ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני
כבוד השופט אביים ברקאי
מבקשים
1. חנה נשר
מספר בקשה:1
משיבים
2. לילך כהן דה לרה
3. אריק כהן דה לרה
4. צדוק דרור
5. ורדה דרור
6. יעל אמיתי קנר
7. אבנר קנר
8. ורד פרידמן
9. אריאל פלץ
10. עירית פלץ אורפין
11. יוסי סמורה
נגד
1. הגן של יעלי בע"מ
2. יעל גולדה רם
3. גיורא מירצקי
4. חנה מירצקי
בייכ המבקשים: עוייד משה אריאל, עוייד לילך אריאל
ב"כ המשיבים: עוייד קרני מור, עוייד סיגל כהן
החלטה
ההחלטה ניתנה באולם. פרוטוקול הדיון הושמט.
1. על הבקשה :
לפני בקשה למתן צווי מניעה המתייחסים להפעלת גן ילדים. גן הילדים מופעל ברחוב מוטה
גור 11 תל אביב ועל פניו פועל במקום לפחות משנת 2015 כטענת המבקשים וככל הנראה
כבר משנת 2006, כטענת המשיבים היום בדיון. עם זאת, יודגש, כי המניע העיקרי להגשת
הבקשה הוא הוספת פעילות בקומה שנייה (שתיקרא להלן: "יקומה איי) בגן הילדים הקיים.
כלומר, המאיץ, קטליזטור, להגשת הבקשה הוא הכוונה להפעיל קומה נוספת במקום.
1 מתוך 9
2
12
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
הסעדים המבוקשים :
.2
המבקשים עותרים לשני סעדים:
א. סעד ראשון – למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם להקים ו/או
לנהל ו/או להפעיל גן ילדים ו/או עסק אחר שאיננו מגורים בקומה א.
ב. סעד שני – למתן צו הקובע שכמות הילדים בגן המצוי בקומת הקרקע לא תעלה על 24
ילדים בהתאם למספר הקבוע בהיתר הקיים היום.
3. לוח הזמנים והצדדים לבקשה:
מועד הגשת הבקשה: הבקשה הוגשה אתמול, ביום 30.8.2021.
המבקשים: המבקשים הם בעלי זכויות בנכסים שכנים. כבר עתה יאמר שלפחות אחת
המבקשות היא אמא לשלושה ילדים אשר למדו בעבר בגן הילדים. עוד יאמר, שביחס לשני
מבקשים אחרים נטען שביתם אף עבדה כסייעת בגן.
23
24
25
26
22222222
המשיבים: הבקשה הוגשה כנגד מי שנטען כמפעילה את הגן וכן כנגד בעלי הגן, כנטען, הם
המשיבים 1 ו-2. עוד הוגשה הבקשה כנגד המשיבים 3 ו-4, שהם בעלי הזכויות בנכס, הן של
קומת הקרקע והן של קומה א.
בשלב זה אדון בשני הסעדים המבוקשים כאשר אתחיל בסעד השני.
4. בכל הקשור לסעד השני המבקש הגבלת מספר ילדי הגן ל24:
המבקשים טוענים שבהתאם להיתר השימוש החורג הוגבל מספר הילדים בגן ל24 ובפועל
נמצאים בו כבר בשלב זה 60 ילדים וכן 18 אנשי צוות. בדיון היום ציינו המשיבים באמצעות
בא כוחם שבגן נמצאים 61 ילדים ו16 אנשי צוות.
–
– |
אין מקום ליתן צו זמני המגביל את מספר הילדים בגן ולעניין זה יובאו הנימוקים הבאים:
א. נימוק ראשון לדחיית הבקשה ביחס למספר הילדים – שיהוי ניכר :
המצהירים מציינים בהגינותם שמשנת 2015 נמצאים בגן כ60 ילדים. בכך ניתן
להפנות לסעיף 2 לתצהירים שהוגשו ככלל בנוסח דומה עד זהה, שם בין היתר
נרשם: "בפועל לכל המאוחר בשנת 2015 ועד לאוגוסט 2021 התחנכו בגן מדי שנה
כ־60 ילדים."
המצהירים אפילו מצרפים כתבה שפורסמה באתר YNET מיום 25.8.2015 בה
מסרה המשיבה 2 שבגן 60 ילדים.
