אלסנר ואח’ נגד ניופאן בע”מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
לפני
כבוד השופט רחמים כהן
מבקשים
1. גבריאל אלסנר 2. הרייטה אלסנר 3. המרכז הישראלי לכירורגיה גינקולוגית ומיילדותית בע”מ ע”י ב”כ עוהייד יחזקאל סיבק, גלי עציון ואריאל אלסנר
משיבה
נגד ניופאן בע”מ ע”י ב”כ עוהייד גיורא בן טל ונטעלי מימון
החלטה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה, שהמשיבה, ניופאן בע”מ (להלן – המשיבה או ניופאן), מפרה את הוראות סעיף 30 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשעייב – 2012 (להלן – חוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני או החוק) תוך גרימת נזק כספי ללקוחותיה וכן, נזק סביבתי לכלל הציבור (להלן – בקשת האישור).
רקע

החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני נחקק ב- 26 ליולי 2012 (סיים תשעייב, מס’ 2372) ונכנס לתוקף ביום 1 . 3 . 2014 . החוק קובע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני כדי לעודד שימוש חוזר, כדי לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת ממנו ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות שלו. בהתאם, החוק מטיל אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים למחזר פסולת ציוד וסוללות בהתאם ליעדי מיחזור שנתיים שנקבעו בחוק. כמו כן, החוק מטיל אחריות על משווקים של ציוד אלקטרוני וסוללות לקבל מלקוחותיהם פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות מהמגזר הביתי, ללא עלות, בעת המכירה או האספקה של המוצר החדש שנרכש על ידם.
בקשת האישור מבוססת על נסיבות עניינם של המבקשים, שרכשו בחנות המשיבה מסך טלוויזיה ונדרשו לשלם למוביל מטעמה של המשיבה, שהביא את מסך הטלוויזיה החדש, סך של 50 ₪ עבור פינוי המסך הישן.
על פי הנטען בבקשת האישור, המשיבה, שהיא יבואנית ומשווקת כהגדרתם בחוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני, פועלת בניגוד לחובותיה על פי החוק: היא אינה מיידעת את ציבור לקוחותיה בדבר זכותם למסור ציוד אלקטרוני ומסרבת לאסוף מהם, ללא תשלום ובכלל, פסולת ציוד אלקטרוני דומה לציוד שמכרה להם.
1 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
לא יגיש אדם תובענה לפי סעיף 2, אלא לאחר שעברו 60 ימים מהיום שהוא הודיע לרשות ולגורם המפגע על כוונתו להגיש תובענה, והתקיימו שניים אלה:
(1) גורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע הסביבתי או למניעת הישנותו או לתיקון המעוות, לפי הענין;
(2) הרשות לא נקטה צעדים ממשיים על-פי סמכויותיה להפסקת המפגע הסביבתי או למניעת הישנותו או לתיקון המעוות, לפי הענין.
לאור האמור בסעיף 5, אכן מתעורר קושי על רקע העובדה, שהמבקשים הגישו את הבקשה לאישור בטרם הודיעו למשיבה או לרשות על כוונתם להגישה. אולם, יש להביא בחשבון, שעם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בוטלו הסדרים קודמים שהיו קיימים בחוקים שונים ועיגנו את הזכות להגיש תובענה קבוצתית/ייצוגית. תחת זאת, קבע חוק תובענות ייצוגיות הסדר כולל ורחב להגשת תובענות ייצוגיות. כך למשל, בוטלו הסדרים קודמים שנקבעו בחוק הגנת הצרכן וחוק הבנקאות (סעיפים 32 ו- 33 לחוק תובענות ייצוגיות). חוק תובענות ייצוגיות שינה גם את ההסדרים לעניין תובענות ייצוגיות שהיו קיימים תחת החוק למניעת מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות (סעיף 36 לחוק תובענות ייצוגיות). אך לא ביטלם באופן גורף. חוק מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות, בנוסחו לאחר שנחקק חוק תובענות ייצוגיות, קובע את הזכות להגשת תובענה קבוצתית (במובחן מתובענה ייצוגית).
משענייננו בתובענה ייצוגית ולא בתובענה קבוצתית, אין להחיל את סעיף 5 לחוק מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות ותחת זאת יש להחיל את ההסדרים הנורמטיביים להגשת תובענות ייצוגיות, שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות ובפסיקה הרלוונטית לתובענות ייצוגיות.
סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות קובע תנאי שענייננו, קיומה של עילת תביעה אישית וסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות מקנה לבית המשפט שיקול דעת האם לאשר את הגשת התובענה כייצוגית בהתקיים מספר תנאים נוספים: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר אופן הגשת בקשת האישור והשלכותיה על עילות התביעה ועל אישורה כתובענה ייצוגית. לטענת המשיבה, היא נוקטת בכל האמצעים, לרבות התקשרות עם גופים מוכרים ובעלי יכולת, על מנת לצאת ידי חובת קיום הוראות החוק, ועניינם של המבקשים יינתפריי לצורך הגשת התובענה, מבלי שיהא בו כדי להעיד על התנהלות המשיבה. המשיבה טוענת, כי התנהלות המבקשים יוצרת כלפיהם טענות הגנה ספציפיות של מניעות, השתק, היעדר הטעיה,
11 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
המסמכים עליהם נסמכת המשיבה אינם רלוונטיים לתקופה שקדמה להגשת בקשת האישור ולא ניתן ללמוד מהם על מדיניות המשיבה בשנים הרלוונטיות לבקשת האישור, לא כל שכן על יישומה בפועל. הסכם ההתקשרות בין לוגיסטים לאקומיוניטי אינו מציין דבר לגבי המשיבה, ולא ניתן לקבוע על פיו, שהמשיבה הייתה צד רלוונטי להסכם. זאת ניתן ללמוד, בין היתר, מעדותו של מר צחי עין-גל, מנכ”ל חברת אקומיוניטי :

