2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
,
17
18
19
20
21
22
22
23
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
לפני הרכב כבוד השופטים:
רון שפירא, נשיא [אב"ד]
בטינה טאובר, סגנית נשיא
עדי חן-ברק
העותרת
מדינת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה
נגד
המשיבים
1. פלוני (אסיר)
ע"י עו"ד יגאל טרובמן (סנגוריה ציבורית)
2. ועדת השחרורים – במקום מושבה בבית-הסוהר כרמל
פסק דין
נוסח מותר לפרסום
.1
בפנינו עתירת המדינה, המופנית כנגד החלטת ועדת שחרורים שמקום מושבה בכלא כרמל
בראשות כב' השופטת בדימוס חנה לפין הראל (להלן: "ועדת השחרורים"), שניתנה ביום
28.11.2021 (רש"יר 3854-03-21). במסגרת החלטה זו התקבלה בקשת המשיב לשחרור על תנאי
ולהעברתו למסגרת טיפולית חלף מאסר.
הרקע לעתירה והחלטת ועדת השחרורים
2. המשיב, אזרח ישראלי יליד 1979, מרצה את מאסרו ה-15 למשך 33 חודשים, לצד תקופות מאסר
על תנאי, והתחייבות כספית שלא לעבור עבירה. דינו נגזר במסגרת הסדר טיעון בבית משפט
השלום ת"א (תייפ 31163-03-20 מדינת ישראל נ' פלוני), לאחר שהודה בעובדות כתב אישום
מתוקן בצירוף כלל התיקים בעניינו בחמישה אישומים: התפרצות לבניין שאינו דירה וגניבה,
תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש וגניבה, וגניבת אופניים.
.3
המשיב פנה בבקשה לקביעת דיון בפני וועדת שחרורים, עם תום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו.
בפני הוועדה הונחה תוכנית לשילוב האסיר בקהילה טיפולית, תוצאות בדיקות שנערכו לאסיר,
והאסיר הביע בפניה את רצונו יילחזור לחיים". בייך האסיר הציג את התנהלותו החיובית של
האסיר בין כתלי בית הכלא והשתתפותו בתכניות שיקום, ואת רצונו של האסיר להשלים טיפול
לגמילה מהתמכרותו לסמים. מנגד, בייכ המדינה התנגדה לשחרור מוקדם לאסיר לאור עברו
הפלילי המכביד, ריבוי הרשעותיו ותקופות המאסר אותן ריצה ומסוכנותו לציבור כפי שהיא
משתקפת מנתונים אלו.
ועדת השחרורים קיבלה את בקשת המשיב לשחרור מוקדם של האסיר והעברתו לקהילה
טיפולית, כמתן הזדמנות אחרונה" לאסיר "להציל את חייו וגם את הציבור ממנו".
1 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
10
00
9
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
4. יצוין כי ועדת השחרורים ביססה את החלטתה, בין היתר, על החלטת בית המשפט בעניין עת"א
64050-07-21 אשר אוזכרה על ידי ב"כ המשיב בפני הוועדה. הוועדה השוותה בין נסיבות אותו
התיק שכללו בקשה מצד אסיר עם עבר חמור והיסטוריה של התמכרות לסמים, לצד ניסיונות
שיקום שלא צלחו – כאשר בית המשפט אישר את החלטת ועדת השחרורים בעניינו להורות על
1
שחרור מוקדם של האסיר למסגרת קהילה טיפולית בפיקוח רש"יא. כמו כן, צוינה הערת בית
המשפט באותו עניין כלפי האסיר כי זו ההזדמנות האחרונה" הניתנת לו להשתקם ולשוב לדרך
הישר, המותנית בהימנעותו מביצוע עבירות מעתה והלאה.
טענות המדינה
5. היועץ המשפטי לממשלה עותר לביטול החלטת ועדת השחרורים. לטענתו, המשיב אינו ממלא את
תנאי הסף לשחרור מוקדם, ולא הרים את נטל ההוכחה לכך שהוא ראוי לשחרור מוקדם ושחרורו
אינו מהווה סכנה לשלום הציבור.
6. הסיכון הצפוי משחרור האסיר נלמד מאמות המידה הקבועות בסעיף 9 לחוק שחרור על תנאי
ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: "החוק"), וביניהן נמנים גם הרשעותיו הקודמות של האיסור,
חומרת העבירה שבשלה הוא מרצה את מאסרו הנוכחי, שימוש בסם מסוכן. לטענת העותר,
המשיב אינו עומד ברף הנדרש על פי פרמטרים אלו באופן המצדיק שחרור ממאסר. כמו כן, נטיית
המשיב לחזור לביצוע עבירות, מספר הרשעותיו וחומרת העבירות אותן ביצע בעברו והפרת תנאי
השחרורים המוקדמים להם זכה בעבר – מביא למסקנה בלתי נמנעת כי שחרורו המוקדם מהווה
סכנה לשלום הציבור וביטחונו, ולפיכך החלטת וועדת השחרורים היא בלתי סבירה ויש להתערב
בה.
