בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
לפני כבוד השופטת הדס רוזנברג שיינרט
המאשימה
מדינת ישראל
הנאשם
נוכחים:
בייכ המאשימה עו"ד שחר יערי
בייכ הנאשם עוייד דורון לוי
הנאשם
נגד
יוסי כהן ת"ז 034163881
פרוטוקול
בית המשפט מקריא לצדדים את עיקרי הכרעת הדין.
הכרעת דין
18 נובמבר 2021
מספר פל"א 236186/2019
אזרח המצוי במלון רואה במסדרון גבר זר נוהג באלימות באשה ומאיים עליה. האזרח מזעיק את
המשטרה למקום ומוסר לה את מספר החדר בו שהו הגבר והאישה הנוגעים לעניין. משנעצר הגבר
החשוד, על בסיס מספר החדר בו שהה, מכחישה בת זוגו נקיטה באלימות או איומים כלפיה.
השאלה המונחת לפתחו של ביהמ"ש במקרה דנן הנה כלום די בראיות שהובאו מטעם המאשימה,
בנסיבות המתוארות, כדי להוכיח את זיהויו של הנאשם, כמי שנהג באלימות בבת זוגו ואיים עליה.
עובדות כתב האישום וזירת המחלוקת-
.1
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ושל איומים-
עבירות לפי סעיפים 382(ב)(1), ו-192 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
על פי עובדות כתב האישום, במועדים הנוגעים לכתב האישום היו הנאשם והגב' אנה זרמבה
(להלן: "אנה" ) בני זוג. ביום 1.6.19 בשעה 10:50 או סמוך לכך, שהו הנאשם ואנה במלון
79
1234567
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
225
26
2
3
4
5
6
7
8
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
ייפארק נתניהיי בחדר 604. עקב ויכוח שנתגלע בין בני הזוג במסדרון צמוד לחדרם, זרק
הנאשם מפתחות ומגן של טלפון על אנה. מיד ובסמוך, תפס הנאשם את אנה בצווארה ובידיה,
9
10
11
12
13
בעודו מרים אותה באוויר וחונק אותה, תוך שאיים עליה באומרו ייא בת זונה אני אהרוג
אותך יא בת זונה". בהמשך, איים הנאשם על אנה באומרו "אני אלמד אותך לסתום את
הפה", והטיח את אנה על הרצפה.
הנאשם כפר במיוחס לו. בכפירה שנמסרה מטעם הנאשם הוכחש שהנאשם תקף את אנה או
איים עליה, נטען כי היה בינו לבין אנה מגע שהיה נראה כאלים על רקע משחק מיני, ולא יותר
מכך.
14
מטעם המאשימה העידו מר אורי לירון ורסייב תלחמי פאדי, שוטר הסיור שהגיע למקום
האירוע. הוגשו הודעת הנאשם במשטרה (ת/1), מזכר שערכה השוטרת שרית דוכן עם מר
לירון וכן מזכרים שערכה השוטרת שרית מסורי עם קצין הביטחון במלון (ת/3) ועם מר לירון
(ת/4). כן הוגשו תמלול הקריאה למוקד 100 (ת/5), דויים פעולה של השוטר מיכאל סיסו (ת/6),
דוח פעולה של השוטר פאדי תלחמי (ת/8), תמונות שהציג השוטר תלחמי למר לירון (ת/9,
ת/10), הודעתו של מר לירון במשטרה (ת/7), סרטון מצלמת הגוף של השוטר תלחמי (ת/11),
והודעת אנה במשטרה (ת/12).
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
2222222222
29
30
31
32
33
.2
.3
מטעם ההגנה העידו הנאשם ואנה.
דיון והכרעה-
ראיות התביעה-
.4
א.
עדותו של מר אורי לירון ( להלן : "לירון")-
דברי העד בשיחה למוקד 100-
העד התקשר למשטרה, בהתאם לכתוב בדויים הפעולה ת/8 ( שעת פתיחת האירוע),
בשעה 50 :10.
העד אמר למוקדן שהוא נמצא במלון פארק נתניה, קומה שישית, שמע רעש וצעקות
מחדר ליד, הסתכל במסדרון וראה גבר מכה מישהי ממש חזק, אגרופים לפנים, היא
בוכה והוא צורח עליה. העד הזדהה בשמו, בקשו ממנו להישאר זמין למספר חסום.
בשיחה נוספת שהוקלטה נשאל העד באיזה קומה הם נמצאים ואמר קומה שישית.
העד התבקש לתת תיאור של הגבר ואמר "הוא קירח עם חולצה שחורה היא נראית
בלונדינית עם גופיה, לפי דעתי היו פה צעקות מטורפות". העד שאל את המוקדן
האם המשטרה בדרך והמוקדן השיב שכן (ת/5 והדיסק ת/5א).
80
60
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
בסרטון ניתן לראות שהנאשם נראה קרח, אך לא לגמרי, הוא לבוש חולצה
שחורה ונועל כפכפים, כל זאת בהלימה לתיאורו של העד לירון את הגבר
האלים. כמו כן, ובהתאמה לעדותו של לירון, אנה לבושה בגופיה לבנה.
לאחר מעצרו של הנאשם והורדתו לניידת, נפגש השוטר תלחמי עם העד
לירון מחוץ למלון, קיבל ממנו גרסה ראשונית והראה לו תמונות של גבר
ואשה לזיהוי במסופון המשטרתי. לירון זיהה את מי שהוצגו בפניו כגבר
ואישה עליהם דיווח למשטרה. יוער, כי העובדה שהמפגש בין השוטר לעד
המודיע התרחש לאחר מעצר הנאשם נלמדת מכך שהשוטר נשמע אומר
בקשר, בזמן שעמד עם לירון בחוץ, כי הוא זקוק לסיוע שכן החשוד עצור
ומשתולל בניידת.
.4
.5
כלום הוכח שהגבר והאישה שתוארו ע"י העד לירון הנם הנאשם ואנה?
.6
לאחר שנתתי דעתי למכלול העדויות והראיות שהוצגו בפניי הגעתי למסקנה כי יש להשיב
בחיוב לשאלה דנן.
הנאשם ואנה אשרו כי במועד הנוגע לכתב האישום הם שהו בחדר 604 בקומה השישית במלון
פארק (ת/1 ש' 19, ע' 35 ש' 10, ע' 52 ש' 23). עוד הבהירו הנאשם ואנה כי בשעות הנוגעות
לעניין לא היו עמם בחדר 604 אנשים נוספים (ראו למשל ע' 53 ש' 12-15, ת/1 ש' 23).
הראיות שהוצגו בפניי מוכיחות, במידת הוודאות הדרושה בפלילים, כי הגבר והאישה
שתוארו ע"י מר לירון כמעורבים באירוע האלים, שהו בחדר 604, מה שמוביל למסקנה
שמדובר בנאשם ובאנה. נתונים וראיות נוספים מחזקים את זיהוי הנאשם כמבצע העבירות
במקרה דנן.
הטעמים למסקנה שבנדון יפורטו מטה ;
א.
לירון מסר לשוטר תלחמי הן בשיחת הטלפון טרם ההגעה לזירה והן בחקירה
שנערכה שעתיים וחצי אחרי האירוע, שהגבר האלים והאישה היו מחדר 604. המידע
האמור נמסר לשוטר בביטחון גמור עייי לירון, ללא כל היסוס או התלבטות וזאת זמן
קצר ביותר לאחר האירוע.
בעדות בביהמ"ש הסביר לירון את שיוך הגבר והאישה לחדר 604 באופן הבא: "אני
חושב שראיתי את הדלת פתוחה בזמן המכות". העד אמנם סייג עצמו ואמר שאינו
זוכר בוודאות, אך שב ואמר כי הוא שייך את הגבר והאישה לחדר שלהם כנראה כי
הם היו לידו, נכנסו אליו, יצאו ממנו ( ע' 14 ש' 23-4 ) או שהדלת של החדר הייתה
89
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
פתוחה ( ע' 14 ש' 5-8 ). העד זכר לומר בביטחון כי יתר הדלתות במסדרון היו סגורות
באותו הזמן (שם, ש' 11-14).
