SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
לפני
כבוד השופט רמי אמיר
התובעת
Lifestyle Equities C.V
ע”י ב”כ עו”ד יוסי סיוון
נגד
הנתבעים
Greenwich Polo Club Inc. 1.
2. שי מכר סחר (1996) בע”מ 3. גלעד רוזנטל
ע”י ב”כ עוה”ד ערן ליס ודן עדין
פסק דין
1. משחק הפולו הוא משחק ספורט קבוצתי אריסטוקרטי, המתאפיין בכך שהשחקנים רוכבים על סוסים, חובטים בכדור עם מחבט, ומנסים להבקיע בדרך זו את שער היריבה. עם השנים אימץ עולם האופנה את דמותו של שחקן הפולו הרוכב על סוס כשהוא אוחז בידו במחבט, ודמות זו הייתה לסמל וסימן פופולאריים בתחום זה. יצרנים וסוחרים רבים השתמשו בכך כדי למתג מוצרי ביגוד ואביזרים נלווים. נרשמו גם סימני מסחר, הכוללים את דמות הרוכב על הסוס כשמחבט בידו. בהמשך לכך, לא איחרו להגיע גם תביעות רבות בעניין השימוש בסימנים אלו. התביעה שלפניי היא אחת מהן.
2. ;
התובעת, חברת Lifestyle Equities C.V (ייהתובעתיי), היא חברה זרה המאוגדת בהולנד, שעוסקת בתחום האופנה באופן גלובאלי. בכלל זה, התובעת מייצרת ומפיצה מוצרי הלבשה, הנעלה, ואביזרים נוספים תחת המותג BEVERLY HILLS POLO CLUB (ייBHPC”י), ותוך שימוש בסימן מסחר שיתואר להלן. יש לציין, כי מותג BHPC נוצר בארהייב עוד בשנת 1982. אך יובהר, כי אין כל טענה שקיים מועדון פולו אמיתי שנושא את השם BHPC ; והתובעת אף אינה טוענת להיותה בעלים של מועדון פולו כלשהו. ומכאן לסימן המסחר של התובעת. הסימן מורכב מדמות של שחקן פולו הרוכב על סוס, כשמחבט פולו מונף בידו; הסוס נראה דוהר ימינה; מעל הסוס ורוכבו מופיע בקשת הכיתוב
BEVERLY HILLS”; ומתחת לסוס ורוכבו מופיע בשורה ישרה הכיתוב ייPOLO CLUBיי. סימן זה נרשם בישראל כסימן מסחר מס’ 82802 ביחס למוצרי הלבשה, הנעלה ולבוש ראש שבסוג 25 (נספח 1 לכתב התביעה); והוא רשום בישראל בבעלות התובעת.
1 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
הסימן ייקרא להלן “סימן המסחריי או ייסימן התובעתיי, ולשם הבהירות מוצג בזאת העתקו:
:
POLO CLUB
3. 16 17
הנתבעת 1, .Greenwich Polo Club Inc (“הנתבעת”), היא חברה זרה, המאוגדת בארהייב. הנתבעת היא הבעלים של מועדון הפולו הידוע GREENWICH POLO CLUB מאז 1982. כן עוסקת הנתבעת בייצור ובשיווק גלובאלי של מוצרי הלבשה ואביזרי אופנה נלווים תחת המותג הנושא את שם מועדון הפולו שלה, GREENWICH POLO CLUB (ייGPC”י), וזאת תוך שימוש במספר סימני מסחר, רשומים ושאינם רשומים, הנושאים את שם המותג GPC. מלכתחילה, התייחסה התביעה לסימן GPC אחד בלבד, שהנתבעת עשתה בו שימוש; ואולם במהלך המשפט הרחיבו הצדדים את החזית בהסכמה, בין היתר לנוכח תצהיר דרברידג’ מטעם הנתבעים. הצדדים התייחסו בשלב הראיות לארבעה סימני GPC שהנתבעת עושה בהם שימוש, כמתואר במוצג ת/11 ; וגם בסיכומיהם המשיכו הצדדים להתייחס לכל ארבעת סימני GPC האמורים כסימנים שבשימוש הנתבעת. להלן אתאר את כל ארבעת הסימנים: המאפיין את שלושת סימני GPC הראשונים, הוא דמות של שחקן פולו הרוכב על סוס, כשמחבט פולו מונף בידו, והסוס נראה דוהר שמאלה. בסימן GPC הרביעי מדובר בשני רוכבים על שני סוסים, כשהסוסים פונים קדימה. בכל הסימנים מופיע שם המותג GREENWICH POLO CLUB; כאשר בסימן הראשון מדובר בכיתוב רציף במעגל מסביב לסוס ורוכבו ; ובסימנים השני, השלישי והרביעי מדובר בכיתוב מפוצל, בשתי שורות ישרות, כשהכיתוב GREENWICH מעל לאיור של הרוכב והסוס, והמילים POLO CLUB מתחת לאיור של הרוכב והסוס. ארבעת הסימנים יכונו להלן: “GPC3
