לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן

המבקש

עידן כהן

ע"י ב"כ עו"ד יעקב ישראלי עו"ד רמי איתן עו"ד איתי ישראלי

נגד

המשיבה

סופר-פארם (ישראל) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד מוטי ארד ועו"ד מיקה בר נתן

פסק דין

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן בהתאמה: "הבקשה לאישור הסדר פשרה" ו-"חוק תובענות ייצוגיות").

טענות הצדדים והשתלשלות העניינים:

1. ביום 20.1.2021 הגיש המבקש, מר עידן כהן (להלן: "המבקש"), בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") נגד המשיבה, סופר פארם (ישראל) בע"מ (להלן: "המשיבה").

עניינה של בקשת האישור בטענות המבקש לפיהן המשיבה הציגה באתר האינטרנט שלה מבצעי הנחות פיקטיביים.

על פי הנטען, המשיבה הציגה באתר מבצעים רבים שכללו "מחיר רגיל", שהיה לפי הנטען יקר באופן פיקטיבי, ולצדו "מחיר מבצע", שהיה זול משמעותית מהמחיר הרגיל והפיקטיבי, ולעתים תוך הצגת תוקף פיקטיבי לסיום המבצע.

זאת ועוד, לטענת המבקש המשיבה גם הציגה את "מחירי המבצע" במבצעים הפיקטיביים, למשך תקופה שעלתה על 35 ימים, זאת בניגוד להוראות הדין.

2. בפן המשפטי, טענתו המרכזית של המבקש היא הטעיה צרכנית מצד המשיבה תוך הפרה של הוראות שונות, וביניהן:

סעיף 2(א)(13) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), ובו איסור להטעות צרכן בעסקה בכל הנוגע ל "…מחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר…";

סעיף 15(א) לחוק הגנת הצרכן העוסק ב"מכירה מיוחדת" (הגדרת מכירה מיוחדת מופיעה בסעיף 8 לחוק הגנת הצרכן), ומחייב לטענת המבקש לציין את "המחיר האמיתי" (ולא כל מחיר אחר) של מוצר לפני המכירה המיוחדת, את שיעור ההנחה ואת מחיר המבצע;

תקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), תשנ"א-1991 ובכלל זה תקנה 2 לתקנות אלה, וכן הפסיקה שבאה בעקבותיהן, אשר קובעות כי בחלוף 35 ימים, "מחיר מבצע" הופך להיות ה"מחיר הרגיל";

הנחיית הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מיום 30.4.2013 בעניין פרסום והצגת מחירי מבצעים (להלן: "הנחיית הממונה");

3. אשר לעניינו הפרטני של המבקש, מפנה המבקש בבקשת האישור למספר מקרים בהם בוצעו רכישות של מוצרים כגון בשמים מאתר המשיבה, אשר מאששים טענותיו לשיטתו.

המבקש פנה באמצעות בא כוחו אל המשיבה בפניה מקדימה ביום 24.9.2020 והשית טענותיו תוך דרישה כי המשיבה תתחייב להציג מבצעים אמיתיים ושמשכם לא יעלה על 35 ימים, וכי יפצו את הלקוחות בהתאם.

לטענת המבקש, בעקבות פנייתו המקדימה הפסיקה המשיבה (באופן חלקי) את התנהלותה הפסולה.

4. המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור, במסגרתה טענה כי היא פועלת בהתאם להוראות הדין, בשים לב להנחיית הממונה ולפסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לפרסום והצגת מחירים.

לטענת המשיבה, הנחיית הממונה אינה מונעת מ"עוסק" מלקיים מבצעים משתנים ברציפות, ובלבד שכל תקופת "מחיר המבצע", כשלעצמה, לא תעלה על 35 ימים.

בהקשר זה מציינת המשיבה ומוסיפה, כי הנחיית הממונה אושררה בשורת פסקי דין שאישרו הסדרי פשרה או הסתלקויות מתוגמלות.

5. המשיבה מפנה גם לדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54 (מכירה מיוחדת), התשע"ז-2017 (ה"ח 1266), שם נאמר כי חוק הגנת הצרכן בנוסחו כיום אינו קובע כללים ותנאים המגדירים כמה זמן רשאי עוסק להציע למכירה נכס או שירות במבצע, כמה זמן תנאי המכירה הרגילים צריכים להיות בתוקף לפני יציאה למבצע, ומהו המחיר הייחוס שממנו ניתן לגזור מבצע.

