בפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש
תובעים
1.פלוני
2.פלונית
ע”י ב”כ עו”ד תמיר יחיא ו/או מאור מהצרי
נגד
נתבעים
1.אלמוני
2.אלמונית- ניתן פס”ד חלקי
פסק דין משלים
לפני תביעה שהוגשה ע”י התובעים כנגד הנתבעים לפינוי וסילוק ידם ממשק מס’ ** במושב **** (להלן: “המשק”, “הנכס”).
ביום 3.3.22 ניתן פסק דין חלקי כנגד נתבעת מס’ 2 המורה לה לפנות את כל חפציה האישיים ממשק מס’ ** במושב ****וקובע כי היא לא תוכל להיכנס למשק בהעדר תיאום עם התובעים (להלן: “פסק הדין החלקי”).
כעת יינתן פסק דין משלים כנגד הנתבע מס’ 1 אשר יביא לסיום ההליכים בתיק שבכותרת.
רקע
התובע מס’ 1 והנתבע מס’ 1 הם אחים והתובעת מס’ 2 והנתבעת מס’ 2 הן נשותיהם.
הוריהם המנוחים של התובע והנתבע, מר ***** ז”ל וגב’ ***** ז”ל (להלן: “המנוחים”) היו בעלי הזכויות במשק ** במושב ****(להלן: “המשק”).
ביום 6.5.2010 נפטר האב וביום 18.5.2021 נפטרה האם.
התובעים טוענים כי לאחר פטירת המנוחים הזכויות במשק הועברו על שמם מכוח היותם “בנים ממשיכים”.
אין חולק כי הזכויות בנכס רשומות ברשות מקרקעי ישראל על שם התובעים.
לכתב התביעה צורף אישור מצב זכויות מרמ”י נכון ליום 18.8.2021 המעיד כי הזכויות בנכס רשומות ע”ש המבקשים בחלקים שווים (ר’ נספח 1).
בהחלטה מיום 29.12.2021 ניתן צו זמני האוסר על הנתבעים לבצע כל דיספוזיציה בנכס וכן צו האוסר על מי מהנתבעים להטריד בכל אמצעי ובכל דרך את השוכרים האחרים המתגוררים במשק. כמו כן, נקבע כי על הנתבעים לשאת ביחד ולחוד בהוצאות אחזקת הבית בו הם או מי מהם מתגוררים.
הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.
עמדתה ביחס להליך העיקרי פורטה בתגובתה לבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה ע”י התובעים (בקשה מס’ 2).
הנתבעת טוענת כי היא פרודה מבעלה (הנתבע), אינה מתגוררת בדירה נשוא המחלוקת ומקום מגוריה הקבוע בדירה אחרת, ב —–. הנתבעת אינה מכחישה כי אין לה זכויות במשק וטוענת כי אין לה שום עניין בדירה נשוא המחלוקת ומבקשת להסיר אותה מההליכים המתנהלים בעניין זה.
בקדם המשפט שהתקיים ביום 3.3.2022 ניתן כאמור פסק דין לסילוק ידה של הנתבעת מהמשק וכעת יינתן פסק דין כנגד הנתבע.
תמצית טענות הצדדים
טענות התובעים
א. התובעים טוענים כי בשנת 1998 הוגשה כנגד המנוחים תביעה לפינוי המשק לאחר שהמנוחים לא עמדו בתשלומי המשכנתא כסדרם. לטענת התובעים, מאז וכמעט לאורך כל השנים לקחו על עצמם את חובות המנוחים לרבות תשלומי משכנתא והוצאות המשק.
ב. לטענת התובעים, בשנת 2007 חתמו המנוחים על התחייבות בלתי חוזרת להענקת זכויות “בן ממשיך” במשק לתובעים.
ג. התובעים מציינים כי לאחר פטירת המנוח בשנת 2010 הועברו מלוא הזכויות במשק ע”ש האם המנוחה וביום 18.5.21 נפטרה האם המנוחה. לטענת התובעים, בשנותיה האחרונות לחייה התגוררה האם המנוחה בבית המגורים במשק בגפה ולסירוגין סעדה אותה עובדת זרה.
ד. התובעים טוענים כי לאורך כל השנים ובפרט לאחר פטירת האב שילמו התובעים את כל חשבונות המשק ואף תמכו כלכלית באם המנוחה על בסיס קבוע ולאחר פטירתה פעלו להעברת הזכויות במשק על שמם.
ה. לטענת התובעים, זכויות בן ממשיך ניתנו להם באופן בלתי חוזר והמינוי קיבל את אישור כל הגורמים הרלוונטיים הנוגעים בדבר, קרי: העסקה הסתיימה והושלמה.