” , ” GPC2 ” , ” GPC1″, ו-“GPC4” , בהתאמה, או כולם ביחד “סימני GPC’י. לשם בהירות הדברים, יוצגו להלן ארבעת סימני GPC, כאשר סדר הצגתם בהתאם למספריהם הוא מימין לשמאל:
:
GREENWCH
PO/
GREENWICH
POLO CLUB
POLO CLUB
2 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
24. ואולם נותרה טענה נוספת בקשר להסכם הדו-קיום, והיא במישור הראייתי גרידא. לטענת הנתבעים, יש בהסכם הדו-קיום כדי לתת אינדיקציה להעדר דמיון מטעה בין הסימנים של שני הצדדים. שהרי מה שטוב לשוק האמריקאי ולחברה האמריקאית, שהיא הבעלים המקורי של הסימן BHPC, ראוי שיהיה טוב גם לישראל ולחליפתה המקומית. התובעת חלקה על משמעות ראייתית זו של הסכם הדו-קיום, ולו מהטעם שלא היא זו שהגיעה עם הנתבעת להסכם הדו-קיום. לגישתה, אין בראייתה של החברה האמריקאית את המציאות המסחרית בארהייב ביחס לדמיון בין הסימנים, כדי לחייב את התובעת. בייב שני הצדדים הרבו בהצגת אסמכתאות לא מחייבות מערכאות שונות בעולם לעניין המשמעות וההשלכה הראייתית של דו-קיום, בין הסכמי ובין אחרת, מטריטוריה אחת לטריטוריה אחרת. לדידי, אין צורך להידרש גם לסוגיה זו. כך משום שברור לי, כפי שהראיתי לעיל, שסימני GPC אינם מפרים את סימנה של התובעת, ואינם דומים לו במידה היוצרת חשש הטעיה.
25. הכרעות שיפוטיות בפורומים זרים. נותר עניין נוסף, שתפס מקום רב בטיעוני הצדדים, והוא הכרעות שיפוטיות שניתנו בפורומים שונים באירופה בקשר להתנגדויות לרישום סימני מסחר. בהקשר זה ביקשה התובעת רשות להגיש ראיה נוספת לאחר הסיכומים, והיא החלטה של רשם סימני המסחר האירופי במסגרת התנגדות של התובעת לרישום הסימן GPC3 כסימן מסחר של הנתבעת. אני נכון לראות את ההחלטה האמורה, כאילו ניתנה הרשות להגשתה
והיא הוגשה בהתאם.
כל ההחלטות השיפוטיות בהן מדובר ניתנו בהליכי התנגדות של התובעת לרישום סימני מסחר של צדדים שלישיים ובערעורים על כך, וכן בהליך ההתנגדות האמור שבין התובעת לבין הנתבעת. כל ההחלטות הוצגו לפני אך ורק כדי לשכנע בעניין המבחנים הראויים לקביעת דמיון מטעה בין סימנים, ולעניין היישום של מבחנים אלו בענייננו. בכל המקרים היה מדובר בסימנים שכללו דמות של שחקן פולו רוכב על סוס ומחבט בידו, ובכולם הייתה השוואה לסימנה של התובעת. במקרה האחרון היה מדובר גם באחד מסימניה של הנתבעת. ואולם, לא מצאתי בהחלטות אלו דבר כדי להשליך לענייננו או כדי לשנות מממצאי העובדה ומהקביעות המשפטיות שקבעתי לעיל. לא מדובר באסמכתאות מחייבות. הדין הישראלי בסוגיה זו ברור, ואין בהחלטות של רשם המסחר האירופאי כדי להוסיף דבר. וגם מהבחינה העובדתית, אין בקביעותיו של הרשם האירופאי במקרה זה או אחר, כדי לחייב כאן. למען הסר ספק, אף אחד מהצדדים לא טען למעשה בית-דין מסוג השתק פלוגתא, ובצדק לא נטען כך. אשר על כן, אין מקום לבחון אסמכתאות אלו לגופן לצורך ההכרעה במשפט (אף שכמובן בחנתי כל אחת ואחת מהן, במסגרת העיון בסיכומי הצדדים, בטרם הגעתי למסקנה זו).
11 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
סוף דבר
26. תיק זה תפס נפח ניכר, הן מבחינת הזמן והן מבחינת הנייר. הוגשו תצהירים רבים ועבי כרס. נשמעו חקירות ארוכות משך מספר ישיבות. חלק מהעדים הגיעו מחוייל, וחקירותיהם התנהלו (בהסכמתם האדיבה של בייכ הצדדים) בשפה האנגלית. גם הסיכומים היו ארוכים
ומפורטים.
