ביהמ”ש המחוזי בחיפה, הנשיא רון שפירא: תקציר ופס”ד בבקשה להסדרת מעמד של נינה לסב יהודי מכוח נוהל מתן מעמד לנין (עמ”נ 30397-10-23)

לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

DOCPROPERTY DocDateEng * MERGEFORMAT 26 בדצמבר 2023

DOCPROPERTY DocDateHeb * MERGEFORMAT י”ד בטבת תשפ”ד

DOCPROPERTY DocNumber * MERGEFORMAT 4700-1039-2023-010262

תקציר פסק-דין עמ”נ 30397-10-23

פלוני ואח’ נ’ רשות האוכלוסין וההגירה, היחידה המשפטית, משרד הפנים

ביהמ”ש המחוזי בחיפה, הנשיא רון שפירא

בשים לב לעובדה שמדובר בדיון בעניינה של קטינה ניתן פסק הדין הכולל את פרטי העותרים בדלתיים סגורות והוא אסור לפרסום עם הפרטים המזהים של הצדדים להליך. במקביל נחתם נוסח נוסף מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

עניינו של פסק דין זה בדחיית בקשה להסדיר מעמד של נינה לסב יהודי מכוח נוהל מתן מעמד לנין יהודי, זאת נוכח אי עמידתה בתנאי הנוהל המסדיר את הטיפול במתן מעמד לנין של יהודי. כפי שיובהר, בית המשפט סבור כי ההחלטה נשוא ערעור זה אינה מביאה לידי ביטוי את ערך שמירת התא המשפחתי במציאות מורכבת ובאמצעים שניתן לשמר תא משפחתי היום, גם בתנאי ריחוק גאוגרפי, בשונה מהעבר. ההחלטה מהווה, בפועל, סנקציה בלתי מידתית (שלא לומר בלתי אנושית) למשפחה ככלל ולקטינים בפרט. לגישת בית משפט זה הליך של הסדרת מעמד מטעמים הומניטאריים אינו מהווה חלופה ראויה ואינו מרפא את הפגם שבהחלטת המשיב. בנסיבות אלו סבור בית משפט זה כי יש לקבל את הערעור, כפי שיפורט.

לפני בית המשפט ערעור על פסק הדין של בית הדין לעררים בחיפה בערר 4351-22 (כב’ הדיין אילן חלבגה) מיום 12.07.23, אשר דחה את הערר נגד החלטת המשיב מיום 8.11.22 במסגרתה נדחה ערר פנימי על החלטת המשיב אשר דחתה את בקשת העוררת 3, הקטינה, למתן מעמד מכוח נוהל מתן מעמד לנין יהודי, זאת נוכח אי עמידתה בתנאי הנוהל המסדיר את הטיפול במתן מעמד לנין של יהודי.

אביה של הקטינה הוא נכד ליהודי. הוריה של הקטינה, אזרחי אוקראינה, נכנסו לישראל יחד עם ילדיהם, הקטינה ואחיה, ביום 28.05.18 וקיבלו אשרת שהייה. ההורים קיבלו מעמד מכוח חוק השבות ושני ילדיהם שהגיעו עמם קיבלו רישיונות ישיבה ארעיים מסוג א/5 בתוקף לשנה, מכוח הוראות הנוהל למתן מעמד לנין של יהודי. לאחר כ-3 חודשים יצאו שני הילדים, הקטינה ואחיה, מישראל. הקטינה שבה לישראל רק בחלוף ארבע וחצי שנים. האח שב לישראל בחלוף כ-3 שנים וקיבל רישיון שהייה ארעי מסוג א/5 התקף לשנה. כאשר ביקש האב להסדיר מעמדה של הקטינה בארץ מכוח נוהל מתן מעמד לנין של יהודי, המשיב סירב לבקשה ונקבע כי מאחר שהקטינה עזבה את הארץ כשלושה חודשים אחרי קבלת המעמד ומאחר שאין השתקעות, הבקשה למתן מעמד לקטינה מסורבת. על החלטה זו הוגש ערר פנימי למשיב אשר נדחה כאשר נקבע שנוכח עזיבתה של הקטינה את הארץ ושהייתה הממושכת מחוץ למדינה ללא הוריה, כאשר מרכז חייה היה ונותר מחוץ לישראל, לא מתקיימת בעניינה תכלית הנוהל.

על החלטה זו הוגש ערר לבית הדין לעררים, אשר דחה את הערר וקבע כי נין של יהודי אינו זכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות וכן לא לאזרחות מכוח חוק האזרחות. עם זאת, מדינת ישראל הרחיבה את מעגל הזכאים ביחס לנכד של יהודי שעולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע עם ילדו הקטין באופן שיוסדר מעמדו בכפוף להוראות הנוהל. בית הדין קבע כי הרציונל העומד בבסיס הסדר זה הוא שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם לישראל והקטינה אינה עומדת בתנאי הנוהל בשל העדר קיום מרכז חיים משותף עם הוריה בישראל. לכן נקבע כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב והערר נדחה. עם זאת, נוכח טענות העוררים, באפשרותם להגיש בקשה למתן מעמד לקטינה מטעמים הומניטאריים.

