תייק 34672-02-21 יוגב נ' טו דו איט שישים דקות שווק
באינטרנט בע"מ ואח'
לפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד
התובע
שמעון שי יוגב
08 אוגוסט 2021
נגד
1. טו דו איט שישים דקות שווק באינטרנט בע"מ חברות
הנתבעים
513271346
2. יצחק רוזנטל הראל ת"ז 043042068
פסק דין
לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות דין התביעה להתקבל מהנימוקים שלהלן
המובאים בתמצית בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז –
.1976
1. לטענת הנתבעת 1, יש לה רקע וניסיון רב בתחום השיווק האינטרנטי. האמינות מול תלמידיה
חשובה לה מאוד והיא פועלת שבשקיפות לאורך כל הדרך. כל תלמיד פוטנציאלי נחשף לכל הידע
מול דף ההסבר, שיחה עם נציג חתימה על חוזה מול הנתבעת 1.
2. ביהמ"ש מתרשם כי הנתבעת 1 אכן עושה הרבה על מנת לפעול בשקיפות. יחד עם זאת סבור
ביהמ"ש כי לא לכך התכוון המחוקק חוק הגנת הצרכן, תשמ"א -1981 (להלן – החוק).
3. הנתבעת 1 מפרסמת את עצמה ברשת האינטרנט. דרך הפרסום המתעניין מגיע לדף נחיתה שבו
עליו למלא פרטים לצורך קבלת סרטון הסבר. צילום של דף הנחיתה לא צורף לתיק אך הוצג בדיון
על גבי מחשב נייד. הפרטים שיש למלא בדף הנחיתה כדי לקבל סרטון הסבר הם שם המתעניין,
מספר טלפון סלולרי וכתובת מייל (ע' 2 ש' 9-10). כפי שהוצג בדיון, בדף הנחיתה יש ריבוע לסימון
4. התובע פנה ביום 29.2.20 וביקש לקבל את הסרטון ועל הדרך קיבל את תנאי השימוש, דהיינו,
את חוזה ההתקשרות. עמדת הנתבעת היא שהיא יצאה ידי חובת הגילוי כחוק. ביהמ"ש סבור
שמדובר בגילוי שאינו כחוק וזאת מהנימוקים שלהלן :
:
א. חובת הגילוי אינה אמורה להיות אגבית לקבלת הסרטון בשלב השיווק. חובת הגילוי בשלב ביצוע
העסקה הוא לב ההתקשרות ושלב השיווק הוא אך לכבודו. בעוד שהאפשרות לקבלת הסרטון
מודגשת בדף הנחיתה בפונט מוגדל ובצבע, תנאי השימוש מוצנעים יחסית, הן בגודל הפונט וניתן
להגיע אליהם רק אם גוללים לתחתית המסמך. דהיינו, ה. דף הנחיתה אינו מדגיש את מתן תנאי
השימוש כפי שהוא מדגיש את קבלת הסרטן.
ב. הסכמה לקבלת דיוורים אינה הסכמה לתנאי ההתקשרות.
ג. בדף הנחיתה לא נאמרת במפורש המילה חוזה או התקשרות. בקלות יכול המתעניין לטעות (ע' 3
ש' 6-7). ניתן אף לסבור שמדובר בתנאי שימוש לצפייה בסרטון.
ד. הנתבעת לא דאגה לחתימה של התובע על תנאי ההתקשרות כפי שנעשה לאחר השלמת העסקה
והתשלום, דבר המדבר בעד עצמו (ע' 3 ש' 33-36).
ה .טענת הנתבעת לגילוי נאות בטלפון לפני שלב סגירת העסקה אינה בגדר גילוי נאות כחוק.
ו. טענת הנתבעת שאחרת לא ניתן להרוויח כסף (ע' 3 ש' 17-18) מדברת בעד עצמה.
ז. חוק הגנת הצרכן בסעיפים 14ג עד 14ה מבחין בין שלב השיווק לבין שלב ביצוע העסקה. בשלב
השיווק לפי סעיף 14ג(א) לחוק – העוסק חייב לגלות לצרכן בין השאר: את שמו כתובתו, ת.ז./ח.פ,
מחיר העסקה ותנאי התשלום, תכונות עיקריות של המוצר או השירות, מועד ודרך אספקה, פרטים
ח. אם סברה הנתבעת שעשתה גילוי נאות כבר בשלב השיווק (בעת שהתובע התעניין בקבלת
הסרטון) לא ניתן הסבר לכך שראתה צורך לחזור להחתים את התובע על טופס גילוי נאות / חוזה
לאחר ההתקשרות והתשלום.
ט. כאמור, התובע פנה לקבלת סרטון ועל הדרך יצא עם תנאי השימוש / החוזה. מה שנדרש כדי
שיהיה גילוי מהותי ולא גילוי פורמלי הוא אחד משניים: או שברובריקה של יילקבלת הסרטון"
יתווספו באותו פורמט של הדגשה המילים ותנאי ההתקשרות / חוזה הקורס, או שהתובעת תפצל
בין שלב השיווק (משלוח הסרטון) ושלב ביצוע העסקה ובסמוך לפני ביצוע העסקה תעשה גילוי נאות
כחוק.
י. ניתן משקל לכך שיש פערי כוחות לא מבוטלים בין הצדדים ושמדובר בעסקת מכר מרחוק
שהמחוקק קבע כללי הגנה מיוחדים לצרכנים בעסקה מסוג זה.
יא. התקשרות לחוזה באלפי שקלים אינה דומה לרכישת כרטיסי קולנוע (ע' 3 ש' 23-24).
יב. גם אם תאמר שהנתבעת פועלת טוב יותר מחברות אחרות, שלא עושות גילוי נאות כלל לפני
ההתקשרות, ביהמ"ש עדיין סבור שאין בהתנהלות הנתבעת משום מילוי כוונת המחוקק לגילוי
נאות מהותי ואפקטיבי בשלב ביצוע העסקה.
התביעה מתקבלת נגד הנתבעת 1.
לאור האמור הנתבעת תשיב לתובע את סכום העסקה במלואה 6,982.51 ₪ וכן אגרת פתיחת תיק
בסך 88 ₪ ובגין טרדה וביטול זמן סכום של 500 ₪.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן היום ל' אב תשפ"א, 08/08/2021 בהעדר הצדדים.
Bulk
אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה
