אליעזר ואח’ נגד מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
לפני
כבוד השופטת אירית קלמן ברום
התובעת
אפרת אליעזר ע”י ב”כ עו”ד אסף עוזרי ואח’
נגד
הנתבעות
1. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ע”י ב”כ עוייד אבנר בן-חיון ו/או שרית בלומברג 2. ע.ד.י סוכנות לביטוח בע”מ ע”י ב”כ עו”ד יצחק קסטרו ואח’
החלטה
הסוגיה הנדרשת להכרעה, לאיזו ערכאה הסמכות העניינית לדון בתביעה נגד קרן הפנסיה וסוכנות
הביטוח שבאמצעותה רכש המנוח את זכויותיו בקרן הפנסיה, שתיהן נתבעות בתביעה זו.
הצדדים והרקע:
1. התובעת הינה אלמנת המנוח אליעזר חסדאי (להלן: “המנוח”), שהיה מבוטח טרם פטירתו
7
בקרן הפנסיה בבעלותה ובניהולה של הנתבעת מס’ 1.
2. הנתבעת מס’ 1, מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ (להלן: ייקרן הפנסיהיי או
9
“הקרויי) הינה קרן פנסיה שבה היה חבר המנוח והוסדרו בה זכויותיו הפנסיוניות לרבות קצבת
10
שארים.
3. הנתבעת מס’ 2 הינה סוכנות הביטוח אשר באמצעותה הוסדרו זכויותיו של המנוח בקרן
12
הפנסיה.
1 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
32. מן הכלל אל הפרט:
קביעת הסמכות בענייננו תקבע בהתאם למהות עילת התביעה. ההלכה החריגה עילות נזיקין
2
מסמכותו של בית הדין לעבודה בהתאם לכלל שנקבע בסעיף 24א(1) לחוק לגבי יחסי עובד
מעביד. יישום הלכה זו מחייב חילוץ המרכיב הדומיננטי בבחינת מהות עילת התביעה במובנה
4
הרחב, הצבת כללים ברורים לקביעת הסמכות והתחשבות במומחיות הנדרשת. פירוש המונח
עילת התביעה נבחן רבות בספרות המשפטית ובפסיקה:

“כאמור, במקרים רבים סמכותו של בית-הדין האזורי לעבודה נקבעת על-פי ה”עילה”. מה פירוש יעילה”? מדובר במונח משפטי שמשמעותו משתנה בהתאם להקשר שבו הוא משמש (ראו: נ’ זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (להלן – זלצמן [46]), בעמ’ 47; א’ גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (להלן – גורן [47]), בעמ’ 82). משמעות המילה לעניין סדר דין אזרחי הינה “מכלול העובדות… המולידות את זכות התובע לקבלת הסעד…” (ראו י’ זוסמן סדרי הדין האזרחי (להלן – זוסמן [48]), בעמ’ 133).” (כבי השופטת נאור בע”א 2618 / 03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע”מ ואח’ נ’ נחום ליפקונסקי ואח’, בפסקה 15 ( 29 . 11 . 2004 ) (להלן: ייעניין פי.או.אס.יי)).
סיווג עילת התביעה יעשה מתוך ניסוחה בכתב התביעה. בהקשר זה נפסק מפי כב’ השופטת
21

דפנה ברק ארז ברע”א 2407 / 14 מורן רוחם נ’ אג’נס פרנס פרס בע”מ, בפסקה 31 ( 14 . 10 . 2015 ) (להלן: ייעניין רוחסיי): “יש להוסיף ולבחון מהי משמעותו של המונח עילת תביעה בהקשר זה. השופט (כתוארו אז) י’ זוסמן כבר עמד על כך ש”הדיבור עילת התביעה אינו חד
11 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א

