בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
4294 – 01 – 18 אלחנן ויניצקי ושות’ נ’ שינה
לפני כבוד השופט עדי הדר
התובעת:
אלחנן ויניצקי ושות’
נגד
הנתבע:
שרון שינה
החלטה
לפניי בקשה מטעם הנתבע לעיון במסמכים (מבלי להעתיקס).
1. בדיון מיום 1 . 11 . 18 נדונו לפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע, מבית משפט השלום בפתח תקווה, טענות הצדדים ביחס לגילוי ועיון במסמכים. במסגרת אותו דיון נטען על ידי המבקש, כי על המשיבה לאפשר לו לעיין במסמכים שנמצאים ברשותה. 2. בסוף הדיון מאותו יום, נקבע כי ניתנת לצדדים האפשרות להגיש השלמת טיעון בעניין הליך הגילוי עד ליום 20 . 12 . 18 . 3. לאחר שהתיק עבר לבית משפט השלום במחוז תל אביב ולטיפולו של מותב זה, הגישו הצדדים השלמת טיעוניהם ביחס להליך הגילוי ועיון במסמכים. 4. במסגרת סיכומיו עתר המבקש לאפשר לו לעיין ולהעתיק את כל המסמכים, כשמנגד התובעת הסכימה להעברת המסמכים ככל שיפקיד הנתבע את סכום התביעה בקופת ביהמייש, כשטענתה העיקרית הינה זכות עיכבון של המסמכים העומדת לה. 5. בדיון מיום 26 . 3 . 19 ולאחר עיון בטענות הצדדים, נקבע כי המשיבה תגלה המסמכים בכפוף להפקדת הסך של 46 , 800 ₪ תוך 14 יום. עוד נקבע כי ככל שלא יוגש אישור הפקדה יראו את המבקש כמי שזנח את הבקשה. 6. אישור הפקדה לא הוגש על ידי המבקש והסכום לא הופקד בקופת ביהמייש. 7. ביום 2 . 5 . 19 נקבע כי ככל שלא תוגש בקשה מקדמית עד יום 10 . 5 . 19 , ביהמ”ש יקבע כי מוצו ההליכים המקדמיים, ויורה על הגשת ראיות. 8. ביום 11 . 5 . 19 ומשלא הוגשה כל בקשה מקדמית, נקבע כי מוצו ההליכים המקדמיים, וביהמ”ש הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית. 9. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובהתאם נקבע מועד לדיון לצורך הכנת שמיעת הראיות.
1 מתוך 4
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת”א
4294 – 01 – 18 אלחנן ויניצקי ושות’ נ’ שינה
הטענה השניה היא לעכבון – אם חברתי סבורה שהמסמכים שהם רלוונטיים לצורך הכרעה בתיק זה, שהיא סבורה שבית משפט אמור להסתמך עליהם לצורך הכרעה בהיותם רלוונטיים, ולמרות זאת היא לא רוצה לאפשר לי לעיין בהם, עליה להגיש בקשה בענין לבית משפט שיאשר לה לעשות זאת. אני סבור שאין כל זכות לעכבון.”
21. כאמור לעיל, לאחר שבימיש דן בבקשה והכריע בה, והמבקש לא נקט הליך ערעורי, ביום 24 . 9 . 19 , המבקש טען כלהלן: “יחד עם זאת, אנחנו זכאים, גם על פי הפסיקה, לעיין במסמכים הללו מבלי לקבלם לידינו”. מכאן שהמבקש ניסה, שלא כדין, לעקוף ההחלטה הקודמת של בימייש שהפכה לחלוטה בטענה שבעבר ביקש לקבל המסמכים ולכן ההחלטה הקודמת, אינה נוגעת לבקשה הנוכחית שהיא לעיין במסמכים. 22. אולם, טענה זו אינה נכונה. הבקשה לעיין במסמכים ללא קבלתם כבר עלתה לפני שבימייש דן בבקשה והכריע בה כמפורט לעיל, ולא מועלית כביכול כעת לראשונה במובחן מהבקשה המקורית. כאמור לעיל, לו סבר המבקש שבימייש טעה כאשר חייב אותו בהפקדת ערבון לצורך עיון, ולא רק קבלת המסמכים, היה עליו לנקוט הליך ערעורי. 23. אולם, גם אם בימיש יתעלם מהניסיון לעקוף החלטה חלוטה, והוא לא מתעלם, גם לגופה דינה להידחות. הסוגיה האם זכות העיכבון כוללת לא רק מסירת המסמכים, אלא גם עיון בהם, נדונה והוכרעה ברעא 4733 / 06 עו’יד עצמון נ’ גב ארי. 24. בימייש העליון מפי כבוד השופטת ארבל אישר הקביעה ייכי מסירת המסמכים לעיון המשיב מצריכה מתן בטוחה כלשהיא למבקשי. 25. ברור שמסירת המסמכים לעיון הינה מסירת עותקים לעיון ובימ”ש העליון קבע שמסירה זו כפופה למתן בטוחה. 26. המבקש טוען שיש להבחין בין קבלת עותק לעיון לבין עיון במשרד ב”כ המשיבה. 27. על המבקש היה לטעון שיש להבחין בין מסירת עותקים לעיון לבין עיון בהם במשרד בייר המשיבה, לפני מתן החלטת בימייש ולבקש כסעד חלופי עיון במשרד בייכ המשיבה. 28. אולם, גם אם בימיש יתעלם ממחדל נוסף זה, והוא לא מתעלם, מהותית, אין לקבל הטענה. זאת, מכיוון שאותו היגיון, העומד בבסיס העיכבון שנועד ליתן לעוייד כלי גביה ביחס למסירת עותק לעיון, כפי שמתואר בהחלטת בימ”ש העליון בהרחבה, חל גם על עיון ללא קבלת עותק. 29. יתכן שגובה הבטוחה הנדרשת לצורך עיון ללא קבלת עותק אמור להיות נמוך מגובה הבטוחה הנדרשת לצורך עיון לאחר קבלת עותק, אולם, אין לקבל העלאת הטענות לעניין העיון לסירוגין, מדי מספר חודשים, טלאי אחר טלאי.
3 מתוך 4
