א’ ואח’ נגד היועץ המשפטי לממשלה

בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 41802 – 08 – 19 א’ ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה
בפני
כב’ השופט יחזקאל אליהו
התובעות:
1. ל.א 2. ד.א ע”י ב”כ עוהייד דניאלה יעקובי
נגד
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה, משרדי ממשלה 513442037
פסק דין
G פ m
5 6 7
ס

לפניי עתירת התובעות למתן צו הורות פסיקתי אשר יצהיר כי הגב’ ל.א (להלן: “המבקשת 1”) היא אמה הנוספת של הקטינה מ.ה.א ת.ז …….. ילידת 29 . 6 . 12 (להלן: “הקטינה 1” או “מייי) וכי הגבי ד.א (להלן: “המבקשת 2”) היא אימה הנוספת של הקטינה א.א ת.ז ……..ילידת 18 . 12 . 13 (להלן : “הקטינה 2” או “אייי). כן עתרו התובעות למתן צו הורות פסיקתי אשר יצהיר כי המבקשת 1 היא אימו הנוספת של הקטין נ.ש.א ת.ז ……… יליד 20 . 7 . 19 (להלן: “הקטין” או “יני”). צו זה ניתן ביום 5 . 11 . 19 בהסכמת המשיב, כך שפסק דין זה עוסק אך בעניינו של הקטינות מי ו-אי.
10
11
12
13
14

1. המבקשות הנן בנות זוג המנהלות משק בית משותף מאז שנת 2010 ומגדלות יחד את שלושת הקטינים. המבקשות הגישו לתיק מסמכים המעידים כי במהלך השנים הן מתגוררות יחד ומנהלות חיים משותפים לכל דבר וענין. כך, עולה מהמסמכים שהוגשו כי ביום 30 . 11 . 11 חתמו המבקשות על תצהיר בדבר היותן ידועות בציבור החל משנת 2010 ואף הונפקה להם תעודת זוגיות מטעם ארגון יימשפחה חדשהיי. כן צורפו העתקי הסכמי שכירות וחשבונות משותפים, תעודות המעידות כי המבקשות שינו את שם משפחתן כך ששמן יהיה משותף, הוכחה כי מנהלות חשבון בנק משותף, והודעות על מינוי מוטבים הדדיות וכד’.
15 16
18
20

2. ביום 21 . 12 . 11 חתמו המבקשות על הסכם להורות משותפת במסגרתו הכריזו על כוונתו להביא לעולם ילדים משותפים והסדירו בניהן את כל העניינים הכרוכים בכך.
21
1 מתוך 8
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 41802 – 08 – 19 א’ ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה
רטרואקטיבית לצו על מה לסמוך וכי ניסיון זה לא צלח מעולם ונדחה על ידי בתי המשפט בכל המקרים. במסגרת תגובתן ציטטו המבקשות שלל החלטות אשר במסגרתו נדחתה עמדת המשיב ביחס למועד הגשת הצו, תוך שהן שבות וחוזרות על השיקולים אשר יעמדו בפני בית המשפט לצורך מתן צו אשר תוקפו מיום הלידה וכן על השיקולים שעל בית המשפט לשקול מקום שהוא דורש הזמנת תסקיר סעד בטרם מתן החלטה בבקשה לצו הורות. על מנת שלא להאריך ולמנוע חזרה מיותרת, אינני חוזר על כל טיעוני המבקשות ועל מכלול השיקולים שהובאו על ידן בפירוט ובאריכות, ואתייחס לעיקרם במסגרת גוף החלטתי.

ה 1 2 3 4
6

9. ראשית אתייחס לעמידת המשיב על עריכת תסקיר ביחס לקטינות. כאמור לעיל המשיב לא התנגד למתן צו ביחס לקטין והסתפק בחומר העובדתי שהובא על ידי המבקשות ובאסמכתאות שהובאו על ידן ביחס למערכת היחסים בניהן, לאופן הבאת הקטין לעולם ולאופן גידולו. משהמשיב לא כפר באותם טיעונים עובדתיים אשר עומדים בבסיס בקשת הצו עבור הקטין, לא ברור מדוע מבקש המשיב לבחון את אותן העובדות בדיוק כאשר מבוקש צו עבור הקטינות.
8 9 10 11 12
13
14
15 16
17