6. המשיבה מציינת עוד, כי המוצרים בחנות האונליין שלה נמכרים ככלל במחירם המלא. בעתות בהן מתקיימות בחנות האונליין מכירות מיוחדות, מציעה המשיבה ללקוחותיה את מוצריה במחירים נמוכים מהמחיר המלא, ובכך מגולמת הטבה לציבור. ככלל, מכירה מיוחדת נמשכת לטענתה תקופה קצרה וקצובה בת פחות מ- 35 ימים. בתום תקופה זו, חוזרים מחירי המוצרים למחיריהם המלאים בטרם המכירה המיוחדת הבאה או שמוכרזת מכירה מיוחדת חדשה עם מחיר נמוך יותר.

המשיבה מוסיפה, כי היא מציינת בתחתית כל פרסום את תקופת המכירה המיוחדת, ואילו סטייה מהתקופה המוצהרת נעשתה לטובת הלקוח, אשר הוזמן ליהנות מהטבות מיוחדות לתקופת זמן ארוכה מן המתוכנן.

7. לטענת המשיבה, עם פנייתו המקדימה של המבקש טרם הגשת בקשת האישור, נודע לה כי בשל תקלה נקודתית במערכות המחשוב הוארכה תקופת מכירה מיוחדת במסגרתה הוצעו לציבור 3 מוצרים ממחלקת הטיפוח והבישום בהנחה ממחיריהם המלאים לפרק זמן נוסף מעבר ל- 35 ימים ומעבר לתקופה המוצהרת בפרסום. התקלה נבדקה וטופלה בסמוך לאחר גילויה, טרם הגשת בקשת האישור. למיטב ידיעת המשיבה, לא חזרה על עצמה התקלה הנקודתית – כך אף לעמדת המבקש.

8. עוד נמצא לטענת המשיבה, כי 4 מוצרים נוספים ובכללם הבושם שרכש המבקש לטענתו, נמכרו כדין במסגרת "רצף מבצעים" שתחולת כל אחד מהם לא עלתה על 35 ימים. אשר לבושם אותו רכש המבקש לטענתו (ללא צירוף אסמכתא), טוענת סופר פארם כי הוא נמכר ב"רצף מבצעים מותר" – תחילה במכירה מיוחדת שארכה 26 ימים בלבד (במחיר בסך 231.90 ₪), ואילו לאחר מכן העמיק המבצע על הבושם והוא נמכר במחיר נמוך יותר (249 ₪). רצף מבצעים זה הסתיים לאחר 35 ימים. משכך, לא עומדת למבקש עילת תביעה אישית, כך לעמדתה.

9. המבקש הגיש תגובה לתשובת המשיבה בה שלל את הטענות שהועלו על ידה.

10. ביום 26.1.2022 התקיימה לפני ישיבת קדם משפט ראשונה, במסגרתה הנחיתי את הצדדים לקיים הידברות.

הצדדים קיימו הידברות ואף ניהלו שלוש ישיבות גישור לפני כב' השופט בדימוס רחמים כהן.

הצדדים לא הגיעו להסכמות וביום 19.6.2023 התקיים דיון בבקשה האישור לגופה, בו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. בתום הדיון ניתנו הוראות להגשת סיכומים בכתב.

11. אלא שחלף הגשת סיכומים, ביום 9.8.2023 הוגשה הבקשה שלפני לאישור הסדר פשרה.

12. הודעה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות מטעם גורמי המקצוע במשרד המשפטים (להלן: "המדינה") הוגשה בהתאם. המדינה לא התנגדה לבקשה לאישור הסדר פשרה, אך העירה הערות שונות כפי שיפורט להלן.

הצדדים הגישו התייחסותם לעמדת המדינה, ומכאן הכרעתי.

13. לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסדר פשרה ובטענות הצדדים כמו גם בהערות המדינה, לא מצאתי טעם לקבוע דיון פרונטאלי בבקשה, זאת בהינתן כי לא קיימת בענייננו כל התנגדות ומאחר שלא מצאתי צורך לשמיעת השלמות טיעון בעל פה בנסיבות העניין. לפיכך, אכריע בבקשה על סמך החומר הכתוב.

עיקרי הסדר הפשרה:

14. במסגרת הבקשה הובהר, כי נחה דעתם של המבקש ושל באי כוחו, שכיום לאחר הגשת בקשת האישור, המשיבה פועלת על פי דין בכל הנוגע לאופן פרסום המבצעים בחנות האונליין כולה.