אלא שבסופו של דבר הסתבר, כי הכול התמקד במספר שאלות מצומצם, ועיקרו בהתרשמות המתבונן מהצד בסימנים של התובעת מזה ושל הנתבעת מזה.
27. מסקנתי היא, כאמור, שסימני GPC של הנתבעת אינם דומים לסימן המסחר של התובעת, לא בכלל, ובוודאי שלא במידה היוצרת חשש להטעיה. כפועל יוצא מכך יש לקבוע, כי הנתבעים לא עוולו כלפי התובעת, לא בהפרת סימן מסחר ולא בגניבת עין, ואף לא בשאר העילות המשלימות והנגזרות שנטענו לפניי.
28. אשר על כן, אני דוחה את התביעה.
29. בבואי לדון בשאלת ההוצאות הבאתי בחשבון את שוויה הנטען והמוערך של התביעה ומשמעותה הנטענת לשני הצדדים; את העמל הרב שהושקע בתיק על ידי שני הצדדים; את ההוצאות המסתברות, במיוחד בשים לב להטסת עדים מחוייל; את שכייט עוה”ד הרב ששולם, ואף נטען בסיכומים (במאות אלפי ₪); וכמובן את תוצאת המשפט. הכלל הנוהג במשפטנו הוא כי ההוצאות הן לפי התוצאות, ולפי אמת מידה של הוצאות ריאליות אך סבירות. לפיכך, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים, לידי בייב, תוך 30 יום מהיום, הוצאות ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 200,000 ₪.
ניתן היום, כ”ח אב תשייפ, 18 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.
רמי אמיר, שופט
12 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
הסימן GPC2 אינו מוצג כאן באופן חד וברור, כשם שלא היה מוצג בבהירות גם במוצג ת/11 המקורי. ככל הנראה מדובר בצילום של חולצה, כאשר הסימן רקום עליה, ולא היה בידי מי מהצדדים כל עותק או דוגמא ברורים שלו. לשם שלמות התמונה אציין, כי הנתבעת משתמשת בסימן GPC נוסף, שאיננו חלק מהתביעה, גם לא במסגרת הרחבת החזית. והנה, גם בסימן זה קיימים המאפיינים של רוכב עם מחבט פולו בידו על סוס דוהר שמאלה, ושל כיתוב שם המותג במפוצל, אם כי בתוך מעגל שלם אחד, העוטף את איור הרוכב והסוס.
4. הנתבעת 2 (ייהנתבעת 2″) היא חברה ישראלית, המחזיקה בזיכיון לישראל מטעם הנתבעת, והיא מייבאת ומשווקת בישראל מוצרי הלבשה הנושאים את סימני GPC, ובפרט מוצרי הלבשה תחתונה שהיו נושא התביעה. הנתבע 3 (ייהנתבע 3י) הוא מנהל הנתבעת 2. הנתבעים 3-2 מיוצגים בתיק זה על ידי ב”כ הנתבעת, לא הייתה חזית ביניהם, ולכן ובעיקר לצרכי נוחות, הם ייקראו להלן ביחד עם הנתבעת: ייהנתבעיםיי. אין בכך לקבוע דבר לעניין אחריות אישית של הנתבע 3, או לעניין אחריות של הנתבעים 3-2 למעשי הנתבעת.
5. התובעת טענה בתביעה כי הנתבעים ייבאו, שיווקו והפיצו בישראל מוצרי הלבשה תחתונה הנושאים את סימני GPC, וכי בעשותם כן פעלו הנתבעים באופן העולה כדי הפרת סימן מסחר רשום, הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, גזל מוניטין, תחרות בלתי הוגנת, הטעיית הצרכן, עשיית עושר, וכן רשלנות והפרת חובה חקוקה (בגין הפרת החיקוקים שאוסרים על עוולות אלו). על יסוד זה עתרה התובעת בתביעה למתן צו מניעה, צו עשה של איסוף והשמדה, פיצויים, וסעד של מתן חשבונות.
6. חלק עובדתי משמעותי מהנטען בתביעה לא היה במחלוקת. ראשית, הנתבעים לא חלקו על תוקפו של סימן המסחר הרשום של התובעת ועל בעלותה בסימן. שנית, הנתבעים לא חלקו על כך, שאכן הם מייבאים ומשווקים בישראל הלבשה תחתונה הנושאת את סימני GPC; אם כי הנתבע 3 חלק על כל מעורבות ואחריות אישית שלו. שלישית, הנתבעים לא חלקו על כך, שהמוצרים המיובאים והמשווקים על ידיהם בישראל נכללים בסוג המוצרים המוגנים בסימן הרשום של התובעת.
