לפני
כבוד השופטת רונית גורביץ
תובע
ת"ז
נגד
נתבעים/נתבעת
1. ת"ז
2. היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה 513442037
החלטה
האם יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית לקטין כבן שנתיים שרשום כבנו של התובע, להורים שאינם נשואים ללא קבלת תסקיר.
התובע הגיש בקשה לבירור אבהות לגבי קטין יליד … באמצעות בדיקת רקמות.
שני הצדדים יהודים ואינם נשואים.
הקטין רשום כבנו של התובע.
הצדדים ניהלו מערכת יחסים במהלכה נולדו שני קטינים, האחד יליד .., ולאחר פרידה חזרו לחיות ביחד, ונולד הקטין השני, עד לפרידתם בשנית בשנת 2023.
התובע סבור שהינו אבי הקטין אך מבקש לבדוק זאת, לאור הצהרות הנתבעת על גברים נוספים.
לטענת התובע, לא ברור איזה נזק ייגרם לקטין כה רך בשנים שממילא הקשר עמו רופף ואפילו אינו אב פסיכולוגי עבורו. לשיטתו, עדיף וודאות באבהות מאשר ילד שיגדל עם ספק לגבי זהות אביו. עוד ביקש שלא להמתין לתסקיר כי זה לא יסייע בידי בית משפט לקבל החלטה.
האם לא מסרה עמדה בכתב ורק בדיון הסכימה לביצוע הבדיקה.
ב"כ היועמ"ש סבורה כי טענות התובע אינן מעלות צורך ממשי לעריכת בדיקה הגוברת על הפגיעה שתיגרם לקטין. בדיון ביקשה כי ייערך תסקיר.
התקיים דיון במעמד הצדדים בו שטחו את טענותיהם.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ושקלתי את המכלול, ראיתי לנכון לדחות את בקשת התובע להכריע בתביעה ללא הזמנת התסקיר.
בדיון התברר כי הצדדים חלוקים על העובדות.
התובע טען שבזמן שנקלטה להיריון לא היו ביחד.
לטענתו גם בתקופת ההיריון ביקש כי תעשה בדיקת אבהות, וכי הקטין נרשם על שמו בבי"ח הואיל והנתבעת הבטיחה לו שבכל מצב תיערך בדיקת אבהות, והוא השיב לה כי לא משנה לו אם הקטין שלו או לא הוא ייקח אחריות.
עוד ציין כי הוא נפגש עם הבכור, ולא יכול להישאר אדיש לקטין.
האם טענה שהיא בטוחה שהינו אביו של הקטין, ובתקופה שנקלטה להיריון לא הייתה עם גברים אחרים.
ציינה שבזמן ההיריון לא דרש ממנה לעשות בדיקת אבהות, וליווה אותה, וכשביקש בדיקה הסכימה.
עוד סיפרה כי רישום הקטין תחת שם האב בוצע באינטרנט.
"עשינו רישום לילד דרך אתר האינטרנט. ש' היה צריך לאשר את זה. לא עמדתי לו עם אקדח על הראש. לא עשינו את הרישום בבית החולים … לא הכרחתי אותו לקחת אחריות על הילד. אם היה יודע שזה לא שלו היה נלחם בי. אני בטוחה במיליון אחוז שהילד שלו".
הנתבעת הביעה תמיהה על התנהגות הנתבע, ככל שהוא טוען שהקטין אינו בנו : "למה קונה לו דברים? למה בא להיות איתו? למה משחק איתו?". והבהירה כי אין לתובע זמני שהות עם הקטין אבל "הוא מתראה עמו רק לא נפתח אליו רגשית".
ב"כ היועמ"ש חזרה על התנגדותה. לטענתה על שאלת טובת הקטין צריכים להשיב גורמי החוק והטיפול. בעניין טובת הקטין, החוק לא עשה אבחנה לפי גיל הקטין אלא הקריטריון האם מדובר בשלילת אבהות רשומה. הסבירה כי לא התבקש תסקיר הואיל ולכתחילה, העמדה של היועמ"ש שלא צריך לעשות בדיקה. אך באם בית משפט סבור כי יש מקום להפניית הצדדים לבדיקה גנטית היא רואה צורך בתסקיר.