41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
33. ובפירוט, נטען שהמנוח היה חבר בקרן ובחר במסלול מסוים. לימים בעקבות שינויים
1
רגולטוריים נוצר הכרח להעביר את המנוח, כמו חברים אחרים בקרן, למסלולים אחרים.
2
הוראות המעבר ודרך בחירת המסלולים נקבעו בתקנון הקרן. כתב התביעה בכללותו מלין על דרך התנהלות הקרן בהעברת המנות ממסלול למסלול. עילות תביעה מנוסחות באופן כללי ומגוון. נטען גם לאחריות שלוחית של הקרן כלפי מעשיה הרשלניים של הנתבעת מס’ 2. טענה
3 4 5
זו נטענה בעלמא ללא פירוט והסבר לבסיס יחסי השליחות. הטענות העיקריות שמופנות לקרן,
6
עניינן בתקנון הקרן ומילוי חובתה של הקרן כלפי עמיתיה, כך למשל נטען שהתקנון מחייב משלוח הודעה לעמיתים בדבר הצורך בבחירת מסלול חליפי. הודעה שכזו, נטען, לא הגיעה לידי
המנוח. עוד נטען שנוסח ההודעה מטעה באשר לתיאור המסלולים שעומדים לרשות העמיתים.
ה
9
טענות נוספות נגד הקרן נוגעות לחישוב הגמלה והתייחסות לשכר הקובע. מטענות התביעה
10
עולה שהטענות ברובן נובעות מיחסי הקרן ועמיתיה וחובותיה כלפי העמיתים. הטענות
11
12
היינזיקיותיי שנטענות בכתב התביעה בחלקן אינן מובנות, כמו טענות שעוסקות בהעברת הנטל בשל שליטה ואחיזה בחפץ מסוכן סע’ 30 ו- 31 לכתב התביעה. נפסק שלעיתים קו דק מפריד בין עילה בנזיקין לעילה חוזית וכי עשוי להיווצר טשטוש בין התחומים (ר’ והשוו: עניין רוחם
13
14
בפסקה 46). קו דק זה הולך ומטשטש עד כדי היעלמות עילת הנזיקין אשר נבלעת בתוך חובותיה
15
המהותיות של הקרן, חובות אלה נובעות מיחסים חוזיים ומתקנון הקרן וכן מתוקף היותה קרן
16
פנסיונית שאמורה לדאוג לביטחון הסוציאלי של חבריה. במקרים שבהם מהות העילה אינה
17
נהירה דייה מכתב התביעה, ניתן להידרש גם לכתבי הטענות האחרים.
“אין לפסול את האפשרות שבמקרים מסוימים יידרש בית המשפט גם לעובדות הנטענות בכתב ההגנה על מנת להכריע אם עילתה של התביעה היא יחסי עבודה בין הצדדים. כזכור, המבחן התשתיתי באשר לסמכותו של בית הדין לעבודה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק הוא מבחן העילה. בשונה ממבחן הסעד אשר נוהג בערכאות שחל עליהן חוק בתי המשפט, מבחן זה עשוי להצריך, לפחות בחלק
13 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’

עובדים ומעבידים נגד קופות גמל בעילות נזיקיות המצוינות בסעיף, בכללן הפרת חובה חקוקה, לא רק “בקשר לסכסוך עבודה”, אלא גם בקשר לקופת גמל. כך קבעה כב’ השופטת צפת בת”צ (מחוזי ת”א) 35374 – 10 – 16 אסולין נ’ פסגות קופות גמל ופנסיה בע”מ סעיף 18 ( 13 . 11 . 17 )], וכך קבע גם כב’ השופט גרוסקופף באמרת אגב (סעיפים 22, 24 להחלטה בעניין
1 2 3 4
קינן).”
מסקנתי הינה, אפוא, שעילת התביעה המהותית נגד הקרן אינה עילה נזיקית שנובעת מתוך
חובת זהירות אלה עילה הנובעת מהיחסים החוזיים-מסחריים בין הצדדים, ובשל מהות הקרן
7
כקרן שנועדה ליתן מענה לביטחון סוציאלי של העמית ביום פקודה, יום פרישתו או חלילה, כפי
8
שארע במקרה זה, ביום פטירתו. הנני סבורה כי עטיפה נוספת של הטענות במונחי יירשלנותיי
9
הינה מלאכותית ולכל היותר טפלה ואין בכוחה לשנות סמכות שהוקנתה באופן ייחודי לבית
10
הדין לעבודה. לפיכך ובעיקר לאור המגמה בפסיקה שנועדה לרכז את העניינים הקשורים
לביטחון הסוציאלי בבית הדין לעבודה, הדגש מושם על מומחיות ערכאה זו, והצורך בקביעת
12
כללים פרשניים פשוטים ואחידים, יש לקבוע שהתביעה נגד הקרן, שאין מחלוקת שהינה קופת
13
גמל כמשמעותה בחוק הגנת השכר, תשי”ח-1958, קרן שעוסקת במתן ביטחון סוציאלי
לעמיתיה, תביעה המכוונת טענות באשר להתנהלותה, יישום הכללים הקבועים בתקנון, קיום
15
מחויבויותיה לעמיתיה – תתברר בבית הדין לעבודה.
34. פיצול הדיון, הנתבעת מס’ 2:
התובע כרך את תביעתו נגד הקרן ונגד הנתבעת מס’ 2 בתביעה אחת. סמכותו של בית הדין לעבודה אינה נפרשת על גופים אחרים מלבד אלו המנויים בחוק. הנתבעת מס’ 2, סוכנות
18 19
הביטוח, אינה נכללת בין הגופים המפורטים בחוק. אומנם בבתי המשפט המחוזיים נתנו
20
החלטות המעבירות גם את התביעה נגד המשווק לבית הדין לעבודה משראו במשווק חלק
21