ייש. כתוב פה תוספת להסכם מיום רגע על ההסכם מ- 21 . 7 . 2014 .
21 . 7 . 2014 . אז למען הסדר הטוב, בוא נדבר
ת. זה הסכם בין אקומיוניטי ללוגיסטים הפצה.
ש. הבנתי ואתה יכול להראות לי בהסכם מ- 21 ביולי את השם ניופאן מופיע ?
ת. אני יכול.
ש. קח גם את ההסכם ותראה. יש לך את ההסכם פה? הנה ההסכם, תראה לי בבקשה איפה השם ניופאן מופיע.
ת. אני לא רואה היכן ניופאן מופיע אבל אני יכול לומר,
ש. שניה, זה מה ששאלתי. זאת הייתה השאלה. השאלה השנייה היא תראה בבקשה בתוספת איפה השם ניופאן מופיע.
ש. תאמר לי בבקשה, מה הייתה הסיבה שהיה צריך תוספת להסכם מיולי ?
ת. אני אומר לך, אני בעצם כמנכ”ל תאגיד מחזור עושה את ההסכם המרכזי מול ניופאן כיבואן בדיוק כמו שעשיתי עם חברת אלקטרה, שגם אותה מוביל סלע לוגיסטים ובעצם ההסכם הזה הוא לא רק עבור חברה אחת ולכן לא הופיע רק ניופאן ובעצם יש בהתקשרות ביני לבין ה, זה בעצם משולש שיש בו את היבואן שהוא בעצם המקור המממן, משווק ואותי כתאגיד ואת חברת ההובלה. זה חיבור שבעצם אני יש לי הסדר מול חברת ההובלה. אני משלם החזר על האיסוף הזה. אני צריך שיהיה לי הסכם מול חברת הובלה שבעצם מגדיר את הפרמטרים שאני צריך. לדעת כמה נאסף, מה המקור של האיסוף. יש רשימה של דרישות שאני דורש מחברת ההובלה שתספק לי.
ש. הבנתי.
ת. וגם אני צריך לשלם לה בעבור זה שאני רואה את הפריטים שנאספו, ונאספו פריטים רבים מידי חודש.
ש. אז אני רוצה רגע לשאול אותך לגבי נספח 11 פה. זה הדוח שאתה מדבר עליו, כן?
13 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
רשימת המוצרים שפונו על ידי לוגיסטים (נספח 11 לתשובת המשיבה לבקשת האישור) נכונה ורלוונטית לשנת 2015. לא הוגשו רשימות דומות, הרלוונטיות לתקופה של בקשת האישור וכלל לא ידוע האם בזמנים הרלוונטיים לבקשת האישור היה מצד המשיבה פיקוח או האם לקוחות המשיבה שביקשו פינוי, אכן נרשמו בהטפסים שהציגה המשיבה. המשיבה אף לא הציגה מסמכים מהם ניתן לערוך השוואה והתאמה בין רשימת הלקוחות שרכשו מוצרים לבין פינוי המוצרים והתשלום שהועבר בגינם לחברת ההובלה במסגרת ההסכמים המשולשים האמורים. כך ייתכן, שמובילים מסוימים מטעם המשיבה קיבלו תשלום נפרד או לחלופין קיבלו תשלום גדול יותר מלקוחות באופן פרטי עבור פינוי פריטים שכלל לא נרשמו בטופס הפינוי.
התקשרות המשיבה בהסכמים עם אותם גורמים, לבדה, אינה הוכחה לקיום חובות המשיבה על פי החוק. המשיבה לא הציגה מסמכים מהם ניתן ללמוד, שניהלה מערך ומדיניות של פינוי פסולת מלקוחותיה ונראה, שקודם להגשת בקשת האישור לא הייתה מדיניות סדורה לטיפול בפינוי פסולת ציוד אלקטרוני מלקוחות, לא כל שכן, יושמה מדיניות כאמור, ככל שהייתה.
המשיבה עומדת על כך, שעניינם של המבקשים היה מקרה חריג שאינו מעיד על הכלל והוא תוצאה של ייצירת עובדותיי על ידי המבקשים. התשתית העובדתית שהניחו הצדדים מעלה תמונה שונה מזו שטוענת לה המשיבה.
המשיבה סיפקה למבקשים את מסך הטלוויזיה שרכשו באמצעות נהג ומוביל עצמאי, מר עיסא סולימאן, שהיה קבלן משנה של חברת סלע ואליו נלווה מר אניס עאמר (להלן, בהתאמה – מר סולימאן ומר עאמר). מר עאמר הוא שהוביל את המסך החדש מהמשאית אל תוך ביתם של המבקשים ומר סולימאן נותר במשאית במרחק של מטרים ספורים מהבית.
אין מחלוקת, שמר עאמר קיבל מהמבקשים סך של 50 ₪ עבור פינוי המסך הישן וחתם, כך לטענת המשיבה, על מסמך קבלה, תוך שימוש בשמו של מר סולימאן וחרף העובדה, שתודרך על ידי מר סולימאן, שלא לגבות תשלום בגין פינוי המוצר הישן (סעיף 77 לתשובת המשיבה לבקשת האישור). לטענת המשיבה, פרטים אלה נודעו לה, לאחר בירור שביצעה עקב הגשת בקשת האישור.
חרף טענת המשיבה לפיה, המקרה של המבקשים היה חריג, מחקירתו של מר סולימאן עולה, שמלבד המקרה של המבקשים, היו פינויים נוספים שגם לגביהם לא קיים רישום של פינוי ציוד אלקטרוני ולא ניתן לדעת לגביהם, אם נגבה בהם תשלום, אם לאו :
ייש. באותו יום שהבאתם, אתה זוכר את הגברת הזאת, גב’ אלסנר ?
ת. כן.
ש. מי שנכנס אליהם הביתה זה היה רק אניס?
15 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ש. איזה פתק? איפה הפתק הזה? איך הוא נראה? זה כאילו דף שכותבים עליו את כל ההובלות שעשית?
ת. לא. זה דף מרובע עם מספרים כמה ברזל אני החזרתי לחברה, להוא של הברזל.
ש. להוא של הברזל, כמה ברזל הבאת להוא של הברזל. זה יותר מעניין עכשיו. וכל הרישומים האלה, יש לך איזה שהוא ריכוז חודשי של מה שתה פינית ?
