ישראל נגד ויטל כהן ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ה”פ

4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
לפני כבוד השופטת אירית קלמן ברום
המבקש
זכריה ישראל ע”י ב”כ עוייד אנדי שוורץ
נגד
המשיב
האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסיהם העזובים של הנעדרים: 1. משה ויטל כהן 2. אהרון יהושע אלגבה 3. מואיז יהושע אלגבה 4. זמואל מואיז בונזיגלו 5. דריו סמואל בונזיגלו ע”י ב”כ עו”ד אסף גלעדי
פסק דין
3
לפני תביעה למתן פסק דין המצהיר שהמבקש הוא הבעלים של הנכס המצוי ברחוב וושינגטון 23 בתל אביב, וידוע כגוש 7084 חלקה 109 (להלן: ייהנכסיי)
הצדדים והרקע העובדתי
1. המבקש מחזיק בנכס מאז שנת 2001, במהלך השנים השכירו בתמורה לדמי שכירות.
2. המשיב, האפוטרופוס הכללי (להלן: “המשיביי), הופקד מכח צווי ניהול שניתנו על ידי בית המשפט 7
המחוזי בתל-אביב על נכסי הנעדרים 1 – 5 ששמם מופיע בכותרת ואשר רשומים כבעלים של הנכס, 8
מקרקעין מסוג מולק.

3. המשיב שלח למבקש ביום 28 . 7 . 2009 , מכח מינויו לאפוטרופוס על נכסי הנעדרים, מכתב דרישה 10
לפינוי הנכס והשבת הכספים שנגבו כשכר דירה.
4. משלא פינה המבקש את הנכס, הגיש המשיב תביעה לסילוק ידו של המבקש מהנכס, התביעה 12
מתבררת בבית משפט השלום בתייא ב-תייא
36390 – 11 – 14 , ההליכים שם עוכבו עד לברור שאלת 13
הבעלות בהליך דנן.
1 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
ש. האם המחיר גילם את הסיכון הזה?
ת. אנחנו במשרד לא אומדים … ”
(עמי 38 – 39 לפרוטוקול, הטעויות במקור – אי קי בי).
37. המסמך הוגש באמצעות עוייד נביאי, המבקש הכחיש, בהודעה נפרדת שהוגשה לבית המשפט, את 4
חתימתו על המסמך. אינני מקבלת הכחשה זו, המסמך הוצג על ידי עד שזומן לעדות על ידי 5
המבקש והעיד מטעמו. העד, עורך הדין שערך את העסקה המציא מסמכים אותנטיים מתיקו. 6
תוכן מסמך זה עולה בקנה אחד עם העובדות הנוספות שהתבררו. המבקש לא פנה במרוצת השנים 7 ולא ניסה לבצע רישום במקרקעין, לא פנה בכל טענה לעורך דינו, בשל כך שלא הבהיר לו את 8
הליקוי בזכויות בעת עריכת ההסכם ושלא ביצע עבורו את הרישום כמתחייב בעסקת מקרקעין. 9
המבקש אף לא טען שהעלה טרוניה כלשהי בפני המוכרים בשל נסיבות אלו. עורך דין נביאי העיד 10
שהמבקש פנה לעורך דין אחר, עובדות אלה מתיישבות עם נוסח המסמך.
38. די בכל אלה כדי לקבוע שהמבקש לא רכש בעלות בנכס, לא ביצע עסקה בתום לב, נהפוך הוא 12
שאלת הבעלות עלתה והמבקש לכל היותר נטל סיכון.
התמורה:
39. על פי ההסכם, בתמורה להעברת הזכויות שילם המבקש
60 , 000
₪. אף שהמבקש לא המציא 15
מסמכים המעידים על העברת סכום התמורה, נקודת המוצא שהתמורה שולמה. בהסכם נרשם 16 שחתימה על ההסכם מהווה אישור לתשלום, אין מקום להניח אחרת שעה שהחזקה הועברה לידיו 17
ושאלת תשלום התמורה הנקובה בהסכם לא עלתה בין הצדדים להסכם. יחד עם זאת, לא הוכח 18
שהתמורה מהווה מחיר שוק או שיש בה גילום הסיכון שברכישת זכויות מסוג זה שאינן רשומות. 19
הנטל להוכיח ששולמה תמורה מלאה הינה על המבקש שטוען שרכש בתום לב ובתמורה. המבקש 20
לא המציא ראיות או חוות דעת לתמיכה בטענתו שהתמורה ששילם הלמה את מחיר השוק באותה 21
תקופה. העדרה של חוות דעת בולט עוד יותר על רקע המצאת חוות דעת אחרת, לגבי שוויו של 22
11 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’

