בפני
כב' השופט שמואל בר יוסף
מבקש
ל.פ, עו"ד
בתפקידו הקודם כמנהל עיזבון ג.ת ז"ל (להלן: המנוח)
נגד
משיבים
ד.ת
א.ת
מ.ת
ש.ת
ע"י עו"ד ישראל שוקי לבירובסקי
החלטה
המבקש שימש כמנהל עיזבון מיום 15.10.2020 ועד ליום 19.7.2022, עת הוחלף על ידי מנהל העיזבון הנוכחי.
המבקש עותר לפסיקת שכר ביניים, כמשמעותו בתקנה 45ד(ב) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 (להלן: התקנות). קדמה לבקשה זו בקשה מס' 13, בה עתר המבקש לפסיקת שכר סופי. בקשה זו נדחתה בהחלטה שלהלן:
בתואם עם ההחלטה דלעיל, פרט המבקש את הפעולות השונות שלטענתו נקט במסגרת ניהול העיזבון, והעריך שהושקעו בהן 490 שעות עבודה. המבקש מתמחר שעת עבודה לפי 600 ₪ בצירוף מע"מ, כאמור בסעיף 8.10 לצוואת המנוח. בנוסף, עותר המבקש לתשלום שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים בסך של 55,692 ₪ ולהחזר הוצאות בסך של 5,833 ₪.
תקנה 45ד(א) לתקנות קובעת – בית המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העיזבון בתום ניהול העיזבון. תקנה 45ד(ב) קובעת – נמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העיזבון, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה. לפיכך, פסיקת שכר ביניים לא אמורה להיות דבר שבשגרה, ומדובר מעין סעד זמני. ממילא, בהשאלה מסעד זמני של ממש, שכר ביניים ייפסק כאשר בית המשפט שוכנע שנזקו הצפוי של מנהל העיזבון בגין דחייה בפסיקת השכר שוקל למול אינטרסים נוגדים. מחד גיסא (ומבלי להתיימר למצות), ניתן לשקול את אופי ומורכבות המלאכה שביצע מנהל העיזבון עד למועד הגשת הבקשה, לרבות את השאלה האם ננקטו פעולות מיוחדות או חורגות מניהול עיזבון שכיח. עוד יש לשקול את משך הזמן שחלף ממועד המינוי. מאידך גיסא (שוב, מבלי להתיימר למצות), יש לשקול את האמצעים הכלולים בעיזבון, לרבות את נזילותם, את השאלה מה קיבלו היורשים (ככל שקיבלו) על חשבון ירושתם, ואת המלאכה הצפויה עדיין בניהול העיזבון. שיקול חשוב בכלל זה הוא האפשרות שייפסק שכר לנושאי משרה אחרים, כגון כונסי נכסים, נאמנים, ומנהלי עיזבון. לשכר זה, שלרוב קשה לצפותו במדויק בעת פסיקת שכר הביניים, יש אפקט מצנן, על מנת למנוע מצב ששכר הביניים מקשה לפסוק שכר סופי וראוי. יצוין שתקנה 45ה(א) קובעת – השכר שיפסוק בית המשפט בעד ניהול עיזבון לא יושפע מכך שיש לעיזבון כמה מנהלי עיזבון. לכן, כאשר מדובר בשכר ביניים של מנהל עיזבון שהוחלף, יש לנהוג זהירות יתירה. זאת, מאחר שהשכר הסופי בגין ניהול העיזבון אינו ידוע, ואף חלוקתו בין מנהלי העיזבון לא ברורה (השוו לעניין מנהל עיזבון וכונס נכסים – עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 9661-06-19 עו"ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ' יורשי המנוח אלמוני ז"ל (27.02.2020) ). לנוכח אופיו הזמני של שכר ביניים, הכרעה בו נעשית על בסיס לכאורי. זאת, הן בנוגע לשאלה האם הראוי לפסוק שכר ביניים מעיקרו, והן בנוגע לשיעורו. בית המשפט לא אמור להיכנס לעבי הקורה ולדקדק בקלה כחמורה, אלא מדובר באומדן סביר וזהיר.
