דוד חמואל נגד מדינת ישראל – יאח”ה, להב ואח’

בית משפט השלום בראשון לציון

היית 10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
לפני:
כבוד השופט גיא אבנון
המבקש:
דוד חמואל – ת”ז 058303272
נגד
המשיבים:
1. מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433
2. פלוני
בשם המבקש:
עו”ד עמית בר-טוב
בשם המשיבה 1:
עו”ד עמית לוין, פקד עוייד קובי קדוש
בשם המשיב 2:
עו”ד עמוס פון וייזל

החלטה – נוסח מותר בפרסום (החלטה מיום 22 . 9 . 19 )
המבקש טוען לזכות בכספים בסך של 2 . 5 מיליון ₪ שנתפסו על ידי משטרת ישראל בחשבון הבנק של המשיב 2, אשר מצדו תומך, לכאורה, בטענותיו של המבקש. המשיבה מתנגדת לבקשה ועותרת להותיר את הכספים תפוסים בחזקתה, על מנת לאפשר חילוטם בעתיד.
1 2
רקע

1. ביום 14 . 1 . 19 נעצר המשיב 2 – עו”ד ———- ונחקר כחשוד במגוון עבירות לרבות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס. תיאור ופירוט המעשים המיוחסים למשיב 2 איננו נדרש לצורך ההליך דנן, ולכן נסתפק בכך. כחלק מהחקירה תפסה משטרת ישראל (להלן: המשיבה) מוצגים ורכוש מאת המשיב 2, ובכלל זה נתפס חשבונו בבנק ————– (להלן: החשבון) ובו יתרת זכות (לאחר קיזוז חובות לבנק) בסך של 2 . 44 מיליון ₪.
7 8 9 10 11

2. ביום 5 . 6 . 19 פנה המבקש לבית המשפט בבקשה להורות כי כספים בסך של 2 . 5 מיליון שם הועברו בשגגה מחברת אופק בר יזמות נדל”ן בע”מ (להלן: החברה) לחשבונו של המשיב 2,
14 15
1 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון

היית 10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
ההסכם
16. במהלך הדיון וחקירת המצהירים (המבקש ורביד) דומה היה שהמשיבה חולקת על מהימנותו של ההסכם, בין השאר כשטענה כי זה לא נתפס במהלך החיפוש אצל המשיב 2. נראה כי טענה זו נזנחה בהמשך (משלא מצאה ביטוי בסיכומי המשיבה), וממילא מצאתי כי עלה בידי המבקש להציג ראיות לכאורה לכך שההסכם אותנטי (למשל, התכתבות (מש/2א) במסגרתה נשלח עותק מההסכם). מכאן, לצורך הדיון בבקשה אתייחס להסכם כאל נתון שאינו שנוי במחלוקת.
4 5 6 7 8
המבקש והמשיב 2 הקדישו חלק נכבד מטענותיהם לאופן בו יש לפרש את ההסכם, כשלשיטתם מדובר בהלוואה נפרדת לכל אחד מהמשיבים. למען הנוחות אביא את שני הסעיפים הרלוונטיים מתוך ההסכם:
12

“2 . 1: במועד חתימת הסכם זה מלווה הלווה ללווים והלווים נוטלים מהמלווה את מלוא סכום ההלוואה 5 , 000 , 000 ₪ (חמישה מיליון שקלים חדשים) (להלן – “ההלוואה”), בחלקים שווים לכל אחד מהם”.
15 16
“2 . 5: ככל שמי מהלווים לא ישיב את מלוא חלקו בסכום החזר ההלוואה במועד האמור, יהיה זכאי המלווה, לאחר שנתן התראה בכתב של 10 ימים מראש, לדלל את מניותיו של אותו לווה בהתאם ליתרת חובו למלווה, בכמות המניות שתשקף את יתרת חובו, לפי שווי חברה של 35 מיליון “.
19 20 21