נתתי דעתי לכך שבחקירה הנגדית, במענה לשאלות חוזרות ונשנות, אמר לירון "אני
לא זוכר להגיד אם זה אחד האמריקאים ראה או שאני ראיתי אותם" (ע' 15 ש' -8
10), אך אני מוצאת להעדיף בהקשר זה את דברי העד בחקירה, על פני היעדר
הביטחון או חוסר הזיכרון שביטא בביהמ"ש, שנה וחצי לאחר האירוע. הסיבה לכך
נעוצה בעובדה שכבר בחקירה עשה לירון הבחנה בין דברים שראו ואמרו לו
האמריקאים, כגון: זריקת החפצים (ת/7 ש' 4-6) לבין דברים שהוא ראה בעצמו.
ביחס למספר החדר, אמר העד בחקירה: "יצאתי שוב לראות ומה שראיתי זה
שהבחור שמתגורר בחדר 604 תופס בחורה…" (ת/7 ש' 11).
לא זו עם זו, בהמשך העדות בביהמ"ש, אמר לירון שאחרי שהבחורה הוטחה לרצפה,
הגבר הלך והיא קמה, הוא נכנס בחזרה לחדר ( ע' 16 ש' 15-22 ). במילים אחרות,
מבלי משים סיפק העד, בעת שתיאר בצורה שוטפת את השתלשלות האירוע, את
ההסבר לשיוך הגבר לחדר, שכן הוא ראה בסיום האירוע את הגבר נכנס חזרה לחדרו.
לירון מסר תיאור של הגבר האלים ושל האישה שהותקפה: " הגבר קירח לא לגמרי,
שחום, נמוך, שניהם היו עם כפכפים, היה עם חולצה שחורה" ( ת/7 ש' 23-24 ).
הנאשם אכן שחום, לא גבוה, קירח אך לא לגמרי, לבש חולצה שחורה ונעל כפכפים
עובר למעצרו זמן קצר לאחר האירוע. את האישה תיאר לירון כבלונדינית עם גופיה,
אנה אכן בלונדינית ולבשה גופיה לבנה בעת שהשוטרים הגיעו למלון. התאמת
המראה של הנאשם ושל אנה למעורבים אותם תיאר לירון מחזקת את זיהויים
כמעורבים באירוע.
לירון התקשר למשטרה בשעה 10:50 ודיווח על האירוע. אנה אשרה שבזמן הנוגע
לעניין היא והנאשם אכן היו בחדרם (ת/12 ש' 2), גם הנאשם לא שלל זאת ולמעשה
אישר את הדברים אף שלא התייחס לשעות מדויקות. העובדה שהנאשם ואנה אכן
היו בחדרם או בצמוד לו בזמן שבו התרחש האירוע האלים במסדרון הקומה
השישית, ליד חדר 604 שהיה שייך להם באותה עת, ולא היו, למשל, בברכה או
במקום אחר כלשהו, מצטרפת לראיות התומכות בזיהוי הנאשם כמבצע העבירה.
ב.
ג.
ד.
לירון מסר שבמהלך האירוע, האישה לא זעקה לעזרה ולא פנתה אליו, לא נוצר קשר
עין בינו לבין הגבר האלים משום שהגבר היה עם הגב אליו רב הזמן, העד הציץ
במתרחש ממפתן דלת חדרו. במילים אחרות, לפי לירון, הגבר והאישה לא ידעו
90
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
ה.
18 נובמבר 2021
שמישהו הסתכל עליהם והבחין במה שקרה. גרסת לירון בעניין זה מוצאת תימוכין
בעובדה שבעת שהנאשם ואנה התבקשו להתייחס לחשד הנוגע לתקיפה, הם מסרו
גרסאות שנועדו לספק הסבר תמים לצעקות ולאקט אלים בתוך החדר, מבלי שמסרו
גרסה ביחס לאלימות שנצפתה בכלל במסדרון. ניכר היה בגרסאות השניים שהם לא
לקחו בחשבון שמישהו ראה אותם במסדרון.
,
מיד לאחר מעצר הנאשם, בעת שהשוטר תלחמי נפגש עם לירון מחוץ למלון, הוא
הציג ללירון שתי תמונות לזיהוי באמצעות מסך הטבלט שלו. בסרטון נראה בברור
כי לירון אישר שהתמונות שהוצגו לו הן של המעורבים באירוע. תלחמי העיד שדובר
בתמונות של הנאשם ושל אנה שהיו קיימות במסוף המשטרתי ( ראו גם המסמכים
ת/9 ו- ת/10) אף שהתמונות הקונקרטיות שהוצגו לא הודפסו בזמן אמת. לפי עדותו
של תלחמי, לירון זיהה את הנאשם ואת אנה כשני המעורבים באירוע. ראו גם דברי
לירון בביהמ"ש לפיהם השוטר הציג לו תמונות של הנאשם, לאחר הצגת התמונות
בפועל הוא זיהה את הגבר (ע' 10 ש' 30 ואילך).
אכן, על פני הדברים, העובדה שהמזכרים המבהירים אלו תמונות הוצגו ללירון מחוץ
למלון (ת/9, ת/10), נרשמו כחצי שנה לאחר האירוע, מעוררת קושי, וברי כי היה על
השוטר לתעד בזמן אמת את התמונות שהציג ללירון. יחד עם זאת, מבחנים של שכל
ישר ונתונים נוספים שעלו מחומר הראיות, תומכים בטענת השוטר, בדבר הצגת
תמונות הנאשם ואנה ללירון.
ראשית, הן הנאשם והן אנה העידו כי אנה התלוננה במשטרה נגד הנאשם בעבר,
באופן המבסס קיומן של תמונותיהם במסוף המשטרתי.
שנית, בהתחשב בכך שבזמן שהשוטר הציג את התמונות ללירון, הנאשם כבר היה
עצור וזהותו הייתה ידועה, אין כל היגיון באפשרות שהשוטר הציג למודיע לזיהוי
דווקא תמונות שאינן של הנאשם, לא ברור על סמך מה, שהלוא חפצו באותו שלב
היה לאשש או להפריך את המסקנה שעצר את החשוד הנכון.
שלישית, במסגרת החקירות הנגדיות של לירון ושל השוטר תלחמי לא הוטחה במי
מהם הטענה שהתמונות שזוהו ע"י לירון אינן תמונותיהם של הנאשם ושל אנה.
נוכח מכלול הנתונים, עדויות לירון ותלחמי והסרטון ת/11, אני קובעת כי לירון זיהה
מיד לאחר האירוע את הנאשם כמי שחנק את אנה ואיים עליה.
יובהר, כי אין מדובר בזיהוי מתוך מסדר תמונות, בהתאם לכללים הקבועים בדיני
הראיות, ומשכך המשקל שיינתן לזיהוי האמור מוגבל בעצמתו ואיננו מכריע. יחד עם
זאת, אין מדובר בראיה בעלת משקל אפסי ויש בה, בהצטרפה לראיות האחרות, כדי
לתמוך באמיתות זיהוי הנאשם כמבצע העבירה.
91
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
העובדה שהן הנאשם והן אנה מנסים לתאר בגרסאותיהם מין אלים, שלווה בצעקות,
במועד הנוגע לעניין, כהסבר לכך שמישהו יכול היה לחשוב שהם רבים, מתיישבת עם
היותם המעורבים באירוע האלים. מחד, ברור שגרסת המין האלים איננה רלוונטית
כהסבר למה שתיאר לירון, שכן הוא תיאר אירוע אלים שראה במסדרון ולא קיום
יחסי מין כאלו או אחרים בחדר. מאידך, עצם מסירת הגרסה שבנדון, בשלב בו לא
היה נהיר לנאשם ולאנה שמישהו ראה אותם מחוץ לחדר, והם סברו, ככל הנראה,
שמישהו רק שמע את הצעקות שלהם והזעיק את המשטרה, מלמדת על ניסיון
להרחיק את הנאשם מביצוע העבירה בכל מחיר, בדרך של תיאור אקט אלים
המוסכם על בני הזוג.
התבטאויות חבריו של הנאשם, ששהו עמו במלון, עובר למעצרו, אשר הוטחו בנאשם
בעת שהשתולל, מצביעות על תובנה של החברים בדבר מעורבות הנאשם ואנה באירוע
האלים. כך, למשל, הטיח חברו של הנאשם בנאשם בכעס: "אתה אשם שהיית עם
השרמוטה הזו". ידידתו של הנאשם אנג'ל אמרה לשוטר: "אבל היא לא התלוננה".