ת. כן.
ש. ואיפה הריכוז החודשי הזה?
ת. במשאית.
ש. ואתה נותן אותו ללוגיסטים או לניופאן ?
ת. יש להם, ללוגיסטים.
ש. ללוגיסטים.
ת. כן.
ש. כלומר ללוגיסטים אמור להיות רישום של כל הפינויים שעשית אותו יום.
ת. כן.
ש. אוקיי, ואת הרישומים האלה, תראה אתה לא חייב להכיר את זה אבל אני אראה לך משהו שאנחנו קיבלנו. אני מראה לו את נספח 11, בסדר? העתק דות המפרט כמויות של מוצרים שפונו של לקוחות מוצרי ניופאן בעת אספקת מוצר חדש ללא עלות.
ת. כן.
ש. ויש פה רשימה. אתה מכיר את הדוח הזה.
ת. לא.
ש. לא מכיר אותו. איזה דוח אתה כן מכיר?
ת. זה דוח של משרדים, זה לא של הנהגים.
ש. הבנתי, אבל אתה נותן את הרשימה שלך ומוסר אותה,
ת. כן, אני מוסר רשימה בלי שם של לקוח, בלי כתובת, בלי שום דבר, רק כמות מסוימת של המוצרים ש,
17 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ש. הנהג (מר סולימאן) לא אמר לכם או המוביל (מר עאמר) לא הודיע לכם? אמר פה הנהג קודם שהוא מדווח לכם.
ת. המוביל הזה לא הודיע לנו.
ש. סליחה, עכשיו,
ת. אבל ברוך השם זה מקרה בודד.
ש. ממש לא ברור לי.
ת. זה מאוד ברור.
ש. עכשיו אני אשאל אותך את השאלה. הטענה שלכם הייתה שהמוביל, הסבל, זה שנכנס לבית, לקח את החמישים שקל ואסור היה לו.
ת. נכון.
ש. אבל הוא מעלה את הטלוויזיה לתוך משאית.
ת. נכון.
ש. ובמשאית יש מישהו (מר סולימאן) שאתה סומך עליו, נכון?
ת. נכון.
ש. והרישום הזה אמור לחזור אליך. נכון ?
ת. נכון.
ש. והוא אמור למצוא ביטוי בדוח שאתה מוציא, ועכשיו מה שאני מבקש זה דבר פשוט, שהוא לא מחייב בדיקה מאוד מסובכת, זה שתראה לי לפי התאריך את הפינוי ממשפחת אלסנר.
ת. אבל אנחנו כבר מבינים שהוא לא עשה את זה.
ש. מי זה הוא?
ת. הנהג. העוזר נהג.
ש. סליחה אבל לא העוזר נהג (המוביל – מר עאמר) היה צריך,
ת. גם הנהג היה צריך לדווח.
ש. נכון, כלומר גם הנהג לא היה בסדר.
19 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ת. אני, ואני מפצה את הנהג על זה.
כב’ השופט: וזה לא מעניין אותך שהוא יגיע לאשדוד? זה לא חשוב לך? זה לא משנה לך?
ת. זה לא חשוב לי. חשוב לי לדעת כמה הוא פינה, כמה הוא חייב היה להחזיר לי, כמה הוא החזיר לי ועל זה הוא מקבל כסף, ועל מה שהוא לא החזיר הוא מקבל קנס. עכשיו תשאלו אם שווה לו להעביר את זה,
כב’ השופט: ועל זה הוא קיבל קנס, על אלסנר ?
ת. אני אפילו לא יודע אם הוא פינה או לא פינה. אם הוא לא דיווח. אם הוא לא פעל כמו שצריך, אז,
ת. אני לא יודע. לא רוצה להגיד לך,
כב’ השופט: אתה לא יודע. אוקיי.
ש. רגע, אתה הכנת את התצהיר פה. זה לא היה נראה לך נקודה חשובה לדעת אם הוא דיווח או לא דיווח על אלסנר!
ת. לא.
ש. למה לא?
ת. לא יודע, אין לי תשובה כרגע.
ש. שאלו אותך את השאלה הזאת?
ת. לא יודע, אין לי תשובה כרגע.
ש. שאלו אותך את השאלה הזאת?
ת. לא זוכר.
ש. ביקשו ממך לראות את הרישומים ?
ת. הבאנו את כל הרישומים שיש לנו.
ש. הבנתי, וכשגיליתם שיש פה נהג סורר או מוביל סורר עשיתם בדיקה אחורה למה זה קרה ואם זה קרה בעוד מקרים?
ת. לא הבנתי את השאלה.
21 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
“ש. אז עכשיו יש לי שתי שאלות לגבי התהליך אצלכם. קראתי את התצהיר שלך, הבנתי, יש לך שיחות, יש לך זה.. משפחת אלסנר שפינו ממנה, אתה יכול להראות לי בבקשה רישום של השיחה שנערכה איתה לגבי הפינוי, אמרת שיש לכם תסריט שיחה, אתה מדברים, אומרים רוצים פינוי, אתם לא רוצים פינוי. אתה יכול להראות לי רישום כזה!
ת. אין לי מושג, לא בדקתי את זה, זה גם לא רלוונטי.
ש. למה זה לא רלוונטי ?
ת. כי התהליך הוא לא תהליך אחוד. בתהליך יש לקוחות שלפעמים אני מקבל את זה מתואם מהחנויות גם. זה לא רלוונטי הסיפור הזה. בסוף הנהג שמגיע ללקוח חייב לפנות את המוצר בחינם. על פי הכללים שנתנו לו.
ש. הבנתי. אתה יכול להראות לי את הכללים שנתתם לו?
ת. כן.
ש. תראה לי אותם בנספחים.
ש. אתה יכול להראות לי בבקשה נוהל כזה שהוא מתאריך שקודם ליוני 2015!
ת. לא יודע.
ש. אני אסביר לך למה אני שואל את השאלה בצורה כזאת, אוקיי?
ת. אוקיי.
ש. אני אומר לך שכל מה שצירפת פה זה אחרי התובענה הייצוגית ואני מבקש ממך לעזור לי,
ת. שלילי.
ש. אני מבקש שתעזור לי למצוא משהו שהוא לפני התובענה הייצוגית.
ת. מהדוחות, אתה יכול לראות מהדוחות.
ש. ביקשתי פה, הרי נוהל פינוי, הנה, יש אנשים שחתומים על נוהל פינוי למשל. תראה לי מישהו שחתום על נוהל פינוי לפני יוני 2015 ממה שצירפת פה.

ת. אין לי, אין לי פה. אני לא יודע להגיד לך.” (עמ’ 47 – 46 לפרוטוקול, הדגשות הוספו).
23 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
לקוח: אני לא מדבר על התקנות אני מדבר…
לירן: המסך ירד המסך הוא נמצא למטה! הוא לא נמצא על הקיר?
לקוח: המסך נמצא על הקיר שזה אין שום אתה יודע הוא לוקח את המסך מרים אותו מהמתן שעליו הוא תולה.
לירן: זה אסור לו… זה העניין שאסור לו אני יודע את זה בוודאות שאסור לו. אתה מבין? אסור לו לגעת בזה הוא לא קשור לעבודה הזאת, אם אתה תדבר איתו תגיד קח כמה שקלים קטנים ותיתן לו אני מאמין שהוא יגיד לך זה הכסף השחור שלו אני מאמין שהוא לא יגיד לדדדדד הוא ‘לא’ אבל אהההה זה נראה לי ה…. אני יודע שזה בדרך כלל על מסכים הם לא עושים את זה לצערי הרב.
לקוח: או קיי.
לירן: בסדר? אה תיתן לו כמה שקלים הוא יעשה את זה וייקח את זה…” (הדגשות הוספו).
משיחת הטלפון האמורה, שהתנהלה קודם לפינוי מסך הטלוויזיה, נראה, שנציג המשיבה כלל לא ידע על קיומה של מדיניות פינוי לה טוענת המשיבה. מדבריו של מר אוחיון ניכר, שדווקא השיטה של גביית תשלום בי’כסף שחוריי היא זו אשר הייתה ידוע לו.
המשיבה, נמנעה מהגשת תצהיר מטעמו של מר עאמר שגבה את התשלום כמו גם מטעמו של מר אוחיון.
בניסיון נוסף להבין, האם עניינם של המבקשים הוא מקרה חריג יחיד, הציגו המבקשים את תמלילי השיחות הנוספות שניהלו המבקשים עם סניפים אחרים של המשיבה. בשיחה שניהלה המבקשת עם סניף אחר וביקשה לברר את האפשרות להחזיר ציוד אלקטרוני ישן בעת רכישת מוצר דומה חדש, קיבלה מנציג המשיבה את התשובות הבאות (נספח ה לבקשת האישור):
“ילקוח: שלום בוקר טוב רציתי לשאול בבקשה אם אני יכולה לבוא יש לכם טוסטר אובן, נכון?
נציג: כן.
לקוח: אני רוצה לבוא לקנות אחד חדש, שלי נגמר ולהביא את הישן אליכם, אפשרות 3
נציג: מה את רוצה לתקן את הישן?
לקוח: לא לא לא, לא להביא אותו פשוט מאוד כשאני באה.
נציג: אין לך מה להביא… (מילים לא ברורות).
25 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ת. יכול להיות, אין לי מושג.
ש. הבנתי. אתה היית מעורב באיזה שהוא ניסיון להביא אותו לעדות פה?
ת. לא.
ש. כי בסופו של דבר הוא קצת כוכב האירוע.
ת. לא, לא, ממש לא.
ש. הבנתי, עם המוכרנים בחנויות האחרות שהגישו פה תצהירים ששוחחו איתם, החנות בגבעת ברנר, שוחחת עם החנות ?
ת. לא.
ש. לא בדקת. אתה שוחחת בכלל עם החנות הספציפית בראשון לציון, לגבי הנושא של שילוט בחנות, אתה יודע, הנושא של הנהלים, שוחחת איתם?
ת. אני לא שוחחתי איתם באופן אישי, יש סיבה לכך, אני גם אסביר מהי, אני נכנסתי בנעליו של מי שטיפל בזה לפני, איתן הראל, שחלה והיום הוא בריא ברוך השם, הכל בסדר. רפואה שלמה. ולמעשה מי שטיפל בכל העניין הזה זה הוא, אני נכנסתי לנעליו בינואר 2017, כשהוא עזב את ניופאן, ואני למעשה, המשכתי לגלגל את העניינים, כשבעצם זה כבר היה גמור, לא היה כבר מה לגלגל.
ש. הבנתי. אגב, שוחחת איתו?