44. ההסכם הרביעי: משנת 1973 ( 7 . 6 . 73 ) העברת זכויות בין פילר לגבי מרים בנשר בשטח של 13 . 5
1
מייר. המוכר מצהיר שרכש זכויות, יחד עם זאת ההצהרה לגבי הזכויות מסויגת ומלמדת על 2
הסתייגות מזכות הבעלות. אזכיר שבתקופה זו המקרקעין כבר מוסדרים, הבעלות בנכס רשומה. 3
זכות הבעלות בהסכם מבוססת על ההצהרה: ייהמוכר מצהיר כי מאז רכש את הזכויות של החנות 4
לא הוגשה נגדו על ידי איזה שהו אדם תביעת זכות …”, הקונה מרים בנשר מצהירה שהקונה 5
הסתמך על הצהרה זו ולא על בדיקה ברשם המקרקעין ולא על עיון בנסח טאבוכמתבקש 6
בעסקאות מסוג זה
45. לאחר העסקה בשנת 1973 מופיע הסכם הרכישה של המבקש משנת 2001.
46. אין ברצף שהוצג העברת בעלות כדין. אין דווח לרשויות המס, אין כל רישומים. הסדר המקרקעין 9
הסתיים כבר בשנת 1962 והסכמים אלו רובם ככולם בוצעו על קרקע מוסדרת, רשומה בלשכת 10
רישום המקרקעין. העסקאות מבוצעות ללא בדיקת נסח מקרקעין עדכני. מי שבוחר להתקשר 11
בעסקאות שכאלו עלול לשים כספו על קרן הצבי. מדובר בעסקה שיש בה נטילת סיכון. מניסות 12
כל ההסכמים עולה שהצדדים מודעים לבעייתיות בזכויות המועברות שאין מדובר בהעברת בעלות 13
בנכס רשום, הם נהנים מנכס שהבעלים לא ידוע. אין הם מתיימרים לבצע רישומים אינם מדווחים 14
לשלטונות המס. העסקאות עוברות מיד ליד כנכסי ניידי ולא כדרך העברת נכסי דלא ניידי.
חזקה נוגדת:

47. המבקש טוען שזכותו לבעלות נובעת מכח חזקה נוגדת בנכס. בכוחה של חזקה זו לטענתו לגבור 17 על רישומם של הבעלים מכח ההסדר. הוא בא בנעלי קודמיו ומשמש חליפם. המשיב מתנגד לטענה 18
זו הן מנימוק דיוני, הרחבת חזית, טיעון זה נשמע לראשונה לטענתו בסיכומי התביעה, והן מהטעם 19
המהותי.
20
48. הטענה בדבר מעמדו כחליף עלתה ברחל בתך הקטנה לראשונה בסיכומי התביעה, יחד עם זאת, 21
ניתן למצוא רמז לטענה זו בסעיף 11 לכתב התביעה, נטען לייחזקה מרובת שניס” ו-“שתיקה מצד 22
13 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
יחליף הוא מי שהוסבה אליו זכותו (או חבותו של בעל הזכות (או החבות) המקורי, מכח חוק (כגון: מנהל עזבון, יורש…) או בנסיבות אחרות, רצוניות (כגון מקבל זכויות על פי חוזה)”
אף שהסבת הזכות יכולה להיות על פי חוזה יש לבחון את מהותה של הזכות הנטענת. הזכות מכח 5
חזקה מתמשכת במשך שנים במהותה מיועדת למחזיק שהחזיק והשתמש בקרקע במשך שנים או 6
למי שבא בנעליו מכח חוק, כמו יורש. מכירת הזכות במרוצת השנים בתמורה, בשרשרת של 7
הסכמים, שלא נדרשנו לכולם, קוטעת את החזקה המתמשכת שבמקרים ובתנאים מסוימים, שלא 8
מתקיימים בענייננו, היה בכוחה להקים זכות למחזיק בעת ביצוע הרישום.
52. בנוסף לכך, עיון בשרשרת ההסכמים מעלה שהחזקה היחידה המוזכרת בטרם בוצע ההסדר 10
מופיעה בהסכם משנת 1956 בין משה רוטמן ואהרון פילר, שם הועברו זכויות במחסן בשטח של 11
10 . 5 מייר. מצוין שנבנה על ידי המוכר שמשתמש בו ברציפות עד ליום עריכת ההסכם. עם זאת, גם 12
בהסכם זה אין כל אזכור לכך (או אסמכתא כלשהיא) שרוטמן הוא בעל המקרקעין או שהחזיק 13