נגד החלטה זו הוגש הערעור שבפני בית המשפט, כאשר העוררים טוענים כי הקטינה היא בת 14. היא נכנסה ארצה בשנת 2018 עם הוריה שקיבלו מעמד עולה ואזרחות ישראלית ואחיה שקיבל מעמד ארעי במסגרת הנוהל. עקב קשיי קליטה קשים הוחזרו הקטינים לאחר כשלושה חודשים על ידי הוריהם לאוקראינה לשהות שם עם סבתם, עד שיצליחו ההורים למצוא כאן פרנסה הולמת ולספק את צרכי הילדים ולתמוך בהם. ההורים התכוונו להשיב את הקטינה ואחיה לארץ אך בתחילת שנת 2020 פרצה מגפת הקורונה שמנעה החזרתם מאחר שההנחיות לא התירו כניסת קטינים לא מחוסנים לישראל. לאחר שהבן חוסן הוא שב לישראל והושב לגדרי הנוהל ואילו הקטינה שטרם חוסנה לא יכולה הייתה לשוב. בפברואר 22′ פרצה מלחמה באוקראינה והקטינה נותרה לבדה עם סבתה שמצבה הרפואי הלך והתדרדר. העוררים טוענים כי קביעת בית הדין כי קיומו של מרכז חיים משותף הוא דרישה הכרחית שבלעדיה יש לדחות את הבקשה, כאשר הדבר אינו מעוגן בנוהל, בטעות יסודה. נטען כי יישום נכון של הנוהל מחייב שקילת שיקולים נוספים, לרבות הזכות לחיי משפחה, טובת הקטינה וגילה הצעיר והטעמים בגינם לא התקיים מרכז חיים משותף לתקופה מסוימת. כן נטען כי הנוהל קובע כי במידה שלא התקיים אחד או יותר מהתנאים המפורטים לעניין הארכת הרישיון, בהם דרישת מרכז החיים בישראל, יש להעביר את הבקשה להתייעצות עם דסק אשרות במטה המשיב. הנוהל אינו קובע כי מי שלא הראה מרכז חיים משותף תדחה בקשתו, זאת לאור תכלית הנוהל שהיא שמירה על התא המשפחתי שהיה קיים ערב העלייה. למשיב שיקול דעת האם הנסיבות מצדיקות הארכת/חידוש הרישיון. המשיב טען כי אין מקום להתערב בפסק הדין של בית הדין. כן נטען כי הנוהל דורש שמרכז חיי הקטינה יהיה בישראל. הקטינה שהתה בישראל רק כ-3 חודשים בשנת 2018 ושבה לישראל רק לאחרונה. לכן לא עמדה בתנאי הנוהל למתן מעמד לנין של יהודי.

לאחר שנבחנו טענות הצדדים הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהורות למשיב ליתן לקטינה מעמד מכוח הנוהל שבנדון.

נקבע כי אמנם חוק השבות אינו מעניק לנין של יהודי זכות דומה לכניסה וקבלת מעמד בישראל כפי שהוא מעניק לנכד של יהודי. עם זאת, סעיפים 1-2 לחוק הכניסה לישראל והנוהל שבנדון מאפשרים למשיב שיקול דעת בהענקת אשרה לנין של יהודי. שיקול הדעת של המשיב הוא רחב ועליו להפעיל שיקול דעתו באורח סביר. הנוהל נקבע על מנת לאפשר שמירה על אחדות התא המשפחתי, כאשר נכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע ארצה עם ילדיו הקטינים, שהינם נינים של יהודי. הזכות לחיי משפחה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית הקשורה לכבוד האדם. חשיבות השמירה על התא המשפחתי הוזכרה שוב ושוב בפסיקה ובמיוחד חשובה ההגנה על התא המשפחתי כאשר בתא זה נכלל קטין.

נקבע כי יש לפרש את הנוהל באופן שיתאים למציאות החיים כיום ובאופן שיגן על זכותם של נכדים ליהודי והורים לנינים ליהודי לשמור על התא המשפחתי ואחדות המשפחה. הזכות לחיי משפחה אינה מתבטלת כאשר הילד הקטין והוריו מתגוררים במדינות שונות עקב אילוצים, במיוחד במציאות החיים כיום, כאשר ניתן לשמור על חיי המשפחה ואחדות המשפחה גם באמצעים טכנולוגיים שונים ובאמצעות ביקורים תכופים. במקרה זה לא ניתק הקשר בין בני המשפחה והתא המשפחתי לא התפרק. ההורים שמרו על קשר עם ילדיהם הקטינים והמשיכו לפעול על מנת לאחד את התא המשפחתי ולאפשר תנאי מחיה בסיסיים המאפשרים למשפחה לחיות יחד. ההורים אף לא היו מודעים לכללי הנהלים של המשיב, בשל קשי שפה וקשיי קליטה שהכבידו עליהם.

בנסיבות העניין, לאור תכלית הנוהל שמטרתה לשמור על איחוד התא המשפחתי של נכד של יהודי שעלה ארצה, ומאחר שהעוררת עדיין קטינה ובראיה כוללת של כל הנסיבות, יש מקום להיעתר לבקשת העוררים ולאפשר לעוררת לקבל מעמד בישראל מכוח נוהל מתן מעמד לנין של יהודי.

*** התקציר אינו בא להחליף את פסק-הדין, הנוסח המחייב הוא זה של פסק-הדין המלא ***

לחזור למשהו ספיציפי?

Picture of פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

פורטל פסקי הדין של ישראל

פס"ד חדשים באתר

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!