.1
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
לפני כב' השופטת נועה גרוסמן
בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח 2018
ובעניין:
גיא בן שבת ת"ז 310425400 (החייב/המערער)
ע"י ב"כ עו"ד סיימון ברטין ועו"ד גיל נש
נגד
ובעניין:
1. הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הכונס הרישמי במשרד המשפטים
ע"י ב"כ עו"ד מיכל מאיר
2. ארז חבר, עו"ד (נאמן)
ע"י ב"כ עו"ד ציפי קולפ-פרידר
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט דן סעדון) בחדליפ 70040-02-20
אשר ניתן ביום 5.4.2021.
כללי :
פסק דין
לפני ערעור על פסק דינו של כב' השופט דן סעדון בבית המשפט השלום בתל אביב, במסגרתו
התקבלה בקשתו של הנאמן, לביטול הליך חדלות הפירעון בו נקט החייב שם.
העובדות עליהן אין חולק :
מבחינת התשתית העובדתית אין חולק על העובדות הבאות:
המערער היה מצוי בהליך חדליים בבית משפט השלום החל מיום 5.4.2020 והושת עליו צו
תשלומים של 150 ₪ לחודש.
ההליך דנן הינו הליך שני בעניינו של המערער, לאחר שהליך קודם שמספרו 11516-12-11
שנוהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בוטל ביום 6.5.2017 עקב מחדלי המערער.
המערער יליד 1966 אב לשני בגירים מתגורר עם ילדיו אצל הוריו.
1 מתוך 8
6
7
8
1
2345
9
10
11
12
13
14
15
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
2222
23
24
25
27
28
29
30
31
22223223
26
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
המערער ריצה תקופת מאסר בת שנתיים בשנים 2017 2019 בשל שימוש בחשבוניות
פיקטיביות. מאז שחרורו מן הכלא בשנת 2019 אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה
בסך 1,761 ₪ לחודש.
המערער לא המציא אסמכתאות בדבר פגיעה בכושר השתכרותו. בדיון היום הודיע
המערער כי פנה למוסד לביטוח לאומי כדי שיוכר כזכאי לקבלת קצבת נכות. עדיין לא
התקבלה החלטת המוסד לביטוח לאומי.
בעניינו של המערער הוגשו שמונה תביעות חוב, בסכום כולל של 3,530,430 ₪ מתוכם סך
של 116,284 ₪ בדין קדימה.
מכלל חובותיו של המערער – סך של 2,504,953 ₪ חוב למעיימ נוצר בגין כפל מס לאחר
שהמערער הורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, עוד בשנת 2008. כמו כן, קיימת תביעת
חוב מזונות בסך של 116,284 ₪ בדין קדימה. בנוסף הוגשה תביעת חוב על סך 596,922 ₪
מטעם חברת גאדו בעיימ. המערער מכיר בכך שחוב זה נוצר בגין גניבה.
על פי התסקיר שהונח לפני כב' בית משפט השלום, יתר חובות החייב הינם מוסדיים
לכרטיסי אשראי לישראל בע"מ, בנק לאומי לישראל בעיימ, סלקום בע"מ, עיריית בת-ים,
קרנית קרן לפיצוי בע"מ (להלן : "קרנית").
פסק דינו של בית משפט השלום :
לאחר קיום דיון לפני בית-משפט השלום ביום 5.4.2021 ושמיעת טענות הצדדים, על בסיס
טיעוני הנאמן והממונה, מצא בית-המשפט מקום להורות על בטלות ההליך.
בית-המשפט קבע, כי אין חולק שלמערער חוב בסך כולל העולה על שלושה מיליון ₪ שחלק
הארי שלו אינו בר הפטר. בית-המשפט הסתמך על הוראות סעיף 286 לחוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") מכוחו נקבע כי: "יבית
המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם
אין מצב לסייע במניעת חדלות פירעון".
הואיל וחובות המערער הינם מעל לשלושה מיליון ₪, והחלק הארי שבהם אינו נהנה מהגנת
ההפטר לאור מקורם במירמה ו/או גניבה ו/או חוב מזונות, מצא בית משפט השלום כי אין
בכוחו של פתיחת צו ההליכים וההפטר שהיה עשוי להינתן, כדי למנוע את הותרת החייב
בהליך חדלות הפירעון.
