.2
.3
שראל
בית משפט לענייני משפחה בטבריה
תמ"ש 39609-05-21 פלוני ואלמוני נ' היועץ המשפטי לממשלה
בפני כב' השופט ארנון קימלמן
התובעים
פלוני ואלמוני
ע"י ב"כ עו"ד גרי ספייסר
נגד
הנתבע
בא כוח היועץ המשפטי לממשלה
ע"י פרקליטות מחוז צפון (אזרחי)
פסק דין
ההליך
ההליך שבפניי עניינו בקשה להיתר נישואין לקטינה (ילידת 14.07.2004) (להלן: "הנערהיי או
"הקטינה"), וזאת בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק גיל נישואין, תש"י – 1950 (להלן: "החוק"י).
העובדות בתמצית
ביום 20.5.21 למניינם הוגשה הבקשה דידן ע"י הוריה של הנערה.
במסגרת הבקשה נטען כי המדובר הוא בנערה בוגרת, שמשפחתה משתייכת למגזר החרדי-חסידי ב…,
החפצה להתחתן בקרוב עם ארוסה, כבן 19, הלומד בישיבה ב…. ו… לפרנסתו.
עוד צוין במסגרת התסקיר מטעם העוייס לסדרי דין ב.. מיום 24.6.21 כי המדובר הוא בנערה שלצד
לימודיה התיכוניים גם עובדת ב…. ואף מוצאת את הזמן לטפל מדי שבוע בקשישה.
עוד צוין בתסקיר כי: "…., נערה נעימה שמתנהגת ומדברת בהתאם לגילה, מסייעת למשפחתה בכל מה
שניתן, עובדת, לומדת ובונה את עצמה, מגלה אהבה כלפי …. ורצון לחיות ולבנו משפחה יחד עמו. כולם
ציינו כי סיבת קיום החתונה היא כי אינם רוצים להגיע לאיסורים וברצונם לפעול על פי המנהגים
הדתיים".
יובלט המדובר הוא במשפחות המכירות אחת את השניה, ושני המשפחות מתנהלות כלכלית היטב
ואינם חווים קשיים כלכליים או משפחתיים כלשהם. אבי הכלה הינו ואימה במקצועה, כאשר
המשפחה במצב כלכלי טוב ואף מנהלת עסק של …. לצד העבודות של ההורים כאמור.
במסגרת התסקיר, ציין העוייס כהאי לישנא (עמ' 3 לתסקיר):
….
"הקטינה נמצאת בקשר רציני עם … במשך שנה… על פי איסוף מידע
נראה כי בקשתם להינשא מתבסס על מנהגים דתיים ועל כך שהם כבר
תקופה ארוכה בקשר רציני אך חוץ מסיבות אלו לא נראה כי קיימת סיבה
נוספת לכך שלא יוכלו להינשא בגיל נישואין אותו קובע החוק. לאור
האמור לעיל, מהשיחות ומאיסוף הנתונים לצורך הגשת התסקיר, לא
התרשמתי כי נמצאו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה,
המצדיקות, מתן היתר נישואין חריג."
טענות הצדדים בקצירת האומר
בייכ המבקשים חזר בסיכומיו על הטענות שגוללה הבקשה, והדגיש בדבריו כי המדובר הוא בנערה
חכמה, בוגרת בנפשה, שלמעשה יזמה את המהלך של הנישואין עם בן זוגה אותו היא מכירה כבר
למעלה משנה.
לדבריו, הן הנערה והן בן זוגה מקבלים את הגיבוי של בני משפחתם, והמדובר הוא באנשים נורמטיביים
המתפרנסים בכבוד ומנהלים רמת חיים סבירה כאשר מצבם הכלכלי טוב.
.4
.5
.6
.7
.8
.9
10. מכאן, והואיל וקיימת פסיקה המאשרת במקרים מסוימים הדומים למקרה דנן, נישואין גם בטרם
הגיעו הקטינים לגיל 18 הרי שאין לעכב את תוכניתם להינשא לאלתר ובפרט כאשר ככל שחלילה יבוטלו
הנישואין אזי הדבר עלול לגרום לטלטלה ופגיעה קשה בשמה הטוב של הנערה.