כמו כן, טוענת המדינה שהסתמכותה של הוועדה בהחלטתה על עניין עת"א 64050-07-21 שגויה,
בשל הפער המשמעותי בין נסיבות אותו עניין לבין נתוניו המקבילים של המשיב. בין היתר, הוועדה
לא שקלה את הפער המשמעותי בין תקופות המאסר שנותרו לריצוי בשני המקרים ועיצוב
התהליך הטיפולי בהתאם לכך בעניין עת"א 64050-07-21; וכן העובדה שהמשיב הורשע בעבירות
אלימות קשה.
.7
טענות המשיב
.8
המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה. המשיב לקח חלק בהליך שיקום אינטנסיבי וממושך
לאורך תקופת מאסרו ועמד בתנאי התוכניות באופן משביע רצון. המשיב אף שולב במסגרות
תעסוקה שונות בהצלחה, ואף שימש כאחראי חדר בבית הכלא. השחרור המוקדם ניתן בהמלצת
הגורמים הסוציאליים ורשייא, אשר התוותה את התוכנית ושיבצה את המשיב בקהילה הטיפולית
המתאימה לו. למשיב לא היו תקריות משמעתיות לאורך תקופת מאסרו. הוא נרתם ללא לאות
להשלמת ההליך הטיפולי.
2 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
68
9
10
11
12
13
14
15
16
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
9. נטען כי ההקבלה בין המשיב לבין עניין עת"א 64050-07-21 בדין יסודה, לאור הדמיון הברור בין
השניים. נתוניו של המשיב אף טובים יותר מהאסיר שנידון שם (בין היתר פחות תקופות מאסר),
אשר זכה לשחרור מוקדם לאותה מסגרת טיפולית בה שובץ המשיב. הפוטנציאל השיקומי של
האסיר, התנהגותו הטובה, התועלת שבקהילה הסגורה להמשך התקדמותו של המשיב – כל אלו
גוברים על מספר הרשעותיו ועברו. משכך, החלטת ועדת השחרורים עומדת במתחם הסבירות ויש
17
18
19
20
21
22
23
,
24
להותירה על כנה.
דיון והכרעה:
10. בטרם נתייחס למכלול הנתונים שעמדו בפני ועדת שחרורים ראוי להדגיש את המסגרת בה אנו
בוחנים את ההחלטה נשוא העתירה שבפנינו, זאת בהתאם להוראות החוק והפסיקה הענפה.
בתמצית נזכיר כי בפנינו הליך מנהלי ובו התערבותו של בית משפט בהחלטת הגורם המנהלי מוגבל
למקרים בהם נפל פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה המנהלית, או מקרים בהם ההחלטה
המנהלית אינה מבוססת על תשתית עובדתית ראויה או שההחלטה היא בלתי סבירה בצורה
קיצונית. בית המשפט העליון הבהיר בשורה של פסקי דין כי ועדת השחרורים הינה גוף מקצועי
סטטוטורי, המורכב משופט ואנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום זה, ולפיכך שיקול הדעת הנתון
לוועדה בבואה לבחון את הבקשה לשחרור מוקדם, הינו רחב [רעייב 4518/08 בן ישי נ' וועדת
השחרורים (4.6.2008)]. ככלל, בית המשפט, המעביר ביקורת שיפוטית על החלטות הועדה, ייטה
שלא להחליף את שיקול דעתה של הועדה בשיקול דעתו, והתערבותו תצטמצם אך למקרים בהם
ניכרים בהחלטותיה של הועדה פגמים משפטיים, בהתאם לעילות המוכרות מהמשפט המנהלי,
דוגמת חריגה קיצונית ממתחם הסבירות [רעייב 6566/13 שלמה דביר נ' היועמ"ש ואח'
(11/2/14); רעייב 8040/12 אבו סיף נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.12.2012); רעייב 205/08
עסילה נ' שירות בתי הסוהר (24.5.2008); רעייב 4570/02 מחאמיד נ' מדינת ישראל, פייד נו(5)
236; בגייצ 89/01 הועד הציבורי לעינויים בישראל נ' ועדת השחרורים, פ"ד נה(2) 828, 877 שם
ציין הנשיא ברק, כי ייעל ועדת השחרורים לחרוג באופן ממשי ממתחם הסבירות, כדי שבית משפט
זה יוכל להתערב בהחלטתה. על החלטתה של ועדת שחרורים להיות כה מוטעית עד כי שום ועדת
שחרורים סבירה לא היתה יכולה להחליט כמוה"].