2 מתוך 8
.3.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
25
26
27
28
29
30
31
2222222-23
33
24
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
טענות המערער :
המערער סבר, כי לא היה מקום להורות על בטלות ההליך בנסיבות שתוארו. הוא סבר כי
היה מקום להעניק לו את האפשרות לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם כלכלית.
לטענתו, השתחרר מהכלא לאחרונה, מעולם לא ניהל חיים פזרניים, אין ברשותו רכוש כלל
ולא היה מקום להכביד עליו על דרך של ביטול ההליך. המערער מתנהל בצניעות תוך שהוא
סועד את הוריו המבוגרים בשל מחלה קשה בה לקו. לדידו של המערער, היה על הנאמן
לבדוק את תביעות החוב של נושים ולצמצם אותם במידת היכולת ואילו היה עושה כן היתה
מצטמצמת מצבת תביעות החוב. המערער סבור, כי כבר שילם את חובו לחברה בדרך של
מאסר, שאין מקום להפלותו לרעה לעומת יחידים אחרים שהם כהגדרתו ייסלבריטאים"
כגון בר וציפי רפאלי, ועל כן זכו להקלות מרשויות המדינה. כי כאשר חוב המזונות הוא ישן
ניתן לפטור את המערער מחוב זה.
בייכ המערער טען, כי היה מקום לאפשר לו למצות הידברות עם הנושים ולא להיחפז
בביטול ההליך. תוך שהוא מציין שישנם הליכים של פשיטות רגל הנמשכים למעלה מעשר
שנים והנה ההליך הנוכחי היה קצר ונמשך שנה בלבד.
כמו כן, הצביע ב"כ המערער על כך שכיום עם ביטולו של מוסד ייחייב מוגבל באמצעים"
בחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 הרי ייצא החייב עם ידיו על ראשו.
עוד נטען בישיבת יום 12.7.2021, כי שיקולי הנאמן כאשר המליץ על ביטול ההליך היו
שיקולים זרים, שנגעו בעיקר משאיפתו לסיים את ההליך במהירות ולזכות בשכר טירחתו.
.4
טענות הנאמן :
.5
הנאמן גרס כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט השלום.
ראשית, חלק הארי של החובות אינו בר הפטר ולא תצמח למערער כל תועלת מהמשך ניהול
ההליך.
שנית, בית-המשפט השלום בחן את טענות המערער ולא מצא שיש תוחלת לקיום ההליך
ואף לא ראה מקום להעניק לו ארכה כדי לבוא בדברים עם נושיו. זאת לאחר שהתרשם
שלא נעשה ניסיון אמיתי מצד המערער לקיים הידברות כזו לאורך התקופה בה היה נתון
בהליך החדלייפ האחרון.
שלישית, פסק הדין מנומק ומושתת על ממצאים עובדתיים ומשכך אין להתערב בו.
הנאמן שלל מכל וכל את טענתו של המערער, כי השיקולים שהביאו לעתירתו לביטול
ההליך, לא היו כולם מקצועיים.
3 מתוך 8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
עמדת הממונה :
בישיבת היום לפני הצטרף הממונה לעמדת הנאמן. הממונה סבר כי אין מקום להתערב
בפסק דינו של בית-משפט השלום. בייכ הממונה ציינה, כי ישנם חובות רבים שיש להחריגם
ממסגרת ההפטר. מעבר לחובות שמקורם בחשבוניות פיקטיביות למעיים, שמקורם בגניבה
מחברת גאדו בעיימ וחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, ישנו גם חוב לקרנית בשיעור של כ-
145,0000 ₪. אם כל החובות הללו יוחרגו ממסגרת ההליך והרי זהו הדין, הרי ממילא גם
לאחר קבלת ההפטר יישאר החייב שקוע בתוך החובות ואין תוחלת להליך.
בייכ הממונה הפנתה לדברי בית-משפט השלום, לפיהם המערער היה נתון בהליך לפניו
כשנה ולאורך תקופה זו לא ביצע ולו פעולה אחת לצורך צמצום היקף חובותיו מול הנושים.