12. בנוסף, לשיטתו, אין רצונה של הקטינה, כן ככל שיהיה, מקביל לעיקרון טובתה של הקטינה שהינו
עיקרון נפרד. מכאן שיילא בכדי שלל המחוקק את האפשרות למתן ההיתר על יסוד רצון הקטינה ואף
הפקיע את האפשרות להחליט בעניין זה מהוריה…" (ס' 9 לסיכומים).
13. עוד ובנוסף טענה בייך היועמ"ש כי המבקשים לא הצביעו על נזק כלשהו העלול להיגרם כתוצאה
מדחיית מועד הנישואין של הקטינה עד הגיעה לגיל בגרות (ס' 16 לסיכומים), וכי לא זו בלבד כי אין
באהבתם של בני הזוג מיועד משום נסיבה מספקת. אדרבה, הם עשויים לצאת נשכרים מההמתנה עם
החתונה עד שהתובעת תגיע לגיל בגרות ותבשיל בהחלטתה לעניין זה (ס' 14 לסיכומים).
דיון
14. בסמוך לקום המדינה בשנת תש"י – 1950, העלייה הגדולה מהתפוצות הביאה בכנפיה נוהגים שונים
בענייני נישואין וקידושים שהובילו את הרבנות הראשית דאז לתקנות תקנות שעה שעניינם קביעת
הנהגות אחידות בישראל.
15. אחת התקנות שהתקבלו בחודש שבט תש"י היתה התקנה האוסרת לחתן קטינות בטרם הגיעו לגיל 16.
16. יוער לעניין זה כי בתקופה המנדטורית גיל הנישואין המינימלי עמד על 15, ואף לעניין זה היו אפשרויות
של יוצאים מן הכלל.
17. בהצעת החוק נקבע כי הגיל המינימלי נקבע ל- 16, וכי בין הגילים 16 עד 18 מותר לנערה להינשא רק
בהסכמת הוריה ואפוטרופסיה.
ראו : דברי הכנסת התשיין בעמ' 1740.
18. למעשה לאור הסתייגות של אחד מחברי הכנסת שהציע את גיל 17 כגיל יחיד ומינימלי, נקבע דאז כי
למעט מקרים שבהם הנערה ילדה או הרתה אין להתיר הנישואין.
19. יחד עם זאת, כעבור 10 שנים תיקנה הכנסת את החוק וקבעה כי בית המשפט המחוזי רשאי לאפשרי
הנישואין גם במצבים שבהם לקטינה יימלאה לה שש עשרה שנה ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות
מיוחדות המצדיקות מתן היתר זהיי.
20. יוער לעניין זה כי לפני כעשור, החל משנת 2010, הוגשו מספר הצעות חוק שעניינם העלאת הגיל
המינימלי לגיל 18, ואכן ביום 2/12/13 נתקבל תיקון מספר 6 (סיים, עמ' 58) לחוק שבמסגרתו, בין
השאר, הועלה הגיל המינימלי לגיל 18 לשני המינים.
21. מכל מקום, בהתאם להוראת ס' 5(א) לחוק, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לתת היתר נישואין אם
מלאו לקטינה שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בקטינה, לפי
העניין, המצדיקות מתן היתר זה.
22. כפי שציין ב"כ היועמ"ש, הפסיקה של בית המשפט העליון קבעה כי אין לראות בעצם קירבת המועד של
הקטינה לגיל 18 וכן במנהגי העדה שלה לרבות רצונה העצמאי משום יינסיבה מיוחדת".
23. מהצד האחר של המתרס, בצדק יש לציין את ההלכה שנקבעה בע"א 501/81 היועמ"ש נ' פלונית
(פורסם במאגרים) כי:
"כשם שהמחוקק לא קבע מבחנים מדויקים להגדרת המצבים בהם יש מקום ליתן
היתר נישואין לנערה, כן אין זה מן הרצוי כי אנו ננסה לגבש, בדרך של פרשנות
שיפוטית מבחנים מדויקים שכאלה. דומה כי התבונה וניסיון החיים מחייבים השארת
ענין זה גמיש להחלטות של השופט הדן בעניין".