15. חברי הקבוצה נושא הסדר הפשרה:

"כל מי שרכש מאתר הסחר אונליין באינטרנט של המשיבה (להלן: "חנות האונליין") מוצר ממחלקת הקוסמטיקה, הבשמים ו/או האיפור שהוצג במסגרת מבצע הנחה, מאז עליית אתר הסחר בשנת 2017 ועד למתן פסק דין חלוט בתובענה". (להלן: "הקבוצה").

16. התחייבויות המשיבה לפי הסדר הפשרה:

א. המשיבה תקפיד שמבצעים ו/או מכירות מיוחדות, ביחס למוצריה הנמכרים באתר האינטרנט, יחושבו ויוצגו ביחס למחירם הרגיל, שהיה בתוקף לפחות 7 ימים לפני עריכת המבצע/מכירה מיוחדת. בהקשר זה הובהר, כי ככל שהוראות הדין/הנחיות רגולטוריות שונות, שחלות בעניין זה, ישתנו מעת לעת, אזי המשיבה תפעל לפי ההוראות הרלוונטיות החלות והמחייבות בכל עת רלוונטית.

ב. המשיבה תקפיד שכל מבצע ו/או מכירה מיוחדת כאמור לא ימשכו מעבר ל- 35 ימים רצופים. בהקשר זה ולמען הסר ספק, לצורך חישוב תקופת המבצע בת 35 הימים כאמור, "העמקת מבצעים" או "רצף מבצעים", כמשמעותם בתשובה לבקשת האישור, ייחשבו בתוך תקופת ה- 35 ימים ולא יביאו להארכתה. גם בהקשר זה הובהר, כי ככל שהוראות הדין/הנחיות רגולטוריות שונות, שחלות בעניין זה, ישתנו מעת לעת, אזי המשיבה תפעל לפי ההוראות הרלוונטיות החלות והמחייבות בכל עת רלוונטית.

ג. המשיבה תעניק בכל קניה לצרכנים שיבצעו רכישה במחלקת הקוסמטיקה, הבישום והאיפור שבחנות האונליין הטבות, בדמות הנחה אמיתית שתינתן מהמחיר הרגיל של המוצרים כפי שהם נמכרו קודם למתן ההנחה, וזאת עד לסכום מצטבר של 750,000 ₪ (להלן: "ההטבה").

ד. ההטבה תינתן בדרך של הנחה אוטומטית, בסך 10 ₪, שתרד בסוף כל חשבון, ללקוחות שירכשו בחנות האונליין במחלקת הקוסמטיקה (מוצרים מתחומי הבישום/טיפוח/איפור, לא כולל אביזרים).

ה. ההטבה תחולק במהלך תקופה של 4 חודשים מהמועד הקובע (המועד בו פסק הדין המאשר את הבקשה לאישור הסדר פשרה יהפוך לחלוט), וככל שלא תמוצה עד לסכום הכולל של 750,000 ₪ במהלך תקופה זו, תוארך התקופה ל- 4 חודשים נוספים (להלן: "תקופת ההטבה").

ו. ככל שבתום תקופת ההטבה ייוותר שווי הטבה שלא מומש, הוא יועבר כתרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "הקרן").

ז. במסגרת ובתקופת חלוקת ההטבה, המשיבה תציין באתר האינטרנט, בעת מתן ההטבה, באופן מפורש ובולט שמדובר בהטבות שניתנות "בהתאם להסדר פשרה שאושר בתובענה ייצוגית: ת"צ 39883-01-21 כהן נ' סופר פארם".

ח. ההטבה תחולק תוך שמירה על הוראות הדין בכל הנוגע לאופן פרסום מבצעים, ובכלל זה לא תינתן הטבה למשך תקופה העולה על 35 ימים ויתקיים מרווח של 7 ימים בגין הטבה להטבה.

17. מנגנון פיקוח: בתוך 7 ימים מתום תקופת ההטבה, המשיבה תגיש לבית המשפט דו"ח ביצוע אודות ההטבות שחולקו ואם היא נדרשת להעביר תרומה לקרן ומה סכום התרומה.

18. אשר לגמול ולשכר הטרחה המומלצים, טוענים הצדדים כי באי כוח המבקשים פעלו בשקידה ובחריצות והשקיעו מאמצים בכל מה שכרוך בהגשת ההליך ובניהולו, קיום דיונים, ניהול משא ומתן והכנת ההסדר.

כמו כן, נטען כי יש לקחת בחשבון שבקשת האישור הניבה תועלת משמעותית לציבור כולל בדרך של הסדרה עתידית, תוך מתן הטבה בשווי של 750,000 ₪.