ניתן לתמוה, ככל שלא אירע דבר בין הנאשם לבין אנה, על מה היה לה להתלונן ומדוע
צריך היה לכעוס על אנה, לכנותה בכינוי גנאי ולומר לנאשם שהוא אשם במשהו?!
ו.
ז.
ח.
הסתירות, השקרים והקשיים בגרסת הנאשם, אשר ייסקרו בפרק הבא, מחזקים אף
הם מבחינה ראייתית, את גרסת המאשימה ביחס לנאשם.
הנאשם שוחרר ממעצרו למחרת האירוע (ע' 48 ש' 32). הנאשם העיד שהוא בעל מלון
פארק, ומשמש בעת הצורך כממלא מקום הקבייט של המלון (ע' 34 ש' 1-5 ). בעת
שהשוטר תלחמי עצר את הנאשם והטיח בו שהוא עצור בגלל שניסה לברוח, צעק
הנאשם לעבר השוטר שהוא לא ניסה לברוח ושהשוטר יכול לבדוק זאת במצלמות
של המלון. חרף מודעות הנאשם לקיומן של מצלמות אבטחה ולמרות שכבר ביום
האירוע הוטח באנה שמישהו ראה אותה מקבלת מכות במסדרון (ת/12 ש' 19), נמנע
הנאשם מלהביא למשטרה, ראיה מכרעת שהייתה עשויה, לכאורה, לתמוך בגרסתו,
בדמות צילומי מצלמות האבטחה שהיו במלון שבבעלותו ובשליטתו. יש בכך כדי
לפעול לחובתו וכדי להוביל למסקנה שלו היו מובאים צילומי מצלמות האבטחה, לא
היה בהם כדי לתמוך בגרסת הנאשם.
אכן, טוב הייתה עושה המשטרה לו טרחה לבדוק בעצמה, בסמוך לאחר האירוע ולא
כעבור זמן רב מדי, את נושא קיומן של מצלמות אבטחה במלון של הנאשם. יחד עם
92
ט.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
זאת, בניגוד למקרים בהם על המשטרה לפעול להשגת ראיות מזכות שאינן בשליטת
החשוד, במקרה דנן עסקינן בראיה חשובה ומכרעת שהייתה כל העת בחזקתו
הבלעדית ובשליטתו של הנאשם והוא לא היה זקוק לעזרת המשטרה על מנת להשיגה
ולהציגה לזכותו.
לא סביר כי במהלך התקופה בה אדם, התופס עצמו חף מפשע, מוחזק כחשוד בעבירת
אלימות, הוא לא יטרח לבדוק את מצלמות האבטחה שבעסקו, על מנת לתמוך
בגרסתו ולאששה בפני החוקרים.
הימנעות הנאשם מהבאת צילומי האבטחה למשטרה מצביעה על כך שלא היה בהם
כדי לתמוך בגרסתו אלא ההפך מכך.
בחינת גרסת ההגנה-
גרסת הנאשם-
אמרת הנאשם בחקירה מיום האירוע 1.6.19 שעה 55 :15 (ת/1)-
אמרת הנאשם הוגשה בהסכמה ללא הסתייגויות בנוגע לקבילותה או לתוכנה.
במענה להטחת החשד בנאשם, הוא לא הכחישו בצורה ברורה אלא אמר: "מי שאמר עלי
מישהו תביא לי אותו לעימות" (ש' 4).
הנאשם מסר כי הוא מלונאי ויזם קרקעות נדליין, עובד וישן במלון פארק, זז במלון בין
החדרים.
הנאשם אמר שאנה עברה לראשון לציון שבוע שעבר והם מתכוונים כנראה לעבור לשם,
הלילה הוא ואנה ישנו אצלו במלון בחדר 604 (ש' 17-19).
משנשאל הנאשם מי היה אתם היום בבוקר סביב השעה 10:30 השיב: "בשעות האלה היינו
בסקס ואז אני הלכתי לבריכה" והבהיר שלא היו עמם עוד אנשים (ש' 21, 23).
הנאשם אמר שלבש מכנס שחור ונעל כפכפים, הכחיש שאיים על אנה וטען שהיה איתה
באמצע סקס, היא גונחת וזה דבר אינטימי (ש' 27-35).
כשנשאל הנאשם האם הרביץ לאנה תוך כדי, ענה: "אתה רואה עליה איזה סימן? מה זאת
ההמצאה הזו?" (שי 37 ).
הנאשם אמר שהיה לו בעבר אירוע עם אנה בשלו היה במשטרה, היא התנקמה בו אבל
התחרטה (ש' 51-4 ).
גרסת הנאשם בביהמ"ש-
הנאשם תיאר את יום האירוע באופן הבא :
93
.7
.8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
ייבאותו יום היה לי כמה קבוצות במלון כולל קבוצות שעשו בלגן וקצת שתו, הייתי צריך
לפקח כל היום עולה ויורד בין בשבתי חתן לילדים של הקבוצות תגלית. לא היה קל להחזיק
את המקום שיש לך בריכה ואלכוהול ואתה רץ מימין לשמאל ושמאל לימין והאישה גם
מסתובבת ימינה שמאלה ומנסה לעזור לי ביום הזה הלחוץ. החלטנו שאנחנו הולכים קצת
לחדר. להתאוורר ולקבל אנרגיות. היה לנו סקס לא שגרתי. הסקס שלנו קצת סקס סבבה
כזה. סקס לא יודע איך להגדיר את זה. סקס קצת כיף קצת חזק ולא באלימות של להרוג בן
אדם וקצת סקס שאני והיא אוהבים. חלק מסטייה מקובלת. שסיימנו יצאנו וראיתי את
השוטרים. יצאנו מהחדר, יצאנו מסקס. הפתיע אותנו, הופתענו" ( ע' 32 ש' 1-8 ). הנאשם
טען שלא היה כלום ולא קרה כלום.
הנאשם מסר שהוא ואנה בני זוג עם ילד משותף, בעבר נפרדו משום שבגיור אמרו לה שהיא
לא יכולה להיות עם כהן (ע' 33 ש' 8-9). עוד ציין הנאשם כי הוא חלק מבעלי מלון פארק, הוא
בקשר טוב עם קבייט המלון ולעיתים משמש בעצמו כקבייט המלון (ע' 34 ש' 1-5).
הנאשם מסר שבאותו היום הוא הלך לחדר מזדמן 604, איך שהוא לקח את 604, הוא הודיע
לפקיד הקבלה שהוא הולך לחדר מזדמן והפקיד ידע שהם עושים סקס ( ע' 35 ש' 10-11 ).
הנאשם אישר כי בזמן שקיים יחסי מין עם אנה דלת החדר הייתה סגורה ( ע' 35 ש' 32-3 ).
משנשאל הנאשם בחקירה נגדית האם יצא מהחדר אחרי קיום היחסים אמר שהשוטר עמד
מולו והכחיש שרצה ללכת לבריכה. הנאשם סרב לענות למה יצא מהחדר: ייכי יצאתי
מהחדר…מה זה משנה לך? אני לא רוצה לענות לך על השאלה"י ( ע' 36 ש' 1-8 ).
משנשאל הנאשם מדוע לא סיפר בחקירה שהסקס עם אנה היה אלים, השיב "סיפרתי והוא
לא רשם" (ע' 39 ש' 5). זאת, למרות שהאמרה ת/1 הוגשה בהסכמה וההגנה ויתרה על חקירת
גובה האמרה.
בחקירה הנגדית אמר הנאשם שבזמן יחסי המין הוא אמר לאנה "איזה גוף יש לך יא בת זונהיי
(ע' 41 ש' 20). משהוטח בו שלא רק איים להרוג את אנה אלא גם אמר שילמד אותה לסתום
את הפה, לא הכחיש אלא ענה: "אז מה זה אומר? זה משחקי מילים" (שם ש' 24).
הנאשם התחמק לאורך שאלות מספר מלהשיב מה אמר לאנה ולמעשה לא הכחיש שאיים
עליה. כך באו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקול:
לא רק שאמרת שתהרוג אותה אלא גם אמרת לה שתלמד אותה לסתום את הפה?
ייש.
ת.
אז מה זה אומר? זה משחקי מילים.
ש.