מהכללים לענייננו
24. לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים ועיינתי היטב בתסקיר העוייס לסדרי דין, ואף שוחחתי עם הנערה,
עם מנהלת המוסד בו לומדת הנערה, ועם הוריה ובן הזוג המיועד, סבורני כי יש לאשר את הבקשה.
להלן נימוקיי.
25. כפי שציין השופט זילברג המנוח כבר בעייא 209/54 שטיינר נ' היועמ"ש, פייד ט 241, בעמ' 251, כאשר
המדובר הקטינים מבחן טובת הקטין הוא הגורם האחד והיחיד שיש להתחשב בו, כאשר בכל מקרה של
התנגשות, מבחן זה גובר על כל שיקול אחד והוא:
"אינו ניתן לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול אחריי.
בעמ' 3 ש' 17 ואילך לפרוט' ציינה המנהלת לשאלות בית המשפט לפרוטוקול:
"ש. מה את כן יכולה להגיד על הנערה?
ת. היא מאוד חיונית, טמפרמנטית. יש לה שאיפות, היא רוצה להצליח. היא מופנמת.
היא יודעת להתבטא, כשהיא צריכה להתייעץ היא באה ומתייעצת, לא שומרת בבטן.
אפשר דוגמאות?
ש.
ת.
היה לה קושי והיא באה וביקשה עזרה.
ש.
ת.
האם יש לה את המאפיינים של בשלות לנישואין כבר מגיל 17?
אתם צריכים לשאול את אלה שבאמת קרובים אליה, אני רואה שמחת חיים, אני רואה
רצון לברר את הדרך הראויה. היא כן מתייעצת, לא איתי, עם המחנכת והסגנית,
שואלת שאלות, מקבלת תשובות. היא לא מנותקת.
ת.
ש.
ש. יש לך מידע לגבי תמיכה מהבית?
מהידיעה שלי זה בית תומך ומכיל.
איך זה מתבטא?
ת.
בקשר עם האימא, הם מתעניינים. יש קשר טוב. הם הורים אכפתיים.
ש. איך את רואה שהם אכפתיים?
ת.
שוב, זה שהאימא שואלת ומבררת ורוצה שיהיה להם טוב. היא כל הזמן בקשר."
27. מכאן שגם מנהלת המוסד בו לומדת הקטינה הדגישה בעדותה לפרוטוקול כי המדובר הוא בנערה
פיקחית שאינה חוששת לשאול שאלות ולהתייעץ כדבעי עם מבוגרים תוך כדי התמודדות עם בעיות, וכי
היא מקבלת את התמיכה לה היא זקוקה מהוריה ובפרט אימה.
28. בנוסף, גם עם הקטינה עצמה התנהלה במהלך הישיבה האחרונה שיחה לפרוטוקול בו חזרה וציינה
הקטינה כי היא מתכוונת לסיים את לימודיה התיכוניים, וכי היא משקיעה בבגרויות בנושאים כגון
תנייך, היסטוריה, אזרחות לשון ומדעים לרבות מתמטיקה (הנושא האהוב אליה) ואנגלית. בנוסף,
לדבריה היא שואפת לעבוד כמזכירה רפואית.
29. זאת ואף יותר מזאת, הקטינה גם השיבה לשאלות נוספות של בית המשפט שעניינם האפשרות כי תאלץ
להמתין חודשים נוספים בטרם תוכל להתחתן כדלקמן:
"ש. מדוע שלא תמתיני עוד שנה אחת להיות בת 18?
ת.
זה לא רק שנה אחת, שנה זה הרבה זמן, אנחנו יוצאים כבר הרבה זמן. קשה לנו לשמור
נגיעה כל התקופה. אני חושבת שאם נחכה עוד שנה אי אפשר לדעת מה יקרה.
ת.
מה עלול לקרות?
להתחיל לגעת חויים, שהשם ישמור לא יגיע ליותר מכך.
ש. אתם לא לומדים את מידת האיפוק בביה"ס או בבית? לא כל דבר אפשר לקבל מיד. רבי
עקיבא לא ראה את אשתו שנים רבות
ת.
רבי עקיבא זה רבי עקיבא, לא כל אחד במדרגה שלו. שנה אחת זה קשה מידי, אנחנו
יוצאים הרבה זמן, כמה אפשר לחכות? אנחנו מצפים, מחכים, רוצים שזה יקרה. אם לא
היינו רוצים שזה יקרה היינו מחכים.