19. לנוכח האמור, הומלץ והוסכם כי ישולם למבקש גמול בסך של 60,000 ₪, ואילו לב"כ המבקש ישולם שכר טרחה בסך 165,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בהתאם להסכמות הצדדים, הגמול למבקש ו- 50% משכר הטרחה ישולמו בתוך 14 ימים מאישור הסדר הפשרה לחשבון שפרטיו יימסרו למשיבה.

עוד הוסכם כי 50% הנוספים של שכר הטרחה ישולמו בתוך 7 ימים ממתן הודעה לבית המשפט על קיום ההסדר.

20. כן הוסכם בין הצדדים, כי המשיבה תשפה את המבקש בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה, בסך של 5,544 ₪.

21. בנוסף, התבקש להורות על פטור מחובת תשלום חלקה השני של האגרה, לאור השלב המקדמי של ההליך ולאור העובדה שטרם ניתנה החלטה בבקשת האישור.

22. עוד התבקש פטור ממינוי בודק. בהקשר זה הודגש, כי המוצרים נושא בקשת האישור נמכרים בחנות האון ליין של המשיבה בטווחי מחירים שונים, לצרכנים שונים. נסיבות אלה מלמדות לטענת הצדדים על העדר הומוגניות של הקבוצה.

כמו כן, נטען כי בחינת הטענות אינה כרוכה במומחיות ואינה מצריכה יידע מקצועי, וכן כי אין גם צורך בבדיקת שיעור הנזק, בהעדר יכולת אמיתית לאתר ולהעריך את הקבוצה וגודלה.

בנוסף, נטען כי מינוי בודק יכביד עלויות שאין להן הצדקה בשים לה להיקפו של ההסדר ונסיבותיו.

23. מעשה בית דין וויתור על תביעות: הצדדים מצהירים כי אישור ההסדר יוצר מעשה בית דין כלפי המבקש וכלפי כל חברי הקבוצה. עם אישורו, מוותרים חברי הקבוצה והמבקש, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה, דרישה, זכות או עילה, מכל מין וסוג שהוא כלפי המשיבה או מי מטעמה, בקשר עם ענייני הבקשה.

לחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל תביעה ו/או טענה ו/או זכות כלפי המשיבה הנוגעים לתובענה ו/או לבקשת האישור.

24. לבקשה לאישור הסדר פשרה צורפו תצהירים מטעם המשיבה, המבקש ובאי כוח הצדדים, לפיהם לא ניתנו או התקבלו (לפי העניין) על ידם כל טובת הנאה בקשר עם הסדר הפשרה, מלבד הסכומים נושא הסדר הפשרה.

הערות המדינה:

25. המדינה אינה מתנגדת לבקשה לאישור הסדר פשרה. יחד עם זאת, ראתה המדינה להעיר הערותיה בעניינים, כמפורט להלן.

26. המדינה התייחסה באופן כללי לתופעה הידועה שבה מוצג בפני הצרכן מחיר המשמש "מחיר ייחוס", שממנו נגזרת ההנחה (להלן: "מחיר הייחוס"). לטענתה, הצגת מחיר ולצידו הנחה באופן שעשוי להטות את שיקול הדעת הצרכני ובאופן שלמעשה לא ניתנת הנחה – עלולה להוות הטעיה בנוגע למחיר הרגיל והמקובל של המוצר, וכן של שיעור ההנחה האמיתי. במקרים כאלו, מדובר לעמדת המדינה, הלכה למעשה, במכירה רגילה לצרכן בכסות של מחיר מבצע והמשמעות היא "מבצע פיקטיבי".

המדינה מדגישה את החשיבות של מחיר הייחוס המוצג לצרכן, כבסיס להנחה המוצעת וכן את השפעתו על החלטת הצרכן להתקשר בעסקה. בתוך כך, נטען כי הצגת מחיר מנופח ומלאכותי, שאינו מבטא את המחיר האמיתי שבו נמכר המוצר בפרק זמן משמעותי, עשוי ליצור רושם שגוי אצל הצרכן לפיו המבצע כדאי, דבר שעלול להוות הטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.

27. המדינה סבורה, כי תקופת מחיר הייחוס שנקבעה בהסדר הפשרה שגובש בין הצדדים, אשר עומדת על 7 ימים, עלולה להביא לניצול לרעה של המנגנון שנקבע בהסדר הפשרה. לעמדתה, מדובר בתקופה קצרה שפותחת פתח למניפולציות. המדינה מפנה בהתאם לפסיקות, מבית המשפט המחוזי במחוז מרכב ומבית משפט השלום בתל אביב, המאשרות הסדרי פשרה שנקבעו בהם תקופות מחיר ייחוס ארוכות יותר 14 ימים ו- 21 ימים. לעמדתה, ככל שמחיר הייחוס הוא מחיר שהיה בתוקף לתקופה קצרה יותר, כך גובר החשש שמדובר במחיר פיקטיבי ושהעוסק העלה את המחיר כדי שיוכל לאחר מכן להציג לצרכנים מבצע אטרקטיבי יותר.

