בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת והנתבעת שכנגד:
לירז כתר
נגד
הנתבעים:
1.רשת קפה קפה ישראל בע”מ – תובעת שכנגד 2.שי עובדיה 3.רני צים מרכזי קניות בע”מ
פסק דין
לפניי בימייש תביעה כספית על סך של 318 , 269 ₪ אשר הגישה התובעת- גב’ לירז כתר (להלן : ייהזכייניתיי) נגד רשת קפה קפה ישראל בע”מ (להלן: “הרשת”), היועץ המשפטי של הרשת, עוייד שי עובדיה (להלן: “עו”ד עובדיה”) וחברת רני צים מרכזי קניות בעיימ (להלן: “המשכירהיי) המנהלת והמפעילה של מתחם מסחרי בשם ייצים סנטריי בעיר בית שאן (להלן: “המתחם”), זאת בגין הסכם זיכיון שנחתם בין התובעת לבין הרשת. הרשת מצידה, הגישה תביעה שכנגד על סך של 512 , 019 ₪, בגין הפרת אותו הסכם זיכיון.
כתב תביעה
1. הזכיינית טענה בכתב התביעה כי הרשת הטעתה אותה עובר לחתימת הסכם הזיכיון על ידי הסתרת עובדות מהותיות כגון הפרת הסכם השכירות בינה לבין המשכירה וגם המשכירה לא הביאה לידיעתה מידע זה. כמו כן, נטען כי הרשת הטעתה אותה לסבור כי כניסתה למושכר הינה על דעת המשכירה. כאשר העובדות המהותיות הובאו לידיעתה לאחר כניסתה למושכר, הזכיינית ניסתה תחילה להסדיר חילוקי הדעות עם המשכירה, אך לאחר מכן טענה כי הזכיינית אינה ממלאה אחר חובותיה. שלושה חודשים לאחר הפעלת הסניף, המשכירה ניתקה זרם החשמל לפרק זמן בו נגרם נזק לסחורה של הזכיינית ולאחר מכן סילקה ידה של הזכיינית מהנכס ותפסה נכסיה ושוב גרמה לה נזק.
2. הזכיינית עתרה בסעיף 60 כי בית המשפט יצהיר שהרשת הפרה את הסכם הזיכיון וכי הסכם הזיכיון בוטל כדין וביקשה לחייב הנתבעים לפצות אותה בגין נזקיה, כדלקמן:
א. 66 , 800 ₪ – המהווים את סך התשלומים בהם נשאה עבור דמי הזיכיון. ב. 13 , 800 2 – פיצוי בגין השקעותיה בסניף. ג. 50 , 000 ₪ – פיצוי בגין סחורה שהתקלקלה נוכח ניתוק אספקת החשמל לסניף. ד. 31 , 021 ₪ – פיצוי בגין ציוד הזכיינית אשר כונס ו/או חולט ולא הושב לה.
1 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
58. על אף שעל פי ההסדר שבין הרשת לבין המשכירה, רשאית המשכירה לכנס את כל המיטלטלין המצויים במושכר, אישרה המשכירה, לפנים משורת הדין, להוציא את המיטלטלין שלה בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.
59. המשכירה טענה כי לא נפל פגם בהתנהלותה, ולמעשה ההפך הגמור הוא הנכון, הזכיינית נהנתה מחסדיה של המשכירה וכעת מבקשת להשיב לה רעה תחת טובה.
60. להלן דיון במחלוקות:
האם הרשת ועוייד עובדיה הסתירו מהזכיינית, עובדות מהותיות והציגו מצגים והתחייבויות כוזבות ?
61. כאמור לעיל, הזכיינית טענה, שחרף טענות חמורות ומהותיות של המשכירה כלפי הרשת, האחרונה ועוייד עובדיה הסתירו ביודעין ובמכוון מפניה ומבעלה, עובדות מהותיות ביחס למושכר נשוא הסכם הזיכיון, עובר לחתימתו.
62. הזכיינית טענה, כי הרשת ועוייד עובדיה הסתירו במכוון מפניה ומבעלה, עובר לחתימת ההסכמים : – את טענת המשכירה להפרה יסודית של הסכם השכירות על ידי הרשת.
– את דרישת המשכירה לחתימת מסמך הסדר החוב, כתנאי להמשך השכירות ומתן הנחה בדמי השכירות. – את העובדה כי במסמך הסדר החוב תנאים חדשים ושונים לחלוטין מהסכם השכירות שהוצג לזכיינית. – את טענת המשכירה כי לרשת אין בכלל כל זכות במושכר אשר ניתן להמחותה לצד ג’.
63. עוד הוסיפה וטענה הזכיינית, שהטיוטה הראשונה של מסמך הסדר החוב הועלתה על הכתב כבר בחודש דצמבר 2016, כי המויים וההתנהלות ביחס למסמך הסדר החוב, נוהל בין עוייד פיטוסי מטעם המשכירה לבין עוייד עובדיה, וכי בין המשכירה לבין הרשת הוחלפו מספר טיוטות ותכתובות וואטסאפ בקשר עם מסמך החוב, אולם הנתבעים נמנעו מלהציג לביהמייש טיוטות ותכתובות אלה.
11 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
תייא 17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
בסעיף 17 . 1 של חוזה השכירות התחייבה הרשת שלא להעביר לאחר את זכויותיה בבית הקפה על פי חוזה השכירות. יחד עם זאת, נוכח מהותה של הרשת תוקן סעיף 17 . 1 ושונה באמצעות הכללת סעיף 12 של יינספח י”י לחוזה השכירות ובו ניתנה לרשת הזכות המפורשת להעביר ולהמחות את זכויותיה לצד שלישי (זכיין) בהתמלא תנאים מסוימים.
70. ביחס לטענות לעניין ייהטעייהיי, “הסתרהיי ויימצג שוואיי, מצידה של הרשת בעניין דרישתה של המשכירה שהרשת תפרע את חובו של הזכיין הקודם, נטען שהזכיין הקודם נטש את בית הקפה והותיר אחריו חוב למשכירה בסך כולל של 250 , 000 ₪ בצירוף מע”מ. הגם שאין מדובר בחוב של הרשת, הרי שעדיין על פי חוזה השכירות ובמישור היחסים שבין הרשת לבין המשכירה, הייתה זו חובתה של הרשת לפרוע חוב זה למשכירה. בין המשכירה לבין הרשת הוסכם כי הרשת תפרע ותשלם למשכירה מחצית מכלל החוב, הווה אומר סך של 125 , 000 ₪ בצירוף מעיימ, וביחד סך של 146 , 000 .
71. נטען כי החוב נפרע ושולם על ידי הרשת על דרך של העברה בנקאית. תשלום זה בוצע ביום 2 . 1 . 17 , היינו כחמישה ימים בלבד (או שני ימי עסקים בלבד) לאחר חתימת חוזה הזיכיון שנחתם ביום 28 . 12 . 16 . עוד נטען, שפירעון חובו של הזכיין הקודם הוא במסגרת היחסים שבין הרשת לבין המשכירה ובמסגרת זו בלבד. פירעון החוב אינו ומעולם לא היה מעניינה של הזכיינית. אין ולא יכול להיות לזכיינית כל פתחון פה בעניין זה.
72. ביחס לטענות ייהטעייה” ו- “הסתרה” בעניין הדרישה של המשכירה להמציא ערבות בנקאית בסכום גבוה יותר, נטען כי הזכיינית לא הוכיחה ולא הראתה בכל דרך ואופן שהיא ביקשה וקיבלה אי פעם ערבות בנקאית על כל סכום שהוא. הזכיינית עצמה טענה שהמשכירה סירבה לקבל ממנה את הערבות הבנקאית, סימן שהייתה בידיה ערבות כזו. ניתן היה, איפה, להמציא העתק הערבות הבנקאית או כל מסמך בנקאי אחר לגביה כדי להוכיח את מהימנות הגרסה. הזכיינית לא עמדה ולו בדרישה מינימלית זו.
האם הרשות ועו’יד עובדיה הסתירו במכוון המידע על הפרת הסכם השכירות באופן יסודי עובר לחתימת ההסכם ?
73. אין מחלוקת בענייננו, שלקראת סוף שנת 2016, כאשר הזכיין הקודם של הרשת הפסיק לשלם שכר דירה, נטען על ידי המשכירה כי נותר חוב בסך של 255 , 152 ₪ בתוספת מעיימ,
13 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
ת:
אני לא זוכר כי זה לא רלוונטי. ממש לא.”
ראה גם תשובה דומה בעמוד 21 בשורה 29.