הכרעה
28ד. (א) לחוק חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 קובע:
"בכפוף להוראות סעיף 28ה, … היה אדם רשום במרשם כאמור כאביו של קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס או פסול דין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה, אלא אם כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה".
על התובע להוכיח כי יש לו צורך ממשי בבירור האבהות הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה.
המבחן הראוי הינו מבחן טובת הילד (ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני, פ"ד מט(1)221).
דעה זו קיבלה ביטוי גם בדו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, בראשות כב' השופטת סביונה רוטלוי (להלן – דו"ח הועדה), בחלק הכללי, בעמ' 137:
"בעת קביעת טובתו של ילד מסוים יישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו".
בהתאם לדו"ח הועדה יישקלו בין היתר, הרלוונטיים לענייננו השיקולים של "שלומו הגופני והנפשי של הילד"; "ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה"; "קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו"; "עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון".
אל מול זכותו של הילד לדעת מי אביו, שהינו עיקרון גילוי האמת באשר לזכות לזהות, קיימים אינטרסים נוספים אשר יש לקחתם בחשבון בעת בחינת טובתו שבגינם עשוי בית משפט להימנע ממתן הוראות לעריכת בדיקה אף ללא שאלת חשש לממזרות (על אותם מקרים שמובאים כדוגמאות ראה בר"ע (תל אביב-יפו) 1364-04 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית מיום 05/07/06 פורסם בנבו סעיפים 69-70).
החלטה צריכה להינתן באשר לטובת הקטין הספציפי, ולא בטובתו העקרונית- תאורטית בהתאם לקריטריון כזה או אחר כפי שנראה בעיני השופט.
לא ניתן להידרש לטובת הקטין, ללא עריכת תסקיר או חוו"ד פסיכולוגית שתאפשר כניסה לעובי הקורה בכל הקשור לקטין הספציפי.
כך למשל, בעניינינו יש לבדוק קשר אחאי, מערכת משפחתית, שמיעת גרסת האם שאינה מיוצגת ובחינת גרסתה שהרישום לא בוצע בבית חולים אלא בשלב יותר מאוחר, שמיעת גורמי טיפול, סיכוי לחיזוק הקשר בין האב לבין הקטין באם ממצאי הבדיקה יאששו האבהות הרשומה ומילוי צרכיו אל מול היתכנות פגיעה מבחינת אבדן רשום.
רק בשכלול מלוא השיקולים והאיזונים הנדרשים, זאת על סמך נתונים ועובדות שיהיו בפני בית המשפט באמצעות חוות דעת מומחים ניתן יהיה להכריע בשאלה האמורה.
כבר נפסק כי : ""על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתי בה הוא מכריע. חוות הדעת הן ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי".
(בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (נבו – מיום 1.5.06).
רק לאחר שיגיע בית המשפט למסקנה כלשהי בעניין טובת הילד במסגרת "המעגל הראשון" … עדיין יהיה חייב בית המשפט לבחון את הזכויות והאינטרסים של מעורבים אחרים בשאלה שהוצבה בפניו.(ראה בר"ע (תל אביב-יפו) 1364-04 לעיל). ובעניינו, אינטרס התובע להסרת החשש כי אינו אביו של הקטין.
אשר על כן, אני מורה כי לא ניתן להכריע בבקשה ללא הזמנת תסקיר.
מורה בזאת לעו"ס מלשכת הרווחה ב… לערוך תסקיר בדבר טובת הקטין בבירור אבהות רשומה על ידי ביצוע בדיקת רקמות אשר יוגש תוך 60 יום.
להמציא לצדדים ולעו"ס.
ניתנה היום, ד' אב תשפ"ד, 08 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
