בפני
כבוד השופטת יפעת שקדי שץ
תובע
פלוני ת"ז ——-
נגד
נתבעת
אלמונית ת"ז ——-
החלטה
בענין: בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 4.4.2023 (בקשה מיום 16.4.2023); בקשה לחלוקת נטל הנסיעות (בקשה מיום 17.4.2023); בקשה לאישור מסגרת חינוכית (בקשה מיום 17.4.2023).
בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 4.4.2023
התובע הגיש תביעה לאכיפת הסכם, למעט שינוי האחריות ההורית עקב נסיבות חריגות והתבקש להורות על אחריות הורית בלעדית בידי האב.
ביום 4.4.2023 ניתנה החלטה ("ההחלטה") המורה, בין היתר, לנתבעת, האֵם, לשוב ולהתגורר בטווח הקבוע בהסכם שאושר ביום 31.7.2021 ("ההסכם"). עוד נקבע, כי הצדדים יקבעו את המסגרת החינוכית בהסכמה וככל שלא תתגבש הסכמה – תוגש בקשה.
ביום 16.4.2023 הגישה האֵם בקשה לעיין מחדש בהחלטה. לטענתה היא אינה יכולה לשוב ולהתגורר ב—— בשל מצוקה כלכלית. האב היה המפרנס העיקרי ולאֵם לא היתה יציבות תעסוקתית. האב הודיע על ביטול הסכם השכירות והפציר באֵם למצוא מקום מגורים מהיום למחר ובהעדר ברירה נדרשה למצוא קורת גג חלופית. לטענתה, המעבר לבית הוריה היה בהסכמת האב והחיוב לשוב ל—– יסב לה נזקים קשים מנשוא. האֵם טענה כי היא מחוסרת עבודה ואינה מתפרנסת וכי אין לה את היכולת לממן את העלויות הכרוכות בהסעת הקטין.
בתגובה טען האב כי בית המשפט אינו ערכאת ערעור שדנה בהחלטה שניתנה על ידיו. האב עמד על כך שבקשה לעיון מחדש ניתן להגיש רק במקרה של שינוי נסיבות וכי הטענות ביחס למצבה הכלכלי של האֵם הובאו בחשבון בעת מתן ההחלטה. לגופן של הטענות נטען, כי הקטין רשום לגן עד השעה 16:00 ואין מניעה שהאֵם תעבוד, כי בתקופת החיים המשותפים האב עבד ונטל גידול הילד נפל על כתפי האֵם אך עם הפרידה הנטל מתחלק בצורה שונה. האב ציין, כי לקח על עצמו את החובות המשותפים וכי משולמים כספי מזונות.
שבתי ובחנתי את טענות הצדדים ולא מצאתי כי הוצגה על ידי האֵם תשתית מוצקה המבססת הצדקה לעיין בדברים בשנית. הטענות המפורטות בבקשה לעיון מחדש פורטו בפני בית המשפט טרם מתן ההחלטה. השיקול הכלכלי נבחן על ידי בית המשפט ונקבע, כי שיקול כלכלי אינו יכול להצדיק מעבר מגורים בניגוד להוראות פסק דין ללא הסכמה וללא החלטה שיפוטית המתירה זאת.
השינוי היחיד שהוצג ממועד מתן ההחלטה הוא הגשת תביעה לביטול ההסכם אך גם בו אין כדי לבסס עיגון משפטי כדי לבחון מחדש את הדברים שכן אין בעצם הגשת בקשה לביטול הסכם כדי להוביל להתעלמות מהוראותיו ללא בחינה עניינית של הטענות בענין ההצדקה לבטל את ההסכם.
על כן, בהעדר הנמקה משפטית מספקת ומאחר והבקשה אינה מבוססת על הנימוקים המאפשרים עיון מחדש בהתאם להוראות תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אני מורה על דחיית הבקשה.
בקשה לחלוקת נטל הנסיעות (בקשה מיום 17.4.2023)
בהחלטה נקבע, כי נטל הנסיעות עד ליום 1.6.2023 יושת על האֵם בהתאם להוראות סעיף 46 להסכם.
האֵם שבה על הטענות שנטענו על ידיה קודם למתן ההחלטה והוסיפה כי אין לה יכולת כלכלית לממן את עלויות הסעת הקטין, היא אינה ניידת ואין לה יכולת לרכוש רכב. עוד נטען, כי על האב לשאת בנטל הנסיעות מאחר והוא ביטל את הסכם השכירות והודיע לה שעליה למצוא דיור חלופי.
בתגובה טען האב, כי האֵם עושה דין לעצמה, משנה את מרכז חייו של הקטין, מנעה מהאב לראות את הקטין ושוללת את זכויותיו כאפו' לקטין. האב טען למעמדו של ההסכם; טען שבית המשפט אינו יכול לדון כערכאת ערעור על החלטותיו וכי הטענות ביחס למצבה הכלכלי של האֵם נשקלו.
כאמור, בין הצדדים קיים הסכם. ההסכם, לעת הזו, תקף, שריר, קיים ומחייב. בסעיף 46 להסכם נקבע, כי מעבר מגורים מחוץ לטווח המוסכם דורש הסכמה וכי נטל ההסעות יושת על ההורה שמבצע את מעבר המגורים. משכך, לא ברורה טענת האֵם ביחס להחלטה. ההחלטה מבוססת על הסכמת הצדדים (הסכמה שאושרה לפני פחות משנה) וממילא היא תחומה עד ליום 1.6.2023.
