3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
26 אוקטובר 2021
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
לפני כבוד השופט אלעד לנג
1. עומר שרפי ת"ז 057547523
המבקשים
2. פלונית
*************
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
החלטה
בפני בקשה להורות על החזרת תפוסים מסוג חשבונות בנק, נכסי מקרקעין וכלי רכב אשר
נתפסו בחודש יולי 2021 במסגרת חקירה משולבת של היחידה לחקירת פשעים של מרחב ציון,
המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים (להלן יכונו במאוחד: "המשיבה"). בנוסף, בפני בקשת
המשיבה למתן הוראות בדבר מכירת כלי הרכב התפוס.
עניינה של החקירה בחשדות המשיבה כי יחיג'אזי לסיעוד בעיימיי (להלן: "יחיג'אזייי) – אשר
הנה חברה שאמורה לספק שירותי סיעוד באמצעות מטפלים ומטפלות לזכאי סיעוד של
המוסד לביטוח לאומי (קשישים סיעודיים הזכאים לקצבת סיעוד על פי חוק) – הונתה את
המוסד לביטוח לאומי ואת הקשישים הסיעודיים, בכך שלא סיפקה לקשישים הסיעודיים
את שירותי הסיעוד עבורם קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי כספים. זאת עשתה חיג'אזי, לפי
החשד, באמצעות מערכת לחצים ושכנועים פסולה אשר כללה סחיטה באיומים, מתן שוחד,
זיוף מסמכים והעסקה פיקטיבית של מטפלים סיעודיים. על יסוד מעשים אלו חשודים
חיג'אזי, בעליה ומנהליה בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת
קשר להונות, עושק, סחיטה באיומים, זיוף בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון ועוד.
ביום 6.7.21 הפכה חקירה סמויה שניהלה המשיבה כנגד חיג'אזי משך כחצי שנה לגלויה עם
מעצרם של מספר חשודים ובהם מנהלי החברה מר עומר שרפי (הוא המבקש מס' 1) ומר
חמדאן ג'לולי. מר שרפי, המחזיק בשרשור ב-50% ממניותיה של חיג'אזי (באמצעות חברה
בשם די.אי.אר לשירותי בריאות רווחה וחברה בעיימ הנמצאת בבעלותו, להלן: יידי.אי.אר"י)
עבד בחיג'אזי והיה אחראי על הקשר של חיג'אזי עם המוסד לביטוח לאומי, כמו גם על פועלה
של העובדת הסוציאלית של חיג'אזי. מר שרפי היה גם מורשה חתימה בנושא כספי חיג'אזי,
ביחד עם מר גילולי, אף הוא מחזיק בשרשור ב-50% הנותרים ממניות חיג'אזי (באמצעות
חברה בשם ביסאן קהילה ורווחה בעיימ הנמצאת בבעלותו, להלן: ייביסאן"). מעצרם של
החשודים הוארך על ידי בית משפט זה מספר פעמים, עד לשחרורם בתנאים שנקבעו.
6
.1
<14>
<128>
.2
.3
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
.4
26 אוקטובר 2021
עם הפיכת החקירה נגד חיג'אזי לגלויה, תפסה המשיבה, באמצעות צווים שניתנו על ידי בית
משפט זה מכח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 וחוק
איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, רכוש של חיג'אזי ושל חברות הבעלים בה בשרשור (די.אי.אר
וביסאן), כמו גם רכוש פרטי של מר שרפי ומר ג'לולי, וזאת במטרה לאפשר בעתיד חילוט של
הרכוש התפוס.
20
20
21
22
23
24
25
26
.5
.6
ביום 22.8.21 ניתן תוקף של החלטה להסכמת המשיבה והחברות להחזיר לחברות חלק
מהרכוש שנתפס מהן, כך שלאחר החזרת חלק מהרכוש נותרו בידי המשיבה, נכון ליום
30.8.21, כספי החברות בסכומים הבאים: חיג'אזי – סך של 3,542,475 שייח ; די.אי.אר – סך
של 41,152 שייח ו-ביסאן – סך של 5,218,481 ש"ח. הנה כי כן, נכון ליום 30.8.21 מחזיקה
המשיבה, מרכוש החברות, סך כולל של 8,802,108 ש״ח.
