ברוק נגד דלישס מרכולים בע”מ

בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
לפני
כבוד השופט מוחמד חאג’ יחיא
המבקש
אופק ברוק
ע”י ב”כ עו”ד שפרה גיטלמן ועו”ד דוד סמואל
נגד
המשיבה
דלישס מרכולים בע”מ
ע”י ב”כ עו”ד אברהם סגל ועוייד דוד סגל
החלטה
1)
מונחת לפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית (להלן: “הבקשה”), לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק”), כאשר ברקע הבקשה, עסקת רכישה של טובין שביצע המבקש באחד מסניפי המשיבה אשר בבעלותה רשת מרְכּולים באזור ירושלים.
1 2 3
תמצית טענות המבקש
2)
8
10

המבקש טוען, בין השאר, כי עת ביקר בסניף של המשיבה ברחוב בצלאל 26 בירושלים, ביום 22 . 2 . 2018 , מצא כי המשיבה מציעה בין יתר סחורות ההיגיינה שהיא מוכרת, אריזות תחבושות לנשים של היצרן “אוֹלְוויז” (להלן: “האריזה/ות” או “המוצר/ים”). המבקש טוען כי תפס את עינו סימון המחיר שהיה על האריזות גופן “1€” וכך גם סומנו יתר המוצרים על אותו מדף (להלן: “המדף”). על גוף המוצר לא צוין המחיר במטבע ישראלי. לעומת זאת, על המדף עצמו הופיע המספר 19 . 90 ₪. האמור יצר בלבול וחוסר ידיעה אצל המבקש.
12 13
1)
הכוונה למטבע חוץ/אירופאי – אירו אחד
1 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
1

הומצא למשיבה במסגרת ההליך, העד מטעמה העיד בדיון מיום 6 . 5 . 2019 כי לא ראה סרטון זה (שורות 13 – 3 , עמוד 17).
37)
4 5

כפי שהיה ניתן להבין מעדות מנהל המשיבה לעניין סימון האריזות, כאשר פותחים את הקרטון של האריזות, העובד מדביק את תויות המחיר בחלק העליון של המוצר. ברם, לא מצאתי לכך עיגון בחומר הראיות, כל שכן בתמונת המוצרים שעל “הסטנד”, בפרט אלה המסודרים בחלקיו התחתונים. מנהל המשיבה נשאל על כך, ואלה היו תשובותיו (שורות 21 – 9 , עמוד 16):
11 12
13
14 15
16
17