28. בד בבד, מבהירה המדינה כי הוראות הדין בנוסחן דהיום, אינן אוסרות מתן הנחות ואינן מגבילות באופן קטגורי לפרק זמן מסוים את אורך תקופת ההנחה, וכן אינן קובעות פרק זמן מינימלי שבו מחיר הייחוס צריך להיות בפועל, על מנת שייחשב מחיר ייחוס שממנו ניתן לגזור את ההנחה.

יחד עם זאת, מבהירה המדינה כי בימים אלה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן עמלה על תיקון לחוק שיקבע הוראות משלימות לגבי מכירה מיוחדת/מבצע הוזלה, בשני הנושאים: האחד, הגבלת משך זמן המבצע. השני, הכרעה מפורשת בשאלה מה ייחשב כמחיר הייחוס שממנו נגזרת ההנחה.

המדינה מציינת בהקשר הזה, כי תזכיר חוק העוסק במכירה מיוחדת פורסם להערות הציבור בשנת 2017 וכן בשנת 2020. בנוסף, נאמר כי בימים אלה מגבשת הרשות מתווה שונה מזה שפורסם להערות הציבור ובוחנת אותו בסבב היוועצות מול גורמים רלוונטיים מתוך כוונה להציג את ההמלצות לשר הכלכלה לצורך קידום החקיקה בהקדם.

29. המדינה אף הפנתה להסדרת סוגיית מחיר הייחוס מחוץ לים.

בתוך כך, מפנה המדינה לדירקטיבה של האיחוד האירופי אשר קובעת כי מחיר הייחוס למבצע יהיה המחיר שהיה הנמוך ביותר ב- 30 הימים שקדמו למבצע.

30. אשר לאופן מתן ההטבה, מציעה המדינה לקבוע כי ההטבה תינתן כ"הנחה עיוורת", כך שתקבל ביטוי במעמד סיום הרכישה ובחשבונית בלבד.

31. אשר לשכר הטרחה והגמול המוצעים, טוענת המדינה בין השאר כי שכר הטרחה אשר עומד על 22% משווי ההטבה מצוי על הצד הגבוה, בשים לב לטיב הפיצוי ובכך שמדובר בהנחה לרכישה עתידית. ככל שיוחלט להפחית את הסכומים, מוצע כי אלה יועברו לטובת הגדלת הפיצוי לקבוצה.

32. אשר לבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה, המדינה מתנגדת לבקשה זו, כמפורט וכמנומק באריכות על ידה. לעמדתה, הסדר פשרה כשלעצמו אינו מצדיק מתן פטור כאמור ואילו נימוקי הצדדים אינם "טעמים מיוחדים" המצדיקים פטור.

תשובת הצדדים להערות המדינה:

33. הצדדים טוענים כי ההסדרה העתידית שסוכמה במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה, עולה בקנה אחד, הן עם עמדת המחוקק ומתקין התקנות והן עם הסדרים שנקבעו בפסיקה. הצדדים מוסיפים, כי אף לעמדת המדינה הוראות הדין בנוסחם כיום אינן קובעות פרק זמן מינימלי שבו יעמוד מחיר הייחוס עד להנחה הבאה. הצדדים מפנים לפסקי דין התומכים בפרק הזמן המינימלי המוסכם בן 7 ימים שנקבע על ידם, בו יעמוד מחיר הייחוס עד למכירה המיוחדת הבאה.

34. אשר לאופן מתן ההטבה, הצדדים סבורים כי הנוסח שגובש בהסדר אכן עוסק ב"הנחה עיוורת", אינו מותיר ספק בעניין זה. הצדדים מדגישים כי מדובר בהנחה אוטומטית שתינתן בקופה.

35. אשר לשכר הטרחה, הצדדים סבורים כי הוא הוגן, סביר ומשקף את ההשקעה של באי כוח המבקש ואת התוצאה שהוגשה, וכי גובהו גם עולה בקנה אחד עם הפסיקה.

הצדדים מדגישים בהקשר הזה, כי ההנחה הניתנת במעמד התשלום בקופה, בהתאם להסדר, היא הנחה אמיתית, כאשר ממילא ככל שייוותרו כספים הם יועברו לקרן.