נוסח ההסכם ברור: מדובר בהלוואה בת שני חלקים שווים בסך של 2 . 5 מיליון ₪ כל אחד, אותה נטל על עצמו כל אחד מהלווים, ומי מהם שלא יעמוד בהחזר חובו יהיה צפוי לסנקציה של דילול מניותיו.
11 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
2
פגם שלישי – רביד בעדותו ניסה לעמוד על כך שההעברה הראשונה הייתה מיועדת למשיב 2 והשנייה למבקש, וכי הוא זה ששגה בביצוע ההעברה השנייה. בפועל מצאתי כי עדותו מובילה למסקנה שונה. רביד התייחס לשתי ההעברות ולשני הלווים כאל “SAME SAME” ועדותו מובילה למסקנה לפיה התכוון מלכתחילה לבצע את שתי ההעברות לחשבונו של המשיב 2 (שפרטיו נמסרו לו במסרון – מש/2א). משמע – רביד לא טעה בביצוע שתי ההעברות לחשבונו של המשיב 2.
4 5 6
פגם רביעי – ההסכם איננו כולל התייחסות כלשהי לאופן ביצוע התשלומים, וודאי שאיננו מגדיר את המשיב 2 כראשון ואת המבקש כשני; ההסכם איננו מגדיר חשבון אליו יועברו התשלומים; ההסכם אינו כולל התייחסות לחשבון נאמנות; ההסכם איננו מגדיר את המשיב 2 כבא כוחו של המבקש.
9 10 11
14 15 16

פגם חמישי – על פי מש/2א המבקש פנה למשיב 2 לראשונה (בקבוצה) ביום 3 . 1 . 19 בבקשה לברר מה קורה עם ביצוע ההעברה השנייה. לשיטתו פנייה זו מוכיחה שרצה את הכסף לעצמו. ואולם מאותו מסמך עולה כי יום קודם לכן ( 2 . 1 . 19 ) פנה המשיב 2 באופן אישי לרביד (בתכתובת ישירה בין השניים) וביקש לברר מדוע טרם בוצעה ההעברה השנייה. מכאן, לא ראיתי לתת משקל מיוחד לפניית המבקש, וודאי שאין בה כדי לחזק את הטענה כי ההעברה השנייה צריכה הייתה להגיע אליו דווקא.
18

פגם שישי – המשיב 2 נחקר ביום 16 . 1 . 19 לעניין הכספים שנתפסו בחשבונו, ולא עלתה מפיו ולו ראשית טענה כי הכספים אינם שלו, או אזכור כלשהו של המבקש. בחקירה נוספת מיום 22 . 7 . 19 שנועדה באופן ממוקד לברר את הנושא, מילא המשיב 2 פיו מים ולא השיב לשאלות החוקרים. בכך נמנע ממתן גרסה שיהיה בה לאשש או להפריך את הממצאים שעלו עד כה. שתיקתו מחזקת את החשד כי גרסתו בדיון איננה אמת.
21 22 23
13 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון

היית 10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
1
ועתר להביא בפניה את גרסתו. ואולם בדיוק לשם כך נדחה הדיון, תוך קציבת מסגרת זמנים הדוקה שתאפשר למשיבה לקדם את פעולות החקירה הרלוונטיות.
4
(-) העובדה שרביד איננו חשוד, אינה מקנה לגרסתו משקל יתר, והיא נבחנה ככל יתר הראיות. מאותו הטעם לא ראיתי לייחס משמעות מיוחדת לכך שרביד חשף עצמו בעדותו לאפשרות כי יתבע בהליך אזרחי על ידי המבקש.
(-) טענת המשיב 2 כי גרסתו מעמידה אותו בסיכון לתביעה אזרחית מצד המבקש ורביד, אף היא איננה מעלה ואיננה מורידה. אם כבר, למשיב 2 אינטרס ברור להוציא רכוש תפוס מידי
המדינה.
תוצאה
13
22.
הבקשה נדחית.
14
17
נוסח מותר בפרסום ניתן היום, כייד אלול תשעייט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גיא אבנון, שופט
15 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
4. הבקשה נתמכה בתצהירים של המבקש ושל אייל רביד, מנהל החברה (להלן: רביד), אשר הדגיש בתצהירו כי רק בשגגה ועקב טעות אנוש ביצע את ההעברה השנייה לחשבונו של המשיב 2 ולא לחשבונו של המבקש [במאמר מוסגר: הגורם לתקלה לא בואר].
1 2
5. המשיב 2 בתגובתו הסכים לבקשה והצטרף לטענה כי ההעברה השנייה הייתה מיועדת למבקש והועברה לחשבונו בשל טעות של החברה. לטענתו, במהלך שהייתו בחו”ל פנה אליו רביד על מנת “לנזוף בו” על כך שלא אמר דבר על ההעברה השנייה שבוצעה לחשבונו. לטענתו של המשיב 2, הוא התכוון לתקן את התקלה ולהעביר את הכספים למבקש עם שובו ארצה ביום
6 7
.13.1.19
6. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי המבקש לא הצביע על זכות קניינית או מעין קניינית בכספי ההעברה השנייה, ותמכה טענותיה בדו”ח סודי וחומרי חקירה שהוצגו לעיונו של בית המשפט בלבד.
11 12
15 16

