בפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
נ. י
ע"י ב"כ עוה"ד שי זילברברג
נגד
משיב
י. י
ע"י ב"כ עוה"ד שרון ליכט – פטרן
פסק דין
1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) מיום 20.2.2023 בתיק תלה"מ 28179-11-20 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה העדיף בית משפט קמא את חוות דעתו של המומחה מטעמו, ד"ר גוטליב, על פני הפסיכולוג מר פאיאנס, כפי שיתואר להלן.
2. יוער כי הדיון בתיק זה התעכב מאחר שבקשת רשות הערעור הוגשה באיחור-מה ובקשת המבקשת להארכת מועד נדונה בפני הרשמת, כב' השופטת עידית וינברגר; בהחלטתה מיום 11.5.23 דחתה כב' הרשמת את הבקשה, אולם בערעור בפני כב' השופט הבכיר מנחם רניאל (החלטה מיום 28.5.23) הגיעו הצדדים להסכמה כי יוארך המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד הגשתה בפועל, והתיק חזר למותב זה, לדון בו לגופו.
רקע בזעיר אנפין
3. המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים"), יהודים אשר נישאו זל"ז בשנת 2005. מנישואי הצדדים נולדו שלושה ילדים בשנים 2008, 2011 ו- 2014.
4. יחסי הצדדים עלו שרטון בשנת 2018 או בסמוך, ומתנהל ביניהם סכסוך מתמשך בעניין משמורת הקטינים, והליכים מתנהלים מזה כחמש שנים.
רקע לסכסוך הובא בהרחבה במסגרת פסק דיני ברמ"ש 36042-11-22 (להלן: "הרמ"ש הקודם") ועל מנת לא לסרבל פסק דין זה, אינני חוזר על הדברים.
5. במסגרת הרמ"ש הקודם הוריתי על ביטול ההחלטה בתיק קמא מיום 8.10.2022, אשר דחתה את בקשת המבקשת לביטול ההחלטה מיום 20.3.22. נזכיר כי ההחלטה מיום 20.3.22 קיבלה את מסקנות חוות דעתו של ד"ר גוטליב בכל הקשור לצמצום שהות הקטינים עם המבקשת, לרבות ביטול לינת הקטינים אצל המבקשת.
במסגרת הרמ"ש הקודם, הוריתי כי הצדדים ישובו לבית משפט קמא אשר יערוך דיון מחודש וידון לגופן של טענות הצדדים בבקשת ביטול ההחלטה מיום 20.3.22.
6. המבקשת ביקשה להותיר את זמני השהות המורחבים (הכוללים לינה) עם הקטינים על כנם, וטוענת כי המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר גוטליב, הגיש את חוות דעתו בטרם בחן את הרחבת זמני השהות.
המשיב צידד במסקנות חוות דעתו של ד"ר גוטליב וביקש להעניק להן תוקף של החלטה.
7. יצוין כי זמני השהות המתקיימים נכון למועד הגשת בקשת רשות הערעור, נקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.8.2022 והם כדלקמן: בימים שלישי וחמישי בין השעות 17:30 ל- 20:30, כל שבת שניה משעה 15:00 עד 20:00.
8. ההחלטה קמא נשוא בקשת רשות הערעור דנן, ניתנה ביום 20.2.2023, ולהלן חלקה הרלוונטי (ההדגשות במקור):
"20. ההחלטה מיום 20.3.22 על אימוץ המלצות ד"ר גוטליב מבוטלת, משלא נשמעה באותה עת עמדת המבקשת.
21. לטענת המבקשת, עיון בחוות דעתו של הפסיכולוג פאיאנס מעלה כי קיימת מחלוקת בינו ובין המלצותיו של ד"ר גוטליב בשאלת הדרך הראויה לעיבוי הקשר בינה ובין הקטינים. נסיבות אלו, אין כל סיבה להעניק לחוות דעתו של ד"ר גוטליב עדיפות, בטרם התקיים דיון ההוכחות ואין מקום לערוך שינוי בהסדרים הזמניים שנקבעו בביהמ"ש המחוזי. המשיב בבקשתו, לא טען כל טענה באשר לשינוי נסיבות כלשהו, אלא הסתמך אך ורק על העדכון של ד"ר גוטליב.