ת. עם מי, עם איתן הראל? לא.” (עמ’ 54 – 53 לפרוטוקול, הדגשות הוספו).
מעדותו של מר ליפובסקי, שכאמור לא ידע להשיב על אופן התנהלות המשיבה לצורך בירור האירוע הספציפי של המבקשים, אף עולה, שהמשיבה לא ערכה בירור רוחבי יותר לגבי אופן יישום המדיניות, עליה היא מצהירה, בקרב עובדיה:
ייש. החלק השני הוא נושא השלט בחנות. עלתה טענה שלא היה שלט בחנות שמצביע על זכות הפינוי בחינם. אתה בדקת מול החנות אם היה שלט או לא היה שלט?
ת. מתי ?
ש. במועד הרלוונטי.
ת. במועד הרלוונטי לא בדקתי כי לא התעסקתי עם זה.
ש. לא אם אתה במועד הרלוונטי בדקת. האם בדקת גם בנקודת זמן מאוחרת יותר אחורה, לגבי המועד הרלוונטי לתביעה הזאת?
27 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ת. לא, לא, מחוץ לניופאן, ברור מחוץ לניופאן.
ש. מי מחוץ לניופאן? דרך לוגיסטים?
ת. אין לי מושג, אין לי מושג. אבל יש איזה שהוא גוף שמפקח על זה. אני לא מאמין שזה פס באוויר.
ש. אז רק לסכם את הנקודה הזאת. שוב, האחריות על פי החוק היא בסופו של דבר שלכם. כלומר לכם אין בעצם ידיעה סופית מה פונה, אם פונה, ואתה סומך על ההתחייבויות או על האינטגריטי של,
ת. לא על ההתחייבויות ולא על האינטגריטי. יש פה הסכמים כתובים שצריך לקיים אותם.
ש. אוקיי.
ש. אני מפנה אותך לסעיף 8 לתצהיר שלך, להתייחסות שלך לאירוע, אתה אומר שזו תקלה חריגה,
ת. חד משמעית.
ש. שמקורה ביוזמה של אותו אדם שהוביל את המסך.