אס האמירה הזאת נאמרה?
ת.
איך אזכור שנתיים אחורה את המילה הזאת.
ש.
אם מישהו אמר ששמע אותך אומר את זה אז כנראה אמרת את זה?
ת.
אז כנראה יש לך מציצן ששומע כל דבר שאני עושה בחדר.
ש.
בעצם אתה לא שולל שזה נאמר על ידך?
94
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
ת.
מציצן לא צריך לקבל על זה תלונה? באמת?" (ע' 41 ש' 23 ואילך ).
התנהלות הנאשם במהלך ניהול ההליך הפלילי הייתה רווית תוקפנות מילולית והתלהמות,
הנאשם הרבה להתפרץ ולנסות להתערב בצעקות הן במהלך עדויות עדי התביעה והן במהלך
עדותה של אנה, עד שהיה צורך להוציאו מן האולם, על מנת לאפשר לה להעיד באופן חופשי (
ע' 6 ש' 4, ע' 7 ש' 3, ע' 24 ש' 30, ע' 27 ש' 17 ע' 53 ש' 5, 31-33, ע' 62 ש' 15, ע' 63 ש' 9). במהלך
עדות השוטר, משאמר השוטר שלא ראה סימנים על ידי הנאשם, אולי הוא מתאגרף, התפרץ
הנאשם לדברים ואמר: "אם הייתי מתאגרף היא לא הייתה קמה" ( ע' 28 ש' 14).
ניתן היה להתרשם, הן מן הצפייה בסרטון ת/11 והן מצפייה בנאשם במהלך הדיונים, מאופיו
האגרסיבי של הנאשם, מתגובותיו נטולות הרסן ומן האופן הכוחני בו התנהל כלפי אנה. יש
בכך כדי לשפוך אור על סירובה של אנה למסור גרסת אמת ביחס למה שנעשה כלפיה.
גרסת הנאשם בנוגע לעבירות המיוחסות לו הייתה גרסה מתחמקת, מתחכמת וחסרה, נתגלו
סתירות הן בין גרסת הנאשם בחקירה לבין גרסתו בביהמ"ש והן בין גרסתו לבין גרסת אנה.
נוכח השקרים, הסתירות והפרכות בגרסת הנאשם ובשים לב להתנהלותו הכוללת, לא זכתה
גרסתו לאמוני.
עיקרי הסתירות, הקשיים והפרכות בגרסת הנאשם יודגמו להלן ;
א.
הנאשם טען שהרקע לפרידה בינו לבין אנה הייתה הליכי גיור במסגרתם אמרו לאנה
שהיא לא יכולה להיות עם כהן (ע' 33 ש' 8-9 ), בעוד שאנה טענה שהרקע לפרידה
היה היותם טיפוסים לא רגועים, הם דברו עם פסיכולוג (ע' 51 ש' 24).
ב.
בעוד שאנה, ככל הנראה על מנת לייצר הסבר תמים לכך ששמעו צעקות ורעש אלים
בהקשר שלה ושל הנאשם, טענה כי בוודאות בזמן יחסי המין שלה ושל הנאשם דלת
החדר נותרה פתוחה ( ת/12 ש' 6, ע' 51 ש' 8, ע' 52 ש' 27 ), טען הנאשם בביטחון
שדלת החדר הייתה סגורה ( ע' 35 ש' 32-3 ).
הנאשם סירב להסביר בחקירתו הנגדית מה היו נסיבות יציאתו מן החדר, אחרי
שלטענתו קיים יחסים עם אנה, וזאת ככל הנראה נוכח מודעותו לכך שתקיפתו את
אנה התרחשה במסדרון, בעת שיצאו מהחדר. התחמקותו והימנעותו להשיב על
השאלה שבנדון, המצויה בליבת המחלוקת בתיק, אומרת דרשני. לצד ההתחמקות
מלמסור גרסה ברורה בסוגיה שבנדון, נכרו אף סתירות בין דברי הנאשם בהקשר
האמור לבין דבריה של אנה. כך, הנאשם הכחיש בעדות שרצה ללכת לבריכה כשיצא
מהחדר (ע' 36 ש' 3-5), בעוד שאנה טענה כי היא והנאשם ירדו יחד לבריכה כרבע
95
ג.
.9
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
שעה כדי לשתות משהו ולראות אם הכל בסדר, כי הזמינו חברים וחברים היו שם
ולא היו איתם אלא בחדר (ע' 59 ש' 25-26 ). לא למותר לציין, כי ככל שאנה והנאשם
היו בבריכה עם חברים והכל היה בסדר, ניתן היה לצפות שהנאשם יזמן לעדות
מטעמו את אותם חברים, ברם הנאשם נמנע מלעשות כן, על כל המשתמע מכך
מבחינה ראייתית.
הנאשם טען שבזמן קיום יחסי המין בחדר אנה צעקה וגנחה וגם הוא צעק וגנח (ע'
37 ש' 22-27, ע' 41 ש' 4-6 ). לעומת זאת, אנה טענה בחקירה ובביהמ"ש שבזמן
היחסים הנאשם לא צעק עליה ורק היא צעקה (ת/12 ש' 11-15, ע' 53 ש' 26).
ד.
ה.
הנאשם שב וטען בעדותו כי ברגע שיצא מהחדר, יחד עם אנה, הוא פתח את הדלת
וראה שוטר (ע' 39 ש' 26-29 ). דא עקא, מן הסרטון ת/11 עולה שהשוטר לא פתח
לנאשם את הדלת ופגש בו ובאנה, אלא הוא פגש בנאשם בדרכו למעלית, כשאנה כלל
לא הייתה עם הנאשם באותו הזמן.
ו.
הנאשם הרחיב בעדותו בביהמ"ש אודות טענתו כי הוא הוכה ע"י השוטר במהלך
המעצר (ע' 43 ש' 20 ואילך). עם זאת, הסרטון ת/11 משקף מציאות אחרת, בה
הנאשם מתלהם וצועק על השוטר מהרגע הראשון ואינו מוכה על ידו, מה גם שלא
היה בפי הנאשם הסבר מדוע לא התלונן במח"ש ככל שסבר שהשוטר התנהג כלפיו
שלא כדין (ע' 45 ש' 5).
ז.
בסרטון ת/11 נראה בברור כי עובר למעצרו של הנאשם היו לידו אנשים שאמרו
לשוטר שהם חברים של הנאשם. משהסרטון הוצג לנאשם במהלך עדותו, לצורך
זיהוי אותם אנשים, שיקר הנאשם באמרו שהוא לא מכיר את הבחור שהיה לידו (ע'
4 46 ש' 18 ואילך). רק בהמשך החקירה הנגדית הודה הנאשם שהוא מזהה את הבחור
וטען שמדובר בחבר של אנג'ל (ע' 47 ש' 11-12 ).
גרסת עדת ההגנה הגב' אנה זרמבה-
אמרת עדת ההגנה בחקירה מיום 1.6.19 שעה 15:19 ( ת/12 )-
העדה מסרה כי היא והנאשם בני זוג, באו לנתניה לנופש, היו בחדר בשעה 10:30 לבד, עשו
סקס, היא צעקה קצת תוך כדי, זה המשחק האינטימי שלהם, עשו סקס חזק והיא צעקה תוך
כדי אבל זה הקטע שלהם ( ש' 2-3). עוד אמרה העדה שלא היו עוד אנשים בחדר אבל היא
96
.10
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
יחושבת ששכחה את הדלת פתוחה ואולי מישהו עבר ושמע וחשב שאנחנו רבים והזמין
משטרה" (ש' 6).
אנה הכחישה שקבלה מכות מהנאשם במסדרון, שהוא איים עליה או שזרק אותה על הרצפה
(ש' 21, 40-43), אשרה שישנה עם הנאשם בחדר 604 (ש' 37 ).
עדות אנה בביהמ"ש-
בעדות הראשית מסרה העדה כדלקמן:
:
יילא זוכרת הכל כי עבר זמן המון. עשינו אינטימיות בחדר. עם רעשים, לא נעים לי לספר מה
היה שם. שכחנו לסגור את החדר. מתי שסיימנו ראיתי שחדר היה פתוח, שם היו אנשים,
אחייכ ירדנו לבריכה עם יוסי, אחרי עשר דקות עלינו. אנו יוצאים ממעלית, ראינו משטרה.