מאחר וההחלטה מבוססת על הוראות הסכם שלא בוטל, מאחר ולא הוצג שינוי נסיבות ממועד מתן ההחלטה ומאחר וכל הטענות שהוצגו בבקשה, למעט הגשת התביעה לביטול הסכם, היו בפני בית המשפט – הבקשה נדחית.
בקשה לאישור מסגרת חינוכית (בקשה מיום 17.4.2023).
בעקבות ההחלטה הגישה האֵם בקשה במסגרתה ביקשה לאשר את הרישום למסגרת החינוכית במושב —–. האֵם ציינה, כי למרות הקושי הכלכלי בעזרת הוריה רשמה את הקטין למעון במושב —— וכי הקטין רשום למסגרת חינוכית הממשיכה את המסגרת הנוכחית השייכת למועצה —- ——. עוד נטען כי הקטין נמצא בגן ונקלט היטב. לטענתה עדיף לקטין להמשיך ולהתחנך במסגרת הנוכחית ולהימנע משינוי נוסף.
לבקשה צורף אישור לימודים במעון מיום 16.3.2023 והתכתבות עם הגננת.
בתגובה לבקשה טען האב, כי האֵם פעלה בבריונות, השתמשה בקטין ככלי ניגוח, שינתה את מרכז חייו של הקטין בניגוד להסכם שקיבל תוקף של פסק דין ורשמה את הקטין למסגרת חינכוית ללא ידיעתו והסכמתו של האב תוך הסתרה.
האב הדגיש, כי האֵם השחירה את פרטי המסגרת ולא העבירה את המידע לאב ורק לאחר פניה של ב"כ הומצאו הפרטים.
האב הוסיף וטען, כי למרות הטענות הרבות לגבי קשיים כלכליים רשמה האֵם, ללא ידיעתו, את הקטין למסגרת פרטית בעלות של אלפי שקלים כל חודש וכי לאיתכן שמסגרת חינוכית קודמת לקשר של הקטין עם האב. עוד נטען, כי ההסתגלות בגיל זה קלה וכי יש מעברים של מסגרות רבות.
אקדים ואומר, כי רישום למסגרת חינוכית מחייב הסכמה של ההורים כנגזרת של החובות והזכויות של ההורים כאפוטרופסים טבעיים של ילדיהם. בהסכם (סעיף 21) נקבע, כי החלטה, בין היתר בענייני חינוך, תתקבל בהסכמה משותפת או על פי המלצה של גורם רלבטי. בסעיף 45 להסכם נקבע, כי במקרה של מעבר מגורים לטווח המוסכם בהסכם ימשיך הקטין להתחנך במוסד בו התחנך קודם למעבר ובסעיף 46 נקבע, כי במידה ויבוצע מעבר מעבר לטווח המוסכם, נדרשת הסכמה לענין המסגרת החינוכית.
משכך, לאור הוראות הדין והוראות ההסכם פעולותיה של האם אשר רשמה את הקטין למסגרת חינוך מרוחקת ללא הסכמת האב ותוך הסתרת פרטי המסגרת אינם יכולים להתקבל ואין מקום לאשרם בדיעבד. עם זאת, כדי להימנע משינוי משמעותי נוסף בחיי הקטין ולאפשר יציבות יחסית אני קובעת, כי ככל והאֵם מבקשת להשאיר את הקטין במסגרת הנוכחית עד לסוף שנת הלימודים היא רשאית לעשות כן ובלבד שזמני השהות מתקיימים עם האב כסדרם ושהיא דואגת להביא את הקטין, בהתאם להוראות סעיף 46 להסכם כאמור, המורה על הטלת נטל ההסעות על ההורה שביצע את המעבר. הודעה בענין בחירת האם לדחות את מועד השבת הקטין לטווח המוסכם בהסכם עד לסוף שנת הלימודים (בכפוף לקיום זמני השהות) תוגש עד ליום 15.5.2023.
אם כן, בהתבסס על הוראות הדין והוראות ההסכם; מאחר והמשמעות של אישור מסגרת חינוכית מרוחקת היא הרחקת הקטין מאביו; לאור מעמדו של הסכם אשר לא בוטל והמשמעות של פעולה בניגוד להוראותיו ללא החלטה המתירה זאת ובשים לב להוראות ההחלטה אשר בקשה זו מתעלמות מהן לחלוטין – אני מורה על דחיית הבקשה.
לסיכום הדברים
שלוש הבקשות שהגישה האֵם – נידחות.
אני ערה לטענות האֵם לגבי מצבה הכלכלי והקושי בו היא מצויה, אך לאחר ששקלתי את העבודה שהושקעה בהגשת שלוש תגובות; מאחר והבקשות הוגשו ללא שינוי נסיבות ובהתעלם מכך שההחלטה שקלה את כל הטענות שפורטו בבקשות ומאחר ועל בית המשפט מוטלת החובה לשקול את העלויות בהם נושאים בעלי הדין כתוצאה מאופן ניהול ההליכים על ידי הצד שכנגד, אני מחייבת את האֵם בהוצאות האב בסך 850 ₪.
המזכירות תמציא לצדדים ותקבע תזכורת ביום 15.5.2023.
ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"ג, 05 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