ניהול העיזבון לא כלל מימוש נכסים. המבקש טוען, שהושקעו בניהול העיזבון, משך 21 חודשים לערך, 490 שעות עבודה. המשיבים טוענים שמדובר באומדן מופרז, ומצביעים על פעולות כאלה ואחרות בעטיין לא היה מקום, לשיטתם, לזקוף שעות עבודה כלשהן. מבלי לטעת מסמרות, יכול ויש ממש לפחות בחלק מטענות המשיבים. מכל מקום, גם ממעוף הציפור, לא מדובר במכסת שעות נמוכה. למעשה טוען מנהל העיזבון שהוא השקיע יותר משעה בממוצע בכל יום בניהול העיזבון (בהתייחס לשבוע עבודה בן 5 ימים). יתירה מזו, מדובר בשכר מבוקש של 294,000 ₪, לא כולל מע"מ. אין בידי להעריך את שווי נכסי העיזבון והפער בין הצדדים בנושא זה מהותי. המשיבים טוענים לשווי של 6,000,000 ₪, בעוד המבקש טוען לשווי של כ- 13,000,000 ₪. גם אם אקבל את הערכתו של המבקש, השכר הנעתר הוא יותר מ- 2% המכסימליים לפי תקנה 45ד(ב) לתקנות. יתירה מזו, בדרך כלל השכר הסופי בגין ניהול עיזבונות 'גדולים' נמוך מ- 2% (ר' עמ"ש 9661-06-19 הנ"ל), ובשכר זה אמורים להתחלק (בחלקים כאלה ואחרים) המבקש ומנהל העיזבון הנוכחי. על דרך אומדן שעות עבודה סביר, כמו גם בשים לב לאפשרות שהיקף העיזבון עלול להתברר כנמוך משמעותית מזה הנטען על ידי המבקש – אני אומד את שכר הביניים בסך של 45,000 ₪ בצירוף מע"מ. כאמור לעיל, מדובר בתרופה זמנית, ושמורות למבקש מלוא טענותיו לעת פסיקת השכר הסופי.
אשר לטענה להשבת הוצאות – לא ראיתי אסמכתאות לכך. ככל שאלה יונחו, אתן את דעתי.
אשר לעתירה לפסיקת שכר בגין "שירותים מקצועיים" – טענת המבקש היא, שהוא נזקק לשירותיה של עורכת דין המתמחה בתחום, על מנת לנהל הליכים כאלה ואחרים עם המשיבים, הם היורשים. אין בידי לקבל עתירה זו מכמה טעמים: ראשית, כאשר מנהל עיזבון מבקש להעסיק בעל מקצוע, עליו להקדים ולבקש היתר מבית המשפט. מנהל עיזבון הוא נאמנם של היורשים ושל בית המשפט. לכן, הוא אינו יכול להתחייב בשם היורשים להוציא הוצאות, לגביהן לא ניתנה להם זכות טיעון, ולא הוכרע על ידי בית המשפט שהן נחוצות וראויות. שנית, וכאמור לעיל, בקשה לשכר ראוי היא מסגרת דיונית מצומצמת. הכרעה בשאלה האם הוצאה בגין שכר טרחת עורכת הדין היא נחוצה וראויה, חורגת מגבולות אלה, ומקומה (אם בכלל) בעת ההכרעה בשכר הסופי. תוצאה זו נובעת גם ממחדל המבקש לפנות בבקשה למתן הוראות בזמן אמת. שלישית, מבלי לטעת מסמרות סופיים, הטענה לפיה מנהל העיזבון, עורך דין במקצועו, נדרש לייצוג חיצוני בהליכים מול יורשים – איננה פשוטה. לא למותר לציין את ההלכה לפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים פורשות בהוראותיהם של דיני הירושה – ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון (ע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, לב(1) 627, 639 (1978) ). אמנם, נקיטת הליכים והופעה בבתי משפט עשויים להצדיק פסיקת הוצאות בגין שירותים מקצועיים (שם), אך אינני משוכנע שכך הוא בהליכים בין מנהל עיזבון לבין יורשים, בנוגע לניהול העיזבון. מכל מקום, נושא זה צריך להידון, ואם יועלה אכן ידון, לעת פסיקת השכר הסופי.
אשר על כן מוחלט כאמור בסעיף 4. עם זאת, ולאור טענת מנהל העיזבון הנוכחי, שהמבקש אינו משתף פעולה בהעברת מידע וחומר המצוי אצלו והדרוש לשם הגשת דו"חות – השכר ישולם בכפוף להחלטה נוספת, שתינתן לאחר שתנוח דעתי בנושא. עוד ישולם השכר לאחר שמנהל העיזבון הנוכחי יאשר שיש אמצעים נזילים לשם כך.
אין צו להוצאות.
ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, א' סיוון תשפ"ג, 21 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