3 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
היו אמנם מחלוקות עובדתיות משניות לגבי היותו של הסימן של התובעת סימן מוכר היטב, ולגבי המוניטין של התובעת – אך עניינים אלו אינם מחייבים הכרעה. החשיבות של נושאים אלו רלבנטית רק לעילות התביעה המשלימות בגין הפרת סימן מסחר מוכר היטב, גניבת עין, עשיית עושר והעילות הדומות להן. לתביעות אלו יש חשיבות רק כאשר אין סימן מסחר רשום, או כשהסימן פגום ויש לבטלו, או כאשר סחורות הנתבעים חורגות מהסוג המוגן בסימן הרשום, או כאשר ההטעיה היא חיצונית לסימן ונפרדת ממנו. אך כאשר התביעה להפרת סימן מסחר רשום נופלת בשל העדר דמיון וחשש הטעיה בסימן המתחרה עצמו, ואין כל טענה להטעיה חיצונית לסימן – אזי ממילא לא יכולות להחזיק גם התביעות בגין סימן מסחר מוכר היטב ובגין גניבת עין ועשיית עושר והתביעות הדומות להן, משום שמבחן הדמיון וחשש ההטעיה בסימן עצמו משותף לכל התביעות הללו. אשר על כן, ולנוכח מסקנתי דלהלן בסוגיית הדמיון וחשש ההטעיה אין עוד משמעות לתביעות משלימות אלו, ואין עוד צורך לברר את שאלת המוניטין ואת שאלת המוכרות של סימנה של התובעת.
הדמיון בין הסימנים, וחשש ההטעיה
7. לב המחלוקת היה ונותר בשאלות אלו: האם סימני GPC מפרים את סימן המסחר של התובעת? האם סימני GPC דומים עד כדי חשש הטעיה לסימן המסחר של התובעת? והאם
היה בהם כדי להטעות!
8. הצדדים הסכימו, ובצדק, שהמבחן המרכזי הקובע לעניין הדמיון וחשש ההטעיה הוא המבחן שכונה בפסיקה ייהמבחן המשולש”י: מבחן המראֶה והצליל, מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות, ומבחן יתר נסיבות העניין. כן הזכירו הצדדים את מבחן ייהשכל הישר”י. שני הצדדים אף הסכימו, שהכול יקום או ייפול בענייננו על מבחן-המשנה של המראֶה. הצליל אינו רלבנטי בענייננו, כיוון שמדובר במוצר מדף שגרתי, ובקניה בעיקר בדרך של נטילה מהמדף על ידי הקונה לפי החוזי, וללא תיווך קולי של המוכר או תיווך קולי אחר.
9. בטרם אעבור לניתוח הנושא המרכזי של מבחן המראֶה, אקדים ואתייחס למבחני-המשנה
שאינם באמת מכריעים בענייננו.
מבחינת סוג הסחורות וחוג הלקוחות – כאן קיימת חפיפה, החיונית לחשש ההטעיה. מדובר בסחורות מסוג של הלבשה תחתונה, שמשווקות גם על ידי זכיין של התובעת וגם על ידי הנתבעים. מדובר במכירה באותן מסגרות שיווקיות, וללא בידול חד-משמעי בין חנויות מותג מזה לבין שווקי רחוב מזה. הנתבעים מכרו אומנם את סחורותיהם במחירים זולים יותר מאשר מוצרי התובעת, אך זאת לא בפער מחירים כה קיצוני עד כדי ייזעקה מבדלתיי שמדובר בזיוף או בסוג ב’.
4 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
לעומת זאת, לא היה במבחני ייתר נסיבות הענייויי וייהשכל הישרי כדי להוסיף דבר מה לכאן או לכאן. התובעת טענה, אמנם, למוניטין שלה כ’ינסיבה נוספתיי, אך זאת רק בהקשר לשיוך בעיני הציבור לפי המבחן הראשי של המראֶה, כלומר מבלי להוסיף דבר לענייננו. התובעת הוסיפה וטענה גם למסר רעיוני משותף, בשל הקשר האסוציאטיבי לדמות המרכזית של שחקן פולו הרוכב על סוס. אך כפי שאראה בהמשך, לא יכולה להיות בלעדיות על מוטיב כזה; ואם היינו נותנים כזו בלעדיות, הרי שהיא לא הייתה ניתנת לתובעת כי אם לגורם אחר, פולו ראלף לורן. אם אסכם זאת עד כה, אזי קיימת חפיפה במוצרים ובלקוחות, מה שתומך ומהווה תנאי חיוני למסקנה בדבר חשש הטעיה; ומצד שני, אין נסיבות נוספות ושיקולים נוספים שמחזקים זאת או מחלישים זאת. הכול חוזר, אפוא, לעניין המרכזי שאותו יש לבחון, ואשר על פיו יוכרע הדין, קרי מבחן המראֶה.