“ש. האם אתה רואה מדבקות מחיר על המוצרים ? ת. כן אבל לא מקודדים מקדימה אלא מלמעלה. אני רואה על המדף 19 . 90 וזה תקין. כשמקבלים את הקטון הקופסאות יושבות בצד כזה כוונתי בעמידה כשפותחים את הקטון מקודדים למעלה, המחירים צריכים להיות מקודדים למעלה לא בקדימה. ש. האם בתמונה פה אתה רואה מדבקות של מחירים ? ת. פה לא, אבל אמור להיות למעלה. לא אמור להיות מקדימה. בתמונה לא מופיע מדבקה. ש. במדף התחתון הכי תחתון בתמונה רואים את החלק העליון של הקופסאות, האם שם אתה רואה מדבקות? ת. לפי מה שאני רואה פה אני ל איודע מה עשו במדף, ההוראה היא חד משמעית לקודד את כל החנות בכל המוצרים. ש.ת מפה אני לא רואה, יכול להיות שהורידו או המדבקה נפלה. ש. מה שאתה רואה בתמונה? ת. מדף 19 . 90 מפה אני לא רואה” (ההדגשות אינן במקור)
3
24
38)
לעניין ציון הסך 19 . 90 ₪ על חזיתות המדפים, לטעמי, עובדה זו – שאינה במחלוקת – אין בה כדי לפטור את המשיבה מהחובה שבדין לציין את המחיר הכולל של כל מוצר באמצעות מדבקת מחיר על-גבי אריזתו. הרישום האמור שנעשה בכתב יד, לא מצאתי כי יש בו לסייע למשיבה, שכן:
30
39)
ראשית: המחיר האמור הופיע באופן אחיד בהתייחס למוצרים שונים של אותו יצרן שהיו על המדפים. מכאן, יש ממש בתהיית המבקש ביחס להצגת מחיר אחיד של אריזה קטנה
32 33
11 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
1 2
עלול לעורר קשיים, שעיקרם החשש כי עוסקים ייטו לטעון שמדובר ב”טעות נקודתית”, ובכך לא יאושרו בקשות ראויות”. עוד נקבע בפסקה פג בפסק הדין האמור, לעניין נטל ההוכחה בכגון דא, כי “ככל שנתבע ייצוגי טוען את טענת “הטעות הנקודתית”, יש לראות בכך מעין “הדבר מדבר בעדו”, ולהעביר את הנטל להוכחתה של טענת ה”טעות הנקודתית” לכתפי הנתבע”.
4
43)
7
כאמור, על התובע המייצג לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה בשלב המקדמי כי הוא ממלא לכאורה אחר דרישות סעיפי החוק שנוגעים לאישור התובענה הייצוגית [ע”א 2967 / 95 מגן וקשת בע”מ נ’ טמפו תעשיות בירה בע”מ, פ”ד נא(2)
312]. הבחינה של תנאי האישור יש לעשות בזהירות רבה, שכן:
10
13
14
15
16
17

“עסקינן בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. הליך זה אינו המקום לבירור התביעה עד תום. הוא תואר כ”פרוזדור באמצעותו ניתן להיכנס לטרקלין, הוא הדיון במשפט גופו” (רע”א 4556 / 94 טצת נ’ זילברשץ, פ”ד מט (5) 774, 787 (1996)). ברם, “ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה וליתן את הרשות רק במקרים המתאימים העונים על כל התנאים הדרושים…” (רע”א 6567 / 97 בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע”מ נ’ עיזבון גת, פ”ד נב(2) 713, 720 (1998)…). בין התנאים הדרושים לאישור תובענה ייצוגית נמנה התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיו “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”. ” (ההדגשות אינן במקור)
18
20
21
3
24

[רע”א 729 / 04 מדינת ישראל נ’ קו מחשבה בע”מ, מיום 26 . 4 . 2010 , פסקה 10]
44)
27

ברע”א 3489 / 09 מגדל חברה לביטוח בע”מ נ’ חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע”מ, מיום 11 . 4 . 2013 , עמד בית המשפט על החשיבות והסכנות שבניהול תובענה ייצוגית, והתייחס לרף שבו נדרש לעמוד התובע הייצוגי אשר מבקש לאשר את תביעתו כייצוגית, בקובעו בין השאר, כי “מי שמבקש לאשר תובענה כייצוגית חייב לשכנע את בית המשפט במידת הסבירות הראויה – ולא על פי האמור בכתב התביעה בלבד – כי הוא עומד בכל התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובכלל זה בדרישה לקיום עילת תביעה
30 31
אישית (…)”.
13 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
1

“אני לא רוצה להתחיל כל, אבל המוצרים הספציפיים של התחבושות האלה סומנו ב- 1 אירו. אותו מוצר שהגשתי” (שורות 32 – 30 , עמוד 6).
49)
4 5 6