בנוסף לכספי החברות (סך של 8,802,108 ש"ח, כאמור לעיל) ולרכוש הפרטי של מר ג'לולי
(אשר היקף תפיסתו לא הוצג בפני) תפסה ומחזיקה המשיבה גם ברכוש הפרטי של מר שרפי
הוא התפוסים אשר החזרתם מתבקשת בבקשה שבפני. רכוש זה כולל 3 חשבונות בנק בסך
כולל של 1,305,137 ש"ח; תכנית חיסכון ע"ש בתו של מר שרפי, פלונית (היא המבקשת מס'
2) בסך של 123,595 ש"ח; רכב מסוג לנד-קרוזר בשווי מוערך של 160,590 ש"ח, מתוכם סך
של 40,742 שייח משועבדים לבנק הפועלים ו-3 נכסי מקרקעין, לגביהם לא נערכה שמאות אך
הם הוערכו על ידי המשיבה בשווי כולל של 920,000 שייח. הנה כי כן, שווי הרכוש הפרטי של
מר שרפי התפוס אצל המשיבה, ואשר החזרתו מתבקשת במסגרת הבקשה שבפני, עומד על
סך כולל של 2,468,912 ש״ח.
טענות הצדדים
.7
המבקשים טוענים כי היקף החילוט הפוטנציאלי אותו יוכל בית משפט לחלט, ככל שמר שרפי
יורשע בעתיד בעבירות המיוחסות לו, נופל משמעותית משווי כלל הרכוש התפוס בידי
המשיבה ולפיכך יש להורות על החזרת התפוסים (הרכוש הפרטי של מר שרפי) לידי
המבקשים. טענה זו מתבססת על ההנחה כי היקף החילוט הפוטנציאלי המקסימלי לו תוכל
המשיבה לעתור לחלט עומד על סך של כ-4 מיליון שייח (הוא סכום עבירות המקור המקסימלי
של חיג'אזי) (ס' 14 לבקשת המבקשים); כי בהתאם לשיעור הבעלות של מר שרפי בחיג'אזי
הוא אחראי לכל היותר ל-50% משווי עבירות המקור של חיג'אזי (ס' 11 לבקשת המבקשים);
כי מר שרפי אינו אחראי לעבירות עצמאיות אשר בוצעו על ידי מר ג'לולי והחברה שבבעלותו
(ביסאן) וכי ממילא המשיבה מחזיקה מכספי חיג'אזי לבדה בסך של כ-3.5 מיליון שייח
ובכספי ביסאן לבדה בסכום של כ-5.2 מיליון שייח – כך שכל אחד מהם מספיק לכסות את
היקף החילוט הריאלי של עבירות המקור של חיג'אזי. למצער, המשיבה מחזיקה בכספי
27
28
29
30
31
7
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
.8
26 אוקטובר 2021
שלושת החברות (חיג'אזי, די.אי.אר וביסאן) בסך כולל של כ-8.8 מיליון שייח, היינו בסכום
המגיע כדי פי 2 מסכום עבירות המקור המקסימלי של חיג'אזי, כך שאין מקום להמשיך
ולהחזיק בכספים נוספים הנמצאים בבעלות פרטית של המבקשים (קל וחומר בחשבון פיקדון
שנפתח עבור בתו של מר שרפי – המבקשת 2). עוד טענו המבקשים בבקשה שהוגשה על ידם,
למען הזהירות, כי גם אם תטען המשיבה כי מר שרפי ערבב ברכושו הפרטי חלק מהרכוש
האסור שהתקבל מחיג'אזי, אזי אין מקום על פי הדין להורות על חילוטם של כספים "כשרים"