המערער מעלה גם כיום טענות רבות כנגד בעל התפקיד, אך אינו לוקח אחריות לגבי
התנהלותו. מכל האמור, עתרה בייכ הממונה לדחיית הערעור.
.6
דיון והכרעה :
.7
בבוא בית המשפט של ערעור לדון בערעור, שומה עליו לבחון את סבירות הכרעתו של בית
המשפט קמא. בית משפט של ערעור אינו דן בהליך מלכתחילה ואינו ממיר את שיקול דעתו
של בית משפט קמא בשיקול דעתו הוא. במידה וההכרעה היא סבירה, על בית המשפט
לאמצה.
בית המשפט קמא בחן את הסוגיה מלבר ומלגו וגיבש דעתו על בסיס הנתונים שהיו לפניו.
הוא מצא כי המערער שלפנינו לא התנהל בהליך באופן מיטבי. הוא אומנם עמד בתשלום
של 150 ₪ לחודש בו חויב, אך המשיך להתפרנס מהבטחת הכנסה בסכום של 1,761 ₪
לחודש לאורך התקופה ולא עשה ניסיון להשיא את יכולת השתכרותו מעבר לכך.
עוד מצא כי המערער לא פעל מול הנושים להקטנת החובות כלפיהם, דהיינו הוא לא פנה
אל רשויות המס כדי להקטין את הקנסות שהושתו עליו בשל החשבוניות הפיקטיביות, הוא
לא פנה אל המוסד לביטוח לאומי כדי לצמצם את חוב המזונות וכיוצא בזה.
בית המשפט קמא כתב שם בפסקה 7 לפסק דינו :
"שקלתי את עתירת ב"כ החייב ליתן לחייב ארכה על מנת לבוא בדברים עם נושיו
האמורים. לא מצאתי להיעתר לבקשה. ממועד צו פתיחת ההליכים בעניינו של
החייב עד הדיון בבקשה לצו שיקום כלכלי חלפה שנה. במהלך שנה זו לא הצליח
4 מתוך 8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
ב"כ החייב להצביע על פעולה אחת שעשה החייב על מנת לקדם את השיח מול
נושיו האמורים לצורך צמצום היקף חבותו. ב"כ החייב ציין כי מצבו הנפשי של
החייב, החובות הגבוהים ותקופת הקורונה מנעו אפשרות לקדם שיח כאמור.
אינני יכול לקבל טענה זו. כיוון שאין ראיה כי חל שינוי במצבו הנפשי של החייב,
לא ברור מניין הביטחון שהחייב ישכיל לנצל את הארכה שתינתן לו. אוסיף כי
חלק מן הפעולות שהיה על החייב לבצע על מנת להקטין את בסיס חבותו לא היו
צריכים להיעשות על ידו באופן אישי. החייב הראה כי שכר שירותי רו"ח לטפל
בחוב מול רשויות המס אך לא הוצגה כל אסמכתה לכך כי רוה"ח ששירותיו
נשכרו עשה דבר מה בשירות החייב מול רשות המסים אשר עשוי להביא
להפחתת חבות החייב כלפי רשויות המס.
כיוון שלא שוכנעתי כי החייב פעל בשקידה סבירה מול נושיו ממועד צו פתיחת
ההליכים עד היום אני מתקשה למצוא טעם משכנע מדוע ראוי לשוב ולהעניק לו
ארכה נוספת.
לאור האמור, אני מקבל את המלצת הנאמן ומורה על ביטול ההליך".
דברי בית המשפט קמא מדברים בעד עצמם. הוא סרק במסרק דק את כל הטענות שהעלה
המערער ולא מצא לנכון להעניק לו אורכות כלשהן נוכח התנהלותו בהליך והעדר כל פעילות
מצדו מול הנושים. לא מצאתי פגם בשיקול דעתו של בית המשפט קמא המצדיק את קבלת
הערעור.
–
המערער הצהיר בכתבי טענותיו ובתצהיר התומך על שאיפתו לשקם את חייו הכלכליים
ולפתוח בהם דף חדש. אולם כל התנהלותו אינה מצביעה על כך. ממצאיו העובדתיים של
בית משפט קמא בהם אין ערכאת הערעור מתערבת – הם כי המערער אינו עובד, חי
מהבטחת הכנסה, אינו פועל מול הנושים להקטנת החובות. כל שהוא עושה הוא להטיל
דופי בסובבים אותו: הנאמן שלא בדק את תביעות החוב; המערכת שנאותה להעניק הקלות
לסלבריטאים אך לא לו; חברת גאדו בעיימ שתבעה אותו בסכום גבוה בגין הגניבה שביצע
ממנה; וכל כיוצא בזה.