80. אולם, בעמוד 26 משורה 9 העיד כך:
אישרת תודה. עכשיו תראה, עכשיו תאמר לי בבקשה רונן, הסברת או לא ללירז ושניר טרם חתימת ההסכם, כי ההסכמה של רני צים ל-50 % בשנה הראשונה הנחה ו- 40 % בשנה השניה, נקרא לזה ההטבה הזו, הטבת ההנחה, מותנית בהסדרת החוב שלכם. רשת קפה קפה כלפי רני צים, ולעמוד בכל שורת הדרישות שקודם אישרת לנו שאתה מכיר. אמרת להם, ללירז ושניר, או לא אמרת להם? בוודאי שאמרתי להם. שתנאי, שלא נטעה. שתנאי לקבלת ההנחה בהפחתת דמי השכירות, הוא הקיום של הדרישות שרני צים דרשה מכם. וודאי. ”
81. כאן המקום להדגיש שעל אף שמר נמני העיד בעמוד 16 לישיבה מיום 21 . 2 . 19 בשורה 18 כי הוא בעלים של רשת הכוללת 250 נקודות, הוא אישר בשורה 25 כי הוא אישית תאם המו”מ מול הזכיינית. הוא אף אישר בעמוד 36 כי ניהל עם הזכיינית ייעשרותיי שיחות טלפוניות.
82. מנכ”ל הרשת מר נועם צימרמן העיד בישיבה ביום 28 . 2 . 19 כי מעורבותו הצטמצמה לפגישה הכרות עם הזכיינית לפני חתימת הסכם הזכיינות. כאשר נשאל לגבי המחלוקת עם המשכירה ענה בעמוד 18 בשורה 5 כי לא התנהל ייבנושא הזהיי וכי מי שמתנהל מול המרכזים המסחריים זה ייבעל הבית רונן”י (מר נמני – ע.ה.). כאשר נשאל בעמוד 27 בעניין דרישת המשכירה להגדלת הערבות אליה התייחס בכתב, ענה בשורה 7 שאינו זוכר. מכאן שעדותו הייתה למעשה מיותרת. דווקא כאשר נחקר ע”י המשכירה בעניין הערבות הבנקאית התברר שברשותו תכתובת מסרונים עם הזכיינית שלא צורפה לתצהירו.
83. גם מנהל הרשת במתחם, מר חיים בצון, העיד בעמוד 113 בשורה 6 כי לא היה מעורב במו”מ עם הזכיינית. הוא העיד בעמוד 117 בשורה 19 שקיבל הנחיות ממנהל הכספים לגבי הדרישות מהזכיינית ועל פיהן פעל. בעמוד 131 בשורה 26 אישר שמרבית תצהירו מבוסס
15 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
89. רק לאחר חתימת הסכם הזכיינות, הרשת מילאה חלק מדרישות המשכירה, והעבירה למשכירה מחצית מסכום החוב שנוצר.
90. על הרשת היה להעמיד הזכיינית על מלוא העובדות שתוארו כעת לפני חתימת הסכם הזיכיון שכן הסכמת המשכירה למחול על הפרת ההסכם השכירות באופן יסודי והסתפקות בשכר דירה מופחת, הייתה מותנית בעמידה בתנאים נוספים שטרם מולאו במועד חתימת הסכם הזכיינות, כגון הכפלת סכום הערבות הבנקאית ביחס לגובה הערבות שהעמיד הזכיין הקודם (ראו המכתבים ששולח עוייד פיטוסי מטעם המשכירה לרשת החל מיום 5 . 1 . 17 המתעדים מויימ שכבר החל להסדרת ההפרה היסודית של הסכם השכירות).
91. לנוכח הסתירות בעדותו של מר נימני, לא ניתן להסתמך על עדותו ביחס לטענת הרשת כי עדכנה הזכיינית לגבי המצב לאשורו.
92. בנוסף, הרשת טענה כי מר נמני נכח בפגישות בין הזכיין הקודם לבין הזכיינית בהם נמסרו לה הפרטים הנוגעים לעניין. למר נמני לה הייתה תשובה בעמוד 16 לישיבת בימיש מיום 21 . 2 . 19 בשורה 12 מדוע הרשת לא העידה הזכיין הקודם כדי לאשר גרסה זאת.
93. על מחדל אי הבאת ראייה נקבע כי החזקה הראייתית בדבר הימנעות בעל דין מהבאת ראייה נוגעת לעניין שבהישג ידו, פועלת לרעת אותו צד, ורואים אותו כמי שאם היה מביא אותה ראייה, היא הייתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גרסת הצד שכנגד . לעניין זה ראה עייא 55 / 89 קופל (נהיגה עצמית) בע”מ נ’ טל קאר חברה בע”מ [פורסם בנבו].
94. כך, לפני בימייש, בהעדר מסמך בכתב המאשר גרסת הרשת לגבי עדכון הזכיינית בדבר הפרת הסכם השכירות באופן יסודי, עדות סתורה על פניה של מר נמני, והימנעות של הרשת מהבאת עדות נחוצה לעיגון טענתה שהועלתה בעל פה.
95. זאת, כאשר נקודת המוצא הינה כי היה על הרשת לתאר המחלוקת עם המשכירה ברחל בתה הקטנה בחוזה הזיכיון.
17 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
כאשר אותך, תיכנסיייי ובשורה 32 העידה ייהתקשרו אלי להגיד לי ‘תיכנסי, את מאושרת’ … לא ידעתי שיש מלחמות מאחורהיי. העדה חזרה על תשובה זו גם בעמוד 83 משורה 23, אולם בעמוד 84 בשורה 14 לא הייתה משוכנעת מי אמר לה במועד החתימה להכנס למושכר. הזכיינית טענה בעמוד 85 בשורה 3 כי כאשר גילתה לראשונה באמצע חודש ינואר כי המשכירה לא מכירה בה, פנתה לרשת, ונאמר לה ייאנחנו נטפל בזהיי.
103.
יצוין שהזכיינית לא זכרה ממי קיבלה המפתח למושכר.
104. מר נמני שניהל באופן אישי המו”מ עם הזכיינית, לרבות על ידי קיום ייעשרותיי שיחות עמה, ניסה להרחיק עצמו בעמוד 36 בשורה 31 מעניין טענת הזכיינית כי הוא אמר לה שעליה להיכנס מידית למושכר וכי מי מטעם הרשת התקשר אליה ואמר לה שהמשכירה אישרה אותה. מר נמני העיד שתיאום הכניסה למושכר היה על ידי נציג המשכירה, מר סיבוני ומנהל האזור מטעם הרשת, מר חיים בצון.
105. מר נמני, שהעיד, כאמור לעיל, שלא טיפל בנושא, הצהיר בסעיף 28 שכניסתה של הזכיינית למושכר נעשתה על דעת ובהסכמת המשכירה. בעת מתן עדותו, הוא היה פחות נחרץ. מר נמני העיד בעמוד 37 בשורה 24 שייהם לא סרבו… ולא היה שום סירוב לכניסה שלה. אני יודע שלצורך העניין, נתנו לה להיכנסיי.
106. בעמוד 38 כאשר שב ונשאל מדוע הוא נוקט בביטוי יילא סרבויי, שינה טעמו והעיד בשורה 16 שהמשכירה הסכימה לכניסת הזכיינית. בעמוד 39 שוב שינה טעמו והעיד בשורה 3 על מעורבות אישית שלו בכניסת הזכיינית למושכר יינתתי את האישור והתנהלתי מול המנהל של כל המרכזים. לא המנהל שבשטח נמצא, וסיכמנו שהיא נכנסת במקומה הייתה הסכמה חד משמעיתיי. בשורה 17 העיד כי ההתנהלות מול המשכירה הייתה בינו לבין מר סיבוני, נציג המשכירה, בשיחות טלפוניות”.