7. ביום 10 . 7 . 19 התקיים דיון ראשון בבקשה, אשר בסופו קיבלתי באופן חלקי את בקשת המשיבה למתן ארכה קצובה לקידום החקירה בסוגיות השנויות במחלוקת בבקשה, ונקבע דיון המשך ליום 7 . 8 . 19 . כחלק מהחקירה נגבו ביום 22 . 7 . 19 הודעותיהם של המבקש ושל רביד, ואילו המשיב 2 נחקר פעם נוספת תחת אזהרה.

דיון מיום 7 . 8 . 19
8.
המבקש ורביד נחקרו על תצהיריהם. להלן יובאו עיקרי הממצאים הרלוונטיים:
.9
עדות המבקש:
26

א. בניגוד מובהק לגרסתו בתצהיר לפיה ההעברה השנייה בוצעה בטעות לחשבון המשיב 2, העיד לפניי המבקש כי הכסף אמור היה להגיע לחשבון המשיב 2, ורק לאחר מכן לחשבונו (פרוטוקול עמוד 4 שורות 7 – 4 ).
3 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
10.
עדות רביד
4 5
א. כשנשאל על מנגנון התשלומים בחוזה טען כי ההעברה הראשונה הייתה אמורה להתבצע לחשבון המשיב 2 והשנייה לחברה בבעלות המבקש (פרוטוקול עמוד 10 שורה 25 – עמוד 11 שורה 3) [במאמר מוסגר אציין כי בשום מקום עד כה (לרבות בתצהירים) לא דובר על חשבון חברה בבעלות המבקש, אלא על חשבון המבקש].

ב. כשעומת עם העובדה שההסכם איננו כולל התייחסות לאופן ביצוע התשלום, קרי, למי מהלווים יבוצע התשלום הראשון ולמי מהם התשלום השני, השיב “לי קוראים אייל רביד ואתה יכול לקרוא לי רביד אייל”. מכאן ניתן להבין כי לא היה תכנון מוקדם למי יבוצע איזה מהתשלומים. למרות זאת, מייד שב על טענתו כי ההעברה הראשונה הייתה מיועדת למשיב 2 והשנייה למבקש (פרוטוקול עמוד 11 שורות 23 – 4 ). דא עקא, כשעומת רביד עם עדותו של המבקש בבית המשפט, לפיה כלל לא טעה כשביצע את ההעברה השנייה לחשבונו של המשיב 2, השיב “SAME SAME” (פרוטוקול עמוד 11 שורות 29 – 24 ). משמע, אישר כי בניגוד לגרסתו בתצהיר, לא טעה באופן העברת הכספים. בהמשך העדות שב ועמד רביד על טענתו כי שגה בביצוע ההעברה. בחקירה חוזרת הסביר כי בביטוי “SAME SAME” התכוון לכך שהמבקש והמשיב 2 זהים מבחינתו (פרוטוקול עמוד 14 שורות 28 – 23 ).
9 10 11 12 13 14
18

ג. ביום 7 . 1 . 19 יצר קשר עם המשיב 2 לעדכן אותו שביצע את ההעברה השנייה, אז לדבריו התברר לו שביצע טעות (פרוטוקול עמוד 13 שורות 27 – 24 ).

ד. המבקש פנה אליו בטענה כי ביצע טעות בהעברה השנייה רק לאחר שהמשיב 2 נעצר (פרוטוקול עמוד 12 שורות 28 – 20 ).
27

ה. המשיב 2 ביקש לבצע את ההעברה הראשונה בדחיפות כדי לקנות מניות של נחום ביתן בנכסים בע”מ (פרוטוקול עמוד 14 שורות 14 – 3 ).
5 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
ג. הן המבקש והן רביד עמדו בתצהיריהם על הטעות בביצוע ההעברה השנייה לחשבון המשיב 2 בשעה שזו אמורה הייתה לעבור לחשבון המבקש, ורביד חזר על הדברים בעדותו בבית המשפט. חיזוק לכך ניתן ללמוד ממסרון ששלח המבקש בקבוצה למשיב 2 בו ביקש לוודא שהתשלום השני יתבצע עד ה- 7 בינואר.
1 2 3