מהמערך הפנסיוני. ר’ למשל קביעת כבוד השופטת נדייב ב-ת”צ (מרכז) 17096 – 10 – 16 דייר עדו לייכטר נ’ מבטח-סימון סוכנויות לביטוח בע”מ ( 25 . 12 . 2018 ). בהחלטת כב’ השופטת שטמר
23
15 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א

41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
סעיף 76 נועד ליתן פתרון לשאלות שעולות בערכאה שיפוטית אגב אורחא לצורך פסיקה בעילה
1
שבסמכותה. אולם:
ייפתרון זה אינו רלוונטי למצב שבו ההכרעה בעילה נתבעת או בסעד נתבע אינה בסמכותה. הכרעת ערכאה בעילה שאינה בסמכותה או בסעד שאינו בסמכותה אמנם יכולה למנוע פיצול דיון, אך היא פוגעת בחלוקת הסמכויות בין ערכאות. לפי סעיף 76 האמור, ערכאה בלתי מוסמכת מכריעה בשאלה שעלתה דרך אגב כי הדבר דרוש לשם פסיקה בעילה או במתן סעד שכן בסמכותה, והדבר אינו פוגע בסמכות הייחודית של הערכאה האחרת בעניין השאלה האמורה. דא עקא, העילה והסעד אינם עולים בתובענה יידרך אגב”י, אלא הם כל סיבת קיומה של התביעה. “…[סמכות השיפוט לפסוק בתביעה גוררת אחריה את הסמכות לדון גם בעניין שהכרעתו דרושה כדי שבית המשפט יעשה את מלאכתו” (זוסמן [48], בעמ’ 59 …” (שם, בפסקה
.(18
ובהמשך:
“כך, כאשר מוגש לערכאה שיפוטית כתב-תביעה הכולל עניינים שבסמכותה לצד עניינים כאמור שאינם בסמכותה, אין מנוס (בכפוף לסעיף 76 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], במקרה של שאלה המתעוררת דרך אגב) אלא לפצל את ההליך” (שם, בפסקה 20).
עקרון זה אוזכר גם בפסיקה מאוחרת. כך למשל בפרשת רוחם (בפסקה 36):
“הקשיים שתוארו עד כה מעוררים חשש לבזבוז משאבים (הן לצדדים והן למערכת המשפט)
17 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א

41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
הקרן לחובות הנתבעת מס’ 2. טענה זו ממילא תתברר במסגרת בירור הודעת צד ג’ שנשלחה נגד
1
הקרן. יחד עם זאת, התובעת רשאית להותיר עילת תביעה זו בכתב התביעה שבפני, כמובן שאין
2
באמירות אלה לקבוע דבר באשר לחובות אלו.
סוף דבר:
ד
מסקנותיי באשר לסמכות העניינית מחייבות פיצול כתב התביעה והגשת כתבי תביעה
מ
מתוקנים. התביעה נגד הנתבעת מס’ 1, למעט בשאלת האחריות השילוחית תועבר לבית הדין
ס
לעבודה, תיקון כתב התביעה בהתאם להנחיות הערכאה שתדון. (העברה זו תחייב מתן מיספור
7
חדש בבית הדין לעבודה). התביעה נגד הנתבעת מס2 והטענות בשאלת האחריות השילוחית
תתבררנה בערכאה זו.

קדם משפט לאחר הגשת כתבי בי דין מתוקנים נקבע ליום 27 . 1 . 20 בשעה 10 : 30 .
ניתנה היום, ד’ תשרי תשייפ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
אירית קלמן ברום, שופטת
19 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
שיחולו וירעהו מצבם. העדר היידוע מנע מהמנוח לפעול בתקופת המעבר לעמוד על רצונו
1
להמשיך במסלול פנסיית זקנה ושאירים מוגדלת, מסלול שהיה קיים אף בתקנון החדש.
11. בנוסף התרשלו בכך שלא הודיעו למנות על השינויים ועל הוראות המעבר, לא טרחו להסביר לו
3
4
ולוודא שהוא מבין את משמעות השינויים שחלו. המנוח, שלא ידע על הוראות המעבר, הועבר בניגוד לרצונו למסלול יירצף מוטה זקנה”, מסלול ברירת המחדל למי שלא פעל במהלך תקופת המעבר והודיע על מסלול נבחר אחר. למסלול זה צורף המנוח ללא ידיעתו ובניגוד לרצון שהביע
5
מפורשות בטופס הצעת הביטוח.
12. לחילופין טוענת התובעת, גם אם נשלח למנות המכתב שהפיקה קרן הפנסיה ושלחה לעמיתים
האחרים הרי שתוכנו מטעה משום ששיעור הכיסויים הביטוחים לשאירים שהיה קיים במסלול
9
הקודם של המנוח גבוה בהרבה מהכיסוי לו הוא זכאי במסלול שנכפה עליו.
13. מחדליהן של הנתבעות הביאו לכך שקצבת השאירים לה זכאית התובעת נמוכה משמעותית
11
מהקצבה שהייתה זכאית לקבל על פי התוכנית המקורית שאליה שויך המנוח.
14. פער נוסף בגובה גמלת השאירים נובע מחישוב השכר הקובע לפנסיה. קרן הפנסיה חישבה בסיס
שכר הנמוך ב- 650 ₪ מהשכר הנכון לחישוב.
טענות ההגנה:
16

15. הנתבעות שתיהן מכחישות בכתבי הגנתן את כל הנטען נגדן לגופו של ענין. הנתבעת מס’ 2 הגישה הודעת צד ג’ נגד קרן הפנסיה. בהודעה ששלחה נטען שלקרן הפנסיה אחריות שילוחית הן מכות
1
חוק חוזה הביטוח, תשמ”א-1981 והן מכוח דיני השליחות. כן נטען שככל שנעשו שינויים בניגוד
לרצונו של המנוח, או שלא כדין, הם נעשו על ידי קרן הפנסיה ועליה יש להטיל את החבות.
20

16. קרן הפנסיה העלתה בכתב ההגנה, לצד הטענות לגופו של עניין, טענות סף ובכללן טענה להעדר סמכות עניינית. לטענתה הסמכות בנושאים אלו נתונה לבית הדין לעבודה.
3 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת”א

41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
התשכייד- 1964, התביעה בכללותה עוסקת במימוש זכויותיו של המנוח מקרן הפנסיה, ונובעת
1
מזכויותיו של העמית בקופת הגמל. סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ”ט-1969
2
(להלן: “החוק”) קובע כי הסמכות ייחודית בנושאים אלו נתונה לבית הדין לעבודה. עניין זה
3
הוכרע בפרשת מנורה.
23. הנימוק העיקרי להתנגדותה של התובעת להעברת הדיון לבית הדין לעבודה מושתת על הטענה

