שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
בפני
כב’ השופט אביגדור דורות
המערערת:
אמוקו לשמנים ודלק בע”מ ע”י ב”כ עו”ד יעקב קסטל
נגד
המשיב:
מנהל מס ערך מוסף ירושלים ע”י ב”כ עו”ד חגי דומברוביץ’ מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
1. :
לפני ערעור של אמוקו לשמנים ודלק בע”מ (להלן: “המערערת”) על החלטותיו של מנהל מס ערך מוסף בירושלים (להלן: “המשיב”) להטיל על המערערת כפל מס, להטיל על המערערת קנס בגין פסילת ספרים ולפסול את ספרי המערערת.
רקע
2. המערערת היא חברה פרטית שנרשמה בשנת 2009 כ”עוסק מורשהי בהתאם לחוק מס ערך מוסף, התשלייו – 1976 (להלן: “החוק” או “חוק מע”מ”).
:
3. הבעלים הרשום של המערערת הוא עלא אלדין עייאש, אך המנהל בפועל של החברה, הגורם שקובע המחירים, אחראי על התשלומים ועל חשבונות הבנק של המערערת והדמות המרכזית בהליכים שננקטו נגדה הוא עארף עייאש (להלן: “עארף”).
4. :
:
:
בשנים 2013 ו- 2014 ניכתה המערערת מס תשומות על פי חשבוניות מס שהוצאו על שם ארבעה עוסקים שונים: ייגל רון ניקיון ואחזקה בע”מי (להלן: “גל רון”), ייי.ג אנרגיה ומסחריי (להלן : “.ג. אנרגיה”), ייעודה בדיע אספקת דלקיס” (להלן: ייעודה בדיעי) ו- ייל.ס אספקת דלקיסיי (להלן : ייל.ס. דלקים”) (ארבעת העוסקים יכונו להלן: “הספקים”). סכום מס התשומות הכלול בחשבוניות אלה ושנוכה על ידי המערערת בדוחותיה עמד על 6,118,397 ₪. להלן סקירה של החשבוניות:
:
:
:
“גל רון”: המערערת ניכתה מס תשומות המגולם בשלוש חשבוניות הנושאות את השם ייגל רון ניקיון ואחזקה בע”מיי שהוצאו בחודש 5/2013. סכום החשבוניות הכולל עומד על 957,600 ₪ וסכום מס התשומות המגולם בהם הוא 139,139 .
1 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
“.ג. אנרגיה”: המערערת ניכתה מס תשומות הכלול ב- 21 חשבוניות הנושאות את השם
ייל.ג. אנרגיה ומסחר בע”מיי שהוצאו בחודשים 10/2013 ו- 11/2013. סכום החשבוניות הכולל עומד על 5,134,770 ₪ וסכום מס התשומות המגולם בהן הוא 783,270 ₪.
ייעודה בדיעי: המערערת ניכתה מס תשומות הכלול ב- 40 חשבוניות הנושאות את שם העוסק ייעודה בדיע אספקת דלקים בתקופה 12/2013 – 5/2014. סכום החשבוניות הכולל עומד על 29,324,888 ח וסכום מס התשומות המגולם בהן עומד על 4,473,288 .
ייל.ס דלקים”: המערערת ניכתה מס תשומות הכלול ב- 6 חשבוניות הנושאות את שם העוסק ייל.ס אספקת דלקים” בחודשים 6/2014 ו- 7/2014. הסכום הכולל של החשבוניות הוא 4,737,700 ₪ וסכום מס התשומות המגולם בהן הוא 722,700 ₪.
5. למען הנוחות, כל החשבוניות שהוצאו על שם ארבעת העסקים כפי שפורט לעיל, יקראו להלן
יחדיו: ייחשבוניות המס” או “החשבוניותיי.
6. ממצאי חקירה שערך המשיב למערערת העלו חשדות כי המערערת ביצעה ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו לה שלא כדין. בעקבות כך נערך למערערת שימוע שלאחריו הוטל על המערערת חיוב בכפל מס וכן הוטל עליה קנס בגין פסילת ספרים, כפי שיפורט בהמשך.
7. :
במקביל להחלטות המשיב, הוגש נגד המערערת ונגד מנהלה עארף כתב אישום במסגרת תייפ (שלום י-ם) 71033-11-16 בית המכס ומע”מ ירושלים נ’ חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ (להלן : עניין ייאמוקו שלום”). במסגרת הכרעת הדין הורשעו הנאשמים בביצוע עבירה של ניכוי תשומות ללא מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, אשר בוצעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו- 117(ב2)(3) לחוק, בהתייחס לכל החשבוניות המנויות בכתב האישום. בגזר הדין שניתן ביום 1610.2018., נגזר על המערערת לשלם קנס בסך 200,000 ₪ ועל עארף נגזרו 32 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בגובה 60,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו.
8. המערערת ועארף הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום. במסגרת ערעור זה תקפו המערערים את הקביעות בעניין הרשעתו של עארף ואת חומרת העונשים שהוטלו עליו. מנגד הגישה המדינה ערעור (53267-11-18) בגדרו נטען שהעונש שנגזר על עארף לא היה חמור דיו. שני הערעורים נדחו בפסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 275.2019. (עייפ (מחוזי י-ם) 37183-11-18 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ ואח’ נ’ בית המכס ומע”מ ירושלים (275.2019.); עפייג (מחוזי י-ם) 53267-11-18 בית המכס ומע”מ ירושלים נ’ חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ ואח’ (פסק הדין בשני ערעורים אלה יכונה להלן: עניין “אמוקו מחוזי”).
:
2 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
ידע לעשות כן וטען שהם נהגו להתקשר אליו ושאין ברשותו מספרי טלפון שלהם. עארף לא ידע לנקוב בשמות הנהגים שהביאו את הדלקים, לא ידע להסביר מדוע החשבוניות אינן חתומות וטען עוד שהוא לא קיבל תעודות משלוח. כשנשאל כיצד יוכל להוכיח שאכן קיבל סולר השיב שאין לו דרך לעשות זאת. ביחס לגרסה זו קבע בית המשפט שמדובר בגרסה יילפיה הנאשם רכש, בתקופות עוקבות ומשלושה “מוכרים” שונים, דלק באותה צורה ובאמצעות אותן משאיות וכלל לא שינה לו דבר קיומו של קשר בין זהות המוכרים לבין השמות שהתנוססו על החשבוניות והאם המוכרים הוסמכו להוציא את החשבוניות, אלא אך עצם הרכישה והכיסוי החשבונאי באמצעות החשבוניות שקיבל. זאת, בשונה מהטענה שבבסיס תזת ההגנה ולפיה הנאשם סבר שרכש את הדלקים מן העוסקים עצמם.” (אמוקו שלום, פיסקה 14). בהמשך, התייחס בית משפט השלום לשינוי הגרסאות של עארף. כך, למשל, בחקירתו ביום 151.2015., מסר עארף גרסה שניה לפיה, ספק הסולר שלו היה אדם אחד שפעל בשלושה כובעים שונים, ייי.ג. אנרגיהיי, ייעודה בדיעיי וייל.ס. דלקים”. כשהוא נשאל אם אדם אחד מסר את החשבוניות על שם שלושת העוסקים הוא מסר “יכול להיות שכן”, וכשנשאל כיצד קיבל חשבוניות של שלושה עוסקים שונים מאדם אחד השיב: “קיבלתי, לא הטריד אותי. יש חברה שעבדה בכמה שמות והתנהלות מול אדם אחד” (שם, פסקה 18). בהמשך, התייחס בית משפט השלום למזכר שכתב החוקר אפרים נוריאל לפיו, בשיחה במהלך הפסקת עישון, הודה עארף בפני החוקר שכל החשבוניות של הספקים הגיעו מאדם אחד והוא יודע את זהותו, אך סירב למסור את זהותו לחוקרים (שם, פסקה 19). בית משפט השלום סיכם את הגרסאות של עארף בשלב החקירה במילים אלה:
“ניתן אפוא לסכם את התנהלות הנאשם בשלב החקירה כתנודה בין שתי גרסאות. לפי “גרסת שלושת המוכרים” הוא רכש סולר לאורך תקופה משלושה ספקים שונים. גרסה זו כללה תיאור של נסיבות לא שגרתיות (בלשון המעטה) לביצוע הרכישות, לרבות תשלומים גבוהים מאוד במזומן לשליחים עלומים אותם פגש במקומות שונים, התקשרות ללא הסכם כתוב עם אנשים המזוהים אך בשמותיהם הפרטיים והסתפקות בבדיקות של מספר ח.פ. או עוסק מורשה ואישור ניכוי מס במקור, ללא דרישת ייפויי כוח. בדרך זו בוצעו עסקאות של מאות אלפי שקלים. הנאשם אף טען כי עבד באותה דרך עם שלושה ספקים שונים בשלוש תקופות עוקבות, תוך שהדלקים מסופקים באמצעות אותן משאיות למרות שהספק “התחלף” ותוך שאותם ספקים “נעלמו” זה אחר זה, כך עד לספק ל.ס. עמו החליט הנאשם להפסיק לעבוד משום שלא רצה לשלם עוד במזומן ולא היה מרוצה מדרך ההתנהלות. לצד זה, הציג הנאשם אמירות הממחישות כי למרות שהבין ש”ככל הנראה” גורם אחד עומד מאחורי כל החשבוניות הדבר לא העלה או הוריד מבחינתו, וכלל לא היה אכפת לו האם “שלושת המוכרים” פעלו ברשות ובאופן תקין מטעם העוסקים ששמותיהם התנוססו על החשבוניות. כדוגמאות אזכיר את אמירותיו בת/1 לפיה “לא עניין אותי מי הם ומה הם העיקר שאקבל סולר טוב וכיסוי חשבונאי כדי שאוכל למכור אותו ללקוחותיי או כי הפסיק לעבוד עם ל.ס. כי “לא מצאה חן בעיניי
11 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
התנהלות שלהם. לא היה נראה לי להמשיך איתם. אני מפסיק לעבוד עם מזומנים”; בת/2 “אני לא פגשתי אותם. אני קניתי סולר. לא יודע אם זה מזויף או לא”י; ובת/4 כי התעניין רק בכך שמספר החברה יהיה “בסדר”. לצד גרסה זו, הציג הנאשם גרסה נוספת, היא “גרסת המוכר האחד” לפיה ידע שכל העסקאות מבוצעות מטעמו של אדם אחד, עמו גם נפגש, לו שילם וממנו קיבל את החשבוניות מושא האישום. לפי גרסה זו, החשבוניות לא הוצאו בידי שלושת המוכרים אותם הציג קודם לכן כבעלי החברות. את זהותו של אותו אדם לא חשף, וכשנשאל אודותיו שמר על זכות השתיקה.” (שם, פסקה 24).
45. בהמשך, התייחס בית משפט השלום לגרסתו של עארף בבית המשפט וגם אותה הוא דחה:
לסיכום הדיון בדברי הנאשם, הוא לא הצליח להציג, בחקירותיו ובבית המשפט, גרסה אחידה או משכנעת. תנועותיו בין הגרסאות השונות, סימני השאלה הרבים שנלוו לכל אחת מהן, והתרשמותי מן האופן המהוסס בו הוצגו הדברים לא הותירו רושם אמין ואינם מאפשרים לקבל את טענתו לפיה סבר שהחשבוניות הוצאו בידי העוסקים ששמותיהם מתנוססים עליהן, ולו ברמה המעוררת ספק סביר או סותרת את חזקת המודעות שנדונה בראשית הכרעת הדין. התרשמותי מגרסאותיו היא של ניסיון לא משכנע לכסות על הבנה מלאה אודות טיבן הכוזב של החשבוניות. עוד איני יכול לאמץ את טענתו כי גיבש, בזמן אמת ובהעדר השגות מרשויות המס, אמונה לפיה החשבוניות תקינות.” (שם, פסקה 46).