בהם בהסכמת בעליהם או בידיעתם. ספק רב אם היה בכוחו של מידע זה להביא לשינוי ברישום 14 על ידי פקיד ההסדר. לכל היותר מדובר בשטח של 10 . 5 מייר. זכות השימוש הועברה, אין חזקה 15 רצופה וממילא גם לגבי שטח זה המועד להעלאת הטענה חלף לפני עשרות שנים.
16
לסכום נקודות אלו:
53. במקרקעין בענייננו נערך הליך הסדר שהסתיים ברישום בשנת 1962, הבעלים הרשומים נעדרים 18
והמשיב בא בנעליהם מכח צווי ניהול.
19
54. המבקש חתם על עסקה לרכישת זכויות בשנת 2001, עסקה זו במקרקעין כפופה לחוק המקרקעין. 20
המבקש לא הוכיח שרכש את זכותו מהבעלים הרשום או ממי שרשאי להירשם כבעלים. אין בכוחן 21
של שרשרת העסקאות שהציג ללמד על רכישת זכות שכזו.
15 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
59. הנה כי כן, הליך ההסדר הנו הליך קצוב בזמן וסופי ככלל. בית המשפט העליון חזר וקבע כי עיקרון 1
הסופיות הוא ייהבריח התיכון” של תהליך ההסדר כולו (ר’ למשל: עייא
492 / 83 עזבון המנוח 2

איברהים חסן דיאב נ’ תאופיק מוחמד חסן דיאב ( 9 . 5 . 88 ) (להלן: ייעניין דיאביי)). הטעמים 3
המצדיקים את סופיות ההסדר נעוצים ביצירת מרשם זכויות ייהמחסליי את שובל זכויות העבר 4
ומייתר את הצורך בחקירתו, מרשם שגלומה בו ודאות והוא משוריין מפני תקיפה (ראו: חיים 5
זנדברג הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל 298 (תשס”א) (להלן: ייזנדברגיי)). 6
זאת ועוד, הרישום לאחר ההסדר יוצר יילוח חלקיי ומבטל כל זכות סותרת. המשמעות היא מחיקת 7

כל הזכויות שקדמו להסדר, למעט החריגים להלן (ר’ ע”א 7744 / 12 מרזוק פואז שעלאן נ’ מדינת 8

ישראל, פסקה 10 ( 14 . 8 . 14 ) (להלן: “עניין שעלאן”י), עייא 2449 / 00 עיזבון המנוח יוסף מוסטפא 9

ז’יל נ’ מדינת ישראל, פסקה 5 ( 5 . 4 . 2001 ) (להלן: “עניין מוסטפאיי)).
10
60. המחוקק הותיר פתח צר לתיקון הרישום בגדרי סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, שנוסחו מופיע 11
לעיל, תוך הפנייה לסעיפים 93 – 93 לפקודת הסדר הזכויות.
61. סעיף 93 לפקודת הסדר הזכויות, אליו מפנה המבקש, מורה כי:
93.
שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר.
]4
תיקון הרישום על פי הוראה זו יעשה רק במקרה של מרמה או טעות שנגרמה כתוצאה מהמשמטה 15
או יישנרשמה בו שלא כשורה”. המבקש טוען שעניינו נכנס בפתח צר זה. הפסיקה פירשה את 16

המונח יישלא כשורהיי כייהשמטה של זכות שהייתה רשומה בפנקס קודסיי (ר’ ע”א 3190 / 15 מוחמד 17
17 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
הבלתי חוקי שנבנה בנכס” (סעיף 9 . 6), “אף אחד מהשמות המוזכרים אינו מצוין במסמכים” 1

(סעיף 9 . 7).
כך גם עלה בחקירתה הנגדית של תמר אריאל זילברברג, פקידת ההסדר, המפקחת על המקרקעין: 3
ייש. האם היה ציון בשנת 58′ שיש שם בניינים ו/או מחזיקים הטוענים לזכויות שבאו לשטח?
ת. אם מישהו היה טוען, היה בא ותובע. במקומות שיש סכסוכים ושהוא ראה שעירייה מפקיעה חלק מהחלקה, הוא ממש כתב על המפה מה לעשות”
ש. עצם העניין שאין פה מפה מצבית…