הם היו בחדר 602 שם היה גר חבר שלו ובכלל לא הבנו למה הגיעו, יוסי נכנס חשב שלחבר
שלו הגיעו. בסוף הבנו שמחפשים יוסי, וזהו ומשם התחיל בלגן. הם רצו לדבר איתו והוא
התעצבן וזה מה שקרה" (ע' 51 ש' 7 ואילך ).
בהמשך, מסרה שהיא והנאשם בני זוג חמש שנים, נפרדו בעבר וחזרו, נפרדו כי הם טיפוסים
לא רגועים, דברו עם פסיכולוג, הם נפרדים וחוזרים זה אקשן, הכל בסדר (ע' 51 ש' 18-24 ).
בחקירה הנגדית אמרה אנה שהנאשם אמר במהלך הסקס זונה שלי או משהו כזה (ע' 54 ש'
.(12
אנה הכחישה אלימות כלפיה מצד הנאשם.
עוד מסרה אנה שבעבר שיקרה במשטרה, משנשאלה ע"י התובעת האם יכול להיות שגם הפעם
שקרה, ענתה: "אני עונה לך ואת יכולה לחשוב מה שאת רוצה" (ע' 56 ש' 21-24 ).
לשיטת אנה, לפני שהגיעה המשטרה ואחרי הסקס, היא והנאשם ירדו יחד לבריכה כרבע
שעה, ירדו לשתות משהו ולראות אם הכל בסדר, כי הזמינו חברים וחברים היו שם ולא היו
איתם אלא בחדר (ע' 59 ש' 25-26).
עוד אמרה אנה שהיא ככל הנראה הייתה בהיריון מהנאשם בזמן האירוע, אבל לא זה מה
שמנע ממנה להתלונן עליו, בעבר כבר עשתה 4 הפלות בהריונות ממנו ( ע' 61 ש' 26-7 ).
עדותה של אנה לא הותירה עליי רושם חיובי והיא לא זכתה לאמוני. ניכר היה שאנה מצויה
במערכת זוגית מורכבת עם הנאשם מזה מספר שנים, מדובר במערכת סוערת, שידעה עליות,
מורדות, הפלות ופרידות. לא היה קשה להתרשם מתוקפנותו המתפרצת של הנאשם, מיחסו
הכוחני כלפי אנה ומפערי הכוחות בין השניים, כך שנראה כי אנה מפחדת מן הנאשם ומשכך
נמנעה מלספר על האלימות שנקט כלפיה. בהינתן איומו של הנאשם במהלך האירוע מושא
כתב האישום: "אני אלמד אותך לסתום את הפה", אשר לווה בחניקה והטחה לרצפה, אין
להתפלא שאנה אכן למדה למלא את פיה מים.
97
.11
.12
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
.13
18 נובמבר 2021
עוד אציין בהקשר זה, כי מההערות של חברי הנאשם, בסרטון ת/11, בסמוך לאחר האירוע,
כמתואר מעלה, ניתן ללמוד כי אנה, ככל הנראה, איננה זוכה לגיבוי ולהגנה מן הסביבה
הקרובה לבני הזוג.
העדה העידה על עצמה ששיקרה בעבר בחקירה במשטרה ומשנשאלה ע"י התובעת האם ייתכן
שזה מה שהיא עושה גם במקרה דנן, השיבה כי התובעת יכולה לחשוב מה שהיא רוצה.
אוסיף, כי לא נעלמה מעיני העובדה שבסרטון שצולם עם הגעת המשטרה לזירה, לא נראו על
אנה סימני אלימות, אולם בהתחשב בטיב האלימות בה מדובר (חניקה לזמן קצר והטחה
לרצפה), אין הכרח כי ייוותרו סימני אלימות ברורים על הגוף.
נוכח כל האמור עד כה, אני מבכרת את גרסתו של העד לירון על פני גרסתם המכחישה של
הנאשם ושל אנה וקובעת שעובדות כתב האישום, פרט לאמור בסעיף 2 לפרק העובדות, הוכחו
בפני מעבר לכל ספק סביר. בהמשך לזאת, ומשבוססו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי
הדרושים לצורך הרשעה בעבירות, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב
האישום.
ניתנה והודעה היום י"ד כסלו תשפ"ב, 18/11/2021 במעמד הנוכחים.
הדס רוזנברג שיינרט, שופטת
98
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
הסנגור:
18 נובמבר 2021
לאור קיומו של מאסר מותנה, וגם בשים לב לאמור בהכרעת הדין אבקש לשלוח את הנאשם לקבלת
חוות דעת ממונה בטרם טעונים לעונש ולו כדי שתהיה פרוסה בפני בימ"ש התמונה המלאה.
הנאשם מתפרץ: לא עשיתי כלום. בעידן טכנולוגי יודעים שאם יש דיבור שומעים ומקלידים.
התובעת:
עמדתנו בשלב זה למאסר של ממש. יחד עם זאת, על מנת שהתמונה כולה תהייה בפני בימ"ש לא נתנגד
לשליחת הנאשם לממונה, נוכח העובדה שממילא מתבקשת דחייה לצורך היערכות לטיעונים לעונש.
<464>
החלטה
מבלי לקבוע מסמרות או להביע עמדה כלשהי בעניין עונשו הראוי של הנאשם, לבקשת הצדדים ועל
מנת שמלוא התמונה תהיה בפני בימ"ש, מתבקש הממונה על עבודות השירות לבחון התאמת הנאשם
לביצוע עבודות שירות.
קובעת מועד לטיעונים לעונש ולצורך קבלת חוות דעת הממונה לתאריך 28.12.21 בשעה 30 :11.
הנאשם מוזהר בחובת התייצבותו לדיון.
פרטי קשר :
נייד נאשם 050-7849681; נייד סנגור 054-4955543 פקס: 03-6966900.
המזכירות תעביר עותק ההחלטה עם כתב האישום בדחיפות לממונה על עבודות השירות.
ניתנה והודעה היום י"ד כסלו תשפ"ב, 18/11/2021 במעמד הנוכחים.
הוקלד על ידי אורית זיתוני
99
הדס רוזנברג שיינרט, שופטת
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
222222222222
30
31
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
ב.
דברי העד בשיחה טלפונית עם השוטר תלחמי בעת שהשוטר היה בדרכו לזירה ( דויים
הפעולה ת/8)-
בשורה הראשונה בדוח הפעולה נרשם ע"י השוטר כי במהלך ההגעה למלון פארק הוא
דיבר עם המודיע בטלפון והמודיע מסר לו שהוא בחדר 601 סמוך לחדר של החשוד
.604
אתייחס למשקל ולקבילות הדרייח ת/8 בפרוט בהמשך, ברם כבר בשלב זה אעיר כי
באי כוח הצדדים לא טרחו לשאול את העד אודות שיחת הטלפון שלו עם השוטר
תלחמי, טרם הגעת השוטר למקום, ולא עמתו אותו עם האמור בדוח הפעולה בהקשר
זה. השאלות שהופנו לעד היו אודות דבריו במפגש עם השוטר בזירה או אודות
שיחותיו עם אנשי משטרה נוספים, פרט לתלחמי (ראו ע' 11 ש' 28-30 ). גם השוטר
תלחמי, נחקר אודות מפגשיו השונים עם המודיע, ברם לא נחקר ולא עומת עם מה
שרשם אודות שיחתו הטלפונית עם המודיע טרם ההגעה לזירה (ראו למשל ע' 23 ש'
5). משכך, ברמה המהותית, לא נסתרה העובדה המצוינת בדוח, לפיה טרם הגעת
השוטר תלחמי למלון, העד מסר לו טלפונית, שהוא נמצא בחדר 601 בעוד שהחשוד
מצוי בחדר 604.
דברי העד לשוטר תלחמי בזירה ( הסרטון ת/11 )-
בסרטון ת/11, שצולם במצלמת הגוף של השוטר תלחמי, ניתן לראות שהעד נפגש עם
השוטר מחוץ למלון פארק, לידו עומד אדם נוסף, שנאמר כי איננו דובר עברית.
