בפני
כבוד השופטת אליה נוס
תובעים
פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ת"ז 004684684
נגד
נתבעים
1.האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב משרדי ממשלה 999010
2.משרד הרווחה והשירותים החברתיים – תל אביב משרדי ממשלה 500106212
3.א.י
4.ד.א
5.פ.מ
פסק דין
לפניי תביעה להכרזה על הגב' ש.י כפסולת דין. התביעה הוגשה על ידי האפוטרופוס לרכוש של ש.י, עו"ד פולק (להלן: "האפוטרופוס לרכוש").
רקע
בפני בית משפט זה התנהלו בעניינם של ש.י ובני משפחתה הליכים רבים, החל משנת 2012 ואילך.
בשנת 2012 הוגשה על ידי ילדיה של ש.י בקשה למנות לה אפוט' לגוף ולרכוש. בהמשך לכך, מונה עו"ד פולק כאפוטרופוס לרכושה של ש.י, בעוד בנותיה, ד.א ופ.מ, מונו כאפוטרופסיות לגופה.
מינוי האפוטרופוס לרכוש נבחן שוב ושוב במסגרת ההליכים השונים, כאשר גורמי המקצוע המליצו באופן חד משמעי על הותרת המינוי על כנו, וכך היה.
במסגרת הליכים אלה, הועלו על ידי הגורמים השונים (ביניהם עו"ס המטפלות בש.י, והאפוטרופוס לרכוש) טענות כי המשיב 3, בנה של ש.י, (להלן:"א.י") פועל בניגוד אינטרסים לש.י, ואף מנצל את מצבה. על כן, ביקש האפוטרופוס לרכוש לקבוע בהליך זה כי ש.י היא פסולת דין.
תחילה, לא צורף א.י כמשיב לבקשה, אולם לאחר שהגיש בקשה לצירופו כצד להליך, ניתנה ביום 27.2.22 החלטה, בה צורף א.י כמשיב בבקשה.
בהליך זה הורה בית המשפט על מינויו של פרופ' פניג (להלן:"המומחה") לצורך השלמת חוות דעת שמסר בעבר בעניינה של ש.י. המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת היותה של ש.י פסולת דין. המומחה מסר את חוות דעתו ביום 25.12.22, כאשר עוד קודם לכן, בדיון שהתקיים ביום 19.9.22, הכריז בית המשפט על ש.י כפסולת דין באופן זמני.
א.י פנה אל המומחה בשאלות הבהרה אודות חוות הדעת, ותשובות לשאלות הוגשו לתיק בית המשפט ביום 5.2.23. תחילה, נקבע דיון לחקירת המומחה, אלא א.י הגיש בקשה לבטל חקירת המומחה שנקבעה לבקשתו, וביקש ליתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בתיק. האפוט' לרכוש וב"כ היועמ"ר הביעו הסכמתם לביטול החקירה ולמתן פסק הדין על בסיס המצוי בתיק.
טענות האפוטרופוס לרכוש
א.י מייחס לש.י שיקול דעת עצמאי ומחתים אותה על מסמכים משפטיים שיש בהם כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים שלה.
ש.י אינה מסוגלת לדאוג לענייניה, ואין די במינוי אפוט' לרכוש כדי לשמור על האינטרסים הכלכליים שלה.
בתגובה לשאלת ב"כ היועמ"ר מדוע לא ניתן להסתפק בצווים לעניינים ספציפיים בהתאם לעקרון האמצעי הפחות מגביל, טען האפוטרופוס לרכוש כי נוכח הפעולות שמבצע א.י, על האפוט' לפעול ללא הרף על מנת להגן על האינטרסים של ש.י. היות שלא ניתן לצפות את כל האפשרויות בהן עלול א.י לנצל את ש.י, לא ניתן להגן על האינטרסים הכלכליים שלה בצווים ספציפיים.
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19.9.22 נטען, כי בהתאם לסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, השאלה האם להכריז על אדם כפסול דין מושפעת מהימשכות האפוטרופסות או מתקופה ארוכה בה האדם אינו יכול לנהל את ענייניו.
ואכן, לש.י אפוטרופוס כבר שנים רבות.
לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט נטען, כי מאחר שש.י אינה מסוגלת להיות מעורבת בתהליך קבלת ההחלטות, יש להיעתר לתביעה, ולקבוע כי ש.י היא פסולת דין.
טענות א.י
לשון החוק קובעת, כי ניתן להכריז על אדם כפסול דין רק מקום בו האדם סובל ממחלת נפש או מליקוי בשכלו, כך שאינו מסוגל לדאוג לענייניו.