ת. בטח שיש מפה מצבית. יש לי מפה מוקדמת שאין עליה תאריך אבל רואים את כל התיקונים של הסוקר בשטח ולכן 90 % שזו המפה. שנה אחרי זה או שנתיים לאחר מכן יש לי מפה חתומה מ- 28 . 1 . 58 “.
(עמ’ 34 לפרוטוקול).
התיישנות

66. המבקש טוען בסיכומיו להתיישנות שעומדת לזכותו בתביעה לסילוק יד. טענת התיישנות הינה 15 הטענת הגנה אין מקומה בטענותיו של תובע. אין בכוונתי להכריע בסוגיה זו, תביעת הפינוי אינה 16
מתבררת בפני.
67. דינה של טענת המבקש להתיישנות בהקשר של התיישנות רוכשת וחזקה נוגדת – דינה להידחות 18
גם בהתאם לדברים שנפסקו ב-ע”א 781 / 85 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ’ מרים אחמד מוסטפא 19

( 2 . 9 . 90 ), בפסקה 7:
“מן הראוי לשוב ולהדגיש, כי חזקה יוצרת התיישנות ומקנה זכויות רק אם היא נוגדת, בין השאר, במובן זה, שמייחסים לבעלים ידיעה על דבר החזקה בלא שבאה מצדם תגובה, מה שמלמד על הסכמה שבשתיקה.”
19 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
שאליה שואף החוק המוצע להתחשב בעובדה שיש עדיין בארצנו הרבה מקרקעין שלא עברו את ההסדר ושלגביהם הזכויות מוטלות לעתים קרובות בספק. ועדת לנדוי היתה סבורה שאין מנוס מלקבוע צורה של חזקת שנים לגבי מקרקעין בלתי מוסדרים. בעקבות המלצה זו קובע החוק המוצע כי במקרקעין מוסדרים לא תהיה חזקת שנים כלל…
כן קובע החוק המוצע כי ההתיישנות הפרוצסואלית שבחוק ההתיישנות, תשי”ח-1958, לא תחול לגבי מקרקעין. כתוצאה מכל זה, לא תהיה חזקת השנים אלא מוסד זמני, ענין לתקופת מעבר. תהיה לה משמעות וקיום כל עוד לא נסתיים הסדר הקרקעות. עם סיום ההסדר לא תהיה עוד כל התיישנות לגבי מקרקעין, ושום זכות לתבוע בעלות על יסוד חזקת שנים.”

וראו גם את שנפסק ב-ע”א 520 / 96 חוסין ני מיר, בפסקה 11 ( 7 . 8 . 2000 ):
“מטרתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין הייתה לחסן זכות במקרקעין מוסדרים מפני טענת התיישנות העומדת בסתירה לרישומים שבפנקסי המקרקעין. בכך עברה מן העולם תפיסת הדין הקודם שהכירה בהתיישנות הן כטענת הגנה בתביעה לסילוק יד, ובמקרים מסוימים אף כאמצעי לרכישת הבעלות במקרקעין (ראו: י’ ויסמן חוק המקרקעין, תשכ”ט-1969 – מגמות והישגים [5], בעמ’ 82 וכן י’ ויסמן דיני קניין – חלק כללי [6], בעמ’ 319).”
21 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’

ד. הסכם שותפות מתאריך 20 . 4 . 1965 בין מוסא פנחס-רפי ל-אורי בן-משה להקמת נגריה בדירת 1
2 חדרים וחדרי שרות ומחסן בחצר וחדר בקומה א’, שנרכשו מ-אברהם וחנה אברמציק. 2
להסכם צורף צילום
מתיק בניין בו מופיע “אברמציק אברהם” כבעל הבניין. 3
(נספחים ג’ ו-ד’ לתצהיר).
ה. הסכם מיום
20 . 5 . 1956 בין משה רוטמן לאהרון פילר להעברת זכויותיו של רוטמן ל-פילר 5
במחסן בשטח ל 10 . 5 מייר. מוצהר שהמחסן נבנה ומוחזק על ידי רוטמן (נספח ה’ לתצהיר).
6
ו. לתצהיר עוייד נביאי צורפו גם המסמכים הבאים:

מכתב מיום 26 . 10 . 1973 הממוען אל אהרן פילר בשם מרים בנשר בעניין פניית ויטל כהן הטוען 8 לזכויות בחנות ובמחסן (נספח ו’ לתצהיר).
גיליון הערכה וקבלה עבור מס שבח על שם בנשר גד.
11
12. המבקש מוסיף כי שילם ארנונה עבור הנכס במשך השנים והוכר על ידי עיריית תל אביב כבעלים 12
והמחזיק של הנכס וכי המשיב ניהל את הליך מתן צו הניהול ללא ידיעת המבקש. המבקש השקיע 13
מאות אלפי שקלים בנכס. במשך כל השנים, כ-50 שנה, אף גורם לא בא בדרישות ובטענות לבעלות. 14
13. שרשרת העברת הזכויות מלמדת על זכויות חזקה בנכס, המבקש נכנס בנעלי מחזיקיו הקודמים 15
כחליפם. מכח זכות זו יש לתקן את הרישום בפנקס רישום המקרקעין. יש לבחון את זכויותיו, 16 לאורה של מערכת החוקים שקדמה לחוק המקרקעין, תשכ”ט-1969 (להלן: “חוק המקרקעין”). 17
14. המבקש מעלה טענות נגד הליך ההסדר שהתעלם מהמצב הפיסי בשטח בכך שלא התייחס למבנה 18
שקיים בשטח לטענתו מאז שנת 1938. בהתבסס על סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין 19 [נוסח חדש], תשכ”ט-1969 (להלן: “פקודת הסדר הזכויותיי או יפקודת ההסדר”י) טוען המבקש 20 כי תיקון הרישום אינו כפוף לדיני ההתיישנות וכי כחליף של המחזיקים הקודמים בידיו לתבוע 21
זכות הבעלות.
3 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’

23. הסדר הזכויות החל ביום 9 . 10 . 1955 , לווה בהודעה ופרסום לפי סעיף 5 לפקודת ההסדר. במסגרת 1

ההסדר נתקבלה ביום 19 . 11 . 1957 תביעת גיק סמואל רוזנסקי אשר רכש זכויותיו בשלמות מבנק 2 אנגלו פלסטין ביום 3 . 11 . 1933 3 לפי שטר 6287, בנוסף לרישום בספר חרייי 12 דף 52 ופקיד ההסדר 3

אישר את רישום יורשיו בלוח הזכויות אשר פורסם ביום 28 . 2 . 1962 , והם הרשומים כיום.
4
24. לא נתקבלה מעולם כל פניה, דרישה, טענה או תביעה מפי התובעים או מי מטעמם. כיום פקיד 5
ההסדר נעדר סמכות לפתוח רישום קיים למעט תיקוני טעות סופר לפי סעיף 95 לפקודת הסדר 6
הזכויות ותיקוני שטח והתוויה בהתאם לסעיף 97ב לפקודת הסדר הזכויות.

25. הדרך לתקיפת הרישום אפשרית באמצעות סעיפים 93 – 97 לפקודת הסדר הזכויות על פי צרוף של 8
סעיף 81 לפקודת הסדר הזכויות וסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, עקב עילות מרמה, השמטה או 9
טעות סופר. לענייננו רלוונטי סעיף 93 הדורש נטל הוכחה כבד ואשר פורש בפסיקה בצמצום.
10
26. אין במסמכים בתיק ובכתב התביעה כדי לבסס טענת מרמה בפני פקיד ההסדר אשר היה תקין, 11
בוצע בשלמות ואין להידרש לו בחלוף למעלה מ-60 שנים.
12
דיון והכרעה
27. אקדים מאוחר למוקדם ואומר כי דין התביעה להידחות מכל אחד מהנימוקים שיפורטו להלן.
14
המסגרת הנורמטיבית :
28. עסקינן במקרקעין מוסדרים, תהליך ההסדר הסתיים בשנת 1962. פקודת ההסדר קובעת את 16
סופיות הרישום בסעיף 81:
81.
“רישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה.”
5 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’
לרוכש, והרוכש רוכש את כל זכויותיו של המוכר בחנות.”, הניסוח הזהיר שלא מציין רכישת זכות 1
במקרקעין בולט לעין.
בהסכם חסרים פרטים נוספים שמאפיינים הסכם למכר מקרקעין, כמו תשלומי מסים – מס 3
רכישה, מס שבח, בעוד שהתשלומים האחרים, כמו ארנונה, שחלים על מחזיק הנכס, מוזכרים .
ומוסדרים.
32. העסקה לא דווחה כדין לרשויות המס אף שטופלה על ידי עורך דין. המבקש מצהיר שאינו מודע 6
לסיבה שבגינה לא דווחה העסקה ולא נרשמה. מכל אלה עולה שהתובע ידע, או שהיה אמור לדעת, 7 שלא רכש זכות בעלות במקרקעין. מאז שנת 2001 ועד היום, למצער עד ליום קבלת דרישת הפינוי 8 בשנת 2009, אף שחלפו כ-9 שנים, התובע לא פעל לדווח על העסקה ולא פעל להסדיר את רישום 9
הזכויות. די בעובדה זו כדי לדחות את התביעה. המבקש לא הוכיח שרכש זכות במקרקעין, לא 10
הוכיח שנעשתה עסקה לרכישת בעלות קניינית במקרקעין.
תום הלב של המבקש:
33. מעבר לעובדה הברורה שהמבקש לא הסתמך על רישום בתום לב משלא היה רישום שכזה, ומעבר 13
לניסוח ההסכם כשלעצמו ולעובדה שהעסקה לא נרשמה ולא דווחה, ניתן ללמוד על חוסר תום 14
ליבו של המבקש גם ממסמכים נוספים ועובדות נוספות שעלו במהלך הדיון. עובדות המצביעות 15
על ידיעתו של המבקש שלא רכש זכות בעלות.

