לפני כבוד הנשיא ניר מישורי לב טוב
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם
סאהר חמוד ת"ז 204722466
<#1#>
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד ראידה שחאדה
מטעם הנאשם: בעצמו וע"י עו"ד ליאן נעאמנה
פרוטוקול
<#2#>
גזר דין
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום בשני אישומים. באישום הראשון בביצוע 20 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה בניגוד לסעיף 117 (ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ") וניהול ספרי חשבונות כוזבים – עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק. ובביצוע 52 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ בניגוד לסעיף 117 (ב) (5) לחוק, במטרה להשתמט או להתחמק מתשלום מס, עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק. באישום השני בביצוע עבירה של זייף פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו – עבירה לפי סעיף 117(ב)(7) לחוק. והשתמש בכל מרמה או תחבולה – עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק.
מעובדות כתב האישום עולה כי בין החודשים 05/2017 עד 12/2021 (להלן:״התקופה הרלוונטית״) היה הנאשם בעליו של ״עוסק מורשה״ שמספרו 204722466 כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו-1975 (להלן:״החוק״) בענף עבודות בניין ושיפוצים ופתח תיק העוסק במשרד מע״מ טבריה. הנאשם שימש בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום כמנהל הפעיל היחיד של העוסק המורשה. הנאשם היה חייב להגיש למנהל המכס והמע״מ דוחות תקופתיים, במועד ובדרך שנקבעו, בהתאם להוראות החוק והתקנות שהותקנו מכוחו. העובדות המהוות את העבירות:
האישום הראשון: במהלך התקופה הרלוונטית, ובמטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, ניהל הנאשם ספרי הנהלת חשבונות כוזבים, וכלל בספריו 52 מסמכים כוזבים הנחזים להיות חשבוניות מס ע״ש 5 עוסקים שונים אשר לא שיקפו עסקאות אמת בין הנאשם לבין בעלי הפירמות החוקיות, (להלן:״החשבוניות הכוזבות״) כמפורט כדקלמן:
באנא וג׳וד סחר והשקעות בע״מ ח.פ. 515772879 – 7 חשבוניות.
דראושה מהדי מ.ע 40753766 – 9 חשבוניות.
מ.ברה פתרונות בניה בע״מ ח.פ. 515995801 – 6 חשבוניות.
סמר צנרת ותשתיות בע״מ ח.פ. 514343417 – 15 חשבוניות.
עומר ל.הנדסה אזרחית בע״מ ח.פ. 513512103 – 15 חשבוניות.
סכום העסקאות בחשבוניות הכוזבות שכלל הנאשם בספריו הינו בסך של – 4,051,940 ש״ח ומס התשומות בגינן הוא בסך של- 688,830 ש״ח. טבלה המפרטת את החשבוניות הכוזבות צורפה לכתב האישום סומנה כנספח א׳ ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הנאשם פעל באופן שיטתי, לאורך זמן ובמרמה ובתחבולה, והגיש – 20 דוחות תקופתיים כוזבים לרשויות מע״מ, בהם כלל את מס התשומות הגלום בחשבוניות הכוזבות כאמור, וניכה בגינן מס תשומות בסך של – 688,830 ש״ח, בלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, וזאת במטרה להגדיל את הוצאותיו ולהתחמק או להשתמט מתשלום מס. טבלה המפרטת את הדוחות התקופתיים הכוזבים צורפה לכתב האישום סומנה כנספח ב׳ ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
בעשותו כאמור, ניהל הנאשם ספרי הנהלת חשבונות כוזבים במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, מסר הנאשם דוחות הכוללים ידיעות כוזבות – במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, ניכה הנאשם מס תשומות מבלי שהיה לו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס והשתמש הנאשם בכל מרמה או תחבולה, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
אישום שני: בביקורת שנערכה ע״י המאשימה התגלה כי, במהלך התקופה הרלוונטית הוציא הנאשם שתי סדרות של חשבוניות מס משני פנקסים בעלי אותם מספרים רצים (פנקסים כפולים), שלא כדין ובמטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס אמת.
במהלך החודשים 06/2017 עד 11/2017 הוציא הנאשם ללקוחות שונים 4 חשבוניות מס (להלן:״הסדרה הראשונה״). סכום החשבוניות לא כולל מע״מ הינו 312,473 ש״ח, והמע״מ הגלום בחשבוניות אלה בסך: 55,817 ש״ח. טבלה המפרטת את הסדרה הראשונה צורפה לכתב האישום סומנה כנספח ג׳ ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
במטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס, הוציא הנאשם בין החודשים 04/2019 – 09/2019 ארבע (4) חשבוניות מס כוזבות (להלן:״הסדרה השנייה״) בעלות מספרים רצים זהים לחשבוניות שבסדרה הראשונה. סכום החשבוניות לא כולל מע״מ הינו 60,400 ש״ח והמע״מ הגלום בחשבוניות אלה 9,736 ש״ח. טבלה המפרטת את הסדרה השנייה צורפה לכתב האישום סומנה כנספח ד׳ ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
הנאשם לא כלל את החשבוניות הכוזבות מהסדרה השנייה בספריו ולא דיווח עליהן למע״מ.