המומחה קבע, כי ש.י כשירה לעשות ברכושה כרצונה, ולא קיימת חוות דעת הקובעת כי היא סובלת ממחלת נפש או מליקוי בשכלה באופן שלא מאפשר לה לקבל החלטות ולהביע את רצונה.
האפוטרופוס לרכוש הגיש את התובענה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
בית המשפט התרשם בעצמו מש.י, בעת שהעידה בפניו, באופן שלא נותר ספק בדבר כשרותה של ש.י או צלילות דעתה.
מחוות דעת המומחה ניתן ללמוד, כי לש.י שיפוט תקין. עוד נקבע בחוות הדעת, כי ש.י כשירה לבטא את רצונה בשאלת זהות האפוט' שלה.
תשובתו של המומחה, כי ש.י יכולה לחתום על מסמכים משפטיים ולהופיע בבית המשפט, בתנאי שהיא פועלת מתוך רגיעה ומבינה על מה חותמת ואת השלכות חתימתה, מובילה למסקנה כי אין מקום להכריז על ש.י כפסולת דין.
לש.י מונה אפוטרופוס לרכוש על מנת שיגן עליה. לפיכך, ככל שהאפוטרופוס לרכוש סבור כי נגרם לה נזק, עליו להגיש בקשות מתאימות לבית המשפט.
עמדת ב"כ היועמ"ר
הבקשה הוגשה בהמשך לדפוס של ריבוי הליכים משפטיים שנוקט א.י בשמה של ש.י, כאשר בפועל הוא מבצע פעולות הפוגעות בה.
לכאורה, לא ניתן להסתפק במינוי האפוטרופוס לרכוש על מנת להגן על נכסיה של ש.י מפני התנהלותו הפוגענית של א.י.
במסגרת הדיון מיום 19.9.22 נטען, כי על אף שבהכרזה על אדם כפסול דין מתקיימת הגבלה על חירותו של אדם, יש מקום להיעתר לבקשה במקרה הנדון, על מנת להגן על ש.י מפני א.י. בנוסף, לא ניתן להגן על האינטרסים של ש.י בדרך אחרת מלבד הכרזתה כפסולת דין, כאשר הנזק שייגרם מהכרזה זו קטן מהנזק העלול להיגרם לה אם תדחה הבקשה, שכן ש.י אינה יכולה לנהל את עניינה וא.י פועל בניגוד לטובתה.
לאחר קבלת חוות הדעת, נטען כי ש.י יוצרת מצג מתעתע שאינו עולה בקנה אחד עם מצבה ותפקודה בפועל. לש.י ליקויים בשיפוט שנובעים מתלות והשפעה של גורמים בסביבתה, ומגישה של חשדנות ועוינות. לדעת ב"כ היועמ"ר, מסקנות המומחה עולות בקנה אחד עם התרשמות גורמי הרווחה והאפוטרופוס לרכוש באשר להתנהלותה של ש.י ובנוגע למעורבותו של א.י והשפעתו עליה.
חוות הדעת מספקת שני נימוקים מרכזיים לכך שיש להכריז על ש.י כפסולת דין: האחד, היכולת של גורמים בסביבתה לנצל את מצבה, תוך הרחקה והסתה כלפי גורמים שמונו לטפל בה ולסייע לה, והשני, הרושם המוטעה שש.י יוצרת כלפי צד שלישי, שאינו ער לבעייתיות בשיפוט, היכול לאפשר לה לממש פעולות אשר למעשה נוגדות את צרכיה וטובתה. לפיכך, קיימת הצדקה להכריז על ש.י כפסולת דין, לאחר שהוברר כי לא ניתן להסתפק במינוי אפוטרופוס לרכוש כדי למנוע פעולות המבוצעות בניגוד לדעתו.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע בסעיף 2 כי:
"כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט."
סעיף 8 קובע מתי יוכרז אדם כפסול דין:
"אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול דין."
בתמ"ש (חדרה) 3920/06 ק.א. נ' ק.מ. (02.01.2008) נקבע כי "…. אדם שנמצא בחולשה שכלית או גופנית, אינו יכול להיות מוכרז כפסול דין, שכן אין הוא "חולה נפש" או "לקוי בשכלו" כהגדרת סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, וכך נקבע בספרו של עו"ד קראוס "כשרות משפטית ואפוטרופסות" הוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה, עמוד 85: "לפיכך במקרים שאדם אינו בדעה צלולה או דעתו אינה מיושבת עליו, אומנם יש פגמים בהתקשרות המשפטית שלו, פגמים אשר יכולים לעלות לו להצדקת עילת העושק לדוגמא, אולם אין בפגמים אלה כדי שמומו פוסל אותו ומזכהו בהגדרת פסול דין". וראה גם ע"א 403/80 חי, סאסי ואח' נ' נעימה קיקאון, פ"ד ל"ו (1) 762, 767."