10. מבחן המראֶה. מבחן המראֶה, או החוזי, הוא מבחן שמבוסס על הסתכלות כוללת על הסימנים בשלמותם ולא על חלקים ספציפיים שלהם. יש לתת משקל רב לרושם הראשוני הנוצר מהתבוננות בסימנים. מצד שני, ברור שההתרשמות הכוללת נובעת ממכלול של פרטים. לעיתים, יש והזהות או הדמיון בפרטים יוצרים חשש הטעיה. אך לעיתים, יש ופרטים מבדלים הבולטים לעין ייעושים את העבודהיי ושוללים את חשש ההטעיה. לעניינים אלו ראו, למשל: רעייא 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע”מ נ’ אמבורזיה סופהרב בע”מ, פייד נז(2) 438 (2003); ע”א 563/11
ADIDAS SALOMON A.G נ’ ג’לאל יאסין (278.12.).
:
11. כיוון שכך, ובטרם שאפנה לפרטים, אשוב ואציג כאן את הסימנים השונים, את סימן התובעת מזה, ואת סימני GPC מזה, האחד כנגד האחרים. ולשם הבהירות, אציג את סימן התובעת ארבע פעמים בשורה העליונה, כאשר מתחת לכל אחד מעותקים חוזרים אלו של אותו סימן אציג בשורה התחתונה את ארבעת סימני GPC, מימין לשמאל, לפי סדרם
המספרי במוצג ת/11.
ERL
ERI
BEVERD
POLO CLUB
POLO CLUB
POLO CLUB
POLO CLUB
GREENWICH
GREENWICH
סנס
POLO CLUB
POLO CLUB
5 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
12. התובעת טוענת לדמיון במספר מרכיבים, שלהצטברותם יש משקל מיוחד (כך לדעתה): – דמות רוכב, המניף את מחבט הפולו ביד אחת ואוחז במושכות ביד השנייה;
– דמות הסוס הדוהר
;
– כיוון הדהירה והמבט של הסוס ורוכבו – הצידה; – כיתוב המילים POLO CLUB מתחת לדמות הסוס ורוכבו ; – כיתוב שם מועדון הפולו מעל לדמות הרוכב והסוס; – פרופורציות כמעט זהות בין דמות הרוכב והסוס לבין הכיתוב; – פונטים זהים – ורעיון מרכזי של יוקרה, ייחודיות, מהירות ותנועתיות.
;
13. :
הנתבעים חולקים על הדמיון הנטען ביחס למרכיבים האמורים, בוודאי כדמיון בר-הגנה: – אין לתת בלעדיות ביחס לדמות שחקן פולו ולדמות הסוס עליו הוא רוכב, כמו גם למילים התיאוריות POLO CLUB בהקשר זה, וליירעיון המרכזי של יוקרה ושאר תכונות שמקושרות למשחק הפולו ; – הסוס והרוכב בסימן של התובעת פונים ימינה, בעוד שבסימני GPC הם פונים שמאלה
(ובסימן הרביעי מדובר בכלל בשני סוסים ובשני רוכבים, והם פונים קדימה); – מיקום הכיתוב שונה, וגם ערוך ומוצג באופן שונה; – הפרופורציות בין הכיתוב לבין הדמות המאוירת שונות; – הפונטים אינם זהים. – דווקא תוכן הכיתוב עם שם המועדון – GREENWICH לעומת BEVERLY HILLS – מבדל בין סימנה של התובעת לבין סימני GPC.
14. התבוננתי בסימנים רבות; גם במבט ראשון, וגם בהתבוננות חוזרת ומעמיקה; גם במבט על וגם בירידה לפרטים. כשלעצמי, בכל עת בה התבוננתי בסימנים היה ברור לי מיהו הסימן של התובעת ומיהם הסימנים של הנתבעים. הגבולות היו ברורים. ובכל הכבוד, לא ראיתי כל דמיון, בוודאי לא דמיון מטעה, מסוג כזה שיש למנוע אותו.
15. ראשית, אין לדעתי כל מקום לתת הגנה ובלעדיות לכל גורם עסקי בשוק האופנה ביחס לדמותו של שחקן פולו הרוכב על סוס ומניף מחבט פולו, בדיוק כשם שאין לתת בלעדיות על דמותו של שחקן כדורגל או כדורסל או של גולש סקי. כמובן, שאם מדובר בעיצוב או באיור מיוחדים, או בצירוף מיוחד של עיצוב ואיור כאלה עם כיתוב מסוים, אזי יכול ותינתן הגנה כזו. כך למשל, ההגנה על דמותו של שחקן הכדורסל עם הכיתוב NBA.