27
28
29
30
31
32
33
34
2 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בדיון היום הפנה ב"כ המשיבים לכך שהגן פעיל בכלל כבר בשנת 2006 וכן הפנה
להיתר לשימוש חורג שהתקבל בשנת 2009. לצורך העניין די לי בדבריהם ההגונים
של המצהירים המתייחסים להפעלת הגן משנת 2015 על מנת לקבוע שבכל הקשור
לסעד זה חל שיהוי ניכר שאינו מאפשר מתן סעד זמני.
נתתי דעתי לטענה לפיה המבקשים לא ידעו בשנים קודמות אודות המגבלה למספר
הילדים, במלוא הכבוד טענה זו אפילו תוכח כנכונה, אין בה כדי לרפא את השיהוי
שבהגשת הבקשה. כאשר קיים גן ילדים לכל הפחות משנת 2015 בהיקף מסויים,
הרי אפילו לא ידעו שכניו מה המגבלה שהוטלה על מספר הילדים, עדיין השנים
חלפו והבקשה הוגשה כ- 6 שנים לפחות לאחר שהגן פועל במתכונת מסויימת. לכל
אלה אף מתווספים הנימוקים שיובאו להלן
ב. נימוק שני לדחיית הבקשה ביחס למספר הילדים – התייחסות להיתר:
לבקשה שהוגשה צורף ההיתר המילולי לשימוש חורג, בהיתר המילולי כלל לא
נרשמה מגבלה ל – 24 ילדים או בכלל.
בהחלטה שניתנה על ידי אתמול ביקשתי הבהרה היכן נרשמה בהיתר הגבלה.
בהבהרה שהוגשה היום הוגש מסמך חדש, הוא הבקשה למתן היתר והגרמושקה
עליו הוגשה.
מנגד, המשיבים מציינים שלטעמם כאשר יש מגבלת ילדים הדבר מופיע בהיתר
המילולי.
נכון הוא שברגיל גרמושקה שקיבלה תוקף של היתר מהווה יחד עם ההיתר
המילולי כמקשה אחת את ההיתר כולו. בהחלט אפשר ובניהול ההליך הכולל
יתברר שהאמור בבקשה למתן היתר והאמור באותה גרמושקה הבשיל לכדי היתר
המחייב למספר ילדים כזה או אחר. לצד זאת, בשלב מקדמי זה, כאשר מבוקש
סעד מיידי, וכאשר יש לברר מהות ההיתר שניתן ביחס לגן, לא אוכל לקבוע באופן
קטיגורי שקיים היתר המגביל ל- 24 ילדים.
ולצד כל האמור לעיל אדגיש שהנימוק העיקרי לדחיית הבקשה לסעד זה נעוץ
בעובדה שאפילו לטענת המבקשים הגן פועל כך כבר משנת 2015.
ג.
שתי הערות נוספות:
ראשית, נתתי דעתי לטענות המבקשים, חלקן חדשות שלא הופיעו בבקשה
ובתצהירים, בדבר צווי הריסה שניתנו לסככות במקום וכן טענות נוספות. אין בכך
כדי לשנות התביעה דלעיל ואין בכך כדי לקבוע, כבר בשלב זה, יש להגביל את
הילדים ל- 24.
3 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
4567%
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
שנית, נתתי דעתי לטענת ב"כ המבקשים לפיה ככל שלא אגביל את מספר הילדים
בגן, הרי אפילו אקבע שאין להפעיל את קומה א', עדיין ייגרם נזק. מהות הטענה
בתמצית היא, שאפילו ייקבע שאין להפעיל את קומה א' בגן, עדיין יצופפו
המשיבים או מי מטעמם גם ילדים שאמורים היו ללמוד בקומה א' וזאת בקומת
הקרקע של הגן. במלוא הכבוד אין בכך כדי לשנות את הקביעה דלעיל. הסעד
הממוקד מתייחס להגבלת מספר הילדים בהתאם למספר הקבוע בהיתר, סעד זה
אין לקבל מנימוקים שכבר הובאו. ככל שחלילה יצופפו בקומת הקרקע ילדים
נוספים באופן שאינו תואם להיתר, הרי עדיין ניתן יהיה לפנות לרשות האוכפת כפי
שפנו המבקשים גם ביחס לקומת הקרקע. באשר לעוולה לנזקים אפשריים
שייגרמו למבקשים ככל שיצופפו ילדים נוספים בקומת הקרקע – הרי כפי שקבעתי
לעיל אין מקום, בשלב זה, של הדיון להגביל את מספר הילדים. לעניין זה אחת
היא אם ההגבלה היא בשל טענות להיתר או אם ההגבלה היא בשל יציפוףיי ילדים
שנועדו ללמוד בקומה א'. משקבעתי שלא אתערב במספר הילדים בגן הרי קביעה
זו עומדת בעינה.