שנית: על-גבי המוצר הופיע 1€. הן המספר הן הסמל נחזים כמחיר של המוצר. ובכן, מדובר בהדפסה טבועה ומובְנית באריזה עצמה (שורות 18 – 17 , עמוד 9). לא מדובר בתוספת שנעשתה למשל באמצעות הדבקה או כריכה. אין זה מופרך שצרכן מיומן אולי לא היה מתבלבל לסבור שמא מדובר במחיר של המוצר שכן זה הופיע כחלק ממעטפת האריזה ובמטבע זר, שלא כנהוג בישראל לעניין הצגת מחירים. עם זאת, לטעמי, עצם קיום הסימון האמור ובהעדר מדבקת מחיר כמתחייב בחוק, יש באלה כדי להטעות את הצרכן הסביר באופן זה שיסבור כי מחיר המוצר הוא כמופיע על האריזה.
8 9
50)
12
14
לכך אוסיף, כי מדובר במוצר היגיינה שמיועד לאוכלוסיית הנשים, מגיל ההתבגרות ומעלה. לפיכך, סביר ביותר להניח כי פלח לא קטן מציבור הצרכנים של מוצר זה, כולל גם נערות קטינות, שחלקן אולי חסרות ניסיון צרכני וכו’. ללא ספק, המחיר במטבע האירו לצד העובדה לפיה אין מחיר במטבע ישראלי, יש באלה כדי להטעות בהיבט הצרכני לעניין המחיר, ויהיה מי שיסבור כי מחיר המוצר הוא שווה ערך לאירו אחד או אף שקל אחד בלבד.
15 16
51)
העובדה שלצד המחיר באירו הופיע גם מלל בשפה זרה (אשר כאמור, אינה שגורה בארץ), הרי לא נראה כי היה ניתן בידי הצרכן הסביר לברר במעמד הרכישה מה משמעות המלל. עובדה זו, לדידי, אף מגבירה את הסיכון שצרכן זה יסבור כי מדובר במחיר ולא “בפרסומת” כפי שטוענת המשיבה. נזכיר, המשיבה לא הדביקה כל תרגום של הפרסומת על אריזת המוצר וגם לא הסתירה את המחיר שבמטבע אירו.

מנהל המשיבה העיד כלהלן (שורות 36 – 34 , עמוד 20 ושורות 4 – 1, עמוד 21):
“האם לדעתך להגיד לעובד בסופר שהוא שם את המדבקה של המחיר לשים אותה על המחיר זה טרחה גדולה מאוד ? ת. אני לא נכנס לזה. ש. אתה חושב שעובד בסופר לא יעשה את זה ?
15 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

תייצ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
55)

השאלה מה גובה הפיצוי המגיע לקבוצה, אם בכלל, ולפי מה יחושב, לפי ההפרש בין הסך השווה ל- 1€ לבין המחיר שבו נמכר המוצר בפועל ( 17 . 90 ₪), או שמא לפי ההפרש בין 1 D לבין המחיר שבו כאמור נמכר המוצר, יש לברר בהליך גופו.
1 2
56)

יוזכר בהקשר זה כי המבקש עותר בבקשתו לראות במחיר המוצר 1 . כאשר נשאל בעדותו: “מה חשבת שיגבו ממך?”, הוא השיב: “לא ידעתי אם היו אומרים לי 5 ₪ הייתי משלם. אני לא ראיתי, נגשתי לסטנד ראיתי כמה סוגי תחבושות לקחתי סוג אחד שכתוב עליו 1 יורו, חשבתי שיש מבצע, הנחה, שגיתי נגשתי לקופה אמרו לי 19 . 90” (שורות 33 – 30 , עמוד 8). העובדה לפיה חשב המבקש כי יש הנחה על המוצר, לא כתב בתצהירו שכן סבר שזה אינו רלבנטי (שורות 36 – 34 ו-1, עמודים 9 – 8).
5 6 7 8 9
הגדרת הקבוצה
57)
14 15