הצדדים מדגישים עוד את התועלת הציבורית הנובעת מהסדר, בנוסף להטבה, כמו גם את המאמץ והחשיבה המשפטית הרבים והניכרים שהושקעו בהליך.

36. אשר לבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, הצדדים סבורים כי מתקיימים "טעמים מיוחדים" לפטור לפי הפסיקה הרווחת שהובאה במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה.

דיון והכרעה:

אישור הסדר הפשרה:

37. הוראות סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות מעגנות את הפרוצדורה לאישור הסדר פשרה.

סעיפים אלה נועדו להכפיף את הסדר הפשרה המוצע לביקורת שיפוטית הדוקה ולפיקוח אקטיבי של בית משפט, על מנת לוודא כי מדובר בהסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה".

בפסיקה הודגש כי סיום הליך ייצוגי בדרך של פשרה טומן בחובו יתרונות משמעותיים מבחינת הקבוצה המיוצגת וכי התקשרות בהסדר פשרה לא פעם משרתת מטרות אלה ומקדמת את עניינם של חברי הקבוצה ואף של הציבור בכללותו.

(ראו בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון בהרכב כב' השופטים עמית, ברון וכבוב מהעת האחרונה: ע"א 7771/21 מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ נ' גרינברג, פסקאות 9-10 לפסק דינה של כב' השופטת ברון (3.7.2023)).

38. לאחר עיון בהסדר הפשרה המוצע, בהערות המדינה ובתשובת הצדדים, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי כי מדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ועל כן מצאתי לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין, בכפוף לאמור בפסק דין זה כפי שיבואר להלן.

39. אני סבורה כי הסדר הפשרה המוצע הוא פשוט ליישום ומעניק תועלת ציבורית משמעותית, בדמות הסדרה עתידית והטבה אמיתית לקהל הצרכנים של המשיבה באתר האון ליין.

המשיבה התחייבה כי במסגרת אתר האון ליין שלה, מכירה מיוחדת לא תעלה על תקופה של 35 ימים, וכן כי מחיר הייחוס שעל בסיסו תיגזר המכירה המיוחד, יעמוד בתוקף לפחות 7 ימים עד למכירה המיוחדת הבאה.

הנ"ל כמובן כפופים לדין, ככל שישתנה.

הסדרה עתידית זו, משקפת לטעמי איזון סביר של טענות הצדדים תוך מתן מענה לטענה העיקרית שהובאה בבקשת האישור – חשש לקיומו של מחיר או מבצע פיקטיבי.

40. אוסיף ואומר, בכל הנוגע לנושא ההסדרה העתידית שגובשה, כי אני רואה עין בעין עם עמדת הצדדים לפיה התקופה בת 7 הימים (לפחות) שבה יעמוד בתוקפו מחיר ייחוס טרם מכירה מיוחדת חדשה, היא סבירה ומקובלת ואינה מנוגדת לכאורה לדין.

כיום אין בדין הוראה הקובעת תקופה מינימלית שבה יעמוד על כנו מחיר ייחוס של מוצר, בטרם יועמד למכירה מיוחדת. גם ב"כ המדינה ציינה זאת בהגינותה. לאור זאת, הפשרה שגובשה בין הצדדים בעניין זה – אינה מנוגדת לדין.

יוער, כי ערה אני לחששה של המדינה לפיה קביעת תקופה קצרה של מחיר ייחוס עלולה להטעות את הצרכן. דומה כי טוב היו עושים הצדדים אם היו קובעים תקופה ארוכה יותר שבה יעמוד בתוקף מחיר הייחוס, וכך גם הצעתי להם לעשות בהחלטתי מיום 30.1.2024. אך בהינתן כי אין כיום הוראה מחייבת בעניין זה ובהתחשב בכך שמדובר בסופו של יום בפשרה אשר נועדה לאזן בין טענות הצדדים, איני רואה מניעה מלאשר הסכמה זו אותה אני מוצאת סבירה בנסיבות העניין.

מן הסתם וכך גם התחייבה המשיבה, ככל שהדין בעניין זה ישתנה, המשיבה תתאים את עצמה ותפעל בהתאם.

41. לא למותר לציין, כי קביעת תקופה של 7 ימים למחיר הייחוס, עד למכירה המיוחדת הבאה, קיבלה ביטוי בפסיקה כפי שהבהירו הצדדים בתשובתם.