11. על רקע האמור נבחן את עניינו של האסיר שבפנינו ואת החלטת ועדת השחרורים בעניינו. דעתנו
היא כי יש לקבל את העתירה ולהורות על ביטול החלטת ועדת השחרורים. זאת בשל נסיבותיו
המיוחדות של עת"א 64050-07-21 עליה נסמכה החלטת הוועדה, אשר אינם מתקיימים בענייננו.
12. ראשית כל, הכרעתנו נגזרת מהעובדה ששאלת מסוכנותו הצפויה של המשיב עם שחרורו לא נידונה
כלל על ידי הוועדה. סוגית המסוכנות היא תנאי סף לשחרור מוקדם ברישיון, וזאת בהתאם
להוראות סעיף (ב)3 לחוק, הקובע כי "…ועדת השחרורים לא תשחרר אסיר כאמור, אלא אם
30
33
34
35
22222222322
25
26
27
28
29
31
3 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבוריי. על אחת כמה וכמה
כאשר מדובר על אסיר שריצה עונשי מאסר מרובים, שנוטה לרצידיבזם עקבי, ושהפר בעבר לא
אחת את שחרורו המוקדם.
13. החלטת הוועדה נסמכת במידה רבה, ואולי מכרעת, על פסק הדין שניתן בעת"א 64050-07-21.
באותו מקרה אושרה החלטת ועדת השחרורים על אף ריבוי מאסריו של האסיר, אשר עולים אף
על מספר עונשי המאסר של המשיב כאן, בעבירות דומות. אנלוגיה זו בטעות יסודה, היות ונסיבות
ענייננו שונות באופן מהותי באותו מקרה. נציין את המרכזיות שבהן.
14. בעניין עת"א 64050-07-21, נותרו לאסיר חודשיים לריצוי המאסר לפני תאריך השחרור המנהלי,
ושחרורו התבקש לאחר שמיצה את כלל התוכניות הטיפוליות בתוככי בית הכלא. החלטת ועדת
השחרורים הקנתה לאותו אסיר תוכנית סדורה יימדלת לדלת", להבטחת המשך ההליך השיקומי
מחוץ לבית הכלא במסגרת טיפולית מפוקחת. משמעות קבלת עתירת המדינה באותו מקרה היתה
להאריך בחודשיים את משך המאסר ללא תוכנית טיפולית ומסגרת של פיקוח בפרק זמן זה ולאחר
השחרור.
בענייננו, פרק הזמן שנותר לריצוי מאסרו של המשיב ארוך משמעותית (עשרה חודשים לשחרור
מנהלי, 14 חודשים לשחרור מלא), ולמעשה הוא עומד לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו
בלבד. לפניו עוד כברת דרך לפרוע את חובו כלפי החברה בגין העבירות שביצע. נתון זה מפקיע את
ההיקש שנעשה לעניין עת"א 64050-07-21, שהשוואת העבר הפלילי של האסירים בשני המקרים
אינה מעלה או מורידה לגביו.
–
15. שנית, בענייננו המשיב הורשע גם בעבירות אלימות בנסיבות מחמירות בשונה מעניין עת"א
64050-07-21, שם ההרשעות היו בעבירות פריצה וגניבה ברקע התמכרות לסמים. במקרה מעין
זה על ועדת השחרורים להימנע מלהורות על קיצור מאסרו ושחרורו המוקדם של האסיר, גם אם
מבחינת התנהגותו האישית הוא נמצא מתאים לשחרור מוקדם, וזאת מטעמים של אינטרס
ציבורי ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. זו תכליתו המוצהרת של סעיף 10(א) לחוק,
שנועד לעגן בחוק את דעת הרוב בעניין שקולניק [בג"צ 89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' ועדת
השחרורים, פ"ד נה(2) 838 (2001); רעייב 9837/03 גרסיה נ' ועדת השחרורים פ"ד נח(2) 326, -334
331 (2004)], וליתן בידי ועדת השחרורים סמכות להימנע משחרור אסיר שמבחינת התנהגותו
האישית נמצא מתאים לשחרור מוקדם, אך משיקולים של האינטרס הציבורי ראוי להימנע מכך
[רעייב 4039/15 ברק צרפתי נ' מדינת ישראל (10.8.2015); רעייב 6803/04 אנג'ל נ' בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו (27.9.2004); וכן: נתנאל דגן יישיקולי אינטרס הציבור בהליך השחרור
המוקדם" עלי משפט י"א 619, 624 וכן 628-626 (2014)]. כאשר מביאים בחשבון את מכלול
הרשעותיו של המשיב וכן את עבירות האלימות בהן הורשע, קיים אינטרס ציבורי בהותרתו אסיר.
