שיתופית חקלאית של הפועל מ נגד פקיד שומה באר שבע

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ע”מ 26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
לפני
כבוד השופטת יעל ייטב
המערערת
בית הגדי אגודה שיתופית חקלאית
נגד
המשיב
פקיד שומה באר שבע
החלטה
2 3
7
9

מבוא 1. בקשת המערערת, שהוגשה בתום דיון ההוכחות, לקבוע דיון הוכחות נוסף לשם שמיעת שני עדים נוספים, או לחילופין להורות על קיום דיון נוסף לפני המשיב (להלן- ייפקיד השומהיי). 2. המערערת, אגודה שיתופית (להלן- “האגודהיי), שבה 95 חברים, אשר מרביתם אינם עוסקים בחקלאות. על פי המתואר בשומה שקבע פקיד השומה בצו לפי סעיף 152(ב) בפקודת מס הכנסה [נוסח משולב], התשכ”א- 1961 (להלן- “הפקודה”י), הייתה לאגודה, בשנות המס 2010- 2012, הכנסה מחלקה ג’, המנוהלת על ידי האגודה לטובת כלל חבריה, בין היתר, ממכירת מכסות מים; מהשכרה לצורך עיבוד של פרדסים ומעיבוד הפרדסים; מהשכרה של שטחי פלחה ומעיבודם; מאופציה להשכרת שטחים לצורך מיזם אנרגיה סולרית; מהשכרת אנטנות; מהכנסת מימון וכן מהכנסות אחרות. 3. תמצית עמדתו של פקיד השומה בצו הייתה כי בשנות המס ביקשה האגודה ליישם בדוחותיה את הוראות סעיף 17(9) בפקודה על הכנסה שהעבירה לחבריה, מבלי שהתקיימו התנאים ליישומו של הסעיף, ושלא בהתאם להוראותיו. בשל כך שלל פקיד השומה את ההוצאה שנדרשה בדוחותיה של האגודה על פי הוראות הסעיף. עוד קבע פקיד השומה בצו כי לא התקיימו התנאים ליישום סעיף 62 בפקודה על ההכנסה האמורה.
10 11
13 14 15
16
17
20

4. תמצית טענתה של האגודה מנגד הייתה כי תוצאת השומה שנקבעה בצו היא השתת מס כפול על אותה הכנסה, הן על המערערת, והן על חבריה, שכן רובם המכריע של חבריה שילמו מס על ההכנסה שהועברה אליהם מהאגודה בתיקם האישי. לצד טענותיה לגוף השומה, טענה האגודה בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור כי השומה
21
22
1 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

עיימ 26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2
4
5 6 7 8 9 10
12
13
14