הנאשם פעל במרמה והשתמש בפנקסים כפולים במהלך התקופה הרלוונטית.
בעשותו כאמור, זייף הנאשם פנקסים במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס והשתמש הנאשם בכל מרמה או תחבולה, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
לאחר הליך גישור ביום 08.07.24 הנאשם הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום .
טיעונים לעונש מטעם הצדדים:
טיעוני ב״כ המאשימה (ת/1):
לטענת ב״כ המאשימה הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם פגיעה בשוויון בנטל המס בין כלל אזרחי המדינה ופגיעה בקופה הציבורית אשר משמעותה פגיעה בציבור הרחב של משלמי המיסים הנדרשים לשלם שיעורי מס גבוהים יותר. מידת הפגיעה באה לידי ביטוי בריבוי העבירות שבוצעו, בתחכום והתכנון שקדם לביצוען, והעובדה שהנאשם ביצע אותן באופן שיטתי במשך תקופה ארוכה וכל זאת במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שליחת יד בכספי הציבור ופגיעה בקופת אוצר המדינה זאת בשים לב לגובה המחדל הפלילי (698,566 ש״ח).
ב״כ המאשימה ביקש כי מתחם העונש ההולם יעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה שבין 7 חודשים ל-12 חודשים, וקנס כספי בשיעור הנע בין 5% לבין 10% מגובה המחדל.
ב״כ המאשימה ציין כי בית המשפט על כל ערכאותיו, תיאר את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג העבירות שנעברו על ידי הנאשם, נוכח תוצאותיהם הקשות – למשק, לכלכלה, לחברה ולערך השוויון והעמידה בנטל המס, המהווה בבחינת אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה, כמו גם הצורך להעביר מסר של ענישה מרתיעה לגביהן. והפנה לפסיקה המציגה את התייחסותם של בתי המשפט לעברייני המס: לרע״פ 5591/22 מוחמד טאהא נ׳ מד"י (נבו, 23.08.22) שם נדחה ערעורו של הנאשם שהורשע על הודאתו בשורה של עבירות מס, הוטלו עליו לאחר הפחתה בבית המשפט המחוזי, 11 חודשי מאסר בפועל וכן קנס בגובה 35,000 ש״ח. לע״פ (מחוזי-נצרת) 51044-08-21 עואודה ואח׳ נ׳ מ״י (27.04.22) הנאשם הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מס ערך מוסף. הוטלו עליו 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 70,000 ₪ והתחייבות על סך 10,000 ₪. ערעור התקבל באופן חלקי והקנס הופחת לסך של 50,000 ₪. לרע״פ 9004/18 יצחקי נ׳ מד"י (נבו, 31.12.18) ערעור על הרשעה של המבקשים ב-55 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, מס בסכום כולל של 1,459,723 ש״ח, שם השית בית המשפט המחוזי החמרה לעונשו המקורי והשית עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, וכן הותיר את יתר רכיבי העונש שהושת עליו על ידי בית משפט השלום, בית המשפט עמד על חומרתה של עבריינות מס וכי יש לתת ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה. לע״פ 7135/10 חן נ׳ מד"י (נבו, 03.11.10) בקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע כי על הנאשמים בתיק, בעבירות מס, יושת עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשמים על העונש. לרע״פ 9205/18 נאיף אחמד סולימאן נ' מד"י (נבו, 03.01.19) בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שניתן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, המבקשים הורשעו בעבירות מס בבית משפט השלום והושת על המבקש 1 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה 40,000 ש״ח, ועל המבקשת 2 הושת קנס בסך 10,000 ש״ח, המבקשים ערערו לביהמ״ש המחוזי, ביהמ״ש המחוזי דחה את ערעורם אך מצא להקל בעונשו של המבקש 1 והשית עליו 10 חודשי מאסר בפועל חלף 12, ערעור נוסף לעליון נדחה. לע״פ (מחוזי-נצרת) 55254-11-18 אבו עואד ואח׳ נ׳ מד"י ( 18.12.18), הנאשמים הורשעו בעבירות מס. על נאשם 1 הוטלו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס על סך 60,000 ₪. על הנאשמת הוטל קנס על סך 100 ₪. הערעור נדחה. לרע״פ 3385/13 חיים דימיטשטיין נ׳ מד"י (נבו, 29.05.13) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ״ש המחוזי בחיפה, המבקש ושתי חברות שהמבקש היה ״מנהלן הפעיל״ הורשעו בביהמ״ש השלום בביצוע עבירות מס שונות. ביהמ״ש השית על המבקש 24 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. וכן על כל אחת מהחברות הושת קנס על סך של 10,000 ₪. ערעורים למחוזי ולעליון נדחו. לרע״פ 1929/18 דניאל אריאלי נ׳ מד"י (נבו 26.04.18) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ״ש המחוזי בבאר שבע, המבקש וחברה שבניהולו הורשעו בביהמ״ש השלום בביצוע עבירות מס רבות, והושתו עליהם 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך של 10,000 ₪. ערעור על קולת העונש התקבל והעונש הוחמר ל-10 חודשי מאסר בפועל, קנס על סך של 40,000 ₪ והותרת יתר רכיבי הענישה ותנאי תשלום הקנס על כנם, ערעור לעליון נדחה. עוד הדגיש ב״כ המאשימה את החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות כלכליות והפנה לרע״פ 977/13 אודיז נ׳ מד"י (פס׳ 7 לפסק דינו של כבוד השופט א׳ שהם). עוד הפנה לרע״פ 10284/06 יהודה פוקס נ׳ מד"י שם עמד בית המשפט על כך שבעבירות פיסיקאליות יש להטיל עונש מאסר ״של ממש״ אשר לא ירוצה בדרך של עבודות שירות. ולרע״פ 3350/15 אבנר בוארון נ׳ מד"י, שם הורשע נאשם בביצוע עבירות לפי חוק המע״מ, והוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נוספים, ערעור למחוזי ולעליון נדחה ונקבע כי העונש אשר נגזר על המבקש בשתי הערכאות דלמטה הינו ראוי ואין להתערב ולרע״פ 7964/13 יוחנן רובינשטיין נ׳ מד"י (נבו 31.12.13) שם הורשע נאשם בביצוע עבירות לפי חוק המע״מ, והוטלו עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס כספי בסך של 120,000 ₪. ערעור למחוזי התקבל והקנס הופחת ל-80,000 ₪. ערעור לעליון נדחה.
ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה התייחס ב"כ המאשימה לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות, לתכנון שקדם לביצוע העבירה, טען כי הנאשם הינו האחראי הבלעדי לביצוע העבירות, תכנן וביצע אותן במודעות למעשיו, תוך כדי הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות ובהגישו דוחות המע״מ הכוזבים וכל זאת מתוך בצע כסף גרידא ובמטרה להתחמק מתשלום מס.
ביחס לעונש הראוי בתוך מתחם העונש ההולם טען ב"כ המאשימה כי העונש המתאים בשקלול העבירות בהן הורשע הנאשם, מצוי ברף העליון של מתחם העונש ההולם. הדגיש כי כל עבירה מהווה אירוע מס נפרד, ואף על כן מתקיים בין העבירות ״קשר הדוק״ (ע״פ 4910/13 ג׳אבר נ מד"י). מדובר בביצוע של 20 עבירות של מסירת מידיעה כוזבת או מסמך ו-52 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך בנוסף לביצוע עבירות נוספות. עבירות אלה נעברו לאורך תקופה ארוכה, תוך תכנון ומחשבה, באופן השולל טענה למעידה חד-פעמית, ולא בכדי, קבע המחוקק סנקציה של 5 שנות מאסר בגין כל עבירה.
עוד ציין ב״כ המאשימה כי הנאשם לא הסיר כלל את המחדלים בתיק ולא תיקן את תוצאות העבירה ולו במקצתה, בתי משפט קבעו לא אחת שיש להחמיר עם עברייני מס שלא הקטינו את הנזקים שגרמו לציבור באופן מלא ומוחלט והפנה לרע״פ 10699/07 חיים קובן נ׳ מד"י: ״אף אם הצדדים היו מגיעים להסדר והמבקש היה מסיר את מחדליו, אין הדבר היה מהווה כתחליף ענישה, ברי אפוא, כי אי הסרת המחדלים מהווה שיקול לחומרה״.
ביחס לנסיבות אישיות של הנאשם נטען כי לאור החומרה הרבה אין בנסיבות אישיות כדי להוות משום עילה על פיה יחמוק עבריין מריצוי עונשי מאסר בפועל. הפנה לע״פ 6474/03 יוסף מלכה נ׳ מד"י שם נקבע ״עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ויש ליתן משקל בענישה לפן ההרתעתי כך שבבוא בית-המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשעה בעבירות מסוג זה, לא יינתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".
ביחס לטענת ב"כ הנאשם למצב כלכלי קשה, טען ב"כ המאשימה כי בפסיקה נקבע שמצב שכזה אינו פוטר את הנאשם ממילוי חובתו והכל בהתחשב בכך שמדובר בכספים שהופקדו בידיו בנאמנות, על מנת שיעבירם לקופת המדינה הפנה לע״פ 71378/01 אלעוברה סאלם נ׳ מד"י שם נקבע: ״בשום פנים ואופן איננו מקבלים, כי קשיים כספיים יכולים להוות נימוק לאי העברת כספי מס ערך מוסף לידיים הנכונות, מדובר בכסף שמלכתחילה הועבר לידי מי שקיבל אותו אך ורק כפיקדון והיה צריך להיות מוחזר לבעליו, קרי מדינת ישראל״. בהקשר זה הפנה גם לרע"פ 4563/09 פריצקר נ' מד"י (נבו 05.06.09), לרע״פ 1688/14 כץ נ׳ מד"י (09.03.14), לרע״פ 1717/14 ליזרוביץ נ׳ מד"י (נבו, 30.03.14), לרע״פ 5557/09 שוסטרמן נ׳ מד"י ולרע״פ 7773/16 חננאל נ׳ מד"י (נבו, 26.10.16).