107. לאחר מכן, העיד כי לאחר מתן האישור הטלפוני, מעגנים ההסכמה בכתב, אולם כאשר נשאל, חזור ושנה היכן הניירת, לא הציג הניירת. בימייש, לפנים משורת הדין, לצורך ברור האמת, אפשר לבייב הרשת להציג המסמך. עוייד אורן לא ידע בעמוד 41 משורה 5 להציג המסמך המעגן לטענת מר נמני הסכמת המשכירה לכניסת הזכיינית למושכר. בעמוד 48 כאשר נשאל האם קבלת אישור המשכירה מראש ובכתב היא בעיניו ייסעיף פורמלייי ענה בשורה 15 ייתראה אני, לא התנהלתי בעניינים של ניירות מעולם”. בשורה
19 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
112. למשכירה, לא היה עניין להיחפז ולהסכים לכניסת זכיין למושכר בטרם יובטחו כל זכויותיה על פי הסכם השכירות שכן, כאמור לעיל, הרשת היא שחבה במלוא ההתחייבויות כלפיה כשוכרת. זאת בשים לב לחוב שנוצר על ידי זכיין קודם. לעניין זה ראה גם עדות עוייד פיטוסי מטעם המשכירה בעמוד 144 שעמד בשורה 29 על חשיבות התנאים הנוספים בהסדר החוב כלהלן :ייאמרנו להם אם אתם משלמים חצי, אז תדעו לכם שאם עוד פעם אחת זה קורה, אז אנחנו באמת לוקחים את החנות כמות שהיא, עם המיטלטלין”. בנוסף, מר סיבוני הסביר בעמוד 189 בשורה 6, כאשר נשאל האם היה למשכירה עניין שלא תעמוד חנות ריקה, שאחוזי תפוסה בקניון “זה לא חזות הכל. יש איכות של שוכרים ויש מערכות יחסים עסקיות ארוכות טווח”.
113. מר סיבוני הסביר בעמוד 189 בשורה 11 שאישור זהות הזכיין הייתה חשובה בעיניו וכי המשכירה לא מקבלת “כל אחד”. כמו כן, העריך בעמוד 191 בשורה 7 לנוכח התרשמותו מהזכיינית בשיחה עמה, כי אם הרשת הייתה מבקשת לאשרה כזכיינית, היה דוחה הבקשה. מר סיבוני הסביר כי התרשם לרעה מכך שהזכיינית לא קראה ההסכם והייתה חסרת ניסיון ומשאבים כלכליים.
114. לנוכח גרסתו המשתנה של מר נמני, בימ”ש מעדיף גרסת הזכיינית והמשכירה לפיה מר נמני ומי מטעמו, הטעו אותה לסבור כי המשכירה מסכימה לתפיסת החזקה במושכר, אף לפני שנחתם הסדר החוב. לכן, לקחה המפתח מהזכיין הקודם, נכנסה למושכר ללא קבלת אישור מהמשכירה והחלה להפעיל בית הקפה, במקום הזכיין הקודם.
115. מכאן שלא רק שהרשת לא פעלה במקצועיות המצופה מרשת מסוגה, היא הכשילה את הזכיינית, כאשר גרמה לה להיכנס למושכר ללא הסכמת המשכירה, ולהוציא כספים לצורך הפעלת בית הקפה ובכך לשנות מצבה לרעה.
116. לא רק שהרשת הסתירה מהזכיינית קיום החוב והסיכון בדבר ביטול הסכם השכירות, עקב הפרתו היסודית, והכשילה אותה בכך שלא דאגה כי תכנס למושכר רק לאחר קבלת אישור המשכירה, גם לאחר שהמידע על הפרת הסכם השכירות, הגיע לידיעת הזכיינית, לאחר חתימת הסכם הזיכיון, הרשת התיימרה להגיע להסדר חוב שמשליך על זכויות הזכיינית ללא תאום עמה, או קבלת הסכמתה. זאת, כאשר מר נמני מאשר בעדותו בעמוד 32 בשורה 24 כי יש הבדל גדול בין ההסכם הקודם לבין ההסכם הזה”.
21 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
123. תשובתו של עוייד עובדיה אינה מקובלת. לא הייתה לרשת זכות לאשר עיכבון של ציוד שאינו שייך לה, וכל זאת כאשר לזכיין עצמו לא ניתנה כל הודעה על כך. אין גם לקבל את התשובה שהחוב כבר שולם ולכן יימתעסקים בתפליי. אם האישור לשעבד רכוש במושכר הינו בגדר עיסוק בתפל כביכול, לא היה טעם ליתן הסכמה זאת. ולראיה, על אף שהחוב שיצר הזכיין הקודם כביכול סולק, נעשה שימוש באישור זה לצורך תפיסת רכוש במושכר, לאחר חתימת הסדר החוב.
124. בנוסף, דברי עוייד עובדיה סותרים את נוסח ההסדר וסעיף 3, שם נקבע, כי ייעם חתימת מסמך זהיי, הרשת תשעבד את הציוד וכל דבר אשר ימצא במושכר ו/או נמצא ביום חתימת נספח זה במושכר”י, קרי נוסח ההסכם צופה פני עתיד ואין כל זכר לעבר ואף אין כל זכר לתשלום החוב עוד טרם חתימת מסמך הסדר החוב.
125. בנוסף, ראו ההסבר של עוייד פיטוסי שצוטט קודם לכן, לפיהם התנאים הנוספים נועדו להוות כלי מימוש בידי המשכירה כלפי הפרה עתידית נוספת וכך גם עדות מר סיבוני בעמוד 197.
126. מכאן שתוכן ההסדר משליך באופן ברור על זכויותיה של הזכיינית, משום שנתן בידי המשכירה הסכמה חוזית צופה פני עתיד לפנות ולסלק את הזכיינית מהמושכר, לרבות על ידי הפסקת אספקת המים והחשמל למושכר ותפיסת נכסיה.
127. טענות הרשת הן ניסיון להחזיק החבל משני קצותיו. מצד אחד לטעון שהחוב של הזכיין הקודם אינו מעניינה של הזכיינית, ומצד שני לחתום על הסדר חוב המתיימר לכבול בין היתר את הזכיינית לשינוי במערכת היחסים החוזית שבין הרשת לבין המשכירה בגין אותו חוב של הזכיין הקודם.
128. כל זאת ובמיוחד לאחר שהסכם הזיכיון בין הזכיינית לבין הרשת נחתם עוד קודם לחתימת הסדר החוב, וכאשר עניין החוב וההסדר לא הובאו לידיעתה של הזכיינית.
129. מר נמני ניסה תחילה לטעון בעמוד 35 שהמידע לגבי תוכן הסדר החוב ייהובהר”י לזכיינית, אך לבסוף בעמוד 36 בשורה 14 אישר כי אינו זוכר אם יידע הזכיינית בדבר הסדר החוב, בטרם חתם עליו.
23 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
135. אשר על כן, בימייש מקבל טענת הזכיינית כי הרשת הסתירה ממנה עובדות מהותיות במכוון וכך הטעתה אותה.
136. לא זו אף זו, לאחר שהרשת הסתירה מהזכיינית הפרת הסכם השכירות באופן יסודי שמשמעותה בין היתר כי אין הסכמה של המשכירה לשכר דירה מופחת במועד חתימת הסכם הזיכיון, והטעתה אותה לגבי זכותה לתפוס חזקה במושכר ולהתחיל להפעיל בית הקפה, היא הסתירה ממנה שתנאי הסכם השכירות שונו באופן יסודי.
137. לעניין הסתרת המחלוקת עם המשכירה לרבות לעניין הסכמתה לשכר דירה מופחת, יש חומרה יתרה שכן בעלה של הזכיינית ציין על גבי הסכמי השכירות, שהסכם הזיכיון כפוף למתן הנחה בדמי השכירות בשנתיים הראשונות.
138. לעניין זה, ראה דברי מר כתר בעמוד 34 בשורה 9 כי לא היו נכנסים אם היו יודעים שדמי השכירות לא יופחתו ודברי הזכיינית בעמוד 59 משורה 4 יציינו על גבי החוזה, בגדול, בעלי כתב בכתב יד, השכר דירה אמור להיות 50 % , שנה אחרי זה 40 % , ומה שצריך הלאה זה היה מאד בולט.. זה היה התנאי”.
139. אשר על כן, בימ”ש מקבל בקשת הזכיינית וקובע כי בדין ביטלה ההסכם עקב פגם ההטעיה שנפל בכריתת ההסכם, כאשר בנוסף להטעיה לפני כריתת ההסכם נוספו הטעיות נוספות ולא פחות חמורות, על דרך הסתרת מידע מהותי מהזכיינית.
140. הרשת טענה כי אין לפסוק לזכיינית כל סכום בגין דמי הזיכיון הנטענים בסעיף 60(א) לכתב התביעה המתוקן שכן הזכיינית היא זו שהפרה את התחייבויותיה החוזיות בהפרות יסודיות.
141. אולם טענה זו נדחית. מרגע שיש לבטל ההסכם עקב פגם של הטעיה שנפל בכריתתו, לא קמו חובות חוזיות שהופרו.
25 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
אישית כנגדו. עוייד עובדיה לא הציג מצגים בפני הזכיינית והדבר כלל אינו מתפקידו כיועץ משפטי.
148. בנוסף, עוייד עובדיה טען כי בסיפא של סעיף 15 לחוק החוזים נמצאת הגדרת התיבה ייהטעייהיי. רכיבי הגדרה זו לא התקיימו ולא הוכחו במקרה דנן. אין בנמצא נוהג כלשהו ואין בנמצא נסיבות אשר בגדרן היה על עוייד עובדיה לגלותן לתובעת.