34. נספח ז’ לתצהירו המשלים של המבקש כולל מסמך מתוך התיק בעיריית תל-אביב מיום 9 . 1 . 66 , 17
במסמך נכתב:
יא.נ.
אני הח”מ בעל מרפדיה לוי משה ברחוב שייד וושינגטון מס’ 23 מגיש תכנית לאישור מרפדיה בלי חתימת בעל הבית אין אפשרות לחתום (כך במקור – אי קי בי) בעל הבית היות ולא קיים בעל הבית במקום ובכלל…”
7 מתוך 22
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ה”פ 4507 – 02 – 17 ישראל נ’ ויטל כהן ואח’

35. מסמך זה סותר את טענת המבקש שרכש בתום לב את הנכס בהתבסס על נכונותה של העירייה 1 להנפיק רישיונות המעידים על הכרתה בבעלות המוכרים על הנכס.
עדותו של עו”ד נביאי:
36. עורך הדין נביאי הוא עורך הדין שערך את ההסכם בין הצדדים וחלק מההסכמים הקודמים. עורך 4
דין נביאי מעיד על שרשרת העסקאות שנחתמו. נספח ו’ לתצהירו מלמד שבעיית הבעלות בנכס 5
הייתה ידועה. נספח ו’ הינו מכתב שכתב עוייד נביאי ביום
26 . 10 . 1973 למר אהרון פילר שבו הוא 6
מודיע לו שאדם בשם ויטל כהן פנה לגבי בנשר וטען לזכויות בחנות, וגבי בנשר מצידה שומרת על 7
זכויותיה אם יתברר שהזכויות הועברו לה היו פגומות. מתצהירו של עוייד נביאי ומעדותו עולה 8
באופן ברור שלא נערכה כל בדיקה ברשם המקרקעין כמתחייב בטרם מבצעים עסקאות 9 במקרקעין. עוייד נביאי מסביר שלא ידע על שינוי מספרי הגושים, שלא עלה בידו לקבל פרטים 10 מפקיד ההסדר כי ייהוא לא מספק מידע אם אתה לא הבעלים הרשום” (עמ’ 37 לפרוטי שורה 10). 11 מעדותו של עוייד נביאי עולה תמונה ברורה של קניית סיכון בביצוע שרשרת העסקאות : 12
13

“אדגיש: כי כל אותה עת לא ידעתי ולא הובא לידיעתי, כי מספרי החלקות שונו, לכן בהסכם מיום 10 . 7 . 2001 נרשמו נתוני הנכס כפי שהיו ידועים לי ולא הייתי מודע לכך שמספרם שונה לגוש 7084 חלקה 109, דבר שהובא לידיעתי לאחרונה.”
בחקירתו הנגדית נשאל עוייד נאיבי לגבי בדיקת נסח טאבו :
“ש. בהסכם לא ראינו התייחסות לזכויות בטאבו כפי שהן רשומות.
ת. בהסכם ציינתי מה שהיה ידוע לי ומה שהיה אפשר למצוא ברישומים באותה תקופה.
ש. כלומר, לא בדקת את הנסח טאבו ?
ת. אני חושב שלא יכולנו למצוא נסח טאבו… … פנינו לפקיד ההסדר וגם לא קיבלו מידע. הוא לא מספק מידע אם אתה לא הבעלים הרשום.
לשאלת בית המשפט:
ש. אז אפשר היה להבין מהתשובה של פקיד ההסדר שהמוכר אינו הבעלים הרשום?
9 מתוך 22