חוות דעת המומחה
חוות דעתו של המומחה מתייחסת למצבה של ש.י, וקובעת כי "תפיסת המציאות שמורה.. הייתה ערנית במהלך הבדיקה והכרתה הייתה שמורה. בבדיקת הזיכרון הצלחה חלקית, התמצאות הזמן ללא תאריך מדוייק אך מודעת ליום בשבוע ולעונה. שיפוט – תקין, תובנה – קיימת ותקינה. התרשמתי כי יש שיפוט ומודעות. כשירה לבטא את רצונה מי יהיה האפוטרופוס.
ועוד קבע המומחה בחוות דעתו כי :
"התרשמותי מהבדיקה דומה להתרשמות בבדיקה הקודמת, כלומר יש ירידה בתפקוד הקוגניטיבי אולם לא כזאת המצופה מתהליך ניווני כמו אלצהיימר….
אולם מבחינה רגשית בולטת העמדה החשדנית של הנבדקת כלפי הילדים וכלפי יחסם אליה… היא יודעת לספר שהחתימו אותה אך איננה מסוגלת לומר על מה החתימו אותה… יש חוסר שיפוט לגבי יכולותיה…
נראה שבסיטואציה המשפחתית המורכבת, כאשר בין הילדים יש שלש מחנות וכאשר מופעלים על הנבדקת לחצים מכל הכיוונים אין תפקודה הקוגניטיבי הבסיסי ביותר מאפשר לה לשקול את החלופות העומדות לפניה. גם מצבה הרגשי הוא פרמטר חשוב….. ככלל ככל שהסיטואציה המחייבת קבלת החלטה היא מורכב יותר וככל שרמת הקונפליקט גבוהה יותר הרי הכשרים הקוגניטיביים הנדרשים הם מורכבים וגבוהים יותר. התיעוד הרפואי מצביע על המהפכים שעוברת הנבדקת בתפיסתה את הסביבה ועד כמה עמדתה החשדנית, על גבול הפרנואידית, מדריכה את חשיבתה. היום היא בעמדה חשדנית כלפי כלם, אפילו ביחס לבן א.י שאליו נוטה ליבה. במצב רגשי זה אין ביכולתה לקבל החלטות מיטביות שיקחו בחשבון את טובתה וההשלכות של החלטותיה על טובתה האישית.
מסקנות
הנבדקת מבינה באופן כללי את נשוא הבדיקה, למרבית השאלות ענתה לעניין, אך גישתה הכללית כלפי הסובבים אותה היא חשדנית ועויינת וגישה זו משפיעה משמעותית על יכולותיה הקוגניטיביות. בעמדה כזו היא איננה מסוגלת מבחינה קוגניטיבית ורגשית לעבד את המידע המובא לה ולהיות מעורבת בתהליך ההחלטות המתייחס לנושא של חתימה על מסמכים משפטיים."
במענה לשאלות ההבהרה שהגיש א.י, השיב המומחה:
"התרשמתי מאשה דעתנית אך אינני יכול לומר כמה היא עצמאית. ברור לי שהיא מאמצת את עמדתו של הבן א.י וגישתו – הדוגמא הטובה היא בקשר לאפוטרופוס פולק: היא מבטאת כעס ועויינות כלפיו אל לשאלתי מה עומד מאחורי עמדתה היא איינה מסוגלת לומר דבר וחצי דבר ממה היא מאוכזבת. נראה שמדקלמת דברים או חוזרת על עמדות שהתקבעו אצלה ולא ברור עד כמה יש לה יכולת לעבד את המידע. לכן אני מסוייג מהגדרתך לגבי "עצמאותה" כי עצמאותה היא עצמאות מדומה."
בשאלות ההבהרה טען א.י כי המומחה בדק את ש.י. כאשר היא מצויה במצב של כעס על בנותיה, הצפת כל הבעיות הכואבות לה ובשל כך גיבש המומחה את מסקנותיו. עוד טען, כי אין חולק שבימים שבשגרה ש.י. רגועה ושלוה ודעתה מיושבת עליה.
בשאלה 24 נשאל המומחה:
"כידוע, בהרבה מקרים אם לא ברובם, אדם חותם על צוואה כשהוא חולה ונוטה למות. במידה וכיום לצורך חתימה על מתנה ו/או צוואה או כל מסמך אחר היא נבדקת ע"י רופא בזמן אמת אשר קובע כי היא כשירה נפשית רגשית וקוגניטיבית לחתום על מסמך משפטי בפני עו"ד או נוטריון ומבינה את תוכנו, האם יכולה לחתום?"