ת. נכון.” (עמ’ 57 – 56 , 62 – 60 לפרוטוקול, הדגשות הוספו).
המשיבה לא ניהלה מערך פיקוח ואף לא ניהלה בירור מעמיק בדבר המקרה הפרטני של המבקשים כדי לבחון, האם מדובר בתקלה, במקרה חריג, אם לאו. כל בירור שנעשה על ידי המשיבה, נעשה בתגובה לבקשת האישור, אז התבררה שרשרת תקלות רחבה. חוסר הידיעה המשתקף מעדותו של מר פיקובסקי באשר לעניינם הפרטני של המבקשים כמו גם באשר לאופן התנהלות הגורמים הרלוונטיים במשיבה, מעלה את היעדר הפיקוח ואת מחדל המשיבה ביישום החוק.
המשיבה לא הציגה כל טופס הנוגע למבקשים אשר יכול ללמד על קיומה של מדיניות או על יישומה בפועל. המשיבה לא הציגה ראיות אחרות על הגעת המוצר הישן של המבקשים לתאגיד המחזור, טפסי פינוי מוצרים של לקוחות אחרים או טפסים חתומים על ידי לקוחות על כך, שלא שילמו בגין הפינוי בהתאם לנוהל לו טוענת המשיבה. המשיבה אף לא הגישה תצהירים מהם ניתן ללמוד, שהמדיניות הנטענת על ידה, מיושמת ומפוקחת. המשיבה יוצאת מתוך נקודת הנחה, שאם ייאין תלונות ואף אחד לא מתלונן”י אז ייהעסק מנגן ורץ”. לא ניתן לקבל הנחה זו. אחריות המשיבה כוללת את החובה ליידע את הלקוחות על זכויותיהם. אדם לא יכול להתלונן על דבר שאינו יודע שהוא זכאי לו. העתק צילומי השלטים שבחנויות או המידע שמפורסם באתר האינטרנט, אשר הוצגו על
29 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
תמצית טענות המשיבה
ענייננו בתובענה ייצוגית ייתפורהיי, שנועדה להביא להתעשרות שלא כדין של המבקשים על חשבון המשיבה, בדרך של גמול ושכר טרחה. אין מדובר בתובענה שנועדה לקדם את אינטרס הציבור כלל, שאחרת היה בידי המבקשים לנקוט בדרכים יעילות יותר ובכלל זה פניה מוקדמת, תוך חיסכון זמן שיפוטי ועלויות משפט.
בקשת האישור היא דוגמה לשיטת פעולה של באי כוח המבקשים בהגשת תובענות ייצוגיות בנסיבות דומות. התנהלות המבקשים מעידה, שאין מדובר בתובעים תמימים אשר הוטעו על ידי המשיבה, כי אם בתובעים מתוחכמים (שלא יכולים לייצג קבוצה), אשר ידעו על החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני ועל זכותם שמסך הטלוויזיה הישן יפונה מביתם ללא עלות, עוד בטרם סופק להם המסך החדש. המבקשים בחרו לשלם סכום כסף למוביל, ללא כל מחאה או התנגדות על מנת להקנות לעצמם ייכרטיס כניסהיי להגשת התובענה הייצוגית נגד המשיבה.
בקשת האישור נסמכת על אמירות כוללניות והיסקים חסרי בסיס, ראיות שאינן קבילות (תמלילים ותמונות שלא ידוע מי כתבם או צילמן, שאין מי שיעיד על אמינותם או אמיתותם), שאין בהן כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על המבקשים.
בקשת האישור אינה עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, תשסיין – 2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות). התובענה אינה נכנסת לגדר פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שכן אין עסקינן בתובענה נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן). המבקשים יצרו בעצמם בכוונת מכוון ובבחינת ייהטמנת מלכודת למשיבהיי את מצב הדברים אשר איפשר להם כביכול להגיש את בקשת האישור. בנסיבות אלה, המבקשים אינם ייצרכן’י או יילקוחיי ואין להם זכות עמידה בפני בית המשפט בגדר פרט 1 לתוספת השנייה. כמו כן, התובענה אינה באה בגדרי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שעניינו תובענה בקשר ליימפגע סביבתייי נגד ייגורם המפגעי. לטענת המשיבה, מפגע סביבתי קיים כאשר נוצר זיהום בפועל ולא חשש תיאורטי ובלתי מבוסס. נוסף על כך, גורם המפגע הוא מי שמשליך בפועל פסולת אלקטרונית ולא בוחר לפנותה כדין. בנסיבות המתארות בבקשת האישור, לא חלה על המשיבה כל אחריות ואף אם נדרש תשלום שלא כדין בגין פינוי פסולת ציוד אלקטרוני, המשיבה כמשווקת אינה גורמת מפגע, שכן היא מפנה את הפסולת כדין ולא נטען אחרת. גביית התשלום כשלעצמה אינה גורם למפגע.
המשיבה מילאה, יישמה ומיישמת את כל חובותיה לפי חוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני, הן בכובעה כיבואנית והן בכובעה המשווקת. המשיבה נוקטת בכל האמצעים, לרבות התקשרות עם גופים מוכרים וכינון נהלי עבודה, על מנת לצאת ידי חובת קיום הוראות החוק.
3 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ניתן לטעון, כי בהיעדר הגילוי הנדרש על ידי המשיבה בדבר הזכאות לפינוי מוצר ישן, ייתכן, שדווקא לקוחות אחרים של המשיבה לא ידעו על האפשרות לפינוי מוצר ללא עלות, אולם המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית ומשפטית רלוונטית להוכחת טענות אלה.
יתר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות
המבקשים השכילו להוכיח, כי יתר התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימים אף הם. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8(א)(2)). החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני מצטרף לשורה של חוקים נוספים, המשקפים את החשיבות שרואה המחוקק בשמירה על איכות הסביבה. טיפול לא ראוי בציוד אלקטרוני עלול לפגוע בסביבה תוך זיהום הסביבה ופגיעה בעוסקים בכך ובציבור כולו. עניינו של החוק אינו אך בנזק הכספי שייתכן ונגרם לחברי הקבוצה, כי אם בנזק סביבתי המשפיע על הציבור בכללותו. התנהלות המשיבה משקפת דפוס פעולה רחב, כלפי קבוצת נפגעים אפשרית בהיקף המצדיק ניהול תובענה ייצוגית.

המבקשים מעריכים את הנזק הקבוצתי בסך של 15 , 312 , 500 ₪. זאת, על יסוד ההנחה שכל אחד ואחד מהרוכשים בחנויות המשיבה הוא חבר פוטנציאלי בקבוצה. בעניין זה יש להביא בחשבון ולתת את הדעת לכך, שלא כל לקוח מעוניין בפינוי המוצר. נוסף על כך קיים קושי באיתור חברי הקבוצה, שלכאורה שילמו בגין פינוי מוצר ישן מביתם, כמו גם קיים קושי לדעת מהו הסכום שלכאורה שילמו. עם זאת, באי קיומן של הוראות החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני נגרם לכאורה לחברי הקבוצה נזק, בין אם ממוני – תשלום כספים לפינוי ציוד חשמלי ואלקטרוני שאמור להיות מפונה ללא תשלום, ובין אם לא ממוני כגון, טרחה, חוסר הנוחות והפגיעה הנגרמות ללקוחות מעצם הצורך לעסוק באופן עצמאי בפינוי ציוד חשמלי ואלקטרוני, ובכלל זה הצורך לחפש מקום למסור את
המוצר.

אין ספק, שעל המשיבה לפעול כנדרש בדין והמשיבה אינה חולקת על חובתה זו. בנסיבות אלה ראוי, שהצדדים ינהלו משא ומתן לפשרה במטרה להסדיר את המחלוקת ללא צורך במיצוי ההליך המשפטי. בהקשר זה מופנים הצדדים לעקרונות הסדרי הפשרה שהותוו בתייצ 11745 – 08 – 15 זוהר ני סופר אבי בע”מ, מיום 17 . 10 . 2018 וכן בתייצ 52647 – 07 – 15 כהן ני אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ, מיום 4 . 1 . 2017 .
המשיבה מעלה לאורך כתבי טענותיה טענות בדבר תום ליבם של המבקשים. לטענתה, החל מהשלב שלאחר רכישת המסך ובהתבסס על ידיעתם, פעלו המבקשים על מנת להכשיל את המשיבה ויילייצר”י מערכת עובדות לצורך הגשת תובענה ייצוגית נגדה. כל זאת ייבניצוחו של בנם של המבקשים, עורך דין העוסק בתחום איכות הסביבה.
31 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
באי הכוח המייצגים: עוהייד יחזקאל סייבק, גלי עציון, אריאל אלסנר.
באי כוח הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור התובענה כייצוגיות, כאמור בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות. נוסח ההודעה יכלול את הפרטים הנדרשים על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות בהתאם להחלטה זו וכן הבהרה בדבר זכותו של כל חבר בקבוצה לצאת מהקבוצה לפי סעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות.
נוסח ההודעה יתואם בין באי כוח הצדדים ויוגש לאישור תוך 14 ימים מהיום. גודל האותיות לא יפחת מ- 2 מילימטרים. המשיבה תישא בעלויות הפרסום. ההודעה תפורסם בעיתונים: ייהארץיי ו ייגלובס’י.

המבקשים יגישו כתב תביעה בהתאם לאמור בהחלטה זו עד ליום 27 . 10 . 19 .

המשיבה תגיש כתב הגנה עד ליום 1 . 12 . 19 .

בהתאם לסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, המשיבה תשלם לבאי הכוח המייצגים שכר טרחה בגין טיפולם בתובענה עד לשלב זה, בסך כולל של 58 , 500 ₪, תוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, כייא אב, תשעייט, 22 אוגוסט, 2019, בהעדר הצדדים.
רמי כהן
רחמים כהן, שופט
33 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
ייבואן ציוד חשמלי ואלקטרוני” – מי שמייבא במסגרת עסקו ציוד חשמלי ואלקטרוני למכירה או לשיווק בישראל;
“משווק” – מי שמוכר ציוד וסוללות וכן מי שמספק ציוד וסוללות להפצה, לצריכה או לשימוש בישראל, במסגרת עסקו;
“יפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני” – ציוד חשמלי ואלקטרוני וכן כל רכיב של ציוד חשמלי ואלקטרוני וחומר מתכלה שהוא חלק מציוד חשמלי ואלקטרוני, שהושלכו או שהמחזיק בהם מתכוון להשליכם, או שהוא נדרש להשליכם לפי דין, ולמעט סוללה או מצבר שהם חלק מציוד כאמור;
“פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי” – כל אחת מאלה:
(1) פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במשקי בית פרטיים;
(2) פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במוצרים המתאימים גם לשימוש ביתי, ואשר מחמת הרכבה, טיבה וכמותה היא בעלת מאפיינים דומים לפסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה במשקי בית פרטיים, גם אם מקורה בבתי עסק, במוסדות או במפעלי תעשייה;

“ציוד חשמלי ואלקטרוני” – מוצר, ציוד או מכשיר המיועד לפעול באמצעות זרם חשמלי או שדה אלקטרומגנטי, וכן ציוד לייצור, להולכה או למדידה של זרם או שדה כאמור, ובלבד שהם מיועדים לשימוש במתח חשמלי שאינו עולה על 1 , 000 וולט בזרם חילופין או 1 , 500 וולט בזרם ישר, למעט ציוד המתוכנן ומיועד להתקנה כחלק מציוד אחר שחוק זה לא חל עליו, ושיכול למלא את תפקידו המתוכנן רק כחלק מהציוד האחר כאמור; לעניין זה יראו ציוד או מכשיר המנוי בתוספת הראשונה, כציוד חשמלי ואלקטרוני;
המשיבה היא יבואנית ומשווקת של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מהגדולות בישראל. בהתאם לפעילותה העסקית כיבואנית וכמשווקת מוטלות עליה חובות ספציפיות ליישום החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני. בקשת האישור מתמקדת בהתנהלותה ובפעילותה של המשיבה כמשווקת. בנסיבות העניין, הנוגעות ליחסיה עם ציבור הצרכנים, רלוונטיות חובותיה כמשווקת, לפי סעיף 30 לחוק:
(א) משווק המוכר ציוד חשמלי ואלקטרוני המתאים גם לשימוש ביתי, יאפשר לקונה או למי מטעמו למסור לו, במועד המכירה או במועד האספקה, פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני שמקורה בציוד חשמלי ואלקטרוני דומה, והיא בכמות או במשקל הדומים למוצר הנמכר, ולא ידרוש ממנו תשלום או תמורה אחרת על כך; בסעיף זה, “ציוד חשמלי ואלקטרוני דומה” – ציוד חשמלי ואלקטרוני מאותה קבוצת סיווג, שנועד לשימוש דומה לציוד הנמכר, בלא תלות בשם היצרן או היבואן של הציוד החשמלי והאלקטרוני או בסימן המסחר המופיע עליו.
5 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ
טענות המשיבה נדחות.
דרך המלך להגשת השיחות המוקלטות שביצעו המבקשים עם נציגי המשיבה היא באמצעות הגשת המדיה הדיגיטאלית בה בוצעו ההקלטות ותמליל של השיחות אשר ישקף בצורה מדויקת את תוכן השיחה, מלווים בתצהיר אשר מעיד על זהות המקליט ועל מבצע התמלול וכן פרטים על דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף.

