בפני
כבוד השופט מחמוד שדאפנה
התובע:
הכומר ד”ר פ. ח.
ע”י ב”כ עוה”ד זכי כמאל ואח’
נגד
המשיב:
מדינת ישראל
ע”י ב”כ עוה”ד חובב ביטון ואח’
פסק דין
א. ההליך:
1. בפני תביעה לתיקון גיל, על פי חוק לקביעת גיל, התשכ”ד – 1963, במסגרתה עותר המבקש הכומר ד”ר פ. ח. (להלן: “המבקש” ו/או “הכומר”) להורות על תיקון גילו הרשום בתעודת הזהות באופן שבמקום תאריך הלידה הרשום: 26/12/1946 יירשם תאריך: 29/12/1947.
ב. רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. המבקש נולד בכפר *** והינו כוהן דת נוצרי אשר כיהן בתפקידים רבים בכנסייה לרבות נשיא בית הדין הכנסייתי ב- *** ומכהן ככומר של העדה הנוצרית בעיר ***.
3. המבקש טוען בתביעתו, כי בהתאם לאישור לידה וטבילה ואימות מהמוטרנות על הכנסייה הקתולית, רשום בספר הטבילות, כי תאריך לידתו הינו ביום 29/12/1947 ותאריך הטבילה שלו ביום 30/1/1948. לתביעה צירף המבקש העתק אישור לידה.
4. לטענת המבקש בהתאם לתדפיס מספר הטבילות של תושבי הכפר ***, מקום לידתו של המבקש, מצוין ליד הספרה 282 בספר הטבילות, פרטיו של המבקש לרבות שמו, שם אביו, שם אימו, שם הטובל והטובלת, תאריך הלידה שהינו 29/12/1947 וכן תאריך הטבילה שהינו 30/1/1948. המבקש צירף לתביעתו העתק תדפיס מספר הטבילות.
5. המבקש טוען, כי לאורך השנים לא ייחס כלל וכלל חשיבות לטעות שבמרשם האוכלוסין, שכן לא הייתה למבקש כל בעיה עקב הטעות ולא היה כל צורך בתיקון תאריך הלידה במרשם ובתעודת הזהות. המבקש מוסיף, כי בני משפחתו נוהגים לחגוג לו את יום ההולדת בתאריך 29/12/1947 והמבקש מתייחס לעצמו באופן עקבי כמי שנולד ביום 29/12/1947.
6. לטענתו לאחרונה מתנהלת בינו לבין הארכיבישוף של ראש המטורונות היוונית קתולית הליך משפטי בנוגע לפינויו מדירה בה הוא עושה שימוש ועלתה הטענה, כי המבקש הגיע לגיל הפרישה וזאת סיבה לסלקו מהדירה ובכדי לסלקו מכהונתו ככומר הכפר *** ולכן קם הצורך לתקן את תאריך לידתו בשל תביעת הפינוי. מטרתה של התביעה כאן למנוע הליך הפינוי, שכן ככל וביהמ”ש ייעתר לתביעה ויצהיר, כי תאריך הלידה הנכון של המבקש הינו 29/12/1947, קרי שנה פחות מהתאריך שרשום במרשם האוכלוסין בכך יוכל המבקש להישאר בדירה עוד שנה.
7. המבקש מוסיף, כי פנה למשרד הפנים בבקשה לתיקון תאריך הלידה, אולם תשובת משרד הפנים הייתה, כי עפ”י תאריך שרשום בטופס הבקשה לא נמצא שם הנולד בפנקסי הלידות הנמצאים במשרד הפנים. לכן פונה המבקש בתביעה זו בכדי לתקן את הרישום ובהתאמה את תאריך הלידה שלו.
8. לטענת המבקש הרישום הלא נכון של תאריך הלידה במרשם האוכלוסין נעשה לפני קום המדינה ומוסיף, כי הרישום לפני קום המדינה היה רישום ידני ללא פיקוח אשר הוביל לאי עקביות ולטעות ואי דיוק בתאריכי הלידה ובפרט כאשר מדובר בלידה ביתית. המבקש טוען, כי מסמכי הכנסייה וספר הטבילות הינם מסמכים אותנטיים אשר יש בהן כדי להראות כי נפלה טעות ברישום תאריך הלידה ולכן עותר מביהמ”ש לקבל את התביעה ולהורות על תיקון תאריך לידתו כמבוקש בתביעה.
9. המשיב מצדו מתנגד לבקשה ועותר להורות על דחיית התביעה. המשיב טוען, כי במסגרת ההליך שמנהל המבקש כנגד הארכיבישוף ד”ר י. מ., בתביעה שהוגשה מטעמו של המבקש, בכתב התביעה ציין המבקש, כי תאריך לידתו הוא 26/12/1946 כפי שמופיע במרשם האוכלוסין. לטענת המשיב, המבקש ציין את תאריך לידתו מבלי לסייג ומבלי לציין כי הוא עתיד לנקוט בהליך של תיקון תאריך הלידה.
10. המשיב טוען, כי בעל דין אינו יכול לטעון טענות עובדתיות סותרות בשני הליכים משפטיים שונים ובפרט כאשר הטענות הסותרות הן אלו אשר עומדות בבסיס ההליכים. כאמור המבקש טוען בהליך כאן שתאריך לידתו הינו 29/12/1947 ובהליך השני הוא בעצמו ציין, כי תאריך לידתו הוא 26/12/1946. לטענת המשיב האמור מקבל משנה תוקף מאחר ועסקינן באיש בעל סמכות ובכיר שהינו גם איש דת וכומר וגם ד”ר בהשכלתו.
11. המבקש מתנגד לבקשה וצירף לתגובתו אסופה של מסמכים המצויים בתיק מרשם האוכלוסין מהם עולה, כי המבקש בעצמו ציין בכל הטפסים שהוגשו ומולאו על ידו, כי תאריך לידתו הוא 26/12/1946 וחזקת ניהול מרשם תקין מתקיימת בנסיבות המקרה. המשיב גם דאג לקבל מסמכים מההליך השני שמנהל המבקש כנגד הארכיבישוף של ראש המטורונות היוונית קתולית. המסמכים הנוספים שהתקבלו מעידים גם כן, כי המבקש בכל הבקשות שהוגשו מטעמו ציין את תאריך הלידה כפי שמופיע במרשם האוכלוסין, קרי 26/12/1946.
12. המשיב טוען, כי למרשם האוכלוסין מעמד ראייתי של “תעודה ציבורית” כמשמעותו בסעיף 29 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל”א – 1971 כפי שנקבע בהלכה הפסוקה. המשיב טוען, כי די בתעודה הציבורית בלבד בכדי לדחות את בקשת המבקש. עוד טוען המשיב, כי יש לייחס משקל ראייתי כבד לתעודה הציבורית וחזקה, כי הנתונים הרשומים בה הינם נכונים, אלא אם כן הוכח אחרת. המשיב מוסיף, כי במקרה דנן חזקה כי הפרטים הרשומים במרשם האוכלוסין הינם נכונים וכי הנטל לסתור את החזקה הוא מוגבר יותר ומוטל על המבקש.
13. המשיב דוחה את טענת המבקש, כי נפלה טעות ברישום לפני קום המדינה וכן את הטענה כי עסקינן בלידה ביתית. מוסיף המשיב וטוען, כי המסמך שצורף ע”י המבקש בשפה הערבית הנטען להיות תעודה לידה של המבקש, אינו ממועד הלידה, אלא משנת 2017. המשיב טוען עוד, כי המבקש לא פירט ולא נימק איזה מעמד חוקי יש לתעודת הלידה המונפקת ע”י הכנסייה. טענה זו גם עלתה לגבי צירוף הדף מספר הטבילות. גם במקרה זה טעון המשיב, כי לא ברור מה מעמדו של ספר הטבילות ובאם יש לו מעמד חוקי מחייב.
14. המשיב מציין ומדגיש, כי המבקש לא הציג שום ראייה הסותרת את חזקת הרישום. המשיב מפנה להלכה הפסוקה בעניין תיקון גיל וטוען, כי המבקש לא עמד בשני התנאים המצטברים שנקבעו בהלכה הפסוקה. המשיב טוען, כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח, כי תאריך הלידה שבמרשם אינו נכון וכן לא הצליח להוכיח מה הוא גילו הנכון.
15. עוד מוסיף המשיב, כי למבקש אינטרס כלכלי מהתביעה לאור זכויות שעשויות לעמוד לו באם תתקבל תביעתו. טוען המשיב, כי יש להחיל על המבקש נטל מוגבר מאחר ומה שעומד מאחורי תביעתה הינו אינטרס כלכלי מובהק. המשיב טוען, כי המבקש לא עמדה בנטל הראשוני ביחס לגילו הנכון ולא עמד בנטל ההוכחה המוגבר בהוכחת התאריך הנכון. המשיב עותר לדחות את התביעה ולחייב את המבקש בהוצאות.
16. בדיון שנערך בפני ביהמ”ש ביום 2/11/22 שטחו הצדדים וב”כ את טענותיהם באופן מקיף ומפורט. המבקש הדגיש, כי מאחר ועסקינן בכומר שהינו נשיא בית דין כנסייתי במשך שנים, כיהן בכל התפקידים, וכיום לקראת סוף כהונתו, יש לקבל את גרסתו ולהתייחס אליה כאילו שהיא מוגשת ע”י שופט ועסקינן בגרסה אמינה שאין לערער עליה. המבקש אף דאג להזמין נציג מטעם הכנסייה לצורך הצגת ספר הטבילות המקורי של הכנסייה לעיני ביהמ”ש וב”כ היועמ”ש. נציג הכנסייה מר מ. ע. התייצב בפני ביהמ”ש והציג את הספר המקורי של הטבילות.
17. במסגרת הדיון חזר בו המבקש מעילת התביעה המקורית לפיה התיקון נחוץ לו לצרוך התביעה שהוא מנהל מול הארכיבישוף והוסיף, כי התיקון נדרש כדבר דקלרטיבי למבקש אישית ולא קשור לכנסייה ולשום דבר אחר. המבקש, באמצעות ב”כ, ציין כי הדבר לא נחוץ לכנסייה שכן המבקש המשיך לכהן בתפקידו ולאחר מכן הוא עזב את התפקיד מיוזמתו האישית. עוד הוסיף המבקש, כי אין מדובר בתיקון למטרות כספיות והתיקון לא יפגע ולא יגרום נזק באף רשות.
18. בעקבות הצגת הספר קיבל ב”כ המשיב מסמכים נוספים וביניהם גם מסמכים הקשורים לאחיו של המבקש. חלק מהמסמכים שנתקבלו אצל ב”כ היועמ”ש הינם דפים מספרי הטבילה שמתייחס לתאריכי הלידה ותאריכי הטבילה של האחים של המבקש. המשיב במסגרת הודעה שהוגשה מטעמו ציין, כי לפי הרישום בספר הטבילות של הכנסייה יש אי התאמה בין הרישומים בספר לבין הרישום במרשם האוכלוסין בכל הקשור לתאריכי הלידה של האחים, דבר שמחייב את המסקנה, כי ספר הטבילות אינו יכול לשמש כמקור מהימן לרישום.
19. ביום 16/11/22 התקיים עוד דיון אליו התייצב מר מ. ע. שנכח עם ספר הטבילות המקורי. מר ע. נחקר והעיד, כי לא הוא ערך את הרישום בספר הטבילות וכי מי שערך את הרישום הלך לעולמו כבר וכי הספר לא נערך ע”י אותו אדם. מר ע. אף העיד, כי תעודת הלידה שהוגשה לתיק הונפקה ע”י וכי הוא נסמך על הרישום בספר הטבילה. לאחר סיום הדיון נקבע מועד נוסף ליום 19/1/23 לצורך חקירת המבקש.
20. ביום 19/1/23 נחקר המבקש ובחקירתו נשאל ע”י ב”כ המשיבה מתי נודע לו על הטעות בתאריך הלידה שלו והוא ענה לפני 3 שנים. יצוין ויודגש, כי במסגרת החקירה עלתה גרסה חדשה של המבקש לפיה תיקון הטעות בתאריך הלידה נחוץ למבקש לצורך קבלת אזרחות צרפתית.
בחקירתו העיד המבקש כדלקמן:
ש. ממתי אתה יודע שנולדת פה ביום 29.12.47?
ת. לפני שלוש שנים.
ש. רק לפני שלוש שנים זה נודע לך?
ת. לפני שלוש שנים בדקתי את האפשרות לקבל אזרחות מצרפת, לקחתי את הטופס, מלאתי אותו, בטופס אני חייב לצרף תעודת נישואין של ההורים, ותעודת טבילה שלי ותעודה אקדמאית של האוניברסיטה. הגעתי לכומר, וביקשתי ממנו תעודת הטבילה, בתעודת הטבילה מופיע גם תאריך הלידה וגם גיליתי שיש טעות. עברה שנה, אני גם לא יכולתי להגיש את הבקשה לקבלת אזרחות לממשלה הצרפתית כשאני יודע שיש טעות בתאריך הלידה.
ש. הדבר הזה שסיפרת עכשיו זה דבר שסיפרת לבא כוחך או עכשיו הוא שומע את זה כמונו?
ת. אני חושב שאני סיפרתי לו.
ש. אני אומר שבבקשה שלך לא רק שלא כתבת את זה, גם כתבת דברים אחרים לחלוטין. אני מפנה אותך לסעיף 5, בכתב התביעה, אני מניח שבא כוחך אמר דברים ממך, אמר לאורך השנים לא ייחסת חשיבות לטעות כי זה לא גרם לך בעיה. אם נודע לך לפני שלוש שנים, אז איך זה מסתדר שלאורך השנים לא יחסת לזה חשיבות כי לא ידעת בכלל.
ת. לא היה צורך בתיקון. רק לפני שלוש שנים הייתי צריך את התיקון ואז התחילה מגיפת הקורונה, אז זה נעצר.
ראה עדות המבקש בעמוד 12 לפרוטוקול שורות 11 – 26.
21. לאחר מכן, ושוב בשאלות לב”כ המשיב העיד המבקש, בניגוד למה שאמר קודם, כי הוא ידע על הטעות מזמן מאמו. לשאלת ב”כ המשיב מתי נודע לו על הטעות הוא ענה כל הזמן ועוד בגיל 8 ,9. ראה עדותו בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 1 – 6.
22. המבקש בכתב התביעה טען, כי הוא תמיד חגג את יום ההולדת שלו עם המשפחה בתאריך 29/12/1946, אולם כשנשאל ע”י ב”כ המשיב למה לא דאג להביא מי מבני משפחתו להעיד על כך, לא הייתה לו תשובה לכך. המבקש בעדותו חזר וציין, כי התיקון נדרש לצורך קבלת אזרחות צרפתית, עניין שעלה רק לפני 3 שנים. המבקש הדגיש בעדותו, כי התיקון אינו נדרש לכנסייה כלל וכלל.
23. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בדיון האחרון, כאשר המבקש חזר וביקש להיעתר לתביעה על סמך המסמכים שצירף לתביעתו ובעיקר תעודת הלידה וספר הטבילה וכן על סמך עדויותיהם של הכומר ונציג הכנסייה שהוא גם כומר בעצמו. לעניין טענת המבקש, כי היו לו המון פסקי דין בהן ביהמ”ש הסתמך על מסמכי הכנסייה, פסקי דין שלו הוצגו לתיק, נטען ע”י ב”כ, כי פסקי דין אלו ניתנו לפני 40 שנה וכל התיקים בוערו ולא הייתה כל אפשרות להשיגם. יש לציין, כי פסה”ד היחיד שצורף הינו פס”ד של ביהמ”ש המחוזי בת”א של השופט חיים פורת ז”ל.
24. ב”כ המשיב עתר לדחיית התביעה תוך חיוב המבקש בהוצאות. המשיב טוען, כי לא ניתן להסתמך על עדותו של המבקש שכן בכתב התביעה הוא טען, כי הוא צריך את התיקון לצורך ההליך המשפטי מול הכנסייה ובמסגרת הדיון עלתה גרסה חדשה של קבלת אזרחות בצרפת וגם לטענה החדשה הזאת לא הובאו שום ראיות. המשיב שב והדגיש את משקלו של המרשם וחזקת הרישום הנכון בו. המשיב טוען, כי המבקש לא עמד בטל ההוכחה המוטל עליו ואף לא צירף שום פס”ד להוכיח טענותיו באשר לתביעות דומות שנוהלו ע”י ב”כ ואשר לגביהן ניתנו פסקי דין אשר קיבלו את התביעות בהסתמך על ספר הטבילות.
ג. המסגרת הנורמטיבית:
25. בתביעה לתיקון גיל, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים שהינם:
א. כי הגיל הרשום במרשם האוכלוסין אינו נכון.
ב. מה הוא התאריך הנכון.
בהקשר זה, נאמר בפסיקה, כי ההוכחה שהגיל הרשום במרשם האוכלוסין אינו נכון אינה מספקת ואינה פוטרת את התובע מהוכחת גילו המדויק (ראו: ע”א 171/60 סולטנה נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד יד, 2177 (1960)).
26. ואשר לראיות הדרושות בתביעה לשינוי או קביעת גיל, נאמר על ידי כב’ השופט ברנזון ב- ע”א 437/60 שמואל זונטג נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד טו, 374, 378 (1961)):
“מלבד עדותם של אנשים חיים- קרובי משפחה, שכנים, מכרים ואחרים, שהיו נוכחים בשעת לידתו של אדם או שיש להם ידיעה אישית על גילו, המשמשת בדרך כלל עדות כשרה להוכחת גילו של אדם, יכול הוא להיעזר למטרה זו גם בתעודה ציבורית כל- שהיא, שיש בה ציון יום לידה או גיל, שהוכנה במהלך הרגיל של העניינים, כגון דרכון, תעודת נישואין, פנקס צבא וכיוצא באלה מן התעודות בעלי אופי רשמי, או בהעתק ממסמך כזה מאושר כהלכה. תעודה כזאת, אף כי כשלעצמה אינה הוכחה מכרעת לגילו של אדם, יכולה היא לשמש סיוע או חיזוק לעדות אחרת”.
27. כמו כן, יש לציין ולהדגיש, כי הלכה היא שתביעה לשינוי גיל הינה ככל תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט על סמך ראיות מטעמו ונכונות גרסתו, כך נקבע ב- ע”א 283/61 דוראני נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד טו 1935, 1938 (1961):
“זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית- המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים”.
ד. דיון והכרעה:
28. בעניינו, לאחר עיון בבקשה, ולאחר שמיעת עדות המבקש והעד מטעמו, ולאחר עיון במסמכים שצורפו לבקשה ע”י הצדדים, ולאחר בחינה ושקילה מעמיקה, סבורני, כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת שני המרכיבים הנחוצים לצורך היעתרות לתביעתו. שוכנעתי כי יש ליתן משקל יתר לתקינות המרשם וכן לשאר המסמכים שצורפו ע”י המשיב, ואשר יש בהן להפריך את כל טענות המבקש, כפי שיפורט בהמשך פס”ד זה.
29. ראשית, מצאתי לציין ולהדגיש, כי פסה”ד שצורף ע”י ב”כ המבקש אינו זהה ואינו רלוונטי לסוגיה המונחת בפני ביהמ”ש בתביעה זו. הנסיבות שם שונות לחלוטין ועל כן לא מצאתי להתייחס לו. טענות, ראיות ועדויות הצדדים בהליך כאן הם אלו אשר מנתבים את ביהמ”ש להכריע בתביעה כאן.
30. שנית, בניגוד מוחלט להצהרות המבקש, ב”כ וגם העד שהעיד מטעם המבקש, לא הוצג בפני ביהמ”ש ולו פס”ד אחד אשר הורה על תיקון גיל בהסתמך על ספר הטבילות שהוגש במסגרת ההליכים כאן. כמו כן לא הוצגה שום ראיה ו/או הוכחה ו/או אסמכתא לכך שהרישום במרשם האוכלוסין שונה בעקבות פסקי דין שניתנו בהסתמך על ספר הטבילות.
31. שלישית, בתביעה שמונחת בפני, המבקש כשל בנטל המוטל עליו להוכיח את טענותיו ולא עלה בידו לסתור את תקינות הרישום במרשם האוכלוסין וכשל בהוכחת שני התנאים המצטברים שנקבעו בהלכה הפסוקה לצורך עתירה לתביעתו. המבקש צירף לתביעתו תעודת לידה וכן דפים מספר הטבילות לצורך הוכחת טענותיו, אולם אין במסמכים שהוצגו וגם לו בעדותו ועדות העד מטעמו, לסתור את הרישום התקין במרשם האוכלוסין. המבקש כשל בהוכחת שני התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה, הראשון, כי נפל טעות בתאריך הלידה, והשני מה הוא תאריך לידתו הנכון.
32. רביעית, יש להורות על דחיית התביעה, מאחר והמבקש מסר מספר גרסאות אשר בגינם הוא הגיש את תביעתו. תחילה, בכתב תביעתו טען המבקש, כי הסיבה להגשת תביעתו היה ההליך המשפטי שניהל מול הכנסייה. המבקש הדגיש אף, כי יש צורך דחוף ומידי ליתן פס”ד בתביעה כאן על מנת שפסה”ד, ככל וביהמ”ש ייעתר לתביעה, ישמש את המבקש בתביעה שלו מול הכנסייה.
33. בדיון הראשון שנערך בפני ביהמ”ש ביום 2/11/22 הודיע המבקש, באמצעות ב”כ, כי התיקון אינו נדרש להליך המשפטי מול הכנסייה, אלא עסקינן בתביעה שמטרתה דקלרטיבית בלבד והתיקון אינו נדרש עוד להליך המשפטי. ב”כ מסר בדיון ואני מצטט מדברי ב”כ ” התיקון הוא תיקון עקרוני ולא קשור להליך הנוסף. ולא קשור לכנסייה ולא שלום דבר.” ראה עמוד 2 לפרוטוקול שורה 34.
34. בדיון האחרון שהתקיים ביום 19/1/23 במסגרתו נחקר המבקש עלתה סיבה נוספת ע”י המבקש לתיקון תאריך הלידה, סיבה שלא היה לה כל זכר, לא בכתב התביעה וגם לא בשני הדיונים הראשונים שנערכו, והיא סוגית קבלת אזרחות בצרפת. לפתע גם ב”כ של המבקש הצטרף לעמדה זו, כאשר בסיכומיו בעל פה בפני ביהמ”ש, טען כי זה הוא הטעם היחיד שבגללו המבקש מעוניין לתקן את תאריך הלידה שלו וכי המבקש רוצה לסיים את חייו בצרפת. אין חולק כי עסקינן בשינוי חזית ואין לקבל טענה זו כלל וכלל.
35. חמישית, אין גם לתת אימון בגרסת המבקש לעניין מועד ידיעתו על הטעות בתאריך הלידה ולמה בקשתו לתיקון הוגשה בעיתוי זה. תחילה טען המבקש, כי נודע לו על הטעות כאשר ניהל את ההליך בפני הכנסייה, אולם בחקירתו העיד, כי ידע על הטעות לפני הרבה זמן מאמו ואף בהיותו ילד בגיל 8 או 9, אולם הוא לא דאג לתקן את הטעות, בטענה כי לא היה כל צורך בכך. המבקש נתן מספר גרסאות בעניין זה וגרסתו לא הייתה אמינה ועקבית ואין ליתן אימון בגרסתו.
36. ששית, המבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח, כי הגיל הרשום במרשם האוכלוסין אינו נכון. כאמור טענת המבקש המרכזית הינה, כי הרישום נעשה לפני קום המדינה ומקורו בטעות שכן בתקופה הרלוונטית לא היה פיקוח והמבקש נולד בלידה ביתית. לצורך הוכחת הטעות ותאריך הלידה הנכון צירף המבקש תעודת לידה וספר הטבילה מהכנסייה. אין בידי לקבל את טענות המבקש, כי ספר הכנסייה הינו ספר רשמי שאפשר להסתמך עליו ולשנות את הרישום וכי עסקינן בספר רשמי ומחייב.
37. המבקש לא הצליח להביא שום ראיה ו/או הוכחה לכך, כי עסקינן בספר רשמי מחייב אשר לפיו בתי המשפט או רשם האוכלוסין הסתמך עליו וערך שינויים בהתאם לספר הטבילות. מדובר בספר שנערך ע”י הכנסייה, ספר שערוך בכתב יד, ע”י אנשים שהלכו לעולמם. הספר מתעד את תאריכי הלידה ותאריכי הטבילה של מי שנולד בתקופה הרלוונטית, אולם מעיון מדוקדק ברשימה, עולה, כי יש אנשים שהוטבלו לפני תאריך הלידה שלהם. למשל אחיו של המבקש מ. ח., עפ”י הספר נולד בשנת 1925 והוטבל 4 שנים לפני הלידה.
38. שביעית, בכל המסמכים שצורפו ע”י המשיב עולה, ללא יוצא מן הכלל, נרשם תאריך לידתו של המבקש 26/12/1946. המסמכים שהוגשו נחתמו ע”י המבקש בעצמו ולא ברור שוב למה לא עתר המבקש לשינוי גילו, ככל שסבר כי אכן נפלה טעות בתאריך הלידה. כמו כן גם במסמכים שהוגשו מטעמו של המבקש בהליך המשפטי שניהל מול הכנסייה, הוא רשם את שנת לידתו כפי שמופיע במרשם האוכלוסין. התנהלות זו של המבקש מעידה על חוסר תום לב, כאשר הוא טוען טענות עובדתיות סותרות בשני הליכים משפטיים שונים, ולכן לא ניתן להאמין לגרסתו.
39 שמנית, המבקש טען, כי הוא תמיד נוהג לחגוג עם בני משפחתו את יום הולדתו בתאריך 29/12/1947, אולם לא דאג להביא ולו עד אחד מבני משפחתו להעיד בעניין זה, דבר שהוא יכל לעשות בנקל וההלכה בעניין אי הבאת עד רלוונטי שנמצא בשליטה, הינה ידועה ואין צורך לחזור עליה.
40. תשיעית, היעתרות לתביעת המבקשת תסתור את חזקת התקינות של המרשם כשאר שוב המבקש לא הצליח לסתור את הרישום במרשם האוכלוסין והראיות שהביא מטעמו לעניין התאריך הנכון ומקור הטעות נטענו בעלמא ללא כל ראיות והוכחות, למעט הצגת תעודת לידה שהונפקה בשנת 2017, ככל הנראה על פי בקשתו של המבקש, תעודה שניתנה על סמך ספר הטבילות, שלגביו ביהמ”ש הגיע למסקנה, כי אין להסתמך עליה ואין עסקינן בתעודה ציבורית מחייבת.
41. עשירית, המבקש מעלה טענות סותרות ומשתנות הכול בהתאם לאינטרסים המשתנים שלו ואין בידי לקבל טענות אלו. התנהלות זו של המבקש מעידה ללא כל ספק על חוסר תום לב וכן העדר ניקיון כפיים בפניה לביהמ”ש. טענות המבקש הסותרות והמשתנות יש בהן להביא למסקנה המתבקשת והמתחייבת, לפיה יש להורות על דחיית התביעה.
42. לסיכום אין בידי לקבל את גרסת המבקש ועדותו בפני ביהמ”ש. עדות המבקש אינה אמינה אינה עקבית ויש בה סתירות רבות. אין בידי לקבל את טענת ב”כ המבקש לפיה עסקינן באיש דת ואב בית דין בכנסייה. אכן ביהמ”ש נוטה ליתן אמון באנשי דת ובדיינם, אולם כאשר איש הדת מוסר מספר גרסאות לעניין סיבת בקשתו לתיקון, לא מביא ראיות להוכחת טענותיו, לא מזמין עדים רלוונטיים להוכחת טענותיו, המסקנה המתבקשת הינה, כי אין להאמין לגרסתו ויש להורות על דחיית תביעתו.
43. לסיכום, בחינת הראיות, העדויות והמסמכים שהובאו בפניי, בשילוב השכל הישר, ההיגיון וההתרשמות בית המשפט הביאוני לכלל דעה, כי לא ניתן להיענות בחיוב לתביעה, שעה שהתובע נכשל מלהוכיח 2 היסודות שנקבעו בהלכה הפסוקה. אין בידיו של המבקש שום ראייה ממשית להוכחת הגיל הנטען, ועל כן לא ניתן להתיר את התיקון המבוקש, אשר כאמור יוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה הרישום במרשם האוכלוסין, שנקבע בהלכה הפסוקה שהוא מחייב ומהווה רשומה ציבורית שיש להסתמך עליה, אלא, אם יוכח אחרת, הוא רישום לא נכון.
44. בטרם סיום, ולמעלה מן הצורך, ביהמ”ש מתרשם, כי כל מטרתו של המבקש בתביעה הינו אינטרס כלכלי מובהק לצורך קבלת יתרונות, זכויות ומענקים. תחילה מטרת הגשת התביעה הייתה לקבלת זכויות דיור בתביעה שניהל מול הכנסייה, ולאחר מכן קבלת אזרחות בצרפת שללא כל ספק עשויה להעניק לו זכויות ומענקים, ככל והגיל שלו יתקון בהתאם לתביעה, ולכן גם מסיבה זו, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להורות על דחיית התביעה.
ה. סיכום:
45. היות ועסקינן בתביעה אשר הינה תביעה ככל תביעה אזרחית רגילה, ועל המבקש מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט על סמך ראיות מטעמו ונכונות גרסתו, מצאתי כי המבקש לא עמד בנטל זה ולא הרים נטל ההוכחה שרובץ לפתחו.
46. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
47. על אף שהיה מקום לחייב את המבקש בהוצאות לאור התוצאה אליה הגעתי, בנסיבות ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.
48. המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים ותסגור התיק.
מתיר פרסום פסה”ד בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י”א תשרי תשפ”ד, 26 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.