ותשובתו כדלקמן:
"להערכתי, אותה ביטאתי בחוות הדעת, ברמת העויינות והחשדנות הקיימת, כל מידע שיובא לפני הגברת י. עלול להיות מעובד בצורה מעוותת. התיאור של בהקדמה איננו תואם לתיאור העולה מהתיעוד הרפואי, ובעיקר כאשר יש הליך משפטי או הליך סמי-משפטי. אז, לפי התיעוד הרפואי, שלוות רוחה של הנבדקת מופרת ועולה רמת החשדנות והעויינות…. צריך להתנהל כאן הליך מקדים של גישור "והקטנת הלהבות" ואז לוודא שהיא פועלת מתוך רגיעה ושהיא אכן מבינה על מה חותמת והשלכות חתימתה. לכן הערכתי במסקנותי שבמצבה הנוכחי, כפי שמשתקף מהבדיקה אצלי, אך גם ממה שעולה מהתיעוד הרפואי, היא נתונה ללחצים חיצוניים, מנוכרת לחלק מילדיה, מתקשה לגבש עמדה ברורה מול מה שנדרשת וחווה את הסביבה ברובה כעויינת. היא איננה במצב פרנואידי- שהרי אז אולי הייתי ממליץ על תרופות.."
המומחה הוסיף, בתשובה לשאלה 30:
"כפי שציינתי בתשובה לשאלה 24 וכן ממה שעולה מחוות דעתי הרי הגברת י. נתונה כעת במצב נפשי שמבחינה קוגניטיבית היא מתקשה לקבל החלטות משפטיות בעניינה ולכן איננה יכולה להיות מעורבת בתהליך קבלת החלטות המתייחס לנושא של חתימה על מסמכים משפטיים."
ובסיפא לתשובה לשאלה 33:
"לי התברר במהלך הבדיקה ולאור האמור בתיעוד הרפואי שכל מעורבות של גברת י. בהליכים משפטיים לא רצויה והיכולת שלה לקבל החלטות בסיטואציה מורכבת לא קיימת מעשית. אני חוזר שוב למסקנות של חוות דעתי מיום 25.12.2022.
בכל הנוגע לחוות דעת מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש נפסק בתא (ת"א) 1034-09 מדאח עזאת בע"מ נ' גאון-אגרו מאמץ בע"מ כי:
"ההכרעה בשאלות עובדתיות ומשפטיות מסורה לעולם לבית-המשפט, ולא למומחה שמינה בית-המשפט. בית-המשפט אינו חייב לקבל את חוות-דעתו של מומחה מוסכם שאותו מינה. עם זאת, ההלכה היא כי סטייה מחוות-דעת מומחה שמינה בית המשפט תיעשה רק כאשר קיימים נימוקים כבדי-משקל להתערב בה. כפי שנפסק בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (לא פורסם [פורסם בנבו] – 23.4.90), לאמור:
"משממנה בית-המשפט מומחה על מנת שחוות-דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שִקוּל דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן."
(וראה גם ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשל"צ, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 2160/90 רז נ' לאץ', פ"ד מז(5) 170, עמ' 174 וההלכות שצוטטו שם; ע"א 558/96, 1240 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, עמ' 567-568)."
היות שא.י חזר בו מן הבקשה לחקירת המומחה, עומדת חוות הדעת, בצירוף התשובות לשאלות ההבהרה, בפני בית המשפט, כמות שהיא, וממנה עולה כאמור כי ש.י, במצבה, אינה יכולה להיות מעורבת בהליך חתימה על מסמכים משפטיים.
ואכן, אף אם לא התמלאו במקרה הנדון התנאים הקבועים בסע' 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות להכרזת ש.י כפסולת דין, ומכיוון שבית המשפט מודע ללחצים המופעלים על ש.י, יש מקום לאמץ את מסקנות המומחה בחוות דעתו, ולקבוע כי ש.י אינה רשאית לחתום על מסמכים משפטיים בלא שיינתן אישורו של האפוטרופוס לרכוש לכך.
יצויין, כי א.י עצמו הסכים למתן צו האוסר עליו לחתים את ש.י על מסמכים, בסע' 13 לבקשה מיום 19.4.23, ואף בדיון מיום 19.9.22 (ראו עמ' 2 שורה 22 לפרוטוקול).
בנסיבות בהן הוגשה התביעה בידי האפוט' לרכוש של ש.י, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"ג, 20 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