שעילת התביעה מבוססת על עילת הרשלנות בפקודת הנזיקין. מסמכותו של בית הדין הוחרגה הסמכות לדון בתביעות שעילתן בפקודת הנזיקין. סעיף 24(א)(1) לחוק חל גם על תובענות נגד קרן הפנסיה, כך נפסק בעייע (ארצי) אשבל נ’ הראל חברה לביטוח בע”מ ( 17 . 9 . 2009 ) (להלן:
7 8
ייעניין אשבליי) הלכה שאושרה בהלכת מנורה. הטענה כנגד הקרן שהתרשלה כלפי המנוח הן
9
באופן ישיר והן באחריות שלוחית למעשיה של הנתבעת מס’ 2, ובכך הסבה לתובעת נזק. בא
10
כח התובעת מפרט שורה של מעשים רשלניים שיש לייחס לנתבעות שלולא מעשים אלו היה
11
המנוח נותר במסלול ביטוחי הכולל רכיב של קצבת שאירים מוגדלת.
24. המבחן לקביעת הסמכות העניינית אינו מבחן הסעד ולכן אף שהסעד המבוקש הינו השלמת
13
הסכומים להיקף זכויות להן הייתה זכאית התובעת, לו הנתבעות היו מכבדות את רצונו של
14
המנוח, אין לבית הדין לעבודה סמכות.
25. לנימוק זה מוסיף בא כח התובעת נימוקים נוספים: אין להחיל את מבחן הסעד ולא את מבחן
16
זהות הצדדים, לכן אין די בכך שהתביעה הוגשה על ידי חליפו של העמית ואין די בכך שהסעד
17
המבוקש הוא השוואת התנאים למסלול גמלה אחר כדי לקבוע שהסמכות מסורה לבית הדין
18
לעבודה. עיקר המחדלים בוצעו על ידי הנתבעת מס’ 2, אין להפריד בין הנתבעות אלא ליישם
19
את הכלל של ייהולך הטפל אחר העיקרי ולדון בבית משפט זה בעילות התביעה נגד שתי
20
הנתבעות במאוחד.
יחסי העבודה המונחים בתשתית העובדתית הינם טפלים למחויבותם של הנתבעת מס’ 1
22
והנתבעת מס’ 2 כלפי המנוח.
5 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
עוד נקבע כי: ייתובענות בהן המחלוקת גופה נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, שאין
1
לו קשר ליחסי העבודה, למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לא יובאו בגדר סמכותו
2
העניינית של בית הדין לעבודה”.
בעניין מנורה ביסס והרחיב כבוד השופט רובינשטיין את ההלכה לפיה כל ענייני קופות הגמל
4
הפנסיוניות כמשמעותו בחוק ידונו בבית הדין לעבודה. נקבע שיש להרחיב את סמכויות בית
5
הדין לעבודה הרחבה נוספת מעבר לזו שהורחבה בהלכת אשבל :
“הלכת אשבל לא ביקשה לצמצם את סמכויות בית הדין לעבודה אלא להרחיבן במידה מסוימת. דומה שההרחבה טעונה הרחבה נוספת.” (עניין מנורה, בפסקה יייח)
נפסקה הלכה עקרונית לפיה יש לפרש באופן רחב את סמכות בית הדין לעבודה לדון בכל הקשור
11
לקופות הגמל שנועדו להבטיח בטחון סוציאלי וזאת מהטעם שהמומחיות בנושא זה נתונה לבית
12
הדין לעבודה. וכך נפסק:
“נאמר על דרך העיקרון: יש ליתן פירוש רחב לסמכות בית הדין לעבודה בנושאי ביטחון סוציאלי, נוכח התמחותו בתחום זה, ולמעט חריגים בנסיבות מיוחדות מאוד, להעביר אליו את הטיפול בנושאי ביטחון סוציאלי, כמו התדיינות בין מבוטחי קופות גמל – למשל – לקופות. ההבחנה בין תביעות “ביטוחיות ומסחריות”, לבין תביעות ייפנסיוניותיי שנעשתה בעבר אינה פשוטה ליישום, ועל כן – אם ניטול מקרה כמו ענייננו – עסקינן באותו מבט רחב, בזכויות סוציאליות מובהקות, אשר שכמותו צריך להימצא בחצרי בית הדין לעבודה”. (עניין מנורה, בפסקה יייא)
7 מתוך 19
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”א 41499 – 01 – 19 אליעזר ואח’ נ’ מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע”מ ואח’
לנפגעי פעולות איבה, התשל”א-1970; חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל”ב-1972; חוק
1
הבטחת הכנסה, התשמ”א-1980; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנייב-
2
1992; ועוד חוקים רבים נוספים.
ברוח זו נפסק בעניין מנורה (בפסקה כייט):
“כך התפתחה והשתרשה ההכרה, כי תכליתם של בתי הדין לעבודה היא ההגנה על זכויות ורווחה סוציאלית במובן הרחב. הביטוי “משפט העבודה” בו נוהגים בתי הדין לעבודה לעשות שימוש לתיאור שליחותם מתפרש, כך נראה, באופן הכולל את כל נגזרותיה של העבודה, לרבות הביטחון הסוציאלי, רשת הביטחון שעליה נשען העובד הן בעת עבודתו הן לאחר פרישתו אם מטעמי גיל אם מטעמי מחלה ועוד . ואין לנתק בין העבודה לתנאים הסוציאליים.”
29. בנוסף לכלל הפרשני למתן פירוש המרחיב את סמכויות בית הדין לעבודה ככל שהן נוגעות
15
להכרעה בביטחון הסוציאלי של התובע, נקבע שיש לקבוע כללים ברורים על מנת להקל על סיווג
16
הסמכויות :

“אין צורך להכביר מלים בדבר החשיבות ביצירת כלל ברור וודאי בדבר הסמכות העניינית, אשר יצמצם את ההתדיינויות ויאפשר לצדדים להתמקד באופן נקי” במחלוקות המהותיות שביניהם” (עניין מנורה, בפסקה כייא).
30. הרציונל שעמד מאחורי מגמת הרחבת סמכות בית הדין לעבודה נבע מהמומחיות הנדרשת
23
בעיסוק בשאלות הנוגעות לביטחון הסוציאלי, ושאלת זכויותיו של עמית בקרן פנסיה באה
24
בגדרי כלל זה. מסקנתו של כבוד השופט רובינשטיין :
9 מתוך 19