149. בנוסף נטען כי הזכיינית הופנתה במפורש, הן בכתב והן בעל פה, לקבלת ייצוג משפטי בעסקה מורכבת וסבוכה, אלא שהיא לא עשתה כן. מכאן, שאין מקום להטיל אחריות אישית וחובת זהירות על ערייד עובדיה.
150. בימ”ש קובע כי הטענה היחידה שעומדת לעוייד עובדיה, היא מעורבותו המצומצמת במו”מ בין הזכיינית לבין הרשת. לפי העדויות שהובאו, הדמות המרכזית מטעם הרשת במויימ הינה מר נמני. הוכח שהמויימ בקשר לבית הקפה התנהל בין הזכיינית לבין מר נימני בלבד וכי עוייד עובדיה לא נטל חלק במשא ומתן זה ומעולם לא נפגש עם הזכיינית, פרט לפגישה ביום 28 . 12 . 16 במשרדי הרשת, עת נחתם חוזה הזיכיון (ראו דברי הזכיינית בעמוד 71 בשורה 3).
151. בנוסף, עוייד עובדיה העיד בעמוד 51 החל משורה 1 כי לא זכור לו שבעת החתמת הזכיינית טיפל משפטית במחלוקת עם המשכירה. עו”ד עובדיה אישר כי ידע יישיש בעיות עם הזכייויי, אך עמד בעמוד 53 על כך שבבעיות טיפל מר נמני. בעמוד 55 עוייד עובדיה הסביר החל משורה 25 שממילא הזכיין החדש אמור היה לקבל יידף נקייי שכן ההתחייבויות כלפי המשכירה בגין חוב של הזכיין הקודם, אינן התחייבויותיו, אלא התחייבויות הרשת.
152. עו”ד עובדיה העיד שהזכיינית ישבה במשרדו מספר שעות לפני החתימה בחדר שהעמיד לרשותה כדי שתעיין בחוזה ובעמוד 45 בשורה 13 העיד כי אם יצאה מהחדר זה היה כדי לעבור לחדר של מר נמני כדי לשאול אותו שאלות. הוא גם העיד בעמוד 47 בשורה 26 שמר נמני התנהל מול הזכיינית לגבי ייכל המישור המסחריי.
27 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
159. בנסיבות העניין, בימייש לא מצא שיש לייחס לעוייד עובדיה חבות אישית, בשים לב שכאשר מטילים חבות אישית על עוייד שפעל במסגרת מילוי תפקידו למען לקוחתו, היא הרשת, יש להטיל אחריות אישית כמדיניות משפטית בנסיבות בהן הייתה מעורבות בולטת ובוטה של עוייד שחצתה קווים אדומים לצורך קידום עניינו של הלקוח על חשבון עניינו של צד ג.
160. הדברים יפים, גם לגבי מעורבות עוייד עובדיה במו”מ לגבי הסדר החוב. בימייש קבע כי פרשנות עוייד עובדיה הסדר החוב אינה מקובלת עליו, אולם אין בכך כדי להקים עילת תביעה של הזכיינית לגבי הייצוג והייעוץ שנתן לרשת. זאת בשים לב שהרשת כלל לא שיתפה הזכיינית במויימ זה בינה לבין המשכירה וההחלטה לא לשתף הזכיינית, לא הייתה של עו”ד עובדיה. עוייד עובדיה עומד בקשר עם בי’כ הזכיינית ביום 6 . 3 (ראה עמוד 104 לחקירתו). אולם, גם אם טעה בייעוץ שנתן לרשת לעניין ניסוח הסדר החוב, כמדיניות משפטית שאמורה להגן כבשגרה על עורכי דין כאשר הם פועלים למען הלקוח, בנסיבות העניין, בימ”ש קובע כי לא נחצו קווים אדומים המצדיקים עילת תביעה אישית נגדו על ידי צד שלישי.
161. עוייד עובדיה העיד בעמוד 48 בשורה 25 כי התביעה נגדו הוגשה בגלל עניין אישי בעניין תיק אחר. בין אם טענה זו נכונה ובין אם לאו, על בתי המשפט להגן על עורכי הדין ולמנוע הטלת מורא עליהם כאשר הם מייצגים לקוח, אלא אם כן ישנה סיבה טובה להגשת תביעה נגדם. כאמור לעיל, סיבה טובה, לא נמצאה.
טענות הזכיינית נגד המשכירה להפרת חובת זהירות
162. הזכיינית טענה כי עובר להתקשרותה בהסכם הזכיינות, היא ובעלה נפגשו עם מר סיבוני, נציג המשכירה. הזכיינית טענה כי מר סיבוני לא גילה לה ולבעלה את כל טענות/דרישות המשכירה כלפי הרשת ובכך הפרה המשכירה את חובת הזהירות הבסיסית כלפיה, שכן לו היה מגלה לה מלוא העובדות לאשורן, לא הייתה מתקשרת בהסכמים.
163. המשכירה טענה כי מר סיבוני הבהיר לזכיינית, כי הוא ממליץ לה בטרם חתימה על הסכם כלשהו מול הרשת לבדוק היטב מצב המושכר וכן להתייעץ עם עוייד.
29 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
7. אשר על כן, הרשת ביקשה לחייב הזכיינית על פי הוראות סעיף 22 . 4 לחוזה הזיכיון להמשיך ולשלם לה דמי תמלוגים, קרן פרסום ועוד למשך תקופה בת 5 שנים ממועד סגירת העסק ובסך הכל סך של – 441 , 819 ₪. כמו כן ובנוסף ביקשה לחייב הזכיינית לשלם לה את יתרת דמי הזיכיון שלא נפרעה בסך כולל של 70 , 200 ₪. סהייכ סכום התביעה הוא צירוף שני הסכומים כדלעיל, הווה אומר, סך של – 512 , 019 ₪.
8. לחלופין, ומכוחו של סעיף 20 לחוזה הזיכיון העוסק בפיצוי המוסכם והקבוע מראש ללא הוכחת נזק, הרשת ביקשה לחייב הזכיינית לשלם לה הפיצוי המוסכם והקבוע מראש בסך של – 80 , 000 דולרים של ארהייב לפי שער של – 4 ₪ לדולר, ובסך הכל – 320 , 000 ₪ בצירוף מעיימ, היינו – 374 , 400 ₪.
כתב ההגנה של הזכיינית כנתבעת שכנגד 9. הזכיינית חזרה בכתב הגנתה על טענותיה בכתב התביעה שהגישה ועמדה על כך שבדין ביטלה הסכם הזיכיון וכי על הרשת לפצות אותה על נזקיה.
בקשה לצו מניעה זמני 10. ביום 2 . 11 . 17 הזכיינית ביקשה צו מניעה זמני שיאסור על הרשת לנקוט הליכי גביה בקשר לתשלומים חודשיים. הצדדים הגיעו מאוחר יותר להסדר שקיבל תוקף של החלטה.
בקשה לפסילת המותב 11. ביום 13 . 11 . 17 הזכיינית ביקשה לפסול המותב. הבקשה נדחתה.
הדיון הראשון 12. ביום 20 . 11 . 17 התקיים הדיון הראשון, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יופקדו בקופת בית המשפט סכומי השיקים שהזכיינית מסרה לרשת ואשר חוללו. בנוסף, נקבעו מועדים להגשת כתב תביעה מתוקן, כתב הגנה מתוקן וכן כתב תביעה שכנגד.
3 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
ומנעה מהזכיינית את הכניסה למושכר ואת הגישה לציוד ולמלאי שבבעלותה. הזכיינית טענה כי פעולות אסורות ובלתי חוקיות אלה הביאו לסגירת בית הקפה שהפעילה במושכר.
170. בנוסף, טענה הזכיינית, כי רק במועד חקירתו הנגדית של מר סיבוני, נחשף לראשונה, שהמשכירה מכרה את ציודה של הזכיינית, תוך ששלשלה את תמורת מכר הציוד לכיסה כאשר למכירה זו יש תיעוד המצוי בידי המשכירה, אותו נמנעה מלהציג לביהמייש.
171. המשכירה ניסתה להצדיק כינוס המיטלטלין המצויים במושכר בהסדר החוב שנכרת בינה לבין הרשת. אולם, הסדר החוב לא נכרת עם הזכיינית ולכן טענה זו נדחית.
