תבור ואח’ נגד הימל

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”א 28273 – 01 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעים:
1.ויטלי תבור 2.יעל ברקאי תבור
נגד
הנתבעת:
עירית הימל
פסק דין
לפני בימייש בקשה לסילוק על הסף של התובענה בטענה של מעשה בי דין.
הבקשה לסילוק על הסף

1. המבקשת, הנתבעת, טענה כי המסכת העובדתית הנוגעת להתקשרות בין התובעים לבינה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות בתייק 12562 – 11 – 18 הימל נ’ תבור ואח’ (להלן : ייהתביעה הקטנהיי) וטענות התובעים כאן נדחו ופסק הדין של בימ”ש לתביעות קטנות הפך לחלוט לאחר שאושר בפסק דין שניתן בברייע 13098 – 05 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל (להלן : “הבר”ע”י), עליו לא הוגשה בקשה נוספת למתן רשות ערעור.
2. התובעים טענו שעל פי הפסיקה אין בפסק דין של בימייש לתביעות קטנות כדי ליצור מעשה בי
דין.
3. המבקשת טענה בתגובה לתשובה, כי הפסיקה עליה מבוססת הטענה כי אין לראות בפסק דין של בימ”ש לתביעות קטנות כיוצר מעשה בי דין, הינה משנות השבעים והתשעים וכי ההלכה כיום קובעת כי פסק דין שניתן בהליך של תביעה קטנה, מהווה מעשה בי דין בשאלת האחריות, אף אם ניתן בהעדר הגנה.
דיון והכרעה

4. על פי כתב התביעה, בחודש 12 / 17 רכשו התובעים בית צמוד קרקע ברח’ כצנלסון 21 ברמת השרון, ביקשו לשפצו והפיכתו לבית נגיש לצרכיה המיוחדים של התובעת 2, נכה בשיעור 100 % מוגבלת בניידות באמצעות כיסא גלגלים.
1 מתוך 9
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

28273 – 01 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל
12. בחודש 7 / 18 הבינו התובעים כי תכנון השיפוץ בביתם תקוע, חלפו יותר משישה חודשים מאז הפעלתה של הנתבעת ולא התקדם שום דבר. מעבר לכך, הוברר שהעלויות המופיעות בהסכם עם הנתבעת הם מיצג שווא, התובעת הטעתה אותם, באופן שעליהם לשאת בתוספת תכנונית של כ 50 , 000 ₪ נוספים, מעבר להצעתה של הנתבעת.

13. כתוצאה מאי עמידת הנתבעת בהתחייבויותיה ובכלל זה לסיים את העבודות עד חודש 6 / 18, היה על התובעים להאריך את השכירות בדירתם בשנה ולשאת בהוצאות רבות נוספות, מאחר ואינם יכולים לעבור להתגורר בדירה אותה רכשו.
14. התובעים הודיעו לנתבעת שהיא הפרה את ההתחייבויות כלפיהם ושהם מסרבים לשלם לה שכייט נוסף, משלא הסכימה הנתבעת לשאת בכל עלויות התכנון להם התחייבה, פנו התובעים בחודש 7 / 18 להתקשר עם משרד אדריכלים אחר.
15. לטענת התובעים, הנתבעת הגישה כנגדם תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות וכי בכוונת התובעים להגיש בקשת איחוד.

16. התובעים פרטו נזקיהם כלהלן : הארכת חוזה השכירות למגורי התובעים – 73 , 800 ₪. השבת שכייט ששולם לנתבעת כמקדמה בשיעור 20 % – 13 , 600 השבת שכר מודד ושכייט מהנדס – 3 , 744 ₪. פיצוי עקב התנהגות בחוסר תום לב – 8 , 856 ₪.
₪.
17. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי מעולם לא הציגה עצמה כאדריכלית, לא התיימרה להיות אדריכלית ולא טענה כי הינה אדריכלית.

18. לגרסת הנתבעת, בתאריך 19 . 12 . 17 נערכה פגישת הכרות בין הצדדים בנוכחות שתי מעצבות פנים עמיתות למקצוע. במעמד זה, שאלה התובעת מהו ההבדל בין מעצב פנים לבין אדריכל ושלוש המעצבות שנכחו בפגישה נתנו הסבר מפורט לתובעת, שהינה מהנדסת בהכשרתה ואמורה לדעת מהו ההבדל.
19. עוד לטענת הנתבעת, השיפוץ אשר התבקש על ידי התובעים, אשר כלל הריסה ובניית קירות פנימיים בגבולות הבית הקיים והתאמתו לצרכי המשפחה, לא חייב הגשת תכניות לעירייה.
20. הנתבעת הוסיפה וטענה כלהלן:
3 מתוך 9
בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”א 28273 – 01 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל
30. לא זו אף זו, ברייע שהוגשה על פסק הדין נדחתה על ידי כב’ השופטת אביגיל כהן.