טרם התייחסות לתוכן דברי העד לשוטר, אציין כי במהלך השיחה של השוטר עם
העד, לקראת סופה, נשמע השוטר משוחח במכשיר הקשר שלו ואומר, בין היתר,
שהחשוד עצור ומשתולל בניידת. המסקנה המתבקשת היא שהמפגש בין השוטר לעד,
שתועד באותו סרטון, התרחש לאחר מעצרו של הנאשם.
בסרטון אמר העד לשוטר שראה בחורה שמישהו זורק עליה דברים, אומר לה בת
זונה אני אהרוג אותך, תופס אותה וחונק אותה בשתי ידיו, תוך הרמה. העד הדגים
תנועת חניקה עם שתי ידיים בצוואר. השוטר לא נכנס בשלב זה עם העד לפרטי
האירוע ולא שאל שאלות הבהרה.
השוטר שאל את העד האם יוכל לזהות את המעורבים, ככל שיציג לו תמונות. העד
אמר שאת הבחורה בטוח יוכל לזהות ואת הגבר הוא פחות זוכר אבל יכול לנסות.
לאחר מכן, רואים בסרטון שהשוטר הציג לעד שתי תמונות באמצעות המסוף (ככל
שמוקפאת התמונה סביב דקה 1:10 בסרטון ניתן להבחין בצורה מטושטשת בכך
שמדובר אכן בשתי תמונות אחת מתחת לשנייה במסך) והעד מזהה מיד ואומר
לשוטר "כן".
81
ג.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
יובהר, כי האמרה המוקלטת ת/5א והאמרה המוסרטת ת/11, קבילות כראיה
לאמיתות תכנן, מכוח סעיף 9 לפקודת הראיות. סעיף 9 לפקודת הראיות קובע
כדלקמן :
ייעדות על אמרה שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה, מעשה עבירה, או בסמוך לפניו
או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לעניין, תהא קבילה אם אמר
אותה אדם שהוא עצמו עד במשפט".
במקרה דנן, העד התקשר למשטרה בשעה 10:50, מיד לאחר שהבחין באלימות בין
בני הזוג, וגרסתו הראשונית בת/11 נגבתה בזירה עצמה תוך פחות משעה לאחר
האירוע (השיחה של תלחמי עם העד לפי הסרטונים בת/11 התקיימה לאחר שהנאשם
נעצר והורד לניידת, בליווי כוח מסייע של השוטר סיסו שהגיע למלון. מן הדרייח ת/6,
שהוגש בהסכמה כראיה לאמיתות תכנו, עולה שסיסו הגיע למלון בשעה 11:26 ).
בהמשך לזאת, ניתן לקבוע שמדובר באמרות קבילות, שכן הוכח שנאמרו בסמוך
לאחר ביצוע מעשה העבירה, הן נוגעות במישרין לעובדות השייכות לעניין ונותן
האמרות היה עד במשפט.
ד.
אמרת העד בחקירה מיום 1.6.19 בשעה 13:09 ( ת/7 )-
העד מסר שהוא בבית מלון פארק מאתמול בתכנית תגלית. כך תאר העד את
ההתרחשויות של אותו הבוקר:
יימישהו מתגלית נכנס אליי לחדר בבוקר, בסביבות השעה 10:45 לערך, ואמר יינראה
לי שיש מכות בחוץ", הוא גם אמר שהוא ראה במסדרון שנזרקים מפתחות וקופסת
משקפיים, אני גם ראיתי מגן של טלפון שנזרק לעבר הבחורה. מדובר בגבר ואשה
מחדר מספר 604. אני יצאתי לראות מה קורה, ראיתי אותה עוברת בדיוק שם
במסדרון ואז דקה אחרי זה שמעתי צעקות שוב ואז יצאתי שוב לראות ומה שראיתי
זה שהבחור שמתגורר בדירה מספר 604 תופס בחורה בלונדינית בצוואר בידיים
מרים אותה באוויר תוך כדי שהוא חונק אותה וצועק "יא בת זונה אני אהרוג אותך
יא בת זונה". הוא גם אמר "אני אלמד אותך לסתום את הפה" ואז הטיח אותה על
הרצפה וזהו ואז התקשרתי למשטרה ונכנסתי לחדר והם נרגעויי (שי 2-18 ).
העד מסר כי הבחורה הייתה מפוחדת וזה לא היה בצחוק (ש' 21).
משהתבקש העד לתאר את הגבר אמר "אותו פחות הצלחתי לקלוט, קירח לא לגמרי,
שחום, נמוך, שניהם היו עם כפכפים, היה עם חולצה שחורהיי (שי 23-24).
קבילות האמרה ת/7 כראיה לאמיתות תכנה-
82
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
דברי העד באמרה ת/7 קבילים כראיה לאמיתות תכנם וזאת על בסיס מספר כללים
ראייתיים ;
ראשית, עסקינן באמרה שנגבתה פחות משעתיים וחצי לאחר התרחשות מעשה
העבירה. נוכח סמיכות הזמנים, סבורני כי ניתן לומר שהאמרה קבילה בהתאם
להוראת סעיף 9 לפקודת הראיות.
שנית, כפי שיבואר בהמשך, במהלך עדות העד בביהמ"ש, שנמסרה ביום 17.1.21,
מעל שנה וחצי אחרי האירוע, טען העד תחילה, לגבי חלק גדול מן הנתונים, שאינו
זוכר את הדברים, אולם משהוצגה לו האמרה לשם ריענון זיכרון, אישר את תכנה
ואף אמר שזכרונו אז היה טוב יותר. העד אימץ את מה שנרשם בהודעה ת/7 והקריא
את הדברים לפרוטוקול (ראו למשל ע' 6 ש' 25-32, ע' 7 ש' 1, ע' 8 ש' 20-26, ע' 9 ש'
21-23). במקומות מסוימים, בהמשך לאמירה שאינו זוכר פרט כזה או אחר, הפנה
העד מיזמתו לדברים שאמר בחקירה כמייצגים את מה שקרה. כך, למשל, אמר
שאינו זוכר בביהמ"ש מהו מספר החדר של הגבר והאישה אבל הוא ידע למסור את
המספר במשטרה וניתן לראות בחקירה באיזה מספר חדר מדובר (ע' 13 ש' 19-20).
בע"פ 71/76 מרילי נ' מ"י ( להלן: "הלכת מרילי") אישר ביהמ"ש העליון קבילות
אמרה של עד, אליה התייחס העד במהלך עדותו בביהמ"ש ואשר את תכנה אימץ, אף
מבלי שחזר על פרטיה בביהמ"ש, בקבעו :
ייהחקירה הנגדית על-ידי המערערים נשמרת ומקוימת במלואה, תוצאתה מעין
מטמורפוזה במעמדה של ההודעה, מבחינה ראייתית, מכוחה הופך תכנה לקביל
לעצם העניין.
סיכומה של נקודה זו, בית-המשפט שמע את העד ויכול היה להתרשם ממנו ובין היתר
גם מאמינות דבריו לגבי תוכן הודעתו האמורה במשטרה, ורשאי היה על-כן להחליט,
בנסיבות הענין, כי ניתן לבכר את תכנה של ההודעה ת/19 שאומצה על-ידי העד
והפכה לחלק מעדותו בבית-המשפט, על חלק אחר מדבריו, שהושמעו בבית-המשפט
ולהשתית על כך ממצאיויי (ע' 820).
בהתאם להלכת מרילי, ובדרך של קל וחומר, ניתן לקבוע שהעד אימץ במקרה דנן את
תוכן ההודעה ת/7 לתוך עדותו בביהמ"ש ויש לפיכך לראות את תכנה כקביל לעצם
העניין. זאת, משום שהעד לא רק אישר באופן כללי את תוכן עדותו בחקירה והפנה
אליה, אלא שחזר על הדברים, לאחר שקרא אותם בריענון זיכרון, ואמר אותם
בצורה מפורשת לפרוטוקול, תוך אימוצם בצורה פוזיטיבית.
שלישית, בשים לב לכך שהעד מסר לגבי נתונים ותיאורים מסוימים, שהוא אינו זוכר
את תכנם, ניתן לראות את האמרה כקבילה אף מכוח סעיף 10א(א) לפקודת הראיות.
83
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
התנאים לקבילותה של אמרת-חוץ כתובה כראיה לאמיתות תוכנה לפי סעיף 10א(א)
לפקודה כוללים, כידוע, את שלושת אלה: מתן האמרה הוכח במשפט; נותן האמרה
הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחוקרו; עדותו של נותן האמרה שונה
בפרט מהותי מהאמרה, או שהעד מכחיש את תוכן האמרה, או טוען כי אינו זוכר את
תוכנה.
