בפני
כב' השופט ערן שילה
המערער:
פלוני ת"ז XXXXXXXXX
נגד
המשיבה:
פלונית ת"ז XXXXXXXXX
פסק דין
1. המדובר בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת נעה אפיק דר) מיום 5.4.20 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבה להגדלת חוב בתיק ההוצאה לפועל (מזונות) בגין הוצאות חינוך בהן נשאה.
2. לאחר העיון בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון ובמכלול החומר, נשאלו הצדדים אם ניתן להכריע בתיק על יסוד החומר הכתוב. המערער נתן הסכמתו בכפוף להגשת סיכומים קצרים, המשיבה הסכימה למתווה האמור. ביום 18.6.20 ניתנה החלטה בהתאם למתווה מוסכם זה. סיכומים הוגשו בימים 29-30 ליוני.
3. לאחר העיון בסיכומים ובמכלול החומר אין בידי להיעתר לערעור.
4. המשיבה הגישה בקשה להגדלת חוב בגין הוצאות חינוך ובקשתה התקבלה.
5. המערער אינו חולק על הוצאות אלה, אך במסגרת תגובתו לבקשה – שהוכתרה בכותרת "התנגדות לביצוע הגדלה, ובקשה לעצירה מיידית של החיובים השוטפים" – טען, כי מעיון בתיק התגלה שלאורך השנים המשיבה ביצעה בתיק הגדלות חוב שלא כדין. בסיכומים אף הודגש, כי לטענת המערער "כבר מהתשלום הראשון האישה הונתה את ההוצאה לפועל בנוגע למספר הילדים וגבתה יותר מכפי המגיע לה" (סעיף 13 לסיכומים).
6. לטענת המערער, לאורך תקופות משמעותיות בוצעו הגדלות חוב בגין המזונות השוטפים בסכומים העולים על מספר הילדים שטרם הגיעו לבגרות, ולשיטתו המשיבה גבתה 32,400 ש"ח ביֶתֶר, סכום העולה על מלוא התשלומים שהוא יידרש לשלם עד תום תקופת החיוב במזונות.
7. מבלי להביע עמדה לגופן של טענות המערער, ועל פני הדברים ספק אם בעיקרי הטיעון מטעם המשיבה או בסיכומיה יש התייחסות עניינית קונקרטית לטענות בדבר הסכומים שנגבו, אינני סבור שיש מקום לקבל את הערעור.
8. המערער אינו חולק על ההוצאות בגינן התבקשה הגדלת החוב, וממילא צדקה הרשמת כשהורתה על הגדלת חוב. גם אם נניח – ואינני קובע מסמרות לכאן או לכאן – כי יש ממש בטענת המערער לגבי סכומים שנגבו ביֶתֶר, עדיין היתה צריכה רשמת ההוצאה לפועל לדון ולהכריע בשאלה אם ההוצאות בגינן הוגשה הבקשה אכן הוכחו ואם על המערער לשאת בהן. אפילו נניח, כי המשיבה אכן גבתה לאורך השנים סכום העולה על המגיע לה, ושוב מובהר כי בית המשפט אינו מביע עמדה בשאלה, ואפילו נניח כי קיימת לה חובת השבה, עדיין צדקה הרשמת כשדנה בבקשה וקיבלה אותה ולו על מנת לקבוע את היקף חובת ההשבה.
9. למותר לציין, כי אין באמור כדי למנוע מהמערער להגיש כל בקשה או הליך כדין בעניין חוב העבר. לרבות, אם הוא סבור שיש עילה לכך, גם בקשה להשבת כספים שנגבו ביֶתֶר (ראו לדוגמה סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967). ואולם, אין באמור כדי לייתר את הדיון בבקשה שהגישה המשיבה, וספק אם היה מקום לדרוש שבקשה "לעצירה מיידית של החיובים השוטפים" (ועוד יותר כך: בקשה לתיקון למפרע של חוב העבר בתיק), תידון כשהיא מועלית במסגרת תגובה לבקשה להכרה בהוצאות חינוך שהמערער לכאורה אינו חולק עליהן לגופן.
10. כבוד הרשמת קבעה "כי החייב אינו טוען דבר נגד ההוצאות הספציפיות מושא בקשת הזוכה" ודי בהנמקה זו כדי להצדיק את דחיית הערעור. בנסיבות אלה מובהר – ככל שיש בכך צורך – כי יתר ההנמקות לא יימנעו מהמערער להעלות כל טענה במסגרת בקשה או הליך שיוגשו כדין (וממילא קובע בית המשפט כי הן לא יהוו מעשה בית דין), אך לא ניתן לומר ששגתה כבוד הרשמת בכך שלא דנה בטענות המערער לגבי גבייה ביֶתֶר של 32,400 ₪ לאורך מספר שנים במסגרת תגובה לבקשה להגדלת חוב בגין הוצאה לא-מוכחשת בסך 3,780 ש"ח.
11. למותר לציין, כי טוב יעשו הצדדים אם ינסו לבוא בדברים, לבחון במשותף אם אכן התבצעה גבייה ביֶתֶר לאורך השנים, ולהגיע לכל מתווה מוסכם. אף למותר לציין, כי טענות שני הצדדים בהקשר זה, לרבות טענות המשיבה בסיכומים, שמורות להם לעת דיון בסוגיה. בהתחשב בתוצאת פסק הדין הדוחה את הערעור – מזה; אך אינו מביע עמדה לגבי הטענות בדבר גבייה ביֶתֶר – מזה. ובהתחשב בכך שלא התקיים דיון, בהיקף המצומצם של כתבי הטענות, בייצוג המשיבה באמצעות הסיוע המשפטי, ובהליך הנוסף שעדיין תלוי ועומד בין הצדדים – לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. המזכירות תשיב את הפיקדון למערער ותסגור את התיק.
ניתן היום, ט' תמוז תש"פ, 01 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