172. טוב עשתה המשכירה, כאשר לאחר מעשה, פעלה לצמצום הנזק שגרמה שלא כדין וזאת על ידי כך שאישרה לזכיינית להוציא מיטלטלין שלה (לטענת המשכירה בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות). בימיש דוחה הטענה של המשכירה שפעולה זאת נעשתה כביכול לפנים משורת הדין וקובע שזאת הייתה חובתה של המשכירה.
173. בימייש לא מקבל הטענה שלא נפל פגם בהתנהלותה של המשכירה, עת ניתקה זרם החשמל ולאחר מכן תפסה המקרקעין ורכוש הזכיינית ללא צו שיפוטי.
174. המשכירה, התייחסה, כפי שעולה מטענותיה גם בסיכומים, אל הזכיינית כפולשת.
175. סעיף 18 (ב) לחוק המקרקעין, תשכ”ט- 1969 (להלן: “חוק המקרקעיןיי), קובע כלהלן :
ייתפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.”
176. בענייננו, המשכירה ניתקה את זרם החשמל למושכר ביום 17 . 3 . 17 , עניין אשר המשכירה אינה מתכחשת לו וכך גם לגבי מועד הפריצה למושכר והחלפת המנעולים בחודש מאי 2017.
31 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
החשמל בבית הקפה, נטלה את הציוד שהיה במקום ומכרה אותו, גררה את הזכיינית לבית המשפט ופינתה אותה בכח מבית הקפה וכי לרשת לא היה כל קשר להתנהלות בלתי מותרת זו מצידה של המשכירה.
185. המשכירה מצידה הטילה האחריות להתרחשות על הזכיינית והרשת וטענה כי אלה כרתו ביניהם הסכם ללא קבלת אישור המשכירה וקבעו עובדות בשטח על ידי תפיסת החזקה במושכר ללא קבלת אישור המשכירה כנדרש בהסכם השכירות וללא עמידה בשורה של תנאים שנקבעו בהסכם השכירות.
186. בנוסף נטען שהזכיינית לא שילמה שכר הדירה במלואו כנדרש על פי ההסכם.
187. כאמור לעיל, בימ”ש קבע כי הרשת הטעתה הזכיינית וכי המשכירה והרשת אחראיות לביצוע פעולות של ניתוק חשמל ותפיסת חזקה שלא כדין. אולם, מהראיות שהובאו לפני בימייש עולה שהתנהלות הזכיינית הייתה רשלנית רבתי, ממועד המויימ לקראת כריתת הסכם הזיכיון ועד מועד תפיסת החזקה ע”י המשכירה.
188. מכאן שעולה השאלה, האם רשלנות זאת ניתקה הקשר הסיבתי בין רשלנות זאת לבין הנזקים הנטענים.
הזכיינית לא קראה את הסכם הזיכיון לפני שחתמה עליו
189. מעיון בחקירות הזכיינית ובעלה עולה כי בעלה היה הרוח החיה בהתקשרות עם הרשת, למרות שרק הזכיינית חתמה על הסכם השכירות. לעניין זה ראה דבריה בעמוד 59 ובעמוד 60 בשורה 13 ובשורה 31.
190. הן הזכיינית והן בעלה אישרו כי לא קראו הסכם הזיכיון לפני שחתמו עליו. ראה תשובת מר כתר בעמוד 20 בשורה 9 יעברנו לא קראנו לעומקיי ותשובות הזכיינית בעמוד 55 שם אישרה כי קודם חתמה ואחר כך קיבלה ההסכם ובעמוד 56 כי היא נוהגת לחתום בלי לקרוא. בעמוד 57 בשורה 19 שבה ואישרה כי לא קראה ההסכם ובעמוד 58 העלתה גרסה נוספת לפיה יעיינו ברפרוף”.
33 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
הזכיינית נהגה באופן רשלני רבתי כאשר חתמה על ההסכם
200. הזכיינית בחרה, על אף שהוסבר לה בחוזה על זכותה להתייעץ עם עוייד, ואף ניתנה לה האפשרות לעיין בהסכם השכירות, שלא לעשות כן מרצונה. משכך אין לקבל טענותיה שלא הבינה או לא הוסבר לה מהות הסעיפים והתנאים הקבועים במסגרת ההסכם.
201. כבר נקבע בפסיקה ייבדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהאיי עייא 467 / 74 שוויץ נ’ סנדור (פורסם בנבו), ובעניין זה אין לה אלא להלין על עצמה.
202. לנוכח צרוף הנסיבות, ברור שהזכיינית נהגה באופן רשלני רבתי כאשר חתמה על ההסכם. על בימייש להביא בחשבון רשלנות רבתי זאת. הדברים יפים בעיקר ביחס למשכירה שכן במישור היחסים בין הרשת לבין הזכיינית, רשלנות הזכיינית, אינה פוטרת הרשת מחטאה המרכזי, להסתיר מהזכיינית מידע מהותי, כמפורט לעיל.
רשלנות הזכיינית נמשכת גם לאחר חתימת ההסכם
203. לא רק שהזכיינית נהגה ברשלנות רבתי לפני שחתמה על ההסכם, גם לאחר חתימתו, המשיכה לנהוג ברשלנות רבתי כמפורט להלן.
הזכיינית תפסה חזקה ללא אישור המשכיר
204. כתוצאה מכך שהזכיינית לא קראה ההסכם, נמנעה מקבלת ייעוץ משפטי והפגינה חוסר ניסיון בניהול בית קפה, היא תופסת חזקה במושכר, בניגוד להוראות הסכם השכירות, ללא שהיא דורשת מהרשת לקבל הסכמת המשכירה בכתב ומראש לתפיסת החזקה במושכר.
205. אולם, כאמור לעיל, אין בהתרשלות זאת כדי לסייע לרשת, כי כבר נקבע כי הייתה זו הרשת שהטעתה אותה לסבור שהמשכירה אישרה כניסתה למושכר.
35 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
210. הרשת עימתה הזכיינית עם הטענה כי עבדה בקייטרינג במקביל להפעלת בית הקפה בניגוד להוראות החוזה, אך הזכיינית טענה בעמוד 88 בשורה 5 כי מר נמני ברך על כך וכי אף שולם לרשת על כך.
211. הזכיינית אישרה בעמוד 90 כי לא הכינה תכנית עסקית.
212. הזכיינית אישרה בעמוד 99 כי עבדה כמנהלת חשבונות עד שנת 2016, עת ניסתה להשתלב בניהול מאפיה, אך הניסיון לא צלח לאחר מספר חודשים ועניין זה עלה לראשונה בחקירתה.
213. העובדות מלמדות על חוסר ניסיון ניהולי והתנהלות רשלנית, אולם אלה אינם מנתקים הקשר הסיבתי בין הטעיית הזכיינית עיי הרשת לגבי אישור שכר הדירה שסוכם ואישור המשכירה לכניסת הזכיינית למושכר, ולכל היותר מהווים שיקול בעניין פסיקת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו.
214. ראשית, ממילא, בדיעבד התברר שעד אמצע חודש מרץ, הרשת לא הסדירה ההפרה היסודית של הסכם השכירות שכן לא חתמה על הסדר החוב. לכן, לא היה מקום לציפיית הרשת שהזכיינית תמלא הוראות של הסכם הזכיינות, כל עוד היא לא חתמה על הסדר החוב.
215. בנוסף, מקובלת על בימייש טענת הזכיינית לפיה בזמן אמת הרשת התריעה בכתב רק בדבר העדר ערבות בנקאית שכן לא הובאה כל תכתובת נוספת מאת הרשת בה היא מתריעה על שורת המחדלים עליהם הקפידה לחקור הזכיינית ובעלה. מצופה היה מרשת מקצועית שכבר לאחר שבוע עד שבועיים ממועד החתימה על הסכם הזיכיון תוציא מכתב בו תפרט העדר כל אותם מסמכים רבים עליהם חקרה.
216. בפועל, בזמן אמת, הרשת הייתה מרוצה שגלגלה האחריות לתשלום שכר הדירה על הזכיינית ואין כל ראיה להדרכה בעניין השגת אותם מסמכים או דאגה מהעדר המסמכים השונים, פרט להתקנת תוכנת הזיכיון. לעניין זה ראה תשובת מר נמני
37 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א 17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
221. בעניין זה בימייש מצא שעדות הזכיינית בעמוד 82 בשורה 18 לפיה ייהייתה התנהלות רק איך להפיל אותנו, לא איך לעזור. לא היה שום דבר. טלפונים, כלום. הם נתנו לנו להתמודד לבד, זרקו אותנו, לא התייחסו אלינו, פשוט לא היה עם מי לדבריי, מתיישבת עם הראיות שהוצגו.