סבורני כי תנאי זה מתקיים. המשיבה היא בעלת מספר סניפים בירושלים. לפי עדות מנהלה, היא בעלת עשרה סניפים שכולם בירושלים (שורות 5 – 1, עמוד 14). יש להניח כי המשיבה מודעת היטב מתי החל שיווק מוצר ספציפי זה בסניפיה וגם באילו כמויות הוא נרכש ונמכר בכל סניף וסניף.
58)
לגישת המשיבה כאמור, מוצר זה נרכש מספק משנה (ספק “משלים” או מקור “שני”), שכן, כלשון העד מטעמה: “מוצרים יד שנייה בגלל גודל של הרשת לפעמים לא תמיד מצליחים להגיע למקום בזמן, אנו נעזרים בספקי משנה שהם מקור שני” (שורות -11 8, עמוד 15). בתגובת המשיבה נטען כי המוצר נמכר בסניפי הרשת “רק כחצי שנה”. טענה עובדתית זו לא נתמכה בראיה כלשהי בשלב זה של ההליך.
19 20 21
59)
בכל אופן, הואיל ומדובר במוצר מסוים שמיועד לשימוש פלח מסוים באוכלוסייה, אשר יש להניח כי גם נרכש בכמות מוגדרת ומוגבלת, הרי לא נראה כי יהיה קושי מסוים בהגדרת הקבוצה.
25 26

סעיף 15; ראו גם עדות מנהל המשיבה – שורות 26 – 25 , עמוד 18
17 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
1
לא נראה כי החלטתו האישית להוביל הליך משפטי בדמות תובענה ייצוגית על כל הסיכונים הטמונים בכך, נבעה מקלות דעת אלא מחשיבה רצינית ומעמיקה.
64)
4
כמו כן, מהתרשמותי מבאי-כוחו של המבקש, בכלל זה טיב הטיעונים שהעלו, סדירות ונהירות הטיעונים, גם כאן, לא ראיתי כי קם חשש שמא הקבוצה לא תיוצג על-ידם באופן מקצועי והולם.
65) טענות המשיבה שעניינן חוסר תום לבו של המבקש, לא מצאתי בהן ממש.
66)
תחילה לעניין זיקתו של המבקש למשרדם של באי-כוחו: התברר במשפט כי בזמן הרלבנטי להגשת התובענה, עבד המבקש במשרדם של באי-כוחו. עובדה זו הייתה ידועה למשיבה עובר לדיון ההוכחות (ראו: שורה 20, עמוד 1) אך לא ברור מתי נודע לה זאת לראשונה. בכל מקרה, עובדה זו אינה שוללת את זכותו של המבקש להיות תובע מייצג ולברר במשפט את זכויותיו שבדין, ככל שהוא סבור כי אירעה הפרה של הוראות הדין.
14
תע
67)
16
גם בהינתן קיומם של מניעים ואינטרס כספי של המבקש בהליך, ומקל וחומר כי אינטרס ומניעים כאלה קיימים גם אצל באי-כוחו, הרי אין בכך כדי לשלול את תום לבם, ולמעשה אין פסול בציפייה שלהם לגמול או שכר טרחה, בהתאמה [ראו והשוו: עניין ברזילי לעיל, פסקה 87; ראו גם: עניין רייכרט לעיל, עמוד 296].
68)
גם לעניין העדר פנייתו של המבקש בפנייה מקדימה למשיבה, בין לפני ביצוע הרכישה ובין לפני הגשת הבקשה – לא מצאתי בזאת כדי להצביע על חוסר תום לבו.
69)

העובדה לפיה המבקש לא הקדים פנייה למשיבה עובר להגשת בקשתו, אינה מצדיקה את הקביעה שלא נהג בתום לב [ראו והשוו: ע”א 10262 / 05 אביב שירותים משפטיים בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מ, מיום 11 . 12 . 2008 (פסקה 9)]. יותר מזה, בשעה שהמשיבה אינה רשות ציבורית, לא נראה כי קיימת חובה לבצע פנייה מקדימה [ראו והשוו: עע”מ 2978 / 13 מי הגליל נ’ יוסף יונס, מיום 23 . 7 . 2015 . יצוין כי על פסק דין זה, עומד ותלוי
24 25 26 27 28
19 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

