בית משפט השלום בראשון לציון
מ”י 35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
לפני:
כבוד השופט גיא אבנון
המבקש/חשוד:
דניאל אזוגי – ת”י 069893691
נגד
המשיבות:
1. יאחב”ל, להב 433
2. רשות המסים
בשם המבקש:
עוייד דייר איתן פינקלשטיין עוייד עמית לוין, רפיק אלכסיי טיחומירוב
בשם המשיבה 1:
בשם המשיבה 2:
עו”ד עדי חן
החלטה
לפני בקשה להורות למזכירות בית המשפט להחזיר לחשוד כספי ערבון אותם הפקיד לצורך שחרורו ממעצר, חרף צו עיקול שהוטל על הכספים על ידי רשות המסים.
רקע
1. המבקש נעצר ביום 14 . 1 . 19 במסגרת פרשייה רבת מעורבים, בחשד שעמד בראש חבורה עבריינית שביצעה בצוותא עבירות הלבנת הון, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מע”מ וקשיות קשר לביצוע פשע. מעצרו של המבקש הוארך מספר פעמים, וביום 29 . 1 . 19 שוחוו בבית המשפט לבקשת היחידה החוקרת. בצד הסכמה באשר לתנאי השחרור, הצדדים היו חלוקים בשאלת הערבויות שתינתנה, וביתר פירוט, בשאלת הערבון שיופקד להבטחת תנאי השחרור. היחידה החוקרת (יאחב”ל – המשיבה 1) עתרה להורות על הפקדת ערבון במזומן בסך של 250 , 000 ₪, ואילו המבקש התנגד בטענה כי כל רכושו תפוס בידי המשטרה. במהלך הדיון ביקשתי לברר את עמדת רעייתו של המבקש
1 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
מיי 35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
לצו העיקול. יושם אל לב כי בשום שלב לא הוריתי על עיכוב העברת הכספים לרשות המסים. משכך, ברי כי עתה, משמצאתי לדחות את הבקשה, אינני מורה על עיכוב ביצועה. מצופה מהמזכירות לפעול לאלתר ליישום צו העיקול. אוסיף, כי גם אילו סברתי שבסמכותי לעכב את מימוש צו העיקול, הייתי נותר בעמדתי לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, משיקולים של מאזן הנוחות. ככל שההחלטה תשתנה בהמשך, חזקה על רשות המסים כי תעמוד כלכלית בהשבת סך של 100 , 000 ₪ לידי המבקש.
ניתנה היום, י”ז כסלו תשייפ, 15 דצמבר 2019, בהיעדר הצדדים, ותישלח אליהם.
גיא אבנון, שופט
11 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
מ”י
35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
בעניינו, זאת למשך 90 ימים נוספים. כן הסכימו הצדדים כי תוקפו של צו איסור היציאה מן הארץ לא יוארך, ודרכונו של המבקש יוחזר לו. בו ביום ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
לתשומת לב הקורא: החלטת בית המשפט המחוזי בעור והחלטת בית משפט זה מיום 30 . 4 . 19 , שתי החלטות שהתקבלו בהסכמת הצדדים, הן אלו העומדות בבסיס הבקשה בהליך דנן.
4. בחלוף כשלושה שבועות (ביום 22 . 5 . 19 ) הפעילה רשות המסים את סמכותה והטילה עיקול על הכספים המופקדים בקופת בית המשפט להבטחת תנאי השחרור. בו ביום הועבר צו העיקול לעיון הצדדים.
משפקעה תקופת הערובה ללא שהתבקשה הארכתה (וליתר דיוק בחלוף כשלושה חודשים מסיומה – ביום 22 . 10 . 19 ), עתר המבקש להשיב לו את כספי הערבון (בסך של 100 , 000 ₪) ולהפקידם בחשבון נאמנות של בא כוחו. היחידה החוקרת לא התנגדה לכך, “בכפוף לכל חוב/עיקול/שעבוד שיש למבקש מול גופי אכיפה אחרים מעבר למשיבה” (תגובה מיום 24 . 10 . 19 ). בהחלטה מאותו המועד הוריתי על השבת הערבון כמבוקש, בכפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול.
הבקשה מושא ההליך דנן ותמצית טיעוני הצדדים
5. ביום 7 . 11 . 19 פנה המבקש בבקשה להורות למזכירות בית המשפט להימנע מקיום צו העיקול. לטענתו, סך של 15 , 000 ₪ מתוך הערבון כלל אינו ניתן לעיקול, מכיוון שהכספים הופקדו מטעם חברת סקיינט בע”מ הנמצאת בבעלות אחיו של המבקש, ומשכך אין מדובר בכספי המבקש. אשר למרבית הסכום ( 85 , 000 ₪), המבקש טען כי אמנם הוא זה שהפקידו, אך עשה כן בשעה שחרב המעצר תלויה מעל צווארו. הוא הוסיף כי הכספים אמורים היו להבטיח את שכר טרחתו של בא כוחו, וכי אילו יעוקלו, ימצא עצמו ללא עורך דין שייצגו.
3 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
מ”י 35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
בשילוב זרועות עם רשויות האכיפה האחרות ובכללן רשות המסים, אך שיתוף הפעולה מתבצע בפן הפלילי בלבד, ואין מעורבות של רשות המסים בכובעה האזרחי בתוך החקירה הפלילית.
8. רשות המסים מסרה תגובתה ביום 18 . 11 . 19 . אם לסכמה בקצרה: א. עיקול שהוטל בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה) דינו כדין עיקול שהוטל על ידי רשם הוצאה לפועל. ב. החלטות בדבר השבת ערבון כפופות תמיד לצווי עיקול. כך נוהגת מזכירות בית המשפט גם ללא הוראה ספציפית. ג. בהתאם להלכה הפסוקה (עניין זלמן) כספי הערבון נחזים כשייכים לחשוד, וככל שלצד שלישי השגות נגד החזקה, עליהן להתבור בהליך ובערכאה המתאימים, ולא בפני בית המשפט הדן בהליך הפלילי. ז. המשיב ידע על חובותיו לרשות המסים ואף על עיקולים שהוטלו בגין חובות אלו אצל גורמים נוספים. ה. אין שחר לטענות דבו זיהום ההליך הפלילי. רשות המסים האזרחית איננה מעורבת בחקירה, ופעלה להטלת עיקול על כספי הערבון מיד כשנודע לה על קיומם.
9. ב”כ המבקש השיב בכתב לתגובות המשיבים. אתייחס רק לטענות חדשות: ראשית, הדגיש כי איננו טוען לחוסר תום לב של החוקרים (סעיף 3 לתשובה מיום 14 . 11 . 19 ). שנית, טען כי עצם העברת המידע בדבר הערבון לרשות המסים האזרחית, גם אם נעשה בתום לב לאחר שנקבע גובה הערבון ולאחר הארכת תוקפו, הוא מהלך פסול.
טיעוני הצדדים בדיון מיום 8 . 12 . 19
10. ב”כ היחידה החוקרת הצהיר כי הן במועד קביעת תנאי שחרורו של המבקש ( 29 . 1 . 19 ), והן במועד בו התבקשה הארכת תוקף התנאים ( 30 . 4 . 19 ), לא היה ידוע ליחידה החוקרת אודות קיומו של חוב מס אזרחי. לדבריו, ביום 21 . 5 . 19 פנה נציג מטעם רשות המסים הפלילית ביחידה החוקרת לרשויות המס האזרחיות, וביקש לבור אודות קיומו של חוב אזרחי. בעניין זה הצהירה נציגת רשות המסים, כי ביום 22 . 5 . 19 העביר נציג רשות המסים (פלילי) ביחידה החוקרת את המידע למנהל מיסוי מקרקעין, ומיד לאחר מכן הוטל עיקול על הערבון.
5 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
מ”י 35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
לשאלות בית המשפט בדיון. אומר כבר עתה כי לא ראיתי להיעתר לבקשותיו אלה של המבקש, והנימוקים יבוארו בהמשך.
דיון
12. פרשתי בהרחבה את טיעוני הצדדים. ההכרעה מנגד תהא קצרה (ככל הניתן). אומר כבר עתה כי החלטתי לדחות את הבקשה, קרי, המזכירות מחויבת לפעול לאלתר בהתאם להוראות צו העיקול, ולהעביר את כספי הערבון לרשות המסים. להלן נימוקיי.
ב”כ המבקש עשה בכישרונו כל שביכולתו על מנת לאבחן בין נסיבות ההליך דנן לבין ההלכה המחייבת שנפסקה בעניין זלמן ויושמה בהחלטות מאוחרות יותר. בעניין זלמן נקבע כך (פסקה 6, ההדגשות במקור):
“הסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט בשני ההליכים שלפנינו הופקדו כערבות עצמית של הנאשמים, בהתאם להחלטות בית המשפט, ומכאן ההנחה הלכאורית שמדובר בכספם של הנאשמים (המבקש והעורר). משעה שניתן צו עיקול בקשר לכסף שהופקד בקופת בית המשפט כערבות עצמית של הנאשם, מזכירות בית המשפט היא במעמד של מחזיק ועליה לפעול בהתאם לצו (ראו למשל ע”א 3115799 מזרחי נ’ טופז [פורסם בנבו] ( 22 . 1 . 2001 ); רע”א 7623 / 08 שנרך נ’ פלס, [פורסם בנבו] פסקה 3 ( 15 . 12 . 2008 )). משכך, בדין קבעו הערכאות הקודמות (בשני ההליכים שלפנינו) כי על המזכירות ליישם את האמור בצו ולהעביר את הסכומים שהופקדו לתיק ההוצאה לפועל. בהקשר זה יצוין כי בית המשפט המחוזי היה רשאי לשנות מהחלטתו הקודמת, לאחר שנוכח כי הוטלו עיקולים על הכסף שהופקד – עובדה שלא היה ער לה כשהורה על העברת הכסף לבא כוח העורר והיא בבחינת שינוי נסיבות המצדיק לשנות מההחלטה. ברם, אין במסקנה זו כדי למנוע מצד שלישי הטוען לבעלות בכסף – בענייננו, אביו של המבקש ובא כוח העורר – מלנקוט בהליך מתאים לפי סעיפים 49 ו-28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967 (בלא שאנו מביעים כל עמדה לגבי סיכוייו של הליך כזה, ככל שיינקט). בגדו
7 מתוך 11
בית משפט השלום בראשון לציון
מיי 35414 – 01 – 19 דניאל אזוגי נ’ יאחב”ל ורשות המסים
14. ביישום ההלכה המחייבת על נסיבות המקרה דנן, ברי כי בית המשפט הדן בהליך הפלילי כלל איננו מוסמך להורות על עיכוב כספי הערבון, לאחר שניתה החלטה להשיבם לחשוד בכפוף למניעה חוקית כלשהי (לרבות עיקולים). כל עוד הכספים הוחזקו במזכירות בית המשפט לטובת ההליך הפלילי (קרי, להגשמת המטרות לשמן הופקדו – הבטחת תנאי השחרור שנקבעו), הרי שלא ניתן לעקלם לטובת צד שלישי. מנגד, מרגע שניתנה החלטה להשיבם, או אז איבד בית המשפט את סמכותו להורות מה ייעשה בכספים, ואילו מזכירות בית המשפט המחזיקה בהם בנאמנות, מחוייבת לפעול בכפוף לצווים ועיקולים שהוטלו על הכספים. צד שלישי הטוען לבעלות בכספי הערבון (דוגמת בא כוח המבקש שטען (אם כי בשפה רפה) כי הכספים מגיעים לו, או חברת סקיינט ששילמה לטענת המבקש חלק מהערבון), רשאי לפנות בהליך מתאים, אך ברי כי בית המשפט הדן בהליך הפלילי איננו המסגרת המתאימה לשם כך. אוסיף, כי במקרה דנן כלל לא הוגשה בקשת טוען לזכות.
15. נוכח המסקנה אליה הגעתי, ניתן היה לסיים בכך את הדיון. מצאתי בכל זאת להקדיש מספר מלים לטענות המבקש באשר לפגיעה בטוהר ההליך. בהגינותו, לא טען ב”כ המבקש לקנוניה או לחוסר תום לב של החוקרים המטפלים בתיק. בצד זאת, טען כי ההליך זוֹהם כתוצאה ממסירת המידע לרשות המסים האזרחית. לשיטתו, אל לה למשטרת ישראל לבוא במגע כלשהו עם רשויות האכיפה האזרחיות, אף לא במסירת עדכון, שאחרת ייפגע ההליך הפלילי. לדבריו, כל הליך מסוג זה יזוהם כתוצאה מכך שהחוקרים יימצאו במצב בו עמדתם באשר לגובה הערבון מעורבת בשיקולים שאינם ממין העניין. שיקולים אלו, שאינם נוגעים להליך הפלילי, יונחו על ידי השאיפה לאפשר גביית חובותיו של החשוד לרשויות האכיפה השונות, באמצעות הערבון שיפקיד לצורך שחרורו ממעצר.
16. דעתי שונה. אמנם, ברי כי אל לה ליחידה החוקרת לערב שיקולים זרים (להליך הפלילי) בעת קביעת תנאי השחרור וגובה הערבון. מנגד, משעה שהופקד הערבון – זכותה (שמא נאמר גם חובתה) של משטרת ישראל לעדכן את כלל גורמי האכיפה, במהלך של שילוב זרועות, על מנת שהציבור לא ייצא נפגע (והעבריין נשכר) כתוצאה מליקויים בזרימת המידע בין הגורמים השונים. בית המשפט לא יעודד אף רשות מנהלית להעלים עין ולהימנע מדיווח או העברת מידע לרשות מנהלית אחרת. לא נסכין עם מציאות בה רשויות המדינה מתנהלות במתכונת בה “יד ימין לא יודעת מה
9 מתוך 11