5 מתוך 8
.8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
28
29
24
25
2222222
26
27
30
31
33
33
32
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
.9
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
גם כיום לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט
את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך.
ראו : רעייא 663/21 מנאר, מאוחד עם רעייא 1024/21 ראשיד עוידה נ' הממונה על הליכי
חדלות פירעון, בהרכב השופטים י' עמית, כי סולברג, ד' מינץ, דברי השופט ד' מינץ,
פסקה 15 (נבו 20.6.2021) וההפניות שם.
הלכה פסוקה היא כי על בית משפט של ערעור להימנע מהתערבות בשיקול דעתה של
הערכאה הדיונית.
כך במיוחד בדיני חדלות פירעון וראו:
רע"א 1688/19 לוי נ' הכונס הרשמי, השופט ע' גרוסקופף, פסקה 11 (נבו 6.3.2019);
רע"א 6227/20 שניידרמן נ' עוייד גבור, השופט ע' גרוסקופף, פסקה 8 (נבו
; (14.10.2020
,
רעייא 2395/21 מעאמרה נ' עו"ד שמואל לביא, השופט ע' גרוסקופף, פסקה 9 (נבו
; (18.6.2021
וכך נקבע ממש לאחרונה, מפי השופט ע' גרוסקופף, ברע"א 3711/21 אמיר מקובסקי נ'
מיכל ברינקר (8.7.2021) שם בפסקה 8 :
"הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול הדעת
המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון, הן לאור מומחיותו הייחודית בתחומו והן
לאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (רע"א 7692/19
אביחסרה נ' עו"ד תורג'מן, [פורסם בנבו] פסקה 8 (9.1.2020); רע"א 5633/18
בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 14 (16.10.2018); רע"א
9184/20 מאזוז נ' שדה, [פורסם בנבו] פסקה 8 (2.3.2021))".
אך גם בדין הכללי. ראו :
ע"א 6798/16 בעז תודאל לייבוביץ נ' אליהו יורש, הרכב השופטים א' חיות, ני סולברג, מי
מזוז, ( 26.9.2017 ) דברי כב' השופט מזוז, שם בפסקה 18 :
"כידוע, אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאים עובדתיים ואף אינו
מעמיד עצמו במקום הערכאה הראשונה בבחינת המסכת העובדתית
שנפרשה לפניו, אלא אם כן בולטת על פני הפסק טעות משפטית שורשית
6 מתוך 8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
22222
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
או שהדברים מופרכים על פניהם ובלתי סבירים (ע"א 501/84 מגדל חברה
לביטוח בע"מ נ' מירון, פ"ד מב(2) 89, 99 (1988); ע"א 8419/13 פלוני נ'
עיריית ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 13 (9.3.2015); ע"א 117/15 שגיא נ'
מנהל רשות המסים, [פורסם בנבו] פסקה 10 (13.7.2016); ע"א 918/15
פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, [פורסם בנבו] פסקה 11
(28.7.2016); ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל
אביב 1, [פורסם בנבו] פסקה 10 (6.11.2016))".
עוד ראו : ספרם של המלומדים חמי בן-נון וטל חבקין ייהערעור האזרחייי מהדורה שלישית
התשע"ג-2012, פרק 14 שם.
אתייחס עתה לטענות ב"כ המערער כי החייב יצא ניזוק כתוצאה מביטול ההליך משום
שמוסד ייחייב מוגבל באמצעים" שהיה קיים בחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 בוטל, ולכן
יהיה חשוף להליכי הוצלייפ:
הליכי חדלות פירעון בהם נקט המערער העניקו לו הגנה בשנה האחרונה. לפני כן נהנה
המערער מהגנת הליך פשיטת רגל קודם בו נקט בשלהי שנת 2011, שבוטל עקב מחדליו
בשנת 2017. לאור התנהלותו של החייב נראה כי אין מנוס מחשיפתו להליכי הוצאה לפועל,
לאחר שנמצא כי אין הוא עומד בדרישות ההליך וכי אין תכלית וטעם בניהול הליך ממושך
שלא יניב תועלת משמעותית לנושים ובכלל. במיוחד לאור העובדה שהמערער לא עשה
מאומה כדי לצמצם את החיוב לפחות מול הנושה העיקרי מעיים – כפי שכבר פורט לעיל.