המחלוקת בעניין הפקת הערבות הבנקאית
222. בסעיף 21 . 1 . 1 להסכם השכירות נקבע בזו הלשון:
ייערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית, שתהא בתוקף עד 90 יום לאחר תום תקופת השכירות, בסכום הנקוב בנספח י’. סכום הערבות יהיה צמוד למדד. נוסח הערבות מצורף בזה לחוזה ומסומן נספח ו’ לחוזה זה.”
223. עיון בסעיף הנזכר לעיל, מעלה שסכום הערבות הינו כקבוע בנספח י’ להסכם השכירות, שעניינו התנאים המסחריים, שם נקבע במסגרת סעיף 15 . 1 ייערבות בנקאית בסך השווה לדמי שכירות מינימאליים ודמי ניהול, בתוספת מע”מ עבור שלושה (3) חודשי שכירות.”
224. עוד עולה שנוסח הערבות הינו כפי שמופיע בנספח ו’ להסכם השכירות. בסעיף 1 לנספח ו’ שעניינו כאמור, נוסח הערבות הבנקאית, נקבע כך יילפי בקשת רשת קפה קפה ישראל בע”מ ח.פ 513633016 (להלן: “הנערבי), אנו החתומים מטה, ערבים בזאת כלפיכם בערבות מוחלטת, בלתי מותנית ובלתי מסויגת, לתשלום כל סכום עד לסך כולל של 59 , 974 ₪ (חמישים ותשעה אף תשע מאות שבעים וארבעה שקלים חדשים) (להלן: “סכום הערבות”), המגיע ו/או שיגיע לכם מאת הנערב, בקשר עם הסכם שכירות מיום _והסכם ניהול מיום_, וזאת בתנאים המפורטים להלן.”י
225. מכאן שעל פי נוסח הערבות שצורפה כנספח ו’, זו אמורה הייתה לעמוד על הסך של 59 , 974 ₪. אולם, סכום זה אינו תואם את האמור בנספח י’ להסכם השכירות שם כאמור נקבע שגובה הערבות יהא בהתאם לשלושה חודשי שכירות ודמי ניהול. מר סיבוני עמד בעמוד 210 על כך שהסכום שנדרש מהזכיינית תואם 3 חודשי שכירות ללא הפחתה, דמי ניהול ומעיימ. הוא אף העיד שהזכיין הקודם העמיד ערבות בסך של 95 , 000 ₪. אולם על פי הסדר החוב, חולט סכום בסך של 45 , 000 ₪ מהזכיין הקודם ואותה ערבות קודמת לא הוצגה.
39 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
233. בשים לב לכל אלה, מצופה היה שהרשת תיקח על עצמה את הפער שנוצר. אולם, הרשת עמדה על כך שהזכיינית תעמיד ערבות בנקאית כפולה, כמעט עד הרגע האחרון.
מדוע לא הועמדה ערבות בנקאית כנדרש !
234. בנוסף לכך שאין חולק שלא הועמדה כלל ערבות בנקאית, הזכיינית אישרה בזמן אמת כי הקושי לעמוד בהתחייבויותיה, הוא קושי כלכלי – ראה נספח 6 לתצהיר הרשת. נספח 6 הינו מכתב שנשלח בדאר מקוון ביום 1 . 3 . 2017 מכתובתו של מר כתר ובשם הזכיינית למר חיים בצון מטעם הרשת, לפיו אין ביכולתה של הזכיינית להקצות כל סכום לתשלום הערבות הבנקאית, בטענה שההוצאות עולות על סך ההכנסות, כי לא נכנסת לה משכורת לחשבון, ושדבר הערבות לא הובא לידיעתה.
235. הזכיינית ניסתה להתנער מתוכן מכתב זה בטענה שהוא הוכתב לבעלה, שכתב המכתב בשמה, על ידי מר חיים בצון, נציג הרשת (ראה עדות מר כתר בעמוד 29 בשורה 10). מר בצון דחה גרסה זאת בעדותו בעמוד 129 בשורה 20.
236. בנוסף, בעת חקירת מר צימרמן עיי המשכירה התברר בעמוד 39 שלטענתו קיבל מהזכיינית מסרון בסוף חודש ינואר, שלא צרף לתצהירו, לפיו היא מתקשה כלכלית להעמיד ערבות בנקאית על מלוא הסכום. גם עוייד עובדיה העיד בעמוד 82 כי ערב הפסקת החשמל, הציע לבאי כוח הזכיינית להעמיד ולו סך של 50 , 000 ₪, אך היא לא הסכימה.
237. בעת חקירת הזכיינית עלתה בעמוד 104 לראשונה גרסה לפיה הסכימה להעמיד ערבות בנקאית גם לפי הסכום שדרשה המשכירה. לזכיינית לא היה מענה בעמוד 106 מדוע לא העמידה הערבות בעת הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני.
238. בימ”ש הגיע למסקנה כי הגרסה שמתיישבת עם העובדות, היא שהזכיינית שכבר בחודש ינואר התלוננה על גובה הערבות, נקלעה בחודש מרץ לקושי כלכלי וזאת הסיבה שלא העמידה ערבות בנקאית, גם לאחר שנחתם הסדר החוב והמשכירה הייתה מוכנה להכיר בה.
41 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
245. הזכיינית לא עשתה כן והסכימה לשלם שכר דירה בסכום מופחת שאינו מקובל על המשכירה. מר כתר העיד בעמוד 30 בשורה 8 כי ייהם הסכימו לקבל תשלום על החשבון”
246. מר כתר נימק העובדה שלא ביטל מיד הסכם הזכיינות בכך שהרשת אמרה לו “שיהיה בסדר”, אך בפועל התברר לו שאינה פועלת כמצופה, ליישב המחלוקת עם המשכירה. הזכיינית חזרה על אותה גרסה בעמוד 96 והעידה בשורה 14 שעד שהופסק החשמל בחודש מרץ האמינה שהרשת תפתור הבעיה שנוצרה. אין מקום להחמיר עם הזכיינית בגלל שאפשרה לרשת לרפא הפגם המהותי שנפל בכריתת ההסכם.
247. מנגד, גרסת הרשת הייתה שהתנהל מויימ בין הזכיינית לבין המשכירה שגם הזכיינית וגם המשכירה הכחישו קיומו. מר נמני, שהיה לו מאד חשוב שהזכיינית תחתום על הסכם הזכיינות ותכנס למושכר מהר כל האפשר עד כדי כך שניהל המויימ באופן אישי, נעלם מהזירה בשלב זה וגם נאלם לגבי שאלות חוזרות ונשנות שהופנו כלפיו בעמוד 20 לישיבת 21 . 2 . 19 לעניין תוכן המויימ הנטען בין הזכיינית לבין המשכירה. לבסוף, מר נמני התייחס בעמוד 21 להפרות הזכיינית והתעלם מהעובדה שעד אמצע חודש מרץ, הרשת הייתה במצב של הפרה יסודית של הסכם השכירות, עקב הצטברות חוב שיצר הזכיין הקודם.
248. המו”מ היחידי שאמור היה להתקיים, הוא מויימ בין הרשת לבין המשכירה בעניין הפרת הסכם השכירות באופן יסודי. הרשת מילאה רק חלק מתנאי הסכם שהחל להתגבש, דהיינו, שילמה למשכירה מחצית החוב, אולם שרכה רגליים עד אמצע חודש מרץ בטרם חתמה על הסדר החוב עם המשכירה ובכל אותה עת, המשכירה לא הכירה, ובצדק, בזכיינית.
249. מר בצון העיד מעמוד 133 כי עדכן הרשת לגבי הפרות ההסכם על ידי הזכיינית בזמן אמת וכי הסניף יהיה חשוב מאד לרשתיי, אולם עוייד עובדיה הסביר בעמוד 102 בשורה 2 שהרשת קיוותה שהזכיינית ייתביא את הכסף וזהו, וזה לא צלח”. עד שעוייד עובדיה פונה לראשונה ביום 6 . 3 לבייב הזכיינית (ראו בעמוד 104 לעדותו), המשבר שנוצר מלכתחילה עקב אי חתימת הרשת על הסדר החוב, נמשך, תוך שהרשת מצפה שלא בצדק כי הזכיינית תמלא התחייבויותיה, שעה שהרשת לא מסדירה הפרת הסכם השכירות באופן יסודי.
43 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
256. גם המשכירה טענה כי הזכיינית לא הוכיחה הנזק הנטען.
האם על הרשת או המשכירה לפצות הזכיינית בגין שיפוץ המטבח ?