5. בכל הקשור לסעד הראשון המבקש מתן צו האוסר על הפעלת קומה א':
המבקשים עותרים לכך שיינתן צו מניעה האוסר על המשיבים או מי מטעמם להפעיל גן
ילדים בקומה א'. יש לקבל בקשה זו ולעניין זה יובאו הנימוקים הבאים:
א. אין היתר לשימוש חורג
–
כיצד שלא מסתכלים על הפעלת גן בקומה א' הרי אין ספק ואף אין חולק על כך
שאין היתר לשימוש חורג לקומה א. כל אשר יש הוא בקשה לקבלת תיק מידע שאף
היא הוגשה רק לאחרונה ביום 12.7.21. כלומר המשמעות היא שככל שיופעל גן
בקומה א' הרי ההפעלה תהיה ללא היתר.
המבקשים פעלו היטב ופנו אל הרשות האוכפת והתקבל מכתב מאינץ' תום דרה
מנהל פיקוח שימוש חורג אשר הבהיר שעבור הגן קיים הליך רישוי פעיל ובהתאם
למדיניות האכיפה מאפשרת העיריה לכל גן ילדים הפועל ללא היתר למצות הליך
רישוי להכשרתו טרם נקיטת צעדים משפטיים כנגדו.
המשמעות היא שהמבקשים, לפחות בשלב זה, נמצאים לבד במערכה. איני יושב
כערכאה מנהלית ואיני מביע דבר ביחס לנהלי האכיפה של הרשות. יודגש כי
הרשות אינה צד להליך ובהחלט אפשר שמבחינת נהלי האכיפה ישנם נימוקים
המצדיקים הימנעות מאכיפת החוק בנסיבות כאלה ואחרות אך עדיין קיים החוק
4 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
ועדיין, על פניו, על מנת לפעול באופן חורג מתכנית יש צורך בהיתר לשימוש חורג.
על כך גם בפסקה הבאה.
13
14
15
הפעלת גן ילדים בקומה א' ללא היתר לשימוש חורג עלולה להיחשב כהפרת חובה
חקוקה. החובה החקוקה נועדה, בין היתר, להגנה על התושבים ועל השכנים לגן
הילדים. החובה החקוקה נועדה להסדיר את המחיה גם בגן הילדים, אך גם באיזור
המגורים כולו. לעניין זה די אם אסתכל בדרישות השונות המופיעות בתכנית
תייא/4053, תכנית אשר מתייחסת לשורת בדיקות שיש לעשות ביחס למתן היתר
לגן ילדים. על כך בפסקה הבאה.
תייא 4053 אכן מקלה על מתן היתר לגן ילדים כפי שטען היטב בייכ המשיבים.
ועדיין לצד ההקלה קובעת שורת כללים והוראות שעל פניו נועדו להגן על המגורים
בסביבת גן הילדים. כך למשל התכנית מתייחסת למיקום של חצר משחקים,
התכנית מתייחסת ליידרכים, תנועה ו/או חניה" (ס' 6.7 ). התכנית מתייחסת
לאיכות הסביבה (ס' 6.8 לתכנית).
הרחבתי על כך שמדובר בהוראות חוק אשר נועדו להגן גם על המבקשים ובכך
מתקיימות דרישות ס' 63(א) לפקודת הנזיקין, דרישה לפיה על מנת שתתקיים
עוולת הפרת חובה חקוקה יש להוכיח שמדובר שהחיקוק יינועד לטובתו או להגנתו
של אדם אחריי. נתתי דעתי לכך שבבקשה לא היתה התייחסות מובלטת להפרת
חובה חקוקה. כך או כך בהתאם לתקסד"א החדשות הושמטה תקנה 74 מהתקנות
הישנות המחייבת הפניה ספציפית במקרה של טענה להפרת חובה חקוקה.
ב. התייחסות לכך שהעיריה אינה אוכפת בשלב זה וככל שקיים הליך רישוי
העובדה שהעיריה אינה אוכפת בשלב זה את הדין וזאת בהתאם למדיניות האכיפה
אינה מעלה ואינה מורידה. אדגיש שכאשר מגיע לבית המשפט בעל דין הטוען לנזק
אפשרי, הרי שעל בית המשפט לשקול את הטענות שמועלות. העובדה שהרשות לא
פועלת לאכיפת הדין במקרה זה אך מהווה חיזוק לכך שיש מקום לדון בבית
המשפט בטענות המבקשים. על כך בפסקה הבאה.