ביחס לטענת חלוף הזמן ב"כ המאשימה טען כי אין במקרה זה מקום להקלה בעונש בשל חלוף הזמן. מטבעם של תיקי המס הוא כי הרשויות חוקרות את ביצוע העבירות 5 שנים אחורה ומדובר בתיקים מורכבים הכוללים מספר רב של מעורבים ומסמכים רבים.
בנוסף, ב״כ המאשימה הגיש והפנה לת״פ (שלום-קריות) 18535-11-22 מד"י נ׳ ח׳אלד ע׳ית׳ (06.03.24) (ת/2) שם הוטל על הנאשם אשר הורשע בעבירות מס 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס וחתימה על התחייבות. ב״כ המאשימה ציין כי שם המחדל הוסר בשונה מהמקרה דנן.
לאור כל האמור, ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס כספי בגובה 10% מהמחדל הכולל כמו גם לחייבות לחתימה על התחייבות.
טיעוני ב״כ הנאשם (נ/1):
מדובר בנאשם בן 32, סיים לימודיו והחליט לפתוח חברה שעיסוקה בענף השיפוצים. לאורך הדרך החברה צברה חובות לקבלני המשנה, ספקים ובנקים ובשל החובות הכבדים והמצוקה הכלכלית אליה נקלע הנאשם ומשפחתו, הפסיק הנאשם את עבודתו כעצמאי.
ב"כ הנאשם העלתה טענת שיהוי במסגרתה טענה כי אין הסבר המניח את הדעת מדוע המאשימה הגישה כתב אישום רק בשנת 2022 כאשר מדובר בעבירה אשר בוצעה משנת 2017. בנוסף לכך, ציינה כי בשנת 2022 שוחררה הודעה לפי ס׳ 60א לחסד״פ על כך שתיק הנחקר בעניינו עבר לעיונה של המחלקה המשפטית – מכס ומע״מ מחוז צפון, שממנה אפשר ללמוד כי חתימת הנאשם זויפה. הוסיפה כי מחומר החקירה עולה כי הנאשם אכן עבד עם הספק מהדי דראושה בע״מ, אך למרות זאת המאשימה כללה זאת בכתב האישום. הפנתה לת״פ 18535-11-22 בטענה כי מי שסיפק לנאשם את החשבוניות נשוא התיק דנן הודה בחקירתו.
עוד ציינה ב״כ הנאשם כי במקרה דנן ספריו של הנאשם לא נפסלו, וכי מע״מ ביצעו ביקורת אצל הנאשם ולא פסלו את החשבוניות אלא לאחר זמן. ובמסגרת ההליך האזרחי נטען על ידי פקיד השומה כי הנאשם מחויב לממצאי החקירה אך בסוף הוא חויב בשנת המס בכתב האישום לרבות עוסקים שלא נכללו בכתב האישום.
ב״כ הנאשם טענה כי ספק רב אם המאשימה הייתה יכולה להוכיח את טענותיה ללא הודאתו של הנאשם, וזאת נוכח מיקום עדי תביעה משמעותיים אשר לא נמצאים בבית כלא ו/או לא נמצאים בגבולות המדינה, וכן פטירתם של חלק מעדי תביעה מהותיים והזמן הרב שחלף מביצוע העבירות.
מדובר בנאשם אשר לקח אחריות מלאה והודה בביצוע העבירות. הודאתו חסכה זמן שיפוטי יקר.
לאור האמור לעיל, ב"כ הנאשם ביקשה בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ומידת האשמה של הנאשם ונסיבותיו האישיות, להשית עליו עונש מידתי שלא כולל בתוכו מאסר בפועל, אלא מאסר על תנאי או לחלופין השתלבות בתכנית של"צ או לכל היותר מאסר של חודשיים בדרך של עבודות שירות.
דברי הנאשם לעונש: הנאשם מתנצל וטען שעשה טעות, היה צעיר ולא ידע את המסגרת החוקית בעבודתו. ביקש להטיל עונש המקל ביותר שניתן, ציין כי מצבו הכלכלי קשה מאוד, חב חובות רבים והגבלות בחשבון הנובעות מעבודתו עם חברה בתל אביב אשר פתחה תיק הוצאה לפועל נגדו ולכן הוא מוגבל.
דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן :"חוק העונשין"), שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" התווה את עקרון ההלימה כעיקרון מנחה בענישה לפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו (ס' 40 ב' לחוק העונשין).
מלאכת גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:
א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין).
ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא (שיקום, הגנה על שלום הציבור).
ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק ).
אירוע אחד או מספר אירועים
במקרה שלפנינו, ב"כ המאשימה אומנם טען כי כל עבירה מהווה אירוע מס נפרד אך עם זאת הסכים כי מתקיים בין העבירות "קשר הדוק" ולכן מדובר באירוע אחד עם מתחם עונש אחד.
לאחר עיון בכתב האישום (שני האישומים) בגינו הורשע הנאשם הגעתי למסקנה כי למרות שמעשי הנאשם נפרסו על פני תקופות שונות, מדובר באירוע אחד / חלק מתכנית עבריינית אחת שנפרסה על פני תקופה של מספר שנים, במסגרתה ביצע הנאשם עבירות דומות וזהות במס עבור בצע כסף. תכנית זו אמנם התפרסה על פני זמנים שונים, אך אין בכך כדי להגדיר כל אחד מהם כ"אירוע" נפרד בפני עצמו.
