בפני
כב' השופטת ריבי לב אוחיון
מבקשת
פלונית ע"י ב"כ עוה"ד שי שמחיוב ואח'
נגד
משיב
פלוני ע"י ב"כ עוה"ד בנימין לוין ואח'
בעניין הקטינה ******
החלטה
מונחת לפני בקשה למתן אישור יציאה מן הארץ למבקשת ולקטינה. כחלק מהבקשה עותרת המבקשת להסרת צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא לקטינה ולשיתוף פעולה מצד המשיב לצורך הנפקת דרכון לקטינה.
כללי
הצדדים נישאו זל"ז בנישואים אזרחיים במדינת ****. המבקשת נוצרייה והמשיב יהודי. מנישואי הצדדים נולדה בחודש ***** הקטינה (כיום כבת שנתיים).
מעמדה של המבקשת בישראל טרם הוסדר.
תיק י"ס 15699-09-23 – ביום 26.9.23 ניתנה החלטה בבקשת המשיב (במעמד צד אחד) למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ למבקשת וזאת עד ליום 7.2.24.
ביום 1.10.24 הורה ביהמ"ש על קיצור תקופת הליך י"ס, כאשר כל ההחלטות לגבי סעדים זמניים יעמדו על כנן וזאת עד למתן החלטה אחרת.
ביום 8.1.24 ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המבקשת עד למתן החלטה אחרת של ביהמ"ש.
מובהר כי לא קיים כל צו עיכוב יציאה מן הארץ בעניין הקטינה.
בין הצדדים מתקיימים מספר הליכים משפטיים. התיק דנן עניינו בתביעת המבקשת להגר עם הקטינה למדינת *****.
טענות המבקשת
יש לאפשר לה לנסוע עם הקטינה ל**** לתקופה של חודש (מתאריך 5.2.25-5.3.25).
המבקשת לא פגשה את משפחתה מאז הגיעה לישראל, ועל כן משפחתה לא פגשה את הקטינה מעולם והם חפצים בכך מאוד.
משפחתה של המבקשת אינה יכולה להגיע לישראל ולבקרה. כמו כן, על המבקשת לעבור בדיקות רפואיות דחופות וב**** קיים עבורה כיסוי רפואי.
המבקשת מציעה להפקיד ערבון בסך 100,000 ₪ להבטחת חזרתה לישראל.
טענות המשיב
האב אינו מתנגד ליציאת המבקשת מישראל, התנגדותו היא אך ורק לגבי יציאת הקטינה.
המדובר בתביעת הגירה וישנו חשש כבד כי המבקשת לא תחזור עם הקטינה לישראל.
בני משפחתה של המבקשת כבר ביקרו ויכולים לבקר את המבקשת בישראל.
המבקשת לא מציעה בטחונות מספקים להבטחת חזרתה לישראל וספק אם בידה לעשות כן.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, הכל מן הנימוקים שלהלן.
עילת המבקשת לנסיעה
מכיוון שהמשיב אינו מתנגד לנסיעת המבקשת אלא לנסיעת הקטינה בלבד, הנימוק העיקרי (והיחיד) הנוגע לקטינה באופן ישיר, הוא הרצון להיכרות של בני משפחתה עם הקטינה (שלא באמצעים ויזואליים). יתר הנימוקים נוגעים למבקשת עצמה, ולצורך שלה בנסיעה, אולם בין כך ובין כך, לא עילות/נימוקי הצורך בנסיעה הם שהביאוני למסקנה אליה הגעתי, בדבר דחיית הבקשה.
טענת המבקשת כי בני משפחתה אינם יכולים לבקר בישראל לא נומקה וממילא לא הוכחה. כמו כן, המבקשת לא התייחסה לטענות המשיב כי אמה ביקרה בישראל מספר פעמים (ר' ס' 15 לתגובת המשיב).
עיון בחוות דעת פסיכיאטרית (שתפורט בהמשך) מעלה שאמה ואחותה של המבקשת מבקרות אותה בישראל.
התביעה דנן
המבקשת היא אזרחית ***** וכאמור לעיל, התביעה דנן עניינה בתביעת המבקשת להגר עם הקטינה למדינת ****. מכאן, שיש ממש בטענת המשיב כי ישנו חשש כבד כי המבקשת לא תחזור לישראל ככל שתאושר לה הנסיעה.
בקשה דומה שהגישה המבקשת
ביום 18.2.24 ובמסגרת תלה"מ 44290-10-23 (תביעה שהגיש המשיב לקביעת זמני שהות עם הקטינה). הגישה המבקשת בקשה דומה לבקשה שלפניי.