אשר שימשו לערבוב הרכוש האסור והעולה על ערך עבירת המקור (סעיף 18 לבקשה). בדיון
שהתקיים ביום 13.10.21 הוסיפו המבקשים וטענו כי ההלכה שנקבעה בפסק-הדין בעניין
ייחסדי דודיי (עייפ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים) היא שאין בתי המשפט
מורים על חילוט כספים בשיעורים החורגים מעבירת המקור, גם במקרים בהם נעשה ערבוב
בין כספי עבירת המקור לכספים "כשרים" שהתקבלו בחשבונות החברות (ראה בעמ' 4, ש.12
לפרוטוקול). מכאן, לשיטת המבקשים בדיון שהתקיים בבית המשפט, שאין לראות בכל
הכספים ה"כשרים" שהתקבלו בחשבון הבנק של חייגאזי ככספים הניתנים לחילוט על ידי
המשיבה. באשר לבקשת המשיבה למתן הוראות בעניין מכירת כלי הרכב התפוס טוענים
המבקשים כי אין כל מקום למכרו שכן, כאמור לעיל, המשיבה מחזיקה די והותר כספים
לצורך חילוטם בהליך; כי מר שרפי מעוניין ברכב ולא זנח את בקשתו להחזרתו לידיו וכי אין
מדובר בנכס אשר אובדן ערכו בחלוף הזמן מצדיק מכירתו.
המשיבה טוענת כי חומרי החקירה שנאספו על ידה במהלך החקירה הסמויה והגלויה הנם
ברף גבוה המאפשר החזקת כל התפוסים שבידיה וכי היקף עבירות המקור (עבירות מיסים
ומרמה) בעניינה של חיג'אזי מגיע כדי סך של 6,837,496 ש"ח (מתוכו סך של 4,713,974 שייח
בגין כספים שהתקבלו במרמה מהמוסד לביטוח לאומי וסך של 2,123,522 ש"ח בגין עבירות
מס ודיווחים כוזבים לרשויות המיסים. כן צוין כי סך של 2,438,343 שייח מיוחס למרמה
שבוצעה כלפי הקשישים הסיעודיים, אך סך זה נבלע בסכום הכספים שהתקבלו אצל חיג'אזי
במרמה מהמוסד לביטוח לאומי). כן טוענת המשיבה כי כספי עבירות המקור הופקדו על ידי
חיג'אזי בחשבון החברה השוטף בו היקף הפעילות עמד על כ-34 מיליון ש"ח וכי על פי הלכות
בתי המשפט, ורציו פסק הדין בעניין "חסדי דודי, ניתן להורות גם על חילוט כלל הכספים
הייכשרים" בהם התערבבו כספים אסורים, ולמצער ניתן לעשות כן בשיעור המגיע כדי פי-5
משיעור כספי עבירת המקור, כפי שנעשה בפסק-הדין בעניין ייחסדי דודי. חילוט בשיעור
שכזה, מוביל לתוצאה כי המשיבה אף מחזיקה בחסר בכספים שתפסה, כך שממילא אין
מקום להורות על השבת רכוש תפוס למבקשים. אשר למכירת כלי הרכב טוענת המשיבה כי
מר שרפי לא הראה התעניינות בקבלת הרכב בחזרה; כי המדובר בנכס מתכלה ומתקלקל
אשר מאבד מערכו עם חלוף הזמן וכי חלה על המשיבה חובה לשמור על ערכו של הנכס לצורך
הבטחת ערך החילוט שעמד בתכלית תפיסתו.