איני קובע דבר כמובן ביחס למדיניות האכיפה של הרשות. אך כאשר לא נותרו
למבקשים כל ברירות אחרות והוגשה הבקשה כאן, הרי קביעה לפיה מותר להפעיל
גן ילדים בניגוד לחוק היא קביעה שאותה אין לקבל. ככל שאקבע שניתן להפעיל
בקומה א' של הנכס גן ילדים הרי בפועל ארוקן מתוכן את הוראות החוק ולפחות
יהווה הדבר כרסום בהם באופן שניתן יהיה לפעול בשימוש חורג אף ללא שימוש
חורג.
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
2222222
29
30
31
32
33
34
35
36
5 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
ג.
הנזק למבקשים:
–
די בכך שהוראות התכנון והבניה קובעות שאין להפעיל את גן הילדים ללא היתר
לשימוש חורג על מנת להגיע למסקנה לפיה הפעלתו גורמת בכוח לנזק למבקשים.
כבר הרחבתי לעיל על השיקולים השונים שבעת מתן היתר, שיקולים שנועדו בין
היתר להגן ולמנוע נזק ממגרשים שכנים. קרי למנוע נזק משכנים דוגמת
המבקשים.
מעבר לכך, אפנה להכרעת השמאי המכריע בשאלת היטל השבחה שמתייחסת
לנכס. הכרעה מיום 24.8.20. לצורך העניין אתייחס לכך שאפילו השמאי המכריע
התייחס, תוך שציטט, בין היתר, את טענות המשיבים 3,4 כאן ומתייחס לכך
ש"בגין סמיכות לגן ילדים יש לבצע הפחתה בשיעור של 5-10%" וכן התייחס
במפורש לטענות המשיבים באמצעות שמאי מטעמם לפיהם: "קרבה בסמוך לגן
ילדים מהווה מפגע וזאת לאור הרעש החריג בכל שעות היום, התנועה המוגברת
בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים, בשעות הפיזור והאיסוף של ילדי הגן". לא
בנקל ניתן להתייחס לגן ילדים כאל מטרד וכאן טען היטב ב"כ המשיבים תוך
הפניה לעעע"מ 4875/12 טמי ויוסי ברומר ואח' נ' וועדת ערר מחוזית תכנון ובניה
ת"א (מיום 3.11.13 כב' השופטים: ע' ארבל, י' דנציגר, מי נאור). ואכן, קמים
במקומותנו גני ילדים ואכן נדרשים אנו לגני ילדים, ואפשר ואף גן הילדים בקומה
אי יקום, אך יש לבחון ולמנוע מלכתחילה ולכל הפחות להקל כל הכבדה על שכנים
ועל הציבור וזאת בהתאם להוראות הדין. אין מקום לאפשר הפרת הדין בשלב
ראשון ורק לאחר מכן לקוות שאכן יינתן היתר.
ד. מאזן הנוחות
מאזן הנוחות נוטה בשלב זה לצדם של המבקשים. המבקשים עותרים לזכותם
לגור ולנהל את חייהם תחת הגנת החוק ובין היתר תחת הגנת הוראות חוק התכנון
והבניה. ככל שיופעל גן ילדים במקום ללא היתר לשימוש חורג הרי כל יום שיופעל
בוודאי השנים בו הוא עלול להיות מופעל לא יושבו אל המבקשים. מנגד, כל נזק
שייגרם ניתן יהיה לפנות באופן כספי ככל שייקבע שיש מקום לפצות. ביחס לשנים
בהם עלול להיות מופעל ללא היתר שימוש חורג אפנה לפסקה הבאה.
בענייננו, ניתן ללמוד על אשר מצופה לצדדים בכל הקשור למתן היתר לשימוש
חורג, וזאת מהליך קודם שהתנהל ביחס לגן הילדים ולקומת הקרקע. ניתן לראות
שההיתר לשימוש חורג בקומת הקרקע ניתן בשנת 2020, כאשר הבקשה הוגשה ב
14.9.14. כלומר, במשך כ- 6 שנים פעל במקום גן ללא היתר לשימוש חורג. בהחלט
אפשר שגם הבקשה לשימוש חורג ככל שתוגש ביחס לקומה א' אף היא תיארך
מספר ימים ואולי אף חלילה מספר שנים כמו בקשה קודמת.