31. ביום 15 . 7 . 19 התקיים דיון בטרם הוגשה תשובת התובעים לבקשה לסילוק על הסף ולכן נקבע שבימייש ימתין להגשת התשובה והתגובה לתשובה. אולם, כאשר בימייש שאל את התובעים מדוע לא הגישו בקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין של ערכאת הערעור לנוכח טענתם כי פסק הדין פגע בזכות היסוד שלהם לגישה לערכאות, הם טענו שאין לראות גם בפסק הדין של ערכאת הערעור כיוצר מעשה בי דין.
32. סיכום טענות הצדדים מעלה שתי גישות כלהלן :
לגישת התובעים, אם הוגשה נגדם תביעה קטנה, אין בכך כדי להעלות או להוריד לגבי זכותם להגיש תביעה נפרדת, בגין אותה מסכת עובדתית.
לגישת הנתבעת, מרגע שבקשת התובעים להעביר הדיון לבימ”ש שלום נדחתה וכך גם ההליך הערעור על החלטה זו, פסק הדין שניתן ע”י ערכאת הערעור סתם הגולל על המחלוקת בין הצדדים.
33. אילו שתי התביעות היו נשמעות בסדר דין רגיל, הדיון היה מצטמצם לשאלה האם קם השתק עילה ומעשה בי דין ביחס לתביעת התובעים עקב פסק הדין בבימ”ש לתביעות קטנות ?
34. בע”א 4576 / 17 איר ויא נ’ השטיח המעופף, בימ”ש העליון מצא להבהיר כי מכיר בחריג ייהשתק הגנהיי. מדובר בחריג לכלל לפיו השתק עילה חל רק כלפי התובע בהליך הראשון, ולא כלפי מי שהיה נתבע בהליך הראשון. בהתאם לחריג זה, ניתן לדחות תביעה מאוחרת אם הנתבע בתביעה המוקדמת מעלה טענה שהיה יכול להעלותה כטענת הגנה או במסגרת תביעה שכנגד וככל ואלו יתקבלו יאיין פסק הדין בתביעה המוקדמת.
בימ”ש העליון הדגיש כי החריג יקום רק במקרים בהם התביעה המאוחרת היא בגדר ייההופכייי לתביעה המוקדמת, במובן זה שקבלת התביעה המאוחרת מאיינת את פסק הדין המוקדם. עצם העובדה שתוצאת התביעה המאוחרת עלולה לקזז את תוצאת התביעה המוקדמת אין די בה.
35. בדיקת טענות הצדדים בתביעה הקטנה וכאן מעלות שהן מתייחסות לאותה התקשרות ויידנות באותה פרשה עובדתית, באותן הנסיבות ובאותן הפלוגתאות הקיימות בין הצדדים” כפי שטענו התובעים כאן בסעיף 6 לברייע וכי קבלת טענות התובעים כעת לגבי הפגמים הנטענים בהתנהלות
5 מתוך 9
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א

28273 – 01 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל
יותר והיא השגת תוצאה מהירה בעלויות נמוכות ככל האפשר למתדיין. לעניין זה, אין לבימייש זה, אלא לחזור על דבריה של ערכאת הערעור הנכבדה בסעיף 10 לפסק הדין.
45. ככל שתתקבל עמדת התובעים, אזי כל נתבע שהתוצאה בבימ”ש לתביעות קטנות לא תישא חן בעיניו, יטען שאין בה כדי להעלות או להוריד שכן התוצאה הסופית תתקבל רק לאחר דיון בתביעה שהוא הגיש לפני מי שהגיש נגדו תביעה קטנה, או לאחר שהוגשה נגדו תביעה קטנה.
46. המחוקק והפסיקה הביאו בחשבון שישנן נסיבות בהן ניהול תביעה קטנה, תוך שלילת הזכות להיות מיוצג ע”י עורך דין מחייבת הפסקת הדיון בתביעה קטנה ככזו.
47. ראשית, מלכתחילה, הוטלו הגבלות על זהות מי שרשאי להגיש תביעה קטנה, מספר התביעות שרשאי להגיש וסוגי התביעות.
48. שנית, גם אם התובע עומד בכל המגבלות, לבימייש שיקול דעת לקבוע כי המחלוקת אינה ראויה להתברר כתביעה קטנה.
49. לענייננו, עיון בברייע מעלה כי התובעים כאן ביקשו מערכאת הערעור הנכבדה לייהורות על השבת הדיון בתיק לבימ”ש קמא, להורות על אחוד הדיון בתיק עם תיק בימ”ש השלום ת”א (התובענה כאן – ע.ה.) בהתאם לקבוע בתקנה 520 לתקנות סד”א”.

50. ערכאת הערעור הנכבדה, נדרשה לטענה זו וסקרה בפסק הדין ניסיונות התובעים כאן לאחד שמיעת התובענות ולעכב הדיון בתביעה הקטנה שנדחו בהחלטות בימ”ש לתביעות קטנות מיום 28 . 1 . 19 ומיום 8 . 2 . 19 וביום 10 . 3 . 19 ע’י כבוד סגן הנשיא השופט רמי חיימוביץ.
51. ערכאת הערעור הנכבדה קבעה בפסק הדין בסעיף 11 משורה 19 כי ייעסקינן בתביעה רגילה שכמוה נדונות תביעות רבות בבתי משפט לתביעות קטנות. דרישת נותן שירות לתשלום מכוח הסכם. ההכרעה בנוגע לסכסוך ניתנה על בסיס עדויות שעמדו בפני בימ”ש סכום התביעה מצוי בגדר סמכותו העניינית של בימ”ש לתביעות קטנות ואף בירור התביעה פשוט, עובדה היא שכל צד הביא רק עד אחד מטעמו, למרות שבימ”ש לא הגביל את הצדים בהבאת עדים, והדיון אכן התנהל באופן “רגיל” כמקובל בתיקים בבימ”ש לתביעות קטנות”.
52. ערכאת הערעור הנכבדה מצאה לציין כי עיינה גם בתובענה כאן והגיעה למסקנה לאחר העיון כי “לא היה מקום לעכב את ההליך בבימ”ש קמא שצריך להיות מוכרע במהירות וביעילות”.
7 מתוך 9
בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת”א 28273 – 01 – 19 תבור ואח’ נ’ הימל
ניתן היום, י’ אלול תשעייט, 10 ספטמבר 10 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
.
3
עדי הדר, שופט
9 מתוך 9