8
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
45
16
17
18
19
20
21
22
220
23
24
25
26
27
28
26 אוקטובר 2021
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
דיון
.9
כעולה מפירוט טענות הצדדים שהובא לעיל, יסודה של המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם
הרכוש התפוס בידי המשיבה עולה על היקף החילוט הפוטנציאלי אותו יוכל בית משפט לחלט
ככל שירשיע את מר שרפי בעבירות המיוחסות לו, ובכך בשאלה האם היקף החילוט
הפוטנציאלי כולל רק את שווי עבירות המקור הניתנות לייחוס למר שרפי או גם את הכספים
הייכשרים" עמם התערבבו הכספים שקיבלה חיג'אזי במהלך ביצוע העבירות המיוחסות, ואם
29
30
31
32
33
כן – – באיזה שיעור.
ואולם, בטרם נדרש לשאלה האמורה, יש מקום להזכיר, ולו בקצרה, את עיקרי הדין הנוהג
העומד ביסוד סמכותה של המשיבה לתפוס ולהחזיק, בין היתר, ברכוש הפרטי של מר שרפי
במטרה לאפשר חילוטו בבוא העת. כך, סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000
קובע את הכלל לפיו על בית משפט המרשיע אדם בעבירה של הלבנת הון לפי סעיפים 3 או 4
לחוק לצרות כי:
"…נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו הנידון בשווי של רכוש
שהוא –
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה,
שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה
מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
מכאן שחילוט רכוש אדם שהורשע בעבירה של הלבנת הון יעשה משווי העבירה, מבלי שנדרש
להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה, ובלבד שהוא
שווה ערך לרכוש שקשור לעבירה (זאת, במובחן מחילוט לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין
הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, המאפשר לבית המשפט לצוות על תפיסה
ומסירה של חפץ אשר בו נעברה עבירה, לרבות לשם חילוטו (ראה: עייפ 6145/15 רונאל פישר
נ' מדינת ישראל (25.10.15) בפסקה 26)). בכך מושגת, בין היתר, התכלית ההרתעתית של חוק
איסור הלבנת הון, המבקשת למנוע ממבצע העבירה להבריח נכסיו לקרובי משפחתו ומכריו
במטרה לחמוק ממימוש חילוט הכספים שהושגו בעבירה, וראה לעניין זה הדברים שנאמרו
בפסקה 7 לפסק הדין בעניין ג'סארי (ע"א 6212/14 מדינת ישראל נ' ג'סארי (8.1.16)):
ייהרווח שנשלל איננו רק הרכוש ה'מוכתם' בעבירה, אלא גם כל
רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף,
במצבים מסוימים, רכוש שהעביר לצד שלישי. אמירה
נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה
במסגרת המלחמה בפשיעה".
9
.10
.11
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
.12
26 אוקטובר 2021
עוד ראוי להזכיר כי ניתן להבטיח את תכלית החילוט באמצעות צווים זמניים לתפיסת
הרכוש, או אז נדרש בית המשפט להשתכנע בקיומו של "פוטנציאל חילוט", היינו כי במקרה
בו יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו ניתן יהיה להורות על חילוט הרכוש (ראה, למשל,
עיים 5763/12 מדינת ישראל נ' בן יעיש (21.10.12)). כן נדרש בית המשפט להשתכנע בדבר
היותו של צו התפיסה מידתי, היינו יש לנקוט באמצעים חלופיים לתפיסת רכוש אשר פגיעתם
בקניינו של הנאשם פחותה (ראה, למשל, בשייפ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל (8.1.98)
בפסקה 7).
בענייננו, לא התעוררה בין הצדדים מחלוקת בדבר קיומו של "פוטנציאל חילוטי של רכוש
חיג'אזי, הגם שהחקירה שמנהלת המשיבה טרם הסתיימה, או בדבר האפשרות העקרונית של
המשיבה לחלט רכוש "פרטי" של מר שרפי, בהיותו עונה לאפשרות לחלט רכוש ביישווי
העבירהיי. ואולם, כאמור, בין הצדדים נטועה מחלוקת בשאלה מהו היקף פוטנציאל החילוט
בענייננו, מקום בו אין חולק שכספי עבירות המקור הופקדו והתערבבו בכספים "כשרים"
שנמצאו בחשבון הבנק של חיג'אזי. בהקשר זה סמכו שני המשיבים את ידיהם על שנקבע
בפסק-הדין בעניין "חסדי דודי (עייפ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים)
כאשר כל צד ביקש למצוא תמיכה לעמדתו בחלקים שונים של פסק-הדין.