המבקשת הוסיפה וטענה, כי העדכון של ד"ר גוטליב אינו עוסק כלל ביחסי המשיב והקטינים ומתבסס על מפגש אינטראקציה אחד ויחיד שהתקיים בטרם הורחבו הסדרי השהות, בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי. העדכון לא נותן משקל כלשהו לכך שהקשר כבר חודש עם הקטינים ולכך שצמצום המפגשים יביא לרגרסיה בקשר. אף לא ניתנה כל התייחסות להסתה מטעם המשיב ולעובדה שהאמור בעדכון מנוסח כנגדה בצורה קיצונית.
22. לטענת המשיב, החלטת ביהמ"ש המחוזי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, עת קבע כי הקטינים ילונו אצל המבקשת, כאשר עד לאחרונה נפגשה עמם תחת פיקוח. עוד טען כי תפקידו של מר פאיאנס היה ליתן למבקשת הדרכה הורית בלבד. הוא לא נפגש עמו מעולם, לא הוסמך ואף לא נדרש לבחון את טובת הקטינים. המשקל שניתן להמלצתו הנו מוגזם ומופרך, תוך התעלמות משיקולים אחרים ובעלי משמעות להכרעה בשאלת הרחבת הסדרי השהות.
23. כמפורט לעיל, ביום 9.3.21 מינה ביהמ"ש המחוזי את ד"ר גוטליב כמומחה מטעם ביהמ"ש שיבחן את הטענות בדבר מסוכנות המבקשת, ניכור הורי של המשיב, יערוך בדיקת מסוגלות הורית לצדדים ויתן המלצותיו לעניין זמני שהות הקטינים עם כל אחד מההורים. ביום 15.9.21, בהתאם להמלצתו של ד"ר גוטליב, הסמכתי את הפסיכולוג, מר אברהם פאיאנס, ללוות את תהליך עיבוי הקשר בין המבקשת לבין הקטינים אחת לשבוע. הסמכתו של מר פאיאנס נבעה, בין היתר, נוכח היכרותה המוקדמת של המבקשת עמו והיות שמדובר בגורם טיפולי אשר זכה לאמונה.
24. אינני ממעיטה בחשיבות המלצותיו של הפסיכולוג פאיאנס, אך כאמור ד"ר גוטליב מונה כמומחה מטעם בית המשפט, לסייע בתחום מומחיותו כגורם מקצועי וניטרלי. הוא מונה, בין היתר, בכדי ליתן המלצותיו לעניין זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהצדדים.
…
25. המבקשת עותרת להותיר את החלטת ביהמ"ש המחוזי באשר להרחבת זמני השהות על כנה, אך כאמור, ביהמ"ש המחוזי נתן החלטתו בטרם הונחה לפניו חוות דעתו של ד"ר גוטליב. ד"ר גוטליב נתן המלצתו לאחר התרשמותו משני הצדדים.
…
המבקשת טענה, כי חוות דעתו של ד"ר גוטליב הוגשה בטרם בחן את הרחבת הסדרי השהות, כפי שקבע ביהמ"ש המחוזי. החלטת ביהמ"ש המחוזי ניתנה בחודש פברואר 2022, כאשר חוות דעתו של ד"ר גוטליב הוגשה כחודש לאחר מכן. איני סבורה כי בפרק זמן של חודש ימים ניתן לבחון בצורה מיטבית כיצד ההרחבה השפיעה על הקטינים.
26. ד"ר גוטליב המליץ להחליף את הגורם הטיפולי, כך שימונה גורם אשר אין לו קשר קודם עם בני המשפחה, שכן לשיטתו יהיה נכון יותר לאפשר למבקשת לשמור על המקום הטיפולי האישי בנפרד מהטיפול בקטינים ובכך לאפשר לקטינים טיפול מגורם אשר אינו מזוהה עם צד זה או אחר.