תייצ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ

“תעשיית תובענות ייצוגיות”, כמעין “ענף ייצור” במשק, שכל מטרתן העשרת התובעים ובעיקר באי כוחם, ואילו האינטרס הציבורי בהן דל” (ההדגשה אינה במקור)
סיכום
73)
7
על יסוד האמור, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, מתקבלת בתנאים המפורטים להלן:
א) הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית: כל הלקוחות של סניפי המשיבה אשר
רכשו את מוצר ההיגיינה מושא הליך זה ואשר היה מסומן במטבע זר 1€ ובגינו חויבו בתשלום סך 17 . 90 ₪, במשך שבע שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה דנן ועד מועד מתן החלטה זו.
ב) זהות התובע המייצג: מר אופק ברוק
ג) בא-כוח התובע המייצג: עו”ד שפרה גיטלמן ועו”ד דוד סמואל

ד) עילת התביעה: עוולת הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, במובן זה שהופרו הוראות חוק הגנת הצרכן, לרבות איסור הטעיה. עילה לפי חוק עשיית עושר ולא
0
במשפט.
23

ה) השאלה המשותפת לחברי הקבוצה: האם ביצעה המשיבה הטעיה צרכנית עת הציעה את המוצר לממכר כשמוטבע על אריזתו 1€ מבלי להדביק עליו תוית מחיר במטבע ישראלי. האם היא הפרה בכך את דיני הגנת הצרכן וביצעה עוולה נזיקית, ומה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה.
₪ המחיר שבו נמכר המוצר

ו) הסעד הנתבע: השבה כספית של ההפרש בין סך 17 . 90 בפועל לבין המחיר שנחזה כמחירו (1€ או 21).
21 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
1
נרכש בסך 17 . 90 . על כן, אין כל בסיס עובדתי או משפטי לטענות ההטעיה, הפרת דיני הגנת הצרכן, או דבר קיומה של כל עילת תביעה אחרת.
6)
לדידה של המשיבה, המוצר נרכש מספק אשר מייבא אותו לארץ בייבוא מקביל ונמכר בסניפי הרשת כחצי שנה לפני הגשת הבקשה. אמנם על-גבי המוצר הופיע 1€ אך גם לצִדו הופיעו מספר מילים בשפה היוונית, אשר לו היה המבקש מברר את משמעותן, היה מגלה שלא מדובר במחיר המוצר. לפי התרגום שהציגה המשיבה ביחס לכיתוב האמור?:
4 5 6
“1€ יותר זול * *יחסית למחיר מומלץ לצרכן (ל-) 2 יחידות אריזה”
7)
12 13
בכל מקרה, הואיל ומדובר במוצר שבייבוא מקביל, הכיתוב האמור הופיע על אריזת המוצר כחלק טבוע מהאריזה עצמה ולכן לא היה ניתן למחיקה. המשיבה נהגה בזהירות ולפי הדין עת ציינה את מחירו הן באמצעות מדבקת מחיר שהודבקה עליו הן באמצעות ציון המחיר על המדף.
8)
17 18 19
המבקש יכל להבחין בקלות במחיר המוצר לאור האמור, ובכל מקרה, הואיל והכיתוב היה בשפה זרה, הרי “האדם הסביר, כאשר הוא רואה כי מוטבע על אריזת המוצר סימן של “1€” ולצדו מספר מילים בשפה שאינו מבין, הוא מבין כי לא מדובר במחיר המוצר שהוטבע על ידי המשיבה ו/או מי מטעמה, אלא בדבר פרסומת מארץ המוצא ממנה הובא המוצר…”. על כן, ברור היה למבקש כי המספר וסימון המטבע הזר לא הוֹסַף על- ידי המשיבה וכי המחיר הוא במטבע ₪ בלבד כפי שהופיע במדבקה ועל המדף.
21
9)
המשיבה סבורה כי המבקש לא הראה, ולוּ לכאורה, קיומה של עילת תביעה אישית והבקשה אינה מקיימת אחר התנאים הנדרשים לכך בדין, בכלל זה, הגדרת הקבוצה לוקה בחסר והתובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים. אשר להתנהלות המבקש, טוענת המשיבה כי זו חסרת תום לב וראוי היה כי המבקש יפנה
24 25 26 27
(2 (3
נספח 1 לכתב התשובה לבקשה סעיף 42 בכתב התשובה לבקשה
3 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