משהגעתי למסקנה זו מן הדין לקבוע בגין שני האישומים מתחם עונש הולם אחד.
קביעת מתחם העונש ההולם:
הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו:
העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות למדי. בבסיס העבירות הכלכליות בתחום המיסים עומדים ערכים מוגנים של מניעת פגיעה בציבור באופן ישיר כלפי הקופה הציבורית וכפועל יוצא גם במשק ובכלכלה, הגנה על ערך השוויון בנשיאה בנטל המס והסולידריות החברתית הנובעת מכך, לצד הגנה על ההתנהלות התקינה של רשויות המס (רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.04.04)).
בשל הנזק הרחב שנגרם לציבור בעטיין של עבירות מס חמורות כבענייננו, ולנוכח הקושי הרב בחשיפתן, התוותה הפסיקה מדיניות ענישה מחמירה, המעניקה משקל עיקרי לשיקולי הרתעה וגמול ולפיה נקודת המוצא בענישה היא הטלת מאסר בפועל ולא בעבודות שירות (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל (29.11.2022)).
מעשים מהסוג הנדון, פוגעים באפקטיביות המערכת הפיסקאלית, ויכולתה לתכנן את היקפי הגבייה מהציבור.
כמו כן מוטלים על פי רוב קנסות כבדים ומאסרים מותנים מתוך מתן בכורה לעקרון ההלימה וההרתעה, ובשים לב שעסקינן בעבירות כלכליות שהרווח הטמון צדן רב (רע"פ 9742/11 רייך נ' מדינת ישראל (20.2.2012); רע"פ 1154/20 יהודה מלכה נ' מדינת ישראל (12.2.2020); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018)).
יפים לענייננו דברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013) כדלקמן:
"כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס, בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח […] על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".
מכאן כי הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה הינה ברף גבוה למדי. העבירות כוללות היקף תשומות של מאות אלפי שקלים ומידת אשמו של הנאשם הינה מלאה ומתבטאת בביצוע העבירות תוך מודעות, תכנון מוקדם ושיטתיות בדפוס התנהלותו המאופיין במירמה.
התכנון שקדם לביצוע העבירות – הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ממנו עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ניכה מס תשומות, שלא כדין, ופעל בשיטתיות, ולאורך זמן רב, במרמה. המירמה בה פעל הנאשם באה לידי ביטוי בתחכום רב שעה שהציג חשבוניות כוזבות ואף ניהל ספרי חשבונות כפולים במטרה להונות את קופת המדינה. על יסוד דברים אלה, יש לקבוע שהנאשם אכן פעל בכוונת מכוון, מתוך מטרה ברורה לבצע את העבירות.
חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות – אשמו של הנאשם הינו מלא. הנאשם הינו האחראי הבלעדי לביצוע העבירות, תכנן וביצע אותן תוך מודעות למעשיו, תוך כדי הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות ובהגישו דוחות המע״מ הכוזבים וכל זאת מתוך בצע כסף גרידא ובמטרה להתחמק מתשלום מס.
ב"כ הנאשם טענה כי ספק החשבוניות הכוזבות הועמד לדין (ת.פ 18535-11-22 שלום קריות). יחד עם זאת אין בכך כדי להפחית מאשמו של הנאשם אשר פעל לטובת בצע כסף, במירמה , בתחכום ועל פני תקופה ארוכה תוך שנהנה מפירות העבירה,גם אם אדם נוסף סייע בידו בביצוע העבירות או פעל ביחד איתו לצורך ביצוען.
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי עצם העובדה כי נאשמים פעלו בצוותא אין משמעה כי אשמם אינו מלא. ר' הדברים ב ע"פ 8515/17 פ לונינ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים (24.10.18) :
"לא מצאנו ממש בטענתה של ב"כ המערער לפיה בית המשפט לא התחשב ב"חלוקת התפקידים" בינו לבין האחר, לאור העובדה כי המערער לא נטל חלק בתקיפת הקשישה. אף שהטיעון העובדתי הינו נכון, אין הוא נכון מן הבחינה המשפטית והערכית בהקשר לחלוקת האשם המוסרי בביצוע עברייני המתבצע בצוותא. בכל תכנית עבריינית שבה משתתף יותר מאשר מבצע אחד, חולקים מבצעי העבירה בצוותא בתפקידים".
הנזק שנגרם והנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות – השתמטות מתשלום מס והגשת דוחות כוזבים לרשויות המס הן עבירות חמורות ביותר, אשר יש בהם לשלוח יד לקופת המדינה וליטול ממנה סכומי עתק שלא על פי דין. בראיה כוללת יותר, עבירות כאלו פוגמות אף בערכי יסוד כגון השוויון החברתי, בחלוקה הוגנת של הנשיאה בנטל ובהכוונת ההתנהגות הציבורית. ערכים אלו גם הם חלק מהמטרות העומדות בבסיס דיני המס. עבירות אלה מפרות את האיזון העדין שיוצרים דיני המס כדי להשיג מטרות חברתיות רבות תוך חלוקה הוגנת של נטל המס בפרט כאשר הנאשם לא הסיר המחדל ולא תיקן את הנזק שגרם.