זה משנה אם זה יקרה לפני החגים או אחרי?
ש.
ת.
ש.
זה משנה מאוד, אם ביהמ"ש יתיר אני מתחתנת כאן ועכשיו.
את מרגישה מהמשפחה שאת רוצה שתתחתני מהר?
ת.
אימא הכי תומכת בי, מה שאני רוצה.
ש. אימא לא רוצה שתמתיני?
ת.
ש.
אני רוצה את זה אז היא איתי בהחלטה שלי.
האבא, מה עמדתו?
ת.
ש.
ת.
אותו דבר, הוא תומך. רואה שאני בוגרת. ההורים שלי לא היו זורקים אותי למים
ואומרים תסתדרי, הם רואים שאני בשלה ובוגרת אז הם מאשרים.
מה הכוונה בבוגרת? מה עושה נערה בת 17 בשלה לנישואין?
זה תמיד להחליט, להקשיב, להיות אימא. אני חושבת שזה אפשרי כבר מגיל 17 או 18.
פעם גיל 17 זה היה חוקי. אימא שלי התחתנה בגיל 17.
ש.
זה עשה טוב לאמך להתחתן מגיל 17?
ת.
כן, היא עד היום מאושרת."
(ראו עמ' 6 ש' 20 ואילך לפרוטוקול)
30. אם ישאל השואל מה פשר ההתייחסות לרבי עקיבא בפרוטוקול הדיון, אביא את הסיפור בלשון הזהב
של התלמוד הבבלי (מסכת כתובות דף סייב עייב):
יירבי עקיבא רעיא [רועה הצאן] דבן כלבא שבוע הוה [היה]. חזיתיה ברתיה [ראתה
ביתו של כלבא שבוע] דהוה צניע ומעלי. [שהיה צנוע ובעל מידות] אמרה ליה: אי
מקדשנא לך [אם אתקדש לך] אזלת לבי רב? [תלך ללמוד בבית רב] אמר לה: אין.
איקדשא ליה בצניעה, ושדרתיה [התקדשה לו בצנעה ושלחה אותו ללמוד]. שמע
אבוה אפקה מביתיה. [שמע אביה והוציא אותה מביתו] אדרה הנאה מנכסיה. [והדיר
אותה מנכסיו] אזיל יתיב תרי סרי שנין בי רב, [הלך ויש ללמוד 12 שנה בבית רב] כי
אתא – אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי. [כאשר חזר ליוו אותו 12 אלף תלמידים]
שמעיה לההוא סבא דקאמר לה: עד כמה קא מדברת אלמנות חיים? [שמע רבי
עקיבא זקן אחד שאומר לאשתו: עד כמה את נוהגת כאלמנה בחיים, שהרי את
במקום אחד ובעלך במקום אחר] אמרה ליה: אי לדידי ציית – יתיב תרי סרי שני
שלי ושלכם שלה הואיי.
(התוספות בסוגריים שלי א.ק.)
31. בחזרה לענייננו, במקרה דנן המדובר הוא כאמור בנערה חכמה, בוגרת בנפשה, שיזמה את המהלך ביחד
עם בחיר ליבה ולא פעלה לאחר שהיתה נתונה ל- "כפיה" כלשהי או בהתאם ל- ייהנחיותיי כאלו ואחרות
מצד בני משפחתה.
32. נוכחתי לדעת כי הן נערה ולחתן המיועד משפחה תומכת ואוהבת, עם הורים, אחראיים ובעלי ניסיון
חיים, המתפרנסים בכבוד.
33. הנערה מצליחה מאוד בלימודיה ואף שואפת להמשיך את לימודיה על-מנת לקבל הכשרה במזכירה
רפואית וזאת לאחר שתסיים את חוק לימודיה התיכוניים. מכאן שדווקא חתונה בשלב זה, היא
שתסייע לה להתחיל את לימודיה לאחר התיכון בראש צלול ובנפש חפצה.