המבקשת התנגדה להמלצה זו. לטענתה, אין להעדיף את דעתו המקצועית של ד"ר גוטליב על פני הפסיכולוג פאיאנס, רק בגלל שהם חלוקים בדעתם. כן הוסיפה, כי בניגוד לד"ר גוטליב, הפסיכולוג פאיאנס פגש את הקטינים פעמים רבות בביתה. הקטינים מכירים את הפסיכולוג וגורם חדש יעכב את הטיפול. הנימוק כי יש למנות גורם אשר אין לו קשר קודם עם בני המשפחה, נדחה כבר על ידי בית המשפט ואין לקבל המלצה הנוגדת הכרעה זו.
27. נוכח חלוף הזמן שעבר מאז שהוגשה חוות הדעת הנ"ל, בחודש מרץ 2022, אני מורה כי ד"ר גוטליב יגיש עד ליום 5.3.23, דיווח עדכני אודות אופן קיום זמני השהות בין המבקשת לקטינים כיום. כמו כן, לאור העובדה כי הפסיכולוג פאיאנס מלווה את המבקשת והקטינים מזה תקופה ארוכה, ד"ר גוטליב יעדכן האם המלצתו בעניין החלפת הגורם הטיפולי בעינה עומדת.
…"
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
9. להלן תמצית טענות המבקשת:
א. שגה בית משפט קמא עת הורה כי זמני השהות של הקטינים עם המבקשת יתקיימו ברחוב בימים שני וחמישי למשך שלוש שעות בכל פעם, ובכל שבת שנייה למשך חמש שעות בלבד בביתה של המבקשת. מדובר בזמני שהות מצומצמים וחריגים.
ב. כל טענות המסוכנות שהעלה המשיב וטענותיו באשר למצבה הנפשי של המבקשת נדחו על ידי כל המומחים בתיק קמא, ומבלי שישנה הצדקה אחרת לזמני שהות בהיקף כה מצומצם.
ג. עיון בהחלטה קמא מלמד, כי ניתן בה משקל לטיעון אחד ויחיד והוא כי ד"ר גוטליב מונה כמומחה בית המשפט, בעוד הפסיכולוג פאיאנס מונה כגורם שנועד ללוות את תהליך עיבוי הקשר בין המבקשת לקטינים. בית משפט קמא כלל לא נדרש לטענות המבקשת נגד חוות דעתו של ד"ר גוטליב לגופו של עניין, ובעיקר נגד המסקנות שהסיק ד"ר גוטליב מהממצאים העובדתיים שקבע.
ד. יוזכר כי מר פאיאנס מונה על ידי בית משפט קמא, בעקבות המלצת ד"ר גוטליב, ועל בית משפט קמא ליתן לחוות דעתו של מר פאיאנס מעמד שווה לזה של ד"ר גוטליב, ולא לייחס לה משקל נמוך יותר באופן אפריורי, כפי שנעשה בהחלטה קמא.
טענות המשיב בבקשת רשות הערעור
10. ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור. להלן תמצית טענותיו:
א. בקשת רשות הערעור דנן היא לכאורה בשאלה האם יש לבטל את ההחלטה קמא, שקבעה כי הסדרי השהות של המבקשת עם הקטינים יתקיימו בהתאם להמלצות ד"ר גוטליב. בפועל, מדובר בבקשת רשות ערעור חוזרת, על החלטה מיום 6.8.22 שהרחיבה את זמני השהות – ולא ניתן לערער עליה, משחלף המועד הקבוע בתקנות לעשות כן. ואולם, ממילא מדובר בהחלטה זמנית הקובעת את זמני השהות.
ב. המבקשת היא זו שפוגעת במו ידיה בקשר שלה עם הקטינים – מחמיצה זמני שהות עמם, בוחרת לא לשהות עמם, מתנהגת כלפיהם באופן קשה, מפעילה אלימות מילולית ורגשית ונוהגת בחוסר אחריות עמם.
ג. ד"ר גוטליב הגיש חוות דעת עדכנית לתיק קמא בחודש מרץ 2023, והמבקשת נמנעה מלצרפו לבקשת רשות הערעור, משום שהיא מבקשת להסתיר את תוכנה. ד"ר גוטליב ציין במסגרת אותה חוות דעת, כי לא ניתן להצביע על התקדמות או שינוי אצל המבקשת; הקטינים כמהים לקשר מיטיב עם המבקשת אך היא איננה מסוגלת לתת להם מענה הולם, עקבי ורגיש מספיק לצרכיהם.