6 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
ואולם עצם משחק הפולו, גם אם יש לו סממנים אריסטוקרטיים ותכונות-על נוספות המקושרות אליו בתודעה הציבורית, כמו גם הדמויות ייהמככבותיי בו, קרי הרוכב והסוס – אין הם נחלה פרטית של כל מאן דהוא, כי אם נחלת הכלל.
16. .
יתרה מכך. הסימנים שהוצגו בפניי בולטים בשונות שביניהם, גם במבט כולל, וגם בהתייחס לפרטים המרכיבים אותם, בחלקם אף באופן מבדל במובהק, כפי שאדגים להלן.
17. אצל כל אחד מהצדדים מורכב סימן המסחר משילוב בין איור של דמות הרוכב והסוס לבין כיתוב של שם המותג; כששם המותג מורכב כשלעצמו משמו הגיאוגרפי של המועדון (BEVERLY HILLS או GREENWICH) ומהסיומת הגנרית שלו (POLO CLUB). ואולם, הסימנים של התובעת ושל הנתבעת נבדלים זה מזה באופן מובהק בכמה היבטים משמעותיים: גם מבחינת המיקום ואופן ההצגה הגרפי של הכיתוב ביחס לאיור; גם מבחינת כיוון דהירת הסוס; וגם מבחינת תוכן הכיתוב עצמו (שהוא בולט ומבדל). למעלה מהנדרש אציין, כי בניגוד לטענת התובעת – קיימת שונות בין הסימנים גם מבחינת הפונטים, גודל האותיות, והפרופורציה בין הכיתוב לבין האיור. ואולם לא בשל הבדלים קיימים אלו הייתי רואה להבחין בין הסימנים.
18. אפתח בעניין המיקום ואופן ההצגה הגרפי של הכיתוב ביחס לאיור. בסימן המסחר של התובעת – האיור נמצא במרכז, הכיתוב מפוצל, כאשר שמו הגיאוגרפי של המועדון BEVERLY HILLS בקשת מעל האיור, והסיומת הגנרית POLO CLUB רשומה בקו ישר מתחת לאיור. בסימני GPC של הנתבעת – גם כאן האיור במרכז והכיתוב מפוצל, אך באופן שונה. בסימנים GPC3 , GPC2, ו-GPC4 השם הגיאוגרפי GREENWICH בקו ישר מעל האיור, והסיומת הגנרית POLO CLUB בקו ישר מתחת לאיור. בסימן GPC1 הכיתוב כולו מקיף את האיור במעגל שלם. רוצה לומר, המראה הכולל של סימני המסחר של התובעת ושל הנתבעת שונה במובהק: אצל התובעת- כיתוב בקשת מלמעלה, וכיתוב בקו ישר מלמטה אצל הנתבעת – כיתוב בשני קווים ישרים, גם מלמעלה וגם מלמטה (ובמקרה של הסימן הראשון – אף ללא פיצול וללא כל קו ישר, אלא רק במעגל שלם שמקיף את האיור). זאת ועוד, לחלק מסימני GPC יש רקע כהה מודגש, בצורת ריבוע או מלבן.
:
19. ומכאן, לכיוון הדהירה של הסוס. הכיוון ממש הפוך – אצל התובעת ימינה, ואצל הנתבעת שמאלה. מדובר בשוני משמעותי שניכר לעין.
7 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
יתרה מכך. אם לא נראה בכיוון הדהירה של הסוס משום שוני משמעותי ומבדל, אזי לא היינו רואים גם להבחין בין סוס הדוהר הצידה בזווית של 90 מבחינת המתבונן (בין ימינה, ובין שמאלה) לבין סוס הדוהר בזווית של 45 קדימה והצידה מבחינת המתבונן. דא עקא, שגם התובעת לא יכלה להרשות לעצמה לומר, שסוס הדוהר בזווית 45 קדימה והצידה אינו שונה ונבדל מהסוס שלה – משום שאז היא עצמה הייתה מסיגה את גבולה של בעלת הסימן הנפוץ והידוע ביותר מכל סימני הפולו שבשוק, הלוא היא פולו ראלף לורן. כך, משום שהסוס של פולו ראלף לורן דוהר בזווית של 45. וכפי שהיטיב לתאר זאת המצהיר מטעם התובעת, דוד בר (בעמ’ 151 לפרוטוקול) – זהו ייהקוקה קולה של הבגדים’.
20. ואסיים בעניין תוכן הכיתוב, שמבדל באופן מובהק בין סימני הצדדים. הכיתוב בכל אחד מהסימנים הוא של שם המותג, שמורכב כאמור משמו הגאוגרפי של המועדון, ומהמילים הגנריות שמתארות את היותו מועדון פולו. אצל התובעת: BEVERLY HILLS POLO CLUB.
אצל הנתבעת: GREENWICH POLO CLUB.