46. כאמור, על פסק הדין של בית משפט השלום הוגש ערעור שנדחה בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הקביעה שלא התקיים במערערת ובעארף יסוד נפשי מסוג מודעות עת בחרו לנכות את החשבוניות:
“בהכרעת-הדין המפורטת הגיע בית משפט קמא למסקנה עובדתית לפיה המערער ידע כי החשבוניות כוזבות הן. בית משפט קמא עמד על גרסאותיו השונות של המערער בנוגע לזהות האנשים עימם עשה עסקים; לאופן הבלתי שגרתי במסגרתו בוצעו עסקים אלה, ובפרט האופן החריג של ביצוע התשלומים; לעובדה כי לטענת המערער בוצעו התשלומים כולם, ולמצער למעלה מ-90
% מהם, בתשלומים במזומן (שהמערער לא הוכיח את היקפם במדויק); לעובדה כי על אף השוני בשמות העוסקים בחשבוניות התקשר המערער לכל הפחות לחלק מהעוסקים באמצעות אותו מספר טלפון; גרסתו לפיה לא נפגש עם מוכרי הסולר; השינוי, הלוך ושוב, מגרסה לפיה רכש את הסולר משלושה ספקים שונים לגרסה לפיה עמד מאחורי המכירות גורם אחד ויחיד; הסתירות בין עדותו לעדות אחיו בנוגע לשאלה אם נעשתה אספקה של סולר בדרך של “גב אל גב”; הטענה בעניין ריבוי השיחות עם
12 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המוכרים, שלא עלתה בקנה אחד עם מיעוט השיחות שנרשמו; והתרשמותו השלילית הבלתי אמצעית של בית משפט קמא מעדותו של המערער. על רקע כל אלה, הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה שעדותו של המערער נבעה מ”ניסיון לא משכנע לכסות על הבנה מלאה אודות טיבן הכוזב של החשבוניות” (פסקה 46 להכרעת-הדין). בית משפט קמא התייחס לעדויות נוספות שהוצגו לפניו, וקבע שגם אלה תומכות במסקנה לפיה ידע המערער כי “העוסקים ששמם מתנוססים על החשבוניות לא ביצעו עמו את העסקאות”, וכי ידיעה זו ליוותה אותו הן כאשר קיבל את החשבוניות והן כאשר הציגן בפני רשויות המס (פסקה 53 להכרעת-הדין). נאמר כבר עתה, כי קביעות אלה של בית משפט קמא הן קביעות עובדתיות מובהקות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן. יתרה מזאת, קביעותיו אלה מעוגנות היטב בחומר הראיות ותואמות את הגיונם של דברים. למעשה, די בקביעות אלה כדי לבסס את הרשעת המערערים בדין.” (אמוקו מחוזי, פסקה 5).
47. כאמור, המערערת ועארף הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שנדחתה. אמנם שאלת המודעות של המערערת ועארף לא הייתה בין השאלות שעלו לדיון בבית המשפט העליון, ובכל זאת בית המשפט העליון אימץ את ההכרעה של בית משפט השלום גם בסוגיה זו:
“בנוסף, נקודת המוצא של בית משפט השלום בהכרעת דינו הייתה כי בנסיבות העניין קמה חזקת מודעות, וכידוע יידי בכך שהנאשם יטיל ספק באשר למודעותו לאחד ממרכיבי העבירה, לצורך הפרכתה” (ע”פ 5083/08 בניזרי נ’ מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 51 (246.2009.)). ואולם, לא רק שהמבקש כשל בכך, אלא בית משפט השלום אף קבע כי גרסת המבקש “סיפקה מקור ראייתי עצמאי למודעות הנאשם [המבקש] להיות החשבוניות כוזבות’. לפיכך, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהכרעת דינו של בית משפט השלום בעניין זה.” (אמוקו עליון, פסקה 6).
48. על אף שהמשיב הגיש את פסק הדין של בית משפט השלום כראיה בהליך זה (מש/3), עד להגשת הסיכומים בתיק זה, פסק הדין של בית משפט השלום לא הפך לחלוט בשל הגשת הערעור והגשת בקשת הרשות לערער. כתוצאה מכך, המשיב לא ביקש לבסס את פסק הדין בערעור זה על הממצאים והמסקנות של פסק הדין בהליך הפלילי בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשלייא – 1971. נוכח כך, שאלת המודעות של המערערת ועארף לכך שהחשבוניות שנוכו הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין, תיבחן כאן באופן עצמאי.
49. שאלת המודעות של העוסק להוצאה יישלא כדין” של החשבוניות אותן הוא ניכה, נבחנה גם היא בעניין זאב שרון. נקבע שם שבהטלת כפל מס ובהשתת קנס מנהלי המבחן האובייקטיבי שלפיו די בעצם העובדה כי החשבונית אינה כדין כדי לשלול את זכאות העוסק לנכותה, מבחן שנוהג בכל
13 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
הנוגע לעריכת שומה על פי מיטב השפיטה, הוא מבחן מחמיר מדי שקשה להלום אותו לאור לשון הסעיפים 50(א1) ו- 77ב(ב) לחוק (שמהווה בסיס להשתת קנס מנהלי לפי סעיף 95 לחוק). בית המשפט קבע שבמקרה של הטלת כפל מס והשתת קנס מנהלי, המבחן שיש להחילו הוא מבחן סובייקטיבי. עם זאת, נקבע שברגע שהתמלא המבחן האובייקטיבי (הוא קיומה של חשבוניות שהוצאה שלא כדין) קמה מעין “חזקה” כי העוסק ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין, והנטל מוטל על העוסק להפריך את החזקה האמורה ולהראות שהוא היה חסר מודעות בכל הנוגע לעובדה שהחשבונית אותה ניכה כמס תשומות, הוצאה שלא כדין (שם, פסקה 41). בית המשפט קבע עוד שבכל הנוגע למודעות של העוסק בדבר ניכוי החשבונית שהוצאה יישלא כדיויי, ניתן לייבא לסוגיות של הטלת כפל מס והשתת קנס מינהלי את העיקרון בדבר ייעצימת עיניים” שלפיו, אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר קיום הנסיבות, רואים אותו כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררן (שם, פסקה 44).
50. בחינת הראיות שהוגשו בתיק מלמדת שהמערערת ועארף ידעו כי החשבוניות שהמערערת ניכתה הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין, ולכן, מתקיים יסוד המודעות הדרוש בסעיף 50(א1) לחוק מעיימ ומכאן שהטלת כפל המס על המערערת היתה בדין.
51. הגרסה המוצגת על ידי המערערת בהליך זה היא גרסה שלא ניתן לקבלה. כאמור, המערערת ניכתה בתקופה שבין חודש מאי 2013 עד לחודש יולי 2014 את המס המגולם ב- 70 חשבוניות (3 חשבוניות של ייגל רוויי, 21 חשבוניות של יי.ג. אנרגיהיי, 40 חשבוניות של ייעודה בדיעיי ו- 6 חשבוניות של ייל.ס. דלקים”). סכום העסקאות בחשבוניות עומד על 40,154,958 ₪ וסכום מס התשומות המגולם בהן גם הוא גבוה מאוד והוא עומד על 6,118,397 ₪.
52. למרות שמדובר בעסקאות בסכומים גבוהים ביותר, מול ארבעה עוסקים שונים, עארף לא סיפק פרטים אמינים ביחס לספקים מהם רכשה לטענתו המערערת את הסחורה. בתצהירו הוא טען שאת הדלק מחברת ייגל רוויי הוא רכש לאחר שהציג לו אדם בשם ייששון חבושה”י אישור שהוא בעליה של ייגל רוויי. את הרכישה מחברת ייי.ג. אנרגיהיי הוא ביצע לאחר שאדם בשם ייגאליי יצר עמו קשר. את הרכישה מחברת ייעודה בדיעיי הוא עשה לאחר שאדם בשם ייאפריים וונדהיי יצר עמו קשר ואת הרכישה מייל.ס. דלקים” הוא עשה לאחר שאדם בשם ייסרגיי לבוביי יצר איתו קשר. המערער מתאר דפוס לא הגיוני של התנהלות עסקית מול גורמים שהוא לא מכיר, ושלטענתו הוא אף לא מעוניין להכיר. הוא סומך כי גורמים עסקיים אלה, למרות שהוא לא מכיר אותם, יספקו לו סחורה, בכמות ובטיב ראוי, ללא כל היכרות מוקדמת איתם, ללא עריכת הסכם התקשרות בכתב וללא כל בדיקה כי הספקים הרשומים בחשבוניות המס עוסקים אכן בסחר בדלקים ומבלי שהמערערת בדקה ואימתה את הקשר בין איש הקשר שלה ובין העוסק שמספק את הדלק.
.
53. כך למשל, עארף הודה שהוא לא נפגש עם ייגאליי, איש הקשר, לטענתו, מטעם ייי.ג. אנרגיהיי, לא קיבל ממנו צילום תעודת זהות ואף לא קיבל ממנו מסמך כלשהו המעיד על הקשר בין ייגאליי ל ייי.ג. אנרגיהיי :
14 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
ייש. נכון שלא נפגשת עם אותו יגאל לפני שהוא התחיל לספק לך את הדלק ת. נכון ש. נכון שגם לא ביקשת צילום ת.ז. של אותו יגאל ת. נכון” (עמ’ 50 לפרוטוקול, שי 3-6).
ובמקום אחר:
ייש. ושאותו יגאל התקשר והציע לך דלק הוא הציג לך מסמך שמראה שהוא קשור לעוסק י.ג. אנרגיה ומסחר ת. לא”י (עמי 49 לפרוטוקול, שי 23-25).
54. כך גם הייתה ההתנהלות, לטענת עארף, מול ייעודה בדיעיי. עארף הודה שהוא מעולם לא פגש את ייאפרייםיי ומעולם לא אימת שהוא קשור לעוסק ייעודה בדיעיי ולא ביקש לראות יפוי כוח המסמיך את ייאפריים” לפעול בשם עוסק זה:
“ש. ונכון שלא ראית את אותו אפרים ת. לא ראיתי” (עמ’ 50 לפרוטוקול, שי 15-16).
ובהמשך:
“ש. נכון שלא בדקת מה הקשר של אותו אפרים לעודה בדיע ת. נכון ש. נכון שגם לא ביקשת לראות יפוי כוח אם אותו אפרים רשאי לבצע פעולות בשם עודה בדיע. ת. כן. לא ביקשתי. אני גם לא יודע שצריך לקבל יפוי כוח כלשהו. גם מה שקיבלתי לא ידעתי שצריך לקבל דברים כאלה…” (עמ’ 51, שי 15-19).
55. למרות שהחשבוניות הן על סכומים גבוהים, תולדה של עסקאות לרכישת דלק, הוא הודה שהמערערת לא חתמה על הסכמים כלשהם מול הספקים. כך, למשל, בחקירתו בעניין חתימת ההסכם מול ייי.ג. אנרגיהיי העיד עארף :
:
“ש. האם נחתם חוזה בינך לבין אותו יגאל ת. לא.” (עמ’ 49, ש’ 26 – 27).
56. גם בחקירתו של עארף במעיימ מיום 318.2014. הוא הודה שהמערערת לא חתמה על הסכמי עבודה מול הספקים:
15 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
“ש. איך נעשתה התחשבנות, ניהול מו”מ וכדומה? ת. טלפונית בלבד לא פגשתי אף אחד מהם. שלושתם אמרו שהם מאיזור ת”א. ש. האם חתמת איתם על חוזה עבודה או אספקה
ת. לא
ש. למה?
