977).
29. התרשמתי מכנות דבריה של [חלק אסור בפרסום הושמט] כאשר תיארה את הקשר שלו עם
בנו. ואמנם יש סיכוי לא מבוטל כי הטלת עונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות תפגע
במידת מה בקשר של הנאשם עם הבן. עם זאת, אין מדובר בפגיעה שונה מזו הנגרמת בדרך
כלל למשפחתו של אדם המבצע עבירה פלילית ונענש בגינה. יש להצטער על כך שכאשר
הנאשם הוציא אל הפועל את מזימותיו השפלות, לא עמדו לנגד עיניו אשתו הטרייה דאז ובנו
הפעוט, שנהרה ונולד תוך כדי ביצוע העבירות. מכל מקום, שיקול זה אינו יכול להוות שיקול
מכריע המצדיק הימנעות מגזירת עונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות.
30. משעה שחלק מן הצעירות שנענו למודעות של הנאשם גם נפגשו עמו, צולמו ונגרמו להן נזקים,
יש מקום לפסוק לזכותן פיצוי. עם זאת מובן, כי במסגרת ההליך הפלילי לא ניתן לברר ולכמת
באופן מדויק את הנזקים הקונקרטיים שנגרמו לכל אחת מהנפגעות, ועל כן הפיצוי שייפסק
יהיה בעל אופי סמלי.
31. מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות מצדיק לגזור על הנאשם עונש המצוי בראש
השליש התחתון של מתחם העונש ההולם.
32. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א.
ארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 12.06.2019 עד יום
.06.10.19
הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר: דואר
אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.
ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 2.1.22 עד
השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין, ועד
לאותו מועד הוא יוסיף לשהות בתנאים המגבילים שבהם שוהה כעת.
עמוד 10 מתוך 12