34. סבורני כי לא זו בלבד שבעוד מספר חודשים הנערה תגיע במילא לגיל 18, אלא שדווקא עצם עיכוב
החתונה רק בשל כך שחסרים לה אותם חודשים עד שיגיעו לגיל 18, הוא שעשוי לגרום להם עוגמת נפש
רבה אם לא לטלטלה של ממש מבחינה רגשית.
35. למרבה הצער, כך דרכו של עולם שאיש אינו דן בפרוטרוט במתח האופף בני זוג עובר לחתונתם. למעשה
המדובר הוא ברגשות שעוצמתם אינה קשורה קשר ישיר למצבה של מערכת היחסים עם בן הזוג
והאפשרות הנתונה להם להקים בית נאמן ויציב.
36. מכאן שהתקופה שבסמוך לפני החתונה הינה תקופה שעלולה לעורר רגשות של מתח וחרדה, שאומנם
הינן רגשות טבעיים לחלוטין נוכח הנסיבות, אלא שהם אינם מיטיבים עם בני הזוג.
37. זאת ועוד, כידוע לכל בר-בי-רב, החתונה דהיום מורכבת משני שלבים שונים, האירוסין והנישואין שהם
הקידושין והחופה. האירוסין של ימי קדם מקבילים לקידושין ואילו הנישואין מקבלים ביטוי במעמד
החופה. מכאן שבימינו האירוסין אינם האירוסין של ימי קדם אלא שלב השידוך בין בני זוג ללא
מחויבות הכרוכה במתן גט לצורך פקיעת הקשר.
38. בעוד שבעבר הרחוק נהגו להפריד בין טקס האירוסין לטקס הנישואין במשך שנה תמימה (ראו המשנה
במסכת כתובות ה, ב), הרי שבצוק העיתים רבו המקרים שבהם משפחת החתן או הכלה נאלצו לברוח
ממקומם בשל אילוצי הרשויות ובאופן שבו נשארו בני זוג כשהם קשורים בקשרי עבותות של קידושין
בלי שיוכלו לממש את הנישואין עצמם ובלי היכולת להתיר את הקידושין על-ידי גט.
ואכן, בלא מעט מקרים בני הזוג לא צלחו בהקפדה על שמירת מרחק ביניהם והדבר הוביל לפוקה
ולמכשול ופגיעה קשה במעמדם ובשמם הטוב בחברה.
39. לא בכדי תיקנו חכמים בשלהי תקופת הגאונים לאחד בעריכת החופה את טקס האירוסין עם הנישואין
עצמם.
ראו לעניין זה: י. ורדיגר, עדות לישראל (בני-ברק, 1965) בעמ' 32.
לצורך הרחבה לעניין ההבדלים השונים בין הליך האירוסין לנישואין ומשמעותה של החופה בטקס
הנישואין ראו גם: פריימן, סדר קידושין ונישואין אחרי חתימת התלמוד (ירושלים, 1945) בעמ' 28-29.
40. נוסיף ונציין כי הנביא הושע אומר בנבואתו "וארשתיך לי לעולם" (ב, כא). לכאורה אין כל רבותא
באירוסין לעד שהרי אירוסין הן רק נועדו כשלב מקדים לנישואין. אלא שכוונת הנביא הינה כי גם
במהלך חיי נישואין ישמרו שני הצדדים על הקשור הרוחני העמוק של תקופת האירוסין.
41. גדולי הלכה ומוסר כגון רבי יונתן אייבשיץ (1694-1764 – מגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז) בספרו
יערות דבש (חלק א', דרוש ג) (לובלין, 1897), מתריעים על חומרת ההרחקה שבין חתן וכלתו עובר
לנישואין.
לעניין זה ראו גם: שו"ת שואל ומשיב (ברוקלין, 1980) (הרב יוסף שאול נתנזון, פולין 1810-1875)
חייה, אבה"ע סי' ב; שו"ת שדי חמד (הרב חיים חזקיהו מדיני, ירושלים וחברון 1832-1904) וכן ראה
ברמביים ( רבי משה בן מימון 1138 – 1204, מרוקו מצרים) משנה תורה פכ"א הלכות איסור ביאה
הייא) וסיעתו וכן פסק השולחן ערוך (רבי יוסף קארו 1488-1575, צפת) (אבן העזר סימן כ, א).
