בפני
כב' השופט ליאור ברינגר
תובעת
ע"י ב"כ עו"ד מירה שוורץ שמש
נגד
נתבע
ע"י ב"כ עו"ד טליה קופלמן פרדו
פסק דין
1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 05.04.05 ונולדה להם ביום 27.9.06 ביתם המשותפת, כיום בגירה.
2. הצדדים נפרדו ביום 07.07.21 (להלן: "מועד הקרע") וניהלו מספר הליכים, רובם בנוגע לביתם המשותפת, אשר עברה לגור עם האב וסירבה להיפגש עם האם ללא נוכחות עו"ס.
3. התובעת הגישה תביעתה זו, בה עתרה לאזן את זכויות הצדדים, לחלוק ביניהם את הזכויות הסוציאליות ואת החובות המשותפים, לחלק את שווי הרכב המשותף ולפסוק לזכותה הפרשי שכר ומוניטין.
כמו כן טענה התובעת שבבעלות הצדדים דירה בעיר ***** שבארה"ב ושוויה נטו כ – 95 אלף דולר.
4. הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובעת גרמה לבני הזוג הפסדים ניכרים וכי הבריחה מהרכוש המשותף כ – 1.3 מיליון ₪ לעצמה.
אשר לדירה ב*****, לטענתו, לאחר מכירתה וקבלת התמורה ישארו לבני הזוג חובות בסך של כ – 280 אלף ₪, אותם עתר להטיל על התובעת בשל התנהלותה.
5. התובעת טענה שהיא מסרבת להתגרש מהנתבע, היא אוהבת אותו ומעוניינת להמשיך לחיות איתו יחד, כפי שעולה מדבריה בפרוטוקול מיום 20.12.23 עמ' 17 ומתגובתה מיום 13.8.24.
למרות זאת, היא עותרת לאיזון וחלוקת הרכוש בין הצדדים, טענה שלכאורה סותרת את רצונה בשלום בית.
6. הצדדים קיימו הליך גישור בפני כב' הש' בדימוס *****. בדיון מיום 20.12.23 הודיעו ב"כ 2 הצדדים שהמגשרת הציעה הצעת פשרה וכ"א מהצדדים טען שהוא/היא הסכים להצעת הפשרה (עמ' 23). למרות הנטען, באופן תמוה התיק לא הסתיים בפשרה.
7. כל אחד מהצדדים ביקש למנות רו"ח חוקר בכדי לחקור ולהבין את התנהלות הצד האחר (ר' החלטתי מיום 23.4.23 ובפרוט' עמ' 16 ש' 5). נעתרתי לבקשה וביום 23.4.23 מיניתי רו"ח חוקר.
למרות זאת, החקירה לא יצאה לפועל לאור טענות 2 הצדדים, לפיהן שניהם לא יכולים לממן את שכ"ט המומחה (ר' החלטתי מיום 13.8.23).
8. למרות האמור, בסיכומיה עתרה התובעת לחייב את הנתבע בהוצאות :בגין "בקשתו חסרת תום הלב ונעדרת כל כוונה למינוי רו"ח חוקר", כאמור בסעיף 4(ד) לסיכומיה. טענתה זו תמוהה, הואיל וגם היא עצמה ביקשה למנות רו"ח חוקר (פרוט' עמ' 16) אולם גם היא טענה שאין לה יכולת לממן חוקר כאמור.
9. כאמור, התובעת עתרה לחייב את הנתבע בפיצוי בשל הפרשי שכר ומוניטין.
10. עפ"י טענות הצדדים, הנתבע שכיר ****** ושכרו עומד על כ – 20,000 ₪ נטו בחודש.
11. הכנסותיה החודשיות של התובעת עומדת לטענתה על סך של כ – 11,000 ₪, כמפורט בסעיפים 14 ו – 45(א) לסיכומיה.
12. הנתבעת מפנה לפסיקה המתייחסת לבני זוג שאחד מהם מפתח קריירה והאחר נשאר בבית, מטפל בילדים ומזניח את הקריירה העצמית שלו לטובת המשפחה, לכן קם הצורך לפצות את הצד החלש, זה שלאחר הפירוד נשאר עם יכולות מוחלשות לפרנס ולכלכל את עצמו.
13. במקרה הנוכחי, לא זו התמונה שעולה מטענות הצדדים.
מחקירת התובעת עולה שהיא שלחה ידה בעסקים רבים מסוגים שונים וגם כיום היא ממשיכה לנהל עסקים, בארץ ובחו"ל.
התובעת הודתה שהיא עוסקת בשיווק נדל"ן בחו"ל במסגרת חברת ******* אשר מממנת את טיסותיה לחו"ל. התובעת סירבה לחשוף את קשריה עם החברה, מכיוון שלטענתה זה נעשה לאחר מועד הקרע ( פרוט' עמ' 17 ועמ' 29).