במקרה דנן, מתן האמרה הוכח במשפט הן בעדות העד שאישר את אמירת הדברים
והן בעדות השוטר תלחמי, נותן האמרה היה עד במשפט ונתנה לצדדים הזדמנות
לחקרו והעד טען ביחס לפרטים באמרה, מהותיים בחלקם, כי אינו זוכר את תכנם (
תוכן העדות בביהמ"ש יפורט מטה ).
ה.
עדות העד בביהמ"ש-
העד, כבן 23, השתחרר מהצבא חודשיים לפני מתן עדותו בביהמ"ש, שרת בצוללות
כמה שנים.
אין חולק שלא קיימת הכרות קודמת כלשהי בינו לבין הנאשם ואנה.
העד סיפר כי בחודש יוני 2019 היה בפרויקט תגלית וישן בחדר עם צעירים
אמריקאים במלון פארק בנתניה. בבוקר האמריקאים נכנסו בבהלה ואמרו שהם
חושבים שיש מכות בחוץ, קראו לו בתור החייל לראות מה קרה. העד יצא החוצה
למסדרון, בהתחלה לא ראה כלום, רק חפצים זרוקים, והוא חזר לחדר. אחרי כמה
דקות הוא שמע צעקות, יצא שוב החוצה וראה מהקצה השני של המסדרוך גבר תופס
אישה, צועק, הוא תפס אותה מהצוואר, החזיק אותה. העד זכר שהייתה שם
אלימות, הדבר קילל אותה, אמר לה יא בת זונה ( ע' 5 שי18-27 ).
העד מסר בעדותו כי האירוע היה לפני הרבה זמן, הוא זוכר שהגבר הרביץ לאישה
אבל לא זוכר ברמת הפרטים איזה מכות הוא הרביץ לה (ע' 6 ש' 25-28 ). לצד זאת,
אישר העד כי הוא נחקר במשטרה ביום האירוע וכי אז זכרונו היה טוב יותר (ע' 6 ש'
.(29-32
לאחר ריענון זיכרון אישר העד ששמע את הגבר צועק "יא בת זונה אני אהרוג אותך"
(ע' 7 ש' 1).
כן אישר העד שסיפר לחוקר ביום האירוע כי בפעם השניה שיצא מהחדר הוא ראה
את הגבר תופס את האישה, חונק אותה, אומר לה יא בת זונה אני אהרוג אותך, אני
אלמד אותך לסתום את הפה ומטיח אותה על הרצפה, נוכח האלימות שראה הוא
התקשר למשטרה (ע' 8 ש' 20-26).
הוסיף העד ותאר כי האישה נראתה לו מבועתת, היו שם צעקות ובכי (ע' 9 ש' 29-31).
84
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
העד אישר כי הוא הדובר בשיחות למוקד 100 ( דיסק ת/5א ) ואמר שהוא אמר
למוקדנית שראה מכות ואגרופים כי היו מכות, היו אגרופים וגם חניקה ( ע' 9 ש' -1
6). הוא לא תאר בשיחה הראשונית למוקד המשטרה חניקה והטחה לרצפה כי הודיע
על מכות ולא שאלו אותו מעבר לזה, הוא לא ירד לפרטים (ע' 12 ש' 24-29 ).
משהתבקש העד בביהמ"ש לתאר את הגבר והאישה אמר שאיננו זוכר, אך לאחר
ריענון זיכרון אישר את התיאור שמסר בחקירה, לפיו הגבר היה קרח אבל לא לגמרי,
שחום, נמוך שניהם היו עם כפכפים, הגבר היה עם חולצה שחורה (ע' 9 ש' 21-23 ).
העד לא זכר תחילה שהוצגו לו תמונות בזירה ע"י השוטר (ע' 9 ש' 33), ברם משהוצג
לו סרטון מצלמת הגוף של השוטר (ת/11), זיהה את עצמו ואישר שמדובר בתחקור
שערך לו השוטר בזירה לאחר האירוע. כן מסר העד שהשוטר הציג לו תמונות של
הנאשם והוא אמר בתחילה שאת הבחורה הוא יכול לזהות בוודאות ואת הגבר הוא
פחות זוכר אבל יכול לנסות. לאחר הצגת התמונות בפועל הוא זיהה את הגבר (ע' 10
ש' 30 ואילך).
העד הבהיר כי מה שראה במסדרון לא היה משחק בין בני זוג אלא צעקות, קללות
ואלימות (ע' 11 ש' 8-16 ). הוא זכר את הטחת האישה ברצפה (ע' 16 ש' 8).
בחקירה הנגדית הבהיר העד שהוא פגש את השוטר פעמיים, פעם אחת בזירה (מה
שרואים בסרטון מצלמת הגוף ) ופעם שניה במשטרה (ע' 11 ש' 27).
העד אמר שאינו זוכר באיזה חדר הוא היה במלון (ע' 12 ש' 6), הייתה תאורה
במסדרון והוא יכול היה לראות אותם (ע' 13 ש' 17). העד הפנה לכך שבעדותו
במשטרה ידע למסור את מספר החדר של הגבר וניתן לראות באיזה חדר הוא היה
ובאיזה חדר הם היו (ע' 13 ש' 19-20).
העד נשאל באיזה שלב ידע לציין שמדובר באירועים של בחור מחדר 604 והשיב:
"אני חושב שראיתי את הדלת פתוחה בזמן המכות". העד סייג עצמו ואמר שאינו
זוכר בוודאות, כנראה שראה אותם יוצאים או נכנסים או שהדלת של החדר הייתה
פתוחה (ע' 14 ש' 5-8 ). העד זכר כי יתר הדלתות במסדרון היו סגורות באותו הזמן (
שם, ש' 11-14).
הוסיף העד וציין, כי הוא שייך את הגבר והאישה לחדר שלהם כנראה כי הם היו
לידו, נכנסו אליו, יצאו ממנו (ע' 14 ש' 23-4).
עם זאת, בהמשך החקירה הנגדית, אמר העד שהוא חושב שהאמריקאים ראו את
השניים בחדר הזה. משנשאל העד ייאז יכול להיות שבעצם המסקנה שלך שהם בחדר
604 נסמכת על מה שהאמריקאים מסרו לך?", ענה: "אני לא זוכר להגיד אם זה אחד
האמריקאים ראה או שאני ראיתי אותם" (ע' 15 ש' 8-10 ).
85
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
,
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
18 נובמבר 2021
העד מסר כי לא נוצר קשר עין בינו לבין הגבר והאישה, הם לא ראו אותו (ע' 16 ש'
18). אחרי שהבחורה הוטחה לרצפה, הגבר הלך והיא קמה, הוא נכנס בחזרה לחדר
ואילו העד היה מחוץ לדלת, הגבר לא הסתכל ולא ראה שיש שם אנשים (ע' 16 ש'
.(15-22
עוד אמר העד בחקירתו הנגדית כי איננו זוכר אם ראה את החפצים נזרקים או
זרוקים על הרצפה ולא יכול לומר בוודאות אם החפצים קשורים לבני הזוג אך סביר
שכן (ע' 17 ש' 16-18 ).
בחינת מהימנות גרסת העד-
עדותו של העד הותירה עליי רושם חיובי ומצאתי לתת בה אמון. מדובר בבחור צעיר
ואיכותי, אשר אין בינו לבין הנאשם כל היכרות מוקדמת ולפיכך ברי שאין לו שום
מניע או אינטרס להפלילו הפללת שווא. עסקינן במי שהפך להיות שלא בטובתו,
בצורה מקרית, עד ראיה לאירוע אלים, וכמעשה של אזרחות טובה, מתוך דאגה
לשלום הבחורה שהותקפה בצורה אלימה ואוימה בצעקות, החליט לדווח על האירוע
למשטרה. האזנה לשיחות העד עם המוקדן מלמדת שהעד דיבר מתוך תחושה של
דחיפות ומתוך רצון להגעה מהירה של המשטרה, באופן המתיישב עם העובדה שהיה
עד לאירוע אלים ומפחיד.