257. הזכיינית ביקשה לחייב הרשת לפצות אותה בסך של 13 , 800 ₪ בגין שיפוץ הנכס, בהתאם לחשבונית מס שצורפה כנספח 14 לתצהיר הזכיינית. הזכיינית לא נשאלה ע”י הרשת בעניין זה וכאשר נשאלה ע”י המשכירה הפנתה השאלות בעניין השיפוץ לבעלה, אך אישרה כי נעשו עבודות שיפוץ במטבח בעת תחילת הפעלת העסק.
258. מהראיות שהובאו עלה שהאחריות לביטול ההסכם עקב פגם שנפל בכריתתו חלה על הרשת וכי המשכירה לא הייתה אמורה לוותר על מי מזכויותיה כלפי הזכיינית שנכנסה למושכר ללא רשותה.
259. בימייש השתכנע כי הרשת הטעתה הזכיינית במועד חתימת החוזה לגבי גובה שכר הדירה ומואחר יותר לגבי הסכמת המשכירה לכניסתה למושכר והתחלת הפעלת העסק ולכן, בנסיבות אלה, הזכיינית שינתה מצבה לרעה ושיפצה המטבח.
260. לכן, יש להשית החיוב בפיצוי בגין ההוצאה לשיפוץ המטבח על הרשת בלבד וכך בימ”ש קובע על פי נספח 14.
האם יש לחייב הרשת והמשכירה בגין מזון שהתקלקל עקב ניתוק החשמל וציוד שאבד עקב תפיסת החזקה ע”י המשכירה ?
261. כאמור לעיל, בימ”ש קבע כי המשכירה נקטה סעדים עצמיים שלא כדין ולרשת אחריות לכך וכעת יש לבחון הטענה של הזכיינית לעניין הנזקים שנגרמו לה עקב כך.
262. לגבי ניתוק החשמל, במסגרת תביעתה עתרה הזכיינית לחייב הנתבעים בסך של 50 , 000 ₪ בגין מזון שהתקלקל עקב ניתוק החשמל.
263. מעדות מר סיבוני בעמוד 222 עלה שניתוק החשמל ארך שעתיים. הזכיינית, לא טרחה להמציא ולו אסמכתא אחת לעניין כמות המזון שהתקלקלה כתוצאה מהפסקת
45 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
272. בעניין ניתוק החשמל, לא הייתה מניעה לתעד הנזק, אם נגרם נזק, בשים לב להבדלי הגרסאות לגבי משך ניתוק החשמל. שונים פני הדברים לגבי תפיסת החזקה.
273. המשכירה תפסה החזקה במושכר, ללא צו שיפוטי, למרות שמצופה ממנה כמי שעוסקת בהשכרת מקרקעין על דרך קבע ונהנית מייעוץ משפטי שוטף להבין היטב חומרת המעשה.
274. מכאן שהיה עליה להקפיד לתעד היטב הנכסים שתפסה והנכסים שהשיבה לזכיינית. במסגרת חקירתו של מר איתי סיבוני מטעם המשכירה, הוא לא זכר בעמוד 199 אם ערך פרוטוקול ותעד הרכוש שנתפס. עוד התברר מעדותו בעמוד 197 כי המשכירה מכרה הציוד שתפסה, אך טען שהרכוש שנמכר לה היה שייך לזכיינית שכן היו במושכר לפני שתפסה בו חזקה וכי הוא ייהיחיד שיכול לקבוע”י מה שייך לזכיינית. על המשכירה היה לציין דבר המכירה בתצהיר מר סיבוני ולהמציא רשימה של אותו ציוד שחולט ונמכר על ידה, כדי שניתן יהיה לערוך השוואה בין הציוד שנמכר על ידי המשכירה לבין הציוד שלטענת הזכיינית נותר במושכר ונרכש על ידה .
275. אשר על כן, בימיש פוסק הן בגין הטענה לנזק עקב ניתוק החשמל והן בגין הטענה לנזק עקב תפיסת החזקה, על דרך אומדנא, בשים לב, למחדלי הזכיינית לעניין הוכחת הנזק, שווי בסך של 20 , 000 ₪ בלבד .
276. כאמור לעיל, בימ”ש קבע כי גם לרשת אחריות לפעולות ניתוק החשמל ותפיסת החזקה, גם אם פחותה ולכן קובע שהרשת תישא ביחד ולחוד עם המשכירה בחיוב בסך של 10 , 000 ₪, דהיינו, מחצית מהחיוב.
הבקשה לחייב הנתבעים בתשלום שכ”ט ב”כ הזכיינית והוצאותיה בהליך אחר
277. לגבי הבקשה לחייב המשכירה בתשלום שכייט עוייד בסך של 6 , 000 ₪ בגין הגשת הבקשה לצו המניעה הזמני, כתוצאה מניתוק זרם החשמל ואספקת המים, וכן בסך נוסף של 648 ₪ בגין תשלום אגרה, בקשה זו נדחית. זאת, מכיוון שעל הזכיינית היה לבקש הוצאות אלה מבימייש בו הוגשה הבקשה לסעד זמני ומותב זה אינו יושב כערכאת ערעור או כבימייש שמוסמך ליתן צווים שהיו ועדיין בסמכות מותב אחר.
47 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
284. אולם, כאשר ניתקה החשמל על יסוד הסדר בינה לבין הרשת ותפסה חזקה ורכוש הזכיינית לאחר מכן, בסעד עצמי, בחלוף המועד לשימוש בסעד זה, פעלה באופן המחייב בימייש להגיב על התנהלות זאת שחותרת תחת כללי יסוד של המשפט השוללים סעד עצמי שלא כדין, בבחינת נטילת החוק לידיים.
285. בנוסף, צרמה לבימייש עדותו של מר סיבוני בעמוד 224 כי מצא במודע לא לעדכן הזכיינית, עובר לניתוק החשמל.
286. בשים לב, לאורך רוחה של המשכירה בתחילת הדרך, התרשלותה הרבתית של הזכיינית באופן בו כרתה ההסכם ותפסה חזקה במושכר, וסימן השאלה שריחף על עתידו של העסק בגלל חוסר ניסיון ורשלנות ניהולית, מצד אחד ומצד שני חובת בימייש לשרש תופעות פסולות של שימוש בסעד עצמי שלא כדין, בימ”ש פוסק פיצוי בגין עוגמת נפש על הרף הנמוך בסך של 3 , 500 שיים בלבד.
הבקשה לחייב הרשת בפיצוי בסך של 100 , 000
ש”ח
287. ביחס לטענת הזכיינית לחיוב הרשת בסך של 100 , 000 ₪ בגין הפרת הסכם הזיכיון, הרי שדין טענה זו להידחות.
288. הטענה נטענה בכלליות, ללא כל פירוט וללא כל אסמכתא, ולא ברור הכיצד כימתה הזכיינית הסך של 100 , 000 ₪. בדיון שהתקיים ביום 5 . 11 . 19 בייכ הזכיינית אישר שאין טענה לפיצוי מוסכם.
289. בנוסף, בימייש שב ומציין סימן השאלה שריחף מעל עתידו של העסק לנוכח ההתרשלות של הזכיינית בניהול העסק כמפורט לעיל וקובע כי אין מקום לפיצוי נוסף מעבר להשבה והפיצוי בגין השיפוץ ועוגמת הנפש.
49 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
הדיון התשיעי 21. ביום 5 . 11 . 19 התקיים הדיון התשיעי בו ענתה הזכיינית לשאלות בימייש.
סיכומי הזכיינית כתובעת 22. הזכיינית חזרה בסיכומיה על טענותיה בכתב התביעה ובכתב ההגנה שכנגד והתמקדה בתוכן הסדר החוב שפרטיו, כמו גם המידע על ההפרה היסודית של הסכם השכירות, הוסתרו ממנה על אף ששינה את תנאי הסכם השכירות. לעניין אי העמדת ערבות בנקאית טענה שהמשכירה סרבה לקבל ממנה ערבות בסך נמוך מהסך המבוסס על שכר דירה מלא ולא על מופחת.
סיכומי הרשת כתובעת
23. הרשת חזרה בסיכומיה על טענותיה בכתב התביעה שכנגד וטענה כי הוכח שהזכיינית לא עמדה במי מהתחייבויותיה על פי הסכם הזכיינות.
סיכומי הרשת ועו’יד עובדיה כנתבעים 24. הרשת ועוייד עובדיה חזרו בסיכומיהם על טענותיהם בכתב ההגנה וכן טענו כי הזכיינית לא הוכיחה כי העמידה ערבות כלשהיא למשכירה, וכי בזמן אמת טענה כי כלל לא התבקשה להעמיד ערבות בנקאית.