בפסק-הדין בעניין "חסדי דודיי בחן בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת ע' ברון), בין היתר,
את השאלה האם היקף החילוט הצפוי בעקבות הרשעה חל רק על עבירות המקור שביצעה
הנאשמת בסך של 522,000 שייח (הוא סכום התרומות שהתקבלו במרמה על ידי הנאשמת,
כפי שנקבע בס' 31 לפסק-הדין) או שמא הוא חל על כל הכספים שהתקבלו בחשבון הנאשמת,
בנסיבות בהן כספי המרמה הופקדו בחשבון בו הופקדו גם כספים "כשרים" וזאת בסך של
6.8 מיליון שייח (הוא סכום סך התרומות שהתקבלו בחשבון הנאשמת בשנה הרלוונטית, כפי
שנקבע בס' 36 לפסק הדין). באותו מקרה קבע בית המשפט העליון, בהתבסס על פסיקה
קודמת, כי ניתן להורות על חילוט של מלוא הכספים שהופקדו בחשבון הנאשמת (6.8 מיליון
שייח), משאלה שימשו ואפשרו את ביצוע עבירת הלבנת ההון (במובן סעיף 21(א) לחוק איסור
הלבנת הון) ומשפרשנות זו תואמת את חומרתן של עבירות המרמה והעבירות הכלכליות
שבהן הואשמה המאשימה באותו מקרה (ס' 38 לפסק-הדין). עם זאת נקבע כי "…בצד
הרטוריקה הקוראת להחמרת הענישה (ובכלל זה גם בהיקף חילוט כספים ששימשו לביצוע
העבירות) ככלל, בתי המשפט אינם נוהגים להורות על חילוט כספים כשרים ששימשו
לביצוע עבירות של הלבנת הון וזאת להבדיל מכספי עבירת המקור או רווחים שצמחו
כתוצאה מביצוע העבירה" (בפסקה 39 לפסק הדין). לפיכך נקבע כי חרף התשתית הראייתית
המוצקה שהתקיימה באותו עניין לא ניתן להורות בגדרו של הצו הזמני על תפיסת כל כספי
התרומות שהתקבלו אצל הנאשמת באותה שנה. תחת זאת, קבע בית המשפט בפסק הדין כי
–
10
.13
.14
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
.15
.16
.17
26 אוקטובר 2021
יינכון יהיה להורות על תפיסה זמנית בסך של 2.5 מיליון ש"ח", היינו בסכום הגדול פי 5
משווי עבירות המקור והנופל כדי כ-1/3 משווי סך הכספים שהופקדו בחשבון הנאשמת. יצוין,
כי באותו מקרה יישם בית המשפט העליון את עיקרון מידתיות הפגיעה ברכוש הנאשמת כך
שנקבע כי מתוך הסך של 2.5 מיליון שייח רק מיליון שייח יתפסו מתוך כספי הנאשמת בעוד
שיתרת הסכום תובטח באמצעות הטלת צו מניעה זמני האוסר על איסור דיספוזיציה בנכס
מקרקעין שבבעלות הנאשמת (פסקה 40 לפסק-הדין).
הנה כי כן, אשר לקביעת היקף החילוט הפוטנציאלי נראה כי סמכות חילוט לחוד – ושיקול
דעת לחוד. משמע, חרף הסמכות הקיימת לבית המשפט לקבוע את היקף פוטנציאל החילוט
ככולל את הכספים הייכשרים" בהם התערבבו כספי המקור, הרי שבית המשפט מפעיל בכל
מקרה ומקרה שיקול דעת רחב בקביעת היקף פוטנציאל החילוט ונמנע מלהורות על תפיסת
מלוא הכספים ה"כשרים" בהם התערבבו הכספים שהושגו במרמה.