עיקרי הגרסה, לפיה הגבר איים להרוג את האישה בצעקות וחנק אותה בצווארה
באמצעות ידיו, תוך שהרימה באוויר, נמסרו לשוטר שהגיע לזירה, פחות משעה לאחר
האירוע.
התרשמתי כי העד לא שש אלי מסירת העדות בביהמ"ש, היה זהיר ביותר בתשובותיו
והשתדל לדייק בהן, תוך שעשה מאמץ בעדותו לערוך הבחנה בין דברים ששמע וראה
בחושיו לבין דברים ששמע מן הצעירים האמריקאים שהיו עמו בחדר. עוד
התרשמתי, כי מדובר במי שייחס חשיבות לאמירת אמת והבין את משמעות עדותו.
נקל היה להתרשם גם מחוסר הנוחות של העד במהלך מסירת עדותו בביהמ"ש,
בעיקר נוכח התנהגותו האלימה-מילולית והמתפרצת של הנאשם במהלך העדות,
שהובילה אף ליציאה נסערת של הנאשם מן האולם באמצע העדות ( ראו ע' 6 ש' -4
5, ע' 7 ש' 2 ואילך ).
עוד אציין, כי לעד, ששהה בחדר 601, הייתה זווית ראיה טובה למסדרון שמול חדר
604, קיימת אף תאורה במקום (כעולה מעדותו ומהסרטון ת/11), כך שמבחינה
אובייקטיבית לא היה לו קושי לראות ולתאר את הדברים שמסר בחקירתו.
לא נעלמה מעיני העובדה, שבשיחה הראשונית למוקד, העד לא תאר חניקה אלא אמר
שראה גבר מכה מישהי ממש חזק, אגרופים לפנים, היא בוכה והוא צורח עליה. עם
86
ו.
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
32
33
w w w w N
31
30
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
.5
ז.
18 נובמבר 2021
זאת, מדובר בדברים שנמסרו מתוך נסערות, מה גם שהסברו של העד, לפיו לא נכנס
לפרטים באותה שיחה ראשונית, איננו מופרך ומתיישב עם אופן השתלשלות השיחה
עם המוקדן, שהתמקדה בזיהוי מקום העבירה והמעורבים ופחות בתיאור מפורט של
העבירה.
בשיחה המוסרטת עם השוטר בזירה, זמן קצר ביותר לאחר האירוע, כבר מסר העד
גרסה ממוקדת, מצומצמת וברורה יותר, בדבר חניקה ואיום, תוך הדגמת המעשה
בתנועות ידיים.
אבהיר, כי בשים לב לכך שהן בשיחה עם השוטר בזירה, הן בעדות במשטרה והן
בעדות הראשית, לא חזר העד על הטענה לפיה ראה שהגבר היכה את האישה
באגרופים, אינני מוצאת מקום לקבוע כממצא עובדתי שהגבר היכה את האישה
באגרופים (הדבר אף לא מיוחס לנאשם בעובדות כתב האישום).
נוכח האמור עד כה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעניק את מלוא המשקל הראייתי
לגרסת העד בחקירה (ת/7) ולדברי העד לשוטר בזירה (ת/11), שכן מדובר בעדות
אוטנטית, אובייקטיבית ואמינה, שנמסרה מיד לאחר ביצוע העבירה, ע"י עד בלתי
מעורב, בעת שזכרונו של העד היה טרי וברור. בהמשך לזאת, אני קובעת כי הבחור
שתואר ע"י העד ושאותו ראה במסדרון הקומה השישית במלון פארק, תפס בחורה
בצוואר בידיים, הרים אותה באוויר תוך כדי שחנק אותה וצעק "ייא בת זונה אני
אהרוג אותך יא בת זונה". עוד אמר הבחור "אני אלמד אותך לסתום את הפהיי ואז
הטיח את הבחורה על הרצפה.
יובהר, כי באמרה ת/7 מסר העד שלא הוא ראה את זריקת המפתחות וקופסת
המשקפיים, אלא חבר אמריקאי ראה וסיפר לו ( ש' 6-7). אף בעדות בביהמ"ש אישר
העד שהוא לא ראה את זריקת החפצים עצמה (ע' 15 ש' 14-15, ע' 17 ש' 16). נוכח
האמור, ומשהתיאור שנמסר ע"י העד בהקשר זריקת החפצים מהווה עדות מפי
השמועה, אינני קובעת כממצא עובדתי שהגבר זרק מפתחות ומגן טלפון על האישה.
דויים הפעולה של השוטר תלחמי מתאריך 1.6.19 ( ת/8 ) ועדות השוטר תלחמי-
דויים הפעולה של תלחמי, אשר נחתם ביום האירוע בשעה 14:23, מספק את המסגרת
להתנהלות השוטר עובר להגעתו לזירה ולאחריה.
א.
אקדים ואומר, שעדותו של השוטר תלחמי בביהמ"ש, שנמסרה ביום 20.6.21, קרי:
שנתיים לאחר האירוע, הייתה מבולבלת ולא מדויקת, באופן המקשה על אימוצה.
יחד עם זאת, סבורני כי הדריים ת/8, שנרשם מיד בתום האירוע לפי שעת חתימתו,
משקף בצורה טובה בהרבה את סדר ההתרחשויות וניתן להסתמך עליו. יתרה מכך,
,
87
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
18 נובמבר 2021
בית משפט השלום בנתניה
תייפ 75873-12-19 מדינת ישראל נ' כהן
סרטון מצלמת הגוף שהופעל ע"י השוטר (ת/11) מספק תמונה אמינה ומהימנה על
מה שהתרחש ומייתר, במידה רבה, את הצורך, לסמוך על תיאור הדברים בביהמ"ש
על בסיס זכרונו של השוטר.
ב.
הנתונים המהותיים הנלמדים מן הדויים ומן הסרטון ת/11, בנוגע לסוגיות
שבמחלוקת, הם כדלקמן ;
.1
השוטר תלחמי קיבל דיווח מהמוקד אודות קריאתו של העד לירון בשעה
50 :10. בדרכו למלון פארק שוחח השוטר טלפונית עם המודיע לירון וזה
אמר לו שהוא נמצא בחדר 601 סמוך לחדר של החשוד חדר מספר 604 (שורה
ראשונה בדויים, אשר לא נסתרה, כמפורט קודם לכן).
משהגיע השוטר למלון, הוא ניגש לדלפק הקבלה ושאל איזה משפחה
מתגוררת בחדר 604, מי שעמד בדלפק שאל אותו למה והשוטר השיב שהיו
שם צעקות ושאל האם דיווחו לו משהו על ריב בין אישה לגבר. אז אותו
פקיד אמר בקול נמוך "אוי עוד פעם זה הבעלים של הבית מלון". השוטר
שאל מי זה והפקיד ענה יוסי כהן. בעקבות מה ששמע השוטר מהמודיע
ומפקיד הקבלה, הוא עלה לקומה השישית של המלון, תוך זמן קצר אותר
הנאשם ולאחר דין ודברים עמו, הוא נעצר.
לא למותר להעיר, כי גרסת השוטר בדבר השיח שלו עם פקיד הקבלה עולה
בקנה אחד עם גרסת הנאשם בעדותו, לפיה באותו היום הוא הלך לחדר
מזדמן 604, איך שהוא לקח את 604, הוא הודיע לפקיד הקבלה שהוא הולך
לחדר מזדמן והפקיד ידע שהם עושים סקס (ע' 35 ש' 10-11).
מן הסרטון ת/11 עולה שבשלב בו הנאשם התבקש להתלוות לשוטר, אנה לא
הייתה עמו. השוטר ביקש ממנו לפתוח לו את דלת חדרו. השוטר אמר
לנאשם שהתקבל דיווח על אלימות במשפחה, הנאשם צעק והתלהם, ניסה
להתרחק מהשוטר. סביב הנאשם היו קבוצת חברים ובה מספר גברים
ואשה. אחד הגברים אמר לשוטר שהם חברים של הנאשם וניסה להרגיע את
הנאשם שצעק במסדרון. אותו גבר, בזמן שניסה להרגיע את הנאשם, אמר
לנאשם ייאתה אשם שהיית עם השרמוטה הזויי ( דקה 9:20 ). האישה שאלה
את השוטר למה הגיע והוסיפה "היא לא התלוננה"י ( דקה 10:40 ).
888
.3
.2
