מספר בקשה:1
בפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין הקטין:
מבקשת
ע' ת"ז ——– יליד xx.xx.2023
א.ב. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד אילנית מויאל בנימין
נגד
משיב
י.מ. ת"ז ——–
ע"י ב"כ עוה"ד אליהו סוויסה
החלטה
בקשה לפסיקת מזונות זמניים שהגישה המבקשת בד בבד עם תביעת מזונות קטין יליד xx.xx.2023 במסגרתה עתרה המבקשת לחייב המשיב במזונות זמניים עבור הקטין, שנולד ממערכת יחסים זוגית שהתקיימה בין השניים. לטענת המבקשת כשהודיעה למשיב על ההיריון, הוא ביקש ממנה לבצע הפסקת הריון ומשזו סירבה עזב המשיב את ביתה. נטען כי בעת שהמבקשת הייתה בחודש השני להריונה הקשר הזוגי נפסק. נטען כי לאורך כל תקופת ההיריון וגם לאחר הלידה, סירב המשיב לסייע בידי המבקשת והיא נאלצה לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בהריון ובלידה. לטענתה הפעם הראשונה בו פגש המשיב את הקטין היה באירוע הברית ולאחר אירוע הברית לא ראה עוד את הקטין. לטענתה בשל התנערותו של המשיב מאחריותו כלפי ההיריון וכלפי הקטין, בשל מצוקתה הכלכלית הרבה והעובדה כי היא נמצאת בהליך פש"ר, הוגשה בקשתה זו.
המשיב בתגובתו עתר לעיכוב ההליכים. נטען כי הבקשה לפסיקת מזונות זמניים, מקדימה את זמנה שכן קיים חשש ממשי שהמשיב אינו אביו הביולוגי של הקטין. נטען כי הקשר בין הצדדים לא היה רציף ומחייב וייתכן והמבקשת קיימה במקביל קשר עם צד ג'. המשיב אישר כי השתתף באירוע ברית המילה של הקטין, אך טען כי הובא בעל כורחו, תוך הפעלת מכבש לחצים. עוד נטען כי היה על המבקשת, כמי שנמצאת בהליכי חדל"פ, לקבל אישור בית משפט של החדל"פ לנקיטת ההליך.
בהחלטתי מיום 5.6.23 ציינתי, כי יש ממש בטענה כי כל עוד לא התבררה שאלת האבהות, לכאורה אין לפסוק מזונות זמניים והמבקשת נדרשה להגיש תשובה לתגובת המשיב ולצרף אישור בית משפט של החדל"פ לניהול ההליך.
המבקשת בתשובתה, טענה כי הרתה עת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים מחייבת וגרו תחת קורת גג אחת. עוד טענה כי המשיב הגיע לאירוע ברית המילה מרצונו, ומול כל המוזמנים, נשא תפילה שנהוג כי נשוא אביו של הנימול. המבקשת חזרה על טענותיה בנוגע לקשיים כלכליים והעדר תמיכה כלכלית מהמשיב בתקופת ההיריון ולאחר הלידה. לתשובה צורף אישור בית המשפט של החדל"פ.
לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת לפסיקת מזונות זמניים, בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת לתגובת המשיב – אני דוחה את בקשת המבקשת.
המקור הנורמטיבי של חיוב אדם במזונות ילדו מצוי בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959. תנאי לחיוב כאמור הוא קיומה של הורות. על כן נפסק כי כאשר שאלת האבהות על הקטין עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות זמניים או בכלל. ראו רמ"ש 6447-04-21 (חי) פלוני נ' אלמונית, מיום 25.4.2021: "קיימת תמימות דעים בפסיקה, לפיה יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות, לרבות המזונות הזמניים". וגם עמ"ש (ת"א) 45491-01-16 פלונית נ' פלוני מיום 23.8.16: "… וכשקיימת הכחשה של האבהות, ייעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות, כל זאת מבלי להתייחס לשאלת פסיקת מזונות זמניים, אם בכלל, בנסיבות שכאלו".
במקרה כאן, המשיב אינו מכיר באבהותו של הקטין מאז לידתו ולא נרשם כאביו. נוכחותו באירוע הברית אין בה לשנות, לא כל שכן, כאשר המשיב טוען כי הובא לאירוע בעל כורחו. מאחר והמשיב אינו רשום כאבי הקטין והוא מכחיש את אבהותו ואינו בקשר עם הקטין או עותר לקשר עם הקטין, אין בפני ראיות, ולו לכאורה, להורותו של המשיב. בהעדר ראיות לכאורה לעילת תביעה, יש לדחות את הבקשה לסעד זמני וכך אני מורה.
נסיבות המקרה אינן מצדיקות סטייה מ"כלל הברזל" הנ"ל. השווה למקרה בו התקיימו נסיבות חריגות ונפסקו מזונות זמניים ל"סיוע ראשוני"; רמ"ש (חי) 12274-02-17, פלונית נ' פלוני מיום 15.3.17; רמ"ש (חי) 51744-03-17 פלוני נ' פלונית מיום 26.3.17 ועוד. במקרים שם, הוכחה אבהות לכאורה, האב הכיר באבהותו "באופן אחר", אם כאשר נשא באחריות כלכלית (מתן זכות מגורים) כלפי הקטינים ואם בתביעה לזמני שהות וכו'. לאמור יש להוסיף כי בהינתן שהמבקשת מצויה בהליך חדל"פ ם יינתן "סיוע ראשוני" כפי שנפסק שם, הרי שספק אם יוכל המשיב לחזור את המבקשת.
על כן הבקשה נדחית.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור הבקשה.
ניתנה היום, י' תמוז תשפ"ג, 29 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