6 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
333
32
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
לכל האמור לעיל יש להוסיף ולהדגיש שאין מדובר במצב בו הוגשה כבר בקשה
לשימוש חורג. ההליך לקבלת היתר לשימוש חורג אפילו לא הגיע לקו ההתחלה,
שכן בשלב זה רק הוגשה בקשה לתיק מידע. ממילא לא הוגשה בקשה למתן היתר.
תיק חיצוני:
ה. באשר לתום לב:
לא מצאתי כל חוסר תום לב בהתנהלות המבקשים. הטענה לפיה המבקשים או
חלק מהם נהנו בעבר מגן הילדים בין ביחס לחינוך ילדים לבין ביחס לעבודה
במקום על ידי בני משפחה, אינה מביאה לכך שעליהם לוותר על זכויותיהם. אין
בכך כדי למחוק את חובת קבלת היתר לשימוש חורג בהתאם לחוק.
נתתי דעתי גם לכך שמהבקשה לא ניתן היה להבין ולדעת שבמקום פעל גן כבר
משנת 2006. אין בכך כדי לפגוע בתום ליבם של המבקשים ביחס לסעד המתייחס
לקומה א'. בכל הקשור לשנים שחלפו הרחבתי בס' 4 לעיל שדי בקיומו של הגן
אפילו משנת 2015 כפי שציינו המבקשים, כדי לא ליתן את הסעד השני. אך ביחס
לסעד הראשון המתייחס להשמשת קומה נוספת כגן ילדים, לא נפל פגם בהתנהלות
המבקשים.
תוך כבוד רב למשיבים ותוך שאני נותן דעתי לנוהל לפיו הרשות לא אוכפת שימוש
חורג, במקרים בהם קיים הליך רישוי – הרי כאשר עסקינן בתום לב, דווקא ניסיון
להפעיל גן ילדים ללא היתר, תוך תקווה לקבלת היתר בהמשך ותוך התעלמות
מהשכנים אינו תורם לתחושת תום לב מצידם.
–
באשר לטענת שיהוי בהגשת הבקשה
ראשית, הבקשה אכן הוגשה יומיים לפני תחילת שנת הלימודים. לצד זאת נתתי
דעתי לכך שהמבקשים הציגו כיצד פנו לרשות כאשר נודע להם הודות הכוונה
להפעיל במקום גן ילדים ולהשמיש את קומה א'. ניתן לראות שההתכתבות עם
הרשות המשיכה עד ליום 18.8.21. במצב דברים זה וכאשר ניתן לראות שראשית
פעולות המבקשים היתה רק בחודש יולי ופעולות אלה היו אינטנסיביות, אין בכך
משום שיהוי המביא לדחיית הבקשה.
שנית, זאת ועוד, כפי שהוצג לעיל, הרי על פניו הליך הרישוי, ככל שידמה להליך
רישוי קודם יארך במשך מספר שנים. כאשר מתייחסים לשיהוי יש להתייחס גם
לפער שבין מועד ההגשה כעת, אל מול השנים שבהן עלול להיות במקום מנוהל גן
שלא בהיתר. ובמילים פשוטות, ככל שלפני המבקשים חשש לניהול גן ללא היתר
במשך כ-6 שנים כפי שהיה בעבר, הרי טענת השיהוי ביחס למספר ימים לכאן או
לכאן מחווירה ואין להתייחס אליה.
7 מתוך 9
ו.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
שלישית, גם טענת שיהוי יש לבחון במסגרת הכוללת של הטענות. הדעת אינה
נותנת לכך שצד אשר מבקש למהר ולהפעיל גן ילדים בניגוד לחוק וללא היתר
לשימוש חורג, ייהנה ויטען לשיהוי כנגד שכניו שהגישו את הבקשה בכל מקרה
בטרם תחילת שנת הלימודים.
רביעית, נתתי דעתי לפסייד אליהם הפנה היטב ב"כ המשיבים. ובתוכם עע"מ
3312/18, אשל עכו זוהר ואח' נ' וועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה ת"א יפו ואח'
(כב' השופטת ע' ברון מיום 24.5.18). באותה החלטה קבע בית המשפט העליון
שמתן צו מניעה כנגד פתיחת גן ילדים הוא "סתימת הגולל על האפשרות שגן
הילדים יפתח שעריו בספטמבר".