14. התובעת הודתה שהיא בעלת 70% מהמניות בחברת *****. לטענתה צד ג' רכש 11% ממניות החברה בסכום של כ – 280,000 ₪ (עמ' 21).
מכך עולה ששווי המניות שבידי התובעת הוא כ – 2 מיליון ₪.
התובעת לא סיפקה את כל המסמכים הרלוונטיים, כך שלא ניתן לדעת מה שווי החברה והמניות שבבעלות התובעת.
בסיכומיה טענה התובעת שהחברה אינה שווה מאומה, אולם כאמור, טענתה לא הוכחה כנדרש.
15. התובעת הודתה שהיו לה עסקים בשם ***** עסק נוסף בשם***** עסק אחר בשם ***** ועוד.
התובעת מודה שעסקה בתיווך והשתכרה סכומים מכובדים, כגון 300-400 אלף ₪ (עמ' 20).
16. בנסיבות המתוארת לעיל, לא מדובר ב"צד חלש" מול "צד חזק" ואין כל הצדקה לפסיקת הפרשי שכר או מוניטין.
17. נוסף לאמור לעיל, לא למותר לציין כי התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית המכיל על נספחיו למעלה מ – 200 עמודים, אולם לא צירפה את המסמכים הרלוונטיים.
כך לדוגמא, התובעת טענה בכתב התביעה ליתרות חובה בחשבונות בנקים. לת.ע.ר צירפה את נספח 4 שהוא לכאורה מסמך המתייחס לבנק אחד בלבד ולתאריך לא רלוונטי: המסמך מתייחס ליתרה בחשבון הבנק נכון ליום 08.09.23, שנתיים לאחר מועד הקרע 07.07.21.
כך לדוגמא באשר לזכויותיה הסוציאליות, נספח 5 לת.ע.ר , מתייחס ליום 10.09.23.
18. כך גם באשר לדו"חות רווח והפסד שצורפו כנספח 10 לת.ע.ר .בדוחות רשומים סכומים שונים כגון הכנסה של 614,000 ₪ לשנת 2020, 482,000 ₪ לשנת 2021, כאשר לא ברור למה ולמי מהם מתייחסים הדו"חות וכאשר על פניו נראה שמדובר בדו"חות אישיים של הצדדים ולא בדו"ח של חברה בע"מ, כאשר לתובעת מניות בחב' בע"מ כאמור לעיל.
19. כאמור, מדובר במספר עסקים, בדוחות ובמסמכים חשבונאיים רבים שהוגשו חלקית בלבד, ויש לבדקם באופן מקצועי על ידי רו"ח, כפי ששני הצדדים ביקשו אולם שניהם סירבו לממן את עלותו של רו"ח חוקר.
בנסיבות אלה, כאשר התובעת לא הוכיחה את טענתה, וכאשר התמונה הכלכלית לא נפרשה בפני בית המשפט במלואה, אין מקום לפסוק פיצויים בשל הפרשי שכר/מוניטין/ קריירה.
20. הנתבע טען שהתובעת הבריחה 1.3 מיליון ₪ מהנכסים המשותפים. כך לדוגמא הוא טען להברחת 300,000 ₪ בשנת 2012, 9 שנים לפני מועד הקרע (ס' 10 לסיכומיו).
הנתבע עתר למינוי רו"ח חוקר לשם הוכחת טענתו, אולם חזר בו מעתירתו, בטענה לחוסר יכולת מימון המומחה.
21. מדובר בטענה כבדת משקל, של הברחת כספים לאורך שנים רבות, טענה זו יש לברר באמצעות מומחה (כפי ש – 2 הצדדים סבורים) ובהעדר רצון או יכולת של הצדדים לממן עלויות של מומחה כאמור, לא הוכחה לי טענת הברחת הכספים.
22. הצדדים זוג נשוי ולהם ילדה משותפת. עפ"י חוק יחסי ממון, שניהם שותפים לרכוש שנצבר בתקופה המשותפת, לרבות זכויות סוציאליות ופנסיה.
23. לא הוכח לי כי בני הזוג הסכימו על חלוקה שונה מזו הקבועה בחוק, לפיכך אני ממנה בזה את רו"ח ***** (להלן: "המומחה") לשום ולאזן בין הצדדים את כל הזכויות שנצברו ע"י מי מהם בתקופה המשותפת שמיום נישואיהם 5.4.05 עד למועד הקרע 07.07.21 (להלן: "התקופה המשותפת").