ראו : ב. אדלר, ספר הנישואין כהלכתם, ירושלים, תשמייה עמי קיד, ס' פה-צגי.
וראו לעניין זה גם: במשנה ברורה בהלכות קריאת שמע בסימן עייה סקייז הסובר כי איסור הסתכלות
הוא רק כאשר כוונתו להנות מהסתכלות זו, אבל ראיה לפי תומו בלא הנאה – מותר.
43. עיניננו הרואות כי איסורי ההרחקה בין בני זוג ששודכו הינם להלכה, ובוודאי בקהילה בה חייה הנערה
דנן, איסורים חמורים. מכאן לא פלא שלאורך הדורות תיקנו חכמים, החל מתקופת הגאונים, תקנות
שנועדו לאחד את הליך האירוסין והקידושין וכן הורו לצמצם ככל שניתן את הקשר בין בני הזוג
בתקופה שבין השידוכין לבין הנישואין בפועל.
44. יוצא אפוא לענייננו כי עיכוב הנישואין משך חודשים רבים עלול להוביל את בני הזוג לסיטואציות ואי
נעימויות העלולות חלילה וחס להטיל רבב בשמם הטוב, כאשר כל רצונם הינו להקים בית נאמן
בישראל. בוודאי שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם טובתה של הנערה דנן שהינה נערה בוגרת וחכמה,
בעלת דעה משל עצמה הנתמכת כדבעי על-ידי הוריה ובני משפחתה.
45. אציין ואדגיש כי לא נעלמו מעיניי כעובדה שמי שאינו מנהל את חייו לפי הפרמטרים והדרישות
ההלכתיות עשוי שלא להבין אל נכון את הסיטואציה אליה נקלעו הקטינה ובן זוגה בנידון דידן.
יהיו אף כאלה שיהינו לחשוב כי עצם האפשרות שבני הזוג לא יעמדו בדרישות ההלכה לעניין הריחוק
ביניהם הינה עניין של מה-בכך, מבלי לקחת בחשבון שהם למעשה כופים בכוח ואולי אף בטהרנות,
נורמות וסטנדרטים מתירניים של עולם חילוני על אנשים שבחרו שלא לאמץ את אותם סטנדרטים בחיי
הקהילה שלהם.
אפס, סבורני כי מוטל על כל מי שרוממות טובת הקטין וכבוד הבריות בגרונו, לשקול בפלס את טובתה
של הנערה הספציפית דנן החייה בתוך קהילה שלה סטנדרטים ונורמות של ציבור דתי-חרדי,
שמבקשת להמשיך את חייה בקרב בני משפחתה והקהילה מבלי להיות חלילה דחויה או חריגה ומבלי
לשאת אות קלון כמי שלא עמדה כדבעי בדרישות ההלכה.
46. לאור כל זאת, פשיטא שהנערה צדקה לחלוטין בעת שהעירה לבית המשפט כי יירבי עקיבא זה רבי
עקיבאיי. אין כל מקום לאלץ נערה חכמה ובוגרת, עם תמיכה משפחתית ובן זוג ראוי ובעל מידות
47. לא למותר להוסיף כי יש גם לתת משקל נאות למידות הטובות של החתן המיועד, שהצהיר על כוונתו
לפרנס את משפחתו ככל שידרש, כאשר למעשה הוא כבר עובד ומתפרנס בכבוד בהפעלת הצימרים של
העסק המשפחתי שהינו עסק היכול בהחלט ליתן משענת כלכלית לבני הזוג הצעיר ובאופן שיאפשר לבני
הזוג להתפרנס בכבוד.
48. מכאן שבשים לב לכל אותן נסיבות כאשר הן נלקחות כולם כמכלול, שדי והותר בהם כדי להוות את
אותן נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר הנישואין.
סוף דבר
49. אני מאשר בזאת את הבקשה ומורה כי הקטינה …., ת"ז תוכל להתחתן לאלתר עם בחיר ליבה
ת.ז.
בית המשפט מאחל לחתן ולכלה היקרים שיזכו להקים יחדיו בית נאמן בישראל, המלא בתורה אורה
ויראת שמיים.
בנסיבות אין צו להוצאות.
המזכירות תשגר עותק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ב באלול תשפ"א, 30 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.