מדיניות הענישה הנוהגת
על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות פשע לפי חוק המע"מ, בהיקף תשומות של מאות אלפי שקלים, בשינויים המחויבים לענייננו, קיים מנעד ענישה רחב, הנע ממאסר שיכול ויבוצע בעבודות שירות ועד למאסר בפועל, אביא תמצית ממנו כמשתקף בפסיקה :
ברע"פ 1282/24 זלום נ' רשות המיסים – מע"מ פלילי (14.2.2024) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לפי הודאתו ב-6 עבירות ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"מ, בסך של כ-6.9 מיליון ₪ וסכום מס תשומות בסך של כמיליון ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 14 ל-30 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, תוך חריגה מהמתחם, משיקולי שיקום לאור הליך גמילה מסמים משמעותי שעבר ושיקום מוצלח, אך מבלי שהוסרו המחדלים (בערכאת הערעור הסיר המערער את המחדל בחלקו, בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד).
בעפ"ג (מרכז-לוד) 31406-12-22 חאג' יחיא נ' רשות המיסים – מע"מ פלילי (12.2.2023), נדחה ערעור שהגיש המערער שהודה והורשע ברישום 19 חשבוניות כוזבות בסכום כולל של 2,663,540 ₪, בגינן ניכה מס בסך 387,010 ₪, ולא הסיר את מחדליו. במקרה זה נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשים, ונגזר דינו של הנאשם, בעל עבר פלילי ישן, ל-11 חודשי מאסר בפועל.
ברע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל (27.2.2019), הורשע המבקש בביצוע עבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, הוצאת חשבוניות כוזבות וזיוף פנקסי חשבונות במטרה להתחמק ממס בסכום כולל של 317,000 ₪. המבקש הסיר באופן חלקי את המחדל (נותרו 200,000 ₪ שלא הסיר). נקבע מתחם הנע בין 5 ל-14 חודשי מאסר בפועל, בהיות המבקש נעדר עבר פלילי, גזר עליו בית משפט השלום 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.
ת"פ 37329-01-19 מדינת ישראל נ' ח.ע.צ. ואח': במקרה זה, הנאשמים הורשעו בניכוי מס תשומות שלא כדין, בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות, במטרה להקטין את חבות המס ולהתחמק מתשלום מס אמת. בית המשפט גזר על הנאשם 1 עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח.
ברע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.2018) (הוגש ע"י המאשימה), נדון מבקש שהורשע על פי הודאתו בביצוע 28 עבירות ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהן מסמך כדין, ביחס ל-14 חשבוניות, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 352,522 ₪, לצד עבירות נוספות. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר. הנאשם לא הסיר את מחדליו, לפיכך נגזר עליו לרצות מאסר למשך 12 חודשים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחו.
ברע"פ 1929/18 אריאלי נ' מדינת ישראל (26.4.2018) (הוגש ע"י המאשימה) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש לאחר שערעור על קולת העונש התקבל, ומשהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, ומסירת ידיעה או דוח כוזבים למע"מ כשמס התשומות הסתכם בסך של 281,404 ₪, וחלק ניכר מהמחדל הוסר. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור המדינה התקבל, והעונש הוחמר והועמד על 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 ₪.
ברע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל (2012), הורשע הנאשם בעבירות של אי דיווח על הכנסות, בסך כולל של 1,200,000 ₪, הצגת אישור מזויף ללקוחותיו. בית המשפט החמיר בעונשו מ-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ל-12 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטל עליו קנס 25,000 ₪, תוך ציון העובדה כי מדובר בקנס מקל, וזאת על אף גילו המבוגר של הנאשם (יליד 1939) ומצבו הכלכלי והבריאותי הקשה.
ברע"פ 3580/17 פואז נ' מדינת ישראל (29.5.2017), נדון מבקש שהורשע לפי הודאתו בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, תוך הגשת דוחות תקופתיים כוזבים, מס התשומות הסתכם בסך של 491,286 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר, והשית על המבקש שלא הסיר מחדלים 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.
בע״פ (מחוזי-נצרת) 55254-11-18 אבו עואד ואח׳ נ׳ מד"י ( 18.12.18), (הוגש ע"י המאשימה) הנאשמים הורשעו בעבירות מס. על נאשם 1 הוטל 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס על סך 60,000 ₪. על הנאשמת הוטל קנס על סך 100 ₪. הערעור נדחה.
בע"פ (מרכז-לוד) 8757-07-21 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (13.3.2022), נדחה ערעור של מערער שהורשע לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק ממס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, כשסכום המס שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך 246,415 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בהתחשב בהעדר נטילת אחריות ואי הסרת המחדל, אל מול עבר פלילי נקי והתחשבות בנסיבותיו האישיות
ההיבט הכלכלי של הנאשם:
על פי הוראות סעיף 40 ח', לחוק העונשין, בקביעת מתחם הענישה ההולם שומה על בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של הנאשם כחלק מהשיקולים לקביעת מתחם הענישה, ולמעשה, ניתן לומר כי באשר לעונש הקנס, קיימת אינדיווידואליות בקביעת מתחם העונש הנובעת מכך שבקביעת מתחם זה, אין בוחנים רק את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אלא גם את יכולתו הכלכלית של הנאשם.