רויים קריסטל לעניין זה, בקשה שנזנחה בהשלמת הטיעון, ובכל מקרה לא הייתה כל מניעה מהגשת תצהיר מטעם רויים קריסטל, המכירה מן הסתם שומות שנקבעו לאגודות נוספות, כדי לתמוך את טענת ההפליה. לא הייתה גם כל מניעה מזימונם לעדות של נציגי או חברי אגודות אחרות, על מנת שיבהירו כיצד נהג בהן פקיד השומה. 43. אשר לבקשה לזמן את רויים שלו נפתלי, האגודה נמנעה מהגשת תצהיר מטעמו של רויים שלו נפתלי. בהשלמת הטיעון לא פורט מדוע לא הוגש תצהיר מטעמו במועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית, ומדוע לא זומן לעדות במועדים שנקבעו לכך. במהלך הדיון נטען אמנם כי רויים שלו נפתלי זומן לדיון מספר ימים לפני דיון ההוכחות, והבקשה לזימונו לא התקבלה בבית המשפט. מהשלמת הטיעון ניתן ללמוד לכאורה כי הזימון נשלח לרויים שלו נפתלי עצמו ולא לבית המשפט. על כל פנים, בתיק בית המשפט לא קיימת בקשה לזימונו של רויים שלו נפתלי לדיון. 44. אופן זימונם של עדים לדיון קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי (ראו תקנות 168(ב), 178 ו- 182(ב)), ובשום מקום לא ניתנה הנמקה המצדיקה סטייה מההליך ומהמועדים הקבועים בתקנות אלו, ומהימנעות מהגשת תצהיר במועד הגשת כלל הראיות מטעם האגודה. מעבר לדרוש אציין כי לא נטען בבקשה כי מדובר במידע חדש שהגיע לידי האגודה, וממילא טענה שכזו לא נתמכה בדרך כלשהי. 45. בקשה שלישית שהועלתה בהשלמת הטיעון, לעניין הדוחות המתקנים, היא לחייב את פקיד השומה להביא את תיקה של האגודה, או כאמור לקיים דיון נוסף בפני פקיד השומה. כפי שציין פקיד השומה בתגובתו, לא הייתה כל מניעה מלבקש זימון עד מטעמו של פקיד השומה מבעוד מועד, ואין כל הצדקה להעלאת הבקשה בתום דיון ההוכחות, אשר משמעותה קביעת דיון הוכחות נוסף. זאת ועוד, האגודה הייתה אמורה לבקש את גילוי המסמכים האמורים עוד בשלבים המקדמיים של ניהול ההליך, ואין מקום להתחיל את שלב גילוי המסמכים לאחר תום דיון ההוכחות. מעבר לדרוש השיב פקיד השומה בתגובתו כי דוחות מתקנים הוגשו בשנת 2019. 46. לא מצאתי כל הצדקה לזימון עדים נוספים מטעם האגודה לעניין זה, כפי שהתבקש. לא הייתה כל מניעה מהגשת תצהירי עדות ראשית מטעם רניים קריסטל, או רואי חשבון אחרים של האגודה. בבקשה עצמה נטען כי זימון העדים מבוקש לשם הבהרה, כתוספת לעדותו של רונית דניאלי, ואולם אין בכך כדי להצדיק סטייה מהדין באשר לזימון עדים.
15
16
17 18
19
20 21
25 26
28
11 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

עיימ 26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2
ה
3
4 5
6
7
8 9
10
11 12
14

האגודה מס בשיעור המס השולי המרבי ליחיד. לשם יישום המתווה הציע פקיד השומה כי האגודה תמציא לו פירוט מלא וברור שיאפשר לבחון האם מרבית המס שולמה בידי החברים, תוך פירוט שמות החברים או יורשיהם, שמות מגישי הדות בשנות המס הרלוונטיות, גובה ההכנסה של אותם חברים, הכנסתם החייבת וסיווגה בדוח שהוגש, והמס השולי של כל חבר. כמו כן הוצע שהאגודה תמציא אסמכתאות להכנסות האמורות. בהצעת פקיד השומה פורטו מספר קשיים הכרוכים ביישום המתווה, כגון הקושי לבדוק את נכונות דיווחי החברים, העובדה שחלק מהדוחות הוגשו על ידי החברים בדיעבד, רק לאחר הוצאת הצו למערערת וכו’. כמו כן הוצעה האפשרות שהמערערת תגיע לפשרה אחרת עם פקיד השומה, על בסיס תשלום גלובאלי, באופן שייתר את איסוף הנתונים והמסמכים. 8. ביום 13 . 11 . 18 הגישו הצדדים בקשה משותפת, שבגדרה הודיעו על הסכמתם למתווה שהוצע על ידי בית המשפט, ולהוראות היישום שהוצעו בהודעת פקיד השומה. לשם יישום המתווה ביקשו הצדדים לבטל את דיון ההוכחות, ולאפשר להם להגיש הודעה תוך 70 ימים. בבקשה פורט כי האגודה תגיש את מלוא הנתונים והמסמכים המוזכרים בהודעת המשיב, בתוך 10 ימים. 9. על יסוד ההודעה המוסכמת בוטל דיון ההוכחות, ונקבע כי על הצדדים להגיש הודעת עדכון תוך 70 ימים. ביום 29 . 1 . 19 הגיש פקיד השומה בקשה לבית המשפט לקבוע את התיק לשמיעת הוכחות. בבקשה פורט כי בניגוד להסכמות בין הצדדים, על יסוד המתווה שהוצע על ידי בית המשפט, התנערה האגודה מהתחיבויותיה, ולא המציאה את כלל הנתונים והמסמכים שהתחייבה להמציא. פורט כי מלבד רשימה של חברי האגודה, בצירוף מספרי זיהוי וציון מי מבינהם כלל בדוח שהגיש את הכנסותיו מהאגודה, וכן אישור של יועץ מס בשם יוסי סמילה (להלן- ייסמילהיי), שלפיו הגישו 57 מחברי האגודה דוחות שבהם כללו את הכנסותיהם ממנה, לא הוגש דבר. עוד פורט בבקשה כי האגודה לא פירטה מה היה גובה ההכנסה שהעבירה לכל חבר, מה היו הכנסותיו של כל חבר מרכוש אחר, כיצד דווחה הכנסת כל חבר בדוח שהגיש, ולא צירפה כל אסמכתא, אף שהתחייבה לצרף אסמכתאות לכול חבר וחבר. 10. פקיד השומה ביאר בבקשתו כי מבדיקה מדגמית שערך עולה כי חלק מחברי האגודה דיווחו בשדה המתאים בדוח שהוגש לפקיד השומה על הכנסה נמוכה מההכנסה שהעבירה להם האגודה, כך שברור שהכנסותיהם מהאגודה כלל לא דווחו. 11. בתגובה שהגישה האגודה, ביום 7 . 2 . 19 , נכתב כי עם קבלת הודעת פקיד השומה, פנה בא כוחה של האגודה לאגודה ולרואי החשבון של חבריה, על מנת שיערכו את הרשימה
16 17 18
19
20
21
22 23
25
28
30 31
3 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