אין בכך כדי לשנות ההחלטה כאן. ואדגיש: ראשית, ההליך בבית המשפט העליון
התנהל לאחר שכבר ניתן היתר לשימוש חורג והתייחס לבקשה לעיכוב ההיתר. לא
כך המצב בענייננו. אצלנו אפילו לא הוגשה בקשה למתן היתר וממילא לא ניתן
היתר; שנית, בהליך בבית המשפט העליון עיקר המשיבים היו הטריבונלים
המקצועיים, כגון וועדת הערר וכיוצב'. ההליך התייחס, בין היתר, לשאלות תכנון
ובניה ולשיקולים של הרשות. לא כך המצב בענייננו. בפניי אין שאלה מנהלית
וממילא אין עתירה מנהלית ובקשה ביחס לרשות האוכפת. בפניי קריאה לעזרה
של תושבים אשר רואים עוולה מתקרבת ובאה ומבקשים למנוע אותה באופן שלא
יופר החוק.
הערה לפני סיום ביחס לזהות המשיבים:
המשיבים ציינו באמצעות בייכ שמי שאמורה להפעיל את הגן בקומה א' היא גבי
תומר לוין שכלל לא צורפה כמשיבה. מנגד, המבקשים עמדו על כך שקומה א'
מיועדת להיות הרחבת הגן הקיים ומכאן די במתן צו בוודאי כלפי המשיבים 1,2
המפעילים את הגן הקיים.
המבקשים הפנו לכך שהמפעילה הפוטנציאלית לקומה א' נמצאת בבניין בית
המשפט אך נמנעה מלהיכנס לאולם. איני רואה מקום להתייחס לכך בשלב זה. כך
או כך, המשיבים 3,4 הם בעלי הנכס כולו, ממילא צו שניתן כאן מחייב אותם. זאת
ועוד, ככל שהמבקשים יגיעו בהמשך למסקנה לפיה יש להוסיף משיב כזה או אחר
או לגרוע משיב כזה או אחר חזקה עליהם שיפנו בבקשה מתאימה והמותב שיטפל
בתיק יכריע בה.
.6
7. הערה ביחס לנרשמים פוטנציאלים לגן בקומה א'
נתתי דעתי לטענה לפיה מתן צו כעת עלול להותיר משפחות רבות בפני שוקת שבורה, שכן
התכוונו שילדיהם ילמדו בגן הילדים בקומה א'. תוך כבוד רב ומבלי שהדבר קל בעיני
8 מתוך 9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
822222222
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 63868-08-21 נשר ואח' נ' הגן של יעלי בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
אדגיש, שאין בכך כדי להתיר מלכתחילה הפרת החוק ופגיעה במבקשים. זאת ועוד, אפשר
ובעל הדין הנכון לאותן משפחות אינם בהכרח המבקשים, אלא מי שביקש להפעיל גן ילדים
ללא היתר. איך בכך חלילה משום קביעה משפטית, אך יש בכך כדי להבהיר שאין מקום
לדרוש מהמבקשים שיוותרו על זכויותיהם ואיכות חייהם בשל העובדה שהמשיבים ו/או
מי מטעמם מעוניינים להקים גן ילדים ללא היתר.
סוף דבר
אני אוסר על המשיבים או מי מטעמם להקים ו/או לנהל, ו/או להפעיל גן ילדים
ו/או כל עסק אחר שאיננו מגורים בקומה א' בבית המצוי ברחוב מוטה גור 11 תל
אביב. צו זה יעמוד בתוקפו עד החלטה אחרת בין של בית משפט זה, ובין ככל
שיתקבל היתר לשימוש חורג בקומה א'. הצו ייכנס לתוקפו כבר עתה ואולם יפקע
ככל שלא יתקיימו התנאים הבאים: הפקדה עד ליום 5.9.21 של פיקדון בסך של
8,000 ₪ או ערבות בנקאית אשר ישמשו ערבון להבטחת המשיבים בגין כל נזק
שייגרם להם כתוצאה ממתן הצו אם יפקע, נוכח הפסקת התובענה או מכל סיבה
אחרת.
התחייבות עצמית הוגשה על פניו ולעניין זה הפנה כעת ב"כ המבקשים להתחייבות
ששולבה בעמ' 29-30 לבקשה בין התצהירים.
הבקשה למתן סעד זמני האוסר על כמות הילדים בגן המצוי בקומת קרקע נדחית.
אני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עוייד בסך
כולל של 8,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום
בפועל.
.8
ניתנה היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
/c
אביים ברקאי, שופט
9 מתוך 9