ביום 24.3.24 ניתנה החלטה בבקשה ע"י חברתי, כב' הש' אורית בן דור ליבל, להלן עיקריה הרלוונטיים לענייננו:
"…ברקע בקשה זו תביעת הגירה שהגישה המבקשת והתערבות רווחה בשל מצב נפשי של המבקשת והוצאת הקטינה לידי המשיב. בנסיבות אלו, אם עומדת המבקשת על דיון בבקשה תואיל לפרט… את מועד הנסיעה המבוקש, האם מדינת ***** חתומה על אמנת האג, האם מדינת ישראל תאפשר למבקשת להיכנס לישראל אם תצא ממנה, האם היא מטופלת באופן קבוע ומשמעות הפסקת הטיפול לצורך הנסיעה…גם לאחר המצאת כל הפרטים המבוקשים יידרש לדון בשאלה… והאם ניתן יהא להבטיח את שובה לישראל (ויוער כבר שלא די בבטוחה שהוצעה ולכל הפחות ידרשו גם שני ערבים טובים שיציאתם מן הארץ תעוכב עד לשובה של הקטינה ארצה…וכן "צו מראה" להחלטת בית המשפט למקום מגוריה של הקטינה בישראל ואי השבתה תעלה כדי חטיפה בהתאם להוראות אמנת האג ".
ביום 3.4.24 הגישה המבקשת תגובתה לפי ההחלטה. לטענת המבקשת, הוגשה בקשה הומניטארית להסדיר את יציאתה וחזרתה לישראל, המבקשת מטופלת ע"י פסיכיאטרית בישראל אשר יכולה לתת מענה בזום או בטלפון. כמו כן, מדינת ***** חתומה על אמנת האג.
באותו היום ניתנה החלטה כי, על המבקשת להמציא אסמכתאות לתמיכה בטענותיה ולאחר שיומצאו יקבע מועד לדיון.
ביום 21.4.24 הגישה המבקשת חוות דעת פסיכיאטרית בנוגע למצבה הנפשי ועדכנה את ביהמ"ש כי היא פועלת להסדרת מעמדה בישראל.
בהמשך הועברו תיקי הצדדים לטיפולה של מותבת זו.
אישור יציאה וחזרה לישראל למבקשת
לטענת המבקשת היא צירפה לבקשתה "אישור אינטר ויזה" דהיינו, אישור כניסה חזרה לישראל לזרים.
עם זאת, עיון במסמך שצורף כנספח 1 לבקשה (שניתן ע"י הוועדה ההומניטארית ברשות האוכלוסין וההגירה) מעלה כי, האישור הוא בכפוף להמצאת מכתב המפרט תשובות לשאלות שעל המבקשת להגיב להן. לא ידוע אם המבקשת אכן פעלה כמבוקש וניתן לה האישור.
מכאן שאין בידי המבקשת אישור כנדרש שכניסתה לישראל אכן תותר לה, ועליה לפעול לקבלת אישור כנדרש.
בטחונות להבטחת חזרת המבקשת לישראל עם הקטינה
בתגובתה מיום 15.1.25 הציעה המבקשת כי תפקיד ערבון בסך 100,000 ₪ (ר' ס' 12 לתגובה).
לאור ההחלטה בתיק המקביל והעובדה כי מדובר בתביעת הגירה והחשש הכבד כי המבקשת לא תחזור לישראל עם הקטינה, מצאתי כי בטחונות אלו אינם מספיקים ועליה להמציא בטחונות מספקים הרבה יותר. כלומר, לנוכח תביעת ההגירה יתכן כי המבקשת תהא מוכנה לסכן סכום של 100,000 ₪ ולא תשיב הקטינה ארצה, ולכן העירבון שהוצע אינו מניח את הדעת, ואינו מהווה הרתעה על המבקשת, להחזרת הקטינה ארצה.
על המבקשת להפקיד ערבון בסכום שלא יפחת מ 300,000 ₪. בנוסף, על המבקשת להציע שני ערבים שיהיו מקובלים על ביהמ"ש, ושיציאתם מישראל תעוכב עד לחזרת הקטינה לישראל.
צו מראה
כפי שנקבע ע"י כב' השופטת בן דור ליבל בהחלטה דלעיל, על המבקשת לפעול להוצאת "צו מראה" בבית המשפט המוסמך ב*****, אשר יעגן את החלטת ביהמ"ש בתיק המקביל לפיה מקום מגוריה של הקטינה הוא בישראל ואי השבתה ארצה תעלה כדי חטיפה בהתאם להוראות אמנת האג.
חוות דעת פסיכיאטרית
חוות הדעת שהגישה המבקשת בתיק המקביל היא נכון ליום 19.4.24 (לפני כתשעה חודשים). לאחר שתפעל המבקשת למילוי התנאים המפורטים בהחלטה זו, עליה להמציא חוות דעת עדכנית לגבי מצבה אשר מתייחסת בנוסף לנסיעה לחו"ל עם הקטינה, ככל שהיא עומדת על בקשתה.
סיכום
לאור המפורט לעיל, הבקשה לאישור יציאה מן הארץ למבקשת ולקטינה – נדחית.
ככל שבידי המבקשת היכולת לעמוד בתנאים דלעיל, היא רשאית להגיש בקשתה פעם נוספת, אשר תיבחן מחדש.
בנסיבות העניין, חרף דחיית הבקשה, איני עושה צו להוצאות.
לצורך הגדלת מאגר פס"ד והחלטות בימ"ש לענייני משפחה, החלטה זו תפורסם בהשמטת פרטים מזהים, אלא אם תוגש התנגדות בתוך 7 ימים, שאז אבחן הבקשה. למעקב המזכירות.
ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ה, 19 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