אפילו מקריאת שמות המותג כפי שהם רשומים לעיל, כל אחד בשורה אחת ורציפה, ברור שמדובר בשני מועדוני פולו שונים ונפרדים זה מזה. ואולם, בסימני המסחר של התובעת ושל הנתבעת ישנה אפילו הדגשה ויזואלית מבדלת של עניין זה. השם הגיאוגרפי של המועדון כתוב בנפרד מהתיאור הגנרי שלו. השם הגיאוגרפי כתוב מעל האיור, והשם הגנרי כתוב מתחת לאיור. ולכן, כל המתבונן בסימני המסחר רואה בנפרד ובמודגש את השם הגיאוגרפי של המועדון, שהוא המציין ומייחד את אותו מועדון, ומבדל אותו מהאחר. דומה הדבר להבחנה בין מועדוני הענק LIVERPOOL FC ו-CHELSEA FC בכדורגל האנגלי. בשני שמות המותג מופיע הכיתוב FC, שהוא כיתוב גנרי שמשמעותו FOOTBALL CLUB, מועדון כדורגל. אך למרות שכיתוב זה מופיע בשני השמות, ברור שאיננו מטעה את הציבור לחשוב שמדובר באותו מועדון; והכיתוב של השמות הגיאוגרפיים של המועדונים, LIVERPOOL ו-CHELSEA, יוצר את ההבחנה והבידול הברורים לכל. הדבר ברור אפילו כאשר האיורים, שנמצאים במרכז של הסימן, דומים זה לזה במידת מה. כך למשל, בסימנים הידועים של קבוצות הכדורגל ייהפועל תל-אביביי וייהפועל ירושלים”. בשני הסימנים ישנו אמנם איור של אדם עם פטיש ומגל, והצבע הדומיננטי הוא אדום, ובשני הסימנים כתוב ייהפועליי – אבל אי אפשר לטעות ולטעון לדמיון מטעה, כשהסימנים כוללים את השמות המלאים של הקבוצות, ייהפועל תל-אביביי וייהפועל ירושלים”. בשולי דברים אלו אשוב ואזכיר, כי התובעת כלל אינה מחזיקה במועדון פולו כלשהו, ואין כל מועדון פולו אמיתי שנקרא BEVERLY HILLS POLO CLUB.
8 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
21. סימן “סנטה ברברה”. אם לא די בכל האמור לעיל, אפנה לעניין נוסף שמדגים כיצד גם לגישתה של התובעת לא יכול להיות כל דמיון מטעה בין הסימן שלה לבין סימני GPC בצד הסימנים של התובעת והנתבעת, ובצד סימנים של מועדוני פולו אחרים בשוק האופנה, הופניתי במהלך המשפט למותג אופנה נוסף שפעיל בישראל ונושא שם של מועדון פולו :
SANTA BARBARA POLO & RACQUET CLUB (ייסנטה ברברהיי). הסימן של סנטה ברברה הוצג בסעיף 18 לתצהיר דרברידג’, בסעיף 4 לתצהיר הנתבע 3 רוזנטל, ובתצהירים נוספים. אציג כעת את הסימן של סנטה ברברה ליד סימן המסחר של התובעת וליד שניים מסימני GPC של הנתבעת, ולפי סדר זה, מימין לשמאל:
:
BARBARA
GREENWCH
PO,
SANTA,
NICH
POLO & RACQUETCLUB
POLO CLUB
gn:
POLO CLUB
18 19 20
האם לא זועק מההשוואה הוויזואלית האמורה, שהדמיון הקרוב יחסית הוא בין הסימן של התובעת לבין הסימן של סנטה ברברה? והאם לא ברור מכך, שסימני GPC של הנתבעת שונים באופן מובהק משני הראשונים? וזאת לראות, כי עדי התובעת עצמם הסכימו לכך, שהדמיון הקרוב ביותר הוא בין סימן התובעת לבין סימנה של סנטה ברברה; וראו עדות דוד בר (עמ’ 156) ועדות אלכסנדרה בוריץ’ (עמ’ 82-81). דא עקא, שלא רק שהתובעת לא נקטה הליכים נגד סנטה ברברה, ולא התנגדה לרישום סימן המסחר של סנטה ברברה בישראל, אלא שהתובעת אף הגיעה עם סנטה ברברה להסכם דו-קיום, דהיינו ששני הסימנים יהיו מותרים לשימוש בישראל במקביל (גב’ בוריץ’, עמ’ 79,89). האינדיקציה הראייתית העולה מעניין זה של סנטה ברברה ברורה מאליה. ואולם לטעמי, התובעת אף מנועה בשל כך מלטעון שסימני GPC של הנתבעת הם סימנים דומים לסימן התובעת ומטעים; וזאת משום שהתובעת הראתה בהתנהלותה מול סנטה ברברה, שהיא יכולה לחיותיי עם סימנים דומים בהרבה מכך לסימן המסחר שלה.