ד. אין משמעות לחלוף הזמן בין תפיסת החשבון (ביום 14 . 1 . 19 ) ועד הגשת הבקשה (ביום 5 . 6 . 19 ). כבר עם מעצרו של המשיב 2 פנה המבקש לבאי כוחו של המשיב 2) דאז וביקש שיפנו למשיבה בבקשה להשבת הכספים לידיו.
ה. המבקש איננו חשוד בעבירות המיוחסות למשיב (או בעבירה כלשהי), והכספים התפוסים לא שימשו לביצוע עבירה, ומכאן שאין עילה לתפוס אותם.

ו. אין מקום להיזקק להלכה שנקבעה בבש”פ 6817 / 07 מדינת ישראל נ’ יוסף סיטבון ( 31 . 10 . 07 ) (להלן: עניין סיטבון), לפיה על טוען לזכות ברכוש תפוס להצביע על זכות קניינית או מעין קניינית ברכוש התפוס, זאת מכיוון שכספי המבקש נמצאו בחשבון המשיב 2 בטעות בלבד, ומכוח טעות לא נקנית בעלות. לחלופין, המבקש הוכיח את מלוא הזיקה לכספי ההעברה השנייה שנתפסו בחשבון.
13 14 15 16
ז. המשיבה התרשלה בחקירתה ופעלה בחוסר תום לב, ואף שגתה בטיעוניה ובסיכומיה. לא ראיתי צורך לפרט.
.13
טענות המשיב 2
א. רביד איננו חשוד ואין לו אינטרס בכספים התפוסים. נהפוך הוא, בעדותו העמיד עצמו בסיכון לתביעה כספית מצד המבקש. מכאן, מדובר בעד ניטרלי ואמין ויש ליתן לעדותו משקל גבוה.

ב. המשיב 2 תמך בעמדת המבקש באופן שהעמיד אותו בסיכון לתביעה שתוגש נגדו על ידי המבקש ורביד. בכך ויתר על סכום כסף של 2 . 5 מיליון ₪.
7 מתוך 15
בית משפט השלום בראשון לציון
היית

10891 – 06 – 19 דוד חמואל נ’ מדינת ישראל – יאח”ה, להב 433 ואח’
ב. בעדותו של המבקש בבית המשפט נמסרה גרסה שלישית לפיה המשיב 2 אמור היה לפתוח עבורו חשבון נאמנות, דבר שלא קיבל ביטוי בעדויותיהם ובחקירותיהם של המשיב 2 ורביד.
1 2
5
ג. בהודעתו של המבקש במשטרה כונתה ההעברה הראשונה “שלי” (סעיפים -14 13 לסיכומים).
ד. הטענה כי ההעברה השנייה בוצעה בטעות לחשבון המשיב 2 נסתרה גם בעדותו של רביד בבית המשפט עת דיבר על המבקש והמשיב 2 כגוף אחד. כמו כן, בשום שלב לא פנה רביד לבנק כדי לעדכן בדבר הטעות.
8 9
12

ה. לא סביר שהמבקש לא טרח לפנות למשיב 2 מאז ביצוע ההעברה השנייה ביום 7 . 1 . 19 ועד מעצרו ביום 14 . 1 . 19 . גם בקבוצה אין כל התכתבות בעניין זה, מה שמלמד כי הכסף הגיע ליעדו – חשבון המשיב 2.
13
16

ו. המשיב 2 בחקירתו במשטרה מיום 16 . 1 . 19 התייחס לכספים התפוסים ולא הזכיר בשום שלב את שמו של המבקש או זיקה כלשהי בינו לבין הכספים בחשבון. בחקירתו מיום 22 . 7 . 19 שיוחדה לחקירת ההסכם וכספי ההלוואה, בחר המשיב 2 לשמור על זכות השתיקה ולא השיב לשאלות החוקרים.
ז. הרכוש תפוס כדין בהתאם להחלטה קודמת של בית המשפט, כתפיסה בשווי עבירות הלבנת הון.
24
ח. המבקש לא הצביע על זכות קניינית או מעין קניינית ברכוש התפוס, אלא לכל היותר על זכות אובליגטורית שאיננה מקימה עילה להשבה בהליך דנן.
9 מתוך 15