ראו :

ת"צ (ת"א) 37456-06-13 סלע נ' אפריל רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ (8.11.2016);

ת"צ (ת"א) 60167-01-16 מלכה נ' סופר פארם (ישראל) בע"מ (5.12.2017);

ת"צ (ת"א) 51243-09-22 גירשביץ נ' גנים ושושנים א.ש. בע"מ (9.5.2023);

42. מן האמור, איני רואה מקום לדחות את הבקשה לאישור הסדר פשרה על בסיס הערת המדינה בעניין אורך תקופת מחיר הייחוס שנקבעה על ידי הצדדים.

43. זאת ועוד, ראוי לציין גם כי הסדר הפשרה כולל הטבה משמעותית לציבור צרכני אתר המשיבה. שווי ההטבה עומד על 750,000 ₪ והוא ימומש באופן מלא, שכן הוסכם כי במקרה שבו מלוא הסכום לא ימומש באמצעות ההנחה שתינתן בקופה במהלך שתי התקופות כפי שנקבע, אזי יתרת הסכום למימוש תועבר לקרן. מדובר בפתרון ראוי שהוא בבחינת "דרך המלך" לחלוקת יתרת פיצוי שלא מומשה (ראו: רע"א 2292/22 ש. שסטוביץ בע"מ נ' רוה, פסקה 22 (12.2.2023)).

44. הצדדים גם הבהירו בתשובתם כי ההנחה נושא ההטבה תינתן אוטומטית בשלב התשלום בקופה כ"הנחה עיוורת", כפי שגם המליצה המדינה בעמדתה. יצוין כי כך גם עולה מנוסח הסדר הפשרה עצמו. מכאן, שלא מדובר בהסדר פשרה שכולל בחובו גם הזדמנות עסקית למשיבה אגב מתן ההטבה.

45. לנוכח תוצאת הסדר הפשרה, אני סבורה כי הושגה תועלת משמעותית לחברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע מהווה גם הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

מינוי בודק:

46. אני סבורה כי בנסיבות העניין מינוי בודק עלול להביא לסרבול הדיון ולהכבדה על הצדדים, שלא לצורך. גם אופן מתן ההטבה בסכום שהוא משמעותי, מייתר את הצורך בבודק. נימוקי הצדדים בעניין זה כמפורט בבקשה לאישור הסדר פשרה מקובלים עלי ואני מאמצת אותם.

לפיכך, מוצדק בעיני כי בנסיבות המקרה לא ימונה בודק.

גמול ושכר טרחה:

47. אשר לשכר הטרחה המוצע, אני סבורה כעמדת המדינה כי הוא מצוי ברף הגבוה.

שכר הטרחה משקף 22% מתוך סכום ההטבה, הגם שלא מדובר בהליך שהתנהל במשך שנים רבות ואף לא הגיע לכדי הגשת סיכומים והכרעה בבקשת האישור גופה. אמנם מדובר בהטבה שתמומש כאמור במלואה, אך עדיין נראה כי שכר הטרחה גבוה אל מול נתוני התיק.

יחד עם זאת, אני מוצאת כי בכל זאת מדובר בהליך שעבר כברת דרך. ההליך החל בחודש ינואר 2021, דהיינו לפני למעלה משלוש השנים. עד לגיבוש הסדר הפשרה התקיימה ישיבת קדם משפט אחת ודיון הוכחות מלא שניתנו במסגרתו גם הוראות להגשת סיכומים (שטרם הוגשו כאמור).

בנוסף, הצדדים גם ניהלו שלוש ישיבות גישור – דבר שכשלעצמו מלמד על ההשקעה בתיק.

מן האמור, אני מוצאת כי התועלת הציבורית שהניב ההליך, באה בכל זאת לאחר השקעת משאבים ניכרים.

בנוסף, ראיתי להביא בחשבון לצורך הכרעה בשאלת שכר הטרחה את העובדה שהצדדים מנעו בפשרה זו קיום דיון בסוגיה שאין לגביה כיום הסדרה ברורה ומלאה בדין, כפי שהוסבר לעיל. אני סבורה כי במקרים כאלה שבהם אין בנמצא הוראות דין מפורשות שלאורן בית המשפט יכול לסלול את הכרעתו, והצדדים הביאו לייתור ההכרעה באמצעות פשרה, הרי שאז ראוי כי הדבר יילקח בחשבון כשיקול המצדיק שכר טרחה שאינו נמוך.

מן האמור, ראיתי לאשר את שכר הטרחה המומלץ בסך 165,000 ₪ בתוספת מע"מ, הגם שהוא עומד על הרף הגבוה יחסית.