ע”מ 26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
2
3

16. בא כוחו של פקיד השומה הזכיר כי רוייח דניאלי, היה אמור להחקר על המסמך מע/1שהוגש באמצעותו. לגוף המסמך הבהיר כי בניגוד להסכמות בין הצדדים, מע/1 כולל רשימת חברים, אשר לא נתמכה באסמכתאות כלשהן, כגון דוחות או הצהרות. לא זו אף זו. מבדיקה שערך פקיד השומה, עולה שלא כל החברים המנויים ברשימה דיווחו על הכנסה מהאגודה. כן הפנה לכך ששורות שלמות בטבלה שבמסמך נותרו ריקות לחלוטין. נטען כי האגודה לא עשתה כל מאמץ לבחון את הנתונים. 17. בהחלטתי בתחילת הדיון נקבע כי הואיל ורויים דניאלי לא התייצב, יש לראות במערערת כמוותרת על העדת עדים נוספים, ולהתחיל בשמיעת עדות העד מטעם פקיד
7 8
השומה.
הבקשה לזימון עדים נוספים
11
12
13
14 15
16
18

18. בתום עדותו של העד מטעם פקיד השומה, טען בא כוחה של המערערת כי ברצונו לזמן עדי הזמה בעקבות תשובותיו המתחמקות של העד, ולהראות כי העד לא השיב אמת. העד הראשון שזימונו התבקש היה רוייח נפתלי שלו, שייצג את אגודת שדה צבי. נטען כי לבית המשפט נשלחה בקשה לזימון העד, ואולם הבקשה לא נקלטה. עוד התבקש זימונה של רוית קריסטל, רואת החשבון של האגודה. בא כוחה של האגודה הוסיף כי שמילה, שהיה אמור להעיד במהלך הדיון, הגיע באיחור, בשעה 13 : 00 , ועל כן יגיש בקשה לזמן גם אותו לדיון נוסף. 19. נוכח הטיעון החסר והתנגדותו של פקיד השומה לזימון העדים, אפשרתי לבא כוחה של האגודה להשלים את בקשתו לזימון עדים נוספים בכתב. 20. בהודעה על השלמת הטיעונים, מיום 23 . 10 . 19 , נטען כי הסוגיה המרכזית לדיון בהתאם למתווה שהוצע על ידי בית המשפט, היא סוגיית חברי האגודה אשר דיווחו לפקיד השומה. פורט כי הדוח שהוגש (מע/1) נערך בעיקרו על ידי סמילה, המייצג 67 מחברי האגודה, בסיועו של רויים אורן דניאל. נטען כי למסמך חשיבות רבה, יילפיכך יבוקש להזמין את יועץ המס יוסי סמילה, בין אם לחקירתו בפני ביה”מ על המסמך (ביום הדיון האחרון הוא איחר לדיון ולכן לא נשמעה עדותו), ובין אם לפגישה מסודרת, תוך הצגת כל המסמכים בפני המשיבה, ואשר יביאו להסדר הנכון והצודק בין הצדדים”. 21. אשר לסוגיית ההפלייה בשומות בין האגודות, נטען כי העד מטעם המשיב נמנע מלתת פרטים כלליים, אף מבלי לפגוע בחובת הסודיות. על כן התבקש בית המשפט להורות לפקיד השומה להמציא רשימה, ללא זיהוי פרטי האגודות, כדי שבית המשפט יווכח
20 21 22
23
24
28
29 30
5 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