ת”צ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
13)
1 2 3 4

בית המשפט שדן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, איננו מחויב, בעיקרון, להכריע במכלול הטענות שהובאו לפניו וגם קביעותיו באשר להתקיימותן של עילות התביעה ובנוגע לאפשרות שהשאלות המהותיות המשותפות תוכרענה לטובת הקבוצה, הן קביעות בעלות אופי לכאורי בלבד. קביעות כגון דא אינן בגדר “סוף פסוק” ולבעל הדין שנפגע מהן שמורה, בדרך כלל, הזכות להשיג עליהן בהמשך ההליך, או בגדרי ערעור על פסק הדין בתובענה הייצוגית עצמה [ע”א 8037 / 06 שי ברזילי נ’ פריניר (הדס 1987) בע”מ, מיום 4 . 9 . 2014 (פסקה 22); רע”א 8761 / 09 סלקום ישראל בע”מ נ’ טל פתאל, מיום 6 . 5 . 2010 ].
14)
10 11
12

בעניין עע”מ 980 / 08 עופר מנירב נ’ מדינת ישראל-משרד האוצר, מיום 6 . 9 . 2011 , נקבע בין השאר, כי מחד גיסא, אין להעמיד דרישות מחמירות מדי לעניין מידת השכנוע, משום שאלה עלולות להטיל על הצדדים ועל בית המשפט עומס יתר בבירור הנושא המקדמי והדבר עלול להביא לרפיון ידיים של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים. אך מאידך גיסא, מידת הוכחה שהיא קלה מדי, עלולה לפגוע בנתבע שייאלץ לעמוד בהוצאות כבדות של ההליך המשפטי ואולי אף יסכים להתפשר גם בתביעה שאין בה ממש.
14
15)
סעיף 3(א) בחוק תובענות ייצוגיות, קובע מה הם סוגי התביעות והעניינים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, כהאי לִישְׁנא:
“לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית;…”
16)
24
לפי סעיף 4(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, רשאי להגיש תובענה ייצוגית, בין השאר: “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה”.
17)
סעיף 8(א) בחוק קובע מה הם התנאים המצטברים לאישור תובענה ייצוגית:
5 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

תייצ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
22)
סעיף 17ד בחוק הגנת הצרכן, קובע כי “לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי”. סעיף 17ז(ב) קובע סייג לסעיפים המצוטטים לעיל ובלבד לעניין נכס או שירות שבחלק ב’ בתוספת הראשונה לחוק. לפי הסייג: “על אף האמור בסעיפים 17ב(ב)(1), 17ג ו-17ד, הצגה, פרסום ונקיבה של מחירו הכולל של נכס או של שירות, כמפורט בחלק ב’ של התוספת הראשונה, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפין הקבוע בה”. כבר כאן אעיר, כי הסייג אינו רלבנטי למקרה לפנינו.
1 2 3 4 5 6 7
23)
לשלמות התמונה יצוין כי תקנה 4 בתקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ”א-1991 (להלן: “תקנות הגנת הצרכן”), קובעת בין היתר, כי “היתה אי התאמה בין המחיר המוצג על התוית, השלט או המצרך, ובין המחיר בקופת העסק, ישלם הצרכן את המחיר הנמוך מביניהם, ובלבד שהצרכן קנה את המצרך בכמויות סבירות לצורך שימוש עצמי”.
10 11 12
מן הכלל אל הפרט
24)

כפי שעולה מחומר הראיות, ביום 22 . 2 . 2018 הציגה והציעה המשיבה למכירה באחד מסניפיה בירושלים, אריזות של תחבושות כאמור, כאשר על-גבי מעטפת הניילון של האריזה הופיע בין היתר 1€. מתמונת האריזה עצמה, 1€ האמור מופיע על גבי האריזה במסגרת פס צהוב שמוטבע ועובר במרכז האריזה ולידו מופיע מלל בשפה זרה (שפה יוונית – לפי טענת המשיבה).
18 19 20 21
25)