במקרה שבפני עתר ב"כ המאשימה להטלת ענישה כספית אשר תהלום את סכומי המס שהועלמו מקופת המדינה וטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו פוטר את חובתו בהתחשב בכך שמדובר בכספים שהופקדו בידיו בנאמנות לכאורה, על מנת שיעביר אותם לקופת אוצר המדינה. עוד טען, כי מצבו הכלכלי והיעדר יכולתו לשלם את החוב אינם מהווים עילה להקלה בעונש. מנגד טענה ב"כ הנאשם כי יש לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי בחשבון בעת גזירת העונש אך הנאשם לא הציג בפניי תלושי שכר ו/או כל אסמכתא אחרת לעניין מצבו הכלכלי ומכאן אני למד כי מצבו הכלכלי שפיר.
נוכח האמור לעיל, מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובע כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ-7 חודשי מאסר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס שנע בין 5% ל-10% מסכום מס התשומות והתחייבות כספית.
סטייה ממתחם העונש הראוי:
בעניינו של הנאשם לא הוגש תסקיר שירות מבחן ובהתחשב בעובדה שהנאשם לקח החוק לידיו תוך תכנון מוקדם , למעשיו תוצאות חמורות כשהמניע הוא בצע כסף, אין מקום במקרה זה לסטייה לקולא ממתחם העונש ההולם. כמו כן לקחתי בחשבון שהמחדל לא הוסר על ידי הנאשם.
מאידך, הנאשם נעדר עבר פלילי, לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה מלאה והודה בהזדמנות הראשונה. מכאן כי אין מקום לסטות לחומרא ממתחם העונש ההולם.
קביעת העונש הראוי:
לצורך קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :
פגיעת העונש בנאשם – הנאשם הינו בן 32, הטלת עונש מאסר בפועל, תפגע בו, ללא כל ספק בפרט כשמדובר באדם ללא הרשעות קודמות ויהיה זה המאסר הראשון מאחורי סורג ובריח.
נטילת אחריות של הנאשם– הנאשם נטל אחריות מלאה על ביצוע העבירות, הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.
תיקון הנזק – הנאשם לא הסיר את המחדלים ולא ריפא את הנזק שנגרם לקופת אוצר המדינה. אי הסרת המחדל, הוא נתון חשוב ורלוונטי בקביעת העונש (רע"פ 7773/16 חננאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.10.2016)).
חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות – כתב האישום הוגש באוקטובר 2022, כאשר העבירות המיוחסות לנאשם, נעברו בתקופות בין השנים 05/2017 – 12/2021. מדובר לכאורה בשיהוי לא מבוטל עד להגשת כתב אישום, אך בית המשפט לוקח בחשבון את מורכבות התיק מבחינה חקירתית, והזמן הנדרש לביצוע החקירות על ידי הרשויות, ונראה כי פרק הזמן בו הוגש כתב האישום אינו חריג נוכח מועד ביצוע העבירות האחרון בחודש דצמבר 21.
עברו הפלילי של הנאשם – הנאשם נעדר עבר פלילי.
שיקול הרתעת היחיד
הנאשם נטל אחריות על מעשיו , הביע חרטה , הינו נעדר עבר פלילי.
יחד עם זאת הנאשם פעל במירמה על פני תקופה ממשוכת מאוד ואין מדובר במעידה חד פעמית, מדובר בסכומי כסף גבוהים ולא הוגשה כל המלצה טיפולית או שיקומית תבעניינו של הנאשם ומכאן מצאתי כי יש לתת משקל לשיקול הרתעת היחיד במקרה זה.
שיקול הרתעת הרבים
השתמטות מתשלום מס והגשת דוחות כוזבים לרשויות המס היא רעה חולה, הפוגעת בקופת המדינה, אינה מאפשרת לרשויות המדינה לתכנן את היקפי המס הנדרשים, פוגעת בשוויון, באלה שהינם שומרי חוק ומשלמים מיסים כחוק, ופוגעת בעקיפין בכיסו של כל אזרח ואזרח, ועל כן על הענישה לשקף פגיעה זו ולהעביר מסר ברור על ענישה מרתיעה כלפי עבריינים פוטנציאליים (רע"פ 4684/12 גחלי נ' מדינת ישראל (2012); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (2013)).
בגזירת העונש הראוי לנאשם שבפניי, שקלתי לחומרה את חומרת המעשים, את העובדה כי העבירות שביצע מטרתן בצע כסף מתוך מניע כלכלי וטובת הנאה חומרית, בעבירות שבעטיין נגרם נזק ממוני לזולת – למשק, לכלכלה, לחברה ולערך השוויון והעמידה בנטל המס שזהו הבסיס למערכת אכיפת חוק יציבה ותקינה. כמו כן, שקלתי לחומרה את העובדה שהנאשם לא הסיר המחדל.
לקולא שקלתי כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, לקיחת האחריות והבעת החרטה המלאה, ההודאה בהזדמנות הראשונה והחיסכון בזמן שיפוטי יקר.