עיימ 26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2

תצהיר של רויים קריסטל. על מנת לייתר את טענות המערערת פורט בתגובתו של פקיד השומה כי המערערת הגישה דוחות מתקנים ביום 27 . 10 . 19 , לאחר הוצאת הצווים בתיק זה, ואולם פקיד השומה לא קלט את הדוחות. 27. באשר לדרישה להורות לפקיד השומה לקיים ישיבה במשרדו, הפנה פקיד השומה לכך שהדיון בתיק התעכב תקופה ממושכת, כדי לאפשר לאגודה למצות את הליכי הפשרה בתיק. נטען כי האגודה ממשיכה בנסיונותיה להאריך ולעכב את ניהול התיק. תשובה 28. האגודה נמנעה מלממש את זכותה להגשת תשובה לתגובה. דיון והכרעה
5
12 13
14 15
16 17
18

29. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי שיש לדחות את הבקשה. 30. נקודת המוצא לדיון בבקשה לקביעת מועד הוכחות נוסף לשמיעת עדים נוספים, קבועה בתקנה 158 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד- 1984 (להלן- ייתקנות סדר הדין האזרחייי), החלה בעניינינו מכוח תקנות בית משפט לערעורים בענייני מס הכנסה), התשל”ט- 1978. בהתאם לתקנה האמורה, מוטלת על הצדדים החובה להגיש את ראיותיהם כמקשה אחת. על המבקש לסטות מכלל זה לשכנע את בית המשפט כי מתקיים בעניינו חריג המצדיק סטייה מסדרי הדין (ראו רעייא 2247 / 19 אחי תקומה בע”מ נ’ משולם ואח’ (מיום 28 . 3 . 19 ); רע”א 2715 / 13 ורדה נ’ מנהל מקרקעי ישראל (מיום 28 . 11 . 2013 ); רע”א 2948 / 15 חוסין נ’ רשות הפיתוח (מיום 1 . 7 . 2015 )). בענייננו לא עמדה האגודה בנטל המוטל עליה להצדיק את התקיימות החריג. (מעבר לדרוש אציין כי לא הועלתה בבקשה כל טענה בדבר עדות הזמה, וממילא לא נתמכה טענה אפשרית שכזו בהנמקה מדוע מדובר בעדות הזמה). 31. הטענות בדבר מיסוי כפול הן בליבת המחלוקת בין הצדדים, ולא הייתה כל מניעה מלהגיש תצהיר מטעם סמילה בתמיכה לטענה בדבר מיסוי ההכנסה בתיקי חברי האגודה בעת הגשת מלוא הראיות. לא זו בלבד שתצהיר מטעם סמילה לא הוגש בד בבד עם הגשת כלל ראיותיה של האגודה, גם לאחר שדיון ההוכחות בתיק זה נדחה למספר חודשים, ובכך ניתנה לאגודה האפשרות להציג לפקיד השומה את ממצאי בדיקותיה בדבר המס ששולם לטענתה על ידי חברי האגודה, לא הוגשו המסמכים לפקיד השומה, אף לא הוגש תצהיר מטעם סמילה לקראת דיון ההוכחות הנדחה. כפי שתיארתי לעיל, בדיון ההוכחות אפשרתי לאגודה להציג את ממצאי הבדיקות שערכה, אף שמדובר במסמך שהוכן לצורך הליכי פשרה (ולא לצורך ההליך שלפני), ואף שהוגש באיחור ניכר, מבלי שנתמך בתצהיר, וזאת באמצעות רואה החשבון
23
24
27 28 29
30 31
7 מתוך 12
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע”מ