4 מתוך 6
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
16. נקודה שלישית המבחינה את המשיב בעתירה שלפנינו מהמקרה שנידון בעת"א 64050-07-21, הוא
התהליך הטיפולי וההישגים השיקומיים אליהם הגיע המשיב. בעניין עת"א 64050-07-21
האסיר השלים את כלל התוכניות הטיפוליות שהיו בנמצא בכותלי בית הכלא, ושחרורו נועד
להעבירו לתוכנית הטיפולית הבאה. בענייננו, המשיב טרם השלים הליך גמילה ובבדיקות שנערכו
לו נמצא כי הוא עדיין משתמש בסמים. נפנה לדברים המופיעים בחוות הדעת הסוציאלית
התומכים את מסקנתנו זו: יילעיתים הראה כי ישנם מצבים בהם נחסם ומתכנס וישנו קושי להבין
כיצד ניתן לסייע לו… מבחינת יחסו לעבירה, נראה כי האסיר מעלה מניעים הקשורים לתחזוק
התמכרותו, החל בפיתוח תובנה ראשונית אודות המניעים לביצוע העבירה חומרתה והשלכותיה…
זקוק להמשך העמקה במסגרת טיפול אינטנסיבי בקהילה לאחר שחרורו…". כמו כן, נפנה
להמלצת גורמי המודיעין שלא להורות על שחרורו המוקדם של המשיב לאור נטייתו לרצידיביזם.
סיכום ומסקנות:
17. בהביאנו בחשבון את כל האמור, סבורים אנו כי החלטת ועדת השחרורים, כפי שהובאה בפנינו,
אינה יכולה לעמוד. זאת מאחר והתבססה על נתונים ושיקולים חסרים, וכן לפרשנות שגויה ומתן
משקל לא נכון לפסק הדין בעניין בעניין עת"א 64050-07-21. כמו כן, הוועדה לא בחנה במסגרת
החלטתה את שיקול המסוכנות לציבור ולקהילה בעקבות השחרור המוקדם, ולא נימקה כיצד
שחרורו המוקדם של המשיב עולה בקנה אחד עם שלום הציבור (כנדרש על פי סעיף 9 לחוק שחרור
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
22222222223
33
34
35
על תנאי).
18. הפערים עליהם הצבענו לעיל בין המקרה שעמד בפני בית המשפט בעניין עת"א 64050-07-21, לבין
מקרה זה שבפנינו, אינם מאפשרים להקיש במישרין ביניהם. לפיכך, החלטת הוועדה להורות על
שחרור, בהסתמך על העבר הפלילי והתוכנית השיקומית אשר דומות במידה רבה בשני המקרים,
אינה יכולה לעמוד.
19. אין בכך כדי להביע עמדה לגבי סיכויי המשיב לשחרור מוקדם בהמשך, בהתאם להתקדמותו
בתהליך השיקום והגמילה. אך עוד חזון למועד. בנקודת זמן זו – מכלול השיקולים והנתונים
שלפנינו אינם מצדיקים שחרור מוקדם.
אשר על כן, העתירה מתקבלת.
ההחלטה להורות על שחרורו המוקדם של העותר ברישיון מבוטלת. העותר ימשיך בריצוי מאסרו
כפי שנגזר עליו. זכותו לפנות בעתיד שוב לוועדת השחרורים בהתאם להוראות החוק.
5 מתוך 6
23
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
שראל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"א 5345-12-21 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'
בדיון בפני ועדת השחרורים הודיע ב"כ העותר כי הוא מאשר את פרסום החלטת ועדת השחרורים
ללא פרטים מזהים של העותר. סוגית הפרסום לא עלתה בדיון בפנינו. עם זאת ובשים לב לאמור אנו
מורים לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים. בהתאם יוכן גם נוסח נוסף לפסק הדין ממנו
יושמטו הפרטים המזהים.
15
16
המזכירות תשלח עותק פסק דין לב"כ הצדדים וכן תעדכן את מזכירות ועדות השחרורים ואת שב"ס.
ניתן היום, ט' טבת תשפ"ב, 13 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
d
רון שפירא, נשיא
[אב"ד]
בטינה טאובר, סגנית נשיא
עדי חן-ברק, שופטת
6 מתוך 6