ויוזכר, תסקיר סעד משמש למעשה כמעין חוות דעת מומחה ביחס לטובתו של הקטין. ההכרעה בדבר טובתו של קטין מבוססת, מטבע הדברים, על מכלול הראיות המונחות לפתחו של בית המשפט, ובכלל זה תסקירים וחוות דעת מומחים מקצועיים, להם יש את הכלים המתאימים, המומחיות המקצועית והניסיון הדרוש. חוות דעת של גורמים מקצועיים הינה כלי עזר בעל משקל משמעותי בהחלטות שעניינם טובת קטינים: שאלות בנוגע למשמורת והסדרי ראייה וכמו גם בתובענה דנן שעניינה צו הורות. חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא. יחד עם זאת, בסופו של יום המדובר בכלי עזר. לבית המשפט שיקול הדעת הסופי והמכריע האם לאמץ את המלצות הגורמים המומחים אם לאו כמו גם בנוגע לשאלה אם יש בכלל צורך להיזקק לו. התסקיר אינו חזות הכל ובוודאי שאינו כלי יחיד להכרעה בתובענה. בית המשפט יכול להכריע בתובענה על סמך ראיות אחרות שיובאו בפניו וללא צורך בקבלת תסקיר (לענין זה ראה בהרחבה פסק דיני אשר ניתן ביום 1 . 3 . 14 בתמייש – 21182 – 04 13 א.ל ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו)).
20
21
22 23
24
25
26
27 28

10. בענייננו, המשיב בעצמו לא כופר בתשתית העובדתית שהובאה על ידי המבקשות ביחס לחיי המשפחה אותה הקימו וביחס לטובת הקטינים, אלא שהוא טוען שלשם הכרעה בדבר טובת הקטין אין כל צורך להזמין חוות דעת (היינו – תסקיר), ולשם הכרעה בדבר טובת הקטינות, אחיותיו הגדולות של הקטין יש צורך בהזמנת חוות דעת, והכל משום שהבקשה בעניינן הוגשה שלא במסגרת הזמן אותו תחם המשיב. 3 מתוך 8
29 30
31
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 41802 – 08 – 19 א’ ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה

12. בענין זה אוסיף כי יש ממש בטענת המבקשות על פיה עמדת היועמייש בעניין מועד הגשת הבקשה לצו הורות וכבפועל יוצא מכך דרישה אוטומטית לתסקיר, איננה מחייבת את בית המשפט ומטרתה להנחות את המשיב בלבד. על בית המשפט לפסוק בהתאם לטובת הקטינות ולא בהתאם לשיקולים ו/או מחדלים פורמליים אותם ניתן לתקן. מטעם זה, ראוי היה כי המשיב בעת שהוא דורש כי יוזמן תסקיר סעד לא הסתפק בטענה כי זו עמדת היועמ”ש אלא ינמק את דרישתו מעבר לכך.
1 2 3 4
7 8 9
10
11
12

13. זאת ועוד, המבקשת 1 אינה יהודיה. לטענת המבקשות היות ובעת שנולדו הקטינות ניתן היה להסדיר את ההורות רק באמצעות צו אימוץ, וכיוון שבהתאם לחוק האימוץ ישנה מגבלה לפיה על ההורה המאמץ להיות בן דתו של המאומץ, הרי שהמבקשות סברו בהתאם ליעוץ משפטי שקיבלו שלא קיימת להן אפשרות להסדיר באופן משפטי את הורותן כלפיי הקטינות. רק כאשר נולד הקטין, בעידן בו צווי הורות הם עניין שבשגרה, פנו המבקשות להסדיר את הורותו וכן לבחון אפשרות להבטיח את חובותיהן וזכויותיהן כלפי הקטינות בדרך אלטרנטיבית, ואז התוודעו לראשונה לאפשרות להסדיר את ההורות המשפטית. סבורני כי בנסיבות העניין יש להקל עם המבקשות באשר להשתהותם בהגשת הבקשה ביחס לקטינות. הקטינה מי ילידת 29 . 6 . 12 והקטינה אי ילידת 18 . 12 . 13 . הקטינות נולדו בטרם באה לעולם הלכת ממט (ראה בגץ 566 / 11 דורון ממט מגד נ’ משרד הפנים (פורסם בנבו, ניתן ביום 28 . 1 . 2014 )), שם הוכר צו ההורות הפסיקתי כפתרון ראוי (עד להסדר חקיקתי) וכחלופה לקיום הליך אימוץ. עמדה אשר זכתה להרחבה ביחס לזוג נשים רק מאוחר יותר. בנסיבות אלו, כאשר בעת שנולדו הקטינות המציאות המשפטית היתה אחרת וספק אם בענייננו היתה אפשרות להסדרת ההורות, הרי שאין מקום להטיל את האחריות לשיהוי על המבקשות ובוודאי לא להסיק מכך ביחס לטובת הקטינות.
14
15 16 17
18
19 20
21
22
23
24