ת. היה לי נוח ככה. לא עניין אותי מי הם ומה הם העיקר שאקבל סולר טוב וכיסוי חשבונאי כדי שאוכל למכור אותו ללקוחותיי (העתק חקירה של עארף מיום 318.2014., שצורפה כנספח ב’ לתצהיר אשר פאר. צוטט בסעיף 6 לתצהיר אשר פאר).
57. גם הדרך שבה שילמה המערערת את התמורה בגין הדלק הנרכש, מעלה תהיות רציניות ביחס למידת האותנטיות של החשבוניות שהוצאו לה. עארף טען שהוא שילם את עיקר התמורה עבור הדלקים במזומן. תשלום סכום של כמעט 40 מיליון ₪, או קרוב לכך, במזומן, מעורר ספקות כבדים ביחס לשאלה האם מדובר בחשבוניות שהוצאו כדין.
58. הגרסה של המערערת בעניין הגורמים דרכם הועבר הכסף במזומן לספקים, מעוררת חשד כבד. המערערת טענה שהיא שילמה את הכספים לשליח שהיה מגיע עם אופנוע וקסדה על ראשו. עארף והשליח היו נפגשים במקום כלשהו במרכז הארץ ושם עארף היה מוסר לשלח את הכסף:
:
“ש. נכון שבחקירה העדת שבאו שליחים עם אופנוע וקסדה על הראש וקבעו מקום במרכז הארץ ואתה נתת לו כסף ת. נכון ש. נכון שהתשלומים היו במזומן ת. נכון” (עמ’ 50 לפרוטוקול, ש’ 19 – 23)
59. המסקנה העולה מדברים אלה היא שמחומר הראיות ומחקירות העדים עולה התמונה לפיה עארף ידע כי הכיסוי החשבונאי (דהיינו, חשבוניות המס) אינו אמין וכי מטרתו העיקרית הייתה קבלת חשבוניות מס על מנת לנכות על בסיסן תשומות, כאשר למעשה, לא ניתן לקשור בין החשבוניות לבין ספקי הדלק.
60. על הידיעה של המערערת ושל מנהלה עארף ניתן להסיק גם מראיות נוספות. כך, למשל, השם יאפרייס”י מתנוסס הן על החשבוניות של ייעודה בדיעיי והן על החשבוניות של ייל.ס. דלקים:
:
ייש. בחשבונית שקיבלתם מעוסק בשם ל.ס. אספקת דלקים כתוב שמפיק החשבונית זה אפרים וונדה נכון ת. כן
ש. מה זה אפרים וונדה
16 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
ת. לא יודע ש. איך הוא קשור ל.ס. אספקת דלקים ת. אין לי מושג ש. אני מציג בפניך חשבוניות של חברת עודה בדיע מתאריך 2712.13. גם כאן שם מפיק החשבונית זה אפים וונדה. מי זה אפרים וונדה כאן ת. לא יודע. אני יודע שמי שהציג לי אותו כאן קוראים לו אפריים” (עמ’ 54 לפרוטוקול, ש’ 15 – 24).
61. כך גם מספר הטלפון 0527329047 מתנוסס הן על החשבוניות של ייל.ג. אנרגיהיי והן על החשבוניות של ייעודה בדיעי’ :
“ש. בחשבוניות שקיבלת מעוסק י.ג. אנרגיה מסחר מופיע מספר טלפון 0527329047 וגם בחשבוניות הראשונות שקיבלת מעודה בדיע מופיע בדיוק אותו מספר טלפון האם לזה לא שמת לב ת. לא שמתי לב ש. ולא ראית שהחשבוניות דומות וגם מספר הטלפון דומה, לא ראית למקום לבדוק למה מספר הטלפון מופיע בחשבוניות אחרות. ת. לא שמתי לב ש. ולא ראית שהחשבוניות דומות וגם מספר הטלפון דומה, לא ראית למקום לבדוק למה מספר הטלפון מופיע בחשבוניות אחרות. ת. לא שמתי לב שהטלפון זהה ואמרתי שאותו בן אדם ייצג את אותם החברותיי (עמי 56 לפרוטוקול, ש’ 22).
62. כלומר, גם כאן, מעשה הזיוף של החשבוניות גלוי וברור על פני המסמכים, והטענה של המערערת לפיה היא לא הייתה מודעת לאותו מעשה זיוף לא יכולה להתקבל.
63. גם העובדה לפיה אותן משאיות הביאו את הדלק למערערת מכל הספקים מלמדת שהמערערת ידעה שהחשבוניות אינן משקפות את הגורמים המוכרים את הדלק:
יימשאיות שהביאו את הדלק אליך השתנו מחברה לחברה ת. לאיי (עמ’ 56 לפרוטוקול, ש’ 23 – 24).
64. גם העדות של עארף בעניין הגורם הנוכח הנפקד יימאירי אינה מעניקה אמינות לגרסתו. עארף טען בחקירתו ברשות המסים ובחקירתו הנגדית בבית המשפט, שיש גורם בשם מאיר שעומד מאחורי כל הספקים ומפעיל אותם
17 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
“בחקירות השבתי שכל החברות האלה בן אדם אחד שעומד מאחוריהם והוא מפעיל אותם” (עמ’ 54 לפרוטוקול, ש’ 26).
ובצורה יותר מפורטת בהמשך:
“ש. אתה בדקת שיש קשר בין אותו מאיר בין י.ג. אנרגיה העוסק ל.ס. אספקת דלקים ועודה בדיע ת. לא
ש. אתה לא יודע שהוא מקשר בין כל החברות ת. מי שנותן להם את המספר שלי זה מאיר. אני שואל אותו מי נתן לך את הטלפון שלי הוא אומר לי מאיר ש. בעצם מאיר אומר לאפרים תתקשר לעארף ואותו אפרים נותן לך חשבוניות של חברת בדיע ולאחר מכן כנראה מאיר מפנה את הספקים אליך ואתה קונה מהם את הדלק ת. כן ש. כל הקשר של מאיר שהוא מפנה אליך ספקים ת. כן
ש. את מאיר ראית פעם
ת. כן. באשדוד בכל מיני מקומות ש. והוא לא מכר לך דלק פיסית ת. לא. הוא היה בן אדם שעובד בתחום ש. הוא יודע להתאם את הדלקים לכל אחד ואחד ת. כן. ש. מה התפקיד שלו בשוק ת. מוכר דלקים. מתווך. ש. למאיר שילמת כסף ת. כן. בגין סחורה שקיבלתי מחברה.
ש. איזה חברה
ת. עודה בדיע ול.ס. וי.ג. ש. אני לא מבין, מאיר הוא ספק הדלק או רק מתווך ת. הוא גם עובד עם הספק, עובדים ביחד. ש. ומי היה מתקשר אליך לקבוע מקום לקבל את הכסף ת. או מאיר או אחד מאלה ששלח אותם ש. בעצם למאיר יש הרבה שליחים שמספקים דלק
ת. כן
מאיר הוא המקור ויש לו חברות שהוא שולח אליך
18 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
ת. יכול להיות ש. אותך הוא לא הטריד ת. לא צריך להטריד. ברגע שאני מקבל דלק והכל דופק כמו שצריך אז למה צריך להטריד. וגם אני מציג את כל החשבוניות, גם הקניות וגם המכירות לרשויות המס. אני לא העלמתי חשבוניות.” (עמ’ 56 לפרוטוקול, שי 27 עד עמי 57, ש’ 26).
65. הנחרצות שבה דיבר עארף על מאיר, בתור אדם שהוא מכיר באופן אישי ושאותו הוא פגש מספר פעמים סותרת בצורה חזיתית את האמור בתצהירו שהוגש לבית המשפט. בסעיף 68 לתצהירו הצהיר עארף: “בשלב מסוים חשבתי שיתכן שמאחורי 3 העוסקים י.ג. עודה בדיע ול.ס. אספקת דלקים עומד אדם אחד.” כלומר, בתצהירו הוא הזכיר את הנוכחות של אותו גורם מקשר בתור אפשרות בלבד, בניגוד לעדותו הנחרצת בבית משפט שבמהלכה העיד שהוא מכיר את מאיר ונפגש עמו מספר פעמים. יתרה מכך, הנוכחות של מאיר בחקירתו של עארף עלתה היכן שנוח לו ורק היכן שעלה דפוס פעולה דומה בצורה לא הגיונית בין הספקים שמכרו למערערת סחורה. במקרים אלה, הזכיר עארף את השם יימאיריי כמי שיכול לחלץ אותו מדפוסי הפעולה של המערערת מול כל החברות. המסקנה המתבקשת בעניינו של מאיר היא כפולה: או שהמערערת ועארף פעלו מול גורם אחר בשם יימאירי שסיפק את החשבוניות מושא ערעור זה, או שדמות זו אינה קיימת בפועל. מכל מקום, המסקנה היא כי גרסתו של עארף אינה מהימנה בעיני.
:
66. המערערת הגישה מטעמה תצהירים של אשרף נטשה, מנהל החשבונות שלה ושל מוחמד אכתילאת רואה החשבון. מנהל החשבונות אשרף נטשה לא התייצב לדיון ולא נחקר בחקירה נגדית, ולכן לא מצאתי לנכון להתייחס לתצהירו או לייחס לו משקל כלשהו. ביחס לתצהיר של מוחמד אכתילאת, הטענה המרכזית אודות הגשת הדוייחות של המערערת, סוכמה בפסקה 41 לתצהירו :
“בעיני בלתי מתקבל על הדעת שעארף, שגם בית משפט השלום סבר שהוא בחור אינטליגנטי, היה מעז לסכן את רכושו ואת חירותו ולהגיש דוח מקוון להחזר ולהזמין בכך בדיקה של החשבוניות, אם ידע כביכול בדו”ח חשבוניות בלתי תקינות ומזויפות שטיבן יתגלה לבטח במהלך הבדיקה”.
67. העדות של רויים אכתילאת ביחס לידיעה של עארף היא עדות שמיעה או סברה שאין דרך לבסס אותה בצורה אובייקטיבית. ניכר שמדובר ברויים שמנסה לסייע ללקוח, אך לגופו שלו עניין, אין בעדותו ראיה שיכולה לבסס אי ידיעה של עארף ביחס להיותו של החשבוניות, חשבוניות שהוצאו שלו
כדין.
19 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
חוסר ההיגיון שבסיכון
68. המערערת טענה שאין זה הגיוני שעארף נטל את הסיכון הכרוך בניכוי המס על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין, למרות שהוא ידע שהמשיב עורך בדיקות וחקירות בענייננו. טענה זו יש לדחות.
69. טענה זו עצמה נדונה בהליך הפלילי בכל הערכאות, וכל הערכאות התמודדו איתה ודחו אותה. בעניין זה אפנה לקביעת בית המשפט העליון בעניינה של המערערת, שבה הוא ציטט קביעות של בית
המשפט המחוזי:
באשר לטענות הנוספות של המבקש, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה “מכל מקום, לשאלה אם נאשם פעל בצורה רציונאלית אם לאו נודע משקל מסוים בלבד לצורך הרשעתו. ההנחה לפיה נאשמים פועלים בהכרח בצורה רציונאלית אינה הנחת עבודה הכרחית. במקרה דנא, משקלו של התהיות שהעלה המערער [המבקש] בטל בשישים. כאמור, בית משפט קמא [בית משפט השלום] קבע באופן חד משמעי, על יסוד הראיות שהוצגו לפניו, שהמערער [המבקש] ידע היטב כי החשבוניות מושא כתב האישום, באמצעותן דיווח לרשויות המס, הן חשבוניות כוזבות. נקבע לעיל שמסקנתו בהקשר זה מושתת היטב על הראיות שהוצגו לפניו ועל התרשמותו הישירה מהעדים. לשאלה מדוע נטל המערער [המבקש] סיכון על עצמו, אם אכן נטל סיכון, נודעת חשיבות משנית לנוכח קביעה זו. יייי (אמוקו עליון, פסקה 6).