בחינת הרציונל שעמד ביסוד קביעת בית המשפט בפסק הדין בעניין ייחסדי דודי, כמו גם
בפסקי דין מאוחרים לו, מעלה כי ההלכה הנוהגת בקביעת היקף פוטנציאל החילוט אינה
מסתכמת אך כדי תוצאת חישוב מתמטי של היחס בין שיעור שווי עבירות המקור אל מול
שיעור הכספים הייכשרים" בהם התערבבו הכספים שהתקבלו בעבירה. תחת זאת נמצא כי
פוטנציאל החילוט נקבע כנגזרת של מגוון שיקולים רחב יותר המביא בחשבון, לצד היקפה
של עבירת הלבנת ההון כולה, את עוצמת החשד הקיים כנגד הנאשם, ובכך הסיכוי שהכספים
יחולטו בסופו של יום; את החומרה המוסרית שיש לייחס למעשיו, בין היתר לנוכח נסיבות
ביצוע העבירה; את המטרות שחוק איסור הלבנת הון נועד לקדם ומדיניות הענישה הנהוגה
בעבירות אלה (כמו גם כלל החילוט הקבוע בסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון); את פרק
הזמן בו צפויים התפוסים להיות מוחזקים על ידי המאשימה עד לחילוטם ואת נסיבותיו
האישיות של הנאשם והשלכות הפגיעה הכלכלית בקניינו ובאינטרסים הלגיטימיים של
צדדים שלישיים (ראה: עייפ 4143/17 מחמד עאבד נ' מדינת ישראל (13.8.18); עייא 6180/20
ד"ר משה וינברג ושות' נ' מדינת ישראל; שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה
חוקית. אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019); עייפ 3725/19 מדינת ישראל
נ' מוחמד זידאן (27.1.20)).
אפנה עתה ליישומן של אמות מידה רחבות אלה על ענייננו. ההליך המשפטי בעניינם של
חיג'אזי, בעליה ומנהליה בשלב מוקדם יחסית בו חקירת המשיבה טרם הסתיימה באופן
רשמי, אך ממצאי החקירה הסמויה והגלויה שערכה המשיבה משך קרוב לשנה תמימה
הועברו לעיון ובחינה של הפרקליטות (ראה עמ' 2, ש.14-16 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, בו
טרם הוחלט על הגשת כתב אישום נגד החשודים, קל וחומר טרם גובשו העובדות והעבירות
שייוחסו להם בכתב האישום, אם יוגש, והחשודים מכחישים את העבירות המיוחסות להם –
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
22
27
28
29
30
31
32
11
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
בית משפט השלום בירושלים
26 אוקטובר 2021
זכאים החשודים ליהנות מחזקת החפות באופן מוגבר. מנגד, כפי שנקבע בהחלטות בית משפט
17
18
19
20
21
זה בדיוני הארכות המעצר שהתקיימו בפניו, כנגד החשודים, ומר שרפי ביניהם, קיים חשד
סביר לביצוע עבירות חמורות של עושק והונאה שיטתית ומתמשכת של המוסד לביטוח לאומי
ושל קשישים סיעודיים, וזאת באמצעות ביצוע, בין היתר, מעשי סחיטה באיומים, שוחד, זיוף
מסמכים והעסקה פיקטיבית של עובדים. בנוסף, שווי עבירות המקור, כפי שעלה ממצאי
החקירה שערכה המשיבה מגיע כדי סך של 6,837,496 ש"ח כאשר כספים אלה הופקדו
בחשבון הבנק של חיג'אזי, כפי הנראה גם מתוך כוונה לייהלבינם" בכספים "כשרים"