22. הסכם דו-קיום בארה”ב. עניין נוסף שעלה במשפט הוא עניין הסכם הדו-קיום משנת 1998 בין הנתבעת לבין חברת BHPC Marketing Inc (ייהחברה האמריקאיתי). לצורך הבנת הרלבנטיות של הסכם זה, אם בכלל, יש להקדים ולהסביר את ההיסטוריה של מותג BHPC, את הפיצול והחילופים של הבעלות בו, ואת הצדדים הנוגעים לדבר.
9 מתוך 12
SUBS
“א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת”א 2066-12-15 Lifestyle Equities C.V נ’ Greenwich Polo Club
Inc. ואח’
בשם
מלכתחילה היה מותג BHPC בכל העולם בבעלותה של החברה האמריקאית. בשלב מסוים פיצלה החברה האמריקאית את הזכויות במותג BHPC, ומכרה אותו במזרח הרחוק למפיץ קוריאני בשם Yang Sang Yo (ייהמפיץ הקוריאנייי) וביתר העולם לחברה אמריקאית אחרת
BHPC Associates (“אסוסיאטסיי). בהמשך, ככל הנראה בשנת 2008, מכרה אסוסיאטס לתובעת את הזכויות במותג באירופה ובישראל, והותירה בידיה את הזכויות באמריקה. מצב הדברים דהיום הוא, אפוא, שהבעלות במותג BHPC מפוצלת גאוגרפית בין שלושה בעלים נפרדים זה מזה: התובעת באירופה ובישראל, אסוסיאטס באמריקה, והמפיץ הקוריאני במזרח הרחוק (גבי בוריץ’, עמ’ 126-125 לפרוטוקול). דא עקא, שעוד בטרם רכשה התובעת את זכויותיה במותג, ואף בטרם הפיצול מהחברה האמריקאית למפיץ הקוריאני ולאסוסיאטס, הגיעה החברה האמריקאית בשנת 1998 להסכם דו-קיום עם הנתבעת (נספח 11 לתצהיר דרברידג’). באותו הסכם, הסדירו החברה האמריקאית והנתבעת את יחסיהן בארהייב, כך שסימן BHPC של החברה האמריקאית וסימני GPC של הנתבעת ייחיו במקביליי, ולאף אחד מהצדדים להסכם לא תהיה טענה בקשר לנוכחות של כל הסימנים בשוק, ולשימוש של כל צד בסימן שלו. בסעיף 4 להסכם הדו-קיום נקבע במפורש, כי הנתבעת תוכל להשתמש ולרשום בארהייב סימן שכולל סוס, כאשר הסוס פונה שמאלה או קדימה או אחורה. בסעיף 6 להסכם הדו-קיום נקבע במפורש, כי ההסכם יחייב את הצדדים לו, כל חברות-בת שלהם וחברות קשורות בהם, וכל חליפיהם (successors). בסעיף 7 להסכם הדו-קיום נקבע במפורש כי הוא יחול בארהייב, וזו לשונו של הסעיף במקור: “This agreement is applicable to the United States.
23. בראשית המשפט טענו הנתבעים, כי הסכם הדו-קיום מחייב את התובעת, כמי שבאה בנעליה של החברה האמריקאית, במה שהתברר כשרשור זכויות דרך אסוסיאטס; וכי לכן היא מנועה מלתבוע את הנתבעת, ואת הנתבעים 3-2 הבאים מטעמה, בגין שימוש בסימני GPC הכוללים סוס שדוהר שמאלה. התובעת השיבה לכך בכתב התשובה, כי ההסכם אינו מחייב אותה משום שלא הייתה צד לו, ולא הייתה מודעת לו, וכן משום שהוא מוגבל בתחולתו לארהייב בלבד. בסופו של יום, זנחו הנתבעים את טענתם זו בזווית החוזית שלה, וטוב שכך. כשלעצמי, לא היה מלכתחילה כל מקום לברר את שאלת היריבות החוזית, את פשר החליפות החוזית, ואת השלכתה של החליפות על זכויות שרכשה התובעת בשרשור מהחברה האמריקאית – כך, משום שממילא חל ההסכם באופן מחייב רק בתחומי ארהייב לפי הוראת סעיף 7 שבו. לכן, אין גם צורך להידרש לבקשת התובעת לצרף כראיה נוספת לאחר סיכומים את כתב ההגנה המתוקן שהגישה הנתבעת במשפט ביניהן באנגליה. שהרי כל אותה ראיה נועדה להראות רק זאת, שהנתבעת זנחה את טענת התחולה הגלובאלית של הסכם הדו-קיום.
10 מתוך 12