70. השתלשלות העניינים שתוארה לעיל מלמדת שאין שום סיבה להניח שעארף פעל בצורה רציונלית, במובן אותו מבקש ב”כ המערערת לאמץ. מי שפעל בשיטתיות בביצוע עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני ₪ במזומן, במפגשי דרכים עם שליחים חובשי קסדות, איננו בהכרח יירציונלייי.
71. נימוק נוסף לדחיית הטענה בעניין זה נזכר בפסק דינו של בית משפט השלום בתיק הפלילי. עוסק המבקש לנכות ביודעין חשבוניות שהוצאו שלא כדין אינו פועל בסביבה נטולת סיכון, הוא לוקח סיכון מחושב מתוך תקווה שהוא לא ייתפס. להלן אביא מדברי בית משפט השלום בעניין זה:
יישנית, מישור השלוב במישור הראשון עניינו בטיב הטענה המבקשת לגזור תום לב מעצם קיומו של סיכון לתפיסה. זאת לא ניתן לקבל. עבירות אינן מבוצעות רק בתנאים של ייאפס סיכון” לעבריין. לא אחת מוכן אדם לקחת סיכון לתפיסה על מנת להשיג את מטרתו, כך שעצם נטילת הסיכון אינה מעידה על תום לבו. לעניין זה יש לזכור את היקף העבירות בהן מדובר: עסקאות בשווי של עשרות מיליוני שקלים, וסכום מס של מיליוני שקלים המספק פיתוי ניכר לביצוע העבירות וזאת גם בתנאי סיכון. עוד יוזכר כי גם ללא ביקורתי של רשות המיסים,
20 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
עצם הגשתן לקיזוז של חשבוניות בהיקף שכזה מקיים סיכון לתפיסה, דבר הממחיש את הקושי בטענת הנאשם שכן הסיכון גלום בעצם ביצוע העבירה כך שלא די בו כדי לשלול את ביצועה. לאלה אוסיף כי הנאשם, לפי עדותו, ניהל עסק שלטענתו הפיק רווח נמוך למרות ש”גילגל”י סכומים גבוהים. הדבר ממחיש את עצמת הפיתוי עבורו בביצוע העבירות.” (אמוקו שלום, פיסקה 58).
72. מה שנקבע בהליך הפלילי יפה גם לערעור זה. מתקבל על הדעת שעארף נטל על עצמו את הסיכון שבהגשת החשבוניות, מתוך תקווה שלא יתגלה. מהלך העניינים כפי שנסקר בראיות שהוגשו בערעור תומך באפשרות זו. נוכח כך, הטענות של המערערת בעניין זה נדחות.
עצימת עיניים
73. גם אם לא היה נקבע כי המערערת ידעה כי מדובר בניכוי מס תשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, ניתן היה להגיע לאותה תוצאה על פי העיקרון של ייעצימת עיניים”. בעניין זה מתקיימים שני המרכיבים הנדרשים לשם יישום העיקרון. ראשית, אני סבור כי עארף לכל הפחות חשד שמדובר בחשבוניות בעייתיות, ומדובר בחשד ממשי. גרסתו לדעתי היא מיתממת ובלתי מהימנה בהקשר זה. אמירתו כי העיקר שיתקבל סולר איכותי וכיסוי חשבונאי, מלמדת, על רקע כלל הנסיבות, שהיה לו חשד שקיימת בעיתיות בחשבוניות המס. שנית, עארף נמנע במכוון ומדעת לברר ולנקוט באמצעים כדי לבדוק את תקינות החשבוניות. העובדה כי המערערת רכשה ייסחורה אמיתית’י אינה מספיקה. נסיבות הרכישה, דהיינו, ביצוע עסקאות במיליוני ₪ במזומן, במפגשי דרכים עם שליחים על רכב דו-גלגלי, מלמדות כי הבירור שנעשה בדבר רישום הספקים במעיימ וקבלת אישורים בדבר ניהול ספרים וניכוי במקור, היה מינימלי וחסר ומעיד על הימנעות מדעת מנקיטת צעדים כדי לברר אם מדובר בחשבוניות שהוצאו כדין.
74. איני מקבל את הטענה כי קביעות המשיב מבססות טענה בדבר רשלנות בביצוע הבדיקות וכי מדובר בבירור לקוי בלבד, להבדיל ממודעות לכך שמדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין. עניין המודעות הישירה או המודעות על בסיס עקרון עצימת העיניים הוכח גם הוכח ומכאן שיש בסיס איתן להחלטת המשיב בדבר חיוב המערערת בכפל מס מכוח סעיף 50 (א1) לחוק מע”מ.
ההחלטה לחייב בקנס מנהלי
75. סעיף 95(א) לחוק שמכוחו הוטל הקנס המנהלי קובע כדלהלן :
:
“לא ניהל החייב במס פנקסי חשבונות או רשומות כפי שנקבע, או שניהלם בסטיה מהותית מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, רשאי המנהל להטיל קנס של 1
% מסך כל מחיר עסקאותיו או מסך כל השכר והריווח, לפי הענין, לשנת המס שבה
21 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
לא נוהלו הפנקסים או הרשומות כפי שנקבע, ובלבד שהקנס לא יפחת מ-316 שקלים חדשים לחודש.”
76. המשיב חייב כאמור את המערערת בקנס בשיעור 1
% מסך כל עסקאותיה.
77. בעייא 1497/01 עזרא הובר נ’ הממונה האזורי מע”מ חיפה, פייד נז(5) 947 (2003) נקבע שקנס מנהלי שנושא בחובו אופי עונשי, מוטל על ידי מנהל מס ערך מוסף על פי שיקול דעתו ומכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 95(א) לחוק. נקבע עוד שבגיבוש החלטתו להטיל את הקנס המנהלי, חובה על המנהל לתת את דעתו גם לשיקולים התומכים בהימנעות מהטלת הקנס או המצדיקים הטלת קנס בשיעור מופחת. בית המשפט קבע עוד, שהליך פלילי שננקט נגד העוסק ועונשים שהוטלו עליו עקב הרשעתו, אפשר שיהיו שיקול בידי המנהל לביטולו או להפחתתו של הקנס המנהלי שהוטל על העוסק (שם, עמי
.(960 – 957
78. בענייננו, נזנחו בסיכומים מטעם המערערת הטענות כנגד חיובה בקנס ובנוגע לפסילת הספרים. מעבר לדרוש, אציין כי על אף העונשים שהוטלו על המערערת בהליך הפלילי, אותם אני למד מפסקי הדין בהליכים הפליליים, אין לטעמי לשנות מהחלטת המשיב להטיל על המערערת קנס מנהלי. המעשים של המערערת נושאים אופי חמור במיוחד. מדובר במעשים שיטתיים ועקביים של המערערת, שהו סו על פני יותר משנה, במהלכם פעלה המערערת, ככל הנראה, . של גורמים עבריינים, לקבלת חשבוניות מס מזויפות, שבאמצעותן היא נמנעה מתשלום מס ערך מוסף בסכומים משמעותיים ביותר. מעשיה של המערערת חמורים ובדין הטיל המשיב את הקנס המנהלי עליה.
טענת רשלנות המשיב
79. לטענת המערערת, רשות המסים ידעה כי החשבוניות מזויפות על שם משה חננאל ומופצות בענף הדלק. לפיכך, נטען כי ייהיה אפוא הכרת ממלכתי מיידי לעצור את הדימום וגם להאיר את עיני המערערת לבל תמשיך ליפול לאותו פחיי. נטען כי היה על רועי פתאל, שהתיק הגיע לטיפולו בחודש דצמבר 2013, לזמן את עארף לבירור קצר או לטלפן למנהל המערערת, במקום להניח לה להמשיך וליפול בפח. הטענה היא כי הואיל והמערערת לא הייתה מודעת לכזב שבחשבוניות, אין מקום להטיל עליה כפל מס, כאשר המשיב בעצמו יכול היה למנוע אותו בקלות. לטענת ב”כ המערערת בסיכומי התשובה, אין כל הצדקה שהמשיב יפעיל את סמכותו להטיל כפל מס ייויזכה את עצמו בפרס על מחדליו שלויי. נטען כי בנסיבות המקרה, לא רק שהייתה למשיב האפשרות לדעת על החשבוניות המזויפות, עקב הדיווח המקוון למעיימ, אלא שהייתה למשיב ידיעה ברורה כי מדובר בחשבוניות מזויפות והוא לא עשה דבר כדי לעצור את ייהדימום המסיבייי והניח למערערת ליפול בפח, ממש כמי שמציב יימכשול לפני עיוורי.
22 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
80. טענה זו אין לקבל. לאחרונה, דנתי בטענה דומה בערעור על החלטת המשיב שעניינה שומה לפי מיטב השפיטה, בכל הקשור לניכוי מס תשומות על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין. אף שכאן מדובר בחיוב בכפל מס, הדברים שנכתבו בפסק הדין בע”מ 39316-11-18 מ. טורשאן בע”מ נ’ מנהל מע”מ ירושלים (96.20.) (להלן: “עניין טורשאויי) יפים גם לענייננו. להלן אצטט חלקים רלבנטיים מפסק הדין הנייל.
*
81. בעניין טורשאן הועלו על ידי ב”כ המערערת, המייצג גם בערעור זה את המערערת כאן, טענות יינזקיותיי בדבר אשם מצד המשיב, בעקבות התיקון לחוק מעיימ שחייב עוסקים בהגשת דויים חודשי מקוון. כך נכתב על ידי בענין טורשאן:
:
11. בעניין זה ראוי להפנות לפסק הדין בע”מ (ת”א) 11694-07-16 לון-אורן אריזות (2005) בע”מ נ’ מנהל מע”מ ת”א (2911.17.), שניתן על ידי כב’ השופטת י’ סרוסי, שם נקבע כדלקמן :
:
ייהשידור המקוון אינו גורע מחובתה של המערערת לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לבדוק את אמיתות החשבוניות ואת זהות העוסקים והיא אינה רשאית להניח, שבעקבות תקינות השידור המקוון של הדוחות, עובר הנטל למשיב לבצע את הבדיקות המהותיות
הנדרשות.
לפי הסברו של המשיב, עוסק המדווח בדיווח מקוון מקבל הודעה, טרם שליחת הדויים המקוון, באותיות אדומות ובולטות כי “יודגש כי קליטת הדו”ח המפורט אינה מהווה אישור רשות המיסים בדבר נכונות הדו”ח והיות החשבוניות המפורטות בו חשבוניות שהוצגו כדין”. לאור זאת, המערערת הייתה צריכה להיות מודעת לכך ששידור הדוח אינו תחליף לבדיקת תקינות החשבוניות.”
12. באותו הקשר ראוי גם להפנות לפסק הדין בע”מ (חי’) 2255-01-17 פ.ר. עבוד עבודות פיתוח תשתיות ובניה בע”מ נ’ מנהל מע”מ חיפה (135.19.) (להלן: “עניין פ.ר. עבוד), שניתן על ידי כב’ השופטת אי ויינשטיין, שם נקבע כדלקמן :
י35. המערערת השליכה למעשה את כל יהבה בערעור דנן על טענותיה, כפי שפורטו לעיל, בעניין הדיווח המקוון וחובות הזהירות והאחריות, אשר לגישתה חלות על המשיב בשל קיומו של הדיווח המקוון, כלפי עוסקים ככלל וכלפיה בפרט, בכל הקשור והמתייחס לזכאות לניכוי מס
תשומות.
