לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ו. פלאוט, אב”ד
כבוד השופט צ. ויצמן
כבוד השופטת י. מושקוביץ
מערער
ס. ח.
ע”י ב”כ עוה”ד דוד חכמוב
נגד
משיבים
1. ט. ח.
ע”י ב”כ עוה”ד דין עדני
2. היועץ המשפטי לממשלה
פסק דין
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב’ השופט ב. יזרעאלי) מיום 24.3.22, במסגרתו דחה בית המשפט שתי תביעות שהוגשו ע”י המערער, האחת לביטול אבהותו על שתי בנותיו הרשומות (תמ”ש 45359-05-14)והשנייה תביעה נזיקית ובה מספר עילות שעיקרן נזקים שנגרמו לו לטענתו בשל מצג שווא ומרמה מצידה של המשיבה (תמ”ש 45394-05-14).
בתמצית נציין, כי הרקע להליכים הינו טענת המערער כי בעת שהצדדים, שאינם יהודים, היו נשואים ונוכח עקרותו, הוא הסכים הסכמה ראשונית כי המשיבה תפנה להליכי פריון (באמצעות בנק הזרע) על מנת שיוכלו להקים משפחה. לבני הזוג נולדו שתי בנות אותן גידל המערער כבנותיו. בשנת 2006 (כאשר אחת הבנות בת 14 והשנייה בת 5), נודע למערער, כך לטענתו, כי המשיבה קיימה יחסי אישות עם גבר אחר, ממנו הרתה. על יסוד אלה ביקש לקבוע כי הוא אינו אבי הבנות אלא אותו גבר אחר וכן עתר בתביעה נזיקית בה טען לנזקים שונים שנגרמו לו בשל מצגי השווא של המשיבה לרבות תשלומי מזונות לבנות ובכלל זה תשלומי מזונות כפולים למל”ל ולמשיבה כאחד.
מיד יאמר כי אחר עיון בטענות הצדדים ובפסק הדין גופו מצאנו לדחות הערעור ביחס לשתי התביעות מכוח הוראת סע’ 148 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט – 2018 וזאת אחר שמצאנו כי אין קום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, כי מסקנותיו המשפטיות נשענות על העובדות שנקבעו על ידו וכי לא נפלה טעות שבדין בפסק דינו. מעבר לנדרש נבקש להוסיף את ההערות הבאות –
בכל הקשור לתביעה לביטול אבהותו של המערער (תמ”ש 45359-05-14)
על דרך הקיצור נאמר, כי אנו מוצאים לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו של בית משפט קמא לפיהן המערער לא עמד בנטל ההוכחה הכבד הרובץ עליו להוכחת טענותיו לפיהן המשיבה, אשתו במועדים הרלוונטיים, התעברה שלא באמצעות הליכי פריון אלא באופן ספונטני, כי הוכח שמלכתחילה ניתנה הסכמתו לכך שהמשיבה תעבור הליכי פריון, כי בסמוך להורתן של כל אחת מהבנות לא טען המערער לאי אבהותו עליהן או לאי הסכמתו לביצוע הליכי פריון, כי תביעותיו החוזרות ונשנות לעניין ביטול אבהותו הוגשו בשיהוי ובחוסר תום לב שכן את תביעתו הראשונה הנוגעת לבת נ. הגיש בשנת 2006 בהיותה בת 5, ואילו את תביעתו בקשר לבת ד. הגיש אך ורק בשנת 2014 עת היתה כבת 20.
כך אנו מסכימים עם קביעתו של בית משפט קמא לפיה המבקש להורות על ביטול אבהותו צריך שיניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית משמעותית ומהותית המניחה בסיס לטענותיו, ובהעדר תשתית זו, לא תעשה כל פעולה העלולה לפגום בתא המשפחתי הראשוני והבסיסי. שוכנענו כי תשתית שכזו לא הוצגה לבית משפט קמא.
עוד ראוי לתת את שימת הלב לעובדה, כי על אף שתביעת המערער נוגעת באופן ישיר לבנותיו, המערער כלל לא צרף את הבנות כצד להליך, כך שלכאורה די בטעם זה לבדו כדי לדחות את תביעותיו. המערער אף בחר שלא לצרף את אותו אדם שנחשד בעיניו כאבי הבנות, כצד להליך או כעד מטעמו, וזאת על אף שזהותו הייתה ידועה לו – כך לטענתו- כבר משנת 2006.
נעיר כי המערער הרחיב בערעורו בטענות הנוגעות לקביעת אבהותו הפסיכולוגית על הבנות וטען כי בפסיקה לא הוכרה אבהות מסוג זה, אלא שאין בטענות אלו כל ממש. אבהותו של המערער על הבנות כלל איננה אבהות פסיכולוגית, אלא אבהות מכוח נישואיו למשיבה, עמה החליט במשותף לפנות להליכי פריון באמצעות בנק הזרע נוכח ידיעת שניהם כי המערער עקר, ונוכח גידולן המשותף של שתי הבנות על ידי שני הוריהם משך שנים. טענת המערער, כי התברר לו בדיעבד כי המשיבה קיימה יחסי אישות עם אחר והבנות שהוא רשום כאביהן הן למעשה בנותיו של אותו אחר, אין בה כשלעצמה בכדי לגרוע מאבהותו כל עוד לא התברר הדבר וכל עוד סבר בית המשפט כי אין בסיס ממשי לטענה זו, כבעניין דנן.
באשר לתביעה הנזיקית (45394-05-14)
כאמור, אף את הערעור על פסק הדין בנוגע לתביעה זו יש לדחות מכוח הוראת סע’ 148 (ב) לתקנות. מעת שנדחית התביעה לביטול אבהות נדחות מאליהן אף עיקר העילות הנזכרות בתביעה הנזיקית, ובאשר לעילות האחרות אנו, כאמור, סומכים ידינו על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא המצדיקות את דחייתן.
מכלל האמור הערעור נדחה.
המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ₪ אשר ישולמו למשיבה מתוך הערובה שהפקיד המערער.
יתרת הערובה תוחזר למערער באמצעות ב”כ.
ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.
ניתן היום, כ”ג טבת תשפ”ד, 04 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.
ורדה פלאוט, שופטת, סגנית הנשיאה
צבי ויצמן, שופט
יעל מושקוביץ, שופטת