ככל ומי מהצדדים מעוניין בכך, ניתן בזה צו המורה לכל גוף פיננסי (כדוגמת חב' ביטוח, קרן פנסיה, קופ"ג, קה"ל, מקום עבודה, רשויות המס) למסור למומחה/לצדדים/לב"כ מידע מלא אודות זכויות מי מהצדדים, שנצברו בתקופה המשותפת שמיום הנישואים עד מועד הקרע.
24. התובעת טוענת שמכרה רכב משותף לצדדים בסכום של 29,000 ₪ לפיכך עליה לשלם לנתבע את מחצית הסכום 14,500 ₪. הסכום יובא בחשבון על ידי המומחה במסגרת האיזון. טענת התובעת לקיומו של חוב בגין הרכב (לחברת *****, 8,000 ₪) לא הוכחה ועל כן היא נדחית.
25. טענת התובעת לחוב לרו"ח ****** נדחתה על ידי, כאמור בהחלטתי מיום 03.04.23.
26. התובעת טוענת לחובות משותפים בחשבונות בנק שונים, חלקם חשבונות משותפים וחלקם של אחד הצדדים.
27. הנתבע טוען שהחובות בבנקים נוצרו על ידי התובעת שלא בידיעתו ולא בהסכמתו, איני מקבל את טענת הנתבע.
מטענות הצדדים הוכח כי הבעל ידע על עסקיה השונים של התובעת, היה מעורב בחלקם, חתם על ערבויות לחלק מההלוואות שהיא לקחה לטובת עסקיה והשתתף בכנסים שונים של עסקיה. גם אם הנתבע לא היה מעורב בכל עסקי התובעת וגם אם היא לא שיתפה אותו בכל פרט ופרט, לא מדובר בפעילות חשאית שהוסתרה מעיני הנתבע, אלא בפעילות עסקית שוטפת שהנתבע היה מודע לה לאורך התקופה המשותפת.
28. לאור האמור אני פוסק כי הצדדים חבים יחד בחלקים שווים בחובות שהיו במועד הקרע, בכל חשבונות הבנק שהיו בבעלותם המשותפת או בבעלות מי מהם, אולם לא חשבונות בבעלות של אישיות משפטית אחרת כגון חב' בע"מ או בשיתוף עם צד ג'.
29. התובעת פירטה בכתב התביעה את החובות הנטענים, אולם לא צירפה את המסמכים הרלוונטיים (גם לא במסגרת בקשתה מיום 15.12.23 לצרף מסמכים נוספים) ובתצהיר עדותה הראשית טענה לסכומים שונים. כך גם בסיכומיה, בסעיף 6 טענה לסכומים שונים מאילו שבתצהירה ומאלו שבכתב התביעה.
30. לפיכך, הצדדים יספקו למומחה את כל המסמכים שיידרשו על ידו, והמומחה יאזן ביניהם את כל החובות שהיו רשומים בחשבונות הבנק כאמור לעיל. כמו כן, יכלול המומחה באיזון את חובותיו של הנתבע למעסיקו ולחב' כרטיסי האשראי, כפי שהיו ביום הקרע.
31. התובעת טענה בתצהירה לקיום של חוב לאחיה, מר ****** לא הוכח לי שמדובר בחוב משותף, התובעת זנחה טענתה זו בסיכומיה, לפיכך טענה זו נדחית.
32. התובעת עתרה לחלוקה לא שוויונית של החובות (סעיף 40 לסיכומיה) אולם טענה זו עלתה לראשונה במסגרת הסיכומים, שעה שבכתב התביעה עתרה לחלוקה שוויונית וכך גם בחקירתה (עמ' 49, עמ' 126).
נוסף לכך, התובעת השתיתה את בקשתה זו על קיומם של פערי שכר משמעותיים בין הצדדים, טענה שנדחתה על ידי כאמור לעיל.
לאור האמור לעיל הטענה נדחית.
33. הצדדים טענו שהדירה שהיתה בבעלותם באטלנטה נמכרה ותמורתה נטו בסך של כ – 650,000 ₪ חולקה בין הצדדים בחלקים שווים (ס' 20 לתצהיר הנתבע וסעיף 9 לסיכומיו). מטענות הצדדים עולה שלכאורה, התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה היתה אמורה לכסות את כל חובותיהם (עפ"י ס' 6 לסיכומי התובעת סה"כ חובות כ – 450,000 ₪) או לפחות את רובם המכריע (עפ"י כתב התביעה סה"כ חובות כ – 700-800 אלף ₪) עפ"י תצהיר התובעת בסעיף 13, כ – 570,000 ₪.
34. הצדדים לא הבהירו מה קרה עם התמורה שהתקבלה ממכירת דירתם ב***** ולכן איני מתייחס לכך.
35. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
36. לאור האמור לעיל ובשל שדחיתי טענות של כ"א מהצדדים איני מחייב בהוצאות.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ה, 31 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