ו. התובעים טוענים כי בסמוך לפטירת האם המנוחה, פלש הנתבע יחד עם משפחתו למשק ללא רשותם ובהעדר זכויות. התובעים מבהירים כי הם פתחו את המשק בפניו של נתבע 1 לאחר שהוא טען בפניי אחותם המשותפת כי הוא רוצה להגיע לבית האם המנוחה כדי “להתייחד עם זכרה”.
ז. לטענת התובעים, הם שיפצו את המשק וכי הם משלמים את חשבונות המשק ובנוסף הם שלחו מכתב הבהרה לנתבעים ולפיו הם מבקשים מהם לפנות את המשק.
ח. התובעים טוענים כי הנתבע דרש מהשוכרים שמתגוררים ביחידות דיור במשק לפנות את היחידות ללא אישור מהתובעים. לטענתם הנתבע מקשה על חייהם של השוכרים בדרך של ניתוק החשמל ביחידות, שפיכת שמן ופסולת בכניסה וכן באיומים.
ט. התובעים עותרים לסילוק ידו של הנתבע מהמשק ופסיקת דמי שימוש ממועד כניסתו לבית המגורים ועד למועד הפינוי וכן עותרים להחזר תשלומי החשבונות השוטפים של המשק מיום כניסתו של הנתבע למשק.
טענות הנתבע
א. הנתבע מציין כי מטופל במרכז להתמכרויות ב—- בעקבות התמכרותו לסמים, מקבל טיפול תרופתי קבוע ומשתף פעולה באופן מלא.
הנתבע מתאר כי עבר “עשר מדורי גיהינום” בחייו ולטענתו היווה נטל רב על הוריו במשך שנים רבות.
ב. הנתבע טוען כי מעולם לא עזב את בית הוריו לצמיתות. לטענתו עלה קושי באיתור מסמכים רלוונטיים בשל עברו, אך מצרף פרוטוקול משנת 2004 במסגרתו הצהירו הוריו כי הוא מתגורר עמם בביתם.
ג. הנתבע מעלה טענות כנגד מינויו של התובע כ”בן ממשיך”. לטענתו, התובע ראה בנחלה מקור כלכלי להפקת כספים בלבד, לא עמד בהתחייבותו להתגורר בנחלה ולסעוד את הוריו עד אחרית ימיהם. התובע טוען כי התובע התעלם מרצונם האחרון של ההורים המנוחים בצוואתם.
ד. הנתבע טוען כי התובע הקטין את בית אמו ז”ל על מנת להשכיר שתי יחידות דיור נוספות בנחלה, לא דאג לסעוד את המנוחה איפול לא יום אחד ונטל הטיפול בה נפל על כתף בנותיה. לטענת התובע, ה”שיפוץ” ופיצול בית המנוחה נועד לסלקו מהבית שטענה כי אין מקום פנוי עבורו.
ה. הנתבע טוען כי הוא חסר אמצעים, איש קשה יום שאינו מסוכל להתמודד מול יכולות אחיו אותו הוא מכנה “מכונה משומנת ועוצמתית”. התובע מציין כי פנה לסיוע המשפטי לקבלת עו”ד לצורך הגשת כתב הגנה בהליך זה, אך בקשתו נדחתה מ”חוסר סיכוי להצלחה”.
ו. הנתבע מציין כי הוא והנתבעת פרודים, לטענתו הנתבעת אינה מתגוררת עמו במשק באופן קבוע וקיים ביניהם קשר הנוגע רק לגידול ילדיהם המשותפים, בעיקר על רקע העובדה כי אחד מילדיהם (קטין כבן 11 שנים) אובחן כחולה במחלת הסכיזופרניה מאושפז במרכב לבריאות הנפש.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתב ההגנה על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, בהעדר בדל ראיה לסתור זכות קניינית במשק הרשומה כיום ע”ש התובעים, אני מוצאת להיעתר לסעד המבוקש בכתב התביעה.
התובעים צרפו אישור זכויות עדכני מרשות מקרקעי ישראל ממנו עולה כי הזכויות במשק רשומות על שמם, כך שלא יכולה להיות מחלוקת כי כיום הזכויות במשק רשומות ברשות מקרקעי ישראל על שם התובעים.
אישור הזכויות מהווה ראייה מספקת בקיומה של עילת תביעת הפינוי וגם אם אקבל את כל טענות הנתבע בכתב ההגנה הרי שאין בכך כדי לשנות כיום את מצב רישום הזכויות במשק ע”ש התובעים.
אם וככל שהנתבע מבקש לסתור את הרישום היה עליו להמציא ראיה המקנה לו זכות קניינית בנכס או לכל הפחות לנקוט בהליך מתאים לצורך בירור טענותיו בנוגע לאופן רישום הזכויות. עניין זה הובהר לנתבע עוד בהחלטה שניתנה מיום 29.12.2021 והגם שחלפו שלושה חודשים ממועד מתן החלטת ביהמ”ש הנתבע לא נקט בשום בהליך בבימ”ש זה.
