לפני
כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא
מבקשים
1. ת.פ.
2. נ.י.פ – קטינה
3. י.י.פ – קטינה
4. א.ש.פ – קטינה
5. ש.ל.פ – קטינה
6. ה.ל.פ – קטין
ע"י ב"כ עו"ד משה פומס
נגד
משיבים
1. עו"ד אמיר זבולון – מנהל עיזבון זמני
2. פלונית
3. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א (כב' השופט שמואל בר יוסף, בת"ע 13203-04-22), מהימים 7.6.2022 (החלטה המורה על מינוי המשיב 1 למנהל זמני לעזבון המנוחה י.ת. ז"ל) ו-14.6.2022 (החלטה הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 7.6.2022).
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי לדחות אותה ללא צורך בקבלת תשובה.
מינוי מנהל זמני לעיזבון הוא סעד זמני – אחד מהאמצעים לשמירת העיזבון בו רשאי היה בית המשפט קמא לנקוט עד למתן צו ירושהקיום צוואה. המבקשים בענייננו (המבקשת 1 היא בת המנוחה. יתר המבקשים הינם ילדי המבקשת 1, נכדי המנוחה הזוכים אף הם לפי צוואתה, קטינים המיוצגים ע"י אמם המבקשת 1) אינם חולקים על הצורך במינוי מנהל זמני לעיזבון או על היקף הפעולות שנדרש הוא לבצע, אלא אך על זהות המנהל הזמני שמונה ( המשיב 1. להלן: "המשיב" ) וסבורים כי היה על ביהמ"ש קמא למנות מנהל זמני "ניטראלי".
התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית באשר לזהות מנהל העיזבון היא מלכתחילה מצומצמת ( עמ"ש (חי') 53417-02-12, 17.5.2012; בע"מ 4767/12 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, 19.6.2012). הערכאה הדיונית שעוסקת במינוי מנהל לעיזבון היא זו שנחשפת לנפשות הפועלות ובכוחה להעריך את המקרה ואת נסיבותיו הייחודיות באופן מיטבי ( בע"מ 8989/11 פלוני נ' פלוני, 5.7.2012). בענייננו, שיקול דעתו של בית המשפט קמא בכל הנוגע למינויו של המשיב למנהל זמני הוא מצומצם מהרגיל זאת משום שהמנוחה קבעה אותו בצוואתה כמנהל העיזבון המיועד ולאור הוראת סעיף 81 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 שקובעת כי "קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו". החזקה כי יש למלא את רצון המת גם לעניין זהות מנהל העיזבון שמינה קמה ועומדת גם בשלב בו טרם נשמעה ההתנגדות לצוואה (ראו רע"א 2/94 הברי נ' נגר, 7.2.1994, פורסם בנבו) הגם ששיקול הדעת של בית המשפט במינוי זמני הנו רחב יותר, ואין צורך ב"טעמים מיוחדים" כדי לסטות מהוראת סעיף 81 לחוק (ראו ש.שוחט, נ.פינברג, י.פלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, הוצאת סדן, תשע"ד-2014, בעמ' 211 והאסמכתאות המובאות שם).
טענות המבקשים כלפי מינויו של המשיב למנהל זמני נובעות, רובן ככולן, משום התנגדותם לצוואת המנוחה וטענותיהם כי זו נוצרה בהיעדר כשירות של המנוחה, תחת לחץ, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות של המשיבה (המטפלת הזרה של המנוחה הזוכה ב-3/8 מהעיזבון. להלן: "המשיבה") בשיתוף פעולה עם המשיב, שערך את הצוואה והיה עד לעשייתה. אלא שבעת הזו, בטרם התבררה והתקבלה התנגדות המבקשים לצוואה, נהנית הצוואה (ואגב כך, גם רצון המנוחה בנוגע לזהות מנהל העיזבון שהובע במסגרתה) מחזקת כשרות. למבקשים אין היכרות, קודם לפטירת המנוחה ולחשיפת צוואתה, עם המשיב ומה שהמבקשים מכנים בבר"ע כ"מערכת יחסים בעייתית" שקיימת ביניהם , כל כולה נובעת מכך שהמשיב הוא עוה"ד שערך את אותה צוואה לה הם מתנגדים. חוסר אמונם במשיב נובע מכך שלגישתם הוא היה שותף לעריכת צוואה שאינה מבטאת את רצונה האמיתי של המנוחה. בכך, עם כל הכבוד, אין די כדי להוות שיקול מכריע למינוי מנהל זמני אחר מזה שייעדה המנוחה בצוואתה. בפרט הדברים נכונים במקרה דנן משהאמון שהיה למנוחה במשיב לא התבטא רק בכך שהוא ערך את צוואתה אלא הוא גם הגורם אותו מינתה כמיופה כוח בייפוי כוח מתמשך שערכה סמוך למועד עריכת הצוואה.
לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים לפיה אין להם אמון במשיב משום שהוא אישר למשיבה להתגורר בדירת המנוחה חודש נוסף לאחר חודש הפטירה ללא תשלום. ביהמ"ש קמא ציין בהקשר זה כי המבקשים לא הביאו ראשית ראייה לעניין זה . בבקשה שלפניי מסבירים המבקשים כי לא הביאו ראשית ראייה משלא התבקשו לעשות כן לעניין זה (אך אינם מסבירים מדוע הם סבורים שביהמ"ש קמא היה אמור לקבל מלכתחילה את גרסתם ללא ראיות) וכי יש בידם תיעוד מלא של המשיבה אומרת את הדברים. משהמשיב בגרסתו לפני ביהמ"ש קמא הכחיש מכל וכל את טענת המבקשים לפיה הוא התיר למשיבה להתגורר בדירת המנוחה אותו חודש נוסף, הרי גם אותה ראייה, ככל שקיימת, אינה מעידה כי גרסתו אינה אמת (למשיבה היה אינטרס לומר את הדברים גם אם לא נאמרו לה על-ידי המשיב) ולהטיל בו דופי כמי שימנע מלשמור על האינטרסים של המבקשים (שיצוין שאף הם זוכים לפי צוואת המנוחה, ובחלק הארי של העיזבון – 5/8 מתוכו), במסגרת תפקידו כמנהל זמני לעיזבון. אציין כי לאחר הגשת הבר"ע הגיש ב"כ המבקשים הודעות "עדכון" במסגרתן ביקש למעשה לתקן את בקשת רשות הערעור שהוגשה ולהוסיף טעמים נוספים מהם מבקש הוא כי בימ"ש זה יסיק כי המשיב אינו ראוי לשמש מנהל עיזבון (לטענת ב"כ המבקשים המשיב סירב לקבל ממנו כתב טענות בן 32 עמודים באמצעות הדואר האלקטרוני ודרש ממנו לשלוח אליו עותק מודפס; המשיב מסרב להעביר אליו חומרים באמצעות דואר אלקטרוני ומעביר לו אותם באמצעות שליח; השליח של המשיב ננזף ע"י המשיב כאשר המבקש ביקש לנצל את שירותיו ולהעביר למשיב חומרים במענה וכו'). לאור העובדה שאין ערכאה זו מהווה ערכאה דיונית; משאין "הודעות עדכון" מהוות דרך לתיקון בקשת רשות ערעור שהוגשה או להגשת ראיות נוספות ; כמו גם לאור טיבן של הטענות – לא מצאתי לתת להן משקל בהחלטתי.
טענה נוספת שנטענת על-ידי המבקשים ללא ביסוס היא, כי ביהמ"ש קמא בהחלטתו נושא הבר"ע "נתן אור ירוק ועוז מצח למשיב 7 – עוה"ד אמיר זבולון, עוד בטרם החל בתפקידו כמנהל עיזבון זמני, לבקש מיידית כשהברזל חם – לטובתו – כפי שנראה מהחלטות כבוד בימ"ש קמא – להיות מנהל עיזבון קבוע" . נספח ט"ז לבר"ע עליו סומכים המבקשים טענותיהם בעניין זה אינו בקשה של המשיב להתמנות כמנהל קבוע לעיזבון אלא תצהיר התמיכה אותו הגיש המשיב לבקשתו למתן צו לקיום צוואת המנוחה (במסגרתו הביע את הסכמתו לשמש כמנהל קבוע). החלטת ביהמ"ש קמא מושא הבר"ע אינה מעלה ואינה מורידה בכל הנוגע לשאלת מינויו של המשיב כמנהל קבוע, ככל שהעיזבון יהיה טעון ניהול, לאחר שתוכרע הבקשה לקיום צוואה וממילא מינויו של המשיב כמנהל קבוע, או מינוי של כל גורם אחר לתפקיד, כלל אינו על הפרק טרם יתבררו כל טענות ההתנגדות של המבקשים כלפי הצוואה ויוחלט אם לקיים את הצוואה אם לאו.
סוף דבר
בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
העירבון, על פירותיו, יושב למבקשים באמצעות בא כוחם.
מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.
ניתנה היום, ח' אב תשפ"ב, 05 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