זו כאמור דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים בהתאם לסוג ההליך המתנהל ולנסיבותיו תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק (עיים 639 / 79 אפללו נ’ מדינת ישראל, מיום 6 . 5 . 1980 ). בשים לב לעקרונות שנקבעו בפסיקה, אין להקשות בדרישות פורמאליות, בפרט כאשר נטיית בית המשפט היא לאפשר תיקונים פרוצדוראליים נדרשים בשלבים מוקדמים של ההליך לצורך ייעול ההליך וחקר האמת.
הרציונאלים העולים מקביעת בית המשפט בעניין אפללו נכונים לענייננו. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה והתמליל למחלוקת מושא ההליך ויכולתם של אלה להביא לחקר האמת בצורה הוגנת ויעילה.
אין ספק, שתמלילי השיחות רלוונטיים לשם ניהול ההליך באופן יעיל ולצורך בחינת המחלוקת בין הצדדים בשאלה אם עניינם של המבקשים הוא אירוע נקודתי או שמא מחדל רוחבי במדיניות המשיבה. לצד זאת, לא נמנעה מהמשיבה אפשרות להפריך טענות אלה, בין היתר, על ידי העדת נציגיה המתועדים בהקלטות האמורות.
התנאים לאישור תובענה ייצוגית
בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי במסגרתו בית המשפט, הנדרש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו כתובענה ייצוגית, בוחן את התקיימותם של מספר
תנאים:
סעיף 3 (א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, שלא תוגש תובענה ייצוגית אלא ייבתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגיתיי.
בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו ייתביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאויי. וכן, לפי פרט 6 שעניינו ייתביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, “גורם המפגע’, ‘מפגע סביבתי’ – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתייםיי.
7 מתוך 33
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת”צ 19361 – 06 – 15 אלסנר ואח’ נ’ ניופאן בע”מ

ייהנה כי כן, אין במניעיו של התובע היוזם את ההליך הייצוגי, המבקש לזכות ברווח, כדי לשלול את תום לבו ולהכשיל את בירור תביעתו כייצוגית (בכפוף להתקיימותם של יתר התנאים הנדרשים). הוא הדין ביתר-שאת בשעה שהמניעים הכספיים האמורים מיוחסים לעורך-הדין, שזה עיסוקו ואין פסול בציפייתו לקבל שכר טירחה בעבור עבודתו.” (ע”א 8037 / 06 ברזילי נ’ פריניר (הדס 1987) בע”מ, מיום 4 . 9 . 2014 , פסקה 87).

לעניין תום הלב של תובעים ייצוגים קבע בית המשפט ברע”א 3698 / 11 שלמה תחבורה (2007) בע”מ

נ’ ש.א.מ.ג.ר שירותי אכיפה בע”מ, מיום 6 . 9 . 2017 :
ייסוף דבר: מוסד התובענה הייצוגית הוא מוסד חשוב הנועד לקדם את האינטרס הציבורי בנסיבות שונות, כפי שקבע המחוקק. בהתאם, אין לרפות ידיים מהגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות, ואולם מאותם טעמים של אינטרס ציבורי, הכולל גם תום לב והגינות, עלינו לודא כי תובענות אשר אינן ראויות להיות מוגשות כייצוגיות, תוך הפרה ברורה של הוראות הדין ובחוסר תום לב משווע – לא יאושרו; וכן יש להרתיע תובעים מייצגים ובאי כוח עתידיים מהתנהגות דומה.” (פסקה נא).
בהבחנה מעניין גליזר ובהתייחס לשאלת תום הלב של המבקשים, אשר תיבחן בהמשך בהתאם לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, לא ניכר שהמבקשים נהגו בחוסר תום לב משווע או שהפרו את הדין כדי יילייצר” את העובדות המגבשות את התשתית העובדתית והמשפטית להגשת הבקשה לאישור. אין לקבל את טענת המשיבה לעניין הגדרת המבקשים כיילקוח”י ונראה, שמערכת היחסים הצרכנית בין המבקשים לבין המשיבה חוסים תחת פרט 1 לתוספת השנייה.
באשר לפרט 6 טוענת המשיבה, שבקשת האישור מבוססת על הנחות מרחיקות לכת בדבר האפשרות שהמשיבה גורמת למפגע סביבתי. לשיטתה, היא מנהלת מדיניות לפינוי פסולת ציוד אלקטרוני באמצעות גוף הפועל על פי החוק ובהתאם להסכמים. החריגה היחידה, לכל היותר, באה לידי ביטוי בגביית סך של 50 ₪, ואין הדבר מעלה קיומו של מפגע סביבתי, לא כל שכן כזה, המשליך על אחריותה.
גם בעניין זה יש לדחות את טענות המשיבה.
המבקשים לא הוכיחו קיומו של מפגע סביבתי ברור. אולם, קיומו של זה עולה ונדרש מכוח החוק לטיפול סביבתי בציוד אלקטרוני הקובע דרישת ייעשהי כלפי משווקים, לנהל מדיניות לפינוי פסולת ציוד אלקטרוני ישן. הימנעות מניהול מדיניות כאמור או מיישומה בפועל, עולה כדי מחדל. בעניין זה קובע סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ”ב-1992 (להלן – חוק למניעת מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות) שכותרו ייתובענה להוצאת צויי את סמכותו של בית המשפט להעניק צו עשה למניעת המפגע הסביבתי:
9 מתוך 33