מעבר לכך שהנתבע לא הציג כל ראיה לסתור את רישום הזכויות ברמ”י, הוא אף לא המציא שום אסמכתא המעניקה לו זכות כלשהי ביחידת הדיור המצויה במשק.
צוואת המנוחה
בקדם המשפט הנתבע מבסס הגנתו על צוואת אמו המנוחה.
לכתב ההגנה צורף צו קיום צוואה לצוואת המנוחה מיום 27.5.2019 וכן העתק מצוואת המנוחה. בצוואתה מציינת המנוחה כי בעבר התובעים מונו כבנים ממשיכים תוך התחייבות להתגורר במשק, לכבד אותה ולסייע לה, אך לטענתה הם אינם מתגוררים במשק ומתנהגים כלפיה באופן לא מכובד ובכוונתה להגיש בקשה לבימ”ש לביטול מינוי בן ממשיך והשבת הכספים שניטלו ממנה בעוד בחיים בגין השכרת יחידות דיור בנחלה.
המנוחה עצמה מציינת כי “ככל שבית המשפט יורה על ביטול מינוי הבן הממשיך..” אזי היא מצווה את הזכויות במשק לבן אחר שיהא עליו לפצות את אחיו (למעט התובע) ובכך מלמדות
הוראות הצוואה כי המנוחה יודעת כי התובעים הם “בנים ממשיכים”, כל עוד לא בוטל מינויים וכי במועד עריכת הצוואה היא אינה יכולה להוריש את מה שאין לה.
המנוחה, בעודה בחיים, לא הגישה בקשה לביטול מינוי בן ממשיך ותביעה כאמור לא הוגשה ע”י אדם אחר.
משלא בוטל מינויים של התובעים כבנים ממשיכים אזי לא יכולה להיות מחלוקת באשר לרישום הזכויות ברמ”י כיום, ע”ש התובעים ולפיכך אין רלוונטיות לצוואת המנוחה, שעה שממילא היא איננה יכולה להוריש את מה שאין לה.
התברר, חרף טענת הנתבע בדבר מגורים במשק במשך כל חייו, כי הוא אינו מתגורר ברציפות במשק ועבר להתגורר ביחידת הדיור המצויה במשק בסמוך לאחר פטירת אמו ז”ל (ראה דברי הנתבע בעמ’ שורות 26-31 ודביר התובע בעמ’ 3 שורות 6-10).
כך או אחרת, אין במגוריי הנתבע ביחידת הדיור במשק כשלעצמם כדי להקנות לו זכות קניינית ביחידת המגורים.
גם אם לטענת הנתבע הוא זכאי לקבל פיצוי מהתובעים בהיותם “בנים ממשיכים” (אף שלא מונחת תביעה כספית מטעם הנתבע) הרי שזכות לכאורית לקבלת פיצויים לא מקנה זכות מגורים במשק ביחד עם “הבנים הממשיכים” בהעדר הסכמה מטעמם. על הנתבע לצאת מהמשק השייך לתובעים ואם סבור כי זכאי לפיצויים יתכבד וינקוט בהליך מתאים.
לאור כל האמור לעיל, בהעדר טענות הגנה ובהעדר ראיה לסתור את זכותם הקניינית של התובעים בנכס נשוא המחלוקת, אני מקבלת את התביעה גם ביחס לנתבע מס’ 1.
אני מורה לנתבע בתוך 7 ימים לפנות ממשק מס’ ** במושב ****את כל החפצים שהוא סבור שהם חפצים אישיים שלו ושייכים לו.
פסיקת הוצאות
הנתבע פנה ללשכה לסיוע משפטי לקבלת ייצוג וסורב בנימוק של “חוסר סיכוי משפטי”.
במכתב מנומק שנשלח לנתבע ע”י עו”ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי הוסבר לו המצב המשפטי, לרבות הובהר כי בהעדר כל ביסוס משפטי או כל מסמך או הוכחה אחרת המקנה לו כל זכות קניינית ביחידת המגורים במשק הרי שאין לו עילת תביעה או התגוננות כנגד התובע, לרבות לא ניתן לאכוף צוואת אמו ז”ל (ר’ נספח מס’ 10 לכתב ההגנה).
על אף האמור הנתבע עמד על ניהול ההליך ועל דחיית תביעת הפינוי מבלי שהציג ולו ראשית ראיה לסתור זכות קניינית רשומה של התובעים.
לאור האמור ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות טענות הנתבע בדבר נסיבות חייו ומצבו הכלכלי, אני מוצאת לחייב את הנתבע לשאת בהוצאות התובעים בסך 7,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד ועד התשלום בפועל.
בכך מסתיים בירור ההליך.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, י”ג ניסן תשפ”ב, 14 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
