לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
המבקש
א. ט. כ
נגד
משיבים
1. עמותת …
2. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
3. עו”ד מיכל גלבוע – מנהלת עזבון המנוחה פ. כ ז”ל
4. עו”ד פלוני
5. עו”ד אלמוני
החלטה
עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת הילה גורביץ עובדיה), מיום 1.1.2024 (ההחלטה תוקנה ביום 2.1.2024) ב-ת”ע 8345-11-23 (להלן: “ההחלטה קמא” ו- “התיק קמא” בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להצגת ראיות חדשות, כך לטענתו בבקשת רשות ערעור זו.
רקע
נפנה לרקע ולנסיבות שפורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 7.1.2024 ברמ”ש 10620-01-24 לפני כעשרה ימים, שם דחיתי הרמ”ש ללא תשובה (להלן: “הרמ”ש הקודם”).
3. במסגרת התובענה קמא, יוזכר, טען המבקש לבזיון בית משפט, זיוף מסמכים, עושק, כפייה, הטעייה, הטרדת עד, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב.
4. במסגרת התובענה קמא הגיש המבקש מספר בקשות. הבקשה הרלוונטית להליך דנן היא בקשת המבקש לצרף שלושה תצהירים מאת אחיה של המנוחה, כראיות חדשות במסגרת הליכי הערעור ואחרים; בקשה זו נדחתה על-ידי ערכאת הערעור, ובהחלטה קמא נקבע כי התובענה קמא “נועדה לעקוף החלטה זו של ערכאת הערעור, ודי בכך כדי להביא על חולשת הטענה מקום בו נפסקו דברים אלו” (סעיף 1(י) להחלטה קמא).
עוד צוין בהחלטה קמא, כי בית משפט קמא עיין בשלושת התצהירים לגופם ומצא כי אין בתצהירים ראיות, שיש בהן לשנות מתוצאת פסק הדין לפיה צוואת המנוחה מייצגת את רצון המנוחה במועד עריכתה.
בקשת רשות הערעור דנן
5. בבקשת רשות הערעור דנן, טוען המבקש שבית משפט קמא שגה עת לא איפשר למבקש להציג את הראיות החדשות ששופכות אור על רצונה האמיתי של המנוחה, להעניק את כל עיזבונה לילדיה בלבד (כך לטענתו). הראיות החדשות המדוברות התקבלו לאחר מתן פסק הדין קמא, לפיכך לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה; המבקש חזר וטען לעניין המרמה בה נקטו, לטענתו, המשיבים (והכוונה לעוה”ד פלוני ואלמוני) עת עשקו את אמו המנוחה וגרמו לה לנשל את ילדיה מירושתה, וכן טענות רבות נוספות שכבר נטענו ונדונו בהליכי רמ”ש קודמים, ושאינם שייכים לסוגיה בה עסקינן.
דיון והכרעה
6. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)+149 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
להלן נימוקיי.
7. עיון בבקשת רשות הערעור מלמד, כי הסוגיה עליה מבקש לערער המבקש כבר נדונה, הוסברה והוכרעה במסגרת הרמ”ש הקודם. במה דברים אמורים?
8. נפנה בנדון לסעיף 13 להחלטתי ברמ”ש הקודם. שם ציינתי כי היות שעסקינן בתביעה קמא שהיא חדשה, המבקש יכול לצרף אליה כל ראיה שמחזקת לדעתו את טענותיו – לרבות שלושת התצהירים האמורים מאת אחיה של המנוחה ז”ל.
עוד ציינתי בהחלטתי ברמ”ש הקודם, כי עיון בהחלטה קמא מלמד כי בית משפט קמא לא מנע מהמבקש לצרף את התצהירים האמורים, אלא אך ציין, במסגרת הכרעתו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין קמא, כי אין לכאורה במסמכים החדשים שהוצגו בפניו, להצדיק את עיכוב הביצוע של פסק הדין קמא.
9. לאור האמור לעיל, פתוחה הדרך למבקש להגיש את התצהירים כראיות במסגרת ההליך העיקרי בתיק קמא, בכפוף לסדרי הדין הנוהגים, וחזקה על בית משפט קמא כי יבחן ויקבע את משקלם במסגרת שמיעת הראיות, ככל ראיה אחרת המוגשת לו.
10. טענותיו האחרות של המבקש שהועלו בכתב בקשתו דנן, למשל הטענה לפיה התובענה קמא עונה על התנאים שנקבעו ב- ע”א 6019/07 משה טורג’מן נ’ נ. אחים עופר ניהול בע”מ (25.2.2010), או טענותיו לגבי התנהלותם לכאורה של המשיבים כלפי המנוחה ז”ל – דינן להתברר במסגרת התובענה קמא, לאחר שמיעת ראיות.
11. לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור דנן.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, ז’ שבט תשפ”ד, 17 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