לאור האמור לעיל מצאתי למקם את העונש הראוי בחלק האמצעי של מתחם העונש ההולם תוך מתן משקל ממשי לשיקולי הגמול, הרתעת היחיד והרתעת הרבים המחייבים במקרה זה הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח ותוך התחשבות לעניין משך תקופת המאסר בנזק שייגרם לנאשם מתקופת מאסר ממושכת מאוד , נסיבותיו האישיות וחלוף זמן רב מביצוען של חלק מהעבירות.
רכיב הקנס
ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם קנס כספי בגובה של 10% מהמחדל הכולל. מנגד, ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בקנס נמוך, אם בכלל, וזאת בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.
ככלל, הרשעה בעבירות מס מצדיקה הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד הטלת קנס כספי (רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 7964/13 רובינשטיין נ' מדינת ישראל (31.12.2013); רע"פ 7790/13 חיים נ' מדינת ישראל (20.11.2013)).
אחד מהשיקולים בענישה בעבירות אלו נובע מכך שהרווח המופק מביצוע עבירות פיסקליות הינו כלכלי בעיקרו כמו במקרה שלפנינו. על בית המשפט לדאוג לכך שהעבירה לא תהא משתלמת לנאשם גם בהיבט הכלכלי, לכן ישנה חשיבות לא מבוטלת בהטלת קנס גם בשיעור ממשי אשר ירתיע עבריינים מלשוב ולסטות מדרך הישר. עם זאת, הקנס צריך לשקף איזון קורלטיבי בין גובהו והמאסר שנגזר תחתיו, לבין יכולתו הכלכלית האמתית של האדם לעמוד בו.
במקרה שבפנינו, הנזק הכלכלי שנגרם לקופת המדינה בעקבות העבירות בהן הורשע הנאשם עומד על מאות אלפי שקלים: 698,566 ₪. היחס בין שיעור הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מביצוע העבירות לבין שיעור הקנס צריך לשקף את חומרת מעשיו של הנאשם. זאת ועוד, הנאשם לא פעל להסרת המחדל ולו באופן חלקי.
אשר לטענה אפשרית ביחס לכלל אחידות הענישה בעניינם של הנאשם בתיק זה אל מול העונש שהוטל על נאשם בת"פ (שלום-קריות) 18535-11-22 מד"י נ' ע'ית' (06.03.24) (ת/2) המתייחס למי שמסר לנאשם שבפני את החשבוניות- עליו הוטל עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנה, קנס על סך 35,000 ₪ והתחייבות על סך 70,000 ₪ הרי שלא מצאתי מקום של ממש להשוואה בעניינם. זאת שכן לחובת הנאשם בתיק שהתנהל בבבית משפט השלום בקריות עבר פלילי בביצוע עבירות דומות. מנגד, הנאשם שבפני נעדר עבר פלילי אך מיוחס לו בכתב האישום אישום נוסף בגין ניהול פנקסי חשבונות כפולים והונאה בדרך נוספת של רשויות המס.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים.
הנאשם יתייצב למאסרו בבית מעצר צלמון, ביום 22.04.25 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשות תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.
לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו. הנאשם יפקיד דרכונו עד יום 16.02.25 שעה 10:00 במזכירות בית משפט השלום בנוף הגליל – נצרת.
כמו כן יחתום הנאשם היום על התחייבות ע"ס 20,000 ₪ להבטחת התייצבותו למאסר.
באם לא ימלא הנאשם אחר אחד התנאים הנ"ל במועדו תוצא כנגד הנאשם פקודה לריצוי מאסרו שתוקפה מיידי.
שירות בתי הסוהר יודיע לבית המשפט עם התייצבותו של הנאשם לריצוי העונש.
מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות עוון בחוק מע"מ, למשך 3 שנים החל מהיום.
מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות פשע בחוק מע"מ, למשך 3 שנים החל מהיום.
קנס בסך 60,000 ₪, או 180 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים, החל מיום 1.1.26 ובכל אחד לחודש שאחריו. לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס תעמוד יתרתו לפירעון מיידי.
ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
• בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
• במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
אני מורה על מתן התחייבות מטעם הנאשם להימנע מלעבור עבירה לפי הסעיפים בהם הורשע משך 3 שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 30,000 ש"ח; אם לא ייתן הנאשם ההתחייבות היום, ייאסר למשך 100 ימים במצטבר לכל עונש אחר שהוטל על הנאשם.
המזכירות תשלח עותק מגזר הדין בדחיפות לעיון שב"ס.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשפ"ה, 13/02/2025 במעמד הנוכחים.
ניר מישורי לב טוב, נשיא
הנאשם: לאחר שגזר הדין הוקרא בפניי, אני מתחייב להימנע מלעבור עבירות לפי הסעיפים בהם הורשעתי משך 3 שנים החל מהיום. אני מודע לכך כי ההתחייבות הינה על סך 30,000 ₪.
4#>
החלטה
הנאשם נתן התחייבות בפני בית המשפט כאמור בתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה,
התש"ף – 2019).<#
<#5#>
ניתנה והודעה היום ט"ו שבט תשפ"ה, 13/02/2025 במעמד הנוכחים.
ניר מישורי לב טוב, נשיא