שהתקבלו בחשבון זה (ראה לעניין זה האמור בפסק הדין בעניין מחמד עאבד לעיל). בנוסף,
מר שרפי מחזיק, בשרשור, אך ב-50% ממניות חייגאזי ועל אף שאין בכך, לעניות דעתי, כדי
לצמצם בהכרח ב-50% את האחריות שלו לביצוע העבירות המיוחסות לחיג'אזי, הרי שאין
חולק כי בפרשה זו מעורבים גורמים מרכזיים נוספים כך שהמשיבה לא תוכל להיפרע מלוא
שווי העבירות שבוצעו אך ורק ממר שרפי והחברה שבבעלותו. עוד אזכיר כי חלק מהתפוסים
כוללים חשבון חיסכון שפתח מר שרפי על-שם ביתו הקטינה; חשבון בנק שוטף בו התקבלו
משכורות מר שרפי לאורך שנות עבודתו במקומות עבודה נוספים שאינם חיג'אזי; 3 נכסי
מקרקעין, כאשר על אחד מהם בנוי בית מגוריו של מר שרפי וכן כלי רכב פרטי, אשר נמצא
בבעלות מר שרפי. עוד אזכיר כי המשיבה תפסה ומחזיקה בכספי מזומנים רבים, אותם תוכל
לחלט ללא כל קושי בבוא היום, בשיעור של כ-8.8 מיליון ש"ח (כספי החברות) וכ-1.4 מיליון
שיים (מזומנים בבעלות פרטית של מר שרפי).
22
23
223
24
25
26
27
28
29
30
לנוכח כל האמור, אני סבור כי נכון לקבוע שהיקף החילוט הפוטנציאלי בענייננו יחול על כלל
הנכסים שתפסה המשיבה, ובכלל אלו הנכסים הפרטיים של מר שרפי, להוציא הנכסים
הבאים:
א.
חשבון חיסכון מס' * * * * * * * * * * * * שפתח מר שרפי עייש ביתו (המבקשת 2) ובו סך של
124,595 שייח;
ב.
חשבון שוטף בבנק יהב מס' * * * * * * * * * * ובו סך של 527,662 שייח.
ג.
רכב מסוג לנד-קרוזר מ.ר. * * * * * * * * * * * * בשווי מוערך של 160,590 שייח (מתוכו
41,410 שייח משועבדים לבנק הפועלים).
יובהר כי בקביעת היקף פוטנציאל החילוט הבאתי בחשבון את העובדה כי ל-3 נכסי
המקרקעין שנתפסו ונמצאים בבעלות מר שרפי טרם נערכה שמאות, כך שקיימת אפשרות
סבירה כי ערכם הריאלי עולה על שיעור השווי בהם הוערכו על ידי המשיבה. זאת, משהתפיסה
של נכסים אלה נעשתה ברישום כך שהיא מהווה פגיעה מידתית ופחותת חומרה מזו של
12
.18
.19
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
=22
בית משפט השלום בירושלים
היית 20247-09-21 שרפי ואח' נ' מדינת ישראל
26 אוקטובר 2021
תפיסת יתר התפוסים בענייננו (ראה לעניין זה האמור בפסק-הדין בעניין חסדי דוד). לפיכך,
גם אם תיערך שמאות לנכסים אלה וימצא כי ערכם גבוה מזה שהוערך על ידי המשיבה – לא
יהיה בכך כדי לשנות את היקף פוטנציאל החילוט בענייננו כפי שנקבע לעיל.
–
סיכומם של דברים – אני מורה על החזרת התפוסים שפורטו בסעיפים 18(א'-ג') להחלטה זו
לידי המבקשים ודוחה את הבקשה למתן הוראות למכירת כלי הרכב התפוס.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.
d
אלעד לנג, שופט
.20
.21
זכות ערר כדין.
ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשפ"ב, 26/10/2021.
13
עותק זה מותר לפרסום **
**
הוקלד על ידי אלינה ולטר