48. אשר לגמול המוצע בסך 60,000 ₪, בכל הכבוד איני רואה כל הצדקה לתשלום גמול כה גבוה בנסיבות התיק ובהעדר נימוק ממשי. מדובר בסכום המשקף 8% מסכום ההטבה ואני סבורה כי אין בינו לבין התוצאה הסופית הלימה סבירה. לפיכך, אני רואה להפחית את סכום הגמול לסך המשקף 4% מסכום ההטבה, כך שהגמול יעמוד על סך של 30,000 ₪.

בד בבד, אני קובעת כי ההפרש שבין סכום הגמול המוסכם (60,000 ₪) לבין סכום הגמול אותו פסקתי בפועל (30,000 ₪) יועבר לטובת הגדלת ההטבה וסכום ההטבה, כך ששוויה יעמוד על 780,000 ₪. מנגנון זה של הגדלת סכום הפיצוי על חשבון סכומי שכר הטרחה או הגמול המומלצים אפשרי, שכן אינו פוגע בזכויות מי מהצדדים (בהינתן כי סכומי שכר הטרחה והגמול הם בגדר המלצה בלבד) ואף משפר את התועלת שצמחה לקבוצה ולציבור מן ההסדר (ראו: ע"א 6121/21 כרמי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ, פסקה 8 (27.12.2021)).

הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה:

49. תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות, התשס"ז-2007 קובעת כדלקמן:

"ניתן פסק דין בהליך המקבל את התובענה כולה או חלקה או פסק דין המאשר הסדר פשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, ישלם המשיב את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד; על אף האמור, רשאי בית המשפט לפטור את המשיב מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;"

50. לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום לחריגה מהכלל לפיו ישולם חלקה השני של האגרה, כאמור בתקנה הנ"ל.

הטענה המרכזית של הצדדים בעניין זה היא כי מצויים אנו בשלב מקדמי של ההליך.

אכן אין חולק כי בתי המשפט רואים לעתים לפטור מחלקה השני של האגרה, כאשר הפשרה מושגת בשלב מוקדם של ההליך.

אלא שהפשרה בענייננו הושגה לאחר למעלה משלוש שנים מאז ההליך תלוי ועומד ולאחר סיום דיון חקירות בבקשת האישור לגופה.

בנסיבות אלה, וכאשר הכלל הוא שאין להעניק פטור מחלקה השני של האגרה, איני נעתרת לבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה.

51. יחד עם זאת, ברי כי אין מניעה מלאשר את ההסכמות הצדדים בדבר שיפוי המבקש בסכום חלקה הראשון של האגרה, דבר שגם נקבע בתקנה 7א(א)(3) הנ"ל.

סיכום:

52. מן המקובץ לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

הגמול ושכר הטרחה ישולמו בהתאם למוסכם בין הצדדים, כאשר אני מורה על הפחתת סכום הגמול מסך של 60,000 ₪ לסך של 30,000 ₪.

בהתאם, אני מורה כי שווי ההטבה יוגדל לסך של 780,000 ₪, על חשבון יתרת הגמול המוסכמת שלא תשולם, כפי שנימקתי לעיל.

המשיבה תשפה את המבקש בעד תשלום סכום חלקה הראשון של האגרה.

אני דוחה את הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה.

53. למען הסר ספק, מובהר בזה כי הסדר הפשרה לא יהווה מעשה בית דין ביחס לחבר קבוצה שמסר הודעת פרישה מהקבוצה ובית המשפט אישר את יציאתו מהקבוצה, כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.

54. הודעה מתאימה מטעם המשיבה בדבר ביצוע ההסדר, תוגש על ידה בגיבוי תצהיר ערוך כדין מטעם גורם מוסמך מטעמה, כפי שהוסכם ואושר.

אני קובעת תזכורת פנימית לטובת העניין בעוד 12 חודשים.

55. בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על פרסום הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בשפה העברית. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות, וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה המתוקן, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות. גודל האותיות בפרסום ההודעה השניה לא יפחת מ-2 מילמטרים. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

56. נוסח ההודעה יוגש לאישור בית המשפט בתוך 15 יום מהיום.

57. הצדדים ימציאו העתק מפסק דין זה בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה לציבור למנהל בתי המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראות סעיפים 19(ה) ו-25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, הצדדים ישלחו העתק מההודעה לציבור ליועצת המשפטית לממשלה, בהתאם להוראת תקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010.

תזכורת פנימית לצורך מעקב ליום 6.3.2025.

המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשפ"ד, 06 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

error: תוכן זה מוגן !!