הליך חדלות הפירעון, כמו הליך פשיטת הרגל שקדם לו, הוא הליך של ייחסד המחוקקיי.
חסד זה יוענק למי שזכאי לו אך לא למי שבהתנהגותו אינו מפגין אחריות וניסיון אמיתי
לשיקום כלכלי. לא די בתשלום מס שפתיים בתצהיר. יש להראות רצון אמיתי.
בית המשפט קמא לא מצא כי רצון כזה הופגן בענייננו, ואין לי אלא לסמוך ידי על קביעתו.
טענות המערער כי ההמלצה על ביטול הליך נבעה משיקולים זרים אינה מקובלת עלי וטוב
היה אילו לא נטענה. סעיף 286 לחוק חדלות פירעון מדבר בעד עצמו ובדין הוחל בענייננו.
אשר לטענות המערער כי היה מקום שבית המשפט קמא לא ייחפז בביטול ההליך לאחר
ישיבת יום 5.4.2021, אלא ייתן לו ארכה נוספת כדי להסדיר את ענייניו מול נושיו, ותוך
שהוא מוסיף וטוען כי ישנם הליכים הנמשכים למעלה מעשור וראוי לגזור מהם גזירה
שווה: אני מוצאת כי גם טענה זו אינה ראויה לעמוד. המחוקק בחוק חדלות פירעון חרת
על דגלו את ייעול ההליכים וזירוזם לתועלת כלל הצדדים – הן היחיד והן הנושים. על מנת
7 מתוך 8
.10
.11
.12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
שראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ערדליים 46089-05-21 בן שבת נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'
12 ליולי 2021
שהיחיד יצא לדרך חדשה וישתחרר מעול החובות ומעמדו כחדל פירעון תוך תקופת זמן
מדודה, ואף הנושים יזכו למזור כלכלי תוך תקופת זמן מדודה. משיכת ההליכים עוד ועוד
תוך הקניית הגנות ליחיד, שמצדו אינו פועל ואינו מוכיח רצינות בהידברות מול הנושים,
לא תוכל לסייע בהגשמת מטרות החוק ונימצא מחמיצים את מהותו.
בדבר הצורך בצמצום התקופה בה ישהה היחיד בהליך חדלות הפירעון, כאחד החידושים
החשובים שמציע החוק ביחס לחדלות פירעון של יחידים, נא ראו :
-דברי ההסבר להצעת החוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו-2016, פורסמו בהצ'ית
1027, כייב באדר א' התשע"ו, 2 במרס 2016 .שם בעמ' 685 – 686.
-ספרם של המלומדים ע' מאור ואי דגני ייהפטרי' התשע"ט-2019, כרך אי שם בעמ' 305.
-הוראות סעיף 163 לחוק חדלות פירעון.
24
26
27
28
29
30
22222222235
31
32
למעלה מן הצורך אציין כי במהלך הדיון הצעתי לצדדים לשקול החרגת החובות שאינם
ברי הפטר והמשך ההליך רק לגבי החובות שהינם ברי הפטר. בייכ הממונה שללה הצעה זו
מן הטעם שהמשך הליך חדלות הפירעון לא יועיל כלל למערער, שיישאר שקוע בים של
חובות שאינם ברי הפטר. לאור הוראות סעיף 286 לחוק חדלות פירעון אכן יש טעם
בעמדתה.
.13
.14
מכל האמור לעיל, המערער לא הצליח להרים את הנטל ולא מצאתי מקום להתערבות
בפסק דינו של בית משפט השלום מיום 5.4.2021.
םיכום :
.15
מן המקובץ לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, הערעור נדחה
בזה. לפנים משורת הדין והואיל והמערער היה מיוצג פרו-בונו, אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
נועה גרוסמן, שופטת
8 מתוך 8