26214 – 11 – 16 שיתופית חקלאית של הפועל מ נ’ פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
1 2 3
5 6

באופן שונה באגודות אחרות. טענת הפגיעה לכאורה בשוויון לא בוארה אפוא בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור, אף לא בוארה בבקשה שלפני. לא ברור מטענותיה של האגודה מהו תוכנה המדויק של טענת ההפליה או הפגיעה בשוויון, מה מתבקש פקיד השומה להמציא, ומאיזה טעם. 35. כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, הנטל להוכיח כי מדובר בהפליה אסורה, או כי קיימת פגיעה בעיקרון השוויון, מוטל על הטוען את הטענה, בין היתר לאור חזקת התקינות המנהלית העומדת לרשות המנהלית, לרבות לפקיד השומה (ראו למשל בג”ץ 6396 / 96 זקין נ’ ראש עיריית באר שבע, פייד נג (3) 289, 307 (1999) (שם נדונה פגיעה בשוויון באמצעות אכיפה בררנית). אציין בקצרה כי המשמעות המקובלת בהלכה הפסוקה לעקרון השוויון היא כי יש לנהוג יחס שווה כלפי שווים, ואולם, ייאין מדובר בדרישה לשוויון מוחלט, עיוור, אלא לשוויון ענייני המבקש יחס דומה לדומים על פי מאפייניהם הרלוונטיים” (בג”ץ 6407 / 06 דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עורכי דין נ’ שר האוצר, (מיום 23 . 9 . 2007 ); בגייץ 6481 / 19 אבי פבלוביץ ואח’ נ’ שר המשפטים ואח’ (מיום 14 . 11 . 19 )), לפיכך, הסדר שונה ביחס לקבוצה מסוימת אינו מעיד על הפרה פסולה של עקרון השוויון. 36. לא זו אף זו. טענת ההפליה או הפגיעה בשוויון צריכה להיות מושתת על תשתית ראייתית מינימלית. אך עתה עמד בית המשפט העליון על הנטל המוטל על העותר לקבלת מידע לשם ביסוס טענה לאכיפה בררנית, בבג”ץ 4922 / 19 נווה ואח’ נ’ מדינת ישראל ואח’ (מיום 9 . 12 . 19 ) (להלן- “פרשת נווהיי), דברים הרלוונטיים על דרך ההיקש גם לענייננו. כב’ השופט י’ עמית ציין כי – “בהליך הפלילי, לא די לנאשם להגות את מילת הקסם “אכיפה בררנית” על מנת לפתוח את פתח מערת המידע… ודוק: לצורך קבלת הטענה לאכיפה בררנית גופה, נדרש הנאשם לסתור את חזקת התקינות המינהלית. כפי שמציינת השופטת ברק-ארז בעניין ג’ולאני, “לטענה של אכיפה בררנית יש להניח תשתית עובדתית מבוססת” (שם, פסקה 23). על הטוען לאכיפה בררנית לעבור מספר משוכות ש”הנטל להוכיחם, שאיננו פשוט כלל וכלל, מוטל על הנאשם, באשר הפרקליטות, ככל רשות מינהלית, נהנית מהחזקה לפיה פעולותיה נעשות כדין” (ע”פ 3215 / 07 פלוני נ’ מדינת ישראל, פסקה 37
8 9 10 11 12 13 14
כן
16 17
18
19
21
23
24
25 26
27
28
“.((4.4.2008)
9 מתוך 12