סיכומי המשכירה כנתבעת 25. המשכירה חזרה בסיכומיה על טענותיה בכתב הגנתה וטענה כי יש לדחות הסברי הזכיינית ובעלה ביחס להימנעותם מלפעול בהתאם להסכם השכירות שצורף כנספח להסכם הזיכיון וכי הנזקים הנטענים לא הוכחו.
סיכומי הזכיינית כנתבעת 26. הזכיינית טענה בסיכומיה כנתבעת כי הוכח שהוסתר ממנה מידע מהותי וכי המשכירה פעלה נגדה שלא כדין, בין היתר, כשניתקה החשמל ולאחר מכן כאשר תפסה חזקה ורכוש במושכר.
5 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
297. המסקנה היא שלנוכח עניינה הברור של הרשת לגלגל האחריות לתשלום שכר הדירה על הזכיינית, מר נמני, אכן הבטיח הקלות והטבות בעל פה לזכיינית, על אף לשונו של ההסכם, שכעת הרשת מנסה להתנער מהן.
298. בנוסף, לעניין התמלוגים והפרסום, כעולה מחקירת מר חזן בעמוד 143, הרשת לא הציגה בדל ראיה לעניין הוצאה לצורך פרסום, או ראיות לגבי האופן בו חישב מר חזן התמלוגים.
דיון בהוצאות
299. ביחס לתביעה נגד הרשת, תביעה זו התקבלה בחלקה ולנוכח הפגם המשמעותי שנפל בהתנהלותה הן בעת כריתת ההסכם והן לאחר מכן, מחייב הרשת לשלם לזכיינית שכייט בייב בסך של 18 , 000 ₪ וכן שני שלישים מסכום האגרות ששולמו בשים לב לסכום התובענה שהתקבל ביחס לסכום התובענה שהוגשה.
300. ביחס לתביעה נגד עוייד עובדיה, שנדחתה. לא היה מקום להגשת התביעה כנגד עוייד עובדיה באופן אישי, ובנסיבות העניין, מחייב את הזכיינית לשלם לו שכייט בסך של
.₪ 12,000
301. ביחס לתביעה שכנגד, זו נדחתה לחלוטין. בשים לב, לסכום התובענה שנדחתה וסכום ההוצאות שכבר נפסק נגד הרשת, מחייב הרשת לשלם לזכיינית שכייט בייכ הזכיינית בסך של 15 , 000 ₪
302. ביחס לתביעה נגד המשכירה, בשים לב מצד אחד לפעולות שלא כדין שביצעה המשכירה ומצד שני לרשלנות של הזכיינית, מחייב המשכירה לשלם לזכיינית שכייט בייב על הרף הנמוך בלבד בסך של ₪7 , 500 . לנוכח הפער בין גובה התביעה לבין הסכום שנפסק אין חיוב בהחזר הוצאות נוספות כגון תשלום אגרות.
51 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בע”מ ואח’
עדי הדר, שופט
53 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
ו/או הסכם השכירות, אשר לו היו מובאות לידיעתה כפי הנדרש והמתחייב, לא הייתה מתקשרת עם הרשת בהסכם הזיכיון.
32. עוד נטען שהרשת ועוייד עובדיה אף טענו בפני הזכיינית ובעלה, כי כניסתם לסניף והמחאת הזכויות וחובות מכוח הסכם השכירות לזכיינית, מבוצעים בתיאום, בידיעת ובהסכמת
המשכירה.
33. לאחר חתימת הסכם הזיכיון וכניסת הזכיינית למושכר, התברר לה ולבעלה, לתדהמתם הרבה, כי אין כל ממש במי מהמצגים והתחייבויות של הרשת אשר הוצגו בפניהם בעניין הסכם השכירות ובעניין דמי השכירות המופחתים.
34. בנוסף, למן יום 1 / 1 / 17 , עת נכנסה למושכר והחלה בהפעלת הסניף, סירבה המשכירה להכיר בה ו/או בזכויותיה בסניף, סירבה לשתף עמה פעולה וסירבה להעמיד לרשותה את כלל השירותים ו/או ההטבות מהן נהנים כל יתר השוכרים ובעלי העסקים במתחם, דבר אשר הסב לה ולסניף לנזקים רבים.
35. בתחילה טענה הרשת בפני הזכיינית ובעלה, כי הנה פועלת להסדיר את המחלוקות מול המשכירה, אלא שבהמשך ולאחר שככל הנראה הבינה הרשת כי אין באפשרותה ו/או ברצונה להסדיר את המחלוקות מול המשכירה, החלה הרשת לטעון, כי הזכיינית היא זו שאיננה מקיימת את חובותיה והתחייבויותיה בהתאם להסכם הזיכיון והסכם השכירות וכי היא זו שגורמת למחלוקות שבין הרשת לבין המשכירה.
36. ביום 15 / 3 / 17 , קיבלו הזכיינית ובעלה מכתב ששלחה המשכירה לרשת, נושא תאריך 14 / 3 / 17 , אשר מוען גם לזכיינית ובעלה, במסגרתו, ציינה המשכירה את הפרות הרשת ואת התנאים אותם הציבה המשכירה לרשת כתנאי להמשך הפעלת הסניף על ידי הרשת ואשר לא מולאו על ידי הרשת. כך גם הודיעה המשכירה לרשת, כי ככל ולא תסדיר את חובה ולא תקיים אחר כל התנאים אותם הציבה המשכירה, כי אז היא תפעל לכנס את תכולת הסניף, להפסיק את זרם החשמל לסניף ולמנוע מהרשת ומהזכיינית את הגישה למושכר.
37. ביום 17 / 3 / 17 ונוכח מחדלי הרשת לשלם את חובה למשכירה ולקיים אחר מלוא התנאים והפרת הסכם הזיכיון, המשכירה ניתקה שלא כדין את זרם החשמל למושכר, פעולה אשר הסבה לזכיינית נזק כלכלי רב, בין היתר, נוכח סחורה רבה אשר התקלקלה.
7 מתוך 53
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
17029 – 09 – 17 כתר ואח’ נ’ רשת קפה קפה ישראל בעמ ואח’
45. לעניין החוב שיצר הזכיין הקודם, נטען שבמסגרת יציאתו של הזכיין היייוצאיי וכניסתה של הזכיינית לנכס שולם חובו של הזכיין היוצא במלואו. איש לא דרש מן הזכיינית לשלם את חובו של הזכיין היוצא.
46. ביחס לטענה שהטעו הזכיינית, כביכול, במהלך המשא והמתן בכך שלא גילו לה שיש חוב דמי שכירות של הזכיין היוצא למשכירה, נטען כי הרשת לא הציגה בפני הזכיינית כל מצג בעניין זה. כמו כן, בוודאי ובוודאי שערייד עובדיה לא הציג בפני הזכיינית כל מצג בעניין זה. חובו של הזכיין היוצא אינו קשור לזכיינית ומכל מקום חוב זה הוסדר.
47. הרשת טענה כי לא הציגה כל מצג בפני הזכיינית ביחס לטענות בדבר דמי שכירות המופחתים, וכי על מנת ליהנות מדמי השכירות המופחתים, היה על הזכיינית לעמוד בתנאים שונים, אך היא הפרה את התחייבויותיה ולא המציאה למשכירה, מסמכים שונים, לרבות, ערבות בנקאית כפי שהיה עליה לעשות. הזכיינית הפרה התחייבות זו להמציא ערבות בנקאית עקב מצבה הכלכלי. היא טענה שהוצאותיה עולות על הכנסותיה וכי אין היא מרוויחה די כסף.
גרסת המשכירה 48. המשכירה טענה בכתב הגנתה כי בסוף שנת 2016 נטש הזכיין הקודם את המושכר והותיר אחריו חוב בסך של 255 , 152 ₪ בתוספת מע”מ. המשכירה טענה כי חוב העבר רבץ ועודנו רובץ על כתפיה של הרשת ביחסיה עמה.
49. לאחר שהמשכירה דרשה מן הרשת, כי זו האחרונה תפרע את חוב העבר, הודיעה הרשת, כי איתרה זכיין חדש, היא הזכיינית, אשר יכנס בנעלי הזכיין הקודם.
50. בסופו של יום התגבש הסדר חוב בין המשכירה לבין הרשת אשר הועלה על הכתב בחודש דצמבר 2016 אשר עיקריו הינם:
–
–
הרשת תעמיד לטובת המשכירה ערבות בנקאית בסך של 101 , 263 ₪ לצורך הבטחת שישה חודשי שכירות. הרשת תמנה זכיין חדש שזהותו תאושר על ידי המשכירה ולחלופין המושכר ינוהל על הרשת באופן בלעדי. הזכיין החדש יעמיד הוראת קבע למילוי התחייבויות הרשת על פי תנאי ההסכם.
–
9 מתוך 53