14. עוד אעיר, כי טענת המשיב בסעיף 5 לתגובתו, על פיה על התסקיר לכלול המלצה בנוגע לאופן כינון ההורות, אם בצו הורות ואם בהליך אימוץ, אינה ברורה ויש לדחותה. השאלה כיצד יש לכונן את ההורות מבחינה משפטית ובאיזה הליך יש לנקוט לשם כך אינה עניין לעוייס לסדרי דין, אלא היא שאלה משפטית גרידא. עוייס לסדרי דין אמונה על מתן המלצות ביחס לטובת הקטין ולמעשה מגישה חוות דעת מומחה בשאלה שבעובדה. אין בין ענין זה ובין ההליך המשפטי הנכון שיש לנקוט, דבר.
25
26
27
28 29

15. בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי יש להציב תנאי סף למתן צו הורות בקבלת תסקיר. לטעמי עצם קיומו של ההליך המשפטי במסגרתו הוגשו כל הראיות כפי שפורטו לעיל ונשקלים השיקולים הרלוונטיים לשם הכרעה יש בהם להוות את הפיקוח והבקרה הנדרשים. כמו כן, בנסיבות דנא ממילא הסכים המשיב למתן צו עבור הקטין ני ולא כפר בעובדות המקיימות את הבקשה, 5 מתוך 8
30 31
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו

תמ”ש 41802 – 08 – 19 א’ ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה
חייהם של שלושת הקטינים הרואים בשתי המבקשות אימהות של שלושתם החל מיום היוולדם. אין כל הבדל בין המציאות המשפחתית של הקטין לבין המציאות המשפחתית של אחיותיו ולא ברורה ההפרדה המלאכותית שעושה המשיב בניהם.
1 2
4
מועד הגשת הבקשה יכול להוות שיקול בקביעת תוקף הצו אך אינו יכול לעמוד לבדו. סבורני כי יש ליתן משקל למועד הגשת הבקשה במסגרת הכרעה בתוקף הצו רק מקום שמועד הגשת הבקשה מצביע ומשפיע גם על יתר הנסיבות והשיקולים שיש לשקול. כך לדוגמא, מקום שמועד הגשת הבקשה מצטרף גם לספק בדבר הכוונה המשותפת של בני הזוג להביא את הקטין לעולם, יכול ויהיה למועד הגשת הבקשה גם מקום מכריע בקביעת תוקף הצו. נקודת מבט צרה לפיה הגשת מועד הגשת הבקשה הוא שיקול שיכריע לבדו בענין כה מהותי והוא מועד תחילת ההורות, אינה מקובלת ומנוגדת לטובתם של הקטינים.
7
8
9
11
12
13
14
בענייננו, מקום בו ניתן לקטין צו הורות אשר תוקפו רטרואקטיבי ומקום בו מדובר במשפחה אחת אשר הנסיבות ביחס לכל הקטינים זהות, טובתם של הקטינים כי ינתן צו הורות רטרואקטבי ביחס לכולם ובכך גם יהיה שוויון במעמדם בתוך המשפחה ואף כלפיי חוץ. זאת ועוד, הנני סבור כי מתן צו הורות אשר תוקפו מיום הלידה גם עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים ביצירת רצף של זכויות וחבויות כלפיהם. לטעמי קיימת חשיבות רבה להסדרת ההורות מבחינה משפטית כדין ולצמצום פער הזמנים בין הלידה ועד להכרה בהורות, שכן למועד קביעת ההורות השלכות הקשורות לדיני הירושה, לכשרות המשפטית, למזונות, למשמורת ועוד זכויות וחובות רבות. משכך, המשמעות של מתן תוקף רטרואקטיבי לצו ההורות הינה מהותית ביותר.
15
16
17 18

19. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו הורות למבקשת 1 כלפי הקטינה 1 ולמבקשת 2 כלפי הקטינה 2, כך שהן תרשמנה בהתאמה כהורה נוסף של הקטינה והקטינות החל מיום הלידה, ויחולו עליהן כל הזכויות והחובות החלות על הורה בהתאם לכל דין.
20 21
20. ב”כ המבקשות תגיש פסיקתא מתאימה לחתימה.
21. המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, ז’ חשוון תשייפ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
7 מתוך 8