בתמונה נוספת נראה ש”הסטנד” עליו היה מונח המוצר, מורכב מששה מדפים. בכל מדף הונחו מוצרים באריזות שונות ובגדלים שונים של אותו יצרן. על-גבי חזיתו של כל מדף, נכתב במרכזו בכתב יד ” 19 . 90 ש”. אשר ל”סטנד” עצמו, כעולה מהתמונה מיום 22 . 2 . 2018 , נראה שהוא מוצב באופן אנכי לשתי שורות מקבילות של מדפים קבועים (ראו גם תמונה מיום 21 . 5 . 2018 ), כאשר מאחוריו, ככל הנראה, קיר. אכן, כטענת
25 26 27 28
7 מתוך 22
בית משפט השלום בירושלים

תייצ 65569 – 02 – 18 ברוק נ’ דלישס מרכולים בע”מ
31)

המבקש צירף תקליטור ובו שני סרטונים ביחס לביקור שלו בסניף הנדון ביום 21 . 5 . 2018 (כשלושה חודשים לאחר שנפתח ההליך בבית המשפט), ובסרטונים מופיעים מוצרים דומים לזה מושא הבקשה דנן, אף הם ללא מדבקות מחיר במה מצדיהם.
1 2
32)

המשיבה מצדה לא הניחה תשתית ראייתית משכנעת לפיה על האריזות שהיו על “הסטנד” ביום הרכישה בחודש פברואר 2018 (וגם בחודש מאי 2018) הודבקו מדבקות מחיר, או כלשון העד מטעמה, שהם היו “מקודדים”. המשיבה אף לא הראתה כיצד נראית מדבקת מחיר שלה; לא העידה את מנהל הסניף הספציפי או מי שנוהג לסדר את הסחורות על המדפים ולהדביק עליהם מדבקות המחיר, וכו’. עדות מנהל הנתבעת לפיה “ההוראה היא חד משמעית לקודד את כל החנות בכל המוצרים” (שורות 18 – 17 , עמוד 16) לא נתמכה בכל ראיה או עדות זולת עדותו.
7 8 9 10
33)

כאשר נשאל מנהל המשיבה מה עשה כאשר קיבל את התביעה, הוא השיב כי הלך לעורך דין; הוא נשאל: “שמעת שאין על המוצרים האלה מחיר האם הלכת לבדוק אותם?”, על כך השיב: “לא הלכתי לעורך דין” (שורות 36 – 29 , עמוד 16 ושורות 2 – 1, עמוד 17).
14 15
34)
17

ובכן, הרכישה התבצעה ביום 22 . 2 . 2018 , הבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית הוגשה ביום 28 . 2 . 2018 ובקשת האורכה מטעם המשיבה להגשת תשובה הוגשה כחודש וחצי לאחר מכן (ביום 16 . 4 . 2018 ). כתב התשובה הוגש ביום 7 . 5 . 2018 . מכל אלה יוצא כי לא חלף זמן רב ממועד הרכישה ועד ההזדמנות הראשונה שלה שבה יכלה המשיבה לברר את העובדות לאישורן.
20
35)

לא רק זאת, גם מהסרטונים מחודש מאי 2018 עולה לכאורה כי חרף ההליך המשפטי, המשיכה המשיבה לשווק את המוצרים באותו אופן כבחודש פברואר 2018, ללא מדבקות מחיר ועל המוצר מופיע 1€. גם כאן, המשיבה לא הגישה תצהיר או כל ראיה אחרת שסותרת את תוכן התקליטור אף שניתנה לה ההזדמנות לכך לפי ההחלטה בדיון מיום 14 . 10 . 2018 . המשיבה הגישה תגובה משלימה ללא תצהיר.
24 25 26
9 מתוך 22