23 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
למעשה, ניתן לומר כי המערערת לא הביאה כל ראיה ממשית בכדי לעמוד בנטל הראיה החל עליה בערעור דנן (ראו: רע”א 3646/98 כ.ו.ע. לבנין בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף) להוכיח את זכאותה על פי הדין לנכות את מס התשומות הכלול בייחשבוניותיי שהוצאו כביכול על ידי חברת מ. מוסא. זאת ועוד, סיכומי טענותיה בכתב של המערערת התמקדו רובם ככולם בטענות בעניין הדיווח המקוון.
36. עמדתי היא כי אין לקבל את ניסיונה של המערערת להסיט את כובד המשקל בערעור על החלטת המשיב בהשגה על שומת מס תשומות לכיוון של דיון בעניין הדיווח המקוון, ויש לבחון את זכאותה של המערערת לניכוי מס התשומות נשוא הערעור בהתאם לעובדות הקונקרטיות במקרה הנדון תוך יישומם של הוראות הדין.
17 18
54. באשר לטענות המערערת בעניין הדיווח המקוון ומשמעויותיו – הרי שאין בידי לקבל גם טענות אלו. כפי שהובא לעיל בפרק התשתית המשפטית, מתוך דברי ההסבר של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס”ט-2009, עולה כי מטרת התיקון לחוק מעיימ שהכניס את הדיווח המקוון היתה ליתן כלים טובים יותר בידי רשות המיסים במלחמתה בתופעה הנפוצה של החשבוניות הפיקטיביות. מדובר בכלי עזר אשר אמור לסייע לרשות המיסים לבצע הצלבות בין חשבוניות של ספק לבין הלקוח. אלא שבניגוד לנטען על ידי המערערת, התיקון לחוק מעיימ והדיווח המקוון לא נועדו לגרוע במאום מהאחריות המוטלת על פי הדין על כתפיהם של עוסקים לבדוק ולוודא את תקינותן של חשבוניות המוצאות להן, ועוד לפני כן, טרם ביצוע התשלום וקבלת החשבוניות – עומדת שרירה וקיימת חובתם של עוסקים לעמוד ולברר באופן אקטיבי ומקיף את זהותו של הגורם עימו הם מתקשרים בעסקה. טענת המערערת כמוה כטענה כי בשל אמצעי אכיפה מוגברים של גורמי האכיפה, למשל בתחום עבירות התנועה, חלה איזו הפחתה באחריות של הנהגים לנהוג כחוק.
55. הלכת טי.גיי. אי. נפסקה על ידי בית המשפט העליון שנים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק מעיימ בעניין הדיווח המקוון, הגם שלא עסקה בסוגיית הדיווח המקוון, אך הלכה זו חוזרת ומבהירה
24 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
הבהר היטב את החובות המהותיות הניצבות לפתחו של עוסק ואת האחריות המוטלת עליו, בהיותו ייהמונע היעיל ביותר”י (ראו דברי כבוד השופט הנדל בפיסקה לפסק הדין), לבצע בדיקות ולנקוט בכל האמצעים הסבירים לוודא שהחשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העסק. חובות אלו והאחריות המוטלת על פי הדין על העסק – לא בוטלו ולא פחתו כתוצאה מחובת הדיווח המקווןיי.
13. אני מסכים עם הניתוח של חברותיי, השופטות י’ סרוסי ואי ויינשטיין, בשני פסקי הדין הנייל, דהיינו, כי החובות שהוטלו על העוסק, בהתאם להלכת מ.א.ל.ר.ז, לא פחתו כתוצאה מחובת הדיווח המפורט והמקוון. אם נתייחס לדברי השופטת אי ויינשטיין בעניין פ.ר. עיבוד, בדבר הדמיון בין טענת המערערת לטענה כלפי גורמי האכיפה בתחום עבירות התנועה, ניתן להשוות את טענת המערערת לבקשתו של נתבע, שהוגשה נגדו תביעה על ידי ניזוק, בעקבות תאונת דרכים שנגרמה בשל רשלנות הנתבע, אשר נהג ברכב כשהוא שיכור, לשלוח הודעת צד ג’ כנגד המדינה, אשר נטען כי לא דאגה לגדר הפרדה בין הנתיבים במקום אירוע התאונה, או לשיפור תנאי הדרך באותו מקום. כפי שאין להקטין את שיעור הפיצוי בו יחויב הנהג השיכור כלפי הניזוק, עקב טענת אשם תורם של המדינה, כך אין להקטין את סכום השומה במעיימ, במידה ולא עלה בידי המשיב לגלות חשד ביחס לחשבוניות פיקטיביות, או במידה והמשיב לא התריע בפני עוסקים, המנכים מס תשומות הגלום באותן חשבוניות, בדבר אותו חשד, שהיה באפשרותו לגלות.
19 20
14. למה הדבר דומה? למי שרכש מוצרים ממבריח טובין, והטובין חולטו על ידי המדינה או שהוא נדרש בדיעבד לשלם בעצמו את מיסי היבוא שלא שולמו בשעת שחרור הטובין מרשות המכס (ראו: ע”א 666/88 מדינת ישראל נ’ מונוגיל תעשיות מזון בע”מ, פייד מו(4)1), הטוען כי יש לבטל את החילוט, או להפחית את חיובו במיסי היבוא, עקב אשם תורם של פקידי המכס, אשר הועמדו לרשותם מכונות שיקוף של מכולות בנמל ופקידי המכס לא ביצעו את הבדיקות ביעילות ונכשלו במניעת ההברחה. במידה ותתקבל עמדת המערערת עדיף יהיה לעוסקים המקבלים חשבוניות מס לעצום עיניים, ולא לנסות לברר בזמן אמת את כשרות החשבוניות ולאחר מכן, כאשר תתקבל שומת תשומות, להעלות טענות בדבר רשלנות רשות המעיימ בהתנהלותה בזמן אמת. התוצאה תהיה כי בכל ערעור על החלטת המשיב בהשגה שעניינה ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונות פיקטיביות יהיה על בתי המשפט לבחון את מספר הפקידים שהועסקו על ידי רשות המעיימ בבדיקת דוייחות ההצלבה והאם לא היה נכון למנות פקידים נוספים לתפקיד, לאור ההיקף העצום של החשבוניות בכל חודש ; האם אותם פקידים פעלו ביעילות ובמיומנות; כיצד פעל הממשק שבין תחנת מעיימ האזורית לבין הנהלת המכס ומעיימ ובין תחנות מעיימ
25 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
אזוריות אחרות; והאם הוקצו מספיק משאבים ואמצעים על מנת להזהיר עוסקים (גם כאלה שפעלו ברשלנות ובעצימת עיניים ולא בדקו דבר בעת קבלת החשבוניות המזויפות) בזמן אמת. עמדת המערערת אף מעלה קושי נוסף, במידה ורשות מעיימ תתריע בפני עוסקים בדבר חשד ביחס לתקינות חשבוניות שיצאו על שם חברה מסוימת, מבלי שנערכה בדיקה מעמיקה בדבר אותו חשד. הדבר עלול לחשוף את רשות המעיימ לתביעות של אותן חברות הן בגין מסירת מידע בדבר חשד שלא נבדק ביסודיות והן לנוכח הוראת הסודיות שבסעיף 142 לחוק מעיימ (רע”א 68/88 זילברמן נ’ בנק אמריקאי ישראלי (1988). כן ראו, בהקשר זה של חובת הסודיות ובעיקר בהקשר הכללי, את החלטת כב’ השופט י’ עמית ברעייא 9153/12 מנהל מס ערך מוסף אשדוד נ’ הקורנס מפעלי עופרת בע”מ (252.13.). באותו מקרה היה מדובר בחשבוניות שהונפקו שלא כדין ובשומה לפי מיטב השפיטה, בגדרה פסל מנהל מעיימ את ניכוי מס התשומות שנכלל בחשבוניות של מספר חברות. גם באותו עניין נטען על ידי העוסק, אשר יוצג על ידי ב”כ המערערת בענייננו, כי מנהל מעיימ התרשל בהתנהלותו מול החברות שעל שמן יצאו החשבוניות. כב’ השופט י’ עמית התייחס לעניין במילים הבאות:
יאני נכון לקבל טענתו של המבקש [מנהל מעיימ] כי גם אם התרשל לאורך שנים בהתנהלותו מול החברות, כטענת המשיבה, אין לכך רלוונטיות לענייננו. זאת, באשר איננו עוסקים בתיק נזיקין ואין ברשלנות התורמת של המבקש, אם בכלל, כדי להשליך על השאלה אם החשבוניות הוצאו ונוכו כדין אם לאו. עם זאת, לרשלנותו הנטענת של המבקש לאורך השנים – בכך שאישר למשיבה החזרים גדולים על פי חשבוניות שייתכן כי לא דווחו כלל בדוייחות התקופתיים של החברות
עשויה להיות השלכה לטענתה של המשיבה כי היא נכנסת בחריגים שנקבעו בהלכות סלע ומ.א.ל.ר.זיי.
דברים אלה מחזקים את עמדת המשיב בערעור זה, שהרי בניגוד לעוסק בעניין הקורנס מפעלי עופרת, המערערת בענייננו אינה מעלה טענה בדבר עמידתה בחריג הסובייקטיבי על פי הלכות סלע ומ.א.ל.ר.ז.
15. אומנם דברי ההסבר להצעת החוק בדבר הדיווח התקופתי המקוון מתייחסים לאפשרות לבצע הצלבה ממוחשבת בזמן אמת של חשבוניות העסקה וחשבוניות הקניה, לצורך גילוי מקרים שבהם חשבונית קניה הוצאה בלא שהוצאה כנגדה חשבונית עסקה, אולם מטרת ההסדר הנייל נועדה לשפר את יכולת רשות המיסים להתגבר על תופעת החשבוניות הפיקטיביות, אולם אין בהסדר הנייל כדי להטיל חובות על רשות המיסים כלפי עוסקים המתעלמים מחובותיהם ומהאחריות
26 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המוטלת עליהם, באופן שיפטור עוסקים רשלנים וכאלה הנוהגים בעצימת עיניים, מתשלום שומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית פיקטיבית.
16. אין לקבל את טענת בייב המערערת כי יש לבחון את שאלת ניכוי מס התשומות, על פי חשבוניות שהוצאו שלא כדין, במונחים נזיקיים של נזק ורשלנות. הכלל הקבוע בסעיף 38(א) לחוק מעיימ הוא ברור ועל פיו ניכוי מס תשומות יותר רק אם מדובר בחשבונית שהוצאה כדין. המדיניות הרצויה היא להטיל אחריות על מקבל החשבונית, המצוי בלב העסקה מול מוכר הטובין או מספק השירות ומשום כך הדרישה היא כי עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבונית הוצאה כדין. עמד על כך בית המשפט העליון בע”א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף ת”א נ’ טי. ג’י. די הובלות בע”מ (95.18.):
יימבחינת המדיניות הרצויה, מעבר לקושי המעשי בפיצול חשבונית המס, ישנו גם היבט של הכוונת התנהגות העוסקים בנוגע לגביית מס ערך מוסף. כלל לפיו ניתן לפצל חשבונית שהוצאה שלא כדין ולנכות מס תשומות בגין העסקאות שנעשו בפועל, מעודד מעשי מרמה מאחר שהנזק שייגרם במקרה שתתגלה התרמית קטן יותר. ויובהר, אין המדובר בעונש, אלא בהרתעה מפני ביצוע מעשי מרמה, ובהטלת האחריות על המונע היעיל ביותר מקבל החשבונית. דומה כי גם המחוקק נתן דעתו לכך, ועל כן הוסיף את הדרישה שהחשבונית הוצאה כדין על מנת שיותר ניכוי מס התשומות. בראייה זו החשבונית מהווה כלי תקשורת, היא הראיה אשר אמורה לשקף את העסקה. ככלל, מצב בו דבק פגם יסודי בחשבונית – דינה להיפסל לעניין הניכוי, בשל היעדר יכולת לתרום למסע אחר מס האמת. יש נפקות לכך כי מוציא החשבונית ערפל את התמונה בהתנהגותו, והקשה על הבנת אירוע המס
כהווייתויי.
העובדה שהפסיקה עשתה שימוש, בעת קביעת החריג הסובייקטיבי , במבחן של רשלנות (על הנישום להוכיח כי לא התרשל בעת קבלת החשבונית) ובמונחים של נזק (הנכונות שלא להתעלם מנזק שעשוי להיגרם לנישום מאי התרת הניכוי) אינה מלמדת כי יש לראות במנהל מעיימ, שהוא המשיב בערעורי מעיימ, הנוגעים לניכוי מס תשומות שלא כדין, כמזיק, שיש לבחון את מידת אשמו התורם לנזק, שנגרם לעוסקים, עקב ניכוי מס תשומות שלא כדין, במקרים של חשבוניות מזויפות כמו
33 34
במקרה דנן”.
27 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
82. כאמור לעיל, האמור בעניין טורשאן, נכתב במסגרת ערעור על שומת תשומות, ואילו ערעור זה עוסק בהחלטת המשיב לחייב את המערערת בכפל מס. למרות ההבדל בהפעלת הסמכות, אני סבור כי הדברים נכונים, גם כאשר מדובר במקרה האחרון והמסקנה צריכה להיות זהה. גם העובדה שבעניין טורשאן לא נתקבלה בקשת המערערת לזימון פקידי מעיימ לעדות, ובעניין זה נחקרו פקידי מעיימ על ידי ב”כ המערערת, אינה צריכה לשנות את המסקנה. איני סבור כי יש מקום להטיל על עובדי מעיימ חובה להזהיר את הרוכשים הפוטנציאליים של דלק (במקרה זה) מפני רכישת חשבוניות מזויפות, או מפני ניכוי מס על פי חשבוניות הנחשדות כמזויפות. על רוכש הדלק מוטלת החובה לבצע בדיקות, אשר אין חולק שלא בוצעו על ידי המערערת במקרה זה, על מנת שלא ייליפול בפח”, כלשונו של בייב המערערת ואין מקום לבטל את הפעלת סמכות המשיב לפי סעיף 50(א1) לחוק מעיימ, עקב כך שפקידי מעיימ נצרת לא שקדו על מתן אזהרה ייבזמן אמת’י למנהל המערערת. איני מקבל את טענת בייב המערערת, כי המשיב הציב יימכשול בפני עיווריי. עארף איננו בבחינת עיוור כלל, שכן הוא צעד בדרך מסוכנת בעיניים פקוחות ובידיעה ברורה. עארף נטל סיכון, אשר התממש בסופו של דבר ועליו לשאת בתוצאות התנהלותו. אירוני הדבר, שעוסק שנהג בחוסר אחריות, בלשון המעטה, מצא לאחר שנתפס, דווקא את פקידי המשיב, הממונים על אכיפת חוק מעיימ, כאשמים במצבו.
83. ראוי להזכיר בהקשר זה כי טענות המערערת הועלו על ידה גם בבית משפט השלום וזכו להתייחסות בהכרעת הדין. בית משפט השלום לא קיבל את הטענה כי עארף הסתמך בזמן אמת על אמונה לפיה העדר הערות או התראות מרשויות המס, לאחר הגשת הדיווחים והדוחות להחזר, משמעו כי החשבוניות תקינות (פסקאות 70-71 לפסק הדין). בית המשפט דחה גם את הטענה כי הימנעות פקידי מעיימ מלהתריע בפני עארף על הפצת החשבוניות המזויפות מהווה הגנה לנאשם מפני אחריות פלילית (פסקאות 74-80 לפסק הדין). בפסקה 75 להכרעת הדין נכתבו הדברים הבאים, הרלבנטיים גם לענייננו:
:
ייבנוסף, איני סבור כי לאדם השוקל לבצע עבירה תוך שימוש בחשבוניות כוזבות או זרות קיימת ציפייה לגיטימית כי הרשויות תתרענה בפניו, לבל יעשה שימוש בחשבוניות על שם עוסק כזה או אחר. התרעה כזו עלולה גם לסייע ליימפיצייי החשבוניות להבין כי שם כזה או אחר נחשף, ולעבור לקורבן הבא, ובכך יימצאו רשויות המס מסייעות לעבירה במקום לפעול
נגדה.”
סוף דבר
84. לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה ביחס לכל חלקיו.
על המערערת לשלם למשיב הוצאות ושכייט עו”ד בסכום כולל של 30,000 ₪ תוך 45 ימים מהיום. לאחר מועד זה, יתווספו לסכום החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
28 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
המזכירות תשלח את פסק הדין לב”כ הצדדים.
ניתן לפרסם את פסק הדין.
ניתן היום, כ’יו סיוון תשייפ, 18 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
מי א
אביגדור דורות, שופט
29 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
9. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישו המערערת ועארף בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בקשה זו נדחתה (רעייפ 5140/19 חב’ אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מדינת ישראל (2210.2019.) (להלן: עניין “אמוקו עליון”י).
ההחלטה להטיל כפל מס
10. בהחלטת המשיב מחודש נובמבר 2016 חייב המשיב את המערערת בתשלום כפל מס בגין חשבוניות המס שהוצאו לטענתו שלא כדין בהתאם לסעיף 50(א1) לחוק מע”מ.
11. בהחלטת המשיב נקבע שבביקורת חשבונות שנערכה בעסק ובחקירות שנערכו בספרי החברה לשנות המס 2013 ו- 2014 מצא המשיב כי המערערת ניכתה בספריה חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין.
12. בשימוע שערך המשיב למערערת טענה המערערת שהיא לא ידעה כי החשבוניות אינן כשרות וכי בפועל היא רכשה סחורה בהתאם לפירוט המופיע בחשבוניות. לאור הטענות שהועלו, ערך המשיב בדיקה בכל חומר החקירה תוך התייחסות ספציפית לטענות המערערת.
13. המשיב קבע שמבדיקה שהוא ערך ביחס לחשבוניות המס שהוצאו על שם העוסקים: יי.ג. אנרגיהיי, ייעודה בדיעיי ו- ייל.ס. דלקים”, עלה כי אין כל ספק שהיה ידוע למערערת כי מי שהוציא את חשבוניות המס אינו גורם שהיה מוסמך להוציאן. לחילופין, גם אם לא היה ידוע למערערת, בעת קבלת החשבוניות, שהחשבוניות הוצאו שלא כדין, די היה בבדיקות ייפשוטות וקלות שכל אחד יכול לעשותיי כדי לגלות כי חשבוניות המס הן חשבוניות שמי שהוציא אותן או מסר אותן, לא היה רשאי לעשות כן.
14. בעניין החשבוניות שהוצאו על שם העוסק ייגל רוויי, נערכה בדיקה נוספת משום שבמקרה זה נעשה שינוי במרשם החברות על סמך מעשה זיוף, אולם גם בגין חשבוניות אלה קבע המשיב שיש לחייב את המערערת בכפל מס משום שמעשה הזיוף ברשם החברות תוקן לפני מועד הוצאות החשבוניות, ודי היה בבדיקה ברשם החברות על מנת לגלות שמי שהוציא את החשבוניות או מסר אותן לא היה רשאי להוציאן.
15. מעבר לאמור, הוסיף המשיב כי המערערת לא עמדה בהוראות סעיף 47א לחוק, שעניינן באיסור לשלם עבור עסקה במזומן כאשר סכום העסקה עולה על הקבוע בסעיף.
16. באשר לטענת המערערת לפיה דיווחיה מלמדים על כמויות הדלקים אשר נמכרו ועל אמיתות הנתונים שהיא מסרה לרשויות המס, קבע המשיב שמדובר בטענה סתמית אשר לא הוכחה בראיות, כגון הוכחות תשלום, ואשר ממילא אין לה כל השפעה על סיווגן של החשבוניות כחשבוניות שהוצאו שלא כדין על ידי מי שלא היה רשאי להוציאן.
3 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
לאור כל האמור, החליט המשיב להטיל על המערערת כפל המס על פי החשבוניות.
17. 6 7
המשיב התייחס בהחלטתו באופן מפורט לחשבוניות של כל אחד מהספקים. ביחס לחברת ייגל רוויי התייחס המשיב לטענת המערערת לפיה היא שילמה עבור הדלק המופיע בחשבוניות של חברה זו במזומן. המשיב קבע שעל אף שבכרטסת הנהלת החשבונות של המערערת נסגרה יתרת הזכות של ייגל רוויי תמורת מזומן, הודה מנהל החשבונות של המערערת אשרף נתשה שאי אפשר להצליב בין משיכות מזומן מחשבון הבנק של המערערת ובין תשלומים שבוצעו. המשיב קבע עוד שאמנם נעשה זיוף ברישומי החברה כפי שהם מתנהלים במרשם החברות, אך המרשם בעניין חברה זו תוקן על ידי רשם החברות עוד באמצע חודש 3/2013 ובטרם הוצאו החשבוניות מושא דיוננו. לכן, המערערת הייתה יכולה לגלות באמצעות בדיקה פשוטה במרשם החברות כי מי שהוציא את החשבוניות לא היה רשאי להוציאן. ביחס לחברה זו ציין המשיב שבעליה, מר מסעוד ג’מאל, העיד בחקירתו שהחברה עוסקת בניקיון בלבד ומעולם לא עסקה בסחר בדלקים ושהוא אינו מכיר את המערערת. המשיב ציין עוד שבעלי חברה זו ומייצגה הציגו חשבוניות מקוריות שלה ומעיון בהם עולה שחשבוניות אלה אינן דומות לחשבוניות שנוכו על ידי המערערת.
18. ביחס לעוסק ייי.ג. אנרגיהיי, קבע המשיב, שבחקירתו הודה מנהל המערערת עארף שהקשר בין המערערת וייי.ג. אנרגיהיי התנהל בצורה טלפונית בלבד מול אדם בשם ייגאליי מבלי שמנהל המערערת ראה אדם זה ומבלי שאימת את זהותו. עארף טען שהמערערת שילמה את התמורה בעד הסחורה שמכרה לה ייי.ג. אנרגיהיי במזומן בלבד, אך בחקירתו, הודה מנהל החשבונות של המערערת, אשרף נתשה, שאי אפשר להצליב בין משיכות המזומן מחשבון הבנק של המערערת ובין התשלומים שבוצעו לייי.ג. אנרגיהיי. המשיב הוסיף שבבדיקה התגלה שעוסק מורשה ייי.ג. אנרגיהיי אינו חברה מאוגדת כי אם עוסק הפועל על שם אדם פרטי בשם חננאל משה המתגורר בבאר יעקב. מספר הטלפון המופיע על החשבוניות אינו של חננאל משה כי אם של ייגאליי. בחקירתו, טען חננאל משה שהוא שמאי רכב והוא אינו מכיר את המערערת או מנהלה ומעולם לא היה לו קשר לאספקת דלק. כמו כן, הציג חננאל בחקירתו מסמכים המעידים על מסירת עדות במשטרה בגין זיוף זהותו לצורך הוצאת חשבוניות מזויפות. חננאל משה הציג גם חשבונית ידנית שלו שאינה דומה לחשבוניות הממוחשבות שהוצאו למערערת.
19. ביחס לחשבוניות של ייעודה בדיעיי הזכיר המשיב את העדות של עארף לפיה ייגאליי הפסיק לדבר איתו ואמר לו שמישהו אחר ידבר איתו ואז אדם בשם ייאפרייםיי יצר איתו קשר טלפוני. לטענת עארף, הקשר עם אפריים התנהל באופן טלפוני בלבד ללא חוזה עבודה ומבלי שעארף ראה את ייאפריים” מעולם או אימת את זהותו. אפריים וונדהיי הגורם ששמו רשום על החשבוניות כמי שהפיק אותן אינו ניתן לאיתור. לפי הטענה של עארף, המערערת שילמה עבור הסחורה שהיא רכשה מייעודה בדיעיי במזומן במשך רוב הזמן ורק לעיתים נדירות שילמה באמצעות שיקים. עארף הציג בחקירתו העתקים של שיקים שנמשכו לטובת ייעודה בדיעיי. שיקים אלה נפרעו אצל חלפן כספים בשם יימשה נפתלייי שמשרדו ממקום ברחוב סלמה 102 בתל-אביב. חלפן הכספים נחקר ובחקירתו נמצא
4 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
שאת השיקים פרעו אנשים בשם ייתראל בן דודי ויירמז בן יוסף’י. מנהל החשבונות של המערערת, אשרף נתשה, מסר בחקירתו שהוא לא קיבל שום אסמכתא לביצוע התאמות מול הכרטסת של ייעודה בדיעיי ושלא ניתן להצליב בין תשלומי המזומן המופיעים בכרטסת ובין משיכות מזומן שבוצעו מחשבון הבנק של המערערת. בחקירתו, טען ייעודה עודהיי, מנהל החברה ייעודה בדיעיי ואחד מבעליה, שחברתו עוסקת בהנחת קווי מים וצנרת ושהוא אינו מכיר את המערערת או את מנהלה עארף. עודה הציג בחקירתו גם מכתב מהמייצג שלו, רויים סלמאן חיתי, המעיד שאין באינדקס הלקוחות של חברתו לקוח בשם ייאמוקו לשמנים ודלק בע”מיי וכן חשבוניות ממוחשבות וידניות אשר אינן דומות לחשבוניות המס שנוכו על ידי המערערת.
20. ביחס לחברה ייל.ס. דלקים”, הזכיר המשיב תחילה את הטענה של עארף לפיה ייאפריים” נעלם ולאחר מכן יצר איתו קשר אדם שהוא אינו זוכר את שמו, אשר הוציא לו חשבוניות על שם ייל.ס אספקת דלקים”. גם במקרה זה הקשר התנהל מול אותו גורם באופן טלפוני בלבד ללא חוזה עבודה ומבלי שהמערערת אימתה את זהותו של אותו גורם כמי שמוסמך לפעול בשם ייל.ס אספקת דלקים”. המשיב הוסיף שלא ניתן היה לאתר את הגורם ששמו רשום על החשבוניות, ייאפריים וונדהיי. המשיב התייחס גם לטענה של המערערת לפיה היא שילמה עבור הסחורה שהיא קיבלה מייל.ס. דלקים”י במזומן בלבד. המשיב מצא שלפי כרטסת הנהלת החשבונות של המערערת העוסק ייל.ס. דלקים” נמצא ביתרת זכות של 4,737,700 ₪ ושהמערערת מעולם לא שילמה את הסכומים הנקובים בחשבוניות. כשנשאל עארף לפשר היתרה הוא ענה שמדובר בטעות של מנהל החשבונות. אשרף נתשה, מנהל החשבונות, טען שלא קיבל מעארף שום אסמכתא לביצוע התשלומים לייל.ס. דלקים”. בבדיקה שערך המשיב נמצא שהפירמה ייל.ס. דלקים” אינה קיימת במערכי המס ושמספר העוסק שייך לאדם בשם סרגיי לבוב, שעסקו נקרא ייהכל לשיפוציםיי ושסיווגו הקבלני הוא יישיפוצים ועבודות בנייהיי.
הטלת קנס
21. המשיב קבע שלאחר בדיקה הוא מצא שהמערערת ניהלה פנקסי חשבונות ורשומות בסטיה מהותית מהוראות החוק והתקנות, ולכן, הוא החליט להשתמש בסמכות שניתנה לו בסעיף 95 לחוק ולהטיל על המערערת קנס בסך 1,388,024 ₪ שהוא אחוז אחד מסכום המחזור שדווח על ידי
המערערת.
טענות המערערת
22. הטענה העיקרית העולה מטיעוני המערערת היא שעארף לא ידע שחשבוניות המס אינן כדין.
23. נטען כי בבסיס חשבוניות המס ישנן עסקאות רכישת דלק אמיתיות. לטענת המערערת, המשיב לא ערער על נכונות הדיווח של עסקאות מכירת הדלק וגם לא על תנועות המלאי של המערערת
5 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
שהצביעו על כמויות הרכישה והמכירה של הדלק. המשיב גם לא חלק על אחוז הרווח שהמערערת
דיווחה עליו.
24. נטען כי המערערת נפלה קורבן למעשי זיוף ולמעשיהם של גורמים עבריינים שייהשתלטו על חברות לגיטימיות ועשו שימוש בייקופים” על מנת להציג חזות של עסקים חוקיים והוציאו חשבוניות מזויפות על שם אותם עסקים לגיטימיים ומסרו אותן למערערת.
25. בהתאם לגרסת המערערת, יצר איתה קשר אדם בשם ייג’ומעה ראשיקיי, מסר לה שהוא סוכן של ייגל רוויי. ייג’ומעה”י אירגן פגישה בין עארף ובין אדם בשם ייששון חבושהיי שהציג עצמו כבעלים ומנהל של ייגל רוויי, מכר למערערת סולר וסיפק לה חשבוניות של ייגל רוויי. בהמשך יצר אדם בשם ייגאליי קשר עם המערערת והציע לה למכור לה סולר במחירים טובים ולהוציא לה חשבוניות על שם ייל.ג. אנרגיהיי. לאחר מכן, אותו יייגאליי אמר למערערת שאדם אחר ייצור עמה קשר וייספק לה סולר, ואכן, אדם בשם יאפריים וונדהיי יצר קשר עם המערערת והחל לספק לה סולר ולהוציא חשבוניות על שם ייעודה בדיעיי. במקביל, יצר אדם בשם ייסרגיי לבוביי קשר עם המערערת החל לספק לה סולר ולהוציא לה חשבוניות על שם ייל.ס. דלקים”.
26. ביחס לחשבוניות של ייגל רוויי, טענה המערערת שעארף קיבל את החשבוניות מחברה זו לאחר שאדם בשם ששון חבושה הציג לו אישור מטעם רשם החברות שהוא בעליה של חברת גל רון. בדיעבד הסתבר שהאישור של רשם החברות היה אמנם אמיתי, אבל ששון השיג אותו לאחר שזייף מסמכים לפיהם החברה מינתה אותו כדירקטור בה. עארף לא ידע על הזיוף. אמנם החשבוניות הוצאו למערערת לאחר שבוטל רישומו של ששון כדירקטור ברשם החברות, אבל אין בכך כדי להביא להחלטה כי עארף ידע על מעשי הזיוף בזמן קבלת החשבוניות וניכוי התשומות. המערערת טענה שלכל היותר היתה במקרה זה רשלנות, אך אין מקום לייחס לעארף בעניין החשבוניות של ייגל רוויי מודעות ואין מקום להטיל על המערערת כפל מס בגין מס התשומות שבחשבוניות אלה.
27. ביחס לחשבוניות של ייי.ג. אנרגיהיי טענה המערערת שחשבוניות אלה נושאות את מספר העוסק של משה חננאל שהוא שמאי רכב ואין לו כל קשר לתחום הדלק. חננאל העיד בתאריך 109.2014. ומעדותו עולה שזהותו נגנבה על ידי מי שהוציא את החשבוניות למערערת. חשבוניות אלה התיימרו להיות של עוסק הפועל בתחום הדלק. עם זאת, המערערת ומנהליה לא ידעו בדבר מעשי הזיוף. המערערת טענה כי לפני שהיא שילמה את התמורה בעד הדלק בהתאם למופיע בחשבוניות, העביר עארף למנהל החשבונות את פרטי העוסק שעל שמו הוצאו החשבוניות. מנהל החשבונות אישר שהעוסק רשום כדין ומחזיק באישורי מסים ואישור ניכוי במקור שהוא ייתעודת הכשריי של העוסק ומעיד על היכולת של העוסק להנפיק חשבוניות. החשבוניות והקבלות שקיבלה המערערת מעוסק זה היו ממוחשבות ועל פניו נראו תקינות לחלוטין. המערערת שילמה עבור הדלק המצוין בחשבוניות במזומן וקיבלה קבלות המאשרות את התשלום.
6 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
28. ביחס לחשבוניות על שם ייעודה בדיעיי טענה המערערת שאמנם חברה זו עוסקת בתחום התשתיות, אך עארף לא ידע על כך והמערערת הסכימה לרכוש דלק מהגורם שזייף את החשבוניות לאחר שביצעה בדיקה של אישורי המיסים והניכוי במקור של החברה. הגורם שמכר דלקים למערערת על שם ייעודה בדיעיי הוא אדם בשם ייאפריים וונדהיי. כיוון שקיבלה המערערת את הדלק שהיא רכשה במסגרת עסקאות אלה, לא היה לעארף סיבה לחשוד שמי שהוציא את החשבוניות זייף אותן. המערערת טענה שרשויות המס עצרו את אפריים ובחקירתו עלה שהוא וגורמים אחרים הצליחו להונות לא רק את המערערת, אלא גם חברות דלק נוספות כגון יידיזל האומן 2009יי ויימ.ד. דלקים”. עלה מהחקירה גם שהזייפנים זייפו גם פרוטוקול של חברת ייעודה בדיעיי שעליו מופיעה חתימה של אפריים ושל עורך דין בשם “ירועי דניאליי דבר המלמד על התחכום שבזיוף.
29. ביחס לחשבוניות על שם ייל.ס. דלקים” טענה המערערת שגם ביחס לעוסק זה ביקש עארף ממנהל החשבונות שלו לבדוק את כשרות החשבוניות והאחרון מסר לו שהחברה רשומה כעוסק ומחזיקה באישורי מסים מתאימים. את החשבוניות האלה קיבלה המערערת מאדם בשם ייסרגיי לבוביי. נטען כי סרגיי הוא עבריין שישב בעבר בכלא בגין ביצוע עבירות של התפרצויות ולמעשה היה ייקוף” שייזייפניס”י רשמו אותו כעוסק במעיימ באמצעות יועץ המס ירון מאיר ועשו שימוש בחשבוניות שלו.
30. קו טיעון שני של המערערת סומך בבסיסו על ההנחה שעארף הוא אדם אינטליגנטי, שקוי ומיושב בדעתו. המערערת טענה כי עארף ידע שבשל שיטת הדיווח המקוון הנוהגת, חשבוניות מזויפות מתגלות מיד עם הגשת הדוחות המקוונים, מה גם שחלקן של החשבוניות הוגשו במסגרת דוייחות החזר ועארף ידע שדויים החזר עובר בדיקה פרטנית של המשיב. משום כך, טענה המערערת, כי מסקנת המשיב לפיה עארף הגיש ביודעין דוייחות שכוללים חשבוניות מזויפות אינה הגיונית ועארף צריך היה להיות “טיפש גמור”י בלשון המערערת, כדי לקחת את הסיכון שהחשבוניות המזויפות יתגלו על ידי
המשיב.
31. קו טיעון שלישי בו נקטה המערערת בהרחבה נוגע להתנהלות המשיב בכל הנוגע לחשבוניות מושא ערעור זה. המערערת טענה כי למשיב היה בזמן אמת מידע שהצביע על הזיופים לגבי כל אחד מהספקים שהחשבוניות שלהם זויפו. מידע זה נבע הן מתוך הצלבת הדוחות המקוונים של המערערת עם אלו של העוסקים שחשבוניותיהם זויפו והן מעדויות ותלונות שהגיעו אליו לגבי הזיופים. נטען כי המשיב לא עשה דבר ולא הזהיר את המערערת מנטילת החשבוניות המזויפות והניח לה ליפול קורבן למעלליהם של הזייפנים.
7 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
טענות המשיב
32. לטענת המשיב, המערערת ניכתה תשומות על בסיס חשבוניות מס שלא כדין החל מחודש מאי 2013. למרות שמדובר בחשבוניות של עסקאות בהיקף העולה על שלושים מיליון ₪, המערערת, באמצעות מנהלה עארף, לא עשתה דבר וחצי דבר כדי לבדוק האם החשבוניות הוצאו לה כדין.
33. נטען כי עארף ידע היטב שהחשבוניות הוצאו למערערת שלא כדין וניתנו כל פעם על שם עוסק אחר כאשר לא היה כל שינוי במהות העסקה. למרות זאת, המערערת בחרה באופן מודע לנכות את החשבוניות. עארף ידע שמי שעמד בפועל מאחורי כל העסקאות היה אדם העונה לשם יימאירי. בנוסף, כל ההובלות של הדלק מכל החברות בוצעו באמצעות משאית אחת. לכן, לא יכול להיות ספק כי למערערת ולמנהלה עארף הייתה ידיעה מלאה ומוחלטת כי החשבוניות שניתנו למערערת מטעם אדם אחד, הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין.
34. הודגש על ידי המשיב כי עארף העיד בחקירותיו שהוא כלל לא הכיר ולא פגש את מי שמכר לו את הדלקים וקשריו עם הספקים התנהלו מול אותם שליחים בלבד. בהתאם לעדותו של עארף, הוא קיבל את החשבוניות משלוחים שונים ומסר להם את התמורה הכספית במזומן, כאשר הוא נפגש איתם בצמתים במרכז הארץ, מבלי שהשליחים הזדהו בפניו. בנוסף, המערערת לא חתמה מול הספקים על הסכמים והם לא סיפקו תעודות משלוח. הנה כי כן, עולה מחקירותיו של עארף שהוא ידע שהחשבוניות שניתנו לו הן חשבוניות מס שלא כדין, ולמרות זאת בחרה המערערת לנכות את התשומות הכלולות בהן.
35. עוד נטען כי גם אם המערערת לא ידעה שהחשבוניות הוצאו לה שלא כדין, הרי שבהתאם לפסיקה, היא לא עשתה כל בדיקה האם החשבוניות הוצאו כדין. בנסיבות אלה, לא יכולה המערערת לטעון שהיא לא ידעה שהחשבוניות שהיא ניכתה הוצאו לה שלא כדין.
36. לטענת המשיב, בנסיבות בהן המערערת לא עמדה במבחנים לניכוי מס תשומות, אין היא יכולה לטעון כלפי המשיב שהיה עליו להזהיר אותה מפני ניכוי חשבוניות של עוסק זה או אחר. לא זו אף זו, עוסק המבקש להתקשר עם עוסק אחר בעסקה חייב לבדוק היטב מיהו העוסק, האם לאדם הפועל מולו יש יפוי כוח לפעול מטעם אותו עוסק, האם הוא קשור לחשבוניות שהוא מתכוון לתת לעוסק, לחתום על הסכם מסודר, לבדוק אישורים ברשות המסים, ואם מדובר בחברה, לבדוק גם ברשם החברות. במקרה דנא, המערערת לא עשתה דבר וחצי דבר, ולכן יש לייחס לה מודעות שהחשבוניות אינן כדין ואין מקום לאפשר לה לטעון טענות כלפי המשיב. המשיב הוסיף שתיקון החוק בדבר החובה להגשת דוייחות מקוונים לא שינה את הוראות הדין בנוגע לניכוי מס תשומות, המחייבות את העוסק לבצע את הבדיקות הנדרשות בטרם ביצוע הניכוי. המערערת ציינה עוד שטענות ברוח זו כבר עלו ונדחו בפסיקה.
8 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 ע”מ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
דיון והכרעה
37. לאחר דיונים מקדמיים, הוגשו בתיק תצהירים והתיק נקבע להוכחות. מטעם המערערת הוגשו תצהירים של מנהלה – עארף עייאש, מנהל החשבונות שהועסק על ידה – אשף נטשה ורואה החשבון שלה – מוחמד אכתילאת. בנוסף, הגישה המערערת בקשה להזמנת שבעה עדים: יפה כהן מתחנת מעיימ ירושלים; רועי פתאל, מבקר תחנת מעיימ ירושלים; מזל ידיד, פקידה במעיימ ירושלים; אילן וענונו, מבקר במעיימ ירושלים; אפרת פיק, עובדת במעיימ רמלה; יצחק סרוק, פקיד שומה רמלה לשעבר; ומר ציון אהרון, רכז מודיעין במעיימ נצרת. בהחלטתי מיום 2811.2017. הבקשה להזמנת עדים התקבלה מלבד הבקשה להזמנת יצחק סרוק שהוא גמלאי של רשות המסים.
38. המשיב מצדו הגיש תצהיר של מר אשר פאר המשמש כממונה בכיר בצוות ביקורת חשבונות אצל המשיב.
נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע
39. בטרם אדון בערעור גופו, אפתח בסוגיית נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע. בע”א 3886/12 זאב שרון קבלנות בנין ועפר בע”מ נ’ מנהל מע”מ (268.14.) (להלן: ייעניין זאב שרוויי) נדונה השאלה על מי יש להטיל את נטל הבאת הראיות ואת נטל השכנוע בכל הנוגע להליכי ערעור על החלטות המשיב בדבר הטלת כפל מס לפי סעיף 50(א1) לחוק ולהשתת קנס מנהלי לפי סעיף 95 לחוק. בפסק דינו חילק בית המשפט את הנטלים בין העוסק למנהל מס ערך מוסף, כך שבערעורים משני סוגים אלה ישא המנהל בנטל הבאת הראיות (עניין זאב שרון, פסקה 28) וישא העוסק בנטל השכנוע (שם, פסקה 29). נקבע עוד שהאבחנה בין מחלוקת ייפנקסית’י ויילבר-פנקסית” אינה בעלת נפקות לעניין נטלי ההוכחה, ככל שלא מדובר בהליכי ערעור על שומה לפי מיטב השפיטה המוסדרים בסעיף 83 לחוק וכפועל יוצא מכך, אינה בעלת נפקות ככל שמדובר בערעור על החלטה להטיל כפל מס או להשית קנס מנהלי (שם, פסקה 32).
40. ביחס לאמת המידה הראייתית שצריכה לעמוד בבסיס הפעלת הסמכויות הקבועות בסעיפים 50(א1) ו- 95 לחוק נקבע שנוכח כך שהפגיעה הפוטנציאליות בזכויות העוסק בעקבות הטלת כפל מס והשתת קנס מנהלי היא משמעותית יותר מאשר בהחלטה בדבר הוצאת שומת תשומות, יש מקום לדרוש מהרשות להעמיד תשתית עובדתית מוצקה יותר מאשר זו שהיא נדרשת להעמיד בבסיס השומות שהיא עורכת. כלומר, על אף שהדין מאפשר למנהל מעיימ להסתפק לעיתים בעריכת שומתו בראיות בעלות אמינות נמוכה יחסית, כגון הערכות, אומדנים וניסיון אישי, בהקשר של הטלת כפל מס והשתת קנס מינהלי חייב המשיב להציג ראיות ברורות ומשכנעות העומדות ברף ההוכחה של יימאזן ההסתברויותיי הנדרש במשפט האזרחי, תוך הקפדה על כך שכמות הראיות ורצינותן תואמת את חומרת הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של העוסק (שם, פסקה 31). הראיות שמנהל מעיימ יכול להסתמך עליהן לא חייבות להיות קבילות בהליך אזרחי וניתן להסתפק בייראיות מנהליותיי ונוכח
9 מתוך 29
שון
אה
בית המשפט המחוזי בירושלים
18 יוני 2020 עיימ 32033-01-17 חברת אמוקו לשמנים ודלק בע”מ נ’ מנהל מס ערך מוסף (ירושלים)
סעיף 10א לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשלייו-1976 ניתן להביא ראיות אלו גם בפני בית המשפט המחוזי בערעור כל עוד הצדדים הסתמכו עליהן במסגרת ההליך המנהלי (שם,
פסקה 31).
ההחלטה להטיל כפל מס
41. הסמכות של המשיב להטיל על עוסק כפל מס קבועה בסעיף 50(א1) לחוק: “עוסק שניכה מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה שלא כדין, רשאי המנהל להטיל עליו כפל מס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה, אלא אם כן הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי לא ידע שהחשבונית הוצאה שלא כדין”.
42. בענייננו אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבוניות שהמערערת ניכתה הן חשבוניות שהוצאו יישלא כדיויי והמחלוקת מתמקדת בשאלה אם ידעה המערערת כי החשבוניות הוצאו שלא כדין, כאשר שאלת המודעות שלה נבחנת על ידי שני הצדדים דרך המודעות של מנהלה עארף.
43. בטרם אדון בראיות שהוצגו בפניי בעניין המודעות של המערערת ושל מנהלה עארף, אתייחס תחילה לקביעות של הערכאות הפליליות שדנו בשאלה זו בהליכים הפלילים שנוהל נגד המערערת ונגד עארף.
44. 20 21 22
בבית משפט השלום, דן כבוד השופט אוהד גורדון בשאלת המודעות של המערערת לניכוי החשבוניות שהוצאו שלא כדין במסגרת דיונו ביסוד הנפשי הדרוש לצורך הרשעתה בעבירות שהואשמה בהן. השופט גורדון התייחס להלכה לפיה, בהעדר תיעוד לצפונות הלב והמחשבה, הוכחת היסוד הנפשי נעשית ככלל בדרך של הסתמכות על חזקות שבעובדה (אמוקו שלום, פסקה 6). חזקת המודעות הכללית, לפיה אדם מודע בדרך כלל למשמעות התנהגותו מבחינת טיבה הפיזי, קיום נסיבותיה ואפשרות גרימת התוצאות הטבעיות שעשויות לצמוח ממנה, היא חזקה שעשה בה בית משפט השלום שימוש בפסק הדין. בית המשפט קבע שלא רק שהמערערת ועארף לא סתרו את חזקת המודעות, אלא שגרסתם סיפקה מקור ראייתי עצמאי למודעות הנאשם להיות החשבוניות כוזבות. בית המשפט התייחס לסימנים מחשידים בעדותו של עארף : בהודעתו של עארף ביום 318.2014. כשהוא נשאל מיהם ספקי הדלק של המערערת, הוא לא נקב תחילה בשמות של החברות שעל שמן הוצאו החשבוניות מושא ענייננו, כשנשאל אודות ייי.ג. אנרגיהיי עארף השיב שאינו זוכר ספק זה. בהמשך חקירתו, עימת החוקר את עארף עם כך שייי.ג. אנרגיהיי הוא ספק מרכזי של החברה, אז השיב עארף שהוא זוכרו ייבגדוליי והזכיר את השם ייגאליי שהוא אדם ששוחח עמו בטלפון אך מעולם לא פגש. בית המשפט התייחס גם לחולשה של גרסת עארף לפיה הוא שילם סכומים נכבדים לספקים, במזומן, כאשר תשלומים אלה לא הועברו לספקים, אלא לשליחים שעארף היה פוגש בדרכים. הוא ציין את הגרסה של עארף לפי השליח היה בא בדרך כלל על קטנוע, כשהוא חובש לראשו קסדה כך שעארף לא ראה את פניו. כשהתבקש עארף לספק תיאור של השליחים ומספרי טלפון שלהם, הוא לא
10 מתוך 29