ד. ד"ר גוטליב הוא המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט ליתן חוות דעתו המקצועית, אשר התעדכנה ומתעדכנת עם התקדמות ההליך; מר פאיאנס הוא המטפל האישי הפרטי של המבקשת, שנועד ליתן לה הדרכה הורית ובית משפט קמא הסכים כי ילווה את מפגשי המבקשת עם הקטינים, ללא סמכויות אחרות ומבלי שהוסמך ליתן חוות דעת.
ה. בשלוש חוות הדעת שהוגשו לתיק קמא על ידי ד"ר גוטליב, הומלץ על גורם טיפולי מלווה למבקשת ולקטינים, אשר יהיה אחראי על עיבוי הקשר בהדרגה בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. מדובר בהמלצה שעברה כחוט השני בכל חוות הדעת. ואולם בפועל, הצליחה המבקשת, באמצעות תעלולים משפטיים, שלא ליישם המלצה זו באופן מלא כך שהמבקשת נפגשה עם הקטינים ללא ליווי צמוד של גורם טיפולי מקצועי.
ו. בכל הנוגע לבקשת רשות הערעור, אין טעם לדון בטענות שאינן רלוונטיות, שנטענו לפני קבלת העידכון מד"ר גוטליב וממילא יידונו בבית משפט קמא, בדיון שאמור להתקיים ביום 19.6.23, אשר במסגרתו אף עתיד להיחקר ד"ר גוטליב, על חוות דעתו האחרונה.
דיון והכרעה
11. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
12. טעמיי לדחיית הערעור נשענים על שלושה אדנים, נפרטם אחד לאחד.
13. האדן הראשון הוא, כי בניגוד לטרוניות המבקשת, במסגרת ההחלטה קמא לא נקבעו כלל זמני השהות של המבקשת עם הקטינים; זמני השהות נקבעו בהחלטה מיום 6.8.22 ומתקיימים כך עד היום. כפי שטען המשיב בתשובתו, לא ניתן לערער על ההחלטה מיום 6.8.22 משחלף המועד לכך.
14. האדן השני הוא, כי בניגוד לטענות המבקשת, הרי שטרם הוכרעה שאלת זמני השהות, ובית משפט קמא הורה לד"ר גוטליב להגיש דיווח עדכני על קיום זמני השהות בין המבקשת לקטינים. מתשובת המשיב ניתן ללמוד כי בית משפט קמא קבע דיון בסוגיה כבר ליום 19.6.23, אליו הוזמן ד"ר גוטליב להעיד. נראה כי בנקודה זו, הקדימה המבקשת את המאוחר.
15. האדן השלישי – העדפת המלצות ד"ר גוטליב או מר פאיאנס.
במצב הדברים הנדון, משהמומחה גוטליב ייחקר ביום 19.6.23 על ידי הצדדים, ממילא יצטרך בית משפט קמא לשקול מחדש את העדפת המלצות ד"ר גוטליב העדכניות, כשבפניו מונחות המלצות מר פאיאנס. לכן, אין מקום בשלב זה כי בית משפט זה, בשלב זה, טרם שמיעת המומחה גוטליב לאחר חוות דעתו העדכנית, ייקבע כל קביעה בנדון.
לחיזוק הדברים ייאמר, כי בסעיף 20 בהחלטה קמא נכתב מפורשות כי "ההחלטה מיום 20.3.22 על אימוץ המלצות ד"ר גוטליב מבוטלת…" (ההדגשה שלי, ח"ש). ללמדנו, כי בית משפט קמא לא אימץ למעשה או באופן מוחלט את המלצות ד"ר גוטליב.
סביר כי החלטת בית משפט קמא בענין המלצות המומחה גוטליב, תינתן באופן ברור והחלטי רק לאחר קבלת הדיווח העדכני ושמיעת המומחה בעניין זה (כפי שנאמר בהמשך ההחלטה קמא) וחקירתו על ידי הצדדים ביום 19.6.2023.
סוף דבר
16. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור דנן.
17. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.
18. עירבון שהמבקשת הפקידה בהליך יוחזר לה באמצעות